שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה יש מדינות שנוהגים בהן בצד שמאל?
יש מדינות בעולם שבמקום לנסוע בצד ימין של הכביש, נוהגים בהן בצד שמאל. הנהיגה בצד שמאל היא אכן כיוון תנועה (Traffic direction) שונה והפוך משל חלק גדול ממדינות העולם.
ההערכה המקובלת היא שהנהיגה בצד בשמאל היא נחלת חלקה של כ-35% מאוכלוסיית העולם.
#למה במדינות מסוימות נוסעים בצד שמאל?
ההיסטוריה של הנהיגה בצד שמאל היא מרתקת. עדויות ארכיאולוגיות מראות שהאנגלים נוהגים בצד שמאל מכיוון שכך נהגו ברחבי האימפריה הרומית. מסתבר שזה בא עוד מהתקופה בה התניידו בה על סוסים.
נתחיל בעלייה על הסוס. לאדם ימני יהיה קשה
לעלות על הסוס מצד ימין של הסוס. גם החרב שהנדן שלה הוא בצד שמאל של הגוף תקשה לעלות כך ולכן קל וגם בטוח יותר לעלות ולרדת מהסוס לכיוון צד הדרך ולא ימינה למרכזה המסוכן יותר של התנועה.
היות ומרביתם היו ימניים, גם העדיפו הלוחמים והאבירים לרכוב בצד שמאל ולהשאיר את ידם הימנית פנויה להגנה מהרוכב המתקרב. כך גם פחת הסיכוי שהנדן שנלבש מצד שמאל יפגע באנשים אחרים.
הכיוון הזה המשיך גם בחברות הפיאודליות והאלימות של ימי הביניים. שם זה פחות רכיבה על סוסים ויותר מחשש של מתקפה על הכרכרה. יד ימין צריכה תמיד להיות פנויה להגנה ולכן הגיוני לנהוג בשמאל ולשמור אותה פנויה.
כך זה עבר גם לאנגליה, שהייתה מושבה רומית וגם בה נסללו דרכי נסיעה, חלק ממערכת הדרכים הנרחבת שבנו הרומאים. כך נשאר החוק הרומי, לנסוע בצד שמאל, עד היום באי הבריטי.
היות והאימפריה הבריטית שלטה בארצות רבות, הנהיגה הושלטה בהן בצד שמאל. מרבית המושבות הבריטיות הוותיקות שהשתחררו מהאימפריה והפכו למדינות עצמאיות השאירו את הנהיגה בצד שמאל בחוק.
#ומדוע במדינות אחרות נוהגים בצד ימין?
הסיבה היא כמו בהרבה מקרים אגו, או כבוד לאומי, אם תרצו...
הצרפתים שתמיד עשו את ההיפך מהאנגלים, שמרו על המסורת גם בכיוון התנועה והשליטו ברחבי אירופה את הנסיעות בצד ימין.
גם זה מתחיל בצרפת שלפני המהפכה הצרפתית של 1789, עת נהגו האצילים לנסוע בצד שמאל של הכביש. את האיכרים ופשוטי העם אילץ החוק לנהוג בצד ימין. לאחר המהפכה הצרפתית והריסת הבסטיליה חששו האריסטוקרטים לנהוג כמו בעבר בשמאל והצטרפו בשקט לנהיגה בצד ימין, הצד של פשוטי העם. ב-1794 מחקר החוק הרשמי שקבע את הנהיגה בצד ימין.
כשנפוליאון כבש את אירופה, הוא הורה להעביר את כיוון התנועה לצד ימין של הדרך, בכל הארצות שכבש. וכך יצא שהמסורת של השנאה נשמרה - אם הכרכרות והעגלות של האנגלים נוסעים בצד שמאל - הצרפתים ייסעו בימין.
כך יצא שאם במרבית מדינות האימפריה הבריטית המשיכו לנסוע בשמאל, ברוב המדינות האחרות נשארה הנהיגה בצד ימין הרבה אחרי שנפוליאון ירד מבמת ההיסטוריה.
מה שמעניין הוא שגם מדינות שנפוליאון אפילו לא ביקר בהן, כמו שוודיה, איסלנד ועוד כמה נוספות, החליפו במהלך המאה ה-20 את כיוון הנסיעה לימין. היחידה אי-פעם שהחליפה לצד שמאל היא סמואה. מפתיע אולי לדעת ששתי מדינות שמעולם לא נשלטו על ידי הבריטים, תאילנד ויפן, הנהיגו גם הן את הנהיגה בצד שמאל.
#ואיך השתחררו באמריקה מהאימפריה?
אם האימפריה הבריטית חייבה במאה ה-19 בחוק את הנהיגה בצד שמאל בכל המושבות שבהן שלטה, בארץ אחת סימל השחרור ממנה שינוי כיוון הנהיגה. מדובר בארצות הברית, שברגע בו ניצחה במלחמת העצמאות ונפטרה מהשלטון הבריטי, החליטה לבטא את השחרור מעול האימפריה הבריטית השנואה בחוק שקבע שמכאן הנהיגה בה תהיה בצד ימין.
הנה הנהיגה הבריטית בצד שמאל:
https://youtu.be/prNWTqOoeBs
הסיפור ההיסטורי של הנהיגה בצד שמאל:
https://youtu.be/91VM5I01B4U
מעט מהחוויות של אדם שלראשונה נוהג בצד שמאל:
https://youtu.be/83fn_DAItBA
כך זה מרגיש בתוך מכונית הנוסעת בצד שמאל:
https://youtu.be/K_G0PMbSX7Y
ונסו להרגיש איך זה לנסוע בצד שמאל:
https://youtu.be/R4PNZoxoG3s
איך אשליה אופטית מסייעת לזהירות בדרכים?
האם ראיתם פעם מעברי חצייה הצבועים בדרך היוצרת אשליה אופטית של עצמים תלת-ממדיים שכמו מרחפים מעל הכביש?
האשליה נועדה לגרום לנהגים להאט את מהירות נסיעתם כשהם מתקרבים למעבר החצייה, מחשש שייתקעו בו, ובכך להגביר את בטיחות הולכי הרגל. כל העולם צפה בתמונות של מעברי החצייה התלת-ממדיים הללו. הם מהווים דוגמה מרתקת לחשיבה יצירתית בתחום הבטיחות בדרכים.
