"אלייזה" (Eliza) הייתה תוכנת שיחה, צ'אטבוט, שנולדה בשנת 1966 וחיקתה שיחה עם פסיכולוג. אלייזה נכתבה על ידי ג'וזף וייצנבאום, מדען מחשב וחוקר מ-MIT, כסוג של פרודיה על טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיה, בשיטת קרל רוג'רס. שיטה זו נחשבה בשנות ה-60 להצלחה גדולה. וייצנבאום ואנשיו באוניברסיטת MIT שבבוסטון הופתעו אז לגלות שרבים הגיבו אל 'אלייזה' ממש כאילו הייתה מטפל אמיתי ולא תוכנת מחשב פשוטה.

למרות ששיחה עם אליזה מרגישה לא פעם כשיחה עם דובר אינטליגנטי והיא מגיבה ומתקשרת באופן שנראה הגיוני, בפועל אלייזה אינה חכמה. היא הייתה אז רק סימולציה לשיחה עם פסיכולוג ועל אף שרבים קיוו שהיא תבונית, טענת המפתח הייתה חד-משמעית - אלייזה אינה מצוידת בבינה מלאכותית של ממש!

הטריק של וייצנבאום ואנשי MIT שפיתחו אותה היה לגרום לתוכנה לזהות מילות מפתח בדברי המשוחח עמה ולהשתמש בהן בתשובותיה באופן מתוכנת. דוגמאות לזיהוי מילות מפתח בתחום הטיפולי ולשימוש בהן לקידום השיחה, לא חסרות. נניח שהדובר אמר לאלייזה שהוא עצוב, התוכנה הייתה מגלה את מילת המפתח "עצוב" ושואלת אותו בצ'אט "למה אתה חושב שאתה עצוב?". אם הוא אמר שהוא שמח אז התגובה יכולה להיות כמו "ואיך ההרגשה להיות שמח?"

על שאלות ללא מילות מפתח אלייזה נהגה לשאול אז "האם שאלה זו מעניינת אותך?" או "מה מעניין אותך בשאלה זו?".

כך הולכת ונוצרת נוצרת שיחה משעשעת שכמעט יכולה להביא למחשבה שמדובר במטפל מבין ונבון. בשנות המחקר התגלה שאנשים ייחסו למילים של אלייזה משמעות רבה והתייחסו אליה לא פעם באופן רגשי, ממש כמו אל פסיכולוג אנושי.

באותה תקופה היו שדיברו על יכולותיה של אלייזה כתוכנה חכמה, שאולי תוכל לעמוד ב"מבחן טיורינג" אפשרי. אבל היא לא עשתה זאת, כפי שהצהירו מראש המפתחים. בכל זאת נרשמה אז אכזבה ברורה מכך שאלייזה לא באמת התגלתה כבעלת בינה מלאכותית. מדובר היה בשנות ה-60, עידן שבו כל המחשוב מבוסס המסוף (מקלדת ומסך המתחברים למחשב מרכזי) היה חדשני מאד והציפיות היו גבוהות מהיכולות האמיתיות של עולם המחשבים. רק 15 שנה אחר כך יגיעו המחשבים האישיים, ועוד 30 שנה יעברו, בטרם יתחילו לפעול מנועי חיפוש כמו "אסק ג'יבס", שהתבססו על עיבוד שפה טבעית, כשלצידן פועלות גם תוכנות ומערכות עזרה ממוחשבות "חכמות" מהסוג של "קליפי", שצורף אז ל-Windows.

הכישלון של אלייזה, עד כמה שהוא היה צפוי, היה אחת הסיבות לפתיחתו של העידן שנקרא אז "החורף של הבינה המלאכותית", תקופה שתימשך עד אמצע שנות ה-2000 ותתאפיין באכזבה מהבטחת האינטליגנציה המלאכותית.

גם היום אלייזה מסוגלת לגרום לדוברים עימה לשכוח שהיא מכונה, במצב שנקרא "השעיית חוסר האמונה". את אלייזה ממשיכות כיום תוכנות הצ'אטבוט (Chatbot). מדובר בסוגים של סוכנים חכמים, סוכני AI או סייענים חכמים, שבאחרונה הולכים ותופסים את מקומם בחיינו. הם עשויים להפוך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. במיוחד מכיוון שאנשים מאמינים להן ובהן.

ואגב, מקור השם "אלייזה" הוא בשמה של גיבורת "פיגמליון", המחזה הנודע של ג'ורג' ברנרד שו.


הנה סיפורן של השיחות עם תוכנת אלייזה ההיסטורית:

https://youtu.be/itYWwMJr1X4


שיחה עם תוכנה דמויית אלייזה על מחשב הקומודור:

https://youtu.be/4sngIh0YJtk


השיחות עם אלייזה:

https://youtu.be/CJWOOTMt4ko


מפגש בין צ'אטבוטים - בין העוזרת הווירטואלית של האייפון, סירי, לתוכנת אלייזה:

https://youtu.be/uTiLverShyc


וממשיכיה של אלייזה בעולם הצ'אטבוט:

http://youtu.be/iE9LtfQAYYU

תרגום סימולטני (Simultaneous translation) הוא תרגום של דיבור בזמן הדיבור עצמו, או בתום המשפט או הפסקה של הדובר. פירוש המילה סימולטני הוא "בּוֹ-בַּזְּמַן".

התרגום הסימולטני נהוג כשמנהיגים, למשל, נואמים או מדברים אל אחרים שאינם דוברים את שפתם או אל התקשורת ויש להבינם בזמן הדיבור, זמן אמת.

מתורגמנים שמתרגמים בתרגום סימולטני חייבים להיות בעלי ידע והבנה מעמיקים, הן בשפת הדוברים והן בשפת היעד, שאליה הם מתרגמים את דבריהם. כמובן שהידע שלהם חייב לכלול היכרות עם התחום שבו עוסקים הנאום, ההרצאה וכדומה. כאלה הם גם המתורגמנים לשפת סימנים, שמתרגמים סימולטנית את הדברים, למשתתפים כבדי שמיעה או חירשים.

תרגום סימולטני נהוג לא פעם בכנסים בינלאומיים ורבי-משתתפים, שבהם הדוברים מדברים בשפות שונות. בכנסים כאלו דוברים הנואמים בשפתם, כשתוך כדי כך המתורגמנים שומעים באוזניות את דבריהם ומתרגמים את הדברים בדיבור למיקרופון - לשפות המאזינים. בצורה כזו יכולים האחרונים להאזין לתרגום הסימולטני באוזניות, איש איש בשפתו.

לא פעם משתמשים במתורגמנים לתרגום עוקב, סוג של תרגום סימולטני לשיחה בין אנשים שאינם דוברים זה את שפתו של זה. בתרגום העוקב ממתינים המתורגמנים עד שהדוברים יסיימו את דבריהם, או חלק מהם ואז הם מתרגמים אותם.

תרגום כזה משמש למשל בפגישות בין מנהיגים או אישים מדיניים, בפגישות עסקיות רמות דרג ובכל סוגי המפגשים שבהם חשובים מאד הפרטים והדוברים חשים בנוח לדבר דווקא בשפת האם שלהם.

כיום מתחרות חברות תוכנה שונות על פיתוח של כלים ממוחשבים לתרגום סימולטני בתוכנות ובשירותי צ'אט מקוונים. כך יכולים לשוחח או להתכתב ביניהם, אנשים מרחבי העולם, ללא מגבלות של שפה.


הנה התרגום הסימולטני ואחד האירועים שמדגימים כמה הוא קשה (מתורגם):

https://youtu.be/cXNTArhA0Jg


תרגום סימולטני מקוון (עברית):

http://youtu.be/LKB3FdgjexU


וכך נשמעת מתורגמנית סימולטנית בוועידות ובכנסים (מתורגם):

http://youtu.be/X5ozP44P4hI

צ'אטים באינטרנט, שניתן לדבר בהם עם אחרים, כולל זרים שאיננו מכירים כלל, יכולים להיות מקום די מסוכן. אנשים בעלי כוונות רעות, נוכלים ומתחזים, משתמשים לא פעם ברשת האינטרנט כדי למצוא קורבנות למעשי נוכלות ופשע.

האנונימיות של הרשת מאפשרת להם להתחזות לאנשים תמימים ואף לילדים ולהטעות אחרים. הדבר יכול להפיל בפח גם את מי שחושב שהוא יודע להבחין בין אדם טוב לאדם שכוונתו רעה. ברשת בלתי אפשרי להבחין בכך לגמרי.

לכן כדאי לנהוג בזהירות בצ'אט ולסגל התנהגות זהירה במיוחד.


#כמה כללי זהירות ראשוניים:

לא מוסרים פרטים אישיים לאחרים.

לא שולחים לזרים תמונות או סרטונים, בשום מקרה!

בפייסבוק וברשתות חברתיות קבעו את הגדרות הפרטיות רק לחברים שלכם.

לעולם אל תקבעו לפגוש זרים שהיכרתם ברשת. אם ניסו לקבוע אתכם פגישה - ספרו על כך להורים.

אם קיבלתם תמונות או סרטונים שאינם רגילים מאנשים - הראו אותם להורים.


הנה הכללים להתנהגות נכונה בצ'אט:

http://youtu.be/z452tz27eng


הנה הדרכה לזהירות בפייסבוק:

http://youtu.be/3KTHCzXwi1U


הנה דוגמה לצ'אט כמו שהוא היה נראה בעולם האמיתי:

http://youtu.be/LY26nB5ngAc

נראה שהאמוג'י (emoji), שפת האייקונים היפאנית, היא השפה שהתפתחה במהירות הגדולה ביותר בתולדות האנושות. היא הומצאה רק בשנת 1998 וכיום משתמשים בה מאות מיליוני אנשים, השולחים מעל 6 מיליארד אמוג'ים מדי יום.

מאז שהוכנסה לשימוש בשנת 1998, ברשתות הסלולר היפניות, הפכה האמוג'י, שתרגומה הוא משהו כמו "תמונת־דמות", לשפת הסימנים הפופולארית בהיסטוריה.

את האמוג'י הראשון יצר מעצב יפאני בשם שיגטקה קוריטה (Shigetaka Kurita), שהיה חבר בצוות הפיתוח של מערכת אינטרנט סלולרי שנועדה לחברת טלפונים ביפאן.

המילה אימוג'י היא חיבור בין שתי מילים ביפאנית. המלה E פירושה "תמונה", ו"מוג'י" (MOJI) פירושו "סימן".


הנה ההתפתחות המהירה של האמוג'י:

https://youtu.be/SQUNhYw7Sd0


כמה עובדות שימחישו את התפוצה המדהימה שהאמוג'י זכתה לה בשנים האחרונות:

https://youtu.be/Rc_KRZOdly8


וגברת שמנסה להשמיע איך "הוגים" אמוג'ים שונים:

https://youtu.be/repyKZKlAlo

השנה שנת 1982. האינטרנט עוד לא נולד בצורה הגרפית שאנו מכירים. השתמשו בו אז בעיקר חוקרים וסטודנטים. הם שלחו מיילים וצ'יטטו ביניהם במרץ, בתוכנות פרימיטיביות אבל ממכרות. כך נולד הסמיילי האלקטרוני, הסימן:)

זה קרה כשפרופסור אמריקאי בשם סקוט פאלמן הציע למחלקת המחשבים באוניברסיטת קרנגי-מלון להשתמש בפורום הפקולטה בסימול:) ובסימול: ( שיאפשרו להביע רגש בכתיבה, ולהביע מתי הפוסט נכתב בצורה סרקסטית או הומוריסטית. הרעיון היה בן מאות שנים, אבל במחשב זה היה רעיון חדש ומרגש. מסתבר שגם מוצלח, כי הרגשונים תפסו במהירות והתפשטו גם לאוניברסיטאות יוקרתיות אחרות, כמו סטנפורד ו-MIT.

ואגב, מי שבודק טוב מגלה שכבר בשנת 1912, בעידן מכונות הכתיבה, הציע סופר בשם אמברוז בירס את הסימן /__\!, בתור סימן טקסטואלי שיסמל הומור או בדיחה. בדיעבד ניתן לומר שהוא זה שחזה את הרגשונים הללו.

לתדהמת פאלמן וחבריו, כל משתמשי הסביבה המקוונת החלו להשתמש בהם במרץ. כך פשטו אותם רגשונים, בלועזית 'אמוטיקונים' (emoticons), בכל רחבי הרשתות האלקטרוניות והפכו דרך ביטוי גיקית וחביבה בהחלט. בעידן האינטרנט הגרפי של תחילת שנות ה-90 הם כבר היו חלק מהשיחה והפכו פופולאריים בקרב קהלים הולכים וגדלים. בהמשך הם יככבו גם במסרונים הסלולאריים וישמשו להעברת תחושות ורגש במסרים קצרצרים בלאו הכי. בתוכנות המסרים המיידיים, כמו ICQ והמסנג'ר, הם גם זכו לאייקונים תואמים, הבעות פנים וצבעים מגוונים.

מאוחר יותר תרמו היפאנים את האמוג'י, שפת אייקונים שניתן היה להוסיפם מתפריטי ענק בני מאות אמוג'ים. קראו עליהם באאוריקה בתגית "אמוג'י".


הנה תולדות הרגשונים:

http://youtu.be/VtWabXhR0YU


האם אמוטיקונים הם העתיד של השפה:

http://youtu.be/8tWZ2JmFpx0


והנה מדריך משעשע לפירושי הרגשונים הללו:

http://youtu.be/2ikIOsuglow

צ'אטבוט (Chatbot) הוא סוג של סייען חכם וממוחשב, שניתן לשוחח איתו בהתכתבות צ'אט, או במקרה של צ'אטבוט מתקדם יותר גם שיחה מבוססת דיבור.

כמובן שהצ'אטבוט הוא מערכת מבוססת AI (בינה מלאכותית, או אינטליגנציה מלאכותית) שמייצרת שיחה מלאכותית עם המשתמש - מבלי שבצד השני נמצא אדם אמיתי.

בעשור השני של המאה ה-21 הצ'אטבוט הלך ותפס את מקומו ברשת ובאפליקציות שונות והפך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. לקוחות מצאו את עצמם מנהלים התכתבות בצ'אט או שיחה אוטומטיות עם בוט, שנתן מענה מותאם אישית ושיפר את עצמו עם הזמן.

הצ'טבוט הבטיח לספק שירות לאורך כל שעות היממה, 24/7. הוא סימן הפחתה של המון מהעומס של שירות הלקוחות האנושי, חסך זמן למתעניינים וללקוחות שביקשו שירות וחסך לעסקים הרבה כסף.

התגלה שבוט AI ממוקד ואיכותי מסוגל להציע תגובות מהירות ומדויקות, מה שהוביל לשיפור ניכר בחוויית הלקוח ולעלייה בשביעות הרצון, אף שהיו לקוחות שהתעקשו לשוחח עם בן אדם, שהיה עמוס עכשיו פחות ולכן גם זמין להם הרבה יותר.

היתרונות של הצ'טבוט בטיפול אישי במשתמש ובלקוח היו עצומים. שולבו בו טכנולוגיות פרסונליזציה מתקדמות שהלכו והתפתחו, תוך גיוס הבינה המלאכותית לצרכי השיווק, המכירות והתמיכה.

רבים חזו שצ'אטבוטים עשויים להחליף חלק ניכר מהשימוש באתרי שירותים שונים ולייתר אותם בעתיד, מה שהתממש אבל חלקית.

בזמנו החליטה פייסבוק להשתמש בצ'אטבוטים בתוך שירות המסרים שלה מסנג'ר. היא אפשרה למפתחים חיצוניים לפתח צ'אטבוטים שיתנו שירותים ומידע מאתרים אחרים. ההכרזה על פלטפורמת הצ'אט בוט של פייסבוק מסנג'ר קדמה את רעיון הצ'אטבוטים המקוונים באופן משמעותי, במיוחד למשתמש הנייד בסמארטפונים ושעונים חכמים, אם כי הזינוק הטרנדי שנוצר עם ההשקה הלך ונרגע עם הזמן.

ההבשלה של אותם צ'אטבוטים באה בעשור הבא דווקא. זה קרה עם הגעתו של ChatGPT, מודל השפה הגדול הראשון (LLM), שאחריו הגיעו נוספים, כמו Gemini או Claude. מודל השפה הזה הוא בעיקרון מנוע בינה מלאכותית גדול ורחב-אופקים, המצויד ביכולת להבין שפה טבעית, אנושית, ויכול לעשות המון דברים, כלומר להתמודד עם מגוון ענקי של משימות ושהיכולות שלו הולכות וגדלות מיום ליום. ראו בתגית "LLM".

ממודלי השפה הגדולים התפתחו גם מנועי היצירה של הבינה הג'נרטיבית (Generative AI), המייצרים תמונות, שירים, וידאו ועוד. הכירו בתגית "GenAI".

אחריו נולדו סוכני ה-AI, צ'אטבוטים שממלאים משימות עבורך, על ידי שילוב בין היכולת הבינתית של מודל השפה הגדול כמו ChatGPT, עם היכולת של רכיב תוכנה שיכול לפעול באופן עצמאי וממוקד, למילוי של משימה ספציפית עבורנו, כמו לתכנן טיול, לקנות מוצרים אונליין, לטפל בדואר האלקטרוני שלנו וכדומה.

אותם סוכני AI הם רכיבי תוכנה אוטונומיים, יישומים מבוססי בינה מלאכותית, המסוגלים לתפוס את סביבתם, לקבל החלטות ולפעול לביצוע או השגת מטרות ממוקדות בשירות המשתמש. הכירו אותם בתגית "סוכני AI".

כלומר, אם הצ'טבוט של העשור שהחל ב-2010 היה עובד חרוץ אך לא חכם מדי, הצ'טבוט הבינתי של מודל השפה הגדול בעשור שאחריו רכש השכלה ופיתח את יכולותיו האינטליגנטיות באופן שהפך אותו למומחה ואז מגיע הסוכן הבינתי, AI agent והוא כבר עובד שמתמחה במשימה מסוימת ועושה אותה בצורה מיומנת וחרוצה.

עסקה טובה לרובנו.


פעילות נחמדה
============
בקישורים שלמטה יש לינק לצ'ט בוט נהדר. נסו לשוחח איתה (באנגלית) ולהכיר קצת את חוויית השיחה עם צ'ט בוט אופייני.


הנה עולם הצ'אטבוט:

http://youtu.be/iE9LtfQAYYU


עוד על השימוש בצ'אטבוטים ברשת:

http://youtu.be/G8z--x5tFOI


ההכרזה על הצ'אט בוט במסנג'ר של פייסבוק:

http://youtu.be/EOYnFUJyOlQ


ומנגד - כשהושק הצ'אטבוט של מיקרוסופט הוא "הסתבך" עם ביטויי גזענות קשים:

http://youtu.be/LA49GBcbudg

בעשור האחרון אנו הולכים ונחשפים לשירותים, כמו פייסבוק שפתחה את שירות ההודעות שלה, Messenger, לצ'ט-בוטים (Chatbots) או ל-OpenAI שמנפיקה בוט חכם במיוחד כמו ChatGPT ומאפשרת לאלפי שירותים של צ'אט בוטים כאלה להיווצר תוך זמן קצר, תוך התבססות על GPT, הבינה המלאכותית שהיא פיתחה.

הן לא היחידות כמובן.

צ'אט בוטים הם רכיבי תוכנה קטנים, מעין תוכנות זעירות, שחוסכות לנו זמן ומאמץ. למעשה, הצ'אט-בוט הוא מעין רובוט תוכנה שמקבל מאיתנו הוראות ורץ לבצע.

יש בוטים אינטליגנטיים, המצוידים ביכולות של "עיבוד שפה טבעית" (NLP). כלומר, ניתן להתכתב עם בוטים שכאלה, ממש כאילו היו בני אנוש - כותבים להם בשפה יומיומית, שפה אנושית, והם "מבינים" אותנו. היכולת של NLP לחסוך לנו כתיבה טכנית, בתחביר שמיועד להפעלת מכונה אבל לא באמצעות קוד, היא נפלאה.

מאז סוף שנת 2022 היכולת הזו מתפתחת במהירות אדירה ועתידה להתפתח עוד ולהקל את התקשורת מולם, עם בוטים חכמים שמבינים גם דיבור אנושי ומנהלים שיחה קולית, באמצעות Speech To Text.

כמה מהר עברנו מבוטים שהתבססו על בחירה מתוך תפריטי אפשרויות מוכנים מראש לשיחה חופשית בכתיבה ודיבור בלשון יומיומית, כלומר שפה טבעית.

מסתבר שאת רוב הפעולות בעולם יכולים צ'ט-בוטים לבצע בלי למצמץ ולחסוך לנו זמן רב ואף שגיאות ששוות לא פעם להמון כסף. צ'אטבוט שמאפשר הזמנת פיצה, למשל, יחליף את איש הפיצריה שעונה לטלפון. לבקשתכם הוא יציג את התפריט, יאפשר להזמין, לבקש תוספות מתפריט או לבחור את מידת החריפות ולשלם בקלות ובמהירות. אחרי שהבוט מטפל בכל שלבי ההזמנה ומוציא הוראת הכנה למטבח הפיצריה, נותר ללקוח רק להמתין לפיצה המהבילה שתגיע אליו.

כלומר, כל מה שהיום עושים החבר'ה המותשים בסניף הפיצריה, יכול הבוט לבצע בנינוחות ממוחשבת ובדייקנות מביכה, אם מהמסנג'ר של פייסבוק או מאפליקציות כמו ווטסאפ וטלגרם.

כמובן שמטרתה של פייסבוק הייתה ונשארה שהמשתמשים יעשו הכל בפלטפורמה של החברה, מבלי להשתמש בתוכנות, אפליקציות או כלים חיצוניים. כמה שיותר נקבל אצלה בבית - נישאר עוד יותר זמן, נחזק את שביעות הרצון מהרשת החברתית שלה ובעיקר נכניס לה כסף.

על הדרך היא חוסכת לנו הורדה והתקנת של אפליקציה נפרדת לכל עסק, לימוד של הממשק של כל אפליקציה כזו (כלומר של הדרך שבה היא מתקשרת עם המשתמש) וכדומה.

צ'ט-בוטים הם לא דבר חדש. כבר בימי ה-IRC, עידן הדינוזאורים של הרשת, פעלו בוטים שונים שאפשרו ביצוע פעולות פשוטות מול תוכנה. היום יכולים גופים עסקיים ואתרים שונים לבצע פעולות דרך הצ'אט-בוטים, אבל הרעיון נשאר כשהיה - אדם מצ'טט עם תוכנה, שמבצעת בשבילו משימות, במהירות ויעילות ובקרוב גם בלי שיהיה הבדל לעומת שיחה עם נציג אנושי.


הנה הסבר של הצ'ט בוטים החדשים:

https://youtu.be/mmmaLe8KM-o


מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק מציג את הצ'אטבוטים ומדגים:

https://youtu.be/EOYnFUJyOlQ


הסבר איך הצ'ט-בוט עובד:

https://youtu.be/MT4JWtm5n5M


ובפינת ההומור שלנו - זה מה שקורה כשמדענים נותנים לשני בוטים אינטליגנטיים לשוחח זה עם זה:

https://youtu.be/WnzlbyTZsQY

בריונות ברשת כוללת את הדברים הבאים:

- הפצת חומר מטריד

- הפצת חומר מביך

- הפצת חומר מזויף

- הפצת חומר פוגעני

- הפצת חומר מפחיד

- הפצת חומר מאיים

- הפצה חומרים מהסוגים הללו כאשר הם מילוליים, בתמונות או בסרטונים


כך נראית בריונות ברשת (עברית):

https://youtu.be/LtwtSOB6SmI


ההסבר של תופעת בריונות הרשת (עברית):

http://youtu.be/fHs-PtSUy84


סרטון שמדריך בהתנהגות אם נתקלתם בבריונות באינטרנט (עברית):

http://youtu.be/juk4O5OqUPk


קדימון של סרט שמדגים עד היכן יכולה הבריונות להגיע ברשת (עברית):

http://youtu.be/rMjYYyf_VWg


והתגובה הראויה לבריונות רשת (עברית):

http://youtu.be/mBW4O5Q4l6I


בריונות פלילית ברשת מוגדרת כאשר מתקיימים הדברים הבאים (עברית):

- איומים

- התחזות

- פגיעה בפרטיות

- לשון הרע

- עלבונות קשים

האמוג'י (emoji) פותחו כשפת אייקונים (בעברית: סמלילים), בעקבות הרגשונים שהפכו לפופולאריים מאד בסלולאר ובאינטרנט, במיוחד בפורומים, מסרונים, צ'אטים ודואר אלקטרוני, מיילים. על הרגשונים תוכלו לקרוא באאוריקה, בתגית "רגשונים".

האמוג'י נולדו ביפאן, כמערכת סמלים שכללה מאות דמויות גרפיות. ביפאן ניתן היה לצרפם להודעות ומסרונים ברשתות הסלולאר. לכל אחת מהדמויות היה קוד ייחודי בתווים, שהציג אותה במסר. כשהסמארטפונים מיפאן ושאר מדינות המזרח הרחוק החלו לעבור למערב, הפכו האמוג'ים לאהודים. מי שבמיוחד אימצו אותם והשתמשו בהם היו בני נוער. עם הזמן פותחו כלים שמאפשרים להוסיף את האמוג'י מתפריטים ידידותיים למשתמש, כך שלא חייבים היו עוד לזכור את הקודים המיועדים לכל אמוג'י.

בשנת 2015 אף הוסיפה חברת "אפל" למכשיריה את האפשרות לשנות לאמוג'י את גוון העור, כדי שלא להציג אך ורק דמויות לבנות.


הנה מקומו של האמוג'י בעולם המודרני של המאה ה-21:

https://youtu.be/cgE_2XylOCk


סיפורם של האמוג'ים באמצעות.. אמוג'י:

https://youtu.be/tf0PLOexjc0


ההיסטוריה של האמוג'י:

https://youtu.be/SoZlB9pFV2M


אימא עם הסיפור "לשבור את הקרח" של דיסני, שמסופר כולו באמוג'י:

https://youtu.be/6fGJAEssHuY


הסיפור בקול של אבא:

https://youtu.be/lXTaUGPPYwI


ואפילו את תורת האבולוציה אפשר להסביר עם האמוג'י:

https://youtu.be/PGRRXKek8G0