שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם סמים בעצם?
סמים (Drugs) הם מוצרים מהטבע או שפותחו במעבדה ומשנים את מצבם הפיזיולוגי של בני אדם ובעלי חיים אחרים.
בין אם מסניפים, שותים או מעשנים אותם, לעתים אוכלים או מזריקים במזרק אל הגוף, הסמים ידועים ככאלו שמשנים את התודעה של המשתמש, גורמים לו לתופעות כמו עונג קצר והזיות ובמקרים רבים עלולה ליצור תלות בסם ואף התמכרות לו.
אנשים עצובים עלולים להשתמש בסמים כדי לזכות בתחושת אושר רגעית וכוזבת. אבל זה ממש לא זה ולעולם לא ממש עובד, ודאי לא לטווח ארוך. כי סמים, במיוחד סמים קשים כמו הירואין וקוקאין, מרימים את המכור (ולהתמכר להם זה עניין מהיר וודאי) למצב של שמחה ואושר מזויפים. כי תמיד, כשהשפעת הסם מתפוגגת, הם צונחים למצב נמוך מאשר קודם ונזקקים לעוד סמים ובכמות גדולה יותר, כדי להשיג את האפקט המוקדם.
המשתמשים בסמים שחשבו בתחילה שתהיה להם שליטה על חייהם, מצאו את עצמם כשבהדרגה חייהם הולכים ונהרסים. היום יום שלהם סובב סביב דבר אחד בלבד: איך להשיג כסף למנה הבאה של הסם.
רבים מהם מנתקים קשרים עם חברים שאינם משתמשים בסמים וממשפחותיהם ונותרים רק עם חברים שמכורים בעצמם לסמים. כולם עסוקים בדבר היחיד בחייהם - השגת הסם שהם חייבים כדי להרגיע לשעות אחדות את ההתמכרות.
אחד השקרים והבלבולים של הסמים הוא שאפשר להפסיק מתי שרוצים. בסמים הקשים, כמו הרואין או קוקאין כבר יודעים שנים רבות שזה לא המצב, אבל במריחואנה, חשיש וכל מה שקרוי "הסמים הקלים", יש הרבה פנטזיות על שליטה בסם ובהדרגה יותר ויותר מהם לומדים על בשרם עד כמה הגמילה לא קלה.
#סוגים
ישנם סמים, כמו מורפיום, המשמשים לשיכוך כאבים עזים. אחרים נועד לטיפול במחלות.
יש אנשים הצורכים "סמים רכים", כגון וויד, קנאביס, מריחואנה, חשיש, אקסטזי או פופרס. אחרים צורכים "סמים קשים", שמהם קשה הרבה יותר להגמל, ביניהם הרואין, קוקאין, מורפיום, אופיום ועוד.
יש חלוקת של סמים לפי מה שהם גורמים. סמי מרץ, כגון קוקאין, הם ממריצים מאוד ונותנים אנרגיה ותחושת מסוגלות.
יש סמים נרקוטיים, ביניהם אופיום, אתר, אצטט ונילין שמצוי בדבק ועוד. יש את סמי ההזיה, כגון אל-אס-די (LSD) ומריחואנה.
וישנם סמי שינה, כמו גם אלכוהול וטבק שמוגדרים כסמים, אך הם חוקיים.
הכירו את הסמים השונים בתגית "סמים".
#איך הם משפיעים?
הסמים פועלים ומעוררים בעוצמה את הכימיה של מסלול הגמול וההנאה במוח. הם משנים לחלוטין את תפקוד המוח וצריכתם עושה זאת שוב ושוב, באופן חוזר ונשנה, תוך שהשפעת הסמים משבשת את טווח פעילותו הביולוגית של המוח.
מכאן מתרחשים במוחו של המכור לסמים שינויים והתאמות, המתבטאים בשינויים כימיים ומבניים בתאי העצב שבו ובקשרים ביניהם. זה קורה כחלק ממנגנון ביולוגי טבעי שקיים במוחנו ומאפשר לו להגיב ולהתאים את עצמו לשינויים.
ובעוד חלק מהשינויים הללו עוברים וחולפים, חלקם האחר מטביע את רישומו במוח, באופן בלתי הפיך. השינויים הללו יוצרים הרס תפקודי מתמשך וקשה לתיקון. חלק מהשפעת הסם ימשיך להכתיב את התנהגותו של משתמש הסמים המכור ולשמר את השינויים באישיותו למשך שארית חייו.
לפיכך, חשוב לדעת שהשינויים הכימיים והמבניים שיוצרים בנו הסמים דומים לאלו שמתרחשים בלמידה ובזיכרון. לעתים קרובות השפעתם תתמיד ותיוותר לאורך זמן ואפילו שנים רבות אחרי שהחומר כבר יצא לחלוטין מהגוף והמשתמש כבר שכח שבעבר הוא צרך את הסם.
#נזקים
הסמים נוטים לטשטוש של הזיכרון ולהקטין את הסיכוי לקלוט מידע כשאנו עמוסי שכחה ותחושת אסון. כמעט תמיד הסמים גורמים לאדם לחוש איטי, מעט טיפש ולגרום לו כישלונות בחיים. וככל שיש לנו יותר כישלונות והחיים נעשים קשים יותר, נאלצים המכורים לסמים לקחת עוד ועוד סמים, כדי לנסות ולהתמודד עם הבעיה - מה שלעולם לא יצליח לקרות.
הנה הסמים:
https://youtu.be/Up_qu1lT_UA
כך מבריחים סמים (עברית):
https://youtu.be/FILmzH_sugA
כך מגדלים את הסמים (עברית):
https://youtu.be/4KT5KwJyBno
וכך עושים מיליונים מהם (עברית):
https://youtu.be/tgFiYspr7ng
נגמל סמים מספר על סם ה-LSD (עברית):
https://youtu.be/TvBXH3VvcT8
ההשפעה של הקוקאין (עברית):
https://youtu.be/i1Ch967aa8o
על מבריחי סמים שהם כמוני וכמוך (עברית):
https://youtu.be/v6kEnj7gCGw?long=yes
דברים ששווה לדעת על כל סם וסם (מתורגם):
https://youtu.be/fAigPJVbagY?long=yes
על הכישלון של המאבק בסמים (מתורגם):
https://youtu.be/wJUXLqNHCaI?long=yes
והסמים ש"דופקים" את המוח אך חלקם יכולים לסייע בריפוי (עברית):
https://youtu.be/yS9FBB19Ws0?long=yes
מהו סם האופיום שמחליף אצל המסומם את האנדורפין?
אופיום (Opium) הוא סם טבעי שמופק מהשרף היבש שמפיקים מפרח הפרג המרדים. האופיום מספק תחליף כימי להפרשה הטבעית של האנדורפין.
האנדורפין הוא סם האושר והעונג הטבעי שהגוף מייצר בעצמו, בנסיבות ובתנאים הנכונים, כשאנו מאושרים. הכירו אותו בתגית "אנדורפין".
האופיום הוא חומר כהה ודביק, בעל ריח חזק ומריר. צורכים אותו בכמה דרכים - באמצעות עישון, בליעה או הזרקה.
הוא מכיל מספר חומרים פעילים שמשפיעים על המוח והגוף. החומרים העיקריים שנמצאים בו הם מורפין (Morphine) וקודאין (Codeine), שניהם משככי כאבים חזקים מאוד.
השפעות האופיום כוללות תחושת אופוריה, רגיעה והקלה על כאבים, אך תוצאתו היא התמכרות קשה ומהירה, לצד סיכוני בריאות רציניים.
#היסטוריה
באזור המזרחי של הסהר הפורה האופיום היה בשימוש כבר לפני אלפי שנים. בטבלטים שומריים עתיקים, מסביבות שנת 4000 ועד 3400 לפני הספירה, הפרג המרדים כונה "צמח האושר".
במסמך הקדום ביותר על המוח שנמצא שם תוארו היטב ההשפעות של צמח האופיום על שינוי התודעה של מי שצורכים אותו. כבר אז הבינו שיש בצמח הזה השפעה על המוח ומשהו שמשנה את החשיבה האנושית.
הפרעונים והמצרים הקדמונים גידלו את האופיום לצרכים פולחניים בסביבות 1500 לפני הספירה. בקפריסין יצרו ושווקו לכל המזרח התיכון כלי חרס שהארכיאולוגים מכנים "בילביל". כדי לרמז על תכולתם יצרו אותם בצורת פרג הפוך. בשבר פכית שנחפר בתל אל-עג'ול נמצאו שרידי אופיום וזו הייתה התגלית האמפירית היחידה לשרידי אופיום בלבנט, כינויו העתיק של המזרח התיכון.
גם היוונים והרומאים השתמשו באופיום כתרופה ובהודו הוא שימש את המהרג'ות. אבל הסיפור המעניין באמת מתחיל באסיה לפני מאות בודדות.
במיוחד בסין, בין המאות ה-18 וה-19, הפך האופיום לבעיה חברתית עצומה. האימפריה הבריטית סחרה בו בכמויות אדירות והביאה אותו לסין, מה שהוביל למלחמות האופיום (Opium Wars) בין סין לבריטניה, סדרת סכסוכים צבאיים שנבעו מהמסחר בסם.
במערב, האופיום היה נפוץ בצורת תרופות שונות במאה ה-19. שנים רבות הייתה הלאודנום (Laudanum), תמיסת אופיום באלכוהול, תרופה פופולרית לכל מיני מחלות - מכאב שיניים ועד שיעול. רבים לא הבינו את הסכנות והתמכרו לאופיום מבלי לדעת.
#שימושים
היסטורית, לאופיום היו שימושים רפואיים רבים. הוא שימש כמשכך כאבים, אמצעי טיפול בשלשולים, להרגעה ואפילו להרדמת חולים לפני ניתוחים. במאה ה-19 האופיום היה פשוט חלק מהרפואה היומיומית.
עישון אופיום היה פעם נפוץ מאוד, במיוחד באסיה ועדיין קיים באזורים מסוימים בעולם. כיום, האופיום עצמו כמעט ולא נמצא בשימוש רפואי, אבל הנגזרות שלו - מורפין, קודאין והרואין (Heroin) - עדיין משמשות ברפואה או נמצאות בשימוש לרעה כסמים.
מורפיום וקודאין הם משככי כאבים מוכרים ולגיטימיים בבתי חולים, אבל תחת פיקוח הדוק מאוד.
השימוש הלא חוקי באופיום ובנגזרותיו נפוץ כיום בעיקר לצורכי הנאה, אך יוצר התמכרות איומה והרסנית, נוטלת חיים והורסת את המכורים ולא פעם את משפחותיהם.
#השפעות וסכנות
כשמישהו צורך אופיום, ההשפעה המיידית היא תחושת רוגע ואופוריה - שלווה עמוקה שמלווה בתחושה טובה. הכאב נעלם, הדאגות מתפוגגות, והעולם נראה ורוד יותר. זה בדיוק מה שגורם לאנשים להתמכר.
אבל מעבר לתחושה הטובה הזמנית, יש השפעות מסוכנות: האטה בנשימה, ירידה בלחץ הדם, עצירות חמורה, בחילות, הקאות, בלבול, וישנוניות. במינון גבוה, האופיום יכול לגרום לדיכוי נשימתי, כשהגוף מפסיק לנשום - מה שמוביל למוות.
ההתמכרות לאופיום היא אחת החזקות והמהירות ביותר. הגוף מפתח סבילות מהר, מה שאומר שצריך יותר ויותר מהחומר כדי להשיג את אותה השפעה. כשאדם מכור מנסה להפסיק, הוא חווה תסמיני גמילה קשים: כאבי שרירים חזקים, בחילות, הקאות, שלשולים, הזעות, חרדה קיצונית ורעד.
#מחקרים
עצוב לגלות שעל אף סיכוני הבריאות החמורים, המחלות והמוות שהם גורמים, השימוש באופיואידים, כולל אופיום והירואין, נמצא במגמת עלייה בעולם. לאור העלייה בשימוש באופיום ובחומרים שכוללים אותו למטרות רפואיות ולא רפואיות, מומחי בריאות מזהירים ממנו ומעודדים את חקר השלכות הבריאות הארוכות של שימוש באופיום ואופיואידים, אותם חומרים שמכילים אותו.
במחקר שנערך באיראן, למשל, מצאו שצריכת אופיום מגבירה ב-86% את הסיכון לתמותה. גם אם הסיכון ממנו גבוה גם אצל מי שלא עישנו טבק מעולם, הקשר החזק ביותר נמצא למוות ממחלות כמו אסתמה, שחפת ומחלת ריאות חסימתית כרונית.
עוד נמצא במחקר קשר מובהק של פי 1.81, בין השימוש באופיום למוות ממחלות לב וכלי דם. סיכון מוגבר של פי 1.61 נמצא גם בין צריכת אופיום למחלת הסרטן.
במחקר אחר אותרה הגברה משמעותית של הסיכון לסרטן הכבד בשל שימוש באופיום, כשצורכי אופיום מעל 21 שנים היו בסיכון של פי 11.66 לפתח סרטן כבד.
#מפורסמים
האופיום ונגזרותיו גבו מחיר כבד גם מאנשים מפורסמים. אדגר אלן פו (Edgar Allan Poe), הסופר והמשורר האמריקאי הידוע, השתמש בלאודנום והתמכרות זו תרמה למותו המסתורי בגיל 40.
ג'ון קיטס (John Keats), משורר אנגלי מוכשר, מת בגיל 25 משחפת, אבל התמכרותו ללאודנום החמירה את מצבו והאיצה את סופו.
בעידן המודרני יותר, הזמר קורט קוביין (Kurt Cobain) התמודד עם התמכרות להרואין, נגזרת סינתטית של אופיום, התמכרות שהשפיעה על חייו, יצירתו ולבסוף תרמה למותו הטרגי בגיל 27.
השחקן האמריקאי פיליפ סימור הופמן (Philip Seymour Hoffman) מת ממנת יתר של הרואין ב-2014, אחרי שנים של ניקיון. זה מראה איך ההתמכרות לאופיאטים יכולה לחזור גם אחרי שנים של התגברות.
#סוף דבר
אופיום הוא סם שלאורך ההיסטוריה תפס מקום משמעותי בתרבות האנושית - מרפואה מסורתית ועד מלחמות בינלאומיות. למרות ההשפעה המרגיעה הזמנית, המחיר שהוא גובה גבוה מדי: התמכרות קשה, נזק בריאותי, ולעתים קרובות - חיים שהולכים לאיבוד.
מה שחשוב להבין זה שמאחורי האופיום והאופיאטים המודרניים עומד משבר אמיתי. רק בארה"ב, משבר האופיואידים (Opioid Crisis) גרם למותם של מאות אלפי אנשים בעשורים האחרונים. זו לא סתם סטטיסטיקה - אלה חיים שלמים, משפחות שנהרסו, וקהילות שסובלות.
כיום יש אלטרנטיבות בטוחות יותר לטיפול בכאב ותמיכה למי שכבר מתמודד עם התמכרות. הצעד הראשון הוא פשוט להכיר בסכנות האמיתיות של החומר הזה ולפעול להבראה בלעדיו.
הנה האופיום וההיסטוריה הקשה שלו:
https://youtu.be/2AFUPv7DRxs
סמים הם עסק טוב - פחות למי שמכור (עברית):
https://youtu.be/MswRUBy92UQ
פעם עשו עליו מלחמות:
https://youtu.be/f32MPPBJOjU
הזיות אופיום בסרטון אנימציה:
https://youtu.be/5K9PYiLJCH8
מסתבר שאופיום זה עניין עתיק (עברית):
https://youtu.be/-6sq-5sKDZk
וסרטון תיעודי על האופיום והאופיאטים (מתורגם):
https://youtu.be/V0CdS128-q4?long=yes
מהן פטריות הזיה?
פטריות ההזיה (Hallucinogenic Mushrooms) הן פטריות שאצל מי שצורך אותן נקשרים החומרים הפעילים שבהן לקולטני הסרוטונין במוח, מה שגורם לשינויים משמעותיים בתפיסה, בחשיבה וברגש.
מקורן של הפטריות הללו, שנודעו כ"פטריות הקסם", הוא בעיקר בתרבויות הילידיות של מרכז ודרום אמריקה, בהן שימש, במשך אלפי שנים, סם ההזיה הטבעי בטקסים דתיים ורפואיים.
את הפטריות הללו צרכו באכילה, כשהן טריות, מיובשות או בחליטות של תה. ההשפעות שלהן מתחילות כחצי שעה לאחר הצריכה ונמשכות כ-4 עד 6 שעות.
שמן המדעי של הפטריות הללו הוא פטריות פסילוציבין או פסילוסיבין (Psilocybin mushroom), על שם החומר הפעיל בהן. זו קבוצת פטריות המכילות חומרים פסיכואקטיביים, בעיקר פסילוציבין (Psilocybin) ופסילוצין (Psilocin). הסוגים הנפוצים ביותר כוללים את פטריות הקובנסיס (Psilocybe cubensis) והסמילנצאטה (Psilocybe semilanceata), שבשל השפעתן משנת התודעה הן מכונות גם "פטריות קסם" (Magic Mushrooms).
#ההזיה של הפטריות
החוויה הפסיכדלית מפטריות הזייה יכולה להימשך בין 4 ל-6 שעות, ולכלול מגוון תופעות כמו הגברה של צבעים וצלילים, עיוות של צורות ומרחב, שינוי בתחושת הזמן, ולעיתים גם חוויות רוחניות עמוקות או תחושת התמזגות עם הסביבה.
רבים מתארים תובנות משמעותיות לגבי עצמם והעולם במהלך "טריפ" כזה. האנתרופולוג רוברט גורדון ווסון (Robert Gordon Wasson) היה הראשון שהציג את פטריות הקסם לציבור המערבי, לאחר שהשתתף בטקס שאמאני במקסיקו ב-1955. חוויותיו פורסמו במגזין "לייף" וגרמו לתשומת לב נרחבת.
הסכנות בשימוש בפטריות הזיה אינן מבוטלות. הסיכון הפיזי הישיר נמוך יחסית, שהרי אין כמעט מקרים של מוות מהרעלת פטריות פסיכדליות בלבד. אך הסכנה העיקרית בהן טמונה בהשפעות הפסיכולוגיות. המשתמשים עלולים לחוות "טריפ רע" הכולל חרדה קיצונית, פרנויה ומחשבות מטרידות.
אצל אנשים עם נטייה לבעיות נפשיות כמו סכיזופרניה, השימוש עלול לזרז את התפרצות המחלה. סכנה נוספת עלולה להיווצר בעת איסוף עצמאי בטבע, בבלבול שבין פטריות הזיה לפטריות רעילות.