הרעיון התפתח באיסלנד בספטמבר 2017 כשעיריית איסאפיורדור (Ísafjörður), עיירת דייגים קטנה בת כ-2,600 תושבים בצפון-מערב איסלנד, החליטה לנסות פתרון חדשני לבעיית המהירות המופרזת של הנהגים בה.
הבמפרים הרגילים, הסביר ראלף טרילה (Ralf Trylla), מנהל התכנון והפיתוח של העיירה איסאפיורדור, נמצאו כפחות מוצלחים, כך קבע מחקר שנערך בשנת 2016 על ידי המכון הלאומי לבריאות בבריטניה. המחקר גילה שבנוסף לתרומתם בזיהום האוויר, הבאמפרים פוגעים ברכב וגורמים לעלייה בכאבי גב אצל נהגים.
איסאפיורדור, שווה לדעת, הוא לא המקום הראשון בעולם שבו מציירים מעברי חצייה תלת-ממדיים. טרילה, שנתקל ברעיון היצירתי בהודו, הציע לאמץ אותו ולהתאימו לצרכי העיר הצפונית. הוא הלך על זה והתוצאה נראתה נהדר.
צביעת מעברי החצייה כשהם נראים כעצמים מוגבהים ובולטים מהכביש נראה פשוט אך בה בעת הוא מתוחכם. הצבע הלבן המסורתי של הפסים מצויר באופן מדויק כך שייצור אשליה של קוביות תלת-ממדיות המרחפות מעל פני הכביש או בולטות מעליו.
בעוד שהולכי רגל רואים אותו כמעבר חצייה רגיל מזווית הראייה שלהם, האפקט האופטי מורגש בעיקר כשמתקרבים ברכב למעבר החצייה.
הניסוי הראשון באיסאפיורדור זכה לתהודה עולמית. תמונות מעבר החצייה הייחודי הפכו לוויראליות ברשתות החברתיות והרעיון משך תשומת לב מערים רבות ברחבי העולם שהתמודדו גם הן עם בעיות דומות של בטיחות בדרכים.
מה שהחל כניסוי מקומי קטן בעיירת דייגים מרוחקת הפך במהרה לתופעה גלובלית. השימוש באשליה אופטית מעולם לא נראה כל כך טוב ולצרכים כה משמעותיים כמו חיי אדם.
האפקטיביות של מעברי החצייה התלת-ממדיים נובעת מכך שהם מפתיעים את הנהגים ומושכים את תשומת ליבם. כאשר נהג רואה לפתע "קוביות צפות" על הכביש, התגובה האינסטינקטיבית היא להאט. באיסאפיירד'ור, אגב, עשו ניסוי גם בצבעים רפלקטיביים, כך שנהגים יראו את התלת ממד גם בלילה.
אז נכון שמחקרים מראים כי האפקט דועך מהר יחסית, במיוחד עבור נהגים מקומיים המתרגלים לאשליה האופטית, אך עדיין נשמרת השפעה חיובית על נהגים חדשים באזור ועל תיירים הנוהגים בו לראשונה.
מאז ההתקנה הראשונית, הרעיון התפשט לערים שונות ברחבי העולם, מהודו ועד סין ובריטניה, הרחק מאיסלנד עצמה. הרשויות במקומות שונים דיווחו על ירידה במהירות הנסיעה באזורים שבהם הותקנו מעברי החצייה החדשניים, מה שהוביל לשיפור בבטיחות הולכי הרגל.
המחלוקת הגדולה, ותמיד תהיה כזו, סביב מעברי החצייה התלת-ממדיים נוגעת לשאלה האם האשליה האופטית עלולה לגרום לבלבול מסוכן אצל נהגים. המבקרים טוענים שהיא עלולה להוביל לבלימות פתע מיותרות או לתגובות לא צפויות.
תומכי הרעיון מנגד מדגישים את העובדה שהאטה בקרבת מעברי חצייה היא בדיוק התוצאה הרצויה. הסיכון הכרוך בבלימות פתע קטן לדעתם מהסיכון הטמון במהירות נסיעה גבוהה באזורים עירוניים.
דוגמה זו ממחישה היטב כיצד פתרונות פשוטים ויצירתיים יכולים לעיתים להשיג תוצאות טובות יותר מאשר אמצעי אכיפה מסורתיים ויקרים. מעברי החצייה התלת-ממדיים מדגימים את הכוח של עיצוב חכם המשתמש בהבנת הפסיכולוגיה האנושית כדי להשפיע על התנהגות.
אגב, סיכון שלא יפתיע איש ממי שמכירים את עידן האינסטגרם והטיק טוק הוא בהזדמנויות הצילום של הולכי הרגל שירצו להצטלם על מעבר החציה כשהם "מרחפים באוויר"...
ועדיין, מעברי החצייה התלת-ממדיים של איסלנד הם דוגמה נהדרת לשימוש נפלא ויצירתי באשליה האופטית לצרכי הזהירות בדרכים. יפה לא פחות היא העובדה שרעיון הציור שמכריח את הנהגים להיזהר, לא רק יושם היטב אלא גם פורסם לעולם כולו ומאפשר לבחון אותו בהיקפים גדולים ומגוונים מבחינה תרבותית.
בעולם שבו תאונות דרכים מהוות איום משמעותי על חיי אדם, פתרונות חדשניים כאלה הם דוגמה מעוררת השראה לחשיבה יצירתית על בטיחות בדרכים ושימוש נבון בפסיכולוגיה אנושית.
הנה מעבר החצייה המשתמש באשליה אופטית להאטת הנהגים:
https://youtu.be/x_8cQzBKdUQ
מצגת וידאו של מעברי החצייה המטעים של איסלנד:
https://youtu.be/X2GCC9LSjYo
מראה מעברי החצייה הבולטים:
https://youtu.be/R1SQcXhqefs
כתבה על מעברי חצייה כאלו בקנזס ארה"ב:
https://youtu.be/8XewhV4TDAQ
גם בפורטו שבפורטוגל עשו את זה:
https://youtu.be/0NK7GNupewA
והסבר מקיף על מעברי החצייה התלת ממדיים:
https://youtu.be/aVHXTie9xDE?long=yes
מיהו אלוף החניה העולמי?
חנייה מקבילית היא חנייה שבה הנהג חונה בבלימה וסיבוב, אל מקום החנייה שבין שתי מכוניות. בחודש אפריל 1999, בלייצ'סטרשיר שבאנגליה, הצליח הנהג המקצועי רוס סוויפט, לחנות במרחק של 33 סנטימטרים בלבד מאורך מכוניתו.
