שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הפינג'אן ולמה הוא בעצם לא פינג'אן?
הפִינְגָ'אן (Fincan) הוא כלי טורקי לקפה. פעם ספלון קפה ואצלנו, הכלי להכנת הקפה, הפינג'אן התאזרח אצלנו לגמרי והוא חלק מטקס ישראלי של שתיית קפה. אין סיור במילואים, טיול בשביל ישראל, או ישיבה בזולה שבחצר, שהוא לא יהפוך למרכז העניינים ולמרכז טקס הכנת הקפה.
כי גם בעידן האספרסו הנלגם בשקיקה, הקפה השחור בפינג'אן הוא מקור לערגה לכל ישראלי, במיוחד אם הוא גבר שהיה קרבי או טייל הרבה בארץ.
את הישראלים "מאשימים" שוב ושוב בשיבוש המילה פינג'אן. הרי פינג'אן במקור הערבי או הטורקי הוא בכלל הספלון הקטן בו שותים את הקפה. אצלנו בישראל הוא שוייך לכלי להכנת קפה. המחשבה הזו, שפינג'אן הוא שם הכלי בו מבשלים את הקפה, נובעת ככל הנראה מכך שבעליות הראשונות, הוזמנו ראשוני החלוצים על ידי ערביי הסביבה לשתות קפה. המשפט שחזר על עצמו שוב ושוב היה "תעאל תשרב פינג'אן קהווה" ופירושו היה "בוא לשתות כוס קפה", אבל הם פירשו אותו כהזמנה לשתות קנקן קפה...
כך או כך, אצל הטורקים הפינג'אן עשוי נחושת. אצלנו בארץ קוראים כך לכל הכלים שמכינים בהם קפה. אצלנו פינג'אן הוא הפונקציה ולא החומר או הצורה, בין אם הם עשויים נחושת, נירוסטה או אפילו הפינג'אנים החשמליים שאפשר לקנות היום באלי אקספרס ואיביי.
אז בין אם יש לכם פינג'אן אסלי מנחושת ובין אם אתם משוחרי הנירוסטה, קפה אתם ודאי אוהבים. אבל פעם, בפלמ"ח שלפני קום המדינה, הכנת הקפה הייתה ממש טקס. המומחה להכנת קפה כונה אצל הפלמ"חניקים "קהוו'אנג'י". השם הזה בא מערבית. כשהקפה היה מוכן היו נוהגים להעביר ספלון ספלון אל מי שאליו הקפה מכוון, הראשון היה תמיד המפקד, הוא היה לוגם ברעש ומשבח את מכין הקפה והטקס נמשך.
אצל הערבים הקפה נקרא קחוויה (kahvia או kahve), קַהְוַה או קהווא (qahwah). אצלם גם מוסיפים לקפה משובח הל, שזה הטעם, הארומה וכמובן הריח של קפה ערבי.
כך תכינו קפה בפינג'אן (עברית):
https://youtu.be/7YpO-uIiuOE
באנגלית:
https://youtu.be/TvNWLrRzIAM
פינג'אן חשמלי:
https://youtu.be/rcm5GiTC6mg
המומחית של קפה בפינג'אן בשביל ישראל (עברית):
https://youtu.be/liWZwT15WLE
שיר הפינג'אן - היישר מהפלמ"ח (עברית):
https://youtu.be/orQruaiENhA
ומשקאות נוספים שניתן להכין בפינג'אן (עברית):
https://youtu.be/CDWuRm1CPMw?long=yes
מה סודו של תבלין ההל?
מבין התבלינים שלנו, תבלין הֶל, הידוע גם כקרדמון (elettaria cardamomum), הוא אחד המעניינים בשימושים שעשו בו מימי קדם ועד היום ורבים מכנים אותו "מלך התבלינים".
תבלין ההל משמש לתיבול תה, קפה, תבשילים ומאפים. בזכות טעמו הארומטי והמורכב הוא נחשב ל"מלך התבלינים". התבלין הזה מככב במזרח התיכון, במיוחד כתוספת לקפה הערבי.
ההל הוא צמח תבלין ממשפחת הזנגביליים.הוא גדל בתרמילים ויש לו פריחה מרשימה. תרמילי ההל כוללים את הזרעים, שנמכרים שלמים או בתור הל טחון.
