שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הסוסים דוהרים כל כך מהר?
הסוס הוא בהמה גדולה בעלת ארבע רגליים המסוגלת לפתח מהירויות ריצה גדולות. למעשה, הסוסים (Horses) הם מבעלי החיים המהירים ביותר. ריצתם של הסוסים נקראת דהירה.
סוד דהירתם המהירה הוא בעצמות הרגל של הסוסים. יש להם בעצמות פרופורציות שמקנות להם יכולת דהירה מצוינת. האמריקנים נוהגים לומר עליהם "אין רגל, אין סוס".
מאז שהסוסים בויתו, כפות רגליהם הם איברים שזוכים לטיפוח מיוחד של האדם. על החלק החיצוני של הפרסה, כף רגלו של הסוס שעשויה מחומר שדומה לציפורן האנושית, מחברים פרסות מתכת. הפרסות הללו הן מעין סנדלי מתכת, המונעים שחיקה והתבלות של כפות רגליו של הסוס, במיוחד לאור המרחקים שהוא גומע בשירות האדם.
אבל לא הפרסה היא שהופכת את הסוס למהיר כל כך. יש לו את זה בטבעו. דוגמה טובה לריצתו הטבעית של הסוס היא בסוסי המוסטנג, סוסי הבר הפראיים של אמריקה. אלה הם סוסי פרא חופשיים, לא-מבויתים, שהם מהירים.
הנה קליפ השיר שהכי מזוהה עם דהירת הסוסים (עברית):
https://youtu.be/rjitB8i9Skk
סוסים דוהרים באזור מודיעין לצלילי "וילהלם טל" של רוסיני:
https://youtu.be/OskpzGst_kY
על ספורט הרכיבה והדהירה על סוסים (עברית):
https://youtu.be/on3Byzx9a00
וסוסים הדוהרים במהירות:
https://youtu.be/oAvXifPa_V0
מה היו סוסי אלברפלד החכמים?
"הסוסים החכמים של אלברפלד" (The wise horses of Alberfeld) היא ביטוי שמתייחס לתופעה שהפכה מושג מפתח בפסיכולוגיה ההתנהגותית ונקראת על שם סוסים שנחשבו בתחילת המאה ה-20 לחכמים מאוד.
סוסים חכמים היו גם לפניהם (ראו בתגית "האנס החכם"), אבל סוסי אלברפלד הם תופעה מרתקת עוד יותר. סיפורם של סוסי אלברפלד (The Elberfeld Horses) הוא אחד הפרקים המרתקים בתולדות המחקר הפסיכולוגי והמדעי של תחילת המאה ה-20. זה התחיל בסקרנות אינטלקטואלית והוביל לתגליות מפתיעות על הקשר המורכב שבין בני אדם לבעלי חיים.
הסיפור מתחיל בשנת 1908, כשסוחר יהלומים אמיד ונלהב בשם קרל קראל (Karl Krall) מוצא את עצמו שבוי בקסמה של תעלומה מדעית מרתקת. לאחר שנחשף לסיפורו של הסוס "האנס החכם ", הסוס המפורסם מברלין שהדהים את העולם המדעי ביכולותיו המתמטיות, מחליט קארל להקדיש את חייו לחקר האינטליגנציה של סוסים. עם מותו של וילהלם פון אוסטן (Wilhelm von Osten), בעליו המקורי של הנס, הוא רוכש את הסוס מוהמד ומקים מרכז מחקר חדשני בעיר אלברפלד.
בשונה מקודמו, מאמין קראל שהמפתח להבנת האינטליגנציה של סוסים טמון בגישה הוליסטית ומקיפה. הוא מפתח שיטת למידה ייחודית שתתבסס על פיתוח החשיבה הכללית של הסוסים, במקום רק על תרגול מתמטי. במרכז שיטתו עמדה מערכת תקשורת מתוחכמת. לפי השיטה הסוסים למדו להקיש ברגליהם הימנית והשמאלית בקומבינציות שונות, כשכל רצף הקשות מייצג אות או מספר. שני הסוסים המובילים בקבוצה, מוהמד וזרף (Zarif), היו אלה שהפגינו יכולות מרשימות במיוחד בשימוש בשיטה זו.
קרל קראל מקדיש שעות ארוכות מדי יום לעבודה עם הסוסים, כשהוא מתעד בקפדנות, ביומניו המפורטים, כל התקדמות ותגלית שלו. התיעוד המדוקדק הזה יהפוך מאוחר יותר לבסיס ספרו המונומנטלי "סוסים חושבים" (Denkende Tiere), שהוא יפרסם ב-1912 ויהווה ציון דרך בחקר ההתנהגות של בעלי חיים.
הניסויים באלברפלד משכו תשומת לב עצומה מהקהילה המדעית האירופית. לא מעט פסיכולוגים וחוקרים מובילים, בראשם הפסיכולוג השוויצרי המפורסם אדוארד קלפרד (Édouard Claparède), מגיעים למעבדה שלו בכדי לצפות מקרוב בתופעה המרתקת של הסוסים שעושים חישובים.
קלפרד וחבריו פרסמו דוחות מפורטים על תצפיותיהם, שהציגו תמונה מורכבת: בניגוד למקרה של הנס החכם, שבו הוכח כי הסוס מגיב לרמזים לא מודעים של האנשים סביבו, הניסויים באלברפלד הניבו תוצאות מפתיעות גם כשהסוסים לא יכלו לראות את השואל.
אבל ההיסטוריה לא ממתינה לחוקרים. בצירוף מקרים לא משמח, הגיע סופו המרתק של הניסוי לסיומו הטרגי, בשל פריצתה של מלחמת העולם הראשונה. המחקר נעצר, כשהסוסים החכמים כל כך גויסו למאמץ המלחמתי, מילאו משימות פחות חכמות ויותר קטלניות. גם המעבדה עצמה נהרסה בהפצצה, ביחד עם חלק ניכר מהתיעוד המדעי היקר שצבר קראל החרוץ.
המחקר מעולם לא חודש ובשל אובדן התיעוד המדעי של הניסויים והתצפיות שלפני המלחמה, נמנעה גם האפשרות לשחזורו על ידי אחרים. אך השאלות שהעלו סוסי אלברפלד נותרו רלוונטיות עד ימינו: מהם גבולות התקשורת בין אדם לחיה? עד כמה מורכבת האינטליגנציה של בעלי החיים? - והאם ייתכן שבעלי חיים מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב?
הנה הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסיפורו של מוהמד, אחד הסוסים של אלברפלד:
https://youtu.be/hqM5sRvZnjc?long=yes
מהו הפלא של הסוסים?
סוס (Horse) הוא בעל חיים, ממשפחת היונקים, שחי בממוצע כ-30 שנים.
הסוס משרת את האדם כבר עשרות אלפי שנים. לכן גם נקרא הסוס שאנו מכירים "סוס הבית". הסוסים בויתו לראשונה בסביבות האלף הרביעי לפני הספירה והתפשטו באלפים הבאים לכל אסיה ואירופה.
בתחילה שימש הסוס בעיקר לעבודות משק וחקלאות, כמו גרירה של מחרשות ועגלות וכדומה, אך די מהר הוא הפך לכלי תחבורה מרכזי ושימש ככזה עד המצאת מנוע הקיטור.
סוסים הובילו מרכבות מלחמה חיתיות ומצריות ובהמשך נוצרו חילות הפרשים בצבאות של פעם ואצל האבירים באירופה.
לאחר מכן נוצרו העגלות והכרכרות להסעת האדם, ששימשו עד להמצאת המכונית. לאחר שזוהו תכונותיהם האציליות הפכו הסוסים גם לשחקנים קבועים בטקסים מלכותיים ורשמיים.
במערבונים, הן הספרותיים והן הקולנועיים, זכה סוס הרכיבה להיות השותף לגיבור הבודד, המשוטט לו במדבר של המערב הפרוע באמריקה ולסייע לו בסיפורים הללו.
עם הזמן גם משטרות יתחילו להשתמש בסוסים כדי לטפל בהפרות סדר ולאפשר לשוטרים לנהל מרדפים ולהרתיע פושעים.
בעולם הספורט הפכו מרוצי סוסים לפופולריים מאד, כשלצידם התקיימו שלל תחרויות ראווה, שהתמקדו בהפגנת יכולות רכיבה, רטן בתגית "רודיאו", יכולות אילוף וכמובן תחרויות יופי של הסוס ויכולתו בפעולותיו.
בשנים האחרונות הפכו הסוסים למסייעי ריפוי. משתמשים כיום בסוסים לצורך רכיבה טיפולית, המסייעת לבעלי מוגבלויות, נכים וילדים עם הפרעות קשב וריכוז, לשיפור הביטחון העצמי ועוד.
הנה ההיסטוריה של הסוסים והביות שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/_uhIhkuh6zo
סרטון לקטנטנים להיכרות עם הסוסים (עברית):
https://youtu.be/zm359-ss9UI?end=2m33s
סוסים יכולים להיות ממש רגישים:
https://youtu.be/kjKaJOREiBw
וקצת פספוסוסים, או פספוסי סוסים:
https://youtu.be/UUXi26yhUiM
מהם הסוסים האנדלוסיאניים, גזע הסוסים העתיק באירופה?
הסוסים האנדלוסיאניים (Lasso), או הסוסים הקרתוסים, הם סוסים בנויים היטב, קומפקטיים אך עדיין אלגנטיים. מאז המאה ה-15 הם הוכרו כגזע אינדיבידואלי והשתנו מעט מאוד במהלך מאות השנים שמאז.
הסוס האנדלוסי ידוע גם בשם הסוס הספרדי הטהור שלו PRE קיצור של "Pura Razaedyola". הסוסים הללו הם בעלי זנבות ארוכים ועבים, הצבע הנפוץ שלהם הוא אפור, אף שניתן למצוא אותם בצבעים רבים אחרים.
הסוס הקרתוסי הוא אחד הגזעים הוותיקים והחכמים באירופה, בספרדית "Pura Razaedyola". זהו הגזע הספרדי הטהור, שמקורו במנזרים הקרתוסיים שעל שמם הם נקראים, מנזרים באזור אנדלוסיה שבדרום ספרד.
הסוסים האנדלוסים ידועים ברגישות, באינטליגנציה ובצייתנות שלהם. במקור הם שימשו לרכיבה קלאסית, לוחמת שוורים וכסוסי מלאי. כיום משמשים האנדלוסים המודרנים לפעילויות סוסים רבות, כולל אִמוּן, מופעים ורכיבה. לצד זה הגזע מככב בסרטים רבים, בעיקר בסרטי פנטזיה ואפוסים היסטוריים.
אחד העדרים הקרתוסים הגדולים כיום הוא זה שבחוות ההרבעה יגואדה דה לה קרטוג'ה, המונה כ-280 ראשים. 117 סוסים אנדלוסים אחרים נמצאים בבית הספר המלכותי האנדלוסי לאומנות סוסים, אחד מבתי הספר המסורתיים המפורסמים ביותר בעולם לרכיבה. שם משמר צוות גדול ומתמחים סטודנטים את סגנון הרכיבה הספרדי המסורתי של האזור.