זה נשמע מרשים, אבל השיא הלך והתקצר. כשפטריק פלקו הקטין אותו ל-22 סנטימטרים נראה היה שיהיה קשה מאד לרדת מזה. אבל ב-2012 הצליח נהג סיני מקצועי להוריד 7 סנטימטרים מהשיא ולרדת בבת אחת ל-15 סנטימטרים!
אבל שנה אחר כך הצליח ג'ון מופט מאנגליה להחזיר את השיא העולמי לאי הבריטי ולהעמידו על 13.1 סנטימטרים. אחיו אליסטייר מופט הצליח באותו היום להשוות את שיאו וכך גם הוא מחזיק בשיא העולמי, באופן לא רשמי.
מה סוד הקסם של המכוניות המתנגשות?
כשהמכוניות המתנגשות (Bumper cars) מציעות חוויה כיפית ועתירת התרגשות והנאה, אין פלא שרבים רואים במכוניות הפגוש הללו פעילות חברתית שהיא גם מהנה לילדים ומבוגרים וגם חינוכית.
כי החוויה של הנהיגה במכוניות מתנגשות הלונה פארק היא ייחודית, ביכולת שהיא מציעה לנהיגה שכזו לקטנים, תוך התנגשות באחרים ובו בזמן ללא ההשלכות החמורות שנובעות בחיים האמיתיים מהתנגשויות שכאלה.
וזה אכן מספק תחושת התרגשות ופליאה לנוסעים ולנוהגים, מה שלרוב מושך במיוחד את הצעירים שבילדים.
מנקודת מבט חינוכית, מסייעות מכוניות פגוש לפתח אצל ילדים מיומנויות חשובות. למשל תיאום עין-יד, זמן תגובה ומודעות מרחבית. מעבר להיותן חשובות לנהיגה, מיומנויות אלו חשובות לפעילויות רבות ונוספות בחיים.
מכוניות הפגוש יכולות גם ללמד ילדים על סיבה ותוצאה, שכן הנהיגה בהן מלמדת שלמעשיהם ולהחלטות שהם מקבלים יש השלכות על תנועת המכונית.
במכוניות פגוש יכולים החבר'ה לקיים אינטראקציה זה עם זה ובו בזמן ללמוד ולחזק מיומנויות חברתיות. בין השיעורים החשובים שילדים יכולים ללמוד כאן יש הוגנות וספורטיביות ויכולות חברתיות דוגמת תקשורת, תחרות בריאה ושיתוף פעולה.
גם סבלנות וחברתיות נלמדים היטב כאן. זה מתחיל בהמתנה בתור וממשיך בשמירה על כללים, התחשבות ב"רכב" אחר והבעת פנים נבוכה, מתנצלת, מחביאה חיוך או צוחקת בקול, אחרי התנגשות.
כך טמון, אם כן, הקסם והערך החינוכי של המכוניות המתנגשות, ביכולת שלהן לספק חוויה מהנה ומסעירה, שתוך כדי כך גם מקנה יכולות ומיומנויות חשובות, שניתנים ליישום בהמשך החיים.
ואפילו כישורי ניווט מתפתחים בזירת המכוניות המתנגשות, כשעליך להוביל את מכונית הפגוש ברחבה, מבלי להתנגש - גם אם זה כיף...
ואולי לא מפתיע שיש גם יזמים שהפכו את חוויית מכוניות הפגוש לממש בית ספר לנהיגה לילדים. "הנהגים הקטנים" מתנסים בו בנהיגה עצמאית ולומדים את ההתנהגות בכביש ואת חוקי התנועה, התמרורים, הנתיבים, רמזורים ומעברי החצייה. בסוף הם יכולים לקבל אפילו "רשיון נהיגה", הדומה לזה של ההורים ומכיל את הפרטים ואת תמונתו של הילד.
הנה "בית ספר לנהיגה", במה שהפך מתקן המכוניות המתנגשות בלונה פארק תל אביב:
https://youtu.be/Ig-tZR-sscg?t=7
ודוגמה מעניינת מהעיר אילת:
https://youtu.be/9Ec7aavlJwQ
מהו סימולטור הנהיגה?
תלמידי נהיגה מתאמנים לא פעם בעזרת סימולטור נהיגה. הסימולטור, בעברית "מדמה", הוא מתקן המשמש לאימון של תלמידי נהיגה הלומדים בבתי ספר לנהיגה ונהגים המשתלמים במרכזי הדרכה ומתקנים לשיפור יכולת הנהיגה והגדלת הבטיחות בדרכים, במה שקשור לגורם האנושי. מחשבים ותוכנות מיוחדות מודדות כל העת מרכיבים שונים בנהיגה ומהם ניתן ללמוד כיצד לשפר את הנהיגה.
שימוש רב נעשה בסימולטורים גם למטרות מחקר של התנהגות הנהגים ובתחומים רפואיים שקשורים בביצועי הנהגים, יכולת הריכוז ותשומת הלב בזמן הנהיגה. בתעשיית הרכב עושים שימוש בסימולטורים כדי לשפר את תכנון כלי הרכב ובדיקות של כלי רכב חדשים ומערכות עזר מתקדמות וחדישות שמפותחות לעזרה לנהג.
ישנם גם סימולטורים שמשמשים למשחק ובילוי. כאלה נפוצים מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת והם מדמים את חוויית הנהיגה באופן קיצוני מאד, עם הרבה אפשרויות לתאונות, התנגשויות והתהפכויות. אין בהם גם מרכיבים מלאים של חוויית הנהיגה ולכן הם אינם מכשירים נהגים, אלא רק משחקי מחשב משוכללים לנהיגה. עם זאת, כמו בסימולטורים המקצועיים, הם יכולים לפתח יכולות מסוימות אצל המשחקים, כגון הקטנת זמן תגובה של המתאמן, צמצום מרחק התגובה, אינסטינקים, פיתוח תשומת לב וכדומה.
הנה מרכז חדשני ללימוד נהיגה באמצעות סימולטורי נהיגה (עברית):
http://youtu.be/RONEJ_1pNo0
סימולטור נהיגה בקטר של רכבת (עברית):
http://youtu.be/2rARGYUo2cI
וסימולטור שבוחן זמן תגובה והסחת דעת בנהיגה (עברית):
https://youtu.be/I05mhO2p9_o
מה היה חוק הדגל האדום?