הצמח עצמו הוא צמח רב-שנתי, בעל פריחה מרשימה ועלים גדולים. החלק העיקרי שמשמש בו כתבלין הם הזרעים המיובשים או הקלויים שלו.
למעשה, קיימים בעולם 3 צמחי הל שונים: ההל הירוק, שגם מכונה "הל אמיתי", ההל השחור והל אפריקאי.
#במטבח
לרובנו ההל הכי מוכר כתבלין שמוסיפים לקפה. ואכן, הוא משתלב במנות מתוקות ומלוחות ובמשקאות - בדגש על קפה עם הל.
בעוד שתבלינים אחרים מוגבלים לא פעם לשימושים מסוימים, ההל מצוי בתערובות תבלינים רבות, כמו גאראם מסאלה ותערובת החוויאג' - תערובת התבלינים של התימנים.
בחודשי הסתיו של כל שנה, רוכשים מקדשים רבים בהודו מאות טונות של הל, לקראת חג האורות ההינדואי, הוא פסטיבל הדיוואלי. הסיבה הן עוגיות לאדו, שנהוג לחלק בהם למיליוני עולי הרגל. את העוגיות הללו מכינים מקמח חומוס, סירופ סוכר והמון הל - אחד התבלינים החשובים במטבח ההודי המסורתי.
#בריאות
כבר דורות שההל משמש ברפואה עממית בכל רחבי אסיה. במסורות העממיות ובעולם תרופות הסבתא מייחסים לו תכונות של חיטוי, מחטא, הרפיית שרירים וייבוש ליחה. הוא גם מאלחש, מכייח, מעורר תיאבון, נוגד עוויתות, מעורר את המערכת החיסונית, מקדם וסת נשית ועוד.
ברפואת צמחי המרפא העכשווית ההל בולט בעיקר כטוב להקטנת נפיחות (גזים, פלוצים). הוא מצוין למצבי עיכול לא תקינים ולסיוע לעיכול בכלל. בנוסף לשיפור העיכול מיוחסים להל עוד יתרונות בריאותיים, כמו איזון הסוכר בדם והפגת ריח רע מהפה.
בניגוד לצמחים כמו אניס שמתמקד בפעילות אנטי-מיקרוביאלית, הוא מפחית חומציות ונוגד כיבים.
כמו כן, ההל משמש לדחייה של נמלים.
#תולדותיו
נראה שמקורו של ההל הוא בדרום הודו ובסרי לנקה, אך גידלו אותו גם בדרום מזרח אסיה ובגואטמלה. כבר בימי קדם, ההל היה תבלין "עובר לסוחר" שנסחר על ידי הנבטים. המצרים הקדמונים אף כינו אותו "מלך התבלינים".
היוונים עיסו ובישמו את עצמם בשמן ההל והורישו גם לרומאים את השימוש בו. הרומאים העריכו את סגולותיו וייבאו כמויות אדירות של הל מהודו כבר במאה ה-1 לספירה ואפיקיוס המליץ על חליטות הל כתרופה למפריזים באכילה.
ביוון העתיקה הוא מוזכר כבר במאה ה-4 לספירה, כשהגיע אליה. בצפון אפריקה הוא תפס מקום חשוב בתערובת התבלינים המפורסמת "ראס אל חנות". שם גם שילבו השבטים הערבים את ההל עם הקפה שהגיע אז לאזור. הם נהגו להוסיף לפינג'אן תרמיל אחד או שניים של הל לספל הקפה המתוק. הצגת תרמילי ההל לעיני האורחים נחשבה אז לאות כבוד והערכה ודורות רבים נשמרת המסורת הזו.
בנוסף לשימושו כתבלין, ההל שימש גם כצמח מרפא. בתימן הוא שימש כתבלין לקפה ולבשר וכמרכיב חשוב בתבלין החוואיג' ולטיפול בגיהוק, בגזים ובדימום מהרחם.
בצרפת של ימי הביניים נהגו לתת לחיילים פצועים ומוחלשים יין בשם "היפוקראס". היה זה יין עם הל לתיבול והוא נקרא כך על שם היפוקראטס היווני, הרופא הראשון ושימש לחיזוק והחלמה.
