סלמנדרה (Salamandra) היא דו-חי במשפחת הסלמנדריים, הכוללת כמה מינים שונים ונפוצה באזורי מערב אסיה, אירופה וצפון אפריקה.

אורך גופן של סלמנדרות בוגרות מגיע לכ-30 סנטימטרים. לסלמנדרות בלוטת ארס שנמצאת בקדמת הגולגולת שלהן, באזור העיניים. יש להן לשון מעוגלת וטורי שיניים בצורת האות הלטינית S, כשאלה משמשים ככלי הציד היעיל שלהן, ביחד עם יכולת הסוואה טובה, שמאפשרת להן לצוד ביעילות בעלי חיים קטנים, כמו חרקים ועכברים.

מקור השם סלמנדרה בא מהשפה הפרסית. משמעות המילה סלמנדרה בפרסית היא "באש". ואכן, במיתולוגיות עתיקות של עמים שונים, כמו המיתולוגיה היוונית, המיתולוגיה הרומית ואפילו בתלמוד היהודי, הסלמנדרות נקשרו לאש.

הן מוזכרות שם שוב ושוב כקשורות באש. היוונים, למשל, מתארים את הסלמנדרה כלטאה יורקת-אש או אפופת להבות. חוקרי התרבויות העתיקות משערים שהקשר שיצרו הקדמונים בין הסלמנדרות לאש היה בשל צבעיהן העזים.

אגב, הראשנים של הסלמנדרה המצויה מבצעים פרקטיקה מרתקת בה הם טורפים אחד את השני כדי לשרוד, עוד בטרם נולדו. זהו חלק מתופעה נדירה יחסית, של קניבליזם תוך-רחמי (Intrauterine cannibalism).

וחשוב שלא להתבלבל - ישנם בעולם כמה מינים של דו-חיים שנקראים בטעות "סלמנדרות", כמו סלמנדרת הענק הסינית וסלמנדרת המנהרות האיטלקית, אבל הם אינם שייכים למשפחת הסלמנדריים.


הנה סלמנדרה והראשנים שגדלים לה:

https://youtu.be/zVa9JO-9PmY


כך היא צדה חרקים:

https://youtu.be/MjAiWnzU2aE


הסלמנדרה היפנית הענקית שכאמור אינה סלמנדרה:

https://youtu.be/buzqM1kHS5M


כאן היא נלכדת:

https://youtu.be/r-IvReyJAiM


זו היכולת המופלאה של הסלמנדרה לגדל איברים מחדש:

https://youtu.be/siX4V7uxMMQ


וכאן היא טורפת דגים בקרח:

http://youtu.be/SPQlv_OdyIw

דו-חיים הם בעלי חיים שיכולים לחיות גם ביבשה וגם במים. קיימים בעולם כמעט 4000 מינים של דו-חיים. הם חיים ברובם ליד מקורות מים כמו שלוליות, אגמים ונחלים. בתוך המים הם גם מתרבים.

מרבית הדו-חיים הם קטנים, אם כי יש גם מינים מעטים שהם גדולים יותר, כמו הסלמנדרה היפאנית שאורכה מגיע ל-1.5 מטרים.


הנה הסלמנדרות הדו-חיים של יער ביריה (עברית):

http://youtu.be/c0r4UxfoZVo?t=34s


הדו-חיים מתחילים להתפתח בתקופת הדבון:

https://youtu.be/AkqK2jdbduQ?long=yes

בעל החיים האמפיבי הגדול בתבל כיום הוא סלמנדרה יפאנית. יצורים אמפיביים הם דו-חיים, כאלה שחיים גם במים וגם ביבשה. סלמנדרה יפאנית נפוצה ביפאן אך היא הולכת ונעלמת. אורכה של הסלמנדרה היפאנית יכול להגיע למטר וחצי.

אמנם בעבר נמדדה לא פעם סלמנדרת הענק הסינית כגדולה יותר בעולם, אך כיום קטנו הסלמנדרות הסיניות שעדיין קיימות, בשל הציד הרב שלהן בסין.

ביבשה נושמת סלמנדרה יפנית בעזרת הראות שלה ובמים היא מקבלת חמצן דרך קמטי עור שבצידי גופה.

הסלמנדרה היפנית ניזונה מדגים במים ומרכיכות במים וביבשה.