החוק הבריטי קבע בשנים הראשונות שמהירותה של מכונית בעיר לא יעלה על 3 קילומטרים לשעה ומחוץ לעיר עד 6 קילומטרים לשעה. בנוסף, דרשו השלטונות הבריטיים שלפני המכונית חייב היה לצעוד אדם עם דגל אדום, שיזהיר את הולכי הרגל מהמכונית המתקרבת..
החוק בוטל ב-1896 והנהגים האנגלים חגגו אותו במירוץ מכוניות בן 96 קילומטרים, מלונדון לברייטון.
הנה מירוץ המכוניות החגיגי לרגל ביטול חוק הדגל האדום, חוק התנועה הראשון בהיסטוריה:
http://youtu.be/yqJqdn2a0fI
ופקקי התנועה של לונדון, בשנה שבה בוטל החוק:
https://www.youtube.com/watch?v=qrrpMORtOYs
עיזרו להורים: איך לחסוך בדלק?
רוצים לעזור להורים לחסוך בדלק? - יש לא מעט הצעות לנהיגה חסכונית:
- כשרואים מרחוק רמזור אדום, מאיטים ונותנים לרכב לגלוש עד הרמזור, בלי גז.
- סעו לאט. מהירות מעל 80 קילומטרים בשעה היא גם מסוכנת וגם בזבזנית.
- אל תתנו "רייסים" בנהיגה. להאיץ כדאי בעדינות..
- פתיחת חלון מבזבזת דלק. אם מאד חם, אז הדליקו מזגן.
- היעזרו באפליקציית ניווט. נהיגה בפקקים היא בזבוז של דלק.
הנה סרטון שמסביר את הדרכים העיקריות לחסוך בדלק:
http://youtu.be/092eyk30acU
מי נהג אל התהום בקניון הגדול?
קראו לו דר רובינסון והוא היה אחד מגדולי הפעלולנים בעולם. בספטמבר 1980 האיץ רובינסון את מכוניתו במעלה שיפוע שנבנה על שפת הקניון ונסע במהירות אל התהום. כשהרכב עבר את שפת הקניון וצלל היישר לתהום, הוא זינק החוצה וצנח במצנח רחיפה אל הקרקעית. זה היה תרגיל מושלם ומדויק, שהסתיים בניצחונו על הגובה והפחד. חוץ ממכונית מרוסקת, הוא הצליח לגמרי!
הנה הביצוע של רובינסון בקניון הגדול:
http://youtu.be/Dz0YxCHufx0?t=2m23s
מי הנהג שנסע על הלולאה הכי גדולה בעולם?
השיא העולמי בנסיעה על לולאה היה של לי יטאו הסיני משנגחאי, שנסע במכונית לתוך הלולאה הגדולה בעולם, בת 12.87 מטרים.
כמה שנים אחר כך, בשנת 2015, עבר לשבור את השיא העולמי גרמני בשם נידראד רייסקורס שהגיע לשיא מדהים של נסיעה בלולאה מלאה בת 360 מעלות, באורך של 19.08 מטרים!
ראו את השיאן העולמי בנהיגה בתוך לולאה - הכי גדולה שהיתה:
https://youtu.be/8V3ML9Pgh_0
יש מדינות בעולם שבמקום לנסוע בצד ימין של הכביש, נוהגים בהן בצד שמאל. הנהיגה בצד שמאל היא אכן כיוון תנועה (Traffic direction) שונה והפוך משל חלק גדול ממדינות העולם.
ההערכה המקובלת היא שהנהיגה בצד בשמאל היא נחלת חלקה של כ-35% מאוכלוסיית העולם.
#למה במדינות מסוימות נוסעים בצד שמאל?
ההיסטוריה של הנהיגה בצד שמאל היא מרתקת. עדויות ארכיאולוגיות מראות שהאנגלים נוהגים בצד שמאל מכיוון שכך נהגו ברחבי האימפריה הרומית. מסתבר שזה בא עוד מהתקופה בה התניידו בה על סוסים.
נתחיל בעלייה על הסוס. לאדם ימני יהיה קשה
לעלות על הסוס מצד ימין של הסוס. גם החרב שהנדן שלה הוא בצד שמאל של הגוף תקשה לעלות כך ולכן קל וגם בטוח יותר לעלות ולרדת מהסוס לכיוון צד הדרך ולא ימינה למרכזה המסוכן יותר של התנועה.
היות ומרביתם היו ימניים, גם העדיפו הלוחמים והאבירים לרכוב בצד שמאל ולהשאיר את ידם הימנית פנויה להגנה מהרוכב המתקרב. כך גם פחת הסיכוי שהנדן שנלבש מצד שמאל יפגע באנשים אחרים.
הכיוון הזה המשיך גם בחברות הפיאודליות והאלימות של ימי הביניים. שם זה פחות רכיבה על סוסים ויותר מחשש של מתקפה על הכרכרה. יד ימין צריכה תמיד להיות פנויה להגנה ולכן הגיוני לנהוג בשמאל ולשמור אותה פנויה.
כך זה עבר גם לאנגליה, שהייתה מושבה רומית וגם בה נסללו דרכי נסיעה, חלק ממערכת הדרכים הנרחבת שבנו הרומאים. כך נשאר החוק הרומי, לנסוע בצד שמאל, עד היום באי הבריטי.
היות והאימפריה הבריטית שלטה בארצות רבות, הנהיגה הושלטה בהן בצד שמאל. מרבית המושבות הבריטיות הוותיקות שהשתחררו מהאימפריה והפכו למדינות עצמאיות השאירו את הנהיגה בצד שמאל בחוק.
#ומדוע במדינות אחרות נוהגים בצד ימין?
הסיבה היא כמו בהרבה מקרים אגו, או כבוד לאומי, אם תרצו...
הצרפתים שתמיד עשו את ההיפך מהאנגלים, שמרו על המסורת גם בכיוון התנועה והשליטו ברחבי אירופה את הנסיעות בצד ימין.
גם זה מתחיל בצרפת שלפני המהפכה הצרפתית של 1789, עת נהגו האצילים לנסוע בצד שמאל של הכביש. את האיכרים ופשוטי העם אילץ החוק לנהוג בצד ימין. לאחר המהפכה הצרפתית והריסת הבסטיליה חששו האריסטוקרטים לנהוג כמו בעבר בשמאל והצטרפו בשקט לנהיגה בצד ימין, הצד של פשוטי העם. ב-1794 מחקר החוק הרשמי שקבע את הנהיגה בצד ימין.
כשנפוליאון כבש את אירופה, הוא הורה להעביר את כיוון התנועה לצד ימין של הדרך, בכל הארצות שכבש. וכך יצא שהמסורת של השנאה נשמרה - אם הכרכרות והעגלות של האנגלים נוסעים בצד שמאל - הצרפתים ייסעו בימין.
כך יצא שאם במרבית מדינות האימפריה הבריטית המשיכו לנסוע בשמאל, ברוב המדינות האחרות נשארה הנהיגה בצד ימין הרבה אחרי שנפוליאון ירד מבמת ההיסטוריה.
מה שמעניין הוא שגם מדינות שנפוליאון אפילו לא ביקר בהן, כמו שוודיה, איסלנד ועוד כמה נוספות, החליפו במהלך המאה ה-20 את כיוון הנסיעה לימין. היחידה אי-פעם שהחליפה לצד שמאל היא סמואה. מפתיע אולי לדעת ששתי מדינות שמעולם לא נשלטו על ידי הבריטים, תאילנד ויפן, הנהיגו גם הן את הנהיגה בצד שמאל.
#ואיך השתחררו באמריקה מהאימפריה?
אם האימפריה הבריטית חייבה במאה ה-19 בחוק את הנהיגה בצד שמאל בכל המושבות שבהן שלטה, בארץ אחת סימל השחרור ממנה שינוי כיוון הנהיגה. מדובר בארצות הברית, שברגע בו ניצחה במלחמת העצמאות ונפטרה מהשלטון הבריטי, החליטה לבטא את השחרור מעול האימפריה הבריטית השנואה בחוק שקבע שמכאן הנהיגה בה תהיה בצד ימין.
הנה הנהיגה הבריטית בצד שמאל:
https://youtu.be/prNWTqOoeBs
הסיפור ההיסטורי של הנהיגה בצד שמאל:
https://youtu.be/91VM5I01B4U
מעט מהחוויות של אדם שלראשונה נוהג בצד שמאל:
https://youtu.be/83fn_DAItBA
כך זה מרגיש בתוך מכונית הנוסעת בצד שמאל:
https://youtu.be/K_G0PMbSX7Y
ונסו להרגיש איך זה לנסוע בצד שמאל:
https://youtu.be/R4PNZoxoG3s
האם ראיתם פעם מעברי חצייה הצבועים בדרך היוצרת אשליה אופטית של עצמים תלת-ממדיים שכמו מרחפים מעל הכביש?
האשליה נועדה לגרום לנהגים להאט את מהירות נסיעתם כשהם מתקרבים למעבר החצייה, מחשש שייתקעו בו, ובכך להגביר את בטיחות הולכי הרגל. כל העולם צפה בתמונות של מעברי החצייה התלת-ממדיים הללו. הם מהווים דוגמה מרתקת לחשיבה יצירתית בתחום הבטיחות בדרכים.
הרעיון התפתח באיסלנד בספטמבר 2017 כשעיריית איסאפיורדור (Ísafjörður), עיירת דייגים קטנה בת כ-2,600 תושבים בצפון-מערב איסלנד, החליטה לנסות פתרון חדשני לבעיית המהירות המופרזת של הנהגים בה.
הבמפרים הרגילים, הסביר ראלף טרילה (Ralf Trylla), מנהל התכנון והפיתוח של העיירה איסאפיורדור, נמצאו כפחות מוצלחים, כך קבע מחקר שנערך בשנת 2016 על ידי המכון הלאומי לבריאות בבריטניה. המחקר גילה שבנוסף לתרומתם בזיהום האוויר, הבאמפרים פוגעים ברכב וגורמים לעלייה בכאבי גב אצל נהגים.
איסאפיורדור, שווה לדעת, הוא לא המקום הראשון בעולם שבו מציירים מעברי חצייה תלת-ממדיים. טרילה, שנתקל ברעיון היצירתי בהודו, הציע לאמץ אותו ולהתאימו לצרכי העיר הצפונית. הוא הלך על זה והתוצאה נראתה נהדר.
צביעת מעברי החצייה כשהם נראים כעצמים מוגבהים ובולטים מהכביש נראה פשוט אך בה בעת הוא מתוחכם. הצבע הלבן המסורתי של הפסים מצויר באופן מדויק כך שייצור אשליה של קוביות תלת-ממדיות המרחפות מעל פני הכביש או בולטות מעליו.
בעוד שהולכי רגל רואים אותו כמעבר חצייה רגיל מזווית הראייה שלהם, האפקט האופטי מורגש בעיקר כשמתקרבים ברכב למעבר החצייה.
הניסוי הראשון באיסאפיורדור זכה לתהודה עולמית. תמונות מעבר החצייה הייחודי הפכו לוויראליות ברשתות החברתיות והרעיון משך תשומת לב מערים רבות ברחבי העולם שהתמודדו גם הן עם בעיות דומות של בטיחות בדרכים.
מה שהחל כניסוי מקומי קטן בעיירת דייגים מרוחקת הפך במהרה לתופעה גלובלית. השימוש באשליה אופטית מעולם לא נראה כל כך טוב ולצרכים כה משמעותיים כמו חיי אדם.
האפקטיביות של מעברי החצייה התלת-ממדיים נובעת מכך שהם מפתיעים את הנהגים ומושכים את תשומת ליבם. כאשר נהג רואה לפתע "קוביות צפות" על הכביש, התגובה האינסטינקטיבית היא להאט. באיסאפיירד'ור, אגב, עשו ניסוי גם בצבעים רפלקטיביים, כך שנהגים יראו את התלת ממד גם בלילה.
אז נכון שמחקרים מראים כי האפקט דועך מהר יחסית, במיוחד עבור נהגים מקומיים המתרגלים לאשליה האופטית, אך עדיין נשמרת השפעה חיובית על נהגים חדשים באזור ועל תיירים הנוהגים בו לראשונה.
מאז ההתקנה הראשונית, הרעיון התפשט לערים שונות ברחבי העולם, מהודו ועד סין ובריטניה, הרחק מאיסלנד עצמה. הרשויות במקומות שונים דיווחו על ירידה במהירות הנסיעה באזורים שבהם הותקנו מעברי החצייה החדשניים, מה שהוביל לשיפור בבטיחות הולכי הרגל.