הנה תבלין ההל:
https://youtu.be/C_eDHTdxgYE
כך מגדלים הל מזרעים רגילים (ללא מילים):
https://youtu.be/dkxwxCdnmv0
על היופי והעוצמה של ההל הטבעי, בגבעות ההל, של קראלה, דרום הודו:
https://youtu.be/GelSQU-RAuI
ומעט על תעשיית התבלינים של המזרח התיכון:
https://youtu.be/66qgh5u-yDg?t=9m22s
מה הסוד של קפה טורקי?
קפה טורקי (Turkish Coffee), או קפה תורכי, הוא הקפה ששטף בשנת 1683 את כל אירופה. זה קרה כשלאחר קרב וינה נלקחו שקי קפה משלל הצבא העות'מאני המובס. שקים ראשונים אלו היו הבסיס לבית הקפה הווינאי, שיהיה גם הראשון באירופה.
את הקפה נוהגים להרתיח בקנקן קפה שנקרא ג'זווה. אגב, בניגוד לישראל, שבה מכונה הג'זווה פינג'אן, בטורקיה פינג'אן הוא דווקא שמה של הכוס שממנה נוהגים לשתות את הקפה המבושל הזה. בראש הג'זווה צריך להיווצר בתום הבישול ה"קאימק". זהו מעין קרמה, קצף קפה, שנחשב לכבודו של המכין הטורקי ואות למיומנותו בהכנת הקפה.
ככלל, טקס הכנת הקפה המכונה קפה טורקי אפוף בטקסיות בחברות השונות במזרח התיכון ובטורקיה. הוא גם נקשר לא פעם לרגשות לאומיים. כשהטורקים והיוונים נקלעו למלחמות ביניהם, שינו האחרונים את שמו של הקפה הזה אצלם ל"קפה יווני". גם כשישראל נקלעה למשבר עם טורקיה, דרשו רבים בישראל שיוחלף שם המוצר ל"קפה שחור".
אגב המנהג של המארחות בתורכיה הוא להמתין שהאורח ישתה את הקפה וכשהוא מסיים ומניח את הכוס ההפוכה על הצלוחית, הן נוהגות לקרוא לו את העתידות. בתור מנבא העתיד שלו משמשות שאריות המשקעים של הקפה, שנשארו בתחתית הכוס.
הנה הסיפור של הקפה הטורקי:
https://youtu.be/hePJjQz2_t4
פרסומת לקפה טורקי (עברית):
https://youtu.be/nKCb7iRHSCk
כך מכינים קפה טורקי בשביל ישראל (עברית):
https://youtu.be/liWZwT15WLE
כך בטורקיה:
https://youtu.be/UghjdGRhCPE
וסרט תיעודי על תולדות הקפה הטורקי:
https://youtu.be/uRhlzYxMxAQ?long=yes
מאיפה השם קפה תורכי אם בתורכיה שותים תה דווקא?
שמו של הקפה הטורקי (Turkish Coffee) הוא עניין מוזר. השם הזה, שבו מכירים את הקפה השחור ברחבי העולם, נובע מאי-הבנה אחת גדולה.
נתחיל בזה שבתורכיה שותים כבר מאות שנים, כמעט הכל חוץ מקפה... למעשה זו מהמדינות שבהן הקפה עצמו הוא גם לא תמיד מוצלח. הרי התורכים בכלל מתים על תה!
אז נכון, התפשטות האיסלאם היא שאחראית להפצה של הקפה מאתיופיה אל אירופה, אבל מה החלק של התורכים בזה?
כנראה שהוא די קטן. דווקא לתימן יד תפקיד חשוב כי סוחרים תימנים הם שהפיצו את הקפה מאתיופיה, שם התגלה לראשונה, אל חצי האי ערב ומשם הוא יצא לעולם כולו. אם כבר אז התרומה הטורקית להפצת הקפה היא שנהתורכים הם אלה שהמציאו את מטחנת הקפה הראשונה. אבל כך או כך כנראה שלא כאן טמונה ה"טורקיות" של הקפה...
הסיפור של הקפה התורכי מתחיל בקרב וינה, שהתרחש בסיום המצור הארוך של הצבא העות'מאני, הצבא התורכי, על העיר וינה, בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית. הקרב הזה הסתיים בתבוסה תורכית גדולה ובבריחה המונית של החיילים העות'מאנים ובשלל ציוד ואספקה תורכיים שנשארו נטושים מאחור.
