הקומיקאי המיתולוגי רודני דיינג'רפילד סיפר פעם בהומור "אמרתי לפסיכיאטר שלי שכולם שונאים אותי, אבל התשובה שלו הייתה: אל תהיה מגוחך, לא כולם פגשו אותך עדיין..."

אבל עכשיו ברצינות... מסתבר שיש מרכיבים שונים שיכולים לחזק או להחליש את ההערכה העצמית (Self-Esteem) והדימוי העצמי שלנו. הנה כמה מהם:

ההורה שלך - ראשית, אנו משווים את עצמנו להורה שלנו, מאותו המין. אם אתה בן ואביך היה מצליח ממך, יש סיכוי רב שתחוש כישלון ביחס אליו. אם לעומת זאת הוא היה עני ואתה אינך עשיר גדול, אבל השגת בכל זאת יותר ממנו - הדימוי העצמי שלך יגדל משמעותית ויהיה ככל הנראה חיובי.

קבוצת השווים - אנשים שלמדו איתנו, שהם בגילנו וגרים באזור שלנו בעולם, הם קבוצה שאנו משווים את עצמנו אליה. במילים אחרות, הדימוי העצמי שלנו יינזק קשות אם מישהו מאלו הצליח באופן מדהים. אם אלה אנחנו שהצלחנו - סביר שהדימוי העצמי שלנו ימריא יפה מאד...

זו, אגב, סיבה טובה לחשוב לפני שאתם משתתפים בפגישת המחזור הבאה שלכם, אם כי, במחשבה שנייה, הפייסבוק היום עושה עבודה לא רעה בעדכון מדויק מה קורה עם חברי הילדות שלנו, על אף ששם מדווחות כמובן בעיקר ההצלחות של כולם, הבילויים והאושר האינסופי שכל אחד חווה...

האהבה שקיבלנו בילדות - מסתבר שסוג האהבה שהעניקו לנו ההורים בילדותנו משפיע מאד על הדימוי העצמי של המבוגרים שנהיה. אהבה לא מותנית שנתנו לנו ההורים תהפוך אותנו כנראה לבעלי דימוי עצמי טוב. מי שזכו באהבה מותנית, כזו שניתנה על פי ההישגים שלנו והציונים, יהיו יותר הישגיים, אבל גם פחות בטוחים בעצמם בבגרותם. הם ייקחו כישלונות קשה יותר ויהיו זקוקים כל הזמן למחיאות כפיים על הישגיהם.


כך נבנה הדימוי העצמי שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/wC9S_fFMnaU


וכמה דרכים להעלאת ההערכה העצמית (מתורגם):

https://youtu.be/l_NYrWqUR40

התפיסה המקובלת היא שעובדי "צווארון לבן" (White-collar) הם עובדים בתפקידים טכנולוגיים, תפקידי ניהול ומקצועות חופשיים כעורכי דין, מהנדסים, רופאים וכדומה. הם מתוגמלים בדרך כלל בשכר גבוה יחסית ועבודתם נקייה ומחייבת השכלה.

לעומתם אנשי ה"צווארון כחול" הם מי שעוסקים בתפקידי ייצור ועבודת כפיים, אם תרצו "עבודה שחורה". הם נוטים להשתכר פחות ולא פעם העבודה שלהם כרוכה במאמץ פיזי ובתנאים שאינם מהנקיים שיש.

ההבחנה בין עובדי צווארון כחול לצווארון לבן נולדה בתחילת המאה ה-20, בשיא התיעוש האמריקאי. כמובן שהמונחים האלה לא סתם תיארו צבעי בגדים אלא שיקפו חלוקה חברתית עמוקה.

עובדי הצווארון הלבן היו המנהלים, פקידי המשרד ואנשי המקצוע החופשי. הם לבשו חולצות לבנות מגוהצות וקשרו עניבות, סמל לעבודה נקייה ומכובדת. מצד שני עמדו עובדי הצווארון הכחול - הפועלים, החקלאים ועובדי המפעלים שלבשו בגדי עבודה כהים ועמידים, בעיקר מבד הצ'מבריי הכחול או ג'ינס.