הנה הסלמנדרה היפנית מנסה לאכול נקניקיה שמושטת לה כפיתוי לצאת:

http://youtu.be/GNe-A7G1zUQ?t=2m53s


והקושי שגורמים הסכרים החדשים ביפאן לרבייה של הסלמנדרה היפאנית:

http://youtu.be/VN60DCHHQ50

הסלמנדרה הסיבירית היא זוחל דו-חיים שיכול לחזור לחיים אחרי קיפאון עמוק. הסלמנדרה הסיבירית ידועה ביכולתה לשרוד הקפאה עמוקה לאורך זמן - עד 45 מעלות מתחת לאפס!

תכונתה המיוחדת התגלתה כשבמקרים מסוימים הופשרו סלמנדרות שקפאו בקרח ולאחר שהיו קפואות במשך שנים והופשרו, פשוט קמו ועזבו את המקום בהליכה, כאילו לא קפאו מעולם.


הנה סלמנדרה שאוכלת דגים בקרח:

http://youtu.be/SPQlv_OdyIw

הראשנים (Tadpole) הם בעצם האפרוחים של הצפרדע, הסלמנדרה, הטריטון - יצורים שהם דו-חיים. לראשן אין עדיין רגליים והוא נע כמו דג, בעזרת זנבו ובמים בלבד.

הראשנים גם נראים כמו דגים קטנים. כמו הדגים, הם נושמים בעזרת זימים. רק אחרי שיגדלו הראשנים, יצמחו להם ריאות ורגליים והם יתחילו לצאת מהמים גם אל היבשה ואז יהיו לצפרדעים אמיתיות.


הנה סרטון של ראשנים בנחל תבור:

http://youtu.be/Z_sXwc2_dIs


הנה ראשן של סלמנדרה שנולד עם שני ראשים:

https://youtu.be/kqH4vEHEUHM


צפרדע נושאת ראשן לראש העץ:

https://youtu.be/p4Vs9qfr2nc


וכך הופך ראשן לצפרדע:

https://youtu.be/gahMcHGh4t0

למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".

איך מתנהל הגלגול הזה?

בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.

ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.

רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.

מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.

אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.

איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!


אלה הדו-חיים:

https://youtu.be/XI8GPsf6TAc


כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:

https://youtu.be/1y6614FsC4I


הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:

https://youtu.be/7NhA9SHunKs


הסבר באנגלית של המטמורפוזה:

https://youtu.be/rJOOxlFs9Is


ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):

https://youtu.be/wyUWl272b20

בעבר נהוג היה לחשוב שלמעט במיני דגים מסוימים, קניבליזם בבעלי חיים הוא נדיר. התפיסה המדעית גרסה שתופעת הקניבליזם מתפתחת רק במצבי קיצון כמו מחסור חמור במזון או בשבי.

התפיסה הזו משתנה. מרבית החוקרים מסכימים כיום ש הקניבליזם אצל בעלי חיים (Cannibalism in animals), או אכילת בשר של בני אותו מין, היא תופעה קיימת בעולם החי ואפילו נפוצה.

מרבית החוקרים דוגלים בהגדרה הביולוגית לקניבליזם, שכוללת הרג של פרט או פרטים על ידי בן מינם, או טריפת הקורבן בידיהם.

קניבליזם בבעלי חיים מתקיימת מסיבות שונות, אך במרבית המקרים הקניבלים הם גדולים וחזקים יותר מהקורבנות שלהם. לא פעם בטבע קיימת בין בני מין מסוים תחרות על מזון. הקניבליזם, לפיכך, "מרוויחים" מטריפת קורבנותיהם פעמיים - גם ארוחה טובה וגם הפחתת מספר המתחרים על המזון הקיים.

דוגמאות לקניבליזם אצל בעלי חיים אינן חסרות. יש קניבליזם עוד ברחם האם, בין הראשנים של הסלמנדרה המצויה, חלק מתופעה מרתקת של קניבליזם תוך-רחמי (Intrauterine cannibalism). כך גם קורה אצל העוברים של מיני דגים כמו העמלצאים. הם טורפים זה את זה עוד לפני שנולדו, כשהדבר מאפשר לפרטים הטורפים לשרוד טוב יוחר. במיוחד זה קורה בבתי גידול שבהם יש מזון בכמות מוגבלת.

יש מינים רבים שאצלם הקניבליזם הוא חלק בלתי נפרד ממחזור החיים שלהם. לא פעם הוא משמעותי מאוד להישרדותם, עד לרמה של אוכלוסיות שלמות מהם.

