שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הפך יהודה המכבי למנהיג מרד החשמונאים?
יהודה המכבי (Judah Maccabee) היה מנהיג מרד החשמונאים ביוונים ומצביאו הנערץ של העם היהודי במרד החשמונאים.
הוא היה בנו ויורשו של יוזם המרד, מתתיהו. יהודה היה טקטיקן ואסטרטג מהרמה הראשונה. ניהול המערכה שלו, המארבים וההפתעה שהכין לאויב, ניצול ההצלחה בשדה הקרב והרדיפה של האויב עד להכרעתו - כל אלה הפכו אותו למצביא דגול.
יש הגורסים ששמו היה יהודה המקבי ("מקבת" מלשון "פטיש"). מצד שני יש המפרשים שמכבי הוא ראשי תיבות של "מי כמוך באלים ה'" שהיא סיסמת מרד החשמונאים.
יהודה הנהיג את מרד החשמונאים. בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי, שאסרו על היהודים לקיים את פולחנם הדתי וכנגד תופעת ההתייוונות בעם היהודי.
כמצביא הוא פיתח שיטה של נצחונות על צבאות גדולים, על אף שמספר חייליו והנשק שעמד לרשותם היה קטן מאד. זו הייתה בעצם לוחמה זעירה, לוחמת גרילה שבה הוא ארב ותקף את היוונים - הסלווקים ליתר דיוק, שהיו ממלכה ששלטה על סוריה, בבל וטורקיה של היום, אזורים שנכבשו בעבר והיו חלק מהאימפריה היוונית, של אלכסנדר מוקדון.
יהודה המקבי ולוחמיו ארבו לחיילים היוונים במעברי הרים צרים, אולי המקום היחיד שבו יכול היה להביא לידי ביטוי את יכולת אנשיו, שהתמקמו במקומות גבוהים, למול האוייב שנתקע במקום נמוך עם ניידות מוגבלת.
לאחר שניצח שוב ושוב את היוונים, הם נאלצו לקיים איתו משא ומתן וביטלו את הגזירות שהיו הסיבה לפרוץ המרד. לאחר כמה שנים, עם מותו של אנטיוכוס, השתלט יהודה על ירושלים ושיחרר את בית המקדש.
מאוחר יותר יהודה גם הצליח להחזיק בשליטה על ארץ ישראל, בדרך של הסכם עם היוונים. אך כמה שנים מאוחר יותר, לאחר שכרת ברית הגנה עם הרומים, הגיע צבא יווני עצום, הרג אותו בקרב והשתלט שוב על ארץ ישראל.
בזיכרון העם היהודי נותר יהודה המכבי מנהיג מופת של היהודים ומהמצביאים הנערצים בכל הזמנים. את הטקטיקות הצבאיות שלו אימץ צה"ל במאה ה-20.
הנה סיפורו של יהודה המכבי (עברית):
http://youtu.be/TIOVZMrmEMk?t=27s
על המנהיגות שלו (עברית):
https://youtu.be/sBOWpoQTGLg
מה שלומדים ארכיאולוגים על המרד החשמונאי מהממצאים (עברית):
http://youtu.be/JIRlWANGpxY
סרטון קצר על הנצחון של המכבים באמאוס (עברית):
http://youtu.be/Ci3lfVX90eU
מעין מהדורת חדשות מתקופת החנוכה (עברית):
http://youtu.be/qWQS5GYVHaA
סיפורו של מרד החשמונאים (עברית):
https://youtu.be/BjWjvptLn9I?long=yes
ופרק ארוך על התקופה ההלניסטית והמכבים (עברית):
https://youtu.be/DKfv6S8Jumk?long=yes
איך חרב בית המקדש בפעם השנייה?
בית המקדש השני (Temple in Jerusalem) נבנה כמה מאות שנים לפני הספירה על ידי עולי בבל. זה היה לאחר ששבו מהגלות בבבל, במסגרת מה שזכה לשם "שיבת ציון". בית המקדש הורחב ושופץ עוד יותר על ידי המלך הורדוס בשנת 19 לפנה"ס. הוא היה לבניין מפואר ומרשים במיוחד.