הנה הסוסים של אנדלוסיה:
https://youtu.be/0Z7AvrSztpY
מצגת וידאו על הגזע המרהיב הזה של הסוסים (ללא מילים):
https://youtu.be/qVCU_1PxboA
אחד המרשימים שבסוסי אנדלוסיה:
https://youtu.be/6eywWGv-9DE
וסרטון תיעודי קצר על סוסים אנדלוסיאנים:
https://youtu.be/hsxzEmi0kfY?long=yes
מאיפה הגיעו סוסי המוסטנג לאמריקה?
מהו אוכף ומי מייצרים אוכפים?
האוכף (Saddle) הוא מעין מושב שמחברים לגבו של הסוס, או כל בהמה אחרת.
האוכף מיועד בעיקרו לשמירה על יציבות הרוכב על הבהמה. כבר מאות שנים שמייצרים אוכפים עבור סוסים, בעיקר לנוחות הרוכבים עליהם.
בנוסף לחלק עליו יושבים באוכף, יש מספר מתקנים שמהווים חלק מהאוכף עצמו. לארכופים, התלויים משני צידי האוכף, מכניס הרוכב את רגליו.
הקרן, שנמצאת בקדמת האוכף, לפחות באוכפי הרכיבה המערביים, מאפשרת לרוכב לאחוז בה.
המשענת, שבצדו האחורי של האוכף, תומכת בגב הרוכב ומונעת כאבים ברכיבה ארוכה או קשה.
בנוסף. לכך משיג האוכף כמה מטרות נוספות:
נוחות - לאפשר רכיבה נוחה לרוכב ולסוס.
שיווי משקל - לשמירה על שיווי המשקל בעת הרכיבה.
איזון - לאיזן את משקל הרוכב ולהפחית מהסוס מאמץ.
#אילו סוגי אוכפים קיימים בעולם?
קיימים שלל סוגים של אוכפים, כולל סוגים מקומיים, הנהוגים באזורים מסוימים בעולם ולא מוכרים באחרים כלל.
ארבעת הבולטים שבין סוגי האוכפים הם:
#אוכף "ווסטרן"
אוכף בעל קרן, לרוב מסיבי ועשוי עור. אלו האוכפים בסגנון המערב הפרוע, מאלו שרואים במערבונים שבקולנוע. במקור הוא נועד לרעייה של בקר.
#אוכף "טריק ריידינג"
מיועד לרכיבת פעלולים. יש לו קרן מקדימה ורצועות ואלה מאפשרים לרוכב להיאחז בהם בידיו וברגליו היטב, במהלך ביצוע פעלולים או רכיבת רודיאו, בה הסוסים מאתגרים את הרוכב.
#אוכף מרוצים
אוכף קל יחסית, שמטרתו הפחתה מירבית של המשקל על גב הסוס.
#אוכף אנגלי
אוכף שנועד לרכיבה אמנותית, שנקראת "דרסאז'", ולמרוצי מכשולים וקפיצות מעל מכשולים. זהו אוכף קל יחסית ולא מכיל קרן.
הנה בעל מקצוע שמייצר אוכפים לסוסים (עברית):
https://youtu.be/_nGWKY9qJyw
כך מתאימים אוכף לסוס (עברית):
https://youtu.be/DVHE0yfwKWc
אוכפים לגמלים (עברית):
https://youtu.be/GMRw27r07ek
ו"האוכף של נהר הקולורדו", שנקרא כך על שום עיקול הנהר בעל צורת האוכף המרהיבה שלו:
https://youtu.be/AsZdY6Hkc1I
מהם הסוסים הבלגיים?
הסוסים הבלגיים (Belgian draft horse) הם סוסי עבודה כבדים, המיועדים למשיכת עגלות משא וציוד חקלאי. הם נחשבים לחיית משק שימושית ואהובה בבלגיה. אבל הסוס הבלגי, ה"ברבן" הוא אחד מגזעי הסוסים החזקים והכבדים ביותר.
שמו של הסטס הבלגי נובע ממקורו בפרובינציית ברבן (Brabant) שבבלגיה. סוסים אלה משתייכים לקבוצת סוסי ה"דראוט" (draught horse) של בריטניה, או סוסי ה"דראפט" (draft horse) מארצות הברית. עד לשנות ה-40 של המאה ה-20 הסוס הבלגי והברבן (Barbant) נחשבו לגזע אחד. אבל במחצית השנייה של המאה ה-20 פיתחו מגדלי הברבן האירופי את הגזע לבעל גוף גדול וכבד משמעותית, מהסוס הבלגי של ארצות הברית, שהוא גבוה וקל ממנו. ועדיין, גם כיום, בתחילת המאה ה-21, נחשב הסוס הבלגי האמריקאי לסוס העבודה הכבד ביותר בארצות הברית.
צבעי הסוס הבלגי הם בדרך כלל בגוון ערמוני ויש להם רעמה וזנב בהירים. משקלו נוטה להיות להתחיל בסביבות טון.
גם בעידן המודרני, בו טרקטורים וציוד ממוכן החליף את בהמות המשא, הסוסים הבלגיים משמשים בלא מעט משקים חקלאיים באירופה, כסוסי עבודה. זאת בעיקר בזכות היכולת יוצאת הדופן שלהם למשוך משאות כבדים.
במקביל הפך המראה המיוחד שלהם, את הסוסים הבלגיים למבוקשים בהופעות סוסים ולרכיבת פנאי. קשה אולי להאמין אבל בבלגיה מתקיים ענף חקלאי של גידול סוסים בלגיים למאכל ותעשיית הבשר שלהם קיימת גם היום.
הנה הסוס הבלגי:
https://youtu.be/gWRscujkPxU
אצל הסייס:
https://youtu.be/1fV5jhzL8rw
איך הגנו האבירים על סוסיהם?
הסוסים, כלי הרכב של האבירים, היו נקודות התורפה שלהם. הנלחמים באבירים ניסו לפגוע בסוסיהם, כדי להורידם אל הקרקע, למנוע את המהירות שהייתה חשובה בעת קרב ולהחלישם משמעותית. לכן הקפידו האבירים לשריין גם את סוסיהם בשריון מתכת אימתני.
שריון הסוס הורכב מכיסוי צוואר קדמי ומכיסוי ראש מתכתי. האבירים העשירים יותר נהגו לכסות גם את שאר גופו של הסוס ואז הוא נראה כמו שריון עם רגליים.
הנה האבירים בימי הביניים על הסוסים המשוריינים שלהם:
https://youtu.be/cIwNBX7k4vs
וקרב אבירים מעל הסוסים עם השריון:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
מהו הרודיאו?
רודיאו (Rodeo) הוא ספורט תחרותי שבו בוקרים ורפתנים מתחרים בהפגנה של כישוריהם בטיפול ושליטה בבעלי חיים, כמו גם בהיאבקות, היגוי ומרוצי חביות.
שליטה בשוק למשל, כרוכה ברכיבה והישארות, זמן רב ככל האפשר, על גבו של השור המתפרץ. חוץ מהחזקת מעמד על שוורים, יש ברודיאו גם תחרויות של חבלים על עגלים, בהן צריך לקשור עגל בחבל במהירות, יש מרוצי חביות בהם רוכבים על סוס סביב שלוש חביות במהירות האפשרית ויש שליטה בסוסים פראיים, כשיד אחת של הרוכב באוויר.
הרודיאו הוא אחד מסוגי הספורט הפופולריים בצפון אמריקה ומנגד מעורר ביקורת מצדם של ארגונים לזכויות בעלי החיים.
זה ספורט תחרותי מסורתי שמקורו בכלל בספרד ובמקסיקו ומהן הוא התפשט והתפתח אל ארצות הברית, קנדה, דרום אמריקה ואוסטרליה. במדינות כמו טקסס בארצות הברית הוא נחשב לאחד מסמליה של המדינה. כך. גם בדרום אמריקה.
אך זהו גם ספורט תובעני ומסוכן, המצריך אתלטיות ומיומנות רבה. וזהו גם ספורט שמושך ביקורת רבה מארגונים שונים לזכויות בעלי החיים.
בדרך כלל המשתתפים הם קאובויים שטיפלו במשך שנים רבות בבעלי חיים ובמשך שנים שכללו את כישוריהם, בתרגול ותחרויות.
אירועי רודיאו מתקיימים ברמות שונות, החל מתחרויות חובבים מקומיות ועד לאירועים מקצועיים גדולים, כמו רודיאו הלאומי של הגמר (NFR), שנערך מדי שנה בלאס וגאס, נבאדה.
וחלק משמעותי במשיכה לאירוע הזה הוא ודאי האווירה ברודיאו, שהיא בדרך כלל חגיגית וכוללת אוכל, מוסיקה חיה ובידור מסוגים שונים.
#אירועי רודיאו
הבולטים באירועי הרודיאו הם אלו שבהם הקאובוי רוכב על גבי שור או סוס פראיים, כשמטרתו הברורה היא הצליח ולהחזיק מעמד כ-8 שניות על גב הבהמה המשתוללת, כשידו האחת אוחזת בחבל הקשור סביב צווארה ויד נוספת באוויר.
אגב, מיד לאחר שהמתחרה נופל מגב השור או הסוס ימהר להכנס לרחבה ברנש לבוש בבגדים צבעוניים, שישנה את נתיב הבהמה המשתוללת, כדי שותאפשר לרוכב לצאת מהרחבה ללא פגע, מה שמחייב גם כן מיומנות.
הנה רגעי רודיאו גדולים:
https://youtu.be/gbF0gfuf8rQ
רודיאו הוא ספורט מסוכן:
https://youtu.be/yILVRmFzYkw
רודיאו על שוורים:
https://youtu.be/8Vp9N8LhMGs
רק להחזיק מעמד - זה האתגר:
https://youtu.be/5UNYXXfuOO8
תולדות הרודיאו האמריקאי:
https://youtu.be/G0_C1gXD_JY
הרודיאו המקסיקני שהוא שונה מעט:
https://youtu.be/tUnbPJrbTDI
וקדימון הסרט "הרוכב" מ-2017 על כוכב רודיאו משותק מתאונת רכיבה שחולם לחזור:
https://youtu.be/AlrWRttLTkg
הסוס הוא בהמה גדולה בעלת ארבע רגליים המסוגלת לפתח מהירויות ריצה גדולות. למעשה, הסוסים (Horses) הם מבעלי החיים המהירים ביותר. ריצתם של הסוסים נקראת דהירה.
סוד דהירתם המהירה הוא בעצמות הרגל של הסוסים. יש להם בעצמות פרופורציות שמקנות להם יכולת דהירה מצוינת. האמריקנים נוהגים לומר עליהם "אין רגל, אין סוס".
מאז שהסוסים בויתו, כפות רגליהם הם איברים שזוכים לטיפוח מיוחד של האדם. על החלק החיצוני של הפרסה, כף רגלו של הסוס שעשויה מחומר שדומה לציפורן האנושית, מחברים פרסות מתכת. הפרסות הללו הן מעין סנדלי מתכת, המונעים שחיקה והתבלות של כפות רגליו של הסוס, במיוחד לאור המרחקים שהוא גומע בשירות האדם.