#פוטנציאל רפואי
למרות הסיכונים, המחקר המדעי בשנים האחרונות חושף פוטנציאל רפואי מרשים. מחקרים קליניים באוניברסיטאות יוקרתיות כמו ג'ונס הופקינס (Johns Hopkins) ואימפריאל קולג' לונדון (Imperial College London) מראים תוצאות מבטיחות בטיפול בדיכאון עמיד, חרדה בקרב חולים סופניים, התמכרויות ותסמונת דחק פוסט-טראומטית.
מחקר חדשני משנת 2020 מצא שטיפול בודד בפסילוציבין הפחית תסמיני דיכאון אצל 71% מהמשתתפים למשך 4 שבועות לפחות. אלה תוצאות מרשימות, בהשוואה לתרופות אנטי-דיכאוניות מסורתיות. במינונים טיפוליים ובסביבה קלינית מבוקרת, עשויים החומרים הפעילים לסייע בשבירת דפוסי חשיבה שליליים ובפתיחת "חלון הזדמנויות" לשינוי פסיכולוגי.
#יצירה והזיה
רבים מגדולי המוסיקאים בשנות ה-60, כולל חברי להקת הביטלס, ג'ימי הנדריקס והפינק פלויד, הודו שפטריות הזיה השפיעו משמעותית על יצירתם האמנותית. השפעה זו ניכרת באלבומים איקוניים כמו "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band" של הביטלס ורבים אחרים.
#חוקים ומחקרים
במדינות רבות, כולל ישראל, פטריות ההזיה והחומרים הפעילים שבהן מוגדרים כסמים מסוכנים ואסורים לשימוש. המשתמשים בהם מדווחים על הזיות חזותיות, שינויים בתפיסת הזמן והמרחב ותחושות של אחדות עם הסביבה. רבים מהם עושים שימוש בפטריות ההזיות לחקירה עצמית, חוויות רוחניות או יצירתיות מוגברת.
אולם, מגמה עולמית של רפורמות בתחום הסמים הפסיכדליים מתחילה להתפתח, עם הקלות רגולטוריות בחלק ממדינות ארה"ב וקנדה לצרכי מחקר וטיפול.
בשנים האחרונות, יש עניין רב במחקר על השימוש בפסילוציבין לצורכי טיפול. הרנסנס הפסיכדלי המתגבר בעולם של ימינו זקוק לרפואה שתשפר ותוסיף כלים טבעיים לפסיכיאטריה הרגילה. חוקרים רבים מדגישים שהפוטנציאל הטיפולי של "פטריות הקסם" הללו קשור רק לשילוב של החומר הפסיכדלי עם פסיכותרפיה מקצועית ובשום אופן לא לשימוש עצמאי וחסר פיקוח.
הנה פטריות הזיה (עברית):
https://youtu.be/lJz9U8IMXLI
על הפוטנציאל שכיום רואים בסמים הפסיכדליים לריפוי הנפש:
https://youtu.be/A8SSpMAY5P4
זה ממש רנסנס פסיכדלי שבו יטפלו בצורה נבונה ואחראית בבעיות נפש עם סמי הזיה וחומרים פסיכדליים:
https://youtu.be/yS9FBB19Ws0
כשסמי ההזיה הופכים להבטחה הגדולה של הנפש החולה:
https://youtu.be/qJNpKaZmidU
בחיוך - פרסומת מצחיקה שמשתמשת בפטריות הזייה כדי לשכנע (עברית):
https://youtu.be/-CAn9aMjCeA
ופטריות הזיה וסמים הן דרך עתיקה לייצר הזיות:
https://youtu.be/DYTDwJuHJgM?long=yes
מה הבעיה ב"וויד" או סם הקנאביס?
קנאביס (Cannabis), או בלשון החבר'ה "וויד" (עשבים באנגלית), הם שמותיו של צמח טבעי, שהפך סם פופולרי וזוכה להתלהבות רבה בקרב צעירים. הוא מרגיש בעיני רבים כסם נחמד ולא מזיק, אבל בשימוש כסם ולא כחומר רפואי חשוב לומר שהוא מעצב חיים ויכול לחולל הרס אישי וקשיים רבים, מבלי לדפוק חשבון.
קנאביס, הידוע גם כמריחואנה, הוא אחד הסמים הקלים הנפוצים ביותר בעולם. לא חסרים לו עוד המון כינויי רחוב נוספים, חלקם מתייחסים לסוגים שונים שלו. ביניהם תמצאו כינויים כמו גראס, ג'וינט, עשב, חשיש, גאנג'ה, מריחואנה, קיף, סקאנק, ספליף, בום, סמוק, דופ ו-Reefer, Gangster, Super Skunk, Herb, Pot, Mary Jane, Nederweed או Chocolate.
צמח הקנאביס גודל ונצרך על ידי בני אדם במשך אלפי שנים, כאשר השימוש הראשון מתועד בסין העתיקה לפני כ-5000 שנה. עד תחילת המאה ה-20 הוא היה תרופה רשמית, שסייעה למעל 100 מחלות שונות. מרגע שהוכרז רשמית כסם והוצא אל מחוץ לחוק, לא אפשרו בו שימוש חופשי, למעט במדינות מעטות. רק בשנים האחרונות החל הקנאביס להתקבל כחומר רפואי.
#שימושים
צמח הקנאביס מכיל מאות חומרים פעילים, כאשר THC הוא החומר העיקרי האחראי להשפעות הפסיכואקטיביות, או בעברית פשוטה - הוא החומר הממסטל בקנאביס, זה שמשתמשים מדווחים על רגיעה, אופוריה והגברת החושים שהסם הזה נותן להם.
הקנאביס משמש גם כאמצעי רפואי. הסיבות לשימוש מגוונות, החל מהנאה ורגיעה ועד לצרכי רפואה. מי שצורכים אותו להנאה ורגיעה, מעדיפים בדרך כלל לעשן אותו. לאחרים, שצורכים קנאביס רפואי, מתקשים הרופאים להמליץ על עישון. לכן רבים מהמטופלים, שנעזרים בו לטיפול בכאבים, חרדה ובחילות צורכים אותו בצורות כמו אכילה או באידוי.
#השפעות
למרות שנחשב לסם קל יחסית, לקנאביס עלולות להיות השפעות שליליות כמו פגיעה בזיכרון לטווח קצר, קואורדינציה לקויה ובעיות נשימה בשימוש ממושך. לצעירים הוא יכול להזיק אף יותר, שלא לדבר על הפגיעה המתמשכת הנובעת מההתמכרות לו.
הסם הזה, שמבטיח ורבים אומרים שעושה קסמים לחולים, הפך כבר מזמן לגביע הקדוש של הרפואה האלטרנטיבית. גם הרופאים השמרנים יותר מספקים כיום מרשמים לחולים שסובלים מכאבים וזקוקים לו.
במחקר המדעי מזהים שזנים מסויימים של קנאביס תוקפים סוגי סרטן מסוימים. סרטן הוא בעצם שם כללי ליותר ממאה מחלות, בעוד הקנאביס הוא שם כללי למאות צמחים שונים. לכן לא פלא שבתנאי גידול שונים כל צמח כזה יכול להניב חומרים שונים, כשכל זן עשוי להיות יעיל לסוג אחר של סרטן. בטכניון בישראל נמצאת אחת המעבדות היחידות בעולם שיודעת לזהות את כל מרכיבי צמח הקנאביס - ויש יותר מ-100 קנבינואידים או טרפנים, חומרים פעילים שמייחסים להם יכולות רפואיות שונות.
מומחים טוענים שבשנים האחרונות חלה עלייה בחוזק הקנאביס, כשריכוז ה-THC הממסטל שבו עלה מ-4% ופחות בשנות ה-90 לא פעם ליותר מ-20% ממנו כיום.
הנה הסכנות של קנאביס לסוגיו לצעירים (עברית):
https://youtu.be/7_WKRKJr4NI
השפעתו של הקנאביס על המוח (מתורגם):
https://youtu.be/Nlcr1jd_Tok
מכורים לקנאביס שמספקים על מה שעברו בהיותם מכורים (עברית):
https://youtu.be/CFu73hT9ssE
כך הפכה ישראל לקנאביס ניישן (עברית):
https://youtu.be/S1nHty71wAI
המחקר פורץ הדרך בטכניון על תרופות הקנאביס נגד סרטן (עברית):
https://youtu.be/U8eOXSZ2WYs
חברת הרכבת שמכרה כרטיסים עם שמן קנאביס והפכה ללהיט (עברית):
https://youtu.be/u7frC-yiCZg
נפח זכוכית שמייצר את ה"באנגים" למעשנים ומתלונן על המצב (עברית):
https://youtu.be/iNndTnXwlcM
תולדות הקנאביס:
https://youtu.be/ZJqmyLCfA-I?long=yes
ומכורה שנגמלה מקנאביס מספרת על ההתמכרות המשתלטת (עברית):
https://youtu.be/Ua35ZuJSJiM?long=yes
מה היו הסמים שלא פעלו ל-Verve?
כשלהקת The Verve המופלאה הוציאה את מה שיהיה להיט ענקי שלה, הבלדה החותכת בבשר החי של הלב "The Drugs Don't Work", רבים חשבו שהוא מתייחס לבעיית ההתמכרות לסמים של ריצ'רד אשקרופט, סולן הלהקה וכותב השירים שלה.
למעשה, הסברה הרווחת בקרב המעריצים הייתה שהשיר הוא מעין שיר אהבה בו פיצה הזמר את זוגתו קייט ראדלי, בעצמה מוסיקאית ומי שזכורה כקלידנית של להקת "ספיריטואלייזד". כי רבים פירשו את הטקסט כמתייחס ליחסים בין השניים, שנשלטו על ידי ההתמכרות שלו לסמים.
אבל השיר נכתב בכלל על משהו אחר. הדראגס, שנתפסו בטעות כסמים, הן התרופות וטיפולי הכימותרפיה שניתנו לאביו החולה, בהתמודדות שלו כנגד מחלת הסרטן, מאבק שהסתיים במותו הטראגי של האב מהמחלה.
אז מי שבטעות חשבו ש-The Drugs Don't Work הוא שיר על התמכרות לסמים, יידעו עכשיו שזה לא העניין. להיפך, זוהי בלדה כואבת ומעין קינה שאשקרופט, הזמר והיוצר המופלא של הלהקה, כתב על מות אביו והסבל שקדם לו, עם התרופות הרבות שקיבל.
הנה The Drugs Don't Work של הוורב:
https://youtu.be/ToQ0n3itoII
בלייב:
https://youtu.be/eCIq8ROY_Zk
ובהופעה ב-MTV:
https://youtu.be/ZmdXB9qt3LY
מהי התמכרות?
שמתם לב כיצד ישנם אנשים שלא מסוגלים להתחיל את הבוקר בלי קפה? - כן, זה כך אצל כולם, אתם ודאי אומרים.. ואכן, מרבית המבוגרים שמסביבנו מכורים לקפאין שבקפה. גופם דורש אותו שוב ושוב. ברוכים הבאים לעולם ההתמכרויות.
התמכרות (Addiction) היא תהליך שבו מתפתחת אצל אדם תלות בחומר ממכר או בדבר אחר. המכורים מרגישים שלא יוכלו להמשיך בלי לקבל עוד ממושא ההתמכרות שלהם. לעתים קרובות כרוך הצורך הזה בכאבים פיזיים, כמו כאב ראש במקרה של מכור שלא קיבל את הקפה שלו בזמן, או כאבים של ממש במקרה של צורך נואש בסם.
בין הדברים הממכרים בולטים סמים ובמיוחד סמים ממריצים וסמי הזיה. בין הסמים הללו ניתן למצוא סמים כמו LSD, הרואין, אמפטמין, אקסטזי וקריסטל (קוקאין). אבל יש גם חומרים ממכרים שאינם סמים, כמו אלכוהול, ניקוטין, תרופות שהן סמי הרגעה, תרופות נגד כאבים ותרופות שינה.
בהתמכרות מפתח בדרך כלל גופו של המתמכר סבילות או התרגלות לחומר הממכר. במצב כזה נוצר אצל מתמכרים צורך להגביר את כמות החומר, על מנת להמשיך "להנות" ממנו. כך מפתחים המכורים תלות בחומר הזר ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו. כך הופך המכור שבוי בידי החומרים שגופו דורש ולא מסוגל להפסיק לצרוך את החומר.
ככל שההתמכרות קשה, הופך תהליך הגמילה מחומרים כאלה לקשה יותר. אם רוצים להיגמל מהתמכרות כזו נוצרת תסמונת נסיגה המוכרת כ"קריז", משבר שמתלווה להפרעות קשות ולבעיות גופניות ונפשיות.
על אף שהתמכרויות כאלה אינן כרוכות בהשפעות פיזיות וב"קריז" בתהליך הגמילה, יש המתמכרים גם לדברי מאכל כמו שוקולד ולתחביבים כמו הימורים, ספורט, אכילה, קניות, גלישה באינטרנט, צפייה בטלוויזיה ועוד. התמכרויות כאלה יכולות להביא אנשים לתפקוד לקוי בחיי היום יום ואף לפשעים, הנחוצים להם כדי לממן את ההתמכרויות הללו.
יש מעט שוני בין התמכרות של בנים ובנות בגיל ההתבגרות. בדרך כלל בנים מושפעים מאד מהחברה בדרך להתמכרות לעישון, סמים ואלכוהול, בעוד שאצל בנות נמצא שדווקא גנטיקה מנבאת טוב יותר התמכרויות כאלה.
בעשורים האחרונים מתגלה במחקרים שונים שמקום מרכזי בנוירוכימיה של ההתמכרות תופסת דווקא מערכת ההנאה שבמוחנו. מסתבר שאנדורפינים, שהם מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו. בעקבות תגלית זו מתייחסים כיום להתמכרות באופן אחר לחלוטין מבעבר. פחות ופחות היא נתפסת כסוג של כשל בכוח הרצון ויותר כהפרעה נוירולוגית, שניתן וחשוב לטפל בה ככל מחלה אחרת.
יש לא מעט דיבורים על ההתמכרות לרשתות חברתיות והשינויים המטורפים שהיא גורמת לכולם, אבל במיוחד על צעירים ובני נוער.
כך מתמכרים לדברים כמו משחקי מחשב, סמארטפון ועוד (עברית):
https://youtu.be/VSX7ziH0aZo
התמכרות למין? (עברית)
https://youtu.be/JGNchdtnVjE
האם התמכרות לרשת החברתית היא אכן חברתית או שהיא אנטי-חברתית? (עברית)
https://youtu.be/MauV1LA8gNk
על ההתמכרות כתופעה (עברית):
https://youtu.be/-POipgPPxYU?long=yes
וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:
https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
מהו גז צחוק ואיך הוא עוזר לילדים?
"גז הצחוק" (Laughing gas) הוא השם החביב שנבחר לגז חסר צבע, המשמש בעולם הרפואה להרדמה. זהו גז שהכימאים קוראים לו "חמצן דו-חנקני" (Nitrous oxide) או גז תחמוצתי.
לפני 300 שנה גילה מדען אנגלי שאם שואפים אותו, גורם הגז הזה לתחושה משונה של שיכרון ורבים מתחילים גם לצחוק בצורה מוגזמת. מכאן הגיע שמו העממי של גז הצחוק.
כבר משנת 1868 משתמשים בו כגז הרדמה בתחום הרפואה. מי שמצאו את "גז הצחוק" שימושי במיוחד הם רופאי השיניים. הם שמו לב שאנשים שחוששים מטיפולי שיניים כואבים כמו סתימה או טיפול שורש, נרגעים מאד אחרי שהם שואפים מעט מהגז הזה.
אז בפעם הבאה שאתם אצל רופא השיניים והטיפול מפחיד אתכם, בקשו ממנו (ברצינות) לתת לכם קצת גז צחוק.
ואגב, בשימוש לא רפואי, משמש אותו חנקן תחמוצתי, "גז צחוק", סם בהחלט מסוכן ולא מומלץ. מי ששואפים אותו מבלונים או ממיכלים קטנים חווים אולי לרגע תחושת אופוריה וצחוק בלתי נשלט, אבל בהמשך יכולים לבוא סחרחורת ואובדן יציבות. למרות שגז הצחוק נחשב סם קל יחסית, שימוש מופרז בו עלול לגרום לחוסר בוויטמין B12 ומה שיותר חמור - לנזק עצבי ולבעיות נשימה.
הנה סרטון על המצאת גז הצחוק:
https://youtu.be/bD8w-nYltKI
על תולדות ההמצאה:
https://youtu.be/2dLyeEVJr70
על הפחד של ילדים לפני טיפול שיניים ואיך גז צחוק יכול לעזור:
http://youtu.be/Qxhq98Ay-dU
מצגת וידאו על גז צחוק ושימושיו ברפואת השיניים:
http://youtu.be/U9WTtjCuNXM
ובצחוק - על התוצאות של גז צחוק:
https://youtu.be/THXS96p9Slw
מה הבעיות הבריאותיות והאחרות עם עישון והאם הוא סם?
כשמעשנים סיגריות מרגישים לעיתים שאנחנו כמו גדולים וחזקים ומגניבים. נדמה לנו שכולם מקנאים בנו ורוצים להיות כמונו..
אבל האמת שמי שמעשן פוגע ומזיק לגוף שלו מאד. אמנם לא מרגישים בזה מיד, אבל עם הזמן הנשימה קשה, הריח רע מהפה, השיניים נפגעות, נחירות בשינה גוברות, השיעולים הופכים בלתי נסבלים ואיכות החיים נפגעת קשות.
העישון מרגיל את המעשנים לניקוטין ובהדרגה ממכר אותם. משום כך קשה להיגמל מעישון סיגריות, כי הניקוטין הוא סם ממכר.
העובדות מראות גם שמעישון סיגריות צעירים רבים מגיעים גם לסמים, בהתחלה "סמים קלים" שנראים לא מזיקים ולא ממכרים אבל הם בהחלט ממכרים, מה גם שמהם המורד החלקלק לסמים קשים הוא די טבעי ורבים, כולל אנשים מעולים ואינטליגנטים שבטוחים ש"לי זה לא יקרה", נופלים בו.
כך שבסופו של דבר גם הניקוטין שבסיגריות והעישון עצמו מביאים מחלות קשות. ביניהן עלולה להיות המחלה שמעשנים הכי מאוימים ממנו - סרטן הריאות, מחלה קטלנית, שגם מי שלא מתים ממנה מתקשים לחיות איתה.