אבל גורל בית המקדש בגירסת הפאר ההורדוסית לא היה טוב - בשנת 70, פחות מ-90 שנה לאחר השיפוץ, הוא נחרב בידי הרומאים. זה קרה במהלך כיבוש ירושלים על ידי הרומאים, במסגרת הדיכוי האכזרי של המרד הגדול של יהודה, כנגד השלטון הרומי.
חורבן בית המקדש היה סמל חשוב וקשה בנפילת יהודה למול האימפריה הרומית, אבל חלק קטן בכמות ההרס והאכזריות שהביאו הכוחות הרומיים לארץ במלחמה זו. לאחר דיכוי המרד הם בזזו את הארץ ולקחו את מרבית היהודים שנשארו בחיים לעבדים. רובם הוגלו לרומא ולמקומות אחרים באימפריה הרומית. גם ארון הקודש והמנורה נבזזו ולא נמצאו עד היום.
הנה סרטון קצר שמתאר את חורבן בית שני (עברית):
http://youtu.be/Sbbv_WleRyo
העדות על הגליית היהודים וביזת המנורה שמופיעה בתבליט על שער טיטוס ברומא:
https://youtu.be/2Pz_p8Tf24g
הפרק התיעודי שמספר על הורדוס, ישו, המרד והחורבן של בית המקדש (עברית):
https://youtu.be/AIdg74K8Cic?long=yes
סרט תיעודי המציג שלב אחרי שלב במרד ובחורבן שבא בעקבותיו (עברית):
https://youtu.be/0pdaZy3amCY?long=yes
וסרט ארוך שמציג את חורבן בית המקדש, כפי שתיאר אותו יוספוס פלביוס:
http://youtu.be/GTxDcif-XT4?long=yes
מיהי בודיקה שנלחמה באימפריה הרומית?
היא הייתה מהאמיצות שבלוחמות והיוותה השראה לנשים לוחמות רבות בהיסטוריה. סיפורה של בודיקה (Boudica או Boadicea) הוא סיפור של אומץ, מנהיגות ונשיות שלא חוששת מגבר או כל דבר, גם אם הוא הקיסר החזק בעולם.
המלכה בודיקה הייתה מלכת השבט האיקני שבאנגליה, כשכבשו הרומים את האי הבריטי, הם נתנו בתחילה לשבטים השונים לחיות את חייהם על פי המסורת שלהם. אך כשהתחלף הקיסר והגיע נירון קיסר הוא השליט מדיניות אכזרית של דיכוי והכבדה קשה עליהם.
בודיקה סרבה לקבל את עוולותיו של הקיסר החדש. היא הנהיגה את צבאה במרד נגד השלטון הרומאי. המלכה בודיקה נהגה לצאת לקרב כשהיא לבושה כחול, צבע בגדי המלחמה של השבט האיקני. היא נודעה באומץ ובמנהיגות שלה ותחת הנהגתה זכו האיקנים לנצחונות רבים.
צבאה של בודיקה היה של לוחמי גרילה, מפתיעים, רצחניים ונעלמים מיד. הרומאים לא יכלו להם, כי הם תקפו באופן בלתי צפוי, בלתי מאורגן ושלא ניתן לחזות מה יעשו בקרב. חייליה נלחמו בחיילים הרומאים באומץ רב. הם הרסו כפרים רומיים והרגו חיילים רבים מהצבא הרומי, החזק בעולם של אז.
בודיקה הרסה ושרפה את שלושת הערים הרומיות באי הבריטי, כולל לונדוניום החזקה. היא גרמה ל-70 אלף נפגעים לצבא הרומי והייתה כפסע מלהכניע אותם. זה היה אחד ממקרי המרד האמיצים והיעילים בהיסטוריה של האימפריה החזקה בעולם אז.
אך כמו במקרים אחרים, של מי שזקפו קומתם כנגד האימפריה החזקה בעולם העתיק, הכל היה זמני. במרחק של קרב אחד אחרון מלהכניע ולגרש את הרומאים, היא נאלצת להילחם עם צבאה, פנים אל פנים אל מול צבאם, הצבא הרומי והחזק בעולם. כשהיא נחלה תבוסה לרומאים ונוכחה שהיא עומדת ליפול בשבי, בלעה המלכה הלוחמת בודיקה צמח רעיל, כדי שלא ליפול בשבי. בנותיה, שהיו לוחמות גם הן, עשו ככל הנראה כמוה.
