שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הגנו האבירים על סוסיהם?
הסוסים, כלי הרכב של האבירים, היו נקודות התורפה שלהם. הנלחמים באבירים ניסו לפגוע בסוסיהם, כדי להורידם אל הקרקע, למנוע את המהירות שהייתה חשובה בעת קרב ולהחלישם משמעותית. לכן הקפידו האבירים לשריין גם את סוסיהם בשריון מתכת אימתני.
שריון הסוס הורכב מכיסוי צוואר קדמי ומכיסוי ראש מתכתי. האבירים העשירים יותר נהגו לכסות גם את שאר גופו של הסוס ואז הוא נראה כמו שריון עם רגליים.
הנה האבירים בימי הביניים על הסוסים המשוריינים שלהם:
https://youtu.be/cIwNBX7k4vs
וקרב אבירים מעל הסוסים עם השריון:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
אילו תפקידים מלאו הסוסים בימי הביניים?
סוסים בימי הביניים שימשו בעיקר לתחבורה, חקלאות ומלחמה. בתחבורה ובחקלאות של התקופה הם שימשו כבהמות משא ועבודה. אך אולי פחות ידוע עד כמה הסוס היה חשוב בשדות הקרב של התקופה.
בקרבות של ימי הביניים נשאו עליהם הסוסים את הלוחמים. סוסים היו רכב המלחמה ללוחמים, החל מהאבירים, לצד הלוחמים הפשוטים שזכו בסוס משלהם ונלחמו בתקווה להיות בעתיד אבירים וליד חסרי המזל, שבבעלותם לא היה סוס ולכן הם נלחמו ללא סוסים. כי סוסים היו רק למי שיכולים היו להרשות לעצמם להחזיק ולטפל בסוס. וכך יצא שאל הקרב יצאו ברגל אותם אלה שהיו עניים וגויסו או התלוו לאביר שעבדו בשדותיו, אך לא היה סוס בבעלותם.
כי בימי הביניים, כאמור, שימשו הסוסים גם לחקלאות, אבל אלה לא בהכרח היו שייכים לאיכרים עצמם, אלא בבעלות הפיאודל, האציל ובעל האדמות. מנגד, יכול היה כל מי שהיה לו סוס, לרכוש את הידע הצבאי ולהפוך לאביר, אלא אם היה איכר, כלומר צמית של אציל או פיאודל.
מי שכן זכו להפוך לאבירים רכבו ונלחמו לרוב על גב סוסיהם. אותם סוסים היו היתרון, אך בו בעת גם נקודת התורפה של הלוחמים. כי לוחמי האויב, שנלחמו באבירים, ניסו לפגוע בסוסיהם ובכך להורידם אל הקרקע, למאבק על החרב. בכך הם קיוו למנוע מהאביר על הסוס את המהירות ויכולת התמרון שהיו חשובים כל כך בעת הקרב ולהחלישו משמעותית, לעומת המהירות והיכולת הצבאית שמקנה לו סוס בריא.
מכאן שזו גם הייתה הסיבה, או הצורך, למגן את הסוסים. לכן, הקפידו מרבית האבירים לשריין גם את סוסיהם ולעטוף אותם בשריון מתכת אימתני.
אגב, גם פקידי האצילים החזיקו בסוסים וכשהאצילים נקראו לקרב על ידי המלך, הם היו מחויבים בכך, בזכות אופי ההסכם לפיו קיבלו ממנו אדמות ובתמורה הבטיחו לו את נאמנותם והגנתם, במקרה של מלחמה. במצב כזה, היו יוצאים לקרב גם האציל וגם אנשי החצר הבכירים שלו - כולם רכובים על סוסיהם. לעומתם, איכרים או משרתים במעמד נמוך, אם נאלצו גם הם לצאת לקרב, עשו את הדרך ברגל וגם נלחמו כך.
הנה סוס המלחמה בימי הביניים:
https://youtu.be/c_z6WgLvYoQ
הסוסים ורוכביהם בימי הביניים:
https://youtu.be/EQDypsgE-2w
ההיסטוריה של הסוסים והביות שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/_uhIhkuh6zo
אבירים על סוסיהם בימי הביניים:
https://youtu.be/cIwNBX7k4vs
קרב אבירים עם חניתות על סוסיהם המשוריינים - מתוך סרט:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
וכך פעלו האביר וסוסו במתואם אל מול האויב:
https://youtu.be/PpqI_cCkwWs?long=yes
איך הסוסים דוהרים כל כך מהר?