ואגב, אפשר לדבר גם על סטטיסטיקה ולציין שבכל שנה מתים 4 מיליון איש בעולם, בגלל העישון לבדו. שווה לכם?
על נזקי העישון לבריאותנו (מתורגם):
https://youtu.be/Y18Vz51Nkos
העישון אצל בני נוער (עברית):
http://youtu.be/kNpTFU6sHL0
יש גם עישון פסיבי, כזה שפוגע באחרים (עברית):
https://youtu.be/By99YhwUVHY
וחייו של בריאן קרטיס שהתחיל בגיל 13 ותמיד רצה להפסיק לעשן, עד מותו בגיל 33 מסרטן הריאות:
http://youtu.be/dVLtNgAhPRg
מהו אלכוהול?
במשך שנים רבות, בטרם הומצאו חומרי הרדמה טובים, הוא שימש להרדים פצועים וחולים, לצורך ניתוחים וטיפולים כואבים. אותה תכונה יצרה לו את השם של משקה המשחרר מעכבות ומחסומים, משפר את מצב הרוח ומקל על אנשים להתמודד עם בעיות.
מצד שני, כולם יודעים שהוא ממכר, הורס את הכבד ולא פעם הופך אנשים יצרניים ומתפקדים לשיכורים וחסרי שליטה עצמית. קבלו את האלכוהול (Alcohol), או בעצם, אל תקבלו אותו!
אלכוהול הוא מרכיב במשקאות חריפים, ששמו הפך עם הזמן למילה שאנשים משתמשים בה, בקיצור ובשפת היום-יום, כשם למשקאות האלכוהוליים עצמם - 'אלכוהול'.
זהו אחד מהחומרים הנקראים כהלים, או ביחיד כוהל, ששמו אתאנול. האתאנול הוא המרכיב במשקאות אלכוהוליים, שגורם לתחושה של שכרות. יש אלכוהול ביינות, קוקטיילים, בירות ובמשקאות חריפים כמו וודקה, ברנדי, עראק ועוד.
מקור השם 'אלכוהול' הוא משיבוש השם הערבי "אל כוהל". פרט אירוני ומעניין הוא שדווקא על הערבים, מי שנתנו לאלכוהול את שמו, אוסרת דתם המוסלמית לשתות אלכוהול...
נראה שיש לכך סיבה טובה. לאלכוהול יש השפעה משכרת. הוא גורם לשותים אותו הרגשת שמחה ושחרור לרגע ולכן בתרבויות רבות נוהגים לשתות משקאות חריפים, כחלק משמחות ומסיבות, כשחוגגים ומבלים. אך תרבות השתייה שהתפתחה אצל בני נוער וצעירים סביב האלכוהול, היא מסוכנת ואף יכולה להיות ממכרת.
רבים לא מודעים עד כמה השיכרות יכולה להיות הרסנית. כי מי ששותים אלכוהול רב, גורמים נזק בלתי הפיך לגופם, במיוחד לכבד. ידוע שאנשים במצבי דיכאון מחפשים לא פעם את תחושת היציאה לרגע מהדיכאון, שמציעה השיכרות הזו. אבל כשפגה השפעת האתאנול והדיכאון חוזר, הם שותים עוד אלכוהול ואז, שוב ושוב, הדבר מוביל במהירות להתמכרות לשתיה של אלכוהול.
ההתמכרות לאלכוהול, שמכנים אותו "הטיפה המרה", היא סכנה בריאותית של ממש. ילדים ובני נוער שצורכים אלכוהול עלולים להסתבך ולאבד שליטה על עצמם, לסכן את עצמם, להגיע למצבים של אלימות, פגיעה עצמית, אובדן שליטה ועוד. מחקרים הוכיחו שוב ושוב שתחת השפעת האלכוהול אנשים עושים דברים שהם לא היו עושים במצב של פיכחון.
אם אתם שותים משקאות אלכוהוליים אז שתו במידה והזמינו ושתו גם מים, ביחד עם הדרינק שהזמנתם. וזכרו גם שריבוי אלכוהול, כמעט תמיד מבטיח שלמחרת בבוקר תפגשו את התופעה שאנו מציגים בתגית "הנג אובר".
בבקשה הימנעו משתיית הרבה אלכוהול! - זה לא הופך אתכם לגברים... רעיון טוב הוא לאנשים שרוצים לשמור על בריאות ושליטה בחייהם, למנוע התמכרות למשקאות אלכוהוליים ולהימנע מבעיות רבות שהשיכרות, גם אם איננו יודעים או לא מאמינים שהשתכרנו, יכולה לגרום.
הנה השפעות שהאלכוהול גורם שטויות ששתיינים אומרים (עברית):
https://youtu.be/d4MsfT33Wro
אלה התהליכים שקורים לנו בגוף כשאנו שותים אלכוהול (מתורגם):
https://youtu.be/f7VqC_u_dwY
כך האלכוהול התגלה או הומצא (מתורגם):
https://youtu.be/y5XEwTDlriE
עוד על האלכוהול והשפעותיו:
http://youtu.be/vkpz7xFTWJo
סמים (Drugs) הם מוצרים מהטבע או שפותחו במעבדה ומשנים את מצבם הפיזיולוגי של בני אדם ובעלי חיים אחרים.
בין אם מסניפים, שותים או מעשנים אותם, לעתים אוכלים או מזריקים במזרק אל הגוף, הסמים ידועים ככאלו שמשנים את התודעה של המשתמש, גורמים לו לתופעות כמו עונג קצר והזיות ובמקרים רבים עלולה ליצור תלות בסם ואף התמכרות לו.
אנשים עצובים עלולים להשתמש בסמים כדי לזכות בתחושת אושר רגעית וכוזבת. אבל זה ממש לא זה ולעולם לא ממש עובד, ודאי לא לטווח ארוך. כי סמים, במיוחד סמים קשים כמו הירואין וקוקאין, מרימים את המכור (ולהתמכר להם זה עניין מהיר וודאי) למצב של שמחה ואושר מזויפים. כי תמיד, כשהשפעת הסם מתפוגגת, הם צונחים למצב נמוך מאשר קודם ונזקקים לעוד סמים ובכמות גדולה יותר, כדי להשיג את האפקט המוקדם.
המשתמשים בסמים שחשבו בתחילה שתהיה להם שליטה על חייהם, מצאו את עצמם כשבהדרגה חייהם הולכים ונהרסים. היום יום שלהם סובב סביב דבר אחד בלבד: איך להשיג כסף למנה הבאה של הסם.
רבים מהם מנתקים קשרים עם חברים שאינם משתמשים בסמים וממשפחותיהם ונותרים רק עם חברים שמכורים בעצמם לסמים. כולם עסוקים בדבר היחיד בחייהם - השגת הסם שהם חייבים כדי להרגיע לשעות אחדות את ההתמכרות.
אחד השקרים והבלבולים של הסמים הוא שאפשר להפסיק מתי שרוצים. בסמים הקשים, כמו הרואין או קוקאין כבר יודעים שנים רבות שזה לא המצב, אבל במריחואנה, חשיש וכל מה שקרוי "הסמים הקלים", יש הרבה פנטזיות על שליטה בסם ובהדרגה יותר ויותר מהם לומדים על בשרם עד כמה הגמילה לא קלה.
#סוגים
ישנם סמים, כמו מורפיום, המשמשים לשיכוך כאבים עזים. אחרים נועד לטיפול במחלות.
יש אנשים הצורכים "סמים רכים", כגון וויד, קנאביס, מריחואנה, חשיש, אקסטזי או פופרס. אחרים צורכים "סמים קשים", שמהם קשה הרבה יותר להגמל, ביניהם הרואין, קוקאין, מורפיום, אופיום ועוד.
יש חלוקת של סמים לפי מה שהם גורמים. סמי מרץ, כגון קוקאין, הם ממריצים מאוד ונותנים אנרגיה ותחושת מסוגלות.
יש סמים נרקוטיים, ביניהם אופיום, אתר, אצטט ונילין שמצוי בדבק ועוד. יש את סמי ההזיה, כגון אל-אס-די (LSD) ומריחואנה.
וישנם סמי שינה, כמו גם אלכוהול וטבק שמוגדרים כסמים, אך הם חוקיים.
הכירו את הסמים השונים בתגית "סמים".
#איך הם משפיעים?
הסמים פועלים ומעוררים בעוצמה את הכימיה של מסלול הגמול וההנאה במוח. הם משנים לחלוטין את תפקוד המוח וצריכתם עושה זאת שוב ושוב, באופן חוזר ונשנה, תוך שהשפעת הסמים משבשת את טווח פעילותו הביולוגית של המוח.
מכאן מתרחשים במוחו של המכור לסמים שינויים והתאמות, המתבטאים בשינויים כימיים ומבניים בתאי העצב שבו ובקשרים ביניהם. זה קורה כחלק ממנגנון ביולוגי טבעי שקיים במוחנו ומאפשר לו להגיב ולהתאים את עצמו לשינויים.
ובעוד חלק מהשינויים הללו עוברים וחולפים, חלקם האחר מטביע את רישומו במוח, באופן בלתי הפיך. השינויים הללו יוצרים הרס תפקודי מתמשך וקשה לתיקון. חלק מהשפעת הסם ימשיך להכתיב את התנהגותו של משתמש הסמים המכור ולשמר את השינויים באישיותו למשך שארית חייו.
לפיכך, חשוב לדעת שהשינויים הכימיים והמבניים שיוצרים בנו הסמים דומים לאלו שמתרחשים בלמידה ובזיכרון. לעתים קרובות השפעתם תתמיד ותיוותר לאורך זמן ואפילו שנים רבות אחרי שהחומר כבר יצא לחלוטין מהגוף והמשתמש כבר שכח שבעבר הוא צרך את הסם.
#נזקים
הסמים נוטים לטשטוש של הזיכרון ולהקטין את הסיכוי לקלוט מידע כשאנו עמוסי שכחה ותחושת אסון. כמעט תמיד הסמים גורמים לאדם לחוש איטי, מעט טיפש ולגרום לו כישלונות בחיים. וככל שיש לנו יותר כישלונות והחיים נעשים קשים יותר, נאלצים המכורים לסמים לקחת עוד ועוד סמים, כדי לנסות ולהתמודד עם הבעיה - מה שלעולם לא יצליח לקרות.
הנה הסמים:
https://youtu.be/Up_qu1lT_UA
כך מבריחים סמים (עברית):
https://youtu.be/FILmzH_sugA
כך מגדלים את הסמים (עברית):
https://youtu.be/4KT5KwJyBno
וכך עושים מיליונים מהם (עברית):
https://youtu.be/tgFiYspr7ng
נגמל סמים מספר על סם ה-LSD (עברית):
https://youtu.be/TvBXH3VvcT8
ההשפעה של הקוקאין (עברית):
https://youtu.be/i1Ch967aa8o
על מבריחי סמים שהם כמוני וכמוך (עברית):
https://youtu.be/v6kEnj7gCGw?long=yes
דברים ששווה לדעת על כל סם וסם (מתורגם):
https://youtu.be/fAigPJVbagY?long=yes
על הכישלון של המאבק בסמים (מתורגם):
https://youtu.be/wJUXLqNHCaI?long=yes
והסמים ש"דופקים" את המוח אך חלקם יכולים לסייע בריפוי (עברית):
https://youtu.be/yS9FBB19Ws0?long=yes
אופיום (Opium) הוא סם טבעי שמופק מהשרף היבש שמפיקים מפרח הפרג המרדים. האופיום מספק תחליף כימי להפרשה הטבעית של האנדורפין.
האנדורפין הוא סם האושר והעונג הטבעי שהגוף מייצר בעצמו, בנסיבות ובתנאים הנכונים, כשאנו מאושרים. הכירו אותו בתגית "אנדורפין".
האופיום הוא חומר כהה ודביק, בעל ריח חזק ומריר. צורכים אותו בכמה דרכים - באמצעות עישון, בליעה או הזרקה.
הוא מכיל מספר חומרים פעילים שמשפיעים על המוח והגוף. החומרים העיקריים שנמצאים בו הם מורפין (Morphine) וקודאין (Codeine), שניהם משככי כאבים חזקים מאוד.
השפעות האופיום כוללות תחושת אופוריה, רגיעה והקלה על כאבים, אך תוצאתו היא התמכרות קשה ומהירה, לצד סיכוני בריאות רציניים.
#היסטוריה
באזור המזרחי של הסהר הפורה האופיום היה בשימוש כבר לפני אלפי שנים. בטבלטים שומריים עתיקים, מסביבות שנת 4000 ועד 3400 לפני הספירה, הפרג המרדים כונה "צמח האושר".
במסמך הקדום ביותר על המוח שנמצא שם תוארו היטב ההשפעות של צמח האופיום על שינוי התודעה של מי שצורכים אותו. כבר אז הבינו שיש בצמח הזה השפעה על המוח ומשהו שמשנה את החשיבה האנושית.
הפרעונים והמצרים הקדמונים גידלו את האופיום לצרכים פולחניים בסביבות 1500 לפני הספירה. בקפריסין יצרו ושווקו לכל המזרח התיכון כלי חרס שהארכיאולוגים מכנים "בילביל". כדי לרמז על תכולתם יצרו אותם בצורת פרג הפוך. בשבר פכית שנחפר בתל אל-עג'ול נמצאו שרידי אופיום וזו הייתה התגלית האמפירית היחידה לשרידי אופיום בלבנט, כינויו העתיק של המזרח התיכון.
גם היוונים והרומאים השתמשו באופיום כתרופה ובהודו הוא שימש את המהרג'ות. אבל הסיפור המעניין באמת מתחיל באסיה לפני מאות בודדות.
במיוחד בסין, בין המאות ה-18 וה-19, הפך האופיום לבעיה חברתית עצומה. האימפריה הבריטית סחרה בו בכמויות אדירות והביאה אותו לסין, מה שהוביל למלחמות האופיום (Opium Wars) בין סין לבריטניה, סדרת סכסוכים צבאיים שנבעו מהמסחר בסם.
במערב, האופיום היה נפוץ בצורת תרופות שונות במאה ה-19. שנים רבות הייתה הלאודנום (Laudanum), תמיסת אופיום באלכוהול, תרופה פופולרית לכל מיני מחלות - מכאב שיניים ועד שיעול. רבים לא הבינו את הסכנות והתמכרו לאופיום מבלי לדעת.
#שימושים
היסטורית, לאופיום היו שימושים רפואיים רבים. הוא שימש כמשכך כאבים, אמצעי טיפול בשלשולים, להרגעה ואפילו להרדמת חולים לפני ניתוחים. במאה ה-19 האופיום היה פשוט חלק מהרפואה היומיומית.
עישון אופיום היה פעם נפוץ מאוד, במיוחד באסיה ועדיין קיים באזורים מסוימים בעולם. כיום, האופיום עצמו כמעט ולא נמצא בשימוש רפואי, אבל הנגזרות שלו - מורפין, קודאין והרואין (Heroin) - עדיין משמשות ברפואה או נמצאות בשימוש לרעה כסמים.
מורפיום וקודאין הם משככי כאבים מוכרים ולגיטימיים בבתי חולים, אבל תחת פיקוח הדוק מאוד.
השימוש הלא חוקי באופיום ובנגזרותיו נפוץ כיום בעיקר לצורכי הנאה, אך יוצר התמכרות איומה והרסנית, נוטלת חיים והורסת את המכורים ולא פעם את משפחותיהם.
#השפעות וסכנות
כשמישהו צורך אופיום, ההשפעה המיידית היא תחושת רוגע ואופוריה - שלווה עמוקה שמלווה בתחושה טובה. הכאב נעלם, הדאגות מתפוגגות, והעולם נראה ורוד יותר. זה בדיוק מה שגורם לאנשים להתמכר.
אבל מעבר לתחושה הטובה הזמנית, יש השפעות מסוכנות: האטה בנשימה, ירידה בלחץ הדם, עצירות חמורה, בחילות, הקאות, בלבול, וישנוניות. במינון גבוה, האופיום יכול לגרום לדיכוי נשימתי, כשהגוף מפסיק לנשום - מה שמוביל למוות.
ההתמכרות לאופיום היא אחת החזקות והמהירות ביותר. הגוף מפתח סבילות מהר, מה שאומר שצריך יותר ויותר מהחומר כדי להשיג את אותה השפעה. כשאדם מכור מנסה להפסיק, הוא חווה תסמיני גמילה קשים: כאבי שרירים חזקים, בחילות, הקאות, שלשולים, הזעות, חרדה קיצונית ורעד.
#מחקרים
עצוב לגלות שעל אף סיכוני הבריאות החמורים, המחלות והמוות שהם גורמים, השימוש באופיואידים, כולל אופיום והירואין, נמצא במגמת עלייה בעולם. לאור העלייה בשימוש באופיום ובחומרים שכוללים אותו למטרות רפואיות ולא רפואיות, מומחי בריאות מזהירים ממנו ומעודדים את חקר השלכות הבריאות הארוכות של שימוש באופיום ואופיואידים, אותם חומרים שמכילים אותו.
במחקר שנערך באיראן, למשל, מצאו שצריכת אופיום מגבירה ב-86% את הסיכון לתמותה. גם אם הסיכון ממנו גבוה גם אצל מי שלא עישנו טבק מעולם, הקשר החזק ביותר נמצא למוות ממחלות כמו אסתמה, שחפת ומחלת ריאות חסימתית כרונית.
עוד נמצא במחקר קשר מובהק של פי 1.81, בין השימוש באופיום למוות ממחלות לב וכלי דם. סיכון מוגבר של פי 1.61 נמצא גם בין צריכת אופיום למחלת הסרטן.
במחקר אחר אותרה הגברה משמעותית של הסיכון לסרטן הכבד בשל שימוש באופיום, כשצורכי אופיום מעל 21 שנים היו בסיכון של פי 11.66 לפתח סרטן כבד.
#מפורסמים
האופיום ונגזרותיו גבו מחיר כבד גם מאנשים מפורסמים. אדגר אלן פו (Edgar Allan Poe), הסופר והמשורר האמריקאי הידוע, השתמש בלאודנום והתמכרות זו תרמה למותו המסתורי בגיל 40.
ג'ון קיטס (John Keats), משורר אנגלי מוכשר, מת בגיל 25 משחפת, אבל התמכרותו ללאודנום החמירה את מצבו והאיצה את סופו.
