בעולם הגופנים, באנגלית "פונטים" (Fonts), יש שני סוגים של גופנים: פונטי סֶרִיף הם פונטים עם תגים קטנים בקצות האותיות. מולם יש את פונטי סן-סֶרִיף (sans serif), שהם גופנים ללא תגים.

כלומר פונטי סֶרִיף הם גופנים עם תג, כשההפוכים מהם הם גופני סן-סריף (sans serif), בצרפתית "ללא תג". מדובר בפונטים שהאותיות בהם נטולות סריפים.

פונטי סֶרִיף שכאלו הם פונטים עם תגים קטנים בקצוות האותיות. גופנים כמו David או Times New Roman הם הסריפים הכי מוכרים ומשתמשים בהם לא פעם בספרים.

גופני סן-סֶרִיף, לעומת זאת, הם פונטים מודרניים יחסית וללא תג, שפותחו בעידן הדפוס המודרני וקיבלו תנופה בעידן המחשבים. יש המכנים אותם "גותיים".

בימינו סדרת Arial מהאינטרנט היא אולי סדרת הגופנים נטולי הסריפים הכי מוכרת, אבל חוץ מאריאל חזקים מאוד גם גופני הלווטיקה (Helvetica) ופוטורה (Futura), שקדמו לו ופופולריים לא פחות.


#מהי צורת הסֶרִיף?
סֶרִיפים הם קווים קטנים ועיטורים שהצמיד מעצב האותיות אליהן, כקישוט. יש ויכוחים על מקורו של הסריף. אולי מקורם של הסֶרִיפים, אותם גופנים עם תגים, הוא בכלל מהתקופה שבה כתבו ביד. עניין של סגנון ויופי, אבל אולי גם מגבלה שהציבו העט העתיקה, הקולמוס או המכחול, שבהם נהגו לכתוב בימי קדם.

יש סיפור, שלא ברור עד כמה הוא מדויק אבל הוא מסופר יפה, אז הסיפור הוא שהסריף נולד מהקולמוס, העט הקווי שהותיר כתם דיו קטן בסוף הכתיבה של אות. לכן נהגו הכותבים אז, למשוך משיכת קו עדינה בסוף הקו וכך ליצור את התג הקטן, מה שנתן סיומת נאה לכל אות, במקום כתם.

סברה אחרת שהוא נולד בכלל מאמני הכתיבה על אבנים, חוצבים באיזמל שידעו לחצוב כיתובים על האבן. החוצבים הללו יצרו לאותיות מעין בסיס רחב שהיה גם הבסיס לסריפים.

מכל מקום יש גופנים סריפיים יותר ישנים ויש מודרניים. תוכלו להבחין ביניהם בקלות רבה - ככל שפונט סריף הוא מודרני יותר, ההבדל שבין הקווים העבים של האות לקווים הדקים שבה הופך מוקצן יותר. למשל באות O תראו את ההבדל שבין הקווים האופקיים שבה והקווים הניצבים שלה.


#איפה משתמשים בפונטי סן סריף ואיפה בסריף?
בגופני סן-סריף מרבים להשתמש באתרי אינטרנט. יש כמה קבוצות של גופנים ללא תגים, כולל גופנים גרוטסקיים, גופנים ניאו-גרוטסקים, הומניסטיים וגאומטריים. עליהם נמנים פונט אריאל, אותו פונט שמשמש המון באינטרנט ומאוד קריא על צגי מחשב, אבל גם כוכבי הפוסטרים, החל מהפונט הגאומטרי פוטורה ועד פונט ההלווטיקה האהוב.

גופני סריף מופיעים בספרות היסטורית, דפוס קדום ובגילופי כתובות עתיקים על אבן. הם רציניים יותר ומקרינים סמכות רבה ולכן כיום הם יופיעו לא פעם בכותרות מכתבים רשמיים, מסמכים היסטוריים, מגזינים וספרים לאנשים מבוגרים וספרי קודש.


הנה הסבר על פונט הסריף שהפך לקונצנזוס (עברית):

https://youtu.be/6ZuV9C-pUrc


עוד הסבר קצר על סריף וסאנס סריף בגופנים:

https://youtu.be/ocvUGN-OD0w


גופני הסן סריף עוצבו ברוח העיצוב והפילוסופיה של הבאוהאוס:

https://youtu.be/vuE6Jz-tZWQ


וכך השתלטו הסן סריפים על העולם, האינטרנט והפוסטרים:

https://youtu.be/dbpQns1WQQU

גופן הפוטורה (Futura) הוא מהפונטים המעניינים והמשפיעים בהיסטוריה, עם סיפור ותפקיד מרתק במהלך המאה ה-20.

הפוטורה ניחן בעיצוב פשוט, פונקציונלי ואלגנטי. הוא עוצב לפני מאה ועד היום הוא מככב בפרסומות, בספרים ובעיצוב גרפי שאפשר לראות בכל מקום ובלוגואים של חברות שונות.