הסוס הוא בהמה גדולה בעלת ארבע רגליים המסוגלת לפתח מהירויות ריצה גדולות. למעשה, הסוסים (Horses) הם מבעלי החיים המהירים ביותר. ריצתם של הסוסים נקראת דהירה.
סוד דהירתם המהירה הוא בעצמות הרגל של הסוסים. יש להם בעצמות פרופורציות שמקנות להם יכולת דהירה מצוינת. האמריקנים נוהגים לומר עליהם "אין רגל, אין סוס".
מאז שהסוסים בויתו, כפות רגליהם הם איברים שזוכים לטיפוח מיוחד של האדם. על החלק החיצוני של הפרסה, כף רגלו של הסוס שעשויה מחומר שדומה לציפורן האנושית, מחברים פרסות מתכת. הפרסות הללו הן מעין סנדלי מתכת, המונעים שחיקה והתבלות של כפות רגליו של הסוס, במיוחד לאור המרחקים שהוא גומע בשירות האדם.
אבל לא הפרסה היא שהופכת את הסוס למהיר כל כך. יש לו את זה בטבעו. דוגמה טובה לריצתו הטבעית של הסוס היא בסוסי המוסטנג, סוסי הבר הפראיים של אמריקה. אלה הם סוסי פרא חופשיים, לא-מבויתים, שהם מהירים.
הנה קליפ השיר שהכי מזוהה עם דהירת הסוסים (עברית):
https://youtu.be/rjitB8i9Skk
סוסים דוהרים באזור מודיעין לצלילי "וילהלם טל" של רוסיני:
https://youtu.be/OskpzGst_kY
על ספורט הרכיבה והדהירה על סוסים (עברית):
https://youtu.be/on3Byzx9a00
וסוסים הדוהרים במהירות:
https://youtu.be/oAvXifPa_V0
סוסי האבירים
הסוסים, כלי הרכב של האבירים, היו נקודות התורפה שלהם. הנלחמים באבירים ניסו לפגוע בסוסיהם, כדי להורידם אל הקרקע, למנוע את המהירות שהייתה חשובה בעת קרב ולהחלישם משמעותית. לכן הקפידו האבירים לשריין גם את סוסיהם בשריון מתכת אימתני.
שריון הסוס הורכב מכיסוי צוואר קדמי ומכיסוי ראש מתכתי. האבירים העשירים יותר נהגו לכסות גם את שאר גופו של הסוס ואז הוא נראה כמו שריון עם רגליים.
הנה האבירים בימי הביניים על הסוסים המשוריינים שלהם:
https://youtu.be/cIwNBX7k4vs
וקרב אבירים מעל הסוסים עם השריון:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
סוסים בימי הביניים שימשו בעיקר לתחבורה, חקלאות ומלחמה. בתחבורה ובחקלאות של התקופה הם שימשו כבהמות משא ועבודה. אך אולי פחות ידוע עד כמה הסוס היה חשוב בשדות הקרב של התקופה.
בקרבות של ימי הביניים נשאו עליהם הסוסים את הלוחמים. סוסים היו רכב המלחמה ללוחמים, החל מהאבירים, לצד הלוחמים הפשוטים שזכו בסוס משלהם ונלחמו בתקווה להיות בעתיד אבירים וליד חסרי המזל, שבבעלותם לא היה סוס ולכן הם נלחמו ללא סוסים. כי סוסים היו רק למי שיכולים היו להרשות לעצמם להחזיק ולטפל בסוס. וכך יצא שאל הקרב יצאו ברגל אותם אלה שהיו עניים וגויסו או התלוו לאביר שעבדו בשדותיו, אך לא היה סוס בבעלותם.