בעידן המודרני יותר, הזמר קורט קוביין (Kurt Cobain) התמודד עם התמכרות להרואין, נגזרת סינתטית של אופיום, התמכרות שהשפיעה על חייו, יצירתו ולבסוף תרמה למותו הטרגי בגיל 27.
השחקן האמריקאי פיליפ סימור הופמן (Philip Seymour Hoffman) מת ממנת יתר של הרואין ב-2014, אחרי שנים של ניקיון. זה מראה איך ההתמכרות לאופיאטים יכולה לחזור גם אחרי שנים של התגברות.
#סוף דבר
אופיום הוא סם שלאורך ההיסטוריה תפס מקום משמעותי בתרבות האנושית - מרפואה מסורתית ועד מלחמות בינלאומיות. למרות ההשפעה המרגיעה הזמנית, המחיר שהוא גובה גבוה מדי: התמכרות קשה, נזק בריאותי, ולעתים קרובות - חיים שהולכים לאיבוד.
מה שחשוב להבין זה שמאחורי האופיום והאופיאטים המודרניים עומד משבר אמיתי. רק בארה"ב, משבר האופיואידים (Opioid Crisis) גרם למותם של מאות אלפי אנשים בעשורים האחרונים. זו לא סתם סטטיסטיקה - אלה חיים שלמים, משפחות שנהרסו, וקהילות שסובלות.
כיום יש אלטרנטיבות בטוחות יותר לטיפול בכאב ותמיכה למי שכבר מתמודד עם התמכרות. הצעד הראשון הוא פשוט להכיר בסכנות האמיתיות של החומר הזה ולפעול להבראה בלעדיו.
הנה האופיום וההיסטוריה הקשה שלו:
https://youtu.be/2AFUPv7DRxs
סמים הם עסק טוב - פחות למי שמכור (עברית):
https://youtu.be/MswRUBy92UQ
פעם עשו עליו מלחמות:
https://youtu.be/f32MPPBJOjU
הזיות אופיום בסרטון אנימציה:
https://youtu.be/5K9PYiLJCH8
מסתבר שאופיום זה עניין עתיק (עברית):
https://youtu.be/-6sq-5sKDZk
וסרטון תיעודי על האופיום והאופיאטים (מתורגם):
https://youtu.be/V0CdS128-q4?long=yes
פטריות ההזיה (Hallucinogenic Mushrooms) הן פטריות שאצל מי שצורך אותן נקשרים החומרים הפעילים שבהן לקולטני הסרוטונין במוח, מה שגורם לשינויים משמעותיים בתפיסה, בחשיבה וברגש.
מקורן של הפטריות הללו, שנודעו כ"פטריות הקסם", הוא בעיקר בתרבויות הילידיות של מרכז ודרום אמריקה, בהן שימש, במשך אלפי שנים, סם ההזיה הטבעי בטקסים דתיים ורפואיים.
את הפטריות הללו צרכו באכילה, כשהן טריות, מיובשות או בחליטות של תה. ההשפעות שלהן מתחילות כחצי שעה לאחר הצריכה ונמשכות כ-4 עד 6 שעות.
שמן המדעי של הפטריות הללו הוא פטריות פסילוציבין או פסילוסיבין (Psilocybin mushroom), על שם החומר הפעיל בהן. זו קבוצת פטריות המכילות חומרים פסיכואקטיביים, בעיקר פסילוציבין (Psilocybin) ופסילוצין (Psilocin). הסוגים הנפוצים ביותר כוללים את פטריות הקובנסיס (Psilocybe cubensis) והסמילנצאטה (Psilocybe semilanceata), שבשל השפעתן משנת התודעה הן מכונות גם "פטריות קסם" (Magic Mushrooms).
#ההזיה של הפטריות
החוויה הפסיכדלית מפטריות הזייה יכולה להימשך בין 4 ל-6 שעות, ולכלול מגוון תופעות כמו הגברה של צבעים וצלילים, עיוות של צורות ומרחב, שינוי בתחושת הזמן, ולעיתים גם חוויות רוחניות עמוקות או תחושת התמזגות עם הסביבה.
רבים מתארים תובנות משמעותיות לגבי עצמם והעולם במהלך "טריפ" כזה. האנתרופולוג רוברט גורדון ווסון (Robert Gordon Wasson) היה הראשון שהציג את פטריות הקסם לציבור המערבי, לאחר שהשתתף בטקס שאמאני במקסיקו ב-1955. חוויותיו פורסמו במגזין "לייף" וגרמו לתשומת לב נרחבת.
הסכנות בשימוש בפטריות הזיה אינן מבוטלות. הסיכון הפיזי הישיר נמוך יחסית, שהרי אין כמעט מקרים של מוות מהרעלת פטריות פסיכדליות בלבד. אך הסכנה העיקרית בהן טמונה בהשפעות הפסיכולוגיות. המשתמשים עלולים לחוות "טריפ רע" הכולל חרדה קיצונית, פרנויה ומחשבות מטרידות.
אצל אנשים עם נטייה לבעיות נפשיות כמו סכיזופרניה, השימוש עלול לזרז את התפרצות המחלה. סכנה נוספת עלולה להיווצר בעת איסוף עצמאי בטבע, בבלבול שבין פטריות הזיה לפטריות רעילות.
#פוטנציאל רפואי
למרות הסיכונים, המחקר המדעי בשנים האחרונות חושף פוטנציאל רפואי מרשים. מחקרים קליניים באוניברסיטאות יוקרתיות כמו ג'ונס הופקינס (Johns Hopkins) ואימפריאל קולג' לונדון (Imperial College London) מראים תוצאות מבטיחות בטיפול בדיכאון עמיד, חרדה בקרב חולים סופניים, התמכרויות ותסמונת דחק פוסט-טראומטית.
מחקר חדשני משנת 2020 מצא שטיפול בודד בפסילוציבין הפחית תסמיני דיכאון אצל 71% מהמשתתפים למשך 4 שבועות לפחות. אלה תוצאות מרשימות, בהשוואה לתרופות אנטי-דיכאוניות מסורתיות. במינונים טיפוליים ובסביבה קלינית מבוקרת, עשויים החומרים הפעילים לסייע בשבירת דפוסי חשיבה שליליים ובפתיחת "חלון הזדמנויות" לשינוי פסיכולוגי.
#יצירה והזיה
רבים מגדולי המוסיקאים בשנות ה-60, כולל חברי להקת הביטלס, ג'ימי הנדריקס והפינק פלויד, הודו שפטריות הזיה השפיעו משמעותית על יצירתם האמנותית. השפעה זו ניכרת באלבומים איקוניים כמו "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band" של הביטלס ורבים אחרים.
#חוקים ומחקרים
במדינות רבות, כולל ישראל, פטריות ההזיה והחומרים הפעילים שבהן מוגדרים כסמים מסוכנים ואסורים לשימוש. המשתמשים בהם מדווחים על הזיות חזותיות, שינויים בתפיסת הזמן והמרחב ותחושות של אחדות עם הסביבה. רבים מהם עושים שימוש בפטריות ההזיות לחקירה עצמית, חוויות רוחניות או יצירתיות מוגברת.
אולם, מגמה עולמית של רפורמות בתחום הסמים הפסיכדליים מתחילה להתפתח, עם הקלות רגולטוריות בחלק ממדינות ארה"ב וקנדה לצרכי מחקר וטיפול.
בשנים האחרונות, יש עניין רב במחקר על השימוש בפסילוציבין לצורכי טיפול. הרנסנס הפסיכדלי המתגבר בעולם של ימינו זקוק לרפואה שתשפר ותוסיף כלים טבעיים לפסיכיאטריה הרגילה. חוקרים רבים מדגישים שהפוטנציאל הטיפולי של "פטריות הקסם" הללו קשור רק לשילוב של החומר הפסיכדלי עם פסיכותרפיה מקצועית ובשום אופן לא לשימוש עצמאי וחסר פיקוח.
הנה פטריות הזיה (עברית):
https://youtu.be/lJz9U8IMXLI
על הפוטנציאל שכיום רואים בסמים הפסיכדליים לריפוי הנפש:
https://youtu.be/A8SSpMAY5P4
זה ממש רנסנס פסיכדלי שבו יטפלו בצורה נבונה ואחראית בבעיות נפש עם סמי הזיה וחומרים פסיכדליים:
https://youtu.be/yS9FBB19Ws0
כשסמי ההזיה הופכים להבטחה הגדולה של הנפש החולה:
https://youtu.be/qJNpKaZmidU
בחיוך - פרסומת מצחיקה שמשתמשת בפטריות הזייה כדי לשכנע (עברית):
https://youtu.be/-CAn9aMjCeA
ופטריות הזיה וסמים הן דרך עתיקה לייצר הזיות:
https://youtu.be/DYTDwJuHJgM?long=yes
קנאביס (Cannabis), או בלשון החבר'ה "וויד" (עשבים באנגלית), הם שמותיו של צמח טבעי, שהפך סם פופולרי וזוכה להתלהבות רבה בקרב צעירים. הוא מרגיש בעיני רבים כסם נחמד ולא מזיק, אבל בשימוש כסם ולא כחומר רפואי חשוב לומר שהוא מעצב חיים ויכול לחולל הרס אישי וקשיים רבים, מבלי לדפוק חשבון.
קנאביס, הידוע גם כמריחואנה, הוא אחד הסמים הקלים הנפוצים ביותר בעולם. לא חסרים לו עוד המון כינויי רחוב נוספים, חלקם מתייחסים לסוגים שונים שלו. ביניהם תמצאו כינויים כמו גראס, ג'וינט, עשב, חשיש, גאנג'ה, מריחואנה, קיף, סקאנק, ספליף, בום, סמוק, דופ ו-Reefer, Gangster, Super Skunk, Herb, Pot, Mary Jane, Nederweed או Chocolate.
צמח הקנאביס גודל ונצרך על ידי בני אדם במשך אלפי שנים, כאשר השימוש הראשון מתועד בסין העתיקה לפני כ-5000 שנה. עד תחילת המאה ה-20 הוא היה תרופה רשמית, שסייעה למעל 100 מחלות שונות. מרגע שהוכרז רשמית כסם והוצא אל מחוץ לחוק, לא אפשרו בו שימוש חופשי, למעט במדינות מעטות. רק בשנים האחרונות החל הקנאביס להתקבל כחומר רפואי.
#שימושים
צמח הקנאביס מכיל מאות חומרים פעילים, כאשר THC הוא החומר העיקרי האחראי להשפעות הפסיכואקטיביות, או בעברית פשוטה - הוא החומר הממסטל בקנאביס, זה שמשתמשים מדווחים על רגיעה, אופוריה והגברת החושים שהסם הזה נותן להם.
הקנאביס משמש גם כאמצעי רפואי. הסיבות לשימוש מגוונות, החל מהנאה ורגיעה ועד לצרכי רפואה. מי שצורכים אותו להנאה ורגיעה, מעדיפים בדרך כלל לעשן אותו. לאחרים, שצורכים קנאביס רפואי, מתקשים הרופאים להמליץ על עישון. לכן רבים מהמטופלים, שנעזרים בו לטיפול בכאבים, חרדה ובחילות צורכים אותו בצורות כמו אכילה או באידוי.
#השפעות
למרות שנחשב לסם קל יחסית, לקנאביס עלולות להיות השפעות שליליות כמו פגיעה בזיכרון לטווח קצר, קואורדינציה לקויה ובעיות נשימה בשימוש ממושך. לצעירים הוא יכול להזיק אף יותר, שלא לדבר על הפגיעה המתמשכת הנובעת מההתמכרות לו.
הסם הזה, שמבטיח ורבים אומרים שעושה קסמים לחולים, הפך כבר מזמן לגביע הקדוש של הרפואה האלטרנטיבית. גם הרופאים השמרנים יותר מספקים כיום מרשמים לחולים שסובלים מכאבים וזקוקים לו.
במחקר המדעי מזהים שזנים מסויימים של קנאביס תוקפים סוגי סרטן מסוימים. סרטן הוא בעצם שם כללי ליותר ממאה מחלות, בעוד הקנאביס הוא שם כללי למאות צמחים שונים. לכן לא פלא שבתנאי גידול שונים כל צמח כזה יכול להניב חומרים שונים, כשכל זן עשוי להיות יעיל לסוג אחר של סרטן. בטכניון בישראל נמצאת אחת המעבדות היחידות בעולם שיודעת לזהות את כל מרכיבי צמח הקנאביס - ויש יותר מ-100 קנבינואידים או טרפנים, חומרים פעילים שמייחסים להם יכולות רפואיות שונות.
מומחים טוענים שבשנים האחרונות חלה עלייה בחוזק הקנאביס, כשריכוז ה-THC הממסטל שבו עלה מ-4% ופחות בשנות ה-90 לא פעם ליותר מ-20% ממנו כיום.
הנה הסכנות של קנאביס לסוגיו לצעירים (עברית):
https://youtu.be/7_WKRKJr4NI
השפעתו של הקנאביס על המוח (מתורגם):
https://youtu.be/Nlcr1jd_Tok
מכורים לקנאביס שמספקים על מה שעברו בהיותם מכורים (עברית):
https://youtu.be/CFu73hT9ssE
כך הפכה ישראל לקנאביס ניישן (עברית):
https://youtu.be/S1nHty71wAI
המחקר פורץ הדרך בטכניון על תרופות הקנאביס נגד סרטן (עברית):
https://youtu.be/U8eOXSZ2WYs
חברת הרכבת שמכרה כרטיסים עם שמן קנאביס והפכה ללהיט (עברית):
https://youtu.be/u7frC-yiCZg
נפח זכוכית שמייצר את ה"באנגים" למעשנים ומתלונן על המצב (עברית):
https://youtu.be/iNndTnXwlcM
תולדות הקנאביס:
https://youtu.be/ZJqmyLCfA-I?long=yes
ומכורה שנגמלה מקנאביס מספרת על ההתמכרות המשתלטת (עברית):
https://youtu.be/Ua35ZuJSJiM?long=yes
סמים
כשלהקת The Verve המופלאה הוציאה את מה שיהיה להיט ענקי שלה, הבלדה החותכת בבשר החי של הלב "The Drugs Don't Work", רבים חשבו שהוא מתייחס לבעיית ההתמכרות לסמים של ריצ'רד אשקרופט, סולן הלהקה וכותב השירים שלה.
למעשה, הסברה הרווחת בקרב המעריצים הייתה שהשיר הוא מעין שיר אהבה בו פיצה הזמר את זוגתו קייט ראדלי, בעצמה מוסיקאית ומי שזכורה כקלידנית של להקת "ספיריטואלייזד". כי רבים פירשו את הטקסט כמתייחס ליחסים בין השניים, שנשלטו על ידי ההתמכרות שלו לסמים.
אבל השיר נכתב בכלל על משהו אחר. הדראגס, שנתפסו בטעות כסמים, הן התרופות וטיפולי הכימותרפיה שניתנו לאביו החולה, בהתמודדות שלו כנגד מחלת הסרטן, מאבק שהסתיים במותו הטראגי של האב מהמחלה.
אז מי שבטעות חשבו ש-The Drugs Don't Work הוא שיר על התמכרות לסמים, יידעו עכשיו שזה לא העניין. להיפך, זוהי בלדה כואבת ומעין קינה שאשקרופט, הזמר והיוצר המופלא של הלהקה, כתב על מות אביו והסבל שקדם לו, עם התרופות הרבות שקיבל.
הנה The Drugs Don't Work של הוורב:
https://youtu.be/ToQ0n3itoII
בלייב:
https://youtu.be/eCIq8ROY_Zk
ובהופעה ב-MTV:
https://youtu.be/ZmdXB9qt3LY
שמתם לב כיצד ישנם אנשים שלא מסוגלים להתחיל את הבוקר בלי קפה? - כן, זה כך אצל כולם, אתם ודאי אומרים.. ואכן, מרבית המבוגרים שמסביבנו מכורים לקפאין שבקפה. גופם דורש אותו שוב ושוב. ברוכים הבאים לעולם ההתמכרויות.
התמכרות (Addiction) היא תהליך שבו מתפתחת אצל אדם תלות בחומר ממכר או בדבר אחר. המכורים מרגישים שלא יוכלו להמשיך בלי לקבל עוד ממושא ההתמכרות שלהם. לעתים קרובות כרוך הצורך הזה בכאבים פיזיים, כמו כאב ראש במקרה של מכור שלא קיבל את הקפה שלו בזמן, או כאבים של ממש במקרה של צורך נואש בסם.
בין הדברים הממכרים בולטים סמים ובמיוחד סמים ממריצים וסמי הזיה. בין הסמים הללו ניתן למצוא סמים כמו LSD, הרואין, אמפטמין, אקסטזי וקריסטל (קוקאין). אבל יש גם חומרים ממכרים שאינם סמים, כמו אלכוהול, ניקוטין, תרופות שהן סמי הרגעה, תרופות נגד כאבים ותרופות שינה.
בהתמכרות מפתח בדרך כלל גופו של המתמכר סבילות או התרגלות לחומר הממכר. במצב כזה נוצר אצל מתמכרים צורך להגביר את כמות החומר, על מנת להמשיך "להנות" ממנו. כך מפתחים המכורים תלות בחומר הזר ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו. כך הופך המכור שבוי בידי החומרים שגופו דורש ולא מסוגל להפסיק לצרוך את החומר.
ככל שההתמכרות קשה, הופך תהליך הגמילה מחומרים כאלה לקשה יותר. אם רוצים להיגמל מהתמכרות כזו נוצרת תסמונת נסיגה המוכרת כ"קריז", משבר שמתלווה להפרעות קשות ולבעיות גופניות ונפשיות.
על אף שהתמכרויות כאלה אינן כרוכות בהשפעות פיזיות וב"קריז" בתהליך הגמילה, יש המתמכרים גם לדברי מאכל כמו שוקולד ולתחביבים כמו הימורים, ספורט, אכילה, קניות, גלישה באינטרנט, צפייה בטלוויזיה ועוד. התמכרויות כאלה יכולות להביא אנשים לתפקוד לקוי בחיי היום יום ואף לפשעים, הנחוצים להם כדי לממן את ההתמכרויות הללו.
יש מעט שוני בין התמכרות של בנים ובנות בגיל ההתבגרות. בדרך כלל בנים מושפעים מאד מהחברה בדרך להתמכרות לעישון, סמים ואלכוהול, בעוד שאצל בנות נמצא שדווקא גנטיקה מנבאת טוב יותר התמכרויות כאלה.