בין שאר הציוד שמצאו במחנה התורכי ראו הווינאים את שקי הקפה הראשונים אי-פעם. הם לא כל כך הבינו במה מדובר ולא העריכו את האבקה הכהה שבשקים, אבל יזם וינאי ממוצא פולני, שמו קוזינסקי, קנה אותם מהצבא ופתח בית קפה וינאי, שעתיד להיות בית הקפה הראשון באירופה.
את הקפה שהוא מכר כינה בעל בית הקפה "קפה תורכי". מבחינתו זה היה שם טבעי, ששיקף את מקורו, אבל הוא כבר גילם בתוכו את האבסורד הגדול, שכן בתורכיה של אותם זמנים, כמעט ולא שתו קפה. הצבא התורכי מצא, שלא לומר בזז אותו, ממקומות אותם כבש. הצבא נהנה מהקפה שהיה מעורר ומילא את הלוחמים באנרגיה, אבל בתורכיה עצמה שתו יותר תה...
אבל השם תפס. ועוד איך תפס, כי עד היום, במרבית מדינות אירופה נקרא הקפה השחור... נו, אתם כבר יודעים...
עם הזמן הביא הצבא התורכי את הקפה גם לתורכיה עצמה, במיוחד לאחר שהובס במלחמת העולם הראשונה ושב הביתה. מאז נפוץ גם בה הקפה יותר. טקס הכנת הקפה התורכי משתנה ממקום למקום, אבל הוא קיים בכל מקום בצורה כלשהי. במדינות שהצבא העות'מני, הצבא התורכי, שלט בהן פעם, הוא הכי מפותח, עד היום.
אגב, במקום אחד זה לא תפס. המדינה היחידה ששינתה את השם בכוונה היא ככל הנראה יוון, האוייבת ההיסטורית של התורכים. שם קוראים לקפה השחור "קפה יווני"...
הנה הסיפור של הקפה הטורקי:
https://youtu.be/hePJjQz2_t4
כך המציאו התורכים גם את מטחנת הקפה הניידת:
https://youtu.be/MFSusIQ1ZE0?t=5s
וסרט תיעודי על תולדות הקפה הטורקי:
https://youtu.be/uRhlzYxMxAQ?long=yes
פינג'אן
הפִינְגָ'אן (Fincan) הוא כלי טורקי לקפה. פעם ספלון קפה ואצלנו, הכלי להכנת הקפה, הפינג'אן התאזרח אצלנו לגמרי והוא חלק מטקס ישראלי של שתיית קפה. אין סיור במילואים, טיול בשביל ישראל, או ישיבה בזולה שבחצר, שהוא לא יהפוך למרכז העניינים ולמרכז טקס הכנת הקפה.
כי גם בעידן האספרסו הנלגם בשקיקה, הקפה השחור בפינג'אן הוא מקור לערגה לכל ישראלי, במיוחד אם הוא גבר שהיה קרבי או טייל הרבה בארץ.
את הישראלים "מאשימים" שוב ושוב בשיבוש המילה פינג'אן. הרי פינג'אן במקור הערבי או הטורקי הוא בכלל הספלון הקטן בו שותים את הקפה. אצלנו בישראל הוא שוייך לכלי להכנת קפה. המחשבה הזו, שפינג'אן הוא שם הכלי בו מבשלים את הקפה, נובעת ככל הנראה מכך שבעליות הראשונות, הוזמנו ראשוני החלוצים על ידי ערביי הסביבה לשתות קפה. המשפט שחזר על עצמו שוב ושוב היה "תעאל תשרב פינג'אן קהווה" ופירושו היה "בוא לשתות כוס קפה", אבל הם פירשו אותו כהזמנה לשתות קנקן קפה...
כך או כך, אצל הטורקים הפינג'אן עשוי נחושת. אצלנו בארץ קוראים כך לכל הכלים שמכינים בהם קפה. אצלנו פינג'אן הוא הפונקציה ולא החומר או הצורה, בין אם הם עשויים נחושת, נירוסטה או אפילו הפינג'אנים החשמליים שאפשר לקנות היום באלי אקספרס ואיביי.