אבל לא הפרסה היא שהופכת את הסוס למהיר כל כך. יש לו את זה בטבעו. דוגמה טובה לריצתו הטבעית של הסוס היא בסוסי המוסטנג, סוסי הבר הפראיים של אמריקה. אלה הם סוסי פרא חופשיים, לא-מבויתים, שהם מהירים.
הנה קליפ השיר שהכי מזוהה עם דהירת הסוסים (עברית):
https://youtu.be/rjitB8i9Skk
סוסים דוהרים באזור מודיעין לצלילי "וילהלם טל" של רוסיני:
https://youtu.be/OskpzGst_kY
על ספורט הרכיבה והדהירה על סוסים (עברית):
https://youtu.be/on3Byzx9a00
וסוסים הדוהרים במהירות:
https://youtu.be/oAvXifPa_V0
"הסוסים החכמים של אלברפלד" (The wise horses of Alberfeld) היא ביטוי שמתייחס לתופעה שהפכה מושג מפתח בפסיכולוגיה ההתנהגותית ונקראת על שם סוסים שנחשבו בתחילת המאה ה-20 לחכמים מאוד.
סוסים חכמים היו גם לפניהם (ראו בתגית "האנס החכם"), אבל סוסי אלברפלד הם תופעה מרתקת עוד יותר. סיפורם של סוסי אלברפלד (The Elberfeld Horses) הוא אחד הפרקים המרתקים בתולדות המחקר הפסיכולוגי והמדעי של תחילת המאה ה-20. זה התחיל בסקרנות אינטלקטואלית והוביל לתגליות מפתיעות על הקשר המורכב שבין בני אדם לבעלי חיים.
הסיפור מתחיל בשנת 1908, כשסוחר יהלומים אמיד ונלהב בשם קרל קראל (Karl Krall) מוצא את עצמו שבוי בקסמה של תעלומה מדעית מרתקת. לאחר שנחשף לסיפורו של הסוס "האנס החכם ", הסוס המפורסם מברלין שהדהים את העולם המדעי ביכולותיו המתמטיות, מחליט קארל להקדיש את חייו לחקר האינטליגנציה של סוסים. עם מותו של וילהלם פון אוסטן (Wilhelm von Osten), בעליו המקורי של הנס, הוא רוכש את הסוס מוהמד ומקים מרכז מחקר חדשני בעיר אלברפלד.
בשונה מקודמו, מאמין קראל שהמפתח להבנת האינטליגנציה של סוסים טמון בגישה הוליסטית ומקיפה. הוא מפתח שיטת למידה ייחודית שתתבסס על פיתוח החשיבה הכללית של הסוסים, במקום רק על תרגול מתמטי. במרכז שיטתו עמדה מערכת תקשורת מתוחכמת. לפי השיטה הסוסים למדו להקיש ברגליהם הימנית והשמאלית בקומבינציות שונות, כשכל רצף הקשות מייצג אות או מספר. שני הסוסים המובילים בקבוצה, מוהמד וזרף (Zarif), היו אלה שהפגינו יכולות מרשימות במיוחד בשימוש בשיטה זו.
קרל קראל מקדיש שעות ארוכות מדי יום לעבודה עם הסוסים, כשהוא מתעד בקפדנות, ביומניו המפורטים, כל התקדמות ותגלית שלו. התיעוד המדוקדק הזה יהפוך מאוחר יותר לבסיס ספרו המונומנטלי "סוסים חושבים" (Denkende Tiere), שהוא יפרסם ב-1912 ויהווה ציון דרך בחקר ההתנהגות של בעלי חיים.
הניסויים באלברפלד משכו תשומת לב עצומה מהקהילה המדעית האירופית. לא מעט פסיכולוגים וחוקרים מובילים, בראשם הפסיכולוג השוויצרי המפורסם אדוארד קלפרד (Édouard Claparède), מגיעים למעבדה שלו בכדי לצפות מקרוב בתופעה המרתקת של הסוסים שעושים חישובים.
קלפרד וחבריו פרסמו דוחות מפורטים על תצפיותיהם, שהציגו תמונה מורכבת: בניגוד למקרה של הנס החכם, שבו הוכח כי הסוס מגיב לרמזים לא מודעים של האנשים סביבו, הניסויים באלברפלד הניבו תוצאות מפתיעות גם כשהסוסים לא יכלו לראות את השואל.
אבל ההיסטוריה לא ממתינה לחוקרים. בצירוף מקרים לא משמח, הגיע סופו המרתק של הניסוי לסיומו הטרגי, בשל פריצתה של מלחמת העולם הראשונה. המחקר נעצר, כשהסוסים החכמים כל כך גויסו למאמץ המלחמתי, מילאו משימות פחות חכמות ויותר קטלניות. גם המעבדה עצמה נהרסה בהפצצה, ביחד עם חלק ניכר מהתיעוד המדעי היקר שצבר קראל החרוץ.
המחקר מעולם לא חודש ובשל אובדן התיעוד המדעי של הניסויים והתצפיות שלפני המלחמה, נמנעה גם האפשרות לשחזורו על ידי אחרים. אך השאלות שהעלו סוסי אלברפלד נותרו רלוונטיות עד ימינו: מהם גבולות התקשורת בין אדם לחיה? עד כמה מורכבת האינטליגנציה של בעלי החיים? - והאם ייתכן שבעלי חיים מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב?
הנה הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסיפורו של מוהמד, אחד הסוסים של אלברפלד:
https://youtu.be/hqM5sRvZnjc?long=yes
סוס (Horse) הוא בעל חיים, ממשפחת היונקים, שחי בממוצע כ-30 שנים.
הסוס משרת את האדם כבר עשרות אלפי שנים. לכן גם נקרא הסוס שאנו מכירים "סוס הבית". הסוסים בויתו לראשונה בסביבות האלף הרביעי לפני הספירה והתפשטו באלפים הבאים לכל אסיה ואירופה.
בתחילה שימש הסוס בעיקר לעבודות משק וחקלאות, כמו גרירה של מחרשות ועגלות וכדומה, אך די מהר הוא הפך לכלי תחבורה מרכזי ושימש ככזה עד המצאת מנוע הקיטור.
סוסים הובילו מרכבות מלחמה חיתיות ומצריות ובהמשך נוצרו חילות הפרשים בצבאות של פעם ואצל האבירים באירופה.
לאחר מכן נוצרו העגלות והכרכרות להסעת האדם, ששימשו עד להמצאת המכונית. לאחר שזוהו תכונותיהם האציליות הפכו הסוסים גם לשחקנים קבועים בטקסים מלכותיים ורשמיים.
במערבונים, הן הספרותיים והן הקולנועיים, זכה סוס הרכיבה להיות השותף לגיבור הבודד, המשוטט לו במדבר של המערב הפרוע באמריקה ולסייע לו בסיפורים הללו.
עם הזמן גם משטרות יתחילו להשתמש בסוסים כדי לטפל בהפרות סדר ולאפשר לשוטרים לנהל מרדפים ולהרתיע פושעים.
בעולם הספורט הפכו מרוצי סוסים לפופולריים מאד, כשלצידם התקיימו שלל תחרויות ראווה, שהתמקדו בהפגנת יכולות רכיבה, רטן בתגית "רודיאו", יכולות אילוף וכמובן תחרויות יופי של הסוס ויכולתו בפעולותיו.
בשנים האחרונות הפכו הסוסים למסייעי ריפוי. משתמשים כיום בסוסים לצורך רכיבה טיפולית, המסייעת לבעלי מוגבלויות, נכים וילדים עם הפרעות קשב וריכוז, לשיפור הביטחון העצמי ועוד.
הנה ההיסטוריה של הסוסים והביות שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/_uhIhkuh6zo
סרטון לקטנטנים להיכרות עם הסוסים (עברית):
https://youtu.be/zm359-ss9UI?end=2m33s
סוסים יכולים להיות ממש רגישים:
https://youtu.be/kjKaJOREiBw
וקצת פספוסוסים, או פספוסי סוסים:
https://youtu.be/UUXi26yhUiM
הסוסים האנדלוסיאניים (Lasso), או הסוסים הקרתוסים, הם סוסים בנויים היטב, קומפקטיים אך עדיין אלגנטיים. מאז המאה ה-15 הם הוכרו כגזע אינדיבידואלי והשתנו מעט מאוד במהלך מאות השנים שמאז.
הסוס האנדלוסי ידוע גם בשם הסוס הספרדי הטהור שלו PRE קיצור של "Pura Razaedyola". הסוסים הללו הם בעלי זנבות ארוכים ועבים, הצבע הנפוץ שלהם הוא אפור, אף שניתן למצוא אותם בצבעים רבים אחרים.
הסוס הקרתוסי הוא אחד הגזעים הוותיקים והחכמים באירופה, בספרדית "Pura Razaedyola". זהו הגזע הספרדי הטהור, שמקורו במנזרים הקרתוסיים שעל שמם הם נקראים, מנזרים באזור אנדלוסיה שבדרום ספרד.
הסוסים האנדלוסים ידועים ברגישות, באינטליגנציה ובצייתנות שלהם. במקור הם שימשו לרכיבה קלאסית, לוחמת שוורים וכסוסי מלאי. כיום משמשים האנדלוסים המודרנים לפעילויות סוסים רבות, כולל אִמוּן, מופעים ורכיבה. לצד זה הגזע מככב בסרטים רבים, בעיקר בסרטי פנטזיה ואפוסים היסטוריים.
אחד העדרים הקרתוסים הגדולים כיום הוא זה שבחוות ההרבעה יגואדה דה לה קרטוג'ה, המונה כ-280 ראשים. 117 סוסים אנדלוסים אחרים נמצאים בבית הספר המלכותי האנדלוסי לאומנות סוסים, אחד מבתי הספר המסורתיים המפורסמים ביותר בעולם לרכיבה. שם משמר צוות גדול ומתמחים סטודנטים את סגנון הרכיבה הספרדי המסורתי של האזור.
הנה הסוסים של אנדלוסיה:
https://youtu.be/0Z7AvrSztpY
מצגת וידאו על הגזע המרהיב הזה של הסוסים (ללא מילים):
https://youtu.be/qVCU_1PxboA
אחד המרשימים שבסוסי אנדלוסיה:
https://youtu.be/6eywWGv-9DE
וסרטון תיעודי קצר על סוסים אנדלוסיאנים:
https://youtu.be/hsxzEmi0kfY?long=yes
סוסים
מהם סוסי המוסטנג הפראיים של אמריקה?
מה מקורם של סוסי המוסטנג באמריקה?
סוסי המוסטנג הם סוסי פרא ששועטים במרחבי המערב הפרוע של ארצות הברית.
אבל מקורם של סוסי המוסטנג הוא בכלל לא ביבשת אמריקה. למעשה, אלו סוסים שהובאו לאמריקה על ידי הכובשים הספרדים במאה ה-16. עם השנים, לאחר שסוסים רבים ברחו או שוחררו במאות הקודמות, במיוחד בתקופת הנהירה הגדולה למערב ארה"ב, הם החלו להתרבות בטבע.