זהו פונט סן-סֶרִיף (sans serif), כלומר גופן ללא תגים. גופנים ללא תג, סן-סריף, הם פונטים מודרניים יחסית שפותחו בעידן הדפוס המודרני וקיבלו תנופה בעיקר בעידן המחשב. יש המכנים אותם "גותיים".

הסיפור ההיסטורי של הפוטורה מעניין הרבה יותר מפונטים אחרים. הוא נוצר בגרמניה שלפני היטלר ובה תפס אותו המשטר הנאצי כקורא תיגר על האסתטיקה המסורתית שלו.

בתקופה מסוימת הכתב גאומטרי שלו נחשב לאחד הפופולריים בפוסטרים ואם מישהו מכם יגיע במקרה לירח, הביטו בלוחית המפורסמת שהותירו עליו האסטרונאוטים של אפולו 11 - הכתב שכתוב עליה הוא בפונט... ניחשתם נכון, פוטורה.


#היסטוריה
הסיפור המרתק של הפונט הזה מתחיל בגרמניה של שנות העשרים, כשמעצב מבריק בשם פול רנר (Paul Renner) החליט ליצור פונט שישקף את רוח התקופה המודרנית.

רנר, שהושפע עמוקות מרעיונות הבאוהאוס והמודרניזם הגרמני, האמין בעיצוב המבוסס על צורות גיאומטריות נקיות ופונקציונליות מושלמת. ב-1927 הוא יצר את הפוטורה – פונט שהיה מהפכני בפשטותו ובקריאותו המעולה. הצורות הגיאומטריות המדויקות שלו שיקפו את האמונה שחשו רבים אז בקדמה ובעתיד טכנולוגי.

אבל האמונה הזו חטפה מכה קשה.

כי כשהנאצים עלו לשלטון ב-1933, הם רצו פונט שיבטא את הזהות הגרמנית לפי תפיסת הרייך ההיטלראי. אז הם קידמו את השימוש בפרקטור, הכתב הגותי המסורתי. אך המציאות הייתה מורכבת ובעוד שהפרקטור שימש לפרסומים מקומיים, בחומרים שיועדו לציבור הבינלאומי הם נאלצו להמשיך ולהשתמש בפוטורה, פונט שגילם את רוח תנועת הבאוהאוס דווקא, התנועה העיצובית שהם תיעבו.

רנר עצמו, שהתנגד לאידיאולוגיה הנאצית, פוטר ממשרתו האקדמית ב-1933. הוא עבר לעיר אחרת בגרמניה והמשיך לעבוד כמעצב וטיפוגרף, אם כי תחת המגבלות של המשטר.

ובזמן שגרמניה התמודדה עם השינויים הפוליטיים הדרמטיים, הפוטורה כבר החל את מסעו העולמי. מעצבים ומו"לים ברחבי אירופה ואמריקה התאהבו בצורות הנקיות והמודרניות שלו. חברות מובילות כמו "של" (Shell) וקודאק (Kodak) אימצו אותו כפונט הרשמי שלהן.

הפוטורה הפך לסמל של חדשנות ויעילות בעיצוב המודרני.

אחרי מלחמת העולם השנייה הפוטורה המשיך לעצב את השפה הוויזואלית המודרנית. מפוסטרים פוליטיים ועד לגרפיקה בסרטים של במאים כמו ווס אנדרסון וסטנלי קובריק, הגופן שדוכא על ידי המשטר הנאצי הפך לאחד הגופנים הנפוצים בתבל.

כשנאס"א חיפשה פונט ללוחית שתונח על הירח, הפוטורה נבחר בזכות הקריאות המעולה שלו והצורה הברורה של האותיות, שהתאימה במיוחד לחריטה במתכת. בפוטורה נחרטו אז המילים "HERE MEN FROM THE PLANET EARTH FIRST SET FOOT UPON THE MOON" והפכו לעדות נצחית של ההישג האנושי הגדול בהגעה ובנחץץיתה על פני הירח.

היום, הפוטורה ממשיך להיות אחד הפונטים המשפיעים והפופולריים בעולם העיצוב. מהרפובליקה של ויימאר ועד לעידן החלל - העיצוב האיכותי שלו מאז נוצר עבר תהפוכות רבות, תוך שהוא תופס מקום חשוב וברור בשפה החזותית של התרבות האנושית.


הנה הפונט שהפחיד את הדיקטטור:

https://youtu.be/G6llwIdPXYE


סיפורו של פונט הפוטורה:

https://youtu.be/SaX_PwxSh5M


סרטון אנימציה על הפונט החדשני (ללא מילים):

https://youtu.be/2JWB4B6ylAQ


ההתפעלות האמנותית מהגופן המדויק והמאוזן:

https://youtu.be/DmOGDAFcEqc