הנה סיפורה של בדיקה:
https://youtu.be/AWZsEHnq19w
גדולתה של בודיקה והמשמעות של אומץ ליבה ומנהיגותה לניצחון (מתורגם):
https://youtu.be/VO1hACjHRoQ
טריילר לסרט על בודיקה:
https://youtu.be/UZNmDKJz41g
קדימון של סרט על המלכה הלוחמת ברומאים:
http://youtu.be/F60vI_wP6zg
וסרטון תיעודי על בודיקה, מלכת הלוחמים בצבא הרומאי:
https://youtu.be/xFWwUbQTymQ?long=yes
מה עשה מרד בר-כוכבא לרומאים וכיצד הם נקמו?
זה היה בימי הקיסר אדריאנוס, בשנים 132-135 לספירה. הרומאים ששלטו בארץ הכבידו את ידם על היהודים וגבו מיסים כבדים. יהודים במקומות אחרים התמרדו ונתנו השראה לבר כוכבא, שהחל במרד שייקרא על שמו - מרד בר כוכבא.
שמעון בר כוכבא, או בר כוסבא כפי שמראים הממצאים הארכיאולוגיים, היה למנהיג היהודים במרד באימפריה הרומית בארץ ישראל. מנהיגותו של בר כוכבא בלטה במיוחד ביכולת שגילה, לגייס לוחמים ולהנהיג אותם גם בתנאים של סיכוי קלוש לנצחון.
כך העיזו בר כוכבא ואנשיו לקום נגד האימפריה החזקה בתבל ולנסות לגרש אותה ולהחזיר את השלטון ליהודים בארץ ישראל.
חשוב לציין שלא מדובר במרד הגדול, זה שכבר דוכא שנים רבות לפני כן באכזריות, על ידי טיטוס. המרד הזה התחיל דווקא טוב. בהתחלה הוא נראה כניצחון ובר כוכבא הפך לכוכב ולנשיא ישראל.
כוחותיו של בר כוכבא ניצחו את הרומים וביססו את שלטונו של בר כוכבא בארץ. אך משהרומאים התעשתו, נשלחו 28 לגיונות, פי 7 יותר מהכוח שניצח את המרד הגדול לפני כן, כדי לנצח את מרד בר כוכבא.
באכזריות רבה דיכא הקיסר הרומי אדריאנוס את המרד, תוך שהוא הורג מאות אלפי יהודים. כך מת גם בר כוכבא, המצביא ומנהיג המרד.
לפני דיכוי המרד כיהן בר כוכבא במשך תקופה קצרה כ"נשיא ישראל". זו הייתה הפעם האחרונה שהיהודים שלטו בארצם.
לאחר שדוכא המרד הוגלו מרבית היהודים על ידי הרומאים. עד להקמת מדינת ישראל, לאחר 2,000 שנה של גלות ואסונות, לא שלטו היהודים בארץ ישראל.
על בר-כוכבא והמרד ברומאים (עברית):
http://youtu.be/IDAiO1RpRLQ
ממצאים ארכיאולוגיים לגבי המרד הגדול, שנמצאו לאחרונה במערה ליד ירושלים (עברית):
http://youtu.be/nFx-eF_xqf0?t=7s
הפרטים המדויקים יותר על סיפור החנוכה (עברית):
https://youtu.be/RUir1CtN2Eo
על האיש והמנהיג של המרד (עברית):
https://youtu.be/BIACqCjRMSA
מה התפקיד של האריה המיתוס בר כוכבא? (עברית)
https://youtu.be/d786B25aAAw
מותר לחייך חיוך מריר על ההתנגדות של רבי עקיבא לרעיון המרד (עברית):
https://youtu.be/97XpKj_u5co
על אדריאנוס קיסר - היריב החזק של בר כוכבא (עברית):
https://youtu.be/SliK-vXd594
וסיפור בר כוכבא ונקמת אדריאנוס האיומה (עברית):
https://youtu.be/NYvWABnOXUU?long=yes
והפרק התיעודי שמספר על הכיבוש הרומי, מצדה ומרד בר כוכבא (עברית):
https://youtu.be/wASaSlx-fUc?long=yes?t=14m05s&end=24m51s
מי היה ספרטקוס, העבד שמרד וניצח את האימפריה הרומית?