הבחירה בכחול לא הייתה מקרית. צבע זה הסתיר לכלוך וכתמים טוב יותר מכל צבע אחר. האטימולוג בארי פופיק (Barry Popik) הציע שהמונח "צווארון כחול" פשוט התפתח באופן טבעי כדרך להבחין בין שתי קבוצות העובדים.

המציאות הייתה מורכבת יותר מהסטריאוטיפים. רבים מעובדי הצווארון הלבן, במיוחד פקידים צעירים, לא זכו למשכורות גבוהות או יוקרה אמיתית. הם פשוט נהנו מהמעמד החברתי הנתפס של העבודה המשרדית. היוקרה החברתית לעיתים גברה על שיקולים כלכליים - פועל מיומן במפעל יכול היה להרוויח יותר מפקיד משרד, אך הפקיד עדיין נחשב בעיני החברה למעמד גבוה יותר.

כיום ההבחנות האלה השתנו מאוד. מנהלי היי-טק לובשים ג'ינס לעבודה, בעוד שחשמלאים ואינסטלטורים מרוויחים משכורות שמביישות הרבה אנשי משרד במקצועות המוגדרים כצווארון לבן. מקצועות הבנייה והטכנאים של היום דורשים לא פעם הכשרה מתקדמת ומיומנויות גבוהות.

המהפכה הטכנולוגית של עידן ה-AI, עם הצ'טבוטים, סוכני AI וכלי בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) עשו היפוך מעניין בתבנית ההיסטורית. בעוד שמאז המהפכה התעשייתית של המאה ה-19 פגעו החידושים הטכנולוגיים בעיקר בעובדי הצווארון הכחול - כשמכונות החליפו את פועלי הטקסטיל ומערכות ייצור אוטומטיות ורובוטים תעשייתיים את עובדי פסי הייצור - הבינה המלאכותית של היום מכוונת דווקא לעובדי הצווארון הלבן.

כיום מתחילות תוכנות מתקדמות להחליף דווקא עורכי דין, רואי חשבון, עיתונאים, מעצבים ואנליסטים. אפילו מתכנתים בהייטק כבר חשים את ההשפעה התעסוקתית של כלים כמו Cursor ו-coPilot.

כי בעוד שרובוט לא יוכל לתקן צנרת או לבנות בית, הוא כבר מסוגל לכתוב חוזים משפטיים ולנתח דוחות כספיים, לכתוב קוד ולעצב אתרים. המשמעות היא שהמעמד שהחזיק בצווארון הלבן כסמל ליוקרה ויציבות עלול לגלות שהוא החלש יותר מול המהפכה הטכנולוגית המתקדמת במהירות.


הנה ההבדל בין הצווארון הלבן והצווארון הכחול:

https://youtu.be/TKRtDjR-qlg


הסבר סמלי והשוואה ביניהם:

https://youtu.be/luekSZ3phbc


הצווארון הכחול עם עבודת ידיים והכנסה צנועה...

https://youtu.be/f3di8-Wwtas


רגע, מה אמרת?

https://youtu.be/jDR0AwE7hAg


כך ה-AI מאיים דווקא על מקצועות הצווארון הלבן:

https://youtu.be/lxvIuoD-nOs?long=yes

מרחץ הדמים של ה-AI, או אמבטיית הדמים של הבינה המלאכותית (AI bloodbath) הוא כינוי שניתן לתופעה חדשה, בה מאיימת הקידמה האדירה של הבינה המלאכותית כיום על מקצועות ומשרות רבות במשק, בעוד האנושות לא עושה דבר.