כי בימי הביניים, כאמור, שימשו הסוסים גם לחקלאות, אבל אלה לא בהכרח היו שייכים לאיכרים עצמם, אלא בבעלות הפיאודל, האציל ובעל האדמות. מנגד, יכול היה כל מי שהיה לו סוס, לרכוש את הידע הצבאי ולהפוך לאביר, אלא אם היה איכר, כלומר צמית של אציל או פיאודל.
מי שכן זכו להפוך לאבירים רכבו ונלחמו לרוב על גב סוסיהם. אותם סוסים היו היתרון, אך בו בעת גם נקודת התורפה של הלוחמים. כי לוחמי האויב, שנלחמו באבירים, ניסו לפגוע בסוסיהם ובכך להורידם אל הקרקע, למאבק על החרב. בכך הם קיוו למנוע מהאביר על הסוס את המהירות ויכולת התמרון שהיו חשובים כל כך בעת הקרב ולהחלישו משמעותית, לעומת המהירות והיכולת הצבאית שמקנה לו סוס בריא.
מכאן שזו גם הייתה הסיבה, או הצורך, למגן את הסוסים. לכן, הקפידו מרבית האבירים לשריין גם את סוסיהם ולעטוף אותם בשריון מתכת אימתני.
אגב, גם פקידי האצילים החזיקו בסוסים וכשהאצילים נקראו לקרב על ידי המלך, הם היו מחויבים בכך, בזכות אופי ההסכם לפיו קיבלו ממנו אדמות ובתמורה הבטיחו לו את נאמנותם והגנתם, במקרה של מלחמה. במצב כזה, היו יוצאים לקרב גם האציל וגם אנשי החצר הבכירים שלו - כולם רכובים על סוסיהם. לעומתם, איכרים או משרתים במעמד נמוך, אם נאלצו גם הם לצאת לקרב, עשו את הדרך ברגל וגם נלחמו כך.
הנה סוס המלחמה בימי הביניים:
https://youtu.be/c_z6WgLvYoQ
הסוסים ורוכביהם בימי הביניים:
https://youtu.be/EQDypsgE-2w
ההיסטוריה של הסוסים והביות שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/_uhIhkuh6zo
אבירים על סוסיהם בימי הביניים:
https://youtu.be/cIwNBX7k4vs
קרב אבירים עם חניתות על סוסיהם המשוריינים - מתוך סרט:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
וכך פעלו האביר וסוסו במתואם אל מול האויב:
https://youtu.be/PpqI_cCkwWs?long=yes
הסוס הוא בהמה גדולה בעלת ארבע רגליים המסוגלת לפתח מהירויות ריצה גדולות. למעשה, הסוסים (Horses) הם מבעלי החיים המהירים ביותר. ריצתם של הסוסים נקראת דהירה.
סוד דהירתם המהירה הוא בעצמות הרגל של הסוסים. יש להם בעצמות פרופורציות שמקנות להם יכולת דהירה מצוינת. האמריקנים נוהגים לומר עליהם "אין רגל, אין סוס".
מאז שהסוסים בויתו, כפות רגליהם הם איברים שזוכים לטיפוח מיוחד של האדם. על החלק החיצוני של הפרסה, כף רגלו של הסוס שעשויה מחומר שדומה לציפורן האנושית, מחברים פרסות מתכת. הפרסות הללו הן מעין סנדלי מתכת, המונעים שחיקה והתבלות של כפות רגליו של הסוס, במיוחד לאור המרחקים שהוא גומע בשירות האדם.
אבל לא הפרסה היא שהופכת את הסוס למהיר כל כך. יש לו את זה בטבעו. דוגמה טובה לריצתו הטבעית של הסוס היא בסוסי המוסטנג, סוסי הבר הפראיים של אמריקה. אלה הם סוסי פרא חופשיים, לא-מבויתים, שהם מהירים.
הנה קליפ השיר שהכי מזוהה עם דהירת הסוסים (עברית):
https://youtu.be/rjitB8i9Skk
סוסים דוהרים באזור מודיעין לצלילי "וילהלם טל" של רוסיני:
https://youtu.be/OskpzGst_kY
על ספורט הרכיבה והדהירה על סוסים (עברית):
https://youtu.be/on3Byzx9a00
וסוסים הדוהרים במהירות:
https://youtu.be/oAvXifPa_V0