האלפים של אז הפכו למיליוני סוסים שגדלו בטבע והיו לסוסים פראיים ולא מבוייתים.
עד שבמאה הקודמת החל החוק האמריקאי להגן ולשמר אותם, הם ניצודו בהמוניהם בארה"ב.
מקור המילה "מוסטנג” בספרדית-מקסיקנית ופירושה "בקר שברח והפך פראי". התרבות האמריקאית אכן מצמידה את השם הזה בהתאם.
אם זו "מוסטנג סאלי", המושא הפראי של הלהיט הענקי בשם זה ואם זו מכונית ה"פורד מוסטנג", שהייתה סמל לחופש ונסיעה צעירה, מהירה ואולי אף פראית של הצעירים "הנכונים" של שנות ה-70 בארצות הברית.
הנה קבוצת צעירים המנסים לעודד אימוץ של סוסי המוסטנג המוחזקים במכלאות (מתורגם):
https://youtu.be/gMrJUymerbw
סוסי המוסטנג הפראיים:
http://youtu.be/tOv9RluGDoQ
הנה אדם שמשמר את סוסי המוסטנג:
http://youtu.be/AzIKZP-iIcM
הנה סרט תיעודי על סוסי המוסטנג של אמריקה:
https://youtu.be/G7lpkPlTe78?long=yes
השמורות המיוחדות לסוסי הפרא הללו:
https://youtu.be/EZk8k5X78MI?long=yes
והמפגש איתם:
https://youtu.be/XCoPTr63bJg?long=yes
מה מקורם של סוסי המוסטנג באמריקה?
סוסי המוסטנג הם סוסי פרא ששועטים במרחבי המערב הפרוע של ארצות הברית.
אבל מקורם של סוסי המוסטנג הוא בכלל לא ביבשת אמריקה. למעשה, אלו סוסים שהובאו לאמריקה על ידי הכובשים הספרדים במאה ה-16. עם השנים, לאחר שסוסים רבים ברחו או שוחררו במאות הקודמות, במיוחד בתקופת הנהירה הגדולה למערב ארה"ב, הם החלו להתרבות בטבע.
האלפים של אז הפכו למיליוני סוסים שגדלו בטבע והיו לסוסים פראיים ולא מבוייתים.
עד שבמאה הקודמת החל החוק האמריקאי להגן ולשמר אותם, הם ניצודו בהמוניהם בארה"ב.
מקור המילה "מוסטנג” בספרדית-מקסיקנית ופירושה "בקר שברח והפך פראי". התרבות האמריקאית אכן מצמידה את השם הזה בהתאם.
אם זו "מוסטנג סאלי", המושא הפראי של הלהיט הענקי בשם זה ואם זו מכונית ה"פורד מוסטנג", שהייתה סמל לחופש ונסיעה צעירה, מהירה ואולי אף פראית של הצעירים "הנכונים" של שנות ה-70 בארצות הברית.
הנה קבוצת צעירים המנסים לעודד אימוץ של סוסי המוסטנג המוחזקים במכלאות (מתורגם):
https://youtu.be/gMrJUymerbw
סוסי המוסטנג הפראיים:
http://youtu.be/tOv9RluGDoQ
הנה אדם שמשמר את סוסי המוסטנג:
http://youtu.be/AzIKZP-iIcM
הנה סרט תיעודי על סוסי המוסטנג של אמריקה:
https://youtu.be/G7lpkPlTe78?long=yes
השמורות המיוחדות לסוסי הפרא הללו:
https://youtu.be/EZk8k5X78MI?long=yes
והמפגש איתם:
https://youtu.be/XCoPTr63bJg?long=yes
האוכף (Saddle) הוא מעין מושב שמחברים לגבו של הסוס, או כל בהמה אחרת.
האוכף מיועד בעיקרו לשמירה על יציבות הרוכב על הבהמה. כבר מאות שנים שמייצרים אוכפים עבור סוסים, בעיקר לנוחות הרוכבים עליהם.
בנוסף לחלק עליו יושבים באוכף, יש מספר מתקנים שמהווים חלק מהאוכף עצמו. לארכופים, התלויים משני צידי האוכף, מכניס הרוכב את רגליו.
הקרן, שנמצאת בקדמת האוכף, לפחות באוכפי הרכיבה המערביים, מאפשרת לרוכב לאחוז בה.
המשענת, שבצדו האחורי של האוכף, תומכת בגב הרוכב ומונעת כאבים ברכיבה ארוכה או קשה.
בנוסף. לכך משיג האוכף כמה מטרות נוספות:
נוחות - לאפשר רכיבה נוחה לרוכב ולסוס.
שיווי משקל - לשמירה על שיווי המשקל בעת הרכיבה.
איזון - לאיזן את משקל הרוכב ולהפחית מהסוס מאמץ.
#אילו סוגי אוכפים קיימים בעולם?
קיימים שלל סוגים של אוכפים, כולל סוגים מקומיים, הנהוגים באזורים מסוימים בעולם ולא מוכרים באחרים כלל.
ארבעת הבולטים שבין סוגי האוכפים הם:
#אוכף "ווסטרן"
אוכף בעל קרן, לרוב מסיבי ועשוי עור. אלו האוכפים בסגנון המערב הפרוע, מאלו שרואים במערבונים שבקולנוע. במקור הוא נועד לרעייה של בקר.
#אוכף "טריק ריידינג"
מיועד לרכיבת פעלולים. יש לו קרן מקדימה ורצועות ואלה מאפשרים לרוכב להיאחז בהם בידיו וברגליו היטב, במהלך ביצוע פעלולים או רכיבת רודיאו, בה הסוסים מאתגרים את הרוכב.
#אוכף מרוצים
אוכף קל יחסית, שמטרתו הפחתה מירבית של המשקל על גב הסוס.
#אוכף אנגלי
אוכף שנועד לרכיבה אמנותית, שנקראת "דרסאז'", ולמרוצי מכשולים וקפיצות מעל מכשולים. זהו אוכף קל יחסית ולא מכיל קרן.
הנה בעל מקצוע שמייצר אוכפים לסוסים (עברית):
https://youtu.be/_nGWKY9qJyw
כך מתאימים אוכף לסוס (עברית):
https://youtu.be/DVHE0yfwKWc
אוכפים לגמלים (עברית):
https://youtu.be/GMRw27r07ek
ו"האוכף של נהר הקולורדו", שנקרא כך על שום עיקול הנהר בעל צורת האוכף המרהיבה שלו:
https://youtu.be/AsZdY6Hkc1I
הסוסים הבלגיים (Belgian draft horse) הם סוסי עבודה כבדים, המיועדים למשיכת עגלות משא וציוד חקלאי. הם נחשבים לחיית משק שימושית ואהובה בבלגיה. אבל הסוס הבלגי, ה"ברבן" הוא אחד מגזעי הסוסים החזקים והכבדים ביותר.
שמו של הסטס הבלגי נובע ממקורו בפרובינציית ברבן (Brabant) שבבלגיה. סוסים אלה משתייכים לקבוצת סוסי ה"דראוט" (draught horse) של בריטניה, או סוסי ה"דראפט" (draft horse) מארצות הברית. עד לשנות ה-40 של המאה ה-20 הסוס הבלגי והברבן (Barbant) נחשבו לגזע אחד. אבל במחצית השנייה של המאה ה-20 פיתחו מגדלי הברבן האירופי את הגזע לבעל גוף גדול וכבד משמעותית, מהסוס הבלגי של ארצות הברית, שהוא גבוה וקל ממנו. ועדיין, גם כיום, בתחילת המאה ה-21, נחשב הסוס הבלגי האמריקאי לסוס העבודה הכבד ביותר בארצות הברית.
צבעי הסוס הבלגי הם בדרך כלל בגוון ערמוני ויש להם רעמה וזנב בהירים. משקלו נוטה להיות להתחיל בסביבות טון.
גם בעידן המודרני, בו טרקטורים וציוד ממוכן החליף את בהמות המשא, הסוסים הבלגיים משמשים בלא מעט משקים חקלאיים באירופה, כסוסי עבודה. זאת בעיקר בזכות היכולת יוצאת הדופן שלהם למשוך משאות כבדים.
במקביל הפך המראה המיוחד שלהם, את הסוסים הבלגיים למבוקשים בהופעות סוסים ולרכיבת פנאי. קשה אולי להאמין אבל בבלגיה מתקיים ענף חקלאי של גידול סוסים בלגיים למאכל ותעשיית הבשר שלהם קיימת גם היום.
הנה הסוס הבלגי:
https://youtu.be/gWRscujkPxU
אצל הסייס:
https://youtu.be/1fV5jhzL8rw
הסוסים, כלי הרכב של האבירים, היו נקודות התורפה שלהם. הנלחמים באבירים ניסו לפגוע בסוסיהם, כדי להורידם אל הקרקע, למנוע את המהירות שהייתה חשובה בעת קרב ולהחלישם משמעותית. לכן הקפידו האבירים לשריין גם את סוסיהם בשריון מתכת אימתני.
שריון הסוס הורכב מכיסוי צוואר קדמי ומכיסוי ראש מתכתי. האבירים העשירים יותר נהגו לכסות גם את שאר גופו של הסוס ואז הוא נראה כמו שריון עם רגליים.
הנה האבירים בימי הביניים על הסוסים המשוריינים שלהם:
https://youtu.be/cIwNBX7k4vs
וקרב אבירים מעל הסוסים עם השריון:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
רודיאו (Rodeo) הוא ספורט תחרותי שבו בוקרים ורפתנים מתחרים בהפגנה של כישוריהם בטיפול ושליטה בבעלי חיים, כמו גם בהיאבקות, היגוי ומרוצי חביות.
שליטה בשוק למשל, כרוכה ברכיבה והישארות, זמן רב ככל האפשר, על גבו של השור המתפרץ. חוץ מהחזקת מעמד על שוורים, יש ברודיאו גם תחרויות של חבלים על עגלים, בהן צריך לקשור עגל בחבל במהירות, יש מרוצי חביות בהם רוכבים על סוס סביב שלוש חביות במהירות האפשרית ויש שליטה בסוסים פראיים, כשיד אחת של הרוכב באוויר.
הרודיאו הוא אחד מסוגי הספורט הפופולריים בצפון אמריקה ומנגד מעורר ביקורת מצדם של ארגונים לזכויות בעלי החיים.
זה ספורט תחרותי מסורתי שמקורו בכלל בספרד ובמקסיקו ומהן הוא התפשט והתפתח אל ארצות הברית, קנדה, דרום אמריקה ואוסטרליה. במדינות כמו טקסס בארצות הברית הוא נחשב לאחד מסמליה של המדינה. כך. גם בדרום אמריקה.
אך זהו גם ספורט תובעני ומסוכן, המצריך אתלטיות ומיומנות רבה. וזהו גם ספורט שמושך ביקורת רבה מארגונים שונים לזכויות בעלי החיים.