המחלוקת הגדולה, ותמיד תהיה כזו, סביב מעברי החצייה התלת-ממדיים נוגעת לשאלה האם האשליה האופטית עלולה לגרום לבלבול מסוכן אצל נהגים. המבקרים טוענים שהיא עלולה להוביל לבלימות פתע מיותרות או לתגובות לא צפויות.
תומכי הרעיון מנגד מדגישים את העובדה שהאטה בקרבת מעברי חצייה היא בדיוק התוצאה הרצויה. הסיכון הכרוך בבלימות פתע קטן לדעתם מהסיכון הטמון במהירות נסיעה גבוהה באזורים עירוניים.
דוגמה זו ממחישה היטב כיצד פתרונות פשוטים ויצירתיים יכולים לעיתים להשיג תוצאות טובות יותר מאשר אמצעי אכיפה מסורתיים ויקרים. מעברי החצייה התלת-ממדיים מדגימים את הכוח של עיצוב חכם המשתמש בהבנת הפסיכולוגיה האנושית כדי להשפיע על התנהגות.
אגב, סיכון שלא יפתיע איש ממי שמכירים את עידן האינסטגרם והטיק טוק הוא בהזדמנויות הצילום של הולכי הרגל שירצו להצטלם על מעבר החציה כשהם "מרחפים באוויר"...
ועדיין, מעברי החצייה התלת-ממדיים של איסלנד הם דוגמה נהדרת לשימוש נפלא ויצירתי באשליה האופטית לצרכי הזהירות בדרכים. יפה לא פחות היא העובדה שרעיון הציור שמכריח את הנהגים להיזהר, לא רק יושם היטב אלא גם פורסם לעולם כולו ומאפשר לבחון אותו בהיקפים גדולים ומגוונים מבחינה תרבותית.
בעולם שבו תאונות דרכים מהוות איום משמעותי על חיי אדם, פתרונות חדשניים כאלה הם דוגמה מעוררת השראה לחשיבה יצירתית על בטיחות בדרכים ושימוש נבון בפסיכולוגיה אנושית.
הנה מעבר החצייה המשתמש באשליה אופטית להאטת הנהגים:
https://youtu.be/x_8cQzBKdUQ
מצגת וידאו של מעברי החצייה המטעים של איסלנד:
https://youtu.be/X2GCC9LSjYo
מראה מעברי החצייה הבולטים:
https://youtu.be/R1SQcXhqefs
כתבה על מעברי חצייה כאלו בקנזס ארה"ב:
https://youtu.be/8XewhV4TDAQ
גם בפורטו שבפורטוגל עשו את זה:
https://youtu.be/0NK7GNupewA
והסבר מקיף על מעברי החצייה התלת ממדיים:
https://youtu.be/aVHXTie9xDE?long=yes
חנייה מקבילית היא חנייה שבה הנהג חונה בבלימה וסיבוב, אל מקום החנייה שבין שתי מכוניות. בחודש אפריל 1999, בלייצ'סטרשיר שבאנגליה, הצליח הנהג המקצועי רוס סוויפט, לחנות במרחק של 33 סנטימטרים בלבד מאורך מכוניתו.
זה נשמע מרשים, אבל השיא הלך והתקצר. כשפטריק פלקו הקטין אותו ל-22 סנטימטרים נראה היה שיהיה קשה מאד לרדת מזה. אבל ב-2012 הצליח נהג סיני מקצועי להוריד 7 סנטימטרים מהשיא ולרדת בבת אחת ל-15 סנטימטרים!
אבל שנה אחר כך הצליח ג'ון מופט מאנגליה להחזיר את השיא העולמי לאי הבריטי ולהעמידו על 13.1 סנטימטרים. אחיו אליסטייר מופט הצליח באותו היום להשוות את שיאו וכך גם הוא מחזיק בשיא העולמי, באופן לא רשמי.
כשהמכוניות המתנגשות (Bumper cars) מציעות חוויה כיפית ועתירת התרגשות והנאה, אין פלא שרבים רואים במכוניות הפגוש הללו פעילות חברתית שהיא גם מהנה לילדים ומבוגרים וגם חינוכית.
כי החוויה של הנהיגה במכוניות מתנגשות הלונה פארק היא ייחודית, ביכולת שהיא מציעה לנהיגה שכזו לקטנים, תוך התנגשות באחרים ובו בזמן ללא ההשלכות החמורות שנובעות בחיים האמיתיים מהתנגשויות שכאלה.
וזה אכן מספק תחושת התרגשות ופליאה לנוסעים ולנוהגים, מה שלרוב מושך במיוחד את הצעירים שבילדים.
מנקודת מבט חינוכית, מסייעות מכוניות פגוש לפתח אצל ילדים מיומנויות חשובות. למשל תיאום עין-יד, זמן תגובה ומודעות מרחבית. מעבר להיותן חשובות לנהיגה, מיומנויות אלו חשובות לפעילויות רבות ונוספות בחיים.
מכוניות הפגוש יכולות גם ללמד ילדים על סיבה ותוצאה, שכן הנהיגה בהן מלמדת שלמעשיהם ולהחלטות שהם מקבלים יש השלכות על תנועת המכונית.
במכוניות פגוש יכולים החבר'ה לקיים אינטראקציה זה עם זה ובו בזמן ללמוד ולחזק מיומנויות חברתיות. בין השיעורים החשובים שילדים יכולים ללמוד כאן יש הוגנות וספורטיביות ויכולות חברתיות דוגמת תקשורת, תחרות בריאה ושיתוף פעולה.
גם סבלנות וחברתיות נלמדים היטב כאן. זה מתחיל בהמתנה בתור וממשיך בשמירה על כללים, התחשבות ב"רכב" אחר והבעת פנים נבוכה, מתנצלת, מחביאה חיוך או צוחקת בקול, אחרי התנגשות.
כך טמון, אם כן, הקסם והערך החינוכי של המכוניות המתנגשות, ביכולת שלהן לספק חוויה מהנה ומסעירה, שתוך כדי כך גם מקנה יכולות ומיומנויות חשובות, שניתנים ליישום בהמשך החיים.
ואפילו כישורי ניווט מתפתחים בזירת המכוניות המתנגשות, כשעליך להוביל את מכונית הפגוש ברחבה, מבלי להתנגש - גם אם זה כיף...