בעשורים האחרונים מתגלה במחקרים שונים שמקום מרכזי בנוירוכימיה של ההתמכרות תופסת דווקא מערכת ההנאה שבמוחנו. מסתבר שאנדורפינים, שהם מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו. בעקבות תגלית זו מתייחסים כיום להתמכרות באופן אחר לחלוטין מבעבר. פחות ופחות היא נתפסת כסוג של כשל בכוח הרצון ויותר כהפרעה נוירולוגית, שניתן וחשוב לטפל בה ככל מחלה אחרת.
יש לא מעט דיבורים על ההתמכרות לרשתות חברתיות והשינויים המטורפים שהיא גורמת לכולם, אבל במיוחד על צעירים ובני נוער.
כך מתמכרים לדברים כמו משחקי מחשב, סמארטפון ועוד (עברית):
https://youtu.be/VSX7ziH0aZo
התמכרות למין? (עברית)
https://youtu.be/JGNchdtnVjE
האם התמכרות לרשת החברתית היא אכן חברתית או שהיא אנטי-חברתית? (עברית)
https://youtu.be/MauV1LA8gNk
על ההתמכרות כתופעה (עברית):
https://youtu.be/-POipgPPxYU?long=yes
וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:
https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
"גז הצחוק" (Laughing gas) הוא השם החביב שנבחר לגז חסר צבע, המשמש בעולם הרפואה להרדמה. זהו גז שהכימאים קוראים לו "חמצן דו-חנקני" (Nitrous oxide) או גז תחמוצתי.
לפני 300 שנה גילה מדען אנגלי שאם שואפים אותו, גורם הגז הזה לתחושה משונה של שיכרון ורבים מתחילים גם לצחוק בצורה מוגזמת. מכאן הגיע שמו העממי של גז הצחוק.
כבר משנת 1868 משתמשים בו כגז הרדמה בתחום הרפואה. מי שמצאו את "גז הצחוק" שימושי במיוחד הם רופאי השיניים. הם שמו לב שאנשים שחוששים מטיפולי שיניים כואבים כמו סתימה או טיפול שורש, נרגעים מאד אחרי שהם שואפים מעט מהגז הזה.
אז בפעם הבאה שאתם אצל רופא השיניים והטיפול מפחיד אתכם, בקשו ממנו (ברצינות) לתת לכם קצת גז צחוק.
ואגב, בשימוש לא רפואי, משמש אותו חנקן תחמוצתי, "גז צחוק", סם בהחלט מסוכן ולא מומלץ. מי ששואפים אותו מבלונים או ממיכלים קטנים חווים אולי לרגע תחושת אופוריה וצחוק בלתי נשלט, אבל בהמשך יכולים לבוא סחרחורת ואובדן יציבות. למרות שגז הצחוק נחשב סם קל יחסית, שימוש מופרז בו עלול לגרום לחוסר בוויטמין B12 ומה שיותר חמור - לנזק עצבי ולבעיות נשימה.
הנה סרטון על המצאת גז הצחוק:
https://youtu.be/bD8w-nYltKI
על תולדות ההמצאה:
https://youtu.be/2dLyeEVJr70
על הפחד של ילדים לפני טיפול שיניים ואיך גז צחוק יכול לעזור:
http://youtu.be/Qxhq98Ay-dU
מצגת וידאו על גז צחוק ושימושיו ברפואת השיניים:
http://youtu.be/U9WTtjCuNXM
ובצחוק - על התוצאות של גז צחוק:
https://youtu.be/THXS96p9Slw
כשמעשנים סיגריות מרגישים לעיתים שאנחנו כמו גדולים וחזקים ומגניבים. נדמה לנו שכולם מקנאים בנו ורוצים להיות כמונו..
אבל האמת שמי שמעשן פוגע ומזיק לגוף שלו מאד. אמנם לא מרגישים בזה מיד, אבל עם הזמן הנשימה קשה, הריח רע מהפה, השיניים נפגעות, נחירות בשינה גוברות, השיעולים הופכים בלתי נסבלים ואיכות החיים נפגעת קשות.
העישון מרגיל את המעשנים לניקוטין ובהדרגה ממכר אותם. משום כך קשה להיגמל מעישון סיגריות, כי הניקוטין הוא סם ממכר.
העובדות מראות גם שמעישון סיגריות צעירים רבים מגיעים גם לסמים, בהתחלה "סמים קלים" שנראים לא מזיקים ולא ממכרים אבל הם בהחלט ממכרים, מה גם שמהם המורד החלקלק לסמים קשים הוא די טבעי ורבים, כולל אנשים מעולים ואינטליגנטים שבטוחים ש"לי זה לא יקרה", נופלים בו.
כך שבסופו של דבר גם הניקוטין שבסיגריות והעישון עצמו מביאים מחלות קשות. ביניהן עלולה להיות המחלה שמעשנים הכי מאוימים ממנו - סרטן הריאות, מחלה קטלנית, שגם מי שלא מתים ממנה מתקשים לחיות איתה.
ואגב, אפשר לדבר גם על סטטיסטיקה ולציין שבכל שנה מתים 4 מיליון איש בעולם, בגלל העישון לבדו. שווה לכם?
על נזקי העישון לבריאותנו (מתורגם):
https://youtu.be/Y18Vz51Nkos
העישון אצל בני נוער (עברית):
http://youtu.be/kNpTFU6sHL0
יש גם עישון פסיבי, כזה שפוגע באחרים (עברית):
https://youtu.be/By99YhwUVHY
וחייו של בריאן קרטיס שהתחיל בגיל 13 ותמיד רצה להפסיק לעשן, עד מותו בגיל 33 מסרטן הריאות:
http://youtu.be/dVLtNgAhPRg
במשך שנים רבות, בטרם הומצאו חומרי הרדמה טובים, הוא שימש להרדים פצועים וחולים, לצורך ניתוחים וטיפולים כואבים. אותה תכונה יצרה לו את השם של משקה המשחרר מעכבות ומחסומים, משפר את מצב הרוח ומקל על אנשים להתמודד עם בעיות.
מצד שני, כולם יודעים שהוא ממכר, הורס את הכבד ולא פעם הופך אנשים יצרניים ומתפקדים לשיכורים וחסרי שליטה עצמית. קבלו את האלכוהול (Alcohol), או בעצם, אל תקבלו אותו!
אלכוהול הוא מרכיב במשקאות חריפים, ששמו הפך עם הזמן למילה שאנשים משתמשים בה, בקיצור ובשפת היום-יום, כשם למשקאות האלכוהוליים עצמם - 'אלכוהול'.
זהו אחד מהחומרים הנקראים כהלים, או ביחיד כוהל, ששמו אתאנול. האתאנול הוא המרכיב במשקאות אלכוהוליים, שגורם לתחושה של שכרות. יש אלכוהול ביינות, קוקטיילים, בירות ובמשקאות חריפים כמו וודקה, ברנדי, עראק ועוד.
מקור השם 'אלכוהול' הוא משיבוש השם הערבי "אל כוהל". פרט אירוני ומעניין הוא שדווקא על הערבים, מי שנתנו לאלכוהול את שמו, אוסרת דתם המוסלמית לשתות אלכוהול...
נראה שיש לכך סיבה טובה. לאלכוהול יש השפעה משכרת. הוא גורם לשותים אותו הרגשת שמחה ושחרור לרגע ולכן בתרבויות רבות נוהגים לשתות משקאות חריפים, כחלק משמחות ומסיבות, כשחוגגים ומבלים. אך תרבות השתייה שהתפתחה אצל בני נוער וצעירים סביב האלכוהול, היא מסוכנת ואף יכולה להיות ממכרת.
רבים לא מודעים עד כמה השיכרות יכולה להיות הרסנית. כי מי ששותים אלכוהול רב, גורמים נזק בלתי הפיך לגופם, במיוחד לכבד. ידוע שאנשים במצבי דיכאון מחפשים לא פעם את תחושת היציאה לרגע מהדיכאון, שמציעה השיכרות הזו. אבל כשפגה השפעת האתאנול והדיכאון חוזר, הם שותים עוד אלכוהול ואז, שוב ושוב, הדבר מוביל במהירות להתמכרות לשתיה של אלכוהול.
ההתמכרות לאלכוהול, שמכנים אותו "הטיפה המרה", היא סכנה בריאותית של ממש. ילדים ובני נוער שצורכים אלכוהול עלולים להסתבך ולאבד שליטה על עצמם, לסכן את עצמם, להגיע למצבים של אלימות, פגיעה עצמית, אובדן שליטה ועוד. מחקרים הוכיחו שוב ושוב שתחת השפעת האלכוהול אנשים עושים דברים שהם לא היו עושים במצב של פיכחון.
אם אתם שותים משקאות אלכוהוליים אז שתו במידה והזמינו ושתו גם מים, ביחד עם הדרינק שהזמנתם. וזכרו גם שריבוי אלכוהול, כמעט תמיד מבטיח שלמחרת בבוקר תפגשו את התופעה שאנו מציגים בתגית "הנג אובר".
בבקשה הימנעו משתיית הרבה אלכוהול! - זה לא הופך אתכם לגברים... רעיון טוב הוא לאנשים שרוצים לשמור על בריאות ושליטה בחייהם, למנוע התמכרות למשקאות אלכוהוליים ולהימנע מבעיות רבות שהשיכרות, גם אם איננו יודעים או לא מאמינים שהשתכרנו, יכולה לגרום.
הנה השפעות שהאלכוהול גורם שטויות ששתיינים אומרים (עברית):
https://youtu.be/d4MsfT33Wro
אלה התהליכים שקורים לנו בגוף כשאנו שותים אלכוהול (מתורגם):
https://youtu.be/f7VqC_u_dwY
כך האלכוהול התגלה או הומצא (מתורגם):
https://youtu.be/y5XEwTDlriE
עוד על האלכוהול והשפעותיו:
http://youtu.be/vkpz7xFTWJo
איך טימותי לירי סימם את אמריקה?
הוא מכונה "נביא ה-LSD" והוא שינה את החיים לדור שלם של צעירים. זה קרה בשלבים שכולם היו מרופדים בהמון סמים ורוקנרול.
קראו לו טימותי לירי (Timothy Leary) והוא ידע שהוא מחזיק בידיו תפוח אדמה לוהט. לפסיכולוג וחוקר הסמים שיהפוך בתוך שנים אחדות לכוהן הגדול של האסיד ולאחד המרכזיים בתרבות הנגד של אמריקה, הייתה סיסמה שאמרה "הטילו ספק בסמכות וחישבו עבור עצמכם". הוא אכן חשב פתוח, שונה ולגמרי אחרת, אבל נראה שגם הוא לא שיער שדור שלם יושפע ממנו כך.
הכל החל כשלירי הטיף בשנות ה-60 לשימוש ב-LSD כדי לשנות התנהגות. הסיסמה שלו הייתה "Turn on, tune in, drop out" (הדלק, התעורר, נשור). היא השפיעה על דור שלם של צעירים ובתוך זמן קצר הוא הצליח לשנות את התודעה האמריקאית באופן כה עמוק, עד שהשפעתו נמשכת עד היום.
כשרון לא חסר למי שכבר בגיל 30 השלים דוקטורט בפסיכולוגיה. מצד אחד, הביאה אותו הגישה הספקנית, שלא לומר הדווקאית שלו, לאינסוף הסתבכויות בדרך שעבר. אבל מנגד, נחשבו פרסומיו המדעיים כבר מהתחלה לחדשניים ופורצי-דרך.
את הבעיטה הראשונה לעבר ההיסטוריה יקבל מי שיהיה אבי המהפכה הפסיכדלית בביקור במקסיקו. ב-1957 הוא טעם שם לראשונה פטריית הזיה בשם פסילוציבין ויעיד שבתוך 4 שעות הוא למד על התודעה האנושית יותר ממה שלמד ב-15 שנים באוניברסיטה.. כשהוא נפעם מבשורת ה-LSD, שב לירי לאוניברסיטת הארוורד. הוא יזם ניסוי עם סטודנטים מצטיינים ובו בחן את ההשפעות ההתנהגותיות של סמי הזיה שונים על החשיבה והתודעה האנושית. די מהר סחפו החוויות הרוחניות שחוו בניסויים הללו את קבוצת הסטודנטים הצעירים והפכו למרכז חייהם, על חשבון הלימודים כמובן.
כשפוטר לירי מהארוורד הוא הקים ארגון להפצת סמים וחומרים משני-תודעה, שפעל ממקסיקו. אך לאחר שגורש משם, אימצו אותו שני יורשים עשירים, שנתנו לו מימון ואחוזה במדינת ניו יורק, בה המשיך את ניסוייו בעיצוב התודעה. די מהר הפכה אחוזת מילבורק למוקד עליה לרגל לחסידי לירי וה-LSD, לאו דווקא בסדר הזה... בין מעריציו נמנו מפורסמים כמו ג'ון לנון והמשורר אלן גינסברג. המקום הפך במהירות למרכז האסיד של ארצות הברית. אלפי צעירים שהתמכרו לאסיד ראו בו סוג של בית מקדש.
אבל כשתמו שנות ה-60 וילדי הפרחים הלכו ונעלמו, הלך לירי והסתבך. הוא נכלא ונמלט, ברח מארצות הברית, הוסגר, נכנס שוב לכלא והפך, לאחר ששוחרר, למוקצה בחברה האמריקאית. עם השנים הוא התמתן ונזהר שלא לדבר על סמים. המחשב האישי הפך בעיניו לתחליף החדש ולסם של העתיד. נראה שאפילו הוא לא שיער עד כמה הוא יצדק וכמה ממכר הוא יהפוך..
לקראת מותו מסרטן הערמונית, באמצע שנות ה-90, לירי כתב ספר שבו התייחס אל המוות המתקרב כאל שיאם של החיים. כמו תמיד הוא ראה את הכל הפוך.
הנה סיפורו של טימותי לירי:
https://youtu.be/pGv2Xz2nCII
כשהביטלס נכנסים לשם ה-LSD תופס:
https://youtu.be/MCiYRqMY2i4
והניסויים שעשה עם ראם דס והתחילו את הכל:
https://youtu.be/iUPpypqWNgM
הוא מכונה "נביא ה-LSD" והוא שינה את החיים לדור שלם של צעירים. זה קרה בשלבים שכולם היו מרופדים בהמון סמים ורוקנרול.
קראו לו טימותי לירי (Timothy Leary) והוא ידע שהוא מחזיק בידיו תפוח אדמה לוהט. לפסיכולוג וחוקר הסמים שיהפוך בתוך שנים אחדות לכוהן הגדול של האסיד ולאחד המרכזיים בתרבות הנגד של אמריקה, הייתה סיסמה שאמרה "הטילו ספק בסמכות וחישבו עבור עצמכם". הוא אכן חשב פתוח, שונה ולגמרי אחרת, אבל נראה שגם הוא לא שיער שדור שלם יושפע ממנו כך.
הכל החל כשלירי הטיף בשנות ה-60 לשימוש ב-LSD כדי לשנות התנהגות. הסיסמה שלו הייתה "Turn on, tune in, drop out" (הדלק, התעורר, נשור). היא השפיעה על דור שלם של צעירים ובתוך זמן קצר הוא הצליח לשנות את התודעה האמריקאית באופן כה עמוק, עד שהשפעתו נמשכת עד היום.
כשרון לא חסר למי שכבר בגיל 30 השלים דוקטורט בפסיכולוגיה. מצד אחד, הביאה אותו הגישה הספקנית, שלא לומר הדווקאית שלו, לאינסוף הסתבכויות בדרך שעבר. אבל מנגד, נחשבו פרסומיו המדעיים כבר מהתחלה לחדשניים ופורצי-דרך.
את הבעיטה הראשונה לעבר ההיסטוריה יקבל מי שיהיה אבי המהפכה הפסיכדלית בביקור במקסיקו. ב-1957 הוא טעם שם לראשונה פטריית הזיה בשם פסילוציבין ויעיד שבתוך 4 שעות הוא למד על התודעה האנושית יותר ממה שלמד ב-15 שנים באוניברסיטה.. כשהוא נפעם מבשורת ה-LSD, שב לירי לאוניברסיטת הארוורד. הוא יזם ניסוי עם סטודנטים מצטיינים ובו בחן את ההשפעות ההתנהגותיות של סמי הזיה שונים על החשיבה והתודעה האנושית. די מהר סחפו החוויות הרוחניות שחוו בניסויים הללו את קבוצת הסטודנטים הצעירים והפכו למרכז חייהם, על חשבון הלימודים כמובן.
כשפוטר לירי מהארוורד הוא הקים ארגון להפצת סמים וחומרים משני-תודעה, שפעל ממקסיקו. אך לאחר שגורש משם, אימצו אותו שני יורשים עשירים, שנתנו לו מימון ואחוזה במדינת ניו יורק, בה המשיך את ניסוייו בעיצוב התודעה. די מהר הפכה אחוזת מילבורק למוקד עליה לרגל לחסידי לירי וה-LSD, לאו דווקא בסדר הזה... בין מעריציו נמנו מפורסמים כמו ג'ון לנון והמשורר אלן גינסברג. המקום הפך במהירות למרכז האסיד של ארצות הברית. אלפי צעירים שהתמכרו לאסיד ראו בו סוג של בית מקדש.
אבל כשתמו שנות ה-60 וילדי הפרחים הלכו ונעלמו, הלך לירי והסתבך. הוא נכלא ונמלט, ברח מארצות הברית, הוסגר, נכנס שוב לכלא והפך, לאחר ששוחרר, למוקצה בחברה האמריקאית. עם השנים הוא התמתן ונזהר שלא לדבר על סמים. המחשב האישי הפך בעיניו לתחליף החדש ולסם של העתיד. נראה שאפילו הוא לא שיער עד כמה הוא יצדק וכמה ממכר הוא יהפוך..
לקראת מותו מסרטן הערמונית, באמצע שנות ה-90, לירי כתב ספר שבו התייחס אל המוות המתקרב כאל שיאם של החיים. כמו תמיד הוא ראה את הכל הפוך.
הנה סיפורו של טימותי לירי:
https://youtu.be/pGv2Xz2nCII
כשהביטלס נכנסים לשם ה-LSD תופס:
https://youtu.be/MCiYRqMY2i4
והניסויים שעשה עם ראם דס והתחילו את הכל:
https://youtu.be/iUPpypqWNgM
מהן הזיות?
הֲזָיָה (Hallucination), הָלוּצִינַצְיָה או חֶזְיוֹן שָׁוְוא הוא תחושה ללא גירוי, חוויה שאין לה קשר למציאות. זה סוג של מצב בו אדם חווה חוויה שאינה קיימת במציאות החושית שלנו - לא ראייה, לא שמיעה ולא חישה.
