עונש (Punishment) או ענישה היא פעולה של הצבת גבולות למי שעברו אותו וחרגו מהכללים, הנורמות או החוקים שנקבעו במסגרת החברתית או הארגונית בה הם נוטלים חלק.

כשאנו מענישים, אנו בעיקר מציבים גבולות לנענשים ומזהירים שלא יחזרו על מעשיהם שוב. כי הענישה נועדה לפגוע באופן מדוד באנשים שפשעו או הפרו את הכללים.

ההנחה המקובלת היא שללא ענישה ועונשים, כל חברה אנושית תידרדר להתפרקות כללית ולמצב של "איש הישר בעיניו יעשה". כאוס מוחלט.

עונש מטרתו גם להרתיע את העבריינים ומי שהפרו את הכללים והנורמות. אך מטרתו היא גם להרתיע את מי שלא עוברים עליהם אך עלולים להרהר בכך בעתיד. הודעת קנס על שמשת הרכב, למשל, נועדה ודאי להעניש את העוברים על חוקי החניה ולהרתיעם בעתיד, אך גם את הנהגים האחרים שרואים ונזהרים.

מכל העונשים, כמובן שרק עונש מוות הוא סופי עבור הנענשים ואין חזרה ממנו לחיים. בו האזהרה היא לגמרי חברתית, כדי שאחרים בחברה "יראו וייראו".

חשוב לציין שבפסיכולוגיה ההתנהגותית נוהגים להעמיד אל מול העונש, שמטרתו להפחית את העבירות, גם את החיזוק - הפעולה ההפוכה שמטרתה לעודד ולהגביר דווקא את ההתנהגות הרצויה והנורמטיבית, ובקיצור - את השמירה על הכללים.

הכירו את העונשים ההיסטוריים בתגית "עונשים".


הנה המקור של העונש:

https://youtu.be/9a09tGNFGcY


תפקיד הענישה בחברה האנושית:

https://youtu.be/gNJ096J-ngo


בתי הכלא בנורווגיה שמתנהגים אחרת מבתי סוהר בעולם:

https://youtu.be/Fb-gOS3p44U


קנסות על קורקינטים חשמליים (עברית):

https://youtu.be/vfT-ZtvOhjk


על לידת בתי הכלא כפי שתיאר אותה מישל פוקו:

https://youtu.be/VwtXosBOg6c?


איך יהיה העולם ללא בתי סוהר?

https://youtu.be/6mMwrS30XT8


וגם לבעלי לב חזק, חסכנו לכם את הסקירות על העונשים הקשים בהיסטוריה.

הניסוי לבדיקת הציות לסמכות (Milgram's experiment) שביצע סטנלי מילגרם הוא מהניסויים המפורסמים בתולדות המדע ואחד מהניסויים שחוללו סערה בהיסטוריה של הניסויים החברתיים.

חוקר הפסיכולוגיה החליט לבחון את טענת אייכמן, מראשי הנאצים, שטען במשפטו שהוא "רק ציית לפקודות".

במחקר הציות של מיליגרם החליט האיש לבדוק מה גורם לאנשים לציית לסמכות ולפעול בקונפורמיות, כמו כולם וגם כשהם חושבים אחרת. עניין אותו עד כמה הם עלולים להגיע לביצוע פשעים נוראים, רק מכיוון שהירשו להם.

בניסוי הורה מילגרם לנבדקים, אנשים רגילים, להעניש בצורה כואבת, את מי שהוגדרו בניסוי כתלמידיהם. הנבדקים לא היססו להעניש בשוק חשמלי, בכל פעם שטעו בתשובה. אבל זה היה יותר מזה. הנבדקים חשבו שמכות החשמל שהם גרמו (למעשה הן לא היו אמיתיות) הלכו ונעשו יותר ויותר מסוכנות. הם גם שמעו את "צעקות" התלמידים בעת שקיבלו לכאורה את מכות החשמל.

בסוף הניסוי נדהם החוקר לגלות ש-26 מתוך 40 הנבדקים בניסוי הגיעו עד לשוק החשמלי המירבי, מה שאומר שהם "הרגו" את התלמיד שלהם, על אף שידעו שהם עושים זאת. הם עשו זאת רק מפני שקיבלו לכך אישור ממנהלי הניסוי. למעשה, גם ה-14 האחרים גרמו ל"תלמידיהם" סבל עצום, עד שסרבו להמשיך.

העובדה שאנשים רגילים מוכנים להפעיל עונשים קשים, כואבים ואף קטלניים לאחרים, רק מפני שקיבלו הוראה לעשות כן (במקרה הזה מהמדען שעושה את הניסוי) הוכיחה, לטענת מילגרם, שהסמכות יכולה לגרום לאנשים להגיע לביצוע פשעים איומים, כמו רצח.

בנוסף למה שהניסוי הראה על האופי האנושי, פיתחו בשנים שלאחריו רבים ממשתתפי הניסוי, במיוחד אלה ש"רצחו" אחרים, בעיות נפשיות. העובדה שצייתו ולמעשה הסכימו לרצוח אדם אחר והגיעו לביצוע פשעים כה חמורים, גם אם לא היו פשעים של ממש, הייתה קשה להם מאד.


על הניסוי של מילגרם לבדיקת הצייתנות (מתורגם):

http://youtu.be/1uTx96sTrro


סרטונים אמיתיים מהניסוי שחולל סערה:

http://youtu.be/LlFPU5ySzEM


וסרטון מורחב של הניסוי והקשר שלו להיסטוריה ולשואה:

http://youtu.be/GkX27jAcqHM