בדרך כלל המשתתפים הם קאובויים שטיפלו במשך שנים רבות בבעלי חיים ובמשך שנים שכללו את כישוריהם, בתרגול ותחרויות.
אירועי רודיאו מתקיימים ברמות שונות, החל מתחרויות חובבים מקומיות ועד לאירועים מקצועיים גדולים, כמו רודיאו הלאומי של הגמר (NFR), שנערך מדי שנה בלאס וגאס, נבאדה.
וחלק משמעותי במשיכה לאירוע הזה הוא ודאי האווירה ברודיאו, שהיא בדרך כלל חגיגית וכוללת אוכל, מוסיקה חיה ובידור מסוגים שונים.
#אירועי רודיאו
הבולטים באירועי הרודיאו הם אלו שבהם הקאובוי רוכב על גבי שור או סוס פראיים, כשמטרתו הברורה היא הצליח ולהחזיק מעמד כ-8 שניות על גב הבהמה המשתוללת, כשידו האחת אוחזת בחבל הקשור סביב צווארה ויד נוספת באוויר.
אגב, מיד לאחר שהמתחרה נופל מגב השור או הסוס ימהר להכנס לרחבה ברנש לבוש בבגדים צבעוניים, שישנה את נתיב הבהמה המשתוללת, כדי שותאפשר לרוכב לצאת מהרחבה ללא פגע, מה שמחייב גם כן מיומנות.
הנה רגעי רודיאו גדולים:
https://youtu.be/gbF0gfuf8rQ
רודיאו הוא ספורט מסוכן:
https://youtu.be/yILVRmFzYkw
רודיאו על שוורים:
https://youtu.be/8Vp9N8LhMGs
רק להחזיק מעמד - זה האתגר:
https://youtu.be/5UNYXXfuOO8
תולדות הרודיאו האמריקאי:
https://youtu.be/G0_C1gXD_JY
הרודיאו המקסיקני שהוא שונה מעט:
https://youtu.be/tUnbPJrbTDI
וקדימון הסרט "הרוכב" מ-2017 על כוכב רודיאו משותק מתאונת רכיבה שחולם לחזור:
https://youtu.be/AlrWRttLTkg
מה עושים מפרזלי הסוסים?
פִּרְזוּל סוסים (Farrier) הוא מקצוע שבו מטפלים בפרסות הסוסים, ברגליהם (בעבר גם בבהמות אחרות) והטלפיים, החלק הקרני שברגליהם.
הפרסות הן מעין נעליים או מנעלים מיוחדים לסוס, עשויי ברזל, מותאמים לרגליו ושומרים עליהם מבלאי ופגיעות.
המילה "פרזול" באה מהמילה הארמית "פרזלא" שפירושה "ברזל".
המפרזל הוא מצד אחד נפח, היוצר ומעצב במתכת את הפרסות. מצד שני הוא מטפל בבריאות הרגל של הסוס ובבעיותיה. כך הוא מופקד, למשל, על מלאכת החיטוב והטיפול בכפות רגליו, או הטלפיים של הסוסים. הוא מטפל גם בפציעות הסוס ברגליו ובבעיות באזור זה. בימי קדם, אגב, נהגו המפרזלים לטפל גם בשיניו של הסוס....
בפרזול הסוס מתאים המפרזל את הפרסות לרגליו ומאזן אותן. במשך הזמן, בהתאם לשינויים שעובר הסוס ולגדילת הטלפיים שלו, הוא יתאים את הטֶלֶף כך שהזווית שלו תהיה נוחה לסוס במצבים של עמידה, דהירה או עבודה, למשל אם הסוס מרבה ללכת במשטחים קשים.
הפרזול הוא מהמקצועות העתיקים ביותר. בחפירות ארכאולוגיות שונות בעולם נמצאו שלדי סוסים מתקופות שונות, כולל רבים מהתקופה הצלבנית, בה הביאו הסוסים אבירים רבים ממערב אירופה ועד לארץ ישראל.
בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית היו הנפחים אחראים על הפרזול. הם גם ייצרו ותיקנו כלי ברזל וגם טיפלו בפרסות הסוסים.
בימינו יש עבודה למפרזלים והם עוסקים בה בלבד. ברור שמספר הסוסים המשמשים בתחבורה ירד פלאים מאז שהומצאה המכונית ומכאן שהטיפול בפרסות הפך מקצוע נדיר משמעותית מבעבר. עוסקים בו מי שממש אוהבים את המלאכה העתיקה הזו.
הנה המפרזל, מקצוע שהיה בעבר שכיח, עד שהומצאה המכונית:
https://youtu.be/TndIFXZFtQ8
החלפת פרסות לסוס פוני בקשמיר שבהודו:
https://youtu.be/fuyMRzrJTl4
טיפול בפרסות במצב קשה שצריך ללטש:
https://youtu.be/1fV5jhzL8rw
פרזול זה עסק לא קל אבל סוס הוא בדרך כלל בהמה סבלנית:
https://youtu.be/FZwA_0hgbks
כך מפרזלים את פרסות הסוסים:
https://youtu.be/TGfvnTKlCjU?t=15s
ומפרזל המראה את עבודתו כמפרזל פרסות סוסים:
https://youtu.be/leGpKzJZbOw?long=yes
פִּרְזוּל סוסים (Farrier) הוא מקצוע שבו מטפלים בפרסות הסוסים, ברגליהם (בעבר גם בבהמות אחרות) והטלפיים, החלק הקרני שברגליהם.
הפרסות הן מעין נעליים או מנעלים מיוחדים לסוס, עשויי ברזל, מותאמים לרגליו ושומרים עליהם מבלאי ופגיעות.
המילה "פרזול" באה מהמילה הארמית "פרזלא" שפירושה "ברזל".
המפרזל הוא מצד אחד נפח, היוצר ומעצב במתכת את הפרסות. מצד שני הוא מטפל בבריאות הרגל של הסוס ובבעיותיה. כך הוא מופקד, למשל, על מלאכת החיטוב והטיפול בכפות רגליו, או הטלפיים של הסוסים. הוא מטפל גם בפציעות הסוס ברגליו ובבעיות באזור זה. בימי קדם, אגב, נהגו המפרזלים לטפל גם בשיניו של הסוס....
בפרזול הסוס מתאים המפרזל את הפרסות לרגליו ומאזן אותן. במשך הזמן, בהתאם לשינויים שעובר הסוס ולגדילת הטלפיים שלו, הוא יתאים את הטֶלֶף כך שהזווית שלו תהיה נוחה לסוס במצבים של עמידה, דהירה או עבודה, למשל אם הסוס מרבה ללכת במשטחים קשים.
הפרזול הוא מהמקצועות העתיקים ביותר. בחפירות ארכאולוגיות שונות בעולם נמצאו שלדי סוסים מתקופות שונות, כולל רבים מהתקופה הצלבנית, בה הביאו הסוסים אבירים רבים ממערב אירופה ועד לארץ ישראל.
בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית היו הנפחים אחראים על הפרזול. הם גם ייצרו ותיקנו כלי ברזל וגם טיפלו בפרסות הסוסים.
בימינו יש עבודה למפרזלים והם עוסקים בה בלבד. ברור שמספר הסוסים המשמשים בתחבורה ירד פלאים מאז שהומצאה המכונית ומכאן שהטיפול בפרסות הפך מקצוע נדיר משמעותית מבעבר. עוסקים בו מי שממש אוהבים את המלאכה העתיקה הזו.
הנה המפרזל, מקצוע שהיה בעבר שכיח, עד שהומצאה המכונית:
https://youtu.be/TndIFXZFtQ8
החלפת פרסות לסוס פוני בקשמיר שבהודו:
https://youtu.be/fuyMRzrJTl4
טיפול בפרסות במצב קשה שצריך ללטש:
https://youtu.be/1fV5jhzL8rw
פרזול זה עסק לא קל אבל סוס הוא בדרך כלל בהמה סבלנית:
https://youtu.be/FZwA_0hgbks
כך מפרזלים את פרסות הסוסים:
https://youtu.be/TGfvnTKlCjU?t=15s
ומפרזל המראה את עבודתו כמפרזל פרסות סוסים:
https://youtu.be/leGpKzJZbOw?long=yes
מהו פסל הרכב מדלפי?
"הרכב מדלפי" הוא פסל יווני משנת 474 לפני הספירה, שנמצא בחפירות במקדש אפולו בעיר דלפי, בסוף המאה ה-19.
הרכב, המפוסל בגובה של אדם, היה ככל הנראה חלק מפסל מורכב של מרכבה רתומה לארבעה סוסים. הוא מחזיק בידו הימנית את שרידי המושכות. בעוד ידו השמאלית חסרה.
הפסל מדייק מאד בתיאור הגוף האנושי שלו, כולל שיער הרכב וקפלי הבגד המוקפדים. הוא נחשב דוגמה יפה של פיסול יווני בברונזה ובאופן מסוים דווקא החלקים החסרים מהפסל השלם והיותו שבור וחסר, העמידו אותו כפסל מעניין במיוחד.
הנה סרטון עם הסבר על הרכב מדלפוי:
http://youtu.be/A-Q79HlORtM
ושלל זוויות מבט על הרכב מדלפי ואיורים שממחישים את הפסל המלא שכנראה היה חלק ממנו:
http://youtu.be/bkh2HYvwHI8?t=4m15s
"הרכב מדלפי" הוא פסל יווני משנת 474 לפני הספירה, שנמצא בחפירות במקדש אפולו בעיר דלפי, בסוף המאה ה-19.
הרכב, המפוסל בגובה של אדם, היה ככל הנראה חלק מפסל מורכב של מרכבה רתומה לארבעה סוסים. הוא מחזיק בידו הימנית את שרידי המושכות. בעוד ידו השמאלית חסרה.
הפסל מדייק מאד בתיאור הגוף האנושי שלו, כולל שיער הרכב וקפלי הבגד המוקפדים. הוא נחשב דוגמה יפה של פיסול יווני בברונזה ובאופן מסוים דווקא החלקים החסרים מהפסל השלם והיותו שבור וחסר, העמידו אותו כפסל מעניין במיוחד.
הנה סרטון עם הסבר על הרכב מדלפוי:
http://youtu.be/A-Q79HlORtM
ושלל זוויות מבט על הרכב מדלפי ואיורים שממחישים את הפסל המלא שכנראה היה חלק ממנו:
http://youtu.be/bkh2HYvwHI8?t=4m15s
איך סוסים ישנים?
סוסים (Horses) יכולים לישון בעמידה, אם כי לזמן קצר, במהלך שינת החלום (החלק העמוק של השינה, שבה הם חולמים חלומות) הם חייבים לשכב.
הסוס יכול לישון בעמידה את רוב השינה שלו, כיוון שהוא מסוגל לנעול את ברכיו כך שלא יהיה בעמידה לחץ על השרירים, אלא רק העצמות שהופכות כמו מקל אחד ללא מפרקים, כמו מוט של אוהל. החלפת הרגל הנעולה בין כל שתי רגליים, אחת לכמה זמן, מאפשרת לסוס לתת מנוחה לרגל אחת, בזמן שהשניה נעולה ומאפשרת עמידה ללא מאמץ, גם בתוך שינה.