הזיות הן תופעה שבהן המוח יוצר חוויות חושיות שאינן קיימות במציאות. בניגוד לאשליות אופטיות, המבוססות על גירוי אמיתי שהמוח מפרש בצורה שגויה, הזיות נוצרות לגמרי בתוך ראשנו, ללא שום גירוי חיצוני.
החוקרים מבחינים בין סוגי הזיות שונים. הזיות חזותיות כוללות ראיית דמויות, חיות או אובייקטים שאינם קיימים. הזיות שמיעתיות כוללות קולות או מוסיקה דמיוניים. הזיות מישוש גורמות לתחושות של זחילה על העור או מגע פנטום.
הגורמים להזיות הם מגוונים ביותר. מחלות נוירולוגיות כמו סכיזופרניה, מחלת פרקינסון (Parkinson) או דמנציה עלולות לעורר הזיות. תרופות מסוימות, חוסר שינה קיצוני, התייבשות חמורה או חום גבוה יכולים גם הם לגרום לתופעה.
סמים וחומרים פסיכואקטיביים כמו LSD מעוררים הזיות באופן מכוון.
ככלל, ההזיה היא תוצר של פעילות מוגברת של מערכת העצבים המרכזית. ההשפעה של הזיות על חייו של האדם יכולה להיות דרמטית. הן עלולות לגרום לחרדה עזה, פחד או התנהגות מסוכנת. אנשים מסוימים מתקשים להבחין בין המציאות להזיה, דבר שמשבש את השגרה היומיומית ואת היחסים החברתיים.
מצב מיוחד הוא תסמונת שארל בונה (Charles Bonnet), שבה אנשים עם ירידה בראייה או עיוורון חווים הזיות חזותיות מורכבות. הם יכולים לראות פרחים צבעוניים, פרפרים או אנשים לבושים בבגדי תקופה. למרות שהם יודעים שמדובר בהזיות, הן נראות להם חיות ומפורטות.
התפתחות ה-AI היצירתי גילתה לעולם תופעה מעניינת בעולם הטכנולוגיה. מערכות בינה מלאכותית מתקדמות, המשמשות בצ'טבוטים ומודלי שפה, חוות גם הן "הזיות דיגיטליות", המתבטאות בייצור של מידע שנשמע מהימן ומדויק, אך אינו כזה. בביטחון עצמי אדיר וניסוחים מדויקים הזיות AI כאלה יכולות לציין מחקרים שלא קיימים, להמציא שמות וסיפורים על אנשים שלא היו או לתאר אירועים היסטוריים דמיוניים ומשוללי קשר כלשהו למציאות. וכל זאת נעשה בוודאות מוחלטת, בדומה לוודאות שחווים אנשים עם הזיות אמיתיות.
הנה ההזיות:
https://youtu.be/93vqcBLWK-8
כמה ממה שאנחנו רואים הן הזיות? (מתורגם)
https://youtu.be/4DlipN61jGA
יש מחלות נפש שגורמות להזיות והאמנית היפנית הגדולה יאיואי קוסמה הפכה את מחלתה לאמנות מדהימה (עברית):
https://youtu.be/cY2nff5V_FQ
הצד המדעי של ההזיות:
https://youtu.be/WPtLv-oRzgE
האם הזיות של בינה מלאכותית הן בעצם פיצ'ר ולא באג?
https://youtu.be/nLbaUhEAx5c
ופטריות הזייה וסמים הן דרך עתיקה לייצר הזיות:
https://youtu.be/DYTDwJuHJgM?long=yes
הֲזָיָה (Hallucination), הָלוּצִינַצְיָה או חֶזְיוֹן שָׁוְוא הוא תחושה ללא גירוי, חוויה שאין לה קשר למציאות. זה סוג של מצב בו אדם חווה חוויה שאינה קיימת במציאות החושית שלנו - לא ראייה, לא שמיעה ולא חישה.
הזיות הן תופעה שבהן המוח יוצר חוויות חושיות שאינן קיימות במציאות. בניגוד לאשליות אופטיות, המבוססות על גירוי אמיתי שהמוח מפרש בצורה שגויה, הזיות נוצרות לגמרי בתוך ראשנו, ללא שום גירוי חיצוני.
החוקרים מבחינים בין סוגי הזיות שונים. הזיות חזותיות כוללות ראיית דמויות, חיות או אובייקטים שאינם קיימים. הזיות שמיעתיות כוללות קולות או מוסיקה דמיוניים. הזיות מישוש גורמות לתחושות של זחילה על העור או מגע פנטום.
הגורמים להזיות הם מגוונים ביותר. מחלות נוירולוגיות כמו סכיזופרניה, מחלת פרקינסון (Parkinson) או דמנציה עלולות לעורר הזיות. תרופות מסוימות, חוסר שינה קיצוני, התייבשות חמורה או חום גבוה יכולים גם הם לגרום לתופעה.
סמים וחומרים פסיכואקטיביים כמו LSD מעוררים הזיות באופן מכוון.
ככלל, ההזיה היא תוצר של פעילות מוגברת של מערכת העצבים המרכזית. ההשפעה של הזיות על חייו של האדם יכולה להיות דרמטית. הן עלולות לגרום לחרדה עזה, פחד או התנהגות מסוכנת. אנשים מסוימים מתקשים להבחין בין המציאות להזיה, דבר שמשבש את השגרה היומיומית ואת היחסים החברתיים.
מצב מיוחד הוא תסמונת שארל בונה (Charles Bonnet), שבה אנשים עם ירידה בראייה או עיוורון חווים הזיות חזותיות מורכבות. הם יכולים לראות פרחים צבעוניים, פרפרים או אנשים לבושים בבגדי תקופה. למרות שהם יודעים שמדובר בהזיות, הן נראות להם חיות ומפורטות.
התפתחות ה-AI היצירתי גילתה לעולם תופעה מעניינת בעולם הטכנולוגיה. מערכות בינה מלאכותית מתקדמות, המשמשות בצ'טבוטים ומודלי שפה, חוות גם הן "הזיות דיגיטליות", המתבטאות בייצור של מידע שנשמע מהימן ומדויק, אך אינו כזה. בביטחון עצמי אדיר וניסוחים מדויקים הזיות AI כאלה יכולות לציין מחקרים שלא קיימים, להמציא שמות וסיפורים על אנשים שלא היו או לתאר אירועים היסטוריים דמיוניים ומשוללי קשר כלשהו למציאות. וכל זאת נעשה בוודאות מוחלטת, בדומה לוודאות שחווים אנשים עם הזיות אמיתיות.
הנה ההזיות:
https://youtu.be/93vqcBLWK-8
כמה ממה שאנחנו רואים הן הזיות? (מתורגם)
https://youtu.be/4DlipN61jGA
יש מחלות נפש שגורמות להזיות והאמנית היפנית הגדולה יאיואי קוסמה הפכה את מחלתה לאמנות מדהימה (עברית):
https://youtu.be/cY2nff5V_FQ
הצד המדעי של ההזיות:
https://youtu.be/WPtLv-oRzgE
האם הזיות של בינה מלאכותית הן בעצם פיצ'ר ולא באג?
https://youtu.be/nLbaUhEAx5c
ופטריות הזייה וסמים הן דרך עתיקה לייצר הזיות:
https://youtu.be/DYTDwJuHJgM?long=yes
מהי מוסיקה פסיכדלית?
המוסיקה הפסיכדלית (Psychedelic music) היא מוסיקה שיצרו אמנים, תחת השפעת סמי הזיה כמו LSD (אל אס די) ומסקלין .
המוסיקה הפסיכדלית היא ז'אנר שצמח בשנות ה-60 של המאה ה-20, כשדור שלם גילה את הסמים ואמנים החלו להעביר את המראות והחזיונות שלהם מה"טריפ" של חווית הסם אל האמנות שהם יצרו.
רבים מגדולי המוסיקאים בשנות ה-60, כולל חברי להקת הביטלס, פינק פלויד, ג'ימי הנדריקס וה-Doors, הודו שפטריות הזייה וסמי הזייה השפיעו משמעותית על יצירתם האמנותית. השפעה זו ניכרת באלבומים איקוניים לא מעטים, כולל "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band".
כאן זו המוסיקה הפסיכדלית, אבל בהמשך הגיעו גם עוד סוגי אמנות פסיכדלית, של ציור וסרטים שנוצרו בהשפעת סמים.
להיכרות מעמיקה עם הקשר בין מוסיקה לפסיכדליה ראו בתגית "מוסיקה פסיכדלית".
בחיוך - ככה יוצרים רוק פסיכדלי:
https://youtu.be/WYuNVQR5QKY
מה הופך מוסיקה לפסיכדלית?
https://youtu.be/-lyx3ZdePfY?long=yes
איך המוסיקה הפסיכדלית של הסיקסטיז מתה?
https://youtu.be/UdoFORfv70M?long=yes
וקבלו את 10 הלהקות הטובות במוסיקה הפסיכדלית:
https://youtu.be/C740Vo4an1Y?long=yes
המוסיקה הפסיכדלית (Psychedelic music) היא מוסיקה שיצרו אמנים, תחת השפעת סמי הזיה כמו LSD (אל אס די) ומסקלין .
המוסיקה הפסיכדלית היא ז'אנר שצמח בשנות ה-60 של המאה ה-20, כשדור שלם גילה את הסמים ואמנים החלו להעביר את המראות והחזיונות שלהם מה"טריפ" של חווית הסם אל האמנות שהם יצרו.
רבים מגדולי המוסיקאים בשנות ה-60, כולל חברי להקת הביטלס, פינק פלויד, ג'ימי הנדריקס וה-Doors, הודו שפטריות הזייה וסמי הזייה השפיעו משמעותית על יצירתם האמנותית. השפעה זו ניכרת באלבומים איקוניים לא מעטים, כולל "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band".
כאן זו המוסיקה הפסיכדלית, אבל בהמשך הגיעו גם עוד סוגי אמנות פסיכדלית, של ציור וסרטים שנוצרו בהשפעת סמים.
להיכרות מעמיקה עם הקשר בין מוסיקה לפסיכדליה ראו בתגית "מוסיקה פסיכדלית".
בחיוך - ככה יוצרים רוק פסיכדלי:
https://youtu.be/WYuNVQR5QKY
מה הופך מוסיקה לפסיכדלית?
https://youtu.be/-lyx3ZdePfY?long=yes
איך המוסיקה הפסיכדלית של הסיקסטיז מתה?
https://youtu.be/UdoFORfv70M?long=yes
וקבלו את 10 הלהקות הטובות במוסיקה הפסיכדלית:
https://youtu.be/C740Vo4an1Y?long=yes
מי ההומלס שקיבל הזדמנות שנייה?
עד שאזרח אמריקאי בשם טד וויליאמס התמכר לסמים ואלכוהול, הוא היה איש עובד ורציני. אבל החיים לא היו לו פשוטים, הוא התמכר והפך להומלס, שליקט תרומות בפינת הרחוב. וויליאמס השתמש בקול הרדיופוני המדהים שלו, שבעבר אף עבד איתו כקריין, כדי להרשים נהגים ולבקש נדבות.
הכל השתנה ביום אחד, לאחר שנהג צילם אותו והעלה את הסרטון לרשת. סיפורו הפך לידוע בכל העולם. מרגע שהסרטון עם קולו עלה ליוטיוב, הוא זכה לעשרות מיליוני צפיות וההומלס מפינת הרחוב הפך לסלב רשת. זה הרגע שחייו קיבלו תפנית. טד קיבל עבודה ברדיו וזכה לפרסום עולמי.
סיפורו של וויליאמס הוא דוגמה מצוינת לתרבות הרווחת ברשת, של יכולת לגייס רגש לטובת או נגד אנשים. הצפה של סיפור ברשת יכולה להביא לשינויים בחייו של האדם שבמוקד הסיפור, לטוב ולרע.
הנה הסיפור על ההומלס הרדיופוני (מתורגם):
http://youtu.be/n58BM8FkN_Q
הנה סרטון על הסיפור המופלא של טד וויליאמס, ההומלס שהשתקם:
https://youtu.be/wDixNmuAkus?long=yes
עד שאזרח אמריקאי בשם טד וויליאמס התמכר לסמים ואלכוהול, הוא היה איש עובד ורציני. אבל החיים לא היו לו פשוטים, הוא התמכר והפך להומלס, שליקט תרומות בפינת הרחוב. וויליאמס השתמש בקול הרדיופוני המדהים שלו, שבעבר אף עבד איתו כקריין, כדי להרשים נהגים ולבקש נדבות.
הכל השתנה ביום אחד, לאחר שנהג צילם אותו והעלה את הסרטון לרשת. סיפורו הפך לידוע בכל העולם. מרגע שהסרטון עם קולו עלה ליוטיוב, הוא זכה לעשרות מיליוני צפיות וההומלס מפינת הרחוב הפך לסלב רשת. זה הרגע שחייו קיבלו תפנית. טד קיבל עבודה ברדיו וזכה לפרסום עולמי.
סיפורו של וויליאמס הוא דוגמה מצוינת לתרבות הרווחת ברשת, של יכולת לגייס רגש לטובת או נגד אנשים. הצפה של סיפור ברשת יכולה להביא לשינויים בחייו של האדם שבמוקד הסיפור, לטוב ולרע.
הנה הסיפור על ההומלס הרדיופוני (מתורגם):
http://youtu.be/n58BM8FkN_Q
הנה סרטון על הסיפור המופלא של טד וויליאמס, ההומלס שהשתקם:
https://youtu.be/wDixNmuAkus?long=yes
מי היה בריאן וילסון הגאון המוסיקלי שהסמים הרסו?
בריאן וילסון הלך לעולמו.
בריאן וילסון (Brian Wilson) היה מנהיגה של אחת הלהקות האהובות בשנות ה-60 של המאה הקודמת - להקת ה"ביץ' בויז". הוא היה גאון-על, שהביטלס קינאו בו והוא יצר מוסיקה מופלאה וכמעט בלתי נתפשת ביופיה, תוך שהוא משתמש בסמים כדי להגדיל את יכולתו היצירתית, או לפחות את ההרגשה שזה כך ובד בבד הורס את עצמו. זה לזכרו:
https://youtu.be/6BqrMWxMnnw
במהלך דרכה של הלהקה וילסון יצר עמה את האלבום המושלם שלהם "Pet Sounds" מ-1966 - אלבום מרהיב ויצירתי שג'ון לנון אמר עליו שהוא האלבום הטוב ביותר שנעשה אי פעם. רבים נוספים ראו זאת כך וסקרים רבים שנעשו בין מוסיקאים ומבקרים מיקמו אותו שוב ושוב במקום הראשון בין האלבומים הטובים בהיסטוריה. באלבום הזה יש תפקידים שהוקלטו 100 פעם, עד שהגאון היה שבע רצון..
אבל במקביל להישגים המוסיקליים המדהימים שלו, הוא הלך ושקע בסמים. סם ה-LSD שהתמכר לו המיט אסון על המוסיקאי הגאון. הוא החל לשמוע קולות ואובחן כלוקה בהפרעה נפשית קשה. וילסון ניסה להשתיק את הקולות בעזרת סמים קשים עוד יותר והלך והתדרדר. רק אשתו השנייה שהחליטה לסייע לו בכך, הצליחה לבדה לגמול אותו מהסמים. מבעיותיו הנפשיות, שנגרמו מצריכת הסמים הללו, הוא לא נחלץ. עד היום הוא מתמודד עם קשיים רבים.
אל תשתמשו בסמים!
הנה הביץ' בויז והדרך של בריאן וילסון:
https://youtu.be/MCBZBflwS_s
השיר הגדול מכולם - God Only Knows:
https://youtu.be/NADx3-qRxek
עוד שיר עם הרמוניות מופתיות שלו - Don't Worry Baby:
https://youtu.be/F0dwjPz65R0
Wouldn't It Be Nice - ווילסון המבוגר בהופעה עם אלטון ג'ון:
https://youtu.be/L5N1B-gESSQ
הקול נשאר - באולפן בגיל מתקדם:
https://youtu.be/CCYw3HrtXAQ
ככה זה כשהופכים לקלאסיקה וגדולי האמנים שרים אותך:
https://youtu.be/XqLTe8h0-jo
וסרט תיעודי על בריאן וילסון והקריירה ההרסנית שלו:
https://youtu.be/0SriaRRcA6w?long=yes
בריאן וילסון הלך לעולמו.
בריאן וילסון (Brian Wilson) היה מנהיגה של אחת הלהקות האהובות בשנות ה-60 של המאה הקודמת - להקת ה"ביץ' בויז". הוא היה גאון-על, שהביטלס קינאו בו והוא יצר מוסיקה מופלאה וכמעט בלתי נתפשת ביופיה, תוך שהוא משתמש בסמים כדי להגדיל את יכולתו היצירתית, או לפחות את ההרגשה שזה כך ובד בבד הורס את עצמו. זה לזכרו:
https://youtu.be/6BqrMWxMnnw
במהלך דרכה של הלהקה וילסון יצר עמה את האלבום המושלם שלהם "Pet Sounds" מ-1966 - אלבום מרהיב ויצירתי שג'ון לנון אמר עליו שהוא האלבום הטוב ביותר שנעשה אי פעם. רבים נוספים ראו זאת כך וסקרים רבים שנעשו בין מוסיקאים ומבקרים מיקמו אותו שוב ושוב במקום הראשון בין האלבומים הטובים בהיסטוריה. באלבום הזה יש תפקידים שהוקלטו 100 פעם, עד שהגאון היה שבע רצון..
אבל במקביל להישגים המוסיקליים המדהימים שלו, הוא הלך ושקע בסמים. סם ה-LSD שהתמכר לו המיט אסון על המוסיקאי הגאון. הוא החל לשמוע קולות ואובחן כלוקה בהפרעה נפשית קשה. וילסון ניסה להשתיק את הקולות בעזרת סמים קשים עוד יותר והלך והתדרדר. רק אשתו השנייה שהחליטה לסייע לו בכך, הצליחה לבדה לגמול אותו מהסמים. מבעיותיו הנפשיות, שנגרמו מצריכת הסמים הללו, הוא לא נחלץ. עד היום הוא מתמודד עם קשיים רבים.
אל תשתמשו בסמים!