הדימוי התעסוקתי המרוכך שכנראה ידבר אליכם הוא פחות או יותר של סרט אימה בו נכנס ומתפרץ למקום העבודה שלך מחסל-על, טרמינטור אכזרי שעובר שולחן שולחן, משרד משרד, ומחסל בירי מקרוב ובלי להשאיר פצועים את כל בעלי התפקידים ונושאי המשרות. רק בחדר הישיבות של ההנהלה יושבים המנהלים, כשהם מוגנים מההרג וממתינים שיסתיים.

האם זה גורלנו?

כנראה שכן. כי האזהרה שזעזעה את עולם הטכנולוגיה הגיעה ממקום בלתי צפוי ובכנות מפתיעה. היה זה דריו אמודיי (Dario Amodei), מנכ"ל חברת אנתרופיק (Anthropic), שמפתחת את הצ'טבוט המעולה קלוד (Claude) ולידו מערכות בינה מלאכותית מתקדמות. אמודיי הזהיר בראיון לאקסיוס (Axios) בסוף מאי 2025 שהבינה המלאכותית עלולה לחסל מיליוני משרות במשק. הוא גם מנבא שיחוסלו עד מחצית מהמשרות הזוטרות בתחומים של הצווארון הלבן וששיעור האבטלה יעלה ל-10 עד 20 אחוזים במהלך השנים הקרובות.

שנבין, 10% אבטלה במשק כלכלי הוא דבר נורא ואם היא רק המינימום ורק בשנים הקרובות, כל אחד יכול להבין עד כמה האזהרה הזו משמעותית. המונח "מרחץ הדמים של הבינה המלאכותית" או בתרגום מילולי "אמבטיית הדמים של ה-AI" (רמז לזה שאנו מתאבדים תעסוקתית) נטבע בעקבותיה, כשאמודיי קרא לתעשייה להפסיק להמתיק את המציאות ולהתחיל להתמודד עם האיום האמיתי. הדבר המפתיע באזהרה הוא המקור שלה - מנכ"ל של אחת החברות המובילות בפיתוח הטכנולוגיה שמפניה הוא עצמו מזהיר.

התעשייה הגיבה בצורה מעורבת לאזהרה. חלק ממומחי הכלכלה והטכנולוגיה תמכו בחומרת הניבוי, בעוד אחרים הביעו ספקנות לגבי לוח הזמנים והיקף ההשפעה החזויה. איש מהם, אגב, לא הקל ראש במגמה ובכיוון, אם כי יש קולות שרואים בכל העניין חלק ממאמץ של תעשיית הבינה המלאכותית להגדיל את האימפקט שלה ולהציג עצמה כמשפיעה וחשובה יותר ממה שהיא באמת.

אבל עדיין - שימו לב שוב לפרדוקס שכאן - בדיוק החברות שמפתחות את הטכנולוגיה הן שמזהירות מפני השלכותיה החברתיות. הבה נשים לב לניגוד הזה סזמן שאנו עוסקים בשאלה אם מדובר באזהרה אמיתית ומבוססת נתונים או בטקטיקת יחסי ציבור מתוחכמת מצד אותן חברות, זהן לפני הכל חברות עסקיות, עם משקיעים, מניות ושווי שוק שמרוויח מהבהלה.


הנה מרחץ הדמים של ה-AI:

https://youtu.be/nVT9V9FgFnk


מרחץ הדמים של AI מעולם לא פגש כל כך הרבה מקצועות ומקצועות של צווארון לבן:

https://youtu.be/70uNJpSHLBo


האיום על עורכי הדין:

https://youtu.be/WoqcSIcdx-Y


רגע, מה אמרת?

https://youtu.be/jDR0AwE7hAg


הנה המקצועות שייעלמו לנו לטובת AI (עברית):

https://youtu.be/87zaX-0yRdE?long=yes


האם מרחץ הדמים הזה אכן מתרחש?

https://youtu.be/yWON02X8tB0?long=yes


כך ה-AI מאיים דווקא על מקצועות הצווארון הלבן:

https://youtu.be/lxvIuoD-nOs?long=yes