ביצה (Swamp), או בניקוד בִּצָּה, היא שטח טבעי בו מכוסה האדמה במים רדודים לאורך כל השנה.

קרקע הביצה רוויה במים עומדים או מים שנעים באיטיות רבה. לעומת אגמים עם מים רדודים יחסית, בביצות שעומקן לרוב פחות ממטר יש מעבר הדרגתי בין היבשה למים ולא פעם מעין איים של אזורים יבשים יותר.

להבדיל מחופי ים, אגמים ונהרות רבים, הנוטים להיות ברורים ומוצקים יחסית, במרבית סוגי הביצות יש מעבר הדרגתי בין המים ליבשה ודרגות משתנות של בוץ. מימי הביצה הם לרוב בגווני חום, הנובעים מריקבון של צמחים והיות המים עשירים במרכיב שנקרא טאנין.

הביצות נחשבות לסביבת מחיה חשובה ולאחת ממערכות הטבע המורכבות והחיוניות ביותר על פני כדור הארץ. בהיותן אזורים שבהם המים עומדים על פני הקרקע לאורך רוב השנה או נמצאים ממש מתחת לפני השטח, יוצרים סביבה רוויית לחות שמאפשרת חיים מיוחדים ומגוונים במיוחד.

העולם הביצתי כולל מספר סוגי סביבות שונים. הבולטים שבהם הם ביצות המתוקים כמו אלה שניתן למצוא באזור החולה (Hula Valley) בישראל, ביצות המלח הפזורות לאורך קווי החוף, ביצות הכבול (Peat Bogs) הנפוצות בסקנדינביה ובקנדה, ומנגרובים (Mangroves) הגדלים באזורים טרופיים חמים.

כל סוג של ביצה מתאפיין בתנאי מים ומלחות שונים המעצבים את קהילת החיים הייחודית שלו.


#מי חיים בביצות?
הביצות נחשבות לאחד מבתי הגידול הכי עשירים ומגוונים בטבע. בהיותן בית גידול למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, תרומתן למגוון הביולוגי היא אדירה.

בביצות חיים יצורים שהתאימו עצמם באופן מושלם לחיים במים רדודים. הבולטים בהם הם הדו-חיים, כמו צפרדעים וקרפדים המתרבים בבריכות הביצה, לעתים גם סלמנדרות וטריטונים.

בביצה חיים גם דגים שהם מזון עבור עופות מים כמו אנפות (Herons) ואנפות קטנות (Egrets) שצדות דגים בצורת ציד מאופיינת למקום, לצד סופיות, אגמיות, טבלנים, ברווזים, שקיטנים ועוד, כולם מוצאים בביצה מזון ומקום קינון. לעתים יש גם יונקים כגון היפופוטם, קפיברה ונוטריות וזוחלים כמו צבים, נחשים ואף תנינים.

יש גם מיקרואורגניזמים רבים בביצה ואת צמחי הביצה כמו סוף (Typha) וגומא (Cyperus) שפיתחו מערכות שורשים מיוחדות המאפשרות להם לחיות במים עומדים. באזורי המנגרובים גדלים עצים ייחודיים שהשורשים שלהם מסוגלים לסנן מלח מהמים.


#תרומת הביצות לטבע
הביצות מסייעות בוויסות מים ובהפחתת שטפונות. הן משמשות כמפעלי טיהור טבעיים וסופחי רעלים. הצמחים והחיידקים הייחודיים שחיים בהן מסוגלים לפרק זיהומים ולסנן מהמים חומרים מזיקים. מחקרים מראים שביצה אחת יכולה לטהר עד 30-50% מהחנקן והזרחן העודפים במים, חומרים שגורמים לפריחת אצות מזיקות בגופי מים אחרים.

התפקיד של הביצות בשימור המגוון הביולוגי הוא קריטי. הן משמשות כתחנות דלק לציפורים נודדות במסעותיהן הארוכים ברחבי העולם. מיליוני ציפורים עוצרות בביצות פעמיים בשנה כדי להתרענן ולהצטייד במזון לפני המשך המסע. בלי תחנות הדלק הללו, מסלולי הנדידה העולמיים יתמוטטו.

הביצות, המהוות מקלט למינים נדירים, פועלות גם כמעין חממה טבעית לגידול מינים חדשים. הבידוד הגיאוגרפי של ביצות רבות יוצר אפשרות להתפתחות מינים אנדמיים שלא נמצאים בשום מקום אחר בעולם. בביצות פלורידה נמצאו למשל יותר מ-30 מיני צמחים אנדמיים שלא קיימים בשום מקום אחר.

למרות החשיבות הרבה, הביצות נמצאות בסכנת הכחדה. בעולם נעלמו כבר יותר מ-50% מהביצות הטבעיות בגלל פיתוח עירוני, ייבוש לחקלאות וזיהום. אולם קיימת גם אנקדוטה מעודדת מארצות הברית: בשנות ה-90 הצליחו אקולוגים במסיסיפי לשקם ביצה של 50 דונם שהייתה מזוהמת במשך 30 שנה. תוך 5 שנים חזרו לאזור יותר מ-120 מיני בעלי חיים שלא נראו שם במשך עשרות שנים. ההבנה הגוברת של החשיבות הביולוגית שלהן מובילה כיום למאמצי שיקום וחידוש של ביצות ברחבי העולם.