הנה סוס ישן בעמידה:
http://youtu.be/PBeD9uTQlb0?t=50s
וסוסים שלא ממש ישנים, כי הם מותחים בני אדם:
http://youtu.be/YUKP1P8Xc5w
סוסים (Horses) יכולים לישון בעמידה, אם כי לזמן קצר, במהלך שינת החלום (החלק העמוק של השינה, שבה הם חולמים חלומות) הם חייבים לשכב.
הסוס יכול לישון בעמידה את רוב השינה שלו, כיוון שהוא מסוגל לנעול את ברכיו כך שלא יהיה בעמידה לחץ על השרירים, אלא רק העצמות שהופכות כמו מקל אחד ללא מפרקים, כמו מוט של אוהל. החלפת הרגל הנעולה בין כל שתי רגליים, אחת לכמה זמן, מאפשרת לסוס לתת מנוחה לרגל אחת, בזמן שהשניה נעולה ומאפשרת עמידה ללא מאמץ, גם בתוך שינה.
הנה סוס ישן בעמידה:
http://youtu.be/PBeD9uTQlb0?t=50s
וסוסים שלא ממש ישנים, כי הם מותחים בני אדם:
http://youtu.be/YUKP1P8Xc5w
מיהו פגסוס הסוס המכונף?
פֵּגָסוֹס (Pegasus) היה סוס מכונף וסמל לחיים נצחיים, חיי אלמוות במיתולוגיה היוונית. פגסוס הוא בנם של מדוזה, הגורגונה ששערה עשוי נחשים ושל פוסידון, שהוא אל הים והסוסים.
למרבה הצער, פגסוס נולד במותה של מדוזה, לאחר שנקטלה בידי פרסאוס, הגיבור הידוע. המיתולוגיה מספרת שהוא ואחיו כריסאור בקעו מצווארה השחוט של מדוזה. יש גם גרסאות לפיהן הם יצאו מהאדמה שדמה של מדוזה נשטף אליה.
במיתולוגיה היוונית הוזכרו המעיינות שיצר פגסוס ברקיעות פרסותיו. כל אימת שהסוס המכונף רקע בפרסותיו על הקרקע, פרצו ממנה מי מעיין שופע. כך נוצר היפוקרנה, המעיין המקודש שעל הר המוזות הליקון.
פגסוס היה סוסו של הגיבור המיתולוגי בלרופון, שרכב על גבו לנצחונות כמו הכנעת הכימרה המפלצתית, הניצחון על האמזונות והכנעת בני סולימי. הם נפרדו כשפגסוס השליכו מעל גבו, מכיוון שבלרופון החליט לעוף על גבו אל האלים שבאולימפוס, או אפילו אל עבר השמש, כמו בסיפור אחר במיתולוגיה.
בהמשך חייו של פגסוס הוא השתכן באורוות סוסיו של זאוס, אבי האלים, שבאולימפוס. שם הוא המשיך בשושלת של סוסי כנף.
פגסוס תואר לא פעם בספרי פנטזיה שונים, ברוב המקרים כיצור חיובי ושמח לסייע אך קנאי לפרטיותו ולמקומו.
הנה סיפורו של פגסוס וחיסול הכימרה:
https://youtu.be/LygtaxOxGuo
פגסוס בסצנה מסרט:
http://youtu.be/gsRi4SctoM0
מצגת וידאו של הפגסוס מסרטי קולנוע:
http://youtu.be/0RYKwLuvkiE
אחד בשורה של יצורים מהמיתולוגיה היוונית:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=2m15s?end=3m10s
והכל על הפגסוס המיתולוגי:
https://youtu.be/paduxUidc1U?long=yes
פֵּגָסוֹס (Pegasus) היה סוס מכונף וסמל לחיים נצחיים, חיי אלמוות במיתולוגיה היוונית. פגסוס הוא בנם של מדוזה, הגורגונה ששערה עשוי נחשים ושל פוסידון, שהוא אל הים והסוסים.
למרבה הצער, פגסוס נולד במותה של מדוזה, לאחר שנקטלה בידי פרסאוס, הגיבור הידוע. המיתולוגיה מספרת שהוא ואחיו כריסאור בקעו מצווארה השחוט של מדוזה. יש גם גרסאות לפיהן הם יצאו מהאדמה שדמה של מדוזה נשטף אליה.
במיתולוגיה היוונית הוזכרו המעיינות שיצר פגסוס ברקיעות פרסותיו. כל אימת שהסוס המכונף רקע בפרסותיו על הקרקע, פרצו ממנה מי מעיין שופע. כך נוצר היפוקרנה, המעיין המקודש שעל הר המוזות הליקון.
פגסוס היה סוסו של הגיבור המיתולוגי בלרופון, שרכב על גבו לנצחונות כמו הכנעת הכימרה המפלצתית, הניצחון על האמזונות והכנעת בני סולימי. הם נפרדו כשפגסוס השליכו מעל גבו, מכיוון שבלרופון החליט לעוף על גבו אל האלים שבאולימפוס, או אפילו אל עבר השמש, כמו בסיפור אחר במיתולוגיה.
בהמשך חייו של פגסוס הוא השתכן באורוות סוסיו של זאוס, אבי האלים, שבאולימפוס. שם הוא המשיך בשושלת של סוסי כנף.
פגסוס תואר לא פעם בספרי פנטזיה שונים, ברוב המקרים כיצור חיובי ושמח לסייע אך קנאי לפרטיותו ולמקומו.
הנה סיפורו של פגסוס וחיסול הכימרה:
https://youtu.be/LygtaxOxGuo
פגסוס בסצנה מסרט:
http://youtu.be/gsRi4SctoM0
מצגת וידאו של הפגסוס מסרטי קולנוע:
http://youtu.be/0RYKwLuvkiE
אחד בשורה של יצורים מהמיתולוגיה היוונית:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=2m15s?end=3m10s
והכל על הפגסוס המיתולוגי:
https://youtu.be/paduxUidc1U?long=yes
מי היה האנס החכם, הסוס שידע חשבון?
זה היה בסוף המאה ה-19. בגרמניה התגלה אז "הַנְס החכם" (Clever Hans), סוס שידע לחשב ולענות על שאלות חשבוניות.
התופעה הסעירה את גרמניה של אותם ימים. סוסים לא נחשבו לחיות אינטליגנטיות במיוחד וכאן הראה הסוס יכולת מרשימה. די מהר הוא זכה לכינוי "הַנְס החכם" (בגרמנית Der kluge Hans).
היה זה בעליו של הנס, וילהלם פון אוסטן, שאימן אותו להקיש בנקישות בפרסה שלו על הארץ, את התשובה הנכונה לשאלות החשבון ששאל אותו.
הוא לא למד לבד. היה זה בעליו, ברנש בשם וילהלם פון אוסטן, שאימן אותו לענות לשאלות חשבוניות ותרגילי אריתמטיקה, באמצעות הקשה בפרסתו. את התשובה המבוקשת נהג הסוס האנס להקיש ברגליו.
התדהמה שעורר הסוס הייתה גדולה. בכדי לבחון את הטענות בדבר כישוריו של הנס, כינס פילוסוף ופסיכולוג בשם קארל שטומפף ועדה של מדענים נחשבים. לאחר שהסוס עמד גם בבדיקות המדוקדקות זהוועדה ערכה לו, הועבר הנושא לפסיכולוג אוסקר פונגסט. הוא הוכיח שזה לא כישרון מתמטי שהנס ניחן בו, אלא יכולת להגיב לסימנים לא-רצוניים אצל השואלים, בשפת הגוף שלהם, שהם כמובן אינם מודעים לקיומם.
פונגסט שם לב שהסוס נוקש את המספר הנכון רק כשהשואל יודע מראש את התשובה הנכונה והסוס עצמו יכול לראותו. כשהחוקר בדק כיצד השואל מתנהג הוא שם לב שלקראת התשובה במספר ההקשות של הסוס, הבעת הפנים ויציבת גופו של השואל נעשו מתוחות יותר וכשהסוס הקיש את הנקישה האחרונה, ה"נכונה", הם התרפו.
ב-1907 פורסמו תוצאות המחקר לראשונה והתופעה זכתה לכינוי "אפקט האנס החכם" (Clever Hans Effect). לפיה הסתבר שהסימנים הלא-רצוניים של השואל ניתנים להבחנה שהתקשורת החברתית של סוסים ניחנים בה, להבחין בשינויים קלים בסימנים גופניים אצלנו, בני האדם. מה שככל הנראה אחראי אצל הסוסים ליכולת המיוחדת הזו היא התקשורת החברתית ביניהם, שתלויה ביכולות הללו.
כמו האפקט שבתגית "אפקט הות'ורן" (ראו שם) או בתגית "אפקט הפלצבו", גם "אפקט האנס החכם" הוא מקרה פרטי נוסף של השפעה של החוקר על ביצועי הנחקר. בעצם מדובר בבעיה במחקר המדעי, שקשורה ב"נבואה המגשימה את עצמה". זה מצב בעייתי במחקר, בו משפיעות ציפיותיו של החוקר או של גורם חיצוני אחר, על ביצועי הנחקר, מבלי שתהיה לחוקר מודעות להשפעה הזו.
במחקרים מדעיים הקשורים בבני אדם או בעלי חיים יש חשיבות רבה לנטרול תופעת "הנבואה המגשימה את עצמה". בין השיטות למניעתה במחקרים העוסקים בפסיכולוגיה חברתית, או קוגניטיבית, ברפואה ובחינוך, בולט השימוש במערכות ממוחשבות, כמו אלה, למשל, שמנחות את הנחקרים אך לא יכולות לתת להם "סימנים" לא מודעים. שיטה אחרת היא לבצע את הניסויים, כשגם החוקר וגם הנחקר לא יודעים, עד תום המבחנים, האם הנחקר הוא בקבוצת הניסוי או הביקורת.
הנה הנס החכם:
https://youtu.be/1kxCNcaL_1Y
מצגת על הסיפור:
https://youtu.be/sa62dBgxB90
כך הוא ידע:
https://youtu.be/oJBCq61cVIM
הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסקירה מלאה על כל הפרשה:
https://youtu.be/C0LKN2lFWI4?long=yes
זה היה בסוף המאה ה-19. בגרמניה התגלה אז "הַנְס החכם" (Clever Hans), סוס שידע לחשב ולענות על שאלות חשבוניות.
התופעה הסעירה את גרמניה של אותם ימים. סוסים לא נחשבו לחיות אינטליגנטיות במיוחד וכאן הראה הסוס יכולת מרשימה. די מהר הוא זכה לכינוי "הַנְס החכם" (בגרמנית Der kluge Hans).
היה זה בעליו של הנס, וילהלם פון אוסטן, שאימן אותו להקיש בנקישות בפרסה שלו על הארץ, את התשובה הנכונה לשאלות החשבון ששאל אותו.