אז בין אם יש לכם פינג'אן אסלי מנחושת ובין אם אתם משוחרי הנירוסטה, קפה אתם ודאי אוהבים. אבל פעם, בפלמ"ח שלפני קום המדינה, הכנת הקפה הייתה ממש טקס. המומחה להכנת קפה כונה אצל הפלמ"חניקים "קהוו'אנג'י". השם הזה בא מערבית. כשהקפה היה מוכן היו נוהגים להעביר ספלון ספלון אל מי שאליו הקפה מכוון, הראשון היה תמיד המפקד, הוא היה לוגם ברעש ומשבח את מכין הקפה והטקס נמשך.
אצל הערבים הקפה נקרא קחוויה (kahvia או kahve), קַהְוַה או קהווא (qahwah). אצלם גם מוסיפים לקפה משובח הל, שזה הטעם, הארומה וכמובן הריח של קפה ערבי.
כך תכינו קפה בפינג'אן (עברית):
https://youtu.be/7YpO-uIiuOE
באנגלית:
https://youtu.be/TvNWLrRzIAM
פינג'אן חשמלי:
https://youtu.be/rcm5GiTC6mg
המומחית של קפה בפינג'אן בשביל ישראל (עברית):
https://youtu.be/liWZwT15WLE
שיר הפינג'אן - היישר מהפלמ"ח (עברית):
https://youtu.be/orQruaiENhA
ומשקאות נוספים שניתן להכין בפינג'אן (עברית):
https://youtu.be/CDWuRm1CPMw?long=yes
מבין התבלינים שלנו, תבלין הֶל, הידוע גם כקרדמון (elettaria cardamomum), הוא אחד המעניינים בשימושים שעשו בו מימי קדם ועד היום ורבים מכנים אותו "מלך התבלינים".
תבלין ההל משמש לתיבול תה, קפה, תבשילים ומאפים. בזכות טעמו הארומטי והמורכב הוא נחשב ל"מלך התבלינים". התבלין הזה מככב במזרח התיכון, במיוחד כתוספת לקפה הערבי.
ההל הוא צמח תבלין ממשפחת הזנגביליים.הוא גדל בתרמילים ויש לו פריחה מרשימה. תרמילי ההל כוללים את הזרעים, שנמכרים שלמים או בתור הל טחון.
הצמח עצמו הוא צמח רב-שנתי, בעל פריחה מרשימה ועלים גדולים. החלק העיקרי שמשמש בו כתבלין הם הזרעים המיובשים או הקלויים שלו.
למעשה, קיימים בעולם 3 צמחי הל שונים: ההל הירוק, שגם מכונה "הל אמיתי", ההל השחור והל אפריקאי.
#במטבח
לרובנו ההל הכי מוכר כתבלין שמוסיפים לקפה. ואכן, הוא משתלב במנות מתוקות ומלוחות ובמשקאות - בדגש על קפה עם הל.
בעוד שתבלינים אחרים מוגבלים לא פעם לשימושים מסוימים, ההל מצוי בתערובות תבלינים רבות, כמו גאראם מסאלה ותערובת החוויאג' - תערובת התבלינים של התימנים.
בחודשי הסתיו של כל שנה, רוכשים מקדשים רבים בהודו מאות טונות של הל, לקראת חג האורות ההינדואי, הוא פסטיבל הדיוואלי. הסיבה הן עוגיות לאדו, שנהוג לחלק בהם למיליוני עולי הרגל. את העוגיות הללו מכינים מקמח חומוס, סירופ סוכר והמון הל - אחד התבלינים החשובים במטבח ההודי המסורתי.
#בריאות
כבר דורות שההל משמש ברפואה עממית בכל רחבי אסיה. במסורות העממיות ובעולם תרופות הסבתא מייחסים לו תכונות של חיטוי, מחטא, הרפיית שרירים וייבוש ליחה. הוא גם מאלחש, מכייח, מעורר תיאבון, נוגד עוויתות, מעורר את המערכת החיסונית, מקדם וסת נשית ועוד.
ברפואת צמחי המרפא העכשווית ההל בולט בעיקר כטוב להקטנת נפיחות (גזים, פלוצים). הוא מצוין למצבי עיכול לא תקינים ולסיוע לעיכול בכלל. בנוסף לשיפור העיכול מיוחסים להל עוד יתרונות בריאותיים, כמו איזון הסוכר בדם והפגת ריח רע מהפה.