כך למשל, נקבות של גמל שלמה, של עכבישת האלמנה השחורה או נקבות עכבישים ממשפחת הנפיליים טורפות את בן זוגן, תוך כדי או אחרי ההזדווגות. אצל מינים אלו זהו חלק ממחזור הפריון.

אך קניבליזם בעולם החי מתרחש גם במיני עכבישים שונים, כמו עכביש ה-Amaurobius ferox. במינים אלה מעודדת האם את צאצאיה לטרוף אותה.

באופן הפוך יש קניבליזם של צאצאים, כמו שנמצא אצל הדינוזאור הקניבל קואלופיזיס. גם בקרב מרבית העקרבים, הבוגרים טורפים צעירים ולא פעם אפילו את צאצאיהם שלהם.


הנה הקניבליזם בעולם החי (מתורגם):

https://youtu.be/bVMVxJJ7P8M


דובי הקוטב הרעבים טורפים את גוריהם כדי להישרד:

https://youtu.be/VxywrgLaS9A


לאחר שהופרתה בידי הזכר, טורפת אותו נקבת גמל השלמה הגדולה ממנו:

https://youtu.be/ZLkyWe-63do


וסרטון תיעודי על הקניבליזם במיני בעלי חיים:

https://youtu.be/pCPPN2csvfU?long=yes

משפחת הדו-חיים (Amphibian) הם בעלי חיים בעלי שתי צורות חיים, גם ביבשה וגם במים, ומכאן שמם (דו פירושו שניים).

יש בעולם אלפי מינים של דו-חיים כדוגמת סלמנדרות, צפרדעים, טרטון, וקרפדה. אם לדייק, חיים בעולם כיום כ-6,000 מינים של דו חיים, מהם יש כמעט 4,000 מיני דו-חיים חסרי זנב כמו הצפרדע והקרפדה. אגב, אחד מכל שלושה מינים של דו חיים מצוי בסכנת הכחדה.

לדו החיים יש סוג של ריר על גופם, שמאפיין אותם. הם מפרישים את הריר הזה על-גבי עורם, והוא שומר על הלחות של העור. אגב, הריר הזה מכיל לא פעם חומרי רעל שמשמשים להם להגנה.

בתחילת חייהם, הם חיים כצעירים במים, ממש כמו דגים. את החמצן הם נושמים כמו דגים, באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. כשהוא צעיר, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. מכיוון שאינו מסוגל לנשום חמצן מהאוויר - הוא פשוט ייחנק.

רק לאחר הגלגול, כשהוא מתבגר, משתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ ורק אז הוא עולה אל היבשה.

בעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונות מהבוגרים ורק בהמשך עוברים גלגול. זוחלים שונים כמו צב או תנין חיים גם ביבשה וגם במים, אך אינם דו-חיים. אנו יודעים זאת כי הצעירים דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים, בעוד שאצל הדו-חיים הם שונים. הם נולדים כגלגול שאחר-כך ישתנה לחלוטין ויקבל צורה של בוגר.


אלה הדו-חיים:

https://youtu.be/XI8GPsf6TAc


ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:

https://youtu.be/6MGL3yTw0c4


והצפרדע - אולי החבר המוכר ביותר בעולם הדו-חיים:

https://youtu.be/oMFxQsaT274

ביצה (Swamp), או בניקוד בִּצָּה, היא שטח טבעי בו מכוסה האדמה במים רדודים לאורך כל השנה.

קרקע הביצה רוויה במים עומדים או מים שנעים באיטיות רבה. לעומת אגמים עם מים רדודים יחסית, בביצות שעומקן לרוב פחות ממטר יש מעבר הדרגתי בין היבשה למים ולא פעם מעין איים של אזורים יבשים יותר.

להבדיל מחופי ים, אגמים ונהרות רבים, הנוטים להיות ברורים ומוצקים יחסית, במרבית סוגי הביצות יש מעבר הדרגתי בין המים ליבשה ודרגות משתנות של בוץ. מימי הביצה הם לרוב בגווני חום, הנובעים מריקבון של צמחים והיות המים עשירים במרכיב שנקרא טאנין.

הביצות נחשבות לסביבת מחיה חשובה ולאחת ממערכות הטבע המורכבות והחיוניות ביותר על פני כדור הארץ. בהיותן אזורים שבהם המים עומדים על פני הקרקע לאורך רוב השנה או נמצאים ממש מתחת לפני השטח, יוצרים סביבה רוויית לחות שמאפשרת חיים מיוחדים ומגוונים במיוחד.