הנה הביץ' בויז והדרך של בריאן וילסון:
https://youtu.be/MCBZBflwS_s
השיר הגדול מכולם - God Only Knows:
https://youtu.be/NADx3-qRxek
עוד שיר עם הרמוניות מופתיות שלו - Don't Worry Baby:
https://youtu.be/F0dwjPz65R0
Wouldn't It Be Nice - ווילסון המבוגר בהופעה עם אלטון ג'ון:
https://youtu.be/L5N1B-gESSQ
הקול נשאר - באולפן בגיל מתקדם:
https://youtu.be/CCYw3HrtXAQ
ככה זה כשהופכים לקלאסיקה וגדולי האמנים שרים אותך:
https://youtu.be/XqLTe8h0-jo
וסרט תיעודי על בריאן וילסון והקריירה ההרסנית שלו:
https://youtu.be/0SriaRRcA6w?long=yes
מי היה סיד בארט מנהיג פינק פלויד שהשתגע?
זה סיפור עצוב ולצערנו לא נדיר בשנות ה-60, עם ההתלהבות מסם ה-LSD, סם משנה תודעה אבל גם רוצח חיים, סם שהביא טימותי לירי לילדי הפרחים ולמוסיקאים של התקופה.
רבים לא יודעים שהתקופה הראשונה של פינק פלויד מאופיינת באופן ברור במוסיקה פסיכדלית מבית היוצר של סיד בארט (Syd Barrett), מנהיגה הראשון וכותב השירים הראשי של מי שתהיה הלהקה המובילה ברוק המתקדם בעשור הבא.
בארט, ילד מוכשר ואוהב מוסיקה ואמנות, התייתם מאביו והתחבר בצעירותו לרוג'ר ווטרס, גם הוא יתום מאב וגם הוא מעריץ של אמנות מוסיקה וספרות הביט. היה איתם גם חברו לכיתה ולמוסיקה של בארט, דיוויד גילמור, שכמו כולם אהב את בארט החברותי והכריזמטי.
למעשה הקימו רוג'ר ווטרס ושני חבריו ללימודי האדריכלות את מי שתהיה "פינק פלויד". לא היה להם סולן וסיד שעבר ללונדון, הצטרף כסולן ושינה את הריתם אנד בלוז שלהם למוסיקה שלו.
הוא היה יצירתי ומיומן, גאון מנצנץ של ממש, בתקופה בה היו המון כאלה. הסמים הגבירו את היצירה והיצירתיות שלו וסיד המיומן ידע לחבר אותם לסאונד ולפרפורמנס.
הוא זה שנתן ללהקה את השם פינק פלויד, על שם שני מוזיקאי בלוז אמריקאים שהוא אפילו לא שמע אבל אהב את הצליל של שמם, פינק הנדרסון ופלויד קונסיל.
כנגן, גם בהקלטות, בארט ניגן בסגנון חופשי ומשוחרר, אילתר המון, משך את הלהקה לחיפוש ולחקר של מוסיקה ניסיונית, אקספרימנטלית. הוא הרבה להשתמש באפקטים חדשניים, כמו קורוס, אקו דיסטורשן.
סיד בארט יהיה הכותב והמוביל באלבום הבכורה של פינק פלויד "The Piper at the Gates of Dawn" שיצא ב-1967 והספיק להוביל לפחות בחלק מהאלבום השני שלהם "A Saucerful of Secrets" מ-1968.
האלבום הזה הוקלט באולפני אבי רוד, כשבאולפן סמוך מקליטים הביטלס את סרג'נט פפר. שוב הייתה זו חברת EMI, מי שהימרה על הביטלס והצליחה בגדול, שגם במקרה של פינק פלויד ידעה לבחור נכון ולגדל לטווח ארוך מפלצת של מזומנים ומוסיקה מעולה ואיכותית.
כמו ג'ימי הנדריקס חקר בארט את השילוב של הדיסוננס והפידבק במוסיקה של ה"פינק", מה שהבליט בצליל לא שגרתי את הסאונד של הלהקה והמוסיקה שלה. הוא גם ישתמש באפקטים וסאונדים מהספריה הענקית של EMI, שתתאים ליצירתיות שלו כמו כפפה ליד.
גם הטקסטים שלו כללו הברקות לשוניות, כתיבה בסגנון של זרם התודעה וגם השפעות ספרותיות ויכולת סיפור (Story telling) שבהמשך תסייע לחברי הלהקה בדרכם לפסגת הרוק המתקדם.
אבל היה שם גם חלק אפל ותהום גדולה שהמתינה לו והוא צעד אליה, כמו רבים מענקי הרוק של התקופה. בארט קפץ "מטריפ לטריפ", השתולל על ה"מזון לתודעה", הסמים הפסיכדליים. בראשם ה-LSD שטימותי לירי פימפם לדור שלם.
הוא היה הר געש יצירתי, סופה סוערת של חקר וסקרנות, עם טקסטים ספרותיים משהו ומוסיקה פסיכדלית שמדביקה את הכל בחלומות. המוסיקה אולי השתפרה והייתה סופר מקורית ומבריקה, אבל בהדרגה הקשר של סיד למציאות הלך ונחלש ומחלת הנפש השתלטה עליו.
מצעיר ידידותי ואופטימי, מאוד מוחצן ומתחבר, החל בארט יותר ויותר להסתגר ולהיכנס למצבי רוח ודיכאונות. בשיר מהאלבום והסרט "The Wall", שתוציא הלהקה עשור ומשהו אחר כך, היא תשיר את "Comfortly numb", המתאר כוכב רוק שחווה את מה שסיד חווה אז במציאות - קהות חושים.
ההזיות והבלבול השתלטו עליו, הדיבור שלו הלך ואיבד הגיון והזיכרון בגד בו שוב ושוב. הצעיר החברותי הלך ושקע בדיכאון, שינויי מצב רוח, חרדות והתכנסות בתוך עצמו.
בהדרגה הלך בארט והסתגר בעולמו הפסיכדלי, הסתבך בהופעות בנגינה של שירים שגויים בזמן שירים אחרים. הופעות בוטלו, הוא סירב לנגן בשלב מסוים בגיטרה, עד שב-1968 הובילה התמוטטות נפשית לכך שבלחץ חבריו הוא נאלץ לפרוש מהלהקה שבראשה עמד.
הם פשוט הפסיקו לקחת אותו להופעות ולהקלטות. מנכס ומנהיג הלהקה הוא הפך לנטל ומטרד והם נאלצו לחתוך את זה.
הפינק פלויד עוד קיוו שהוא ימשיך לפחות לכתוב ולהלחין להם. אבל, שלא כמו הביץ' בויז, כשבריאן ווילסון פרש מהופעות אך המשיך לכתוב ולהוביל אותם בהקלטות, חבריו של סיד בארט נשארו ללא המנוע היצירתי ופורץ הדרך שלהם. הם עוד קיוו לפחות לקבל ממנו שירים, אבל הוא כבר היה בצד השני.
מחוץ ללהקה ובעזרת חבריו מהפינק פלויד הוא עוד ינסה להקליט סולו ולשמור על הקריירה. אבל הסם ומחלת הנפש המחמירה הלכו ובלבלו אותו והוא הלך והסתגר בביתו וכמעט לא יצא ממנו, במשך שנים רבות.
חברי הפינק פלויד, באופן מפתיע (או לא), המשיכו בלעדיו והפכו ללהקת הרוק המתקדם המצליחה בעולם. הם נשאו איתם רגשות אשם קשים והשתדלו לפרגן לו, במיוחד באלבום המופת שהוקדש לו, "Wish you were here". זה עם השיר האייקוני "Shine on you crazy diamond", בו קראו ליהלום המשוגע שהוא הפך להמשיך ולנצוץ.
לאחר שהפינק פלויד היו ללהקה מהמצליחות, אם לא המצליחה בעולם, התפרקו ושבו אחרי עשרות שנים לרגע להופיע בלייב אייד, בשנת 2006, הלך סיד בארט לעולמו, כתוצאה ממחלת סרטן הלבלב בה לקה.
הנה סקירה על סיד בארט ביום מותו:
https://youtu.be/xm2R7lNybGM
הופעתו המקורית:
https://youtu.be/jMOynjuAPvM
הקליפ שלו עם הפינק פלויד ב-1967 "See Emily Play":
https://youtu.be/7c0EDM-Yu9o
חברי הלהקה מדברים על מראהו לאחר שנות הסמים שלו:
https://youtu.be/uKCMSWbC9VY
"אמא מתילדה" עוד שיר מצוין שלו:
https://youtu.be/ahn_fVEF9e8
שיר אהבה שהקליט באלבומו מ-1970 אחרי הפרישה:
https://youtu.be/5tEYuJH_d-U
הקליפ של "המשך לזרוח, יהלום משוגע" שהקדישה לו הלהקה באלבום "הלוואי והיית כאן" וכאן מבוצע בהופעה ב-1974:
https://youtu.be/F9vJy7lDHzk?long=yes
והרצאה על LSD, על גורלו של בארט ובכלל (עברית):
https://youtu.be/ClJdgI_PHnE?long=yes
זה סיפור עצוב ולצערנו לא נדיר בשנות ה-60, עם ההתלהבות מסם ה-LSD, סם משנה תודעה אבל גם רוצח חיים, סם שהביא טימותי לירי לילדי הפרחים ולמוסיקאים של התקופה.
רבים לא יודעים שהתקופה הראשונה של פינק פלויד מאופיינת באופן ברור במוסיקה פסיכדלית מבית היוצר של סיד בארט (Syd Barrett), מנהיגה הראשון וכותב השירים הראשי של מי שתהיה הלהקה המובילה ברוק המתקדם בעשור הבא.
בארט, ילד מוכשר ואוהב מוסיקה ואמנות, התייתם מאביו והתחבר בצעירותו לרוג'ר ווטרס, גם הוא יתום מאב וגם הוא מעריץ של אמנות מוסיקה וספרות הביט. היה איתם גם חברו לכיתה ולמוסיקה של בארט, דיוויד גילמור, שכמו כולם אהב את בארט החברותי והכריזמטי.
למעשה הקימו רוג'ר ווטרס ושני חבריו ללימודי האדריכלות את מי שתהיה "פינק פלויד". לא היה להם סולן וסיד שעבר ללונדון, הצטרף כסולן ושינה את הריתם אנד בלוז שלהם למוסיקה שלו.
הוא היה יצירתי ומיומן, גאון מנצנץ של ממש, בתקופה בה היו המון כאלה. הסמים הגבירו את היצירה והיצירתיות שלו וסיד המיומן ידע לחבר אותם לסאונד ולפרפורמנס.
הוא זה שנתן ללהקה את השם פינק פלויד, על שם שני מוזיקאי בלוז אמריקאים שהוא אפילו לא שמע אבל אהב את הצליל של שמם, פינק הנדרסון ופלויד קונסיל.
כנגן, גם בהקלטות, בארט ניגן בסגנון חופשי ומשוחרר, אילתר המון, משך את הלהקה לחיפוש ולחקר של מוסיקה ניסיונית, אקספרימנטלית. הוא הרבה להשתמש באפקטים חדשניים, כמו קורוס, אקו דיסטורשן.
סיד בארט יהיה הכותב והמוביל באלבום הבכורה של פינק פלויד "The Piper at the Gates of Dawn" שיצא ב-1967 והספיק להוביל לפחות בחלק מהאלבום השני שלהם "A Saucerful of Secrets" מ-1968.
האלבום הזה הוקלט באולפני אבי רוד, כשבאולפן סמוך מקליטים הביטלס את סרג'נט פפר. שוב הייתה זו חברת EMI, מי שהימרה על הביטלס והצליחה בגדול, שגם במקרה של פינק פלויד ידעה לבחור נכון ולגדל לטווח ארוך מפלצת של מזומנים ומוסיקה מעולה ואיכותית.
כמו ג'ימי הנדריקס חקר בארט את השילוב של הדיסוננס והפידבק במוסיקה של ה"פינק", מה שהבליט בצליל לא שגרתי את הסאונד של הלהקה והמוסיקה שלה. הוא גם ישתמש באפקטים וסאונדים מהספריה הענקית של EMI, שתתאים ליצירתיות שלו כמו כפפה ליד.
גם הטקסטים שלו כללו הברקות לשוניות, כתיבה בסגנון של זרם התודעה וגם השפעות ספרותיות ויכולת סיפור (Story telling) שבהמשך תסייע לחברי הלהקה בדרכם לפסגת הרוק המתקדם.
אבל היה שם גם חלק אפל ותהום גדולה שהמתינה לו והוא צעד אליה, כמו רבים מענקי הרוק של התקופה. בארט קפץ "מטריפ לטריפ", השתולל על ה"מזון לתודעה", הסמים הפסיכדליים. בראשם ה-LSD שטימותי לירי פימפם לדור שלם.
הוא היה הר געש יצירתי, סופה סוערת של חקר וסקרנות, עם טקסטים ספרותיים משהו ומוסיקה פסיכדלית שמדביקה את הכל בחלומות. המוסיקה אולי השתפרה והייתה סופר מקורית ומבריקה, אבל בהדרגה הקשר של סיד למציאות הלך ונחלש ומחלת הנפש השתלטה עליו.
מצעיר ידידותי ואופטימי, מאוד מוחצן ומתחבר, החל בארט יותר ויותר להסתגר ולהיכנס למצבי רוח ודיכאונות. בשיר מהאלבום והסרט "The Wall", שתוציא הלהקה עשור ומשהו אחר כך, היא תשיר את "Comfortly numb", המתאר כוכב רוק שחווה את מה שסיד חווה אז במציאות - קהות חושים.
ההזיות והבלבול השתלטו עליו, הדיבור שלו הלך ואיבד הגיון והזיכרון בגד בו שוב ושוב. הצעיר החברותי הלך ושקע בדיכאון, שינויי מצב רוח, חרדות והתכנסות בתוך עצמו.
בהדרגה הלך בארט והסתגר בעולמו הפסיכדלי, הסתבך בהופעות בנגינה של שירים שגויים בזמן שירים אחרים. הופעות בוטלו, הוא סירב לנגן בשלב מסוים בגיטרה, עד שב-1968 הובילה התמוטטות נפשית לכך שבלחץ חבריו הוא נאלץ לפרוש מהלהקה שבראשה עמד.
הם פשוט הפסיקו לקחת אותו להופעות ולהקלטות. מנכס ומנהיג הלהקה הוא הפך לנטל ומטרד והם נאלצו לחתוך את זה.
הפינק פלויד עוד קיוו שהוא ימשיך לפחות לכתוב ולהלחין להם. אבל, שלא כמו הביץ' בויז, כשבריאן ווילסון פרש מהופעות אך המשיך לכתוב ולהוביל אותם בהקלטות, חבריו של סיד בארט נשארו ללא המנוע היצירתי ופורץ הדרך שלהם. הם עוד קיוו לפחות לקבל ממנו שירים, אבל הוא כבר היה בצד השני.
מחוץ ללהקה ובעזרת חבריו מהפינק פלויד הוא עוד ינסה להקליט סולו ולשמור על הקריירה. אבל הסם ומחלת הנפש המחמירה הלכו ובלבלו אותו והוא הלך והסתגר בביתו וכמעט לא יצא ממנו, במשך שנים רבות.
חברי הפינק פלויד, באופן מפתיע (או לא), המשיכו בלעדיו והפכו ללהקת הרוק המתקדם המצליחה בעולם. הם נשאו איתם רגשות אשם קשים והשתדלו לפרגן לו, במיוחד באלבום המופת שהוקדש לו, "Wish you were here". זה עם השיר האייקוני "Shine on you crazy diamond", בו קראו ליהלום המשוגע שהוא הפך להמשיך ולנצוץ.
לאחר שהפינק פלויד היו ללהקה מהמצליחות, אם לא המצליחה בעולם, התפרקו ושבו אחרי עשרות שנים לרגע להופיע בלייב אייד, בשנת 2006, הלך סיד בארט לעולמו, כתוצאה ממחלת סרטן הלבלב בה לקה.
הנה סקירה על סיד בארט ביום מותו:
https://youtu.be/xm2R7lNybGM
הופעתו המקורית:
https://youtu.be/jMOynjuAPvM
הקליפ שלו עם הפינק פלויד ב-1967 "See Emily Play":
https://youtu.be/7c0EDM-Yu9o
חברי הלהקה מדברים על מראהו לאחר שנות הסמים שלו:
https://youtu.be/uKCMSWbC9VY
"אמא מתילדה" עוד שיר מצוין שלו:
https://youtu.be/ahn_fVEF9e8
שיר אהבה שהקליט באלבומו מ-1970 אחרי הפרישה:
https://youtu.be/5tEYuJH_d-U
הקליפ של "המשך לזרוח, יהלום משוגע" שהקדישה לו הלהקה באלבום "הלוואי והיית כאן" וכאן מבוצע בהופעה ב-1974:
https://youtu.be/F9vJy7lDHzk?long=yes
והרצאה על LSD, על גורלו של בארט ובכלל (עברית):
https://youtu.be/ClJdgI_PHnE?long=yes
למי שרו "הלוואי והיית כאן"?
אחרי האלבום המצליח שלהם "הצד האפל של הירח" הוציאה להקת ה"פינק פלויד" עוד אלבום מצליח שלהם שיהפוך לאגדה: "הלוואי והיית כאן".
מעטים האלבומים בתולדות הרוק שהוקדשו לחברים. האלבום הזה הוקדש לחבר הלהקה ומנהיגה הבלתי מעורער בשנותיה הראשונות סיד בארט. מי שכבר כתבו לו בעבר את השיר Brain Damage ("נזק מוחי") החליטו להקדיש לו תקליט.
לאחר שנים של צריכת סמי הזייה, שהפכו את המוסיקה הפסיכדלית שלו לסמלה המסחרי של הפינק פלויד, בארט הלך והשתגע. הוא הסתגר לאיטו בתוך עולמו המטורף וכשלא יכול היה יותר לתרום ללהקה שהנהיג - הוא נטש.
בתקופה הקשה הזו לקח הבאסיסט רוג'ר ווטרס את המושכות והפך את עצמו לכותב העיקרי של הלהקה ולמנהיגה החדש. האלבום הקודם שנכתב כולו על ידו והולחן בעיקר על ידי ווטרס והגיטריסט דייב גילמור, כבר הפך אותם לחביבי התקשורת והקהל הרחב. הם הפכו ללהקת רוק מתקדם מובילה ואת חבריה למצליחים ועשירים של ממש. פינק פלויד הפכה משוליים למיינסטרים מטורף.
עכשיו החל ווטרס להתכתב עם סיד בארט, המשוטט בעולמות של פסיכדליה וניתוק. מי שהיה הגיטריסט והסולן המקורי של הלהקה, כבר היה מזמן אבוד, אבל הלהקה רחשה לו, לפחות פומבית, כבוד וגעגועים.