הוא לא למד לבד. היה זה בעליו, ברנש בשם וילהלם פון אוסטן, שאימן אותו לענות לשאלות חשבוניות ותרגילי אריתמטיקה, באמצעות הקשה בפרסתו. את התשובה המבוקשת נהג הסוס האנס להקיש ברגליו.
התדהמה שעורר הסוס הייתה גדולה. בכדי לבחון את הטענות בדבר כישוריו של הנס, כינס פילוסוף ופסיכולוג בשם קארל שטומפף ועדה של מדענים נחשבים. לאחר שהסוס עמד גם בבדיקות המדוקדקות זהוועדה ערכה לו, הועבר הנושא לפסיכולוג אוסקר פונגסט. הוא הוכיח שזה לא כישרון מתמטי שהנס ניחן בו, אלא יכולת להגיב לסימנים לא-רצוניים אצל השואלים, בשפת הגוף שלהם, שהם כמובן אינם מודעים לקיומם.
פונגסט שם לב שהסוס נוקש את המספר הנכון רק כשהשואל יודע מראש את התשובה הנכונה והסוס עצמו יכול לראותו. כשהחוקר בדק כיצד השואל מתנהג הוא שם לב שלקראת התשובה במספר ההקשות של הסוס, הבעת הפנים ויציבת גופו של השואל נעשו מתוחות יותר וכשהסוס הקיש את הנקישה האחרונה, ה"נכונה", הם התרפו.
ב-1907 פורסמו תוצאות המחקר לראשונה והתופעה זכתה לכינוי "אפקט האנס החכם" (Clever Hans Effect). לפיה הסתבר שהסימנים הלא-רצוניים של השואל ניתנים להבחנה שהתקשורת החברתית של סוסים ניחנים בה, להבחין בשינויים קלים בסימנים גופניים אצלנו, בני האדם. מה שככל הנראה אחראי אצל הסוסים ליכולת המיוחדת הזו היא התקשורת החברתית ביניהם, שתלויה ביכולות הללו.
כמו האפקט שבתגית "אפקט הות'ורן" (ראו שם) או בתגית "אפקט הפלצבו", גם "אפקט האנס החכם" הוא מקרה פרטי נוסף של השפעה של החוקר על ביצועי הנחקר. בעצם מדובר בבעיה במחקר המדעי, שקשורה ב"נבואה המגשימה את עצמה". זה מצב בעייתי במחקר, בו משפיעות ציפיותיו של החוקר או של גורם חיצוני אחר, על ביצועי הנחקר, מבלי שתהיה לחוקר מודעות להשפעה הזו.
במחקרים מדעיים הקשורים בבני אדם או בעלי חיים יש חשיבות רבה לנטרול תופעת "הנבואה המגשימה את עצמה". בין השיטות למניעתה במחקרים העוסקים בפסיכולוגיה חברתית, או קוגניטיבית, ברפואה ובחינוך, בולט השימוש במערכות ממוחשבות, כמו אלה, למשל, שמנחות את הנחקרים אך לא יכולות לתת להם "סימנים" לא מודעים. שיטה אחרת היא לבצע את הניסויים, כשגם החוקר וגם הנחקר לא יודעים, עד תום המבחנים, האם הנחקר הוא בקבוצת הניסוי או הביקורת.
הנה הנס החכם:
https://youtu.be/1kxCNcaL_1Y
מצגת על הסיפור:
https://youtu.be/sa62dBgxB90
כך הוא ידע:
https://youtu.be/oJBCq61cVIM
הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסקירה מלאה על כל הפרשה:
https://youtu.be/C0LKN2lFWI4?long=yes
מהי הפרסה של הסוס ולמה היא נחוצה?
קצת כמו נעליים לסוס, פרסות סוסים (Horseshoes) הן מעין "נעליים" המשמשות להגנת כפות רגלי הסוסים ומסייעות לשיפור יכולותיהם ולתפקוד מיטבי שלהם.
אבל מדוע הסוסים זקוקים לפרסות?
מטרתם העיקרית של הפרסות היא להגן על הפרסות הטבעיות של הסוס מפני בלאי. סוסים בטבע לא שוחקים את רגליהם כמו בשירות האדם. אבל לאדם הם משמשים לרכיבה, לעבודה ולמרוצי סוסים וחשופים לסכנה של פציעות ונזקים בפרסה.
נזקים כאלו עלולים להיות כואבים ומתישים ולכן הפרסות מספקות לסוס שכבת הגנה השומרת על הפרסות הטבעיות שלו, כמו גם על בריאותו ועל העמידות שלו במהלך מילוי המשימות.
השמירה העיקרית על רגלי הסוס היא מפני משטחים קשים, כמו פני שטח סלעיים, בטון או אספלט.
אך הפרסות גם עוזרות לחלק את משקלו של הסוס באופן שווה על פני הפרסה, מה שמפחית באופן משמעותי את הסיכון לפציעה.
עוד מסייעות הפרסות להפחית את סכנת ההחלקה של הסוס, מה שעלול להיות מסוכן לו מאוד ומסכן גם את הרוכב. סוסים עם פרסות קשיחות זוכים ביציבות ואחיזה טובים יותר על פני משטחים שונים ובכך מתאפשר להם לבצע טוב יותר מגוון של משימות.
#צורות וגדלים
ראיתם פרסות בצורת לב או ביצה וכדומה? - לא טעיתם וגם לא מדובר בעניין עיצובי או אסתטי של המפרזל, בעל המקצוע שמתקין לסוסים את הפרסות. גודלו של הסוס, הגזע שלו (שמבדיל את מבנה גופו) ומטרות השימוש בו - הם שמשפיעים על גודלן וצורתן של הפרסות שיותקנו לו.
צורות שונות של פרסות ישמשו לשיפור הביצועים והצעידה של הסוסים. לחלק מהן, למשל, מחברים זיזים או בליטות, המקנים לסוס יכולת משיכה נוספת, כשהוא צועד על משטחים חלקים.
#התפתחות הפרסות
ההיסטוריה של הפרסות מתחילה עוד מימי קדם. פרסות שימשו את הצבא הרומי כדי להגן על רגלי הסוסים שלהם.
בתחילה, הן היו עשויות עור גולמי, אך עם הזמן הן התפתחו והפכו עמידות יותר ושרדו לאורך זמן. כיום, הפרסות עשויות מפלדה או אלומיניום, חומרים שמקנים לפרסות הסוסים הגנה טובה יותר.
במהלך הדורות התפתחו הפרסות עוד יותר. בנוסף להגנה והמשיכה הטובים יותר לסוסים, הן גם הפכו ליותר עמידות והשרידות שלהן לאורך זמן, גם היא השתפרה פלאים.
כך לומדים לפרזל סוסים (עברית):
https://youtu.be/cLxpGHXwVIg?t=17s
למה סוסים צריכים פרסות?
https://youtu.be/yk1M1jQGnCQ
הסבר לילדים:
https://youtu.be/Di6zV8RPd9s
מפרזל סוסים בעבודה:
https://youtu.be/TGfvnTKlCjU?t=15s
וכך מטפלים בפרסות במצב קשה שצריך ללטש:
https://youtu.be/1fV5jhzL8rw
קצת כמו נעליים לסוס, פרסות סוסים (Horseshoes) הן מעין "נעליים" המשמשות להגנת כפות רגלי הסוסים ומסייעות לשיפור יכולותיהם ולתפקוד מיטבי שלהם.
אבל מדוע הסוסים זקוקים לפרסות?
מטרתם העיקרית של הפרסות היא להגן על הפרסות הטבעיות של הסוס מפני בלאי. סוסים בטבע לא שוחקים את רגליהם כמו בשירות האדם. אבל לאדם הם משמשים לרכיבה, לעבודה ולמרוצי סוסים וחשופים לסכנה של פציעות ונזקים בפרסה.
נזקים כאלו עלולים להיות כואבים ומתישים ולכן הפרסות מספקות לסוס שכבת הגנה השומרת על הפרסות הטבעיות שלו, כמו גם על בריאותו ועל העמידות שלו במהלך מילוי המשימות.
השמירה העיקרית על רגלי הסוס היא מפני משטחים קשים, כמו פני שטח סלעיים, בטון או אספלט.
אך הפרסות גם עוזרות לחלק את משקלו של הסוס באופן שווה על פני הפרסה, מה שמפחית באופן משמעותי את הסיכון לפציעה.
עוד מסייעות הפרסות להפחית את סכנת ההחלקה של הסוס, מה שעלול להיות מסוכן לו מאוד ומסכן גם את הרוכב. סוסים עם פרסות קשיחות זוכים ביציבות ואחיזה טובים יותר על פני משטחים שונים ובכך מתאפשר להם לבצע טוב יותר מגוון של משימות.
#צורות וגדלים
ראיתם פרסות בצורת לב או ביצה וכדומה? - לא טעיתם וגם לא מדובר בעניין עיצובי או אסתטי של המפרזל, בעל המקצוע שמתקין לסוסים את הפרסות. גודלו של הסוס, הגזע שלו (שמבדיל את מבנה גופו) ומטרות השימוש בו - הם שמשפיעים על גודלן וצורתן של הפרסות שיותקנו לו.
צורות שונות של פרסות ישמשו לשיפור הביצועים והצעידה של הסוסים. לחלק מהן, למשל, מחברים זיזים או בליטות, המקנים לסוס יכולת משיכה נוספת, כשהוא צועד על משטחים חלקים.
#התפתחות הפרסות
ההיסטוריה של הפרסות מתחילה עוד מימי קדם. פרסות שימשו את הצבא הרומי כדי להגן על רגלי הסוסים שלהם.
בתחילה, הן היו עשויות עור גולמי, אך עם הזמן הן התפתחו והפכו עמידות יותר ושרדו לאורך זמן. כיום, הפרסות עשויות מפלדה או אלומיניום, חומרים שמקנים לפרסות הסוסים הגנה טובה יותר.
במהלך הדורות התפתחו הפרסות עוד יותר. בנוסף להגנה והמשיכה הטובים יותר לסוסים, הן גם הפכו ליותר עמידות והשרידות שלהן לאורך זמן, גם היא השתפרה פלאים.
כך לומדים לפרזל סוסים (עברית):
https://youtu.be/cLxpGHXwVIg?t=17s
למה סוסים צריכים פרסות?
https://youtu.be/yk1M1jQGnCQ
הסבר לילדים:
https://youtu.be/Di6zV8RPd9s
מפרזל סוסים בעבודה:
https://youtu.be/TGfvnTKlCjU?t=15s
וכך מטפלים בפרסות במצב קשה שצריך ללטש:
https://youtu.be/1fV5jhzL8rw
מהו ביות בעלי חיים?
הביות (Domestication) הוא תהליך של שינויים שעושה האדם בבעלי חיים ובצמחים, כדי להתאימם לצרכיו. השינוי הזה הוא חלק מהחקלאות שהאדם למד לייצר. הוא נקרא ביות והוא מתרחש בתקופת המהפכה הנאוליתית.