העולם הביצתי כולל מספר סוגי סביבות שונים. הבולטים שבהם הם ביצות המתוקים כמו אלה שניתן למצוא באזור החולה (Hula Valley) בישראל, ביצות המלח הפזורות לאורך קווי החוף, ביצות הכבול (Peat Bogs) הנפוצות בסקנדינביה ובקנדה, ומנגרובים (Mangroves) הגדלים באזורים טרופיים חמים.

כל סוג של ביצה מתאפיין בתנאי מים ומלחות שונים המעצבים את קהילת החיים הייחודית שלו.


#מי חיים בביצות?
הביצות נחשבות לאחד מבתי הגידול הכי עשירים ומגוונים בטבע. בהיותן בית גידול למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, תרומתן למגוון הביולוגי היא אדירה.

בביצות חיים יצורים שהתאימו עצמם באופן מושלם לחיים במים רדודים. הבולטים בהם הם הדו-חיים, כמו צפרדעים וקרפדים המתרבים בבריכות הביצה, לעתים גם סלמנדרות וטריטונים.

בביצה חיים גם דגים שהם מזון עבור עופות מים כמו אנפות (Herons) ואנפות קטנות (Egrets) שצדות דגים בצורת ציד מאופיינת למקום, לצד סופיות, אגמיות, טבלנים, ברווזים, שקיטנים ועוד, כולם מוצאים בביצה מזון ומקום קינון. לעתים יש גם יונקים כגון היפופוטם, קפיברה ונוטריות וזוחלים כמו צבים, נחשים ואף תנינים.

יש גם מיקרואורגניזמים רבים בביצה ואת צמחי הביצה כמו סוף (Typha) וגומא (Cyperus) שפיתחו מערכות שורשים מיוחדות המאפשרות להם לחיות במים עומדים. באזורי המנגרובים גדלים עצים ייחודיים שהשורשים שלהם מסוגלים לסנן מלח מהמים.


#תרומת הביצות לטבע
הביצות מסייעות בוויסות מים ובהפחתת שטפונות. הן משמשות כמפעלי טיהור טבעיים וסופחי רעלים. הצמחים והחיידקים הייחודיים שחיים בהן מסוגלים לפרק זיהומים ולסנן מהמים חומרים מזיקים. מחקרים מראים שביצה אחת יכולה לטהר עד 30-50% מהחנקן והזרחן העודפים במים, חומרים שגורמים לפריחת אצות מזיקות בגופי מים אחרים.

התפקיד של הביצות בשימור המגוון הביולוגי הוא קריטי. הן משמשות כתחנות דלק לציפורים נודדות במסעותיהן הארוכים ברחבי העולם. מיליוני ציפורים עוצרות בביצות פעמיים בשנה כדי להתרענן ולהצטייד במזון לפני המשך המסע. בלי תחנות הדלק הללו, מסלולי הנדידה העולמיים יתמוטטו.

הביצות, המהוות מקלט למינים נדירים, פועלות גם כמעין חממה טבעית לגידול מינים חדשים. הבידוד הגיאוגרפי של ביצות רבות יוצר אפשרות להתפתחות מינים אנדמיים שלא נמצאים בשום מקום אחר בעולם. בביצות פלורידה נמצאו למשל יותר מ-30 מיני צמחים אנדמיים שלא קיימים בשום מקום אחר.

למרות החשיבות הרבה, הביצות נמצאות בסכנת הכחדה. בעולם נעלמו כבר יותר מ-50% מהביצות הטבעיות בגלל פיתוח עירוני, ייבוש לחקלאות וזיהום. אולם קיימת גם אנקדוטה מעודדת מארצות הברית: בשנות ה-90 הצליחו אקולוגים במסיסיפי לשקם ביצה של 50 דונם שהייתה מזוהמת במשך 30 שנה. תוך 5 שנים חזרו לאזור יותר מ-120 מיני בעלי חיים שלא נראו שם במשך עשרות שנים. ההבנה הגוברת של החשיבות הביולוגית שלהן מובילה כיום למאמצי שיקום וחידוש של ביצות ברחבי העולם.

הכירו ביצות בעולם בתגית "ביצות".


#סוגי ביצות
ביצות הן חיוניות לבריאות הפלנטה ומחולקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים: ביצות גומא, ביצות סוואנה (או ביצות עץ), ואוורגליידס. ההבדלים ביניהם מעניקים לכל סוג ביצה זהות אקולוגית משלה ותורמים לעושר המערכות האקולוגיות המימיות של כדור הארץ.