עשור לפני כן, איבד מי שהיה בשנות השישים אחד מסמלי הפסיכדליה הבריטית, ב-1967 את מוחו. כתוצאה משימוש בסם אל-אס-די (LSD), הוא איבד את יכולתו לכתוב ולנגן, הפסיק לנהל קשרים חברתיים והתנתק. שנה לאחר מכן הוא פוטר מהלהקה והוחלף בדיוויד גילמור.
כשכתבו חבריו את האלבום הזה לסיד בארט, מי שהקים את הלהקה והלחים את שמותיהם של שני מוסיקאי בלוז, פינק אנדרסון ופלויד קאונסל, לשמה, זה לא היה סתם. מאז עזיבתו את הלהקה, סבל בארט מדיכאון, לאחר כל מפגש עימם. לכן הוא הפסיק בלית ברירה את הפגישות הללו ולא התראה עימם יותר.
חברי הלהקה ניסו לשמור על קשר עם מנהיגם הראשון. אבל מי שכתב את מרבית הלחנים והטקסטים של פינק פלויד, בשנותיה הראשונות, איבד את היכולת לתקשר עם חבריו וסרב לפגישות נוספות.
באלבום הזה הם סיפרו על כך בגעגוע שובר לב. אפילו גילמור, שהגיע לפינק פלויד לאחר הרחקתו של בארט, השתתף באלגיה, אלבום העצב שהוקדש למי שאותו החליף.
אגב, נוכחותו של בארט ביצירה של פינק פלויד לא הסתיימה כאן. ווטרס ביסס עליו גם את גיבור "החומה" (The Wall), אלבומם הגדול הבא של פינק פלויד. כוכב הרוק המסומם שבמרכזו ובמרכז הסרט שיתבסס על האלבום, התבסס על דמותו ההולכת ונמוגה של סיד בארט. בשנת 2006 הוא מת.
הנה סיפורו של השיר "הלוואי והיית כאן":
https://youtu.be/mPFXYbvj7Nk
חברי הלהקה מספרים על סיד:
https://youtu.be/uKCMSWbC9VY
גילמור ב"המשך לזרוח, יהלום משוגע" עם הלהקה ב-1990:
https://youtu.be/Fk0V_GGa2XM
וניתוח והרקע של האלבום המופלא:
https://youtu.be/kJC-cFKP770?long=yes
אחרי האלבום המצליח שלהם "הצד האפל של הירח" הוציאה להקת ה"פינק פלויד" עוד אלבום מצליח שלהם שיהפוך לאגדה: "הלוואי והיית כאן".
מעטים האלבומים בתולדות הרוק שהוקדשו לחברים. האלבום הזה הוקדש לחבר הלהקה ומנהיגה הבלתי מעורער בשנותיה הראשונות סיד בארט. מי שכבר כתבו לו בעבר את השיר Brain Damage ("נזק מוחי") החליטו להקדיש לו תקליט.
לאחר שנים של צריכת סמי הזייה, שהפכו את המוסיקה הפסיכדלית שלו לסמלה המסחרי של הפינק פלויד, בארט הלך והשתגע. הוא הסתגר לאיטו בתוך עולמו המטורף וכשלא יכול היה יותר לתרום ללהקה שהנהיג - הוא נטש.
בתקופה הקשה הזו לקח הבאסיסט רוג'ר ווטרס את המושכות והפך את עצמו לכותב העיקרי של הלהקה ולמנהיגה החדש. האלבום הקודם שנכתב כולו על ידו והולחן בעיקר על ידי ווטרס והגיטריסט דייב גילמור, כבר הפך אותם לחביבי התקשורת והקהל הרחב. הם הפכו ללהקת רוק מתקדם מובילה ואת חבריה למצליחים ועשירים של ממש. פינק פלויד הפכה משוליים למיינסטרים מטורף.
עכשיו החל ווטרס להתכתב עם סיד בארט, המשוטט בעולמות של פסיכדליה וניתוק. מי שהיה הגיטריסט והסולן המקורי של הלהקה, כבר היה מזמן אבוד, אבל הלהקה רחשה לו, לפחות פומבית, כבוד וגעגועים.
עשור לפני כן, איבד מי שהיה בשנות השישים אחד מסמלי הפסיכדליה הבריטית, ב-1967 את מוחו. כתוצאה משימוש בסם אל-אס-די (LSD), הוא איבד את יכולתו לכתוב ולנגן, הפסיק לנהל קשרים חברתיים והתנתק. שנה לאחר מכן הוא פוטר מהלהקה והוחלף בדיוויד גילמור.
כשכתבו חבריו את האלבום הזה לסיד בארט, מי שהקים את הלהקה והלחים את שמותיהם של שני מוסיקאי בלוז, פינק אנדרסון ופלויד קאונסל, לשמה, זה לא היה סתם. מאז עזיבתו את הלהקה, סבל בארט מדיכאון, לאחר כל מפגש עימם. לכן הוא הפסיק בלית ברירה את הפגישות הללו ולא התראה עימם יותר.
חברי הלהקה ניסו לשמור על קשר עם מנהיגם הראשון. אבל מי שכתב את מרבית הלחנים והטקסטים של פינק פלויד, בשנותיה הראשונות, איבד את היכולת לתקשר עם חבריו וסרב לפגישות נוספות.
באלבום הזה הם סיפרו על כך בגעגוע שובר לב. אפילו גילמור, שהגיע לפינק פלויד לאחר הרחקתו של בארט, השתתף באלגיה, אלבום העצב שהוקדש למי שאותו החליף.
אגב, נוכחותו של בארט ביצירה של פינק פלויד לא הסתיימה כאן. ווטרס ביסס עליו גם את גיבור "החומה" (The Wall), אלבומם הגדול הבא של פינק פלויד. כוכב הרוק המסומם שבמרכזו ובמרכז הסרט שיתבסס על האלבום, התבסס על דמותו ההולכת ונמוגה של סיד בארט. בשנת 2006 הוא מת.
הנה סיפורו של השיר "הלוואי והיית כאן":
https://youtu.be/mPFXYbvj7Nk
חברי הלהקה מספרים על סיד:
https://youtu.be/uKCMSWbC9VY
גילמור ב"המשך לזרוח, יהלום משוגע" עם הלהקה ב-1990:
https://youtu.be/Fk0V_GGa2XM
וניתוח והרקע של האלבום המופלא:
https://youtu.be/kJC-cFKP770?long=yes
כיצד צ'ארלס מנסון נכשל במוסיקה והקים כת רצחנית?
תודות לסמים ולגזענות, זכתה בסוף שנות השישים אמריקה בשטן שכולו שלה, מלאך מוות שעיניו מזרות אימה ומעשיו איומים. קראו לו צ'ארלס מנסון והוא היה מנהיג כת "משפחת מנסון", שרצחה בסוף שנות ה-60 לא פחות מ-9 בני אדם ובו בזמן רצחה את רוח ההיפים, האהבה ודור הפרחים.
הסיפור שלו מתחיל בילדות קשה ובתנאי משפחה איומים. מי שהיה תינוק לא רצוי לאם אלכוהוליסטית בת 16, הפך פושע כבר בגיל צעיר. בבגרותו, הוא נכלא כמה פעמים ובשלב מסוים אף רצה להישאר בכלא, כי חש שזה המקום שבו הוא לפחות קיבל יחס כלשהו.
כשיצא מהכלא, באמריקה ההיפית של סוף שנות ה-60, הוא הגיע לסן פרנסיסקו. זה היה ב-1967 כשהוא הקים קומונה של 20 צעירות היפיות, שנסחפו אחריו אל "קיץ של אהבה". בהדרגה נוספו לקומונה שלו גם גברים, שהעריצו את אישיותו.
הוא חלם להפוך לזמר, אבל עכשיו הוא הפך לגורו של קומונת ילדי פרחים, צעירה ומלאת חיים. מצויד בידע שרכש בכלא, על דת הסיינטולוגיה ועל קבוצה דתית בשם "כנסיית התהליך", שסגדה למשיח ולשטן, מנסון הפך את קבוצת המאמינות שלו למשפחה, שהוא העומד בראשה. הם הסתובבו באוטובוס ישן שעוצב בשלל צבעים, כמקובל אצל ההיפים. הם חיו בשיתוף מלא, כולל הכל - מזון, כסף, מין ואהבה.
אבל בהדרגה הלכו מעשיו ומעשי המאמינים הצעירים והמסונוורים שלו והחמירו. מנסון הגזען ראה חזיונות אפוקליפטיים והאמין שאוטוטו צפויה מלחמת גזעים בארה"ב. הוא חש שהשחורים של אמריקה עומדים לטבוח בתושבים הלבנים ולהשתלט על אמריקה. בהוראתו של מנסון, נערכה "משפחת מנסון" ליום הדין המתקרב, ביצירת אלבום מוסיקלי שמטרתו לשנות את האנושות. מנסון גם אגר נשק ותכנן להתחבא עם "בני המשפחה" במקלט שהכינו במדבר, כך שלאחר המלחמה, שבה ישמידו השחורים את הלבנים, תוכל משפחת מנסון לשלוט בעולם, כי השחורים ש"אינם בנויים לשלוט" יבקשו מהם לעשות זאת...
באביב 1968 התחבר מנסון עם דניס וילסון מה"הביץ' בויז" ווילסון שילם את ההוצאות של ה"משפחה" ואף עזר לו להקליט שניים משיריו. אבל מהר מאד גילו הוא והמפיק שלו , טרי מלצ'ר, עם מי הם הסתבכו וניתקו איתו את הקשר. הניתוק הזה יעלה לאמריקה ביוקר...
וכך הגיעו לשורת מעשי רצח מהאכזריים והקשים בתולדות אמריקה. בחודש אוגוסט 1969 קיבלו כמה מבני "משפחת מנסון" הוראות ברורות מהמנהיג לרצוח את טרי מלצ'ר, המפיק שניתק את קשריו עם מנסון. הם לא ידעו שהוא מכר את ביתו לבמאי הקולנוע רומן פולנסקי, שהיה באותה עת בחו"ל. בבית הם רצחו 5 אנשים, באכזריות בלתי נתפסת, ביניהם אשתו ההרה של הבמאי, השחקנית שרון טייט. כשחזרו הרוצחים, כעס מנסון על שההתקפה הייתה מלוכלכת מדי ולקח אותם למחרת ל"חוויה מתקנת" בבית של זוג אקראי בלוס אנג'לס, לנו ורוזמרי לה ביאנקה, שנרצחו באופן חולני ואכזרי לא פחות.
למשטרה לא היה קצה חוט, אבל סוזאן אטקינס, אחת מה"בנות", סיפרה למישהי על הרציחות והמשטרה עצרה את כל המעורבים ואת מנסון, שלא השתתף אבל היה השולח. במשפט מנסון לא התרגש ונשא נאומים על משנתו המעוותת. מי שהיה לאחד מסמלי הרוע הכי גדולים שידעה אמריקה מאז ומתמיד, גם הוסיף קעקוע של צלב קרס על מצחו והדגיש בכך את השתייכותו לעולם השטני שמחוץ לחברת בני-האנוש.
בסופו של המשפט הארוך והיקר ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, נפסק גזר דין מוות על כל הנאשמים, אך שנה לאחר מכן בוטל עונש המוות בקליפורניה והעונש הומר במאסר עולם. הוא יבלה את כל חייו בכלא. אגב, זה לא הפריע לו להתראיין המון פעמים ולהטיף מתוך הכלא לגזענות ולשנאה, להפוך לאסיר הכי אהוד בארה"ב, לקבל יותר מכתבים מכל אסיר אחר אי-פעם ולהתחתן עם צעירונת בת 28. רק באמריקה!
הנה סיפורו של הרוצח הסדרתי שמעולם לא רצח במו ידיו:
https://youtu.be/kM1PBeImyOw
כך שכנע מנסון את מאמיניו לעשות כרצונו:
https://youtu.be/RA7Kh6cgwks
על המסר "הלטר סקלטר", בתרגום חופשי "בלגן" או "תוהו ובוהו":
https://youtu.be/5TtQqbuLxrc
מתוך סרט על בנות החבורה הרצחנית:
https://youtu.be/zMXnAcdv1OI
שתיים מחבורתו מעידות אחרי שנים על האירועים שעברו:
https://youtu.be/RA7Kh6cgwks
כמה עובדות על מנסון:
https://youtu.be/lQqcVeu5mHc
וסרט תיעודי על חבורת מנסון והפשעים האיומים שעשו:
https://youtu.be/v4qZB2ytq10?long=yes
תודות לסמים ולגזענות, זכתה בסוף שנות השישים אמריקה בשטן שכולו שלה, מלאך מוות שעיניו מזרות אימה ומעשיו איומים. קראו לו צ'ארלס מנסון והוא היה מנהיג כת "משפחת מנסון", שרצחה בסוף שנות ה-60 לא פחות מ-9 בני אדם ובו בזמן רצחה את רוח ההיפים, האהבה ודור הפרחים.
הסיפור שלו מתחיל בילדות קשה ובתנאי משפחה איומים. מי שהיה תינוק לא רצוי לאם אלכוהוליסטית בת 16, הפך פושע כבר בגיל צעיר. בבגרותו, הוא נכלא כמה פעמים ובשלב מסוים אף רצה להישאר בכלא, כי חש שזה המקום שבו הוא לפחות קיבל יחס כלשהו.
כשיצא מהכלא, באמריקה ההיפית של סוף שנות ה-60, הוא הגיע לסן פרנסיסקו. זה היה ב-1967 כשהוא הקים קומונה של 20 צעירות היפיות, שנסחפו אחריו אל "קיץ של אהבה". בהדרגה נוספו לקומונה שלו גם גברים, שהעריצו את אישיותו.
הוא חלם להפוך לזמר, אבל עכשיו הוא הפך לגורו של קומונת ילדי פרחים, צעירה ומלאת חיים. מצויד בידע שרכש בכלא, על דת הסיינטולוגיה ועל קבוצה דתית בשם "כנסיית התהליך", שסגדה למשיח ולשטן, מנסון הפך את קבוצת המאמינות שלו למשפחה, שהוא העומד בראשה. הם הסתובבו באוטובוס ישן שעוצב בשלל צבעים, כמקובל אצל ההיפים. הם חיו בשיתוף מלא, כולל הכל - מזון, כסף, מין ואהבה.
אבל בהדרגה הלכו מעשיו ומעשי המאמינים הצעירים והמסונוורים שלו והחמירו. מנסון הגזען ראה חזיונות אפוקליפטיים והאמין שאוטוטו צפויה מלחמת גזעים בארה"ב. הוא חש שהשחורים של אמריקה עומדים לטבוח בתושבים הלבנים ולהשתלט על אמריקה. בהוראתו של מנסון, נערכה "משפחת מנסון" ליום הדין המתקרב, ביצירת אלבום מוסיקלי שמטרתו לשנות את האנושות. מנסון גם אגר נשק ותכנן להתחבא עם "בני המשפחה" במקלט שהכינו במדבר, כך שלאחר המלחמה, שבה ישמידו השחורים את הלבנים, תוכל משפחת מנסון לשלוט בעולם, כי השחורים ש"אינם בנויים לשלוט" יבקשו מהם לעשות זאת...
באביב 1968 התחבר מנסון עם דניס וילסון מה"הביץ' בויז" ווילסון שילם את ההוצאות של ה"משפחה" ואף עזר לו להקליט שניים משיריו. אבל מהר מאד גילו הוא והמפיק שלו , טרי מלצ'ר, עם מי הם הסתבכו וניתקו איתו את הקשר. הניתוק הזה יעלה לאמריקה ביוקר...
וכך הגיעו לשורת מעשי רצח מהאכזריים והקשים בתולדות אמריקה. בחודש אוגוסט 1969 קיבלו כמה מבני "משפחת מנסון" הוראות ברורות מהמנהיג לרצוח את טרי מלצ'ר, המפיק שניתק את קשריו עם מנסון. הם לא ידעו שהוא מכר את ביתו לבמאי הקולנוע רומן פולנסקי, שהיה באותה עת בחו"ל. בבית הם רצחו 5 אנשים, באכזריות בלתי נתפסת, ביניהם אשתו ההרה של הבמאי, השחקנית שרון טייט. כשחזרו הרוצחים, כעס מנסון על שההתקפה הייתה מלוכלכת מדי ולקח אותם למחרת ל"חוויה מתקנת" בבית של זוג אקראי בלוס אנג'לס, לנו ורוזמרי לה ביאנקה, שנרצחו באופן חולני ואכזרי לא פחות.
למשטרה לא היה קצה חוט, אבל סוזאן אטקינס, אחת מה"בנות", סיפרה למישהי על הרציחות והמשטרה עצרה את כל המעורבים ואת מנסון, שלא השתתף אבל היה השולח. במשפט מנסון לא התרגש ונשא נאומים על משנתו המעוותת. מי שהיה לאחד מסמלי הרוע הכי גדולים שידעה אמריקה מאז ומתמיד, גם הוסיף קעקוע של צלב קרס על מצחו והדגיש בכך את השתייכותו לעולם השטני שמחוץ לחברת בני-האנוש.
בסופו של המשפט הארוך והיקר ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, נפסק גזר דין מוות על כל הנאשמים, אך שנה לאחר מכן בוטל עונש המוות בקליפורניה והעונש הומר במאסר עולם. הוא יבלה את כל חייו בכלא. אגב, זה לא הפריע לו להתראיין המון פעמים ולהטיף מתוך הכלא לגזענות ולשנאה, להפוך לאסיר הכי אהוד בארה"ב, לקבל יותר מכתבים מכל אסיר אחר אי-פעם ולהתחתן עם צעירונת בת 28. רק באמריקה!
הנה סיפורו של הרוצח הסדרתי שמעולם לא רצח במו ידיו:
https://youtu.be/kM1PBeImyOw
כך שכנע מנסון את מאמיניו לעשות כרצונו:
https://youtu.be/RA7Kh6cgwks
על המסר "הלטר סקלטר", בתרגום חופשי "בלגן" או "תוהו ובוהו":
https://youtu.be/5TtQqbuLxrc
מתוך סרט על בנות החבורה הרצחנית:
https://youtu.be/zMXnAcdv1OI
שתיים מחבורתו מעידות אחרי שנים על האירועים שעברו:
https://youtu.be/RA7Kh6cgwks
כמה עובדות על מנסון:
https://youtu.be/lQqcVeu5mHc
וסרט תיעודי על חבורת מנסון והפשעים האיומים שעשו:
https://youtu.be/v4qZB2ytq10?long=yes