בניגוד לצמחים כמו אניס שמתמקד בפעילות אנטי-מיקרוביאלית, הוא מפחית חומציות ונוגד כיבים.
כמו כן, ההל משמש לדחייה של נמלים.
#תולדותיו
נראה שמקורו של ההל הוא בדרום הודו ובסרי לנקה, אך גידלו אותו גם בדרום מזרח אסיה ובגואטמלה. כבר בימי קדם, ההל היה תבלין "עובר לסוחר" שנסחר על ידי הנבטים. המצרים הקדמונים אף כינו אותו "מלך התבלינים".
היוונים עיסו ובישמו את עצמם בשמן ההל והורישו גם לרומאים את השימוש בו. הרומאים העריכו את סגולותיו וייבאו כמויות אדירות של הל מהודו כבר במאה ה-1 לספירה ואפיקיוס המליץ על חליטות הל כתרופה למפריזים באכילה.
ביוון העתיקה הוא מוזכר כבר במאה ה-4 לספירה, כשהגיע אליה. בצפון אפריקה הוא תפס מקום חשוב בתערובת התבלינים המפורסמת "ראס אל חנות". שם גם שילבו השבטים הערבים את ההל עם הקפה שהגיע אז לאזור. הם נהגו להוסיף לפינג'אן תרמיל אחד או שניים של הל לספל הקפה המתוק. הצגת תרמילי ההל לעיני האורחים נחשבה אז לאות כבוד והערכה ודורות רבים נשמרת המסורת הזו.
בנוסף לשימושו כתבלין, ההל שימש גם כצמח מרפא. בתימן הוא שימש כתבלין לקפה ולבשר וכמרכיב חשוב בתבלין החוואיג' ולטיפול בגיהוק, בגזים ובדימום מהרחם.
בצרפת של ימי הביניים נהגו לתת לחיילים פצועים ומוחלשים יין בשם "היפוקראס". היה זה יין עם הל לתיבול והוא נקרא כך על שם היפוקראטס היווני, הרופא הראשון ושימש לחיזוק והחלמה.
הנה תבלין ההל:
https://youtu.be/C_eDHTdxgYE
כך מגדלים הל מזרעים רגילים (ללא מילים):
https://youtu.be/dkxwxCdnmv0
על היופי והעוצמה של ההל הטבעי, בגבעות ההל, של קראלה, דרום הודו:
https://youtu.be/GelSQU-RAuI
ומעט על תעשיית התבלינים של המזרח התיכון:
https://youtu.be/66qgh5u-yDg?t=9m22s
קפה טורקי (Turkish Coffee), או קפה תורכי, הוא הקפה ששטף בשנת 1683 את כל אירופה. זה קרה כשלאחר קרב וינה נלקחו שקי קפה משלל הצבא העות'מאני המובס. שקים ראשונים אלו היו הבסיס לבית הקפה הווינאי, שיהיה גם הראשון באירופה.
את הקפה נוהגים להרתיח בקנקן קפה שנקרא ג'זווה. אגב, בניגוד לישראל, שבה מכונה הג'זווה פינג'אן, בטורקיה פינג'אן הוא דווקא שמה של הכוס שממנה נוהגים לשתות את הקפה המבושל הזה. בראש הג'זווה צריך להיווצר בתום הבישול ה"קאימק". זהו מעין קרמה, קצף קפה, שנחשב לכבודו של המכין הטורקי ואות למיומנותו בהכנת הקפה.
ככלל, טקס הכנת הקפה המכונה קפה טורקי אפוף בטקסיות בחברות השונות במזרח התיכון ובטורקיה. הוא גם נקשר לא פעם לרגשות לאומיים. כשהטורקים והיוונים נקלעו למלחמות ביניהם, שינו האחרונים את שמו של הקפה הזה אצלם ל"קפה יווני". גם כשישראל נקלעה למשבר עם טורקיה, דרשו רבים בישראל שיוחלף שם המוצר ל"קפה שחור".
אגב המנהג של המארחות בתורכיה הוא להמתין שהאורח ישתה את הקפה וכשהוא מסיים ומניח את הכוס ההפוכה על הצלוחית, הן נוהגות לקרוא לו את העתידות. בתור מנבא העתיד שלו משמשות שאריות המשקעים של הקפה, שנשארו בתחתית הכוס.