ואולי לא מפתיע שיש גם יזמים שהפכו את חוויית מכוניות הפגוש לממש בית ספר לנהיגה לילדים. "הנהגים הקטנים" מתנסים בו בנהיגה עצמאית ולומדים את ההתנהגות בכביש ואת חוקי התנועה, התמרורים, הנתיבים, רמזורים ומעברי החצייה. בסוף הם יכולים לקבל אפילו "רשיון נהיגה", הדומה לזה של ההורים ומכיל את הפרטים ואת תמונתו של הילד.
הנה "בית ספר לנהיגה", במה שהפך מתקן המכוניות המתנגשות בלונה פארק תל אביב:
https://youtu.be/Ig-tZR-sscg?t=7
ודוגמה מעניינת מהעיר אילת:
https://youtu.be/9Ec7aavlJwQ
נהיגה
תלמידי נהיגה מתאמנים לא פעם בעזרת סימולטור נהיגה. הסימולטור, בעברית "מדמה", הוא מתקן המשמש לאימון של תלמידי נהיגה הלומדים בבתי ספר לנהיגה ונהגים המשתלמים במרכזי הדרכה ומתקנים לשיפור יכולת הנהיגה והגדלת הבטיחות בדרכים, במה שקשור לגורם האנושי. מחשבים ותוכנות מיוחדות מודדות כל העת מרכיבים שונים בנהיגה ומהם ניתן ללמוד כיצד לשפר את הנהיגה.
שימוש רב נעשה בסימולטורים גם למטרות מחקר של התנהגות הנהגים ובתחומים רפואיים שקשורים בביצועי הנהגים, יכולת הריכוז ותשומת הלב בזמן הנהיגה. בתעשיית הרכב עושים שימוש בסימולטורים כדי לשפר את תכנון כלי הרכב ובדיקות של כלי רכב חדשים ומערכות עזר מתקדמות וחדישות שמפותחות לעזרה לנהג.
ישנם גם סימולטורים שמשמשים למשחק ובילוי. כאלה נפוצים מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת והם מדמים את חוויית הנהיגה באופן קיצוני מאד, עם הרבה אפשרויות לתאונות, התנגשויות והתהפכויות. אין בהם גם מרכיבים מלאים של חוויית הנהיגה ולכן הם אינם מכשירים נהגים, אלא רק משחקי מחשב משוכללים לנהיגה. עם זאת, כמו בסימולטורים המקצועיים, הם יכולים לפתח יכולות מסוימות אצל המשחקים, כגון הקטנת זמן תגובה של המתאמן, צמצום מרחק התגובה, אינסטינקים, פיתוח תשומת לב וכדומה.
הנה מרכז חדשני ללימוד נהיגה באמצעות סימולטורי נהיגה (עברית):
http://youtu.be/RONEJ_1pNo0
סימולטור נהיגה בקטר של רכבת (עברית):
http://youtu.be/2rARGYUo2cI
וסימולטור שבוחן זמן תגובה והסחת דעת בנהיגה (עברית):
https://youtu.be/I05mhO2p9_o
החוק הבריטי קבע בשנים הראשונות שמהירותה של מכונית בעיר לא יעלה על 3 קילומטרים לשעה ומחוץ לעיר עד 6 קילומטרים לשעה. בנוסף, דרשו השלטונות הבריטיים שלפני המכונית חייב היה לצעוד אדם עם דגל אדום, שיזהיר את הולכי הרגל מהמכונית המתקרבת..
החוק בוטל ב-1896 והנהגים האנגלים חגגו אותו במירוץ מכוניות בן 96 קילומטרים, מלונדון לברייטון.
הנה מירוץ המכוניות החגיגי לרגל ביטול חוק הדגל האדום, חוק התנועה הראשון בהיסטוריה:
http://youtu.be/yqJqdn2a0fI
ופקקי התנועה של לונדון, בשנה שבה בוטל החוק:
https://www.youtube.com/watch?v=qrrpMORtOYs
רוצים לעזור להורים לחסוך בדלק? - יש לא מעט הצעות לנהיגה חסכונית:
- כשרואים מרחוק רמזור אדום, מאיטים ונותנים לרכב לגלוש עד הרמזור, בלי גז.
- סעו לאט. מהירות מעל 80 קילומטרים בשעה היא גם מסוכנת וגם בזבזנית.
- אל תתנו "רייסים" בנהיגה. להאיץ כדאי בעדינות..
- פתיחת חלון מבזבזת דלק. אם מאד חם, אז הדליקו מזגן.
- היעזרו באפליקציית ניווט. נהיגה בפקקים היא בזבוז של דלק.
הנה סרטון שמסביר את הדרכים העיקריות לחסוך בדלק:
http://youtu.be/092eyk30acU
קראו לו דר רובינסון והוא היה אחד מגדולי הפעלולנים בעולם. בספטמבר 1980 האיץ רובינסון את מכוניתו במעלה שיפוע שנבנה על שפת הקניון ונסע במהירות אל התהום. כשהרכב עבר את שפת הקניון וצלל היישר לתהום, הוא זינק החוצה וצנח במצנח רחיפה אל הקרקעית. זה היה תרגיל מושלם ומדויק, שהסתיים בניצחונו על הגובה והפחד. חוץ ממכונית מרוסקת, הוא הצליח לגמרי!
הנה הביצוע של רובינסון בקניון הגדול:
http://youtu.be/Dz0YxCHufx0?t=2m23s
השיא העולמי בנסיעה על לולאה היה של לי יטאו הסיני משנגחאי, שנסע במכונית לתוך הלולאה הגדולה בעולם, בת 12.87 מטרים.
כמה שנים אחר כך, בשנת 2015, עבר לשבור את השיא העולמי גרמני בשם נידראד רייסקורס שהגיע לשיא מדהים של נסיעה בלולאה מלאה בת 360 מעלות, באורך של 19.08 מטרים!
ראו את השיאן העולמי בנהיגה בתוך לולאה - הכי גדולה שהיתה:
https://youtu.be/8V3ML9Pgh_0
כיצד יימנעו תאונות בעתיד?
מערכות למניעת תאונות דרכים יוכלו בעתיד לאפשר נהיגה בטוחה וחסכון אדיר בחיי אדם, נזקי רכוש של תאונות ובעיקר - למנוע את הכאב המתלווה לאובדן, הנכות או השיקום שעל הפצועים בתאונות דרכים לעבור. המערכות הללו הן הכרחיות לפיתוח המכונית ללא נהג, קונספט שחברות רכב שונות ובראשן חברת גוגל עובדות עליו כיום.
חברת מובילאיי היא כיום החברה המובילה במערכות בטיחות שכאלה. MobilEye מפתחת מערכות למניעה של תאונות דרכים, שכבר עתה מסוגלות לזהות סכנות אפשריות בכביש, כלי רכב שמאטים את מהירותם, ירידה של הולך רגל לכביש ועוד.
הנה סרטון שמציג תסריטי תאונות וכיצד מערכות חכמות יודעות למנוע אותם:
http://youtu.be/RzWug3eTm60
פתרון דומה של חברת מרצדס למניעת תאונות:
http://youtu.be/jYPULGbELF8
כתבת חדשות בעברית שמספרת על המערכת למניעת תאונה:
http://youtu.be/859FbB3gT3o
וסרט פרסום שמציג את המערכת וחשיבותה בקול נמוך ועמוק של איש מכירות:
http://youtu.be/HXpiyLUEOOY
מערכות למניעת תאונות דרכים יוכלו בעתיד לאפשר נהיגה בטוחה וחסכון אדיר בחיי אדם, נזקי רכוש של תאונות ובעיקר - למנוע את הכאב המתלווה לאובדן, הנכות או השיקום שעל הפצועים בתאונות דרכים לעבור. המערכות הללו הן הכרחיות לפיתוח המכונית ללא נהג, קונספט שחברות רכב שונות ובראשן חברת גוגל עובדות עליו כיום.
חברת מובילאיי היא כיום החברה המובילה במערכות בטיחות שכאלה. MobilEye מפתחת מערכות למניעה של תאונות דרכים, שכבר עתה מסוגלות לזהות סכנות אפשריות בכביש, כלי רכב שמאטים את מהירותם, ירידה של הולך רגל לכביש ועוד.
הנה סרטון שמציג תסריטי תאונות וכיצד מערכות חכמות יודעות למנוע אותם:
http://youtu.be/RzWug3eTm60
פתרון דומה של חברת מרצדס למניעת תאונות:
http://youtu.be/jYPULGbELF8
כתבת חדשות בעברית שמספרת על המערכת למניעת תאונה:
http://youtu.be/859FbB3gT3o
וסרט פרסום שמציג את המערכת וחשיבותה בקול נמוך ועמוק של איש מכירות:
http://youtu.be/HXpiyLUEOOY
מה עושה הרדאר המשטרתי?
נהיגה במהירות גבוהה עלולה להיות מסוכנת ולגרום לתאונות קשות. הרדאר המשטרתי הוא כינוי למכשיר שבעזרתו מגלה השוטר נהגים שנוהגים מהר מדי. פעם הוא היה מבוסס על גלי רדיו, אבל עם הזמן התגלו בעיות רבות בזיהוי המהירות והבינו שהוא לא היה מדויק מספיק. כיום משתמשים ב"אקדח לייזר" או "רובה לייזר". זהו מכשיר שבמקום גלי רדיו לא מדויקים שולח קרן לייזר מדויקת הרבה יותר. במשטרה קוראים לו ממל"ז (ראשי תיבות של "מד מהירות לייזר").
איך עובד הממל"ז? - מחזיקים אותו ביד ומכוונים אל הרכב הנוסע כמו אקדח. כשהשוטר לוחץ על הכפתור, נשלחת קרן לייזר אל הרכב הנוסע וחוזרת בחזרה. לפי המהירות שבה היא עושה את המסלול הלוך וחזור, כותב הממל"ז את מהירותו של הרכב.
אחרי שאקדח הלייזר מזהה ממרחק רב את המהירות שבה נוסע הרכב שאליו הוא כיוון והשוטר וידא שהוא עבר את המהירות המותרת, הוא יכול לעצור את הנהג ולהעניש אותו בקנס כספי שעליו לשלם. אחרי שהנהג ישלם את הקנס ויפסיד כסף, משערים במשטרה שהוא יקפיד בעתיד לנהוג לאט יותר ולשמור על בטיחותו ובטיחות הנוסעים בכביש.
הנה "אקדח לייזר" בידי שוטר התנועה שממהר לעצור ולרשום דו"ח עם קנס לנוהגים מהר:
https://youtu.be/2YpekUblCdw
כך השוטר מכוון את קרן הלייזר ומזהה את מהירות כלי הרכב שאליהם הוא כיוון:
https://youtu.be/zLpAEi1kZpw
וכך פועל הרדאר שבתוך הרכב:
https://youtu.be/R2dgDedg9BE
נהיגה במהירות גבוהה עלולה להיות מסוכנת ולגרום לתאונות קשות. הרדאר המשטרתי הוא כינוי למכשיר שבעזרתו מגלה השוטר נהגים שנוהגים מהר מדי. פעם הוא היה מבוסס על גלי רדיו, אבל עם הזמן התגלו בעיות רבות בזיהוי המהירות והבינו שהוא לא היה מדויק מספיק. כיום משתמשים ב"אקדח לייזר" או "רובה לייזר". זהו מכשיר שבמקום גלי רדיו לא מדויקים שולח קרן לייזר מדויקת הרבה יותר. במשטרה קוראים לו ממל"ז (ראשי תיבות של "מד מהירות לייזר").
איך עובד הממל"ז? - מחזיקים אותו ביד ומכוונים אל הרכב הנוסע כמו אקדח. כשהשוטר לוחץ על הכפתור, נשלחת קרן לייזר אל הרכב הנוסע וחוזרת בחזרה. לפי המהירות שבה היא עושה את המסלול הלוך וחזור, כותב הממל"ז את מהירותו של הרכב.
אחרי שאקדח הלייזר מזהה ממרחק רב את המהירות שבה נוסע הרכב שאליו הוא כיוון והשוטר וידא שהוא עבר את המהירות המותרת, הוא יכול לעצור את הנהג ולהעניש אותו בקנס כספי שעליו לשלם. אחרי שהנהג ישלם את הקנס ויפסיד כסף, משערים במשטרה שהוא יקפיד בעתיד לנהוג לאט יותר ולשמור על בטיחותו ובטיחות הנוסעים בכביש.
הנה "אקדח לייזר" בידי שוטר התנועה שממהר לעצור ולרשום דו"ח עם קנס לנוהגים מהר:
https://youtu.be/2YpekUblCdw
כך השוטר מכוון את קרן הלייזר ומזהה את מהירות כלי הרכב שאליהם הוא כיוון:
https://youtu.be/zLpAEi1kZpw
וכך פועל הרדאר שבתוך הרכב:
https://youtu.be/R2dgDedg9BE