בעוד שהן חולקות מאפיינים משותפים, כל סוג מתאפיין בייחוד משלו:
ביצות גומא - נשלטות על ידי צמחים רכים הגדלים במים רדודים.
ביצות עץ או סוואנה - מאופיינות בצמחים עציים ומים עומדים או זורמים באיטיות, שלעיתים עמוקים יותר.
אוורגליידס - נחשבות למערכת ביצתית ייחודית של עשב גבוה ומים זורמים לאט. יש כאלה רק בשני מקומות בעולם.


הנה ביצת המים:

https://youtu.be/_cWaSyib1XA


איך הביצות נוצרות?

https://youtu.be/Nr3F94SZbKI


החיים באגמון החולה:

https://youtu.be/M3j5z7Rh1VE


הביצות של צפון קרוליינה:

https://youtu.be/WtpJTnBmPw0


לילדים - בעלי החיים של הביצה:

https://youtu.be/C3RJn15XDSY


ההבדלים בין ביצות גומא לביצות עצים או סוואנה:

https://youtu.be/Bst1ywLRIbY


ויש כמה סוגי ביצות:

https://youtu.be/GOz1mD3LOiU

רפואה רגנרטיבית (Regenerative medicine) היא "רפואה מחדשת איברים". הרפואה הזו היא אחד התחומים החמים במחקר המדעי והרפואי. מטרתה הצמחה מחדש של איברים או תיקון של רקמות פגועות בגוף.

בעולם הרפואה משוכנעים שחידוש רקמות על ידי הגוף וגידול עצמי של איברים הוא עדיף על פני השתלה או שימוש בתאי גזע שגודלו במעבדה. לא רק שהצמחת איברים היא קלה יותר מהשתלה או טיפולים גנטיים, היא גם תמנע את דחיית השתל, אולי הבעיה המרכזית בתחום ההשתלות. זה יקרה בזכות העובדה שהרקמה שתצמח מחדש תהיה מגופו של החולה ולא מגוף אחר, כנהוג בהשתלות.

הצמחת איברים לרפואה שואבת השראה מהצמחה איברים מחודשת, כפי שהיא מתרחשת בטבע. הצמחה עצמית כזו מתקיימת במיוחד אצל יצורים פשוטים וקדומים בסולם האבולוציה. אולי זה עצוב, אבל ככל שעולים בסולם האבולוציה, היכולת הרגנרטיבית יורדת דווקא. שממיות, סלמנדרות וזוחלים אחרים הם דוגמאות אופייניות לבעלי חיים שכאלה. בניגוד לבני אדם שיכולים להצמיח מחדש רק מעט רקמות באיברים מעטים כמו שרירים, עצמות וכבד, יכולים הם להצמיח מבני איברים שלמים, כמו גפיים, זנבות, חלקים מהלב או רשתיות ועדשות בעיניים.

טכניקות גנטיות מתחילות לאפשר כיום למדענים לרדת לעומקם של מנגנוני ההצמחה מחדש. הם לומדים לא מעט ממחקר של בעלי חיים שמצמיחים איברים לאחר שנקטעו והשאיפה היא לחולל תהליכים כאלו בבני-אדם, באופן מלאכותי. התחום עצמו נחקר כבר מעל 150 שנה, אבל רק ההתקדמות במחקר והטכנולוגיה הגנטית מאפשרת למדענים להתחיל להבין את המורכבות הגלומה במנגנוני ההצמחה מחדש ואת האפשרויות המדהימות שגלומות בה.

הרפואה הזו הולכת בצעדי ענק אל העתיד המבטיח של חברות ישראליות כבר מפיצות קולגן אנושי שיוצר מעלי טבק ומאפשר גידול אברי גוף בניתוחים. פיתוח מדפסות תלת ממד שידפיסו אברי גוף תחליפיים יאפשר בעתיד לייצר מהקולגן הזה איברים שונים להשתלה בגוף החולה.


הנה רפואה רגנרטיבית והיכולת להצמחת איברים בבני אדם:

http://youtu.be/QI-SZpoSCAM


פיתוח קולגן מעלי טבק מאפשר כיום יצירת שתלים מצויינים לרפואה רגנרטיבית (עברית):

http://youtu.be/QfCcY2Y3STA


ומדפסות תלת-ממד להדפסת איברים להשתלה מקולגן (עברית):

http://youtu.be/__wiXTl38Eg