במהלך היווצרות הכלכלה האנושית, החקלאות והמעבר להתיישבות קבועה בויתו חיות פרא לחיות משק כמו סוסים, חמורים וגמלים, שנשאו משאות ובני אדם, סיפקו חלב ובשר או כמו השוורים - סייעו בכוחם הרב במלאכות שונות.
צמחים רבים בויתו והפכו לגידולים חקלאיים שהניבו מזון רב. עופות בויתו לצורך הפקת ביצים ובשר וציידים בייתו עופות דורסים לעזרה בציד וכך הלאה.
לא מעט בזכות הביות ומקורות המזון שהוא סיפק להם, עברו בני האדם מחברות של ציידים-לקטים להתיישבות בישובי קבע ולעיסוק בחקלאות, מה שיוביל להיווצרות של התרבויות השונות ולהתקדמות המדהימה של האדם ב-15 אלף השנים האחרונות.
בעלי חיים בויתו בדרכים שונות. יש בעלי החיים שהאדם סיגל אותם לצרכיו לגמרי, כמו כלבים, פרות, סוסים וחיות משק נוספות. באחרות לא שינה האדם את ההתנהגות הטבעית, כמו הדבורים למשל, ויש ששינה חלקית, כמו במקרה של החתולים.
החוקרים סבורים שהביות החל מתועלת הדדית של בעלי חיים ובני אדם. ככל הנראה הזאבים היו מהראשונים שבויתו, כשלמדו שהתרעה על חיות טרף מביאה את האדם הקדמון לחלוק עימם את שאריות מזונו.
בתהליך ארוך של ברירה מלאכותית הפכו בעלי החיים המבויתים לנוחים לצרכי האדם. זה קרה כשהאדם עודד את פריון הנוחים והמניבים שבהם ודאג לעצור את ההתרבות של מי מהם שלא הסתגלו מספיק לצרכיו, היו אלימים מדי, מניבים פחות מדי וכדומה.
הנה הביות והברירה המלאכותית שנדרשה לו:
https://youtu.be/kPDPTm7NgUE
כך בויתו בהמות המשא:
https://youtu.be/_ODCZOcfNSc
האם יכולנו לביית כל בעל חיים?
https://youtu.be/AMV2zE3vaVE
וסרטון תיעודי על הגאוגרפיה של בעלי החיים שבויתו:
https://youtu.be/P6S8JnkJkRg?long=yes
הביות (Domestication) הוא תהליך של שינויים שעושה האדם בבעלי חיים ובצמחים, כדי להתאימם לצרכיו. השינוי הזה הוא חלק מהחקלאות שהאדם למד לייצר. הוא נקרא ביות והוא מתרחש בתקופת המהפכה הנאוליתית.
במהלך היווצרות הכלכלה האנושית, החקלאות והמעבר להתיישבות קבועה בויתו חיות פרא לחיות משק כמו סוסים, חמורים וגמלים, שנשאו משאות ובני אדם, סיפקו חלב ובשר או כמו השוורים - סייעו בכוחם הרב במלאכות שונות.
צמחים רבים בויתו והפכו לגידולים חקלאיים שהניבו מזון רב. עופות בויתו לצורך הפקת ביצים ובשר וציידים בייתו עופות דורסים לעזרה בציד וכך הלאה.
לא מעט בזכות הביות ומקורות המזון שהוא סיפק להם, עברו בני האדם מחברות של ציידים-לקטים להתיישבות בישובי קבע ולעיסוק בחקלאות, מה שיוביל להיווצרות של התרבויות השונות ולהתקדמות המדהימה של האדם ב-15 אלף השנים האחרונות.
בעלי חיים בויתו בדרכים שונות. יש בעלי החיים שהאדם סיגל אותם לצרכיו לגמרי, כמו כלבים, פרות, סוסים וחיות משק נוספות. באחרות לא שינה האדם את ההתנהגות הטבעית, כמו הדבורים למשל, ויש ששינה חלקית, כמו במקרה של החתולים.
החוקרים סבורים שהביות החל מתועלת הדדית של בעלי חיים ובני אדם. ככל הנראה הזאבים היו מהראשונים שבויתו, כשלמדו שהתרעה על חיות טרף מביאה את האדם הקדמון לחלוק עימם את שאריות מזונו.
בתהליך ארוך של ברירה מלאכותית הפכו בעלי החיים המבויתים לנוחים לצרכי האדם. זה קרה כשהאדם עודד את פריון הנוחים והמניבים שבהם ודאג לעצור את ההתרבות של מי מהם שלא הסתגלו מספיק לצרכיו, היו אלימים מדי, מניבים פחות מדי וכדומה.
הנה הביות והברירה המלאכותית שנדרשה לו:
https://youtu.be/kPDPTm7NgUE
כך בויתו בהמות המשא:
https://youtu.be/_ODCZOcfNSc
האם יכולנו לביית כל בעל חיים?
https://youtu.be/AMV2zE3vaVE
וסרטון תיעודי על הגאוגרפיה של בעלי החיים שבויתו:
https://youtu.be/P6S8JnkJkRg?long=yes
מהו פסטיבל הקלגרי סטמפיד?
הקַלְגָרִי סְטַמְפִּיד או הסטמפיד של קלגרי (Calgary Stampede) הוא פסטיבל הרודיאו שמקיים מחוז אלברטה שבקנדה, מדי שנה בתחילת חודש יולי, למשך 10 ימים.
ספורט הרודיאו, הכרוך ברכיבה על גבי סוסים מתפרעים, הוא פופולרי מאוד בצפון אמריקה. בכל קיץ, מאז שנת 1912, נערך עבורו פסטיבל הסטמפיד, בו חוגגים המקומיים את הווי הבוקרים ו"המערב הפרוע" בצד המורשת החקלאית של המחוז שלהם, שהיא מן הסתם שלווה הרבה יותר.
מעל מיליון איש מגיעים ומשתתפים בכל שנה בפסטיבל, בעיקר בצפייה בכמה קטיגוריות של תחרויות רודיאו. משתתפים בהם טובי הבוקרים בעולם, כשהם עושים מאמצים אדירים לשרוד על גב סוסי הפרא והשוורים המשתוללים.
המושג "סטמפיד" מתייחס לדהרת הסוסים, או בתרגום חופשי וספציפי יותר - למנוסת הבהלה או ההסתערות המהירה של הסוסים. למעשה, את קַלְגָרִי סְטַמְפִּיד נוהגים לתרגם גם כ"שעטת קַלְגָרִי".
אחד משיאי הפסטיבל הוא מירוץ הכרכרות המסורתי שנערך בו ומזכיר מרדפים בסגנון המערב הפרוע, כאלו שרובנו רואים בעיקר במערבונים ישנים.
אבל הסטמפיד מתהדר גם במצעד הפתיחה המסורתי, הענקי והמרהיב, בדוכני אוכל, המון בירות, חגיגות, קזינו, כפר אינדיאני, מרוצי קאובויז היתוליים, ובתערוכות חקלאיות למתעניינים.
כל אלה מוצעים לצד מופעים מוסיקליים של מוסיקה עממית, זיקוקי-דינור, שערים פתוחים של פארק השעשועים המקומי וארוחות בוקר חינמיות המחולקות בעיר לאורך כל ימי הפסטיבל.
ילדים ומבוגרים מאוד נהנים בו גם מיום ילדים ויום קשישים, ימים בהם הכניסה עבורם בבוקר היא ללא תשלום.
הנה הסבר הסטמפיד בקלגרי:
https://youtu.be/GANsHb6-I_Y
קיצור האטרקציות של הסטמפיד של קלגרי:
https://youtu.be/UHCKAidVXqs
חוויות הקלגרי סטמפיד:
https://youtu.be/gsuRTTjdz4U
הרודיאו המפורסם:
https://youtu.be/sf5Fz3qsn_M
ביצועים נבחרים מתחרויות הרודיאו בסטמפיד:
https://youtu.be/hvFAns4yVQM
תחרות לכידת והיאבקות שוורים:
https://youtu.be/rzCgy-YYU1I
וביקורת לגיטימית על התחרויות שלא פעם פוצעות את בעלי החיים:
https://youtu.be/vX4YvJf3w_Q
הקַלְגָרִי סְטַמְפִּיד או הסטמפיד של קלגרי (Calgary Stampede) הוא פסטיבל הרודיאו שמקיים מחוז אלברטה שבקנדה, מדי שנה בתחילת חודש יולי, למשך 10 ימים.
ספורט הרודיאו, הכרוך ברכיבה על גבי סוסים מתפרעים, הוא פופולרי מאוד בצפון אמריקה. בכל קיץ, מאז שנת 1912, נערך עבורו פסטיבל הסטמפיד, בו חוגגים המקומיים את הווי הבוקרים ו"המערב הפרוע" בצד המורשת החקלאית של המחוז שלהם, שהיא מן הסתם שלווה הרבה יותר.
מעל מיליון איש מגיעים ומשתתפים בכל שנה בפסטיבל, בעיקר בצפייה בכמה קטיגוריות של תחרויות רודיאו. משתתפים בהם טובי הבוקרים בעולם, כשהם עושים מאמצים אדירים לשרוד על גב סוסי הפרא והשוורים המשתוללים.
המושג "סטמפיד" מתייחס לדהרת הסוסים, או בתרגום חופשי וספציפי יותר - למנוסת הבהלה או ההסתערות המהירה של הסוסים. למעשה, את קַלְגָרִי סְטַמְפִּיד נוהגים לתרגם גם כ"שעטת קַלְגָרִי".
אחד משיאי הפסטיבל הוא מירוץ הכרכרות המסורתי שנערך בו ומזכיר מרדפים בסגנון המערב הפרוע, כאלו שרובנו רואים בעיקר במערבונים ישנים.
אבל הסטמפיד מתהדר גם במצעד הפתיחה המסורתי, הענקי והמרהיב, בדוכני אוכל, המון בירות, חגיגות, קזינו, כפר אינדיאני, מרוצי קאובויז היתוליים, ובתערוכות חקלאיות למתעניינים.
כל אלה מוצעים לצד מופעים מוסיקליים של מוסיקה עממית, זיקוקי-דינור, שערים פתוחים של פארק השעשועים המקומי וארוחות בוקר חינמיות המחולקות בעיר לאורך כל ימי הפסטיבל.
ילדים ומבוגרים מאוד נהנים בו גם מיום ילדים ויום קשישים, ימים בהם הכניסה עבורם בבוקר היא ללא תשלום.
הנה הסבר הסטמפיד בקלגרי:
https://youtu.be/GANsHb6-I_Y
קיצור האטרקציות של הסטמפיד של קלגרי:
https://youtu.be/UHCKAidVXqs
חוויות הקלגרי סטמפיד:
https://youtu.be/gsuRTTjdz4U
הרודיאו המפורסם:
https://youtu.be/sf5Fz3qsn_M
ביצועים נבחרים מתחרויות הרודיאו בסטמפיד:
https://youtu.be/hvFAns4yVQM
תחרות לכידת והיאבקות שוורים:
https://youtu.be/rzCgy-YYU1I
וביקורת לגיטימית על התחרויות שלא פעם פוצעות את בעלי החיים:
https://youtu.be/vX4YvJf3w_Q