הכירו ביצות בעולם בתגית "ביצות".


#סוגי ביצות
ביצות הן חיוניות לבריאות הפלנטה ומחולקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים: ביצות גומא, ביצות סוואנה (או ביצות עץ), ואוורגליידס. ההבדלים ביניהם מעניקים לכל סוג ביצה זהות אקולוגית משלה ותורמים לעושר המערכות האקולוגיות המימיות של כדור הארץ.

בעוד שהן חולקות מאפיינים משותפים, כל סוג מתאפיין בייחוד משלו:
ביצות גומא - נשלטות על ידי צמחים רכים הגדלים במים רדודים.
ביצות עץ או סוואנה - מאופיינות בצמחים עציים ומים עומדים או זורמים באיטיות, שלעיתים עמוקים יותר.
אוורגליידס - נחשבות למערכת ביצתית ייחודית של עשב גבוה ומים זורמים לאט. יש כאלה רק בשני מקומות בעולם.


הנה ביצת המים:

https://youtu.be/_cWaSyib1XA


איך הביצות נוצרות?

https://youtu.be/Nr3F94SZbKI


החיים באגמון החולה:

https://youtu.be/M3j5z7Rh1VE


הביצות של צפון קרוליינה:

https://youtu.be/WtpJTnBmPw0


לילדים - בעלי החיים של הביצה:

https://youtu.be/C3RJn15XDSY


ההבדלים בין ביצות גומא לביצות עצים או סוואנה:

https://youtu.be/Bst1ywLRIbY


ויש כמה סוגי ביצות:

https://youtu.be/GOz1mD3LOiU

רפואה רגנרטיבית (Regenerative medicine) היא "רפואה מחדשת איברים". הרפואה הזו היא אחד התחומים החמים במחקר המדעי והרפואי. מטרתה הצמחה מחדש של איברים או תיקון של רקמות פגועות בגוף.

בעולם הרפואה משוכנעים שחידוש רקמות על ידי הגוף וגידול עצמי של איברים הוא עדיף על פני השתלה או שימוש בתאי גזע שגודלו במעבדה. לא רק שהצמחת איברים היא קלה יותר מהשתלה או טיפולים גנטיים, היא גם תמנע את דחיית השתל, אולי הבעיה המרכזית בתחום ההשתלות. זה יקרה בזכות העובדה שהרקמה שתצמח מחדש תהיה מגופו של החולה ולא מגוף אחר, כנהוג בהשתלות.

הצמחת איברים לרפואה שואבת השראה מהצמחה איברים מחודשת, כפי שהיא מתרחשת בטבע. הצמחה עצמית כזו מתקיימת במיוחד אצל יצורים פשוטים וקדומים בסולם האבולוציה. אולי זה עצוב, אבל ככל שעולים בסולם האבולוציה, היכולת הרגנרטיבית יורדת דווקא. שממיות, סלמנדרות וזוחלים אחרים הם דוגמאות אופייניות לבעלי חיים שכאלה. בניגוד לבני אדם שיכולים להצמיח מחדש רק מעט רקמות באיברים מעטים כמו שרירים, עצמות וכבד, יכולים הם להצמיח מבני איברים שלמים, כמו גפיים, זנבות, חלקים מהלב או רשתיות ועדשות בעיניים.

טכניקות גנטיות מתחילות לאפשר כיום למדענים לרדת לעומקם של מנגנוני ההצמחה מחדש. הם לומדים לא מעט ממחקר של בעלי חיים שמצמיחים איברים לאחר שנקטעו והשאיפה היא לחולל תהליכים כאלו בבני-אדם, באופן מלאכותי. התחום עצמו נחקר כבר מעל 150 שנה, אבל רק ההתקדמות במחקר והטכנולוגיה הגנטית מאפשרת למדענים להתחיל להבין את המורכבות הגלומה במנגנוני ההצמחה מחדש ואת האפשרויות המדהימות שגלומות בה.

הרפואה הזו הולכת בצעדי ענק אל העתיד המבטיח של חברות ישראליות כבר מפיצות קולגן אנושי שיוצר מעלי טבק ומאפשר גידול אברי גוף בניתוחים. פיתוח מדפסות תלת ממד שידפיסו אברי גוף תחליפיים יאפשר בעתיד לייצר מהקולגן הזה איברים שונים להשתלה בגוף החולה.


הנה רפואה רגנרטיבית והיכולת להצמחת איברים בבני אדם:

http://youtu.be/QI-SZpoSCAM


פיתוח קולגן מעלי טבק מאפשר כיום יצירת שתלים מצויינים לרפואה רגנרטיבית (עברית):

http://youtu.be/QfCcY2Y3STA


ומדפסות תלת-ממד להדפסת איברים להשתלה מקולגן (עברית):

http://youtu.be/__wiXTl38Eg