הנה הסיפור של הקפה הטורקי:
https://youtu.be/hePJjQz2_t4
פרסומת לקפה טורקי (עברית):
https://youtu.be/nKCb7iRHSCk
כך מכינים קפה טורקי בשביל ישראל (עברית):
https://youtu.be/liWZwT15WLE
כך בטורקיה:
https://youtu.be/UghjdGRhCPE
וסרט תיעודי על תולדות הקפה הטורקי:
https://youtu.be/uRhlzYxMxAQ?long=yes
שמו של הקפה הטורקי (Turkish Coffee) הוא עניין מוזר. השם הזה, שבו מכירים את הקפה השחור ברחבי העולם, נובע מאי-הבנה אחת גדולה.
נתחיל בזה שבתורכיה שותים כבר מאות שנים, כמעט הכל חוץ מקפה... למעשה זו מהמדינות שבהן הקפה עצמו הוא גם לא תמיד מוצלח. הרי התורכים בכלל מתים על תה!
אז נכון, התפשטות האיסלאם היא שאחראית להפצה של הקפה מאתיופיה אל אירופה, אבל מה החלק של התורכים בזה?
כנראה שהוא די קטן. דווקא לתימן יד תפקיד חשוב כי סוחרים תימנים הם שהפיצו את הקפה מאתיופיה, שם התגלה לראשונה, אל חצי האי ערב ומשם הוא יצא לעולם כולו. אם כבר אז התרומה הטורקית להפצת הקפה היא שנהתורכים הם אלה שהמציאו את מטחנת הקפה הראשונה. אבל כך או כך כנראה שלא כאן טמונה ה"טורקיות" של הקפה...
הסיפור של הקפה התורכי מתחיל בקרב וינה, שהתרחש בסיום המצור הארוך של הצבא העות'מאני, הצבא התורכי, על העיר וינה, בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית. הקרב הזה הסתיים בתבוסה תורכית גדולה ובבריחה המונית של החיילים העות'מאנים ובשלל ציוד ואספקה תורכיים שנשארו נטושים מאחור.
בין שאר הציוד שמצאו במחנה התורכי ראו הווינאים את שקי הקפה הראשונים אי-פעם. הם לא כל כך הבינו במה מדובר ולא העריכו את האבקה הכהה שבשקים, אבל יזם וינאי ממוצא פולני, שמו קוזינסקי, קנה אותם מהצבא ופתח בית קפה וינאי, שעתיד להיות בית הקפה הראשון באירופה.
את הקפה שהוא מכר כינה בעל בית הקפה "קפה תורכי". מבחינתו זה היה שם טבעי, ששיקף את מקורו, אבל הוא כבר גילם בתוכו את האבסורד הגדול, שכן בתורכיה של אותם זמנים, כמעט ולא שתו קפה. הצבא התורכי מצא, שלא לומר בזז אותו, ממקומות אותם כבש. הצבא נהנה מהקפה שהיה מעורר ומילא את הלוחמים באנרגיה, אבל בתורכיה עצמה שתו יותר תה...
אבל השם תפס. ועוד איך תפס, כי עד היום, במרבית מדינות אירופה נקרא הקפה השחור... נו, אתם כבר יודעים...
עם הזמן הביא הצבא התורכי את הקפה גם לתורכיה עצמה, במיוחד לאחר שהובס במלחמת העולם הראשונה ושב הביתה. מאז נפוץ גם בה הקפה יותר. טקס הכנת הקפה התורכי משתנה ממקום למקום, אבל הוא קיים בכל מקום בצורה כלשהי. במדינות שהצבא העות'מני, הצבא התורכי, שלט בהן פעם, הוא הכי מפותח, עד היום.
אגב, במקום אחד זה לא תפס. המדינה היחידה ששינתה את השם בכוונה היא ככל הנראה יוון, האוייבת ההיסטורית של התורכים. שם קוראים לקפה השחור "קפה יווני"...
הנה הסיפור של הקפה הטורקי:
https://youtu.be/hePJjQz2_t4
כך המציאו התורכים גם את מטחנת הקפה הניידת:
https://youtu.be/MFSusIQ1ZE0?t=5s
וסרט תיעודי על תולדות הקפה הטורקי:
https://youtu.be/uRhlzYxMxAQ?long=yes