בשנת 70 לפני הספירה עמדה האימפריה הרומית לפני אחד מהכוחות הקשים שעמד מולה אי-פעם. קראו לו ספרטקוס (Spartacus) והוא היה עבד. הרומים הפכו את העבד הזה לגלדיאטור, אך הוא העיז ומרד בהם.
ספרטקוס אסף המוני עבדים וגלדיאטורים שברחו ומרדו ברומאים ביחד אתו. הוא הפך למנהיגם והנהיג מרד של גלדיאטורים ועבדים באימפריה.
אמנם ספרטקוס לא היה הראשון במנהיגי העבדים, אבל הוא היה המוצלח שבהם והמצביא המהולל מכולם. ההיסטוריונים מעריכים כי בשיא המרד הגיע צבא המורדים של ספרטקוס ליותר מ-70,000 לוחמים.
שוב ושוב הנחילו ספרטקוס ולוחמיו תבוסות קשות לצבא הרומי. העבד שהיה לגלדיאטור, הפך לצרה צרורה עבור האימפריה החזקה בתבל. אפילו יותר מנצחונותיו, מנהיגי הרומים התחלחלו מזה שהוא נותן השראה לעמים כבושים נוספים.
את התזה המקובלת, התפיסה שאת הצבא הרומי לא ניתן לנצח, ספרטקוס סדק לחלוטין.
אך המערכה של ספרטקוס כנגד הרומים הסתיימה כשספרטקוס הובס ונהרג בקרב, ליד הנהר סילרוס.
נקמת הרומאים והאזהרה לאחרים שחשבו למרוד בהם הייתה איומה במיוחד. 6,000 מלוחמיו של ספרטקוס, העבדים הנמלטים שהיו ללוחמים מנצחים, נצלבו על ידי הרומים, לאורך הדרך לרומא.
ובכל זאת, מאז מותו ועד היום, ספרטקוס היה למיתוס. מבחר גדול של יצירות אמנות, ספרים, סרטים ומוסיקה נכתבו עליו. גדולי השחקנים השתתפו בסרטים שסיפרו את סיפורו של העבד שהיה למצביא והיה לסמל לרבים מהמדוכאים במהלך השנים שמאז.
פוליטיקאים רבים נשאו את שמו כסמל למי שאינו מוותר על חירותו. הוא היה לסמל גם בקרב שוחרי הסוציאליזם ובברית המועצות אפילו קראו לאולימפיאדה שלהם "ספרטקיאדה".
הנה סיפורו של ספרטקוס (מתורגם):
https://youtu.be/8l1NyR6UvxU
על מנהיגותו הסוציאליסטית של ספרטקוס במרד העבדים (מתורגם):
https://youtu.be/f6Eyf2fPFew
קטע מסרט על הקרב האחרון של ספרטקוס ברומאים:
http://youtu.be/HcIMY1Ah3aw
המוסיקה למחול "ספרטקוס" מאת המלחין חצ'טוריאן ששימשה בסדרת הטלוויזיה "קו אונידין":
http://youtu.be/Vx7RWW36wes
וסרט ארוך על ספארטקוס ומלחמת הגלדיאטורים שלו באימפריה הרומית:
https://youtu.be/q1-xhoJQLHU?long=yes
איך הנהיגה ז'אן ד'ארק הצעירה מרד נגד אימפריה?
ז'אן ד'ארק הייתה מצביאה צרפתייה צעירה שהנהיגה את המאבק לשחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים, במאה ה-15. במאבק מלא גבורה היא הובילה את צבא צרפת למלחמה נגד אנגליה החזקה.
מילדותה היא שמעה קולות שדיברו אליה, נערה קתולית אדוקה. כדי לשכנע שהיא, נערה צעירה מהכפרים, שוכנעה על ידי האל להנהיג את צרפת, היא הגיעה לפגישה שנקבעה לה עם המלך שארל ועקפה את המתחזה לו, הלכה ישר לחדרו של המלך ובסדרת מבחנים מהירה הוכיחה את יכולותיה העל-טבעיות ו"קשריה עם האל".
המלך שארל העמיד לרשותה צבא ובשורה של קרבות מבריקים, לבושה בגדי גבר, היא שברה את המצור על העיר אורליאן והביאה לכניעת האנגלים.
האגדה של ז'אן דארק, "הנערה מאורליאן", הפכה לעובדה. היא כבשה את העיר ריימס והכתירה רשמית את שארל, שמעתה יהיה מלך צרפת המקובל גם על החוק.
העלמה הצעירה התגלתה כמצביאה מבריקה, כשהבינה שבשיטת הקרבות הגדולים מנצחים האנגלים תמיד. לכן היא החליפה את שיטת המלחמה הכושלת של הצבא הצרפתי ללוחמת גרילה חכמה. בזכות זה ניצחה עם חייליה שוב ושוב את האנגלים.
אך לאחר שנפצעה שלוש פעמים, היא נלכדה והוסגרה לאנגלים. אחרי משפט ארוך בידי הכנסייה היא הוכרזה אשמה בכישוף, קשרים עם השטן ועבירות אחרות ונדונה להוצאה להורג בשרפה.
ז'אן הייתה בת 19 בעת הוצאתה להורג. האגדה מספרת שחייל אנגלי שנכח בהוצאה להורג קרא באימה "קדושה שרפנו!".
שנים מספר לאחר מכן ישלוט שארל בצרפת החופשית ויערוך לה משפט חוזר. המשפט הזה הסתיים ב-1456 בזיכוי מוחלט ו"העלמה מאורליאן" הפכה לגיבורה לאומית של צרפת.
ב-1920 תכריז עליה כקדושה גם הכנסייה הקתולית ובכך הכירה גם היא בגדולתה של הנערה מאורליאן, צעירה שהנהיגה צבא של גברים נגד הכובש הזר.
התרבות העממית לא הייתה זקוקה לזיכויים והקדושה האלה. שמה ופועלה של ז'אן דארק הפכו לסמל של אישה אמיצה שמנהיגה צבא של גברים (ונשים) במאבק צודק.
לעמים וחברות רבות היו מאז התגלמויות של מעין דמויות ז'אן דארק מקומיות, המיתוס הלך וגדל והההיסטוריה הפכה למיתוס ובהדרגה הייתה למעין ארכיטיפ של נערה שמנהיגה צבא.
הנה סקירה קצרה על ז'אן ד'ארק (עברית):
https://youtu.be/1gUh9D2Ea14
על חייה של הגיבורה שבאה מהעיר ארק:
http://youtu.be/0q3uAu1EuRc?t=13s
סרטון על חייה עם המון יצירות שמציגות אותה:
https://youtu.be/OTgwOk9bfGE
פציעתה וגבורתה בקרב:
http://youtu.be/1qfns_aLrNY
מתוך סרט אחר על הבתולה מאורליאן:
http://youtu.be/Zia2fKTahPA
על מילותיה האחרונות לפני שהוצאה להורג:
https://youtu.be/XqUTbQcrBeQ
בלי מעט הומור לא באמת נכיר אותה:
https://youtu.be/2O2x1Xh3xkE?long=yes
סרט תיעודי שמנסה לפצח את הסוד של נערה שהצליחה לסחוף אחריה כל כך הרבה גברים לקרב:
https://youtu.be/XWR7zMR-EiA?long=yes
ומתכנית הרדיו, שהקדימה את הפודקסט "שעה היסטורית", עם פרופסור הרסגור על ז'אן דארק (עברית):
https://youtu.be/zljVfqowTpE?long=yes
מה היה המרד הגדול של יהודה ברומאים?
המרד הגדול (First Jewish–Roman War), המרד היהודי נגד האימפריה הרומית, התרחש בשנים 66-73 לספירה. זהו המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
וזה אחד האירועים המכריעים בהיסטוריה היהודית, מרד שיוביל לחורבן בית המקדש השני ולשינוי דרמטי בחיי העם היהודי בארץ ישראל ולתפוצות.
שורשי המרד נעוצים במתח המתמשך בין האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל לבין השלטון הרומי. הרומאים שלטו באזור מאז שכבש אותו הקיסר פומפיוס (Pompey), בשנת 63 לפני הספירה. פומפיוס עצמו היה נאור, אך היחסים הלכו והחריפו אחריו, במהלך המאה ה-1 לספירה.
את האווירה הלהיטו אז שרשרת של נציבים רומים שגילו חוסר רגישות למסורת היהודית, הטילו מיסים כבדים מטעם הקיסר והחרימו רכוש, פגעו ברגשות דתיים והרבו במעשי שחיתות. מצב זה הוחמר גם בשל תפקידם של אגריפס השני (Agrippa II) והכוהנים הגדולים, שרבים מהיהודים ראו אותם כמשתפי פעולה עם הרומאים.
הניצוץ שהדליק את המרד היה סדרת עימותים בקיסריה ובירושלים, כשהנציב הרומי פלורוס (Florus) מחרים כספים מאוצר בית המקדש בשנת 66 לספירה. התגובה היהודית הייתה עזה והחלטית.
היו אלה הקנאים (Zealots) והסיקריים (Sicarii), הקיצוניים שבין המורדים, שהחלו בפעולות אלימות נגד הרומאים. הסיקריים, שהיו קיצוניים אף יותר מהקנאים, נודעו בשימוש בפגיונות קצרים ("סיקה" בלטינית) לחיסול יריבים פוליטיים. המרד התפשט במהירות כאשר המורדים משתלטים על ארמון המלך, הורגים רבים בכוח הרומי בירושלים ומנצחים את הצבא הרומי שנשלח להשיב את הסדר על כנו.
לא כל היהודים תמכו במרד. החברה היהודית הייתה מפולגת מאוד בשאלת היחס לרומא. האליטות העשירות ורבים מהפרושים (Pharisees), בהנהגת רבן יוחנן בן זכאי (Yohanan ben Zakkai), התנגדו למרד מחשש לתוצאותיו ההרסניות. הם האמינו שעימות ישיר עם האימפריה הרומית האדירה יסתיים באסון.
אחד המרכזיים שבמתנגדים למרד היה רבי יוחנן בן זכאי שלא רק התנגד למרד אלא גם פעל להציל את היהדות אחרי החורבן שהוא עצמו הזהיר ממנו והוא הקים את הסנהדרין, המרכז התורני ביבנה. אך מנגד, הקבוצות הקיצוניות של הקנאים והסיקריים דחפו למאבק אלים, מתוך אמונה משיחית בגאולה ושחרור מעול רומא.
תגובת רומא למרד הייתה הרסנית. הקיסר נירון (Nero) שלח את המצביא המנוסה אספסיאנוס (Vespasian) לדכא את המרד. אספסיאנוס כבש את הגליל ויהודה, תוך שהוא מבודד את ירושלים. בשנת 69, כשאספסיאנוס מוכרז כקיסר, הוא ממנה את בנו טיטוס (Titus) להמשיך במשימה ובאביב שנת 70 טיטוס מטיל מצור על ירושלים.
המצור על ירושלים היה אכזרי במיוחד. הוסיפו לו מאבקי כוח פנימיים שפרצו בעיר בין פלגים שונים של מורדים. המאבקים הללו גורמים לאובדן של מזון רב ופוגעים אנושות ביכולת להתנגד לרומאים. רעב כבד פקד את העיר הנצורה ובחודש אב, שנת 70 לספירה, הורס טיטוס את ירושלים והצבא הרומאי פורץ לבית המקדש ומצית אותו.
חורבן המקדש היה אסון לאומי ודתי עצום, שמשמעותו מורגשת עד היום.
אך המרד לא הסתיים בנפילת ירושלים. מבצרים כמו מצדה (Masada), מכוור (Machaerus) והרודיון (Herodium) ממשיכים להחזיק מעמד. מצדה, נשלטת על ידי הסִיקָרִיִים בהנהגת אלעזר בן יאיר (Eleazar ben Yair). היא החזיקה מעמד עד שנת 73 או 74. על פי התיאור של יוספוס פלאביוס, לשעבר יוסף בן מתתיהו (Josephus), מגיני מצדה האחרונים בוחרים להתאבד על פני הכניעה לרומאים.
תוצאות המרד היו הרות אסון לחברה היהודית. חורבן המקדש שינה את פני היהדות, שעברה ממרכזיות הפולחן לדגש על לימוד התורה והתפילה. יהודה הופכת לפרובינציה רומית ישירה, רבים מוגלים לרומי כעבדים ובשל ההרס והאבדות הרבות המצב הדמוגרפי והכלכלי בארץ ישראל משתנה דרמטית.
הרומאים מטילים מס מיוחד, "מס היהודים" (Fiscus Judaicus), על כל היהודים באימפריה הרומית, לא רק על תושבי יהודה.
על אף התבוסה הצבאית, לא הובסו הזהות היהודית והתקווה לעצמאות. אדרבא, הם יובילו למרידות נוספות בעתיד, כמו מרד התפוצות (115-117) ומרד בר כוכבא (132-135).
להבנת צדדים שונים של המרד ראו תגית "המרד הגדול".
הנה סיפורו של המרד הגדול והתבוסה האיומה (עברית):
https://youtu.be/S-VcBkUzC2M?t=13s
מצגת וידאו של המרד והחורבן (עברית):
https://youtu.be/CZK7nnSF7g0
חורבן בית שני (עברית):
http://youtu.be/Sbbv_WleRyo
הגליית היהודים ותבליט משער טיטוס של תהלוכת הניצחון הרומית הנושאים את מנורת בית המקדש:
https://youtu.be/2Pz_p8Tf24g
והיהודים צוחקים על אבטלה אחרי החורבן (עברית):
https://youtu.be/Ng1LDt7WR_s
שלטון רומא, מרד וחורבן (עברית):
https://youtu.be/4_uma1wEIxk?long=yes
וסרט תיעודי המציג שלב אחרי שלב במרד ובחורבן שבא בעקבותיו (עברית):
https://youtu.be/0pdaZy3amCY?long=yes
מי היה לורנס איש ערב, מחולל המרד הערבי?
אין הרבה שמות של חיילים אירופיים שזכו למוניטין שלו, במיוחד באיזור שבו הקולוניאליזם לא זכה לאהדה של ממש. אבל שמו, שנישא בפי כל במזרח התיכון של מלחמת העולם הראשונה, הפך אחריה לאגדה.
הכירו את גיבור-העל של העצמאות הערבית והמרד כנגד האימפריה ששלטה בהם, גיבור שהיה בכלל אנגלי. שמו היה לורנס.
לורנס איש ערב (Lawrence of Arabia) הוא הכינוי של איש צבא בריטי, אבל גם ארכיאולוג, הרפתקן ובהמשך חייו גם סופר, בשם תומאס אדוארד לורנס.
האיש הכיר את המזרח התיכון ב-1910, עת הגיע לאזור כארכיאולוג וחפר בעיר כרכמיש ביחד עם הארכיאולוג הידוע לנרד וולי. במהלך תקופה זו הוא הסתובב במזרח-התיכון ורכש הבנה מעמיקה במנטליות, המנהגים והתרבות הערבית, כמו גם שליטה מסוימת בשפה הערבית. אלה סייעו לו מאוחר יותר, במהלך מלחמת העולם הראשונה.
כליוטננט-קולונל מילא לורנס תפקיד חשוב בשנים 1916-1918, כקצין קישור מטעם הבריטים. הוא נשלח על ידי הגנרל אלנבי, כדי לסייע לערבים במהלך המרד הערבי נגד האימפריה העות'מאנית המתפרקת.
המרד הזה הצליח לא מעט בזכות הטקטיקה שפיתח לורנס והביאה נצחון לבריטים על העות'מנים - "המלחמה הקטנה", הידועה כיום בתור "לוחמת גרילה". מדובר בטקטיקה שאמנם נוסתה פה ושם על ידי לוחמים, אבל היא מעולם לא הצליחה באמת.
לורנס אימן את כוח הגמלים הערבי לפשיטות על עמדות התורכים לאורך מסילת הרכבת החיג’אזית. הוא לימד את לוחמיו כיצד להפעיל לוחמת גרילה. הפעולות שנקטו כללו חבלות בפסי הרכבת, מארבים שנועדו להפריע ולהטריד את הטורקים בדרכי התחבורה, הריסה והשמדה של מחסנים עמוסי ציוד צבאי וזריעה של פחד ובהלה בקרב הלוחמים הטורקים במדבר הערבי.
בספרו המפורסם "שבעת עמודי החוכמה" הוא כתב “נצטרך לרתק את האויב בעזרת איום שקט של המדבר העצום והבלתי מוכר לו ואסור שנחשוף את עצמנו בטרם נתקוף.”
השיטה הזו הצליחה ובגדול. לורנס ולוחמי ערב הצליחו למנוע הצטרפות של ארמיה שלמה למלחמה כנגד הבריטים בארץ ישראל, מה שאפשר לכוחותיו של אלנבי להביס את הטורקים בקלות יחסית.
נצחון זה איפשר לבריטים ולצרפתים להשתלט על המזרח התיכון. נסיונותיו של לורנס לאחר המלחמה, לקדם את רעיון העצמאות הערבית, נכשלו. רק שנים אחר-כך הצליחו הערבים לזכות בהקמת מדינות ערביות עצמאיות.
לפני שלורנס נהרג בתאונת אופנוע, בגיל 46, הוא הספיק לכתוב ספרים חשובים על ההיסטוריה מנקודת מבטו, ביניהם "שבעת עמודי החוכמה" ו"המטבעה". ספרים נוספים יצאו ממכתביו הרבים לחברים, שכתב מהחזיתות שבהן פעל לאורך חייו. כל אלה גם יחד הציבו אותו כאחד האנשים הנערצים במאה ה-20 וכגיבור לאומי, הן בבריטניה והן בארצות ערב.
הנה סיפורו של לורנס איש ערב:
https://youtu.be/CMsd3NOmupw
סצנה מהסרט על לורנס איש ערב, שבה הוא תוקף את עקבה:
https://youtu.be/lChJz2DSpsE
סרטונים נדירים של לורנס איש ערב:
http://youtu.be/tnQpyUwiyOM
על סרט הקולנוע שנעשה עליו ונחשב לאחד מסרטי המלחמה הטובים בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/t_V-h55jJRY?long=yes
והצילום המופלא של הסרט ששורד את מבחן הזמן:
https://youtu.be/yE1jTDaaThk?long=yes
איך מס על תה הביא למרד ומהפכה באמריקה והחלפתו בקפה?
בדרך כלל משקאות ומסיבות אולי הולכים ביחד, אבל מסיבת התה בבוסטון דווקא התנהלה בסימן של "לזרוק את המשקאות לים!"
הסיפור מתחיל עוד לפני שהוקמה ארצות הברית. באותה תקופה היו המתיישבים הראשונים באמריקה אזרחים של בריטניה ולפיכך הם גם חוייבו לשלם לה מיסים שונים.
אחד מהמיסים האלו היה מס על יבוא סחורות שונות, ביניהם מס על תה, שהטיל הפרלמנט הבריטי בשנת 1765 על תושבי המושבות הבריטיות באמריקה. למרות שתושבי המושבות נחשבו לאזרחי בריטניה, הם לא זכו לייצוג בפרלמנט ולכן גם לא הייתה להם יכולת להתנגד למיסים האלו.
הטלת המסים מצד אחד והיעדר יצוג בפרלמנט מצד שני נראו לתושבי המושבות לא הוגנים ולא צודקים. הם התמרמרו והחלו להיאבק כנגד המס. "אין מיסים ללא יצוג!" הייתה סיסמתם. במשך מספר שנים הם מחו כנגד המיסים וניסו לