"הפרתנון" (Parthenon) הוא השריד העיקרי של אתונה העתיקה. הוא נמצא באקרופוליס של אתונה העתיקה, גבעה הניצבת "מעל העיר" (זה הפירוש ביוונית של אקרופוליס). חוץ מהפרתנון יש באקרופוליס של אתונה שרידים נוספים של מבנים חשובים.

הפרתנון הוא מקדש שנבנה במקום בו ניצב קודם מקדש עתיק יותר והפרסים הרסו אותו במלחמה. הפרתנון נבנה במאה ה-5 לפני הספירה כאות תודה לאלה אתנה, הפטרונית של העיר אתונה, על שנתנה את הניצחון ליוונים במלחמתם נגד פרס.

כמו מבנים עתיקים רבים בעולם העתיק ויצירות אמנות יפות לאורך ההיסטוריה, גם הפרתנון בנוי בפרופורציות של "מלבן הזהב", על פי חוקיות האסתטיקה חוצה התקופות הידועה כ"הפרופורציה האלוהית". ראו באאוריקה בתגית "יחס הזהב".

כאמור, האקרופוליס פירושו ביוונית: העיר העליונה. זוהי גבעה מבוצרת בעיר-מדינה ביוון העתיקה. לרוב שכן באקרופוליס ארמון המלך ובהמשך ההיסטוריה נמצאו בו כמעט תמיד המצודה והמקדשים של העיר. קראו על המושג באאוריקה בתגית "אקרופוליס".


יצרים, אגו וגאונות - מה שליווה את בניית הפרתנון המפורסם של אתונה (מתורגם):

https://youtu.be/tuZcS2Flabw


הפרתנון של אתונה - באקרופוליס שמעל העיר:

https://youtu.be/xP-FsX0QW88


מבט מהאוויר של אתונה והאקרופוליס שבראשה:

https://youtu.be/dJlNDgo1GJE


אולי הוא נראה פעם כך:

https://youtu.be/s8OblzGTxYE


עוד מהאקרופוליס באתונה:

http://youtu.be/cu9osYLbY3g


סיור וירטואלי בפרתנון המדהים שבאתונה:

http://youtu.be/CjQYFizc2B8


כך נראה אולי הפרתנון באקרופוליס של אתונה:

https://youtu.be/ASdYVEIDXnM


והפרתנון העתיק קם לתחייה בתלת-ממד:

https://youtu.be/G1D5hbxa8CM

לאורך מרבית תקופות ההיסטוריה האנושית, עתיקות נתפסו לרוב כשרידים חסרי ערך או אפילו כמכשול לקידמה ומודרניות. אנשים ראו באתרים עתיקים מקור נוח לחומרי בנייה, מבלי להבין את ערכם ההיסטורי והתרבותי העצום.

המצב הזה נמשך עד המאה ה-18, כשתפיסות חדשות החלו להתעורר.

ההזנחה עד אז התבטאה במגוון דרכים מצערות. אתרים ארכיאולוגיים הפכו למזבלות מאולתרות, מבנים עתיקים שימשו כמאגרי אבנים זמינים לבנייה חדשה, מה שנקרא שימוש משני, וכשממצאים יקרי ערך נמכרים לסוחרי עתיקות ללא תיעוד או שימור.

התפתחות הערים גבתה מחיר כבד מהמורשת העתיקה, כאשר לא מעט שרידים היסטוריים נהרסו לטובת בנייה חדשה.

נקודת המפנה החלה במאה ה-18, עם תנועת הנאורות או ההשכלה באירופה. החפירות המסודרות הראשונות בעיר פומפיי (Pompeii) שהחלו ב-1748 סימנו את תחילתו של עידן חדש בחקר העבר.

תנועת הנאורות הביאה עמה גישה מדעית ורציונלית לחקר ההיסטוריה, תוך שהיא מניחה את היסודות למחקר הארכיאולוגי המודרני.

במאה ה-19, המאה של הלאומיות הגוברת, התעוררו רגשות לאומיים ברחבי אירופה וחיזקו את המגמה הזו. מדינות החלו לראות בעתיקות שבתחומן חלק בלתי נפרד מזהותן התרבותית. במקביל, הלהיבו תגליות מרעישות כמו פענוח הכתב ההירוגליפי במצרים את דמיון הציבור והגבירו את העניין בחקר העבר, בארכאולוגיה ובעתיקות.

התפתחות התיירות מילאה תפקיד עוד יותר מכריע בשינוי היחס לעתיקות. עם הופעת הרכבות ואמצעי התחבורה המודרניים, הפכו אתרים ארכיאולוגיים למוקדי משיכה תיירותיים מבוקשים. ההכנסות מתיירות סיפקו תמריץ כלכלי חשוב לשימור אתרים עתיקים ולפיתוחם.

בשנת 1972 אף הוקם ארגון אונסק"ו (UNESCO) שהפך לגוף המוביל בעולם בשימור אתרי מורשת עולמית.

בימינו נשמרות העתיקות היטב במרבית מדינות העולם. למעט אצל מדינות הנשלטות על ידי תנועות דתיות ופנאטיות, כמו זו שהרסה מונומנטים ענקיים באפגניסטן ומלחמות דת כמו אלה של דאעש, הן נתפסות כנכס תרבותי, חינוכי וכלכלי יקר ערך.

על שינוי היחס לעתיקות מעיד המעבר מהזנחה לשימור. חוקים ותקנות בינלאומיים מגינים כיום על עתיקות, בעוד טכנולוגיות חדשניות מאפשרות לחקור ולשמר אותן טוב יותר מאי-פעם. השינוי המרשים הזה ביחס לעתיקות משקף התפתחות בהבנת החברה האנושית את חשיבות העבר ואת הצורך בשימורו לדורות הבאים, בצירוף התמורה הכלכלית ושפע ההכנסות הזורמים לכלכלות של מדינות שמטפחות אתרים עתיקים, בעיקר בזכות תיירות מתגמלת וממריצה.


הנה עתיקות שהוזנחו בעזה:

https://youtu.be/PGbyTVJwW8o


בקמבודיה זה קרה לפני כמה עשורים:

https://youtu.be/5lt5lGIbnPo


חורבות ממלכת המאיה הוזנחו בגואטמלה במשך אלפי שנים:

https://youtu.be/7MFKy7DJsCY?long=yes


עתיקות רומיות באיטליה שנהרסו במלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/rbSFMUcabnU?long=yes


והנה הדור הבא של המוזנחים (עברית):

https://youtu.be/6j61d2UQud0?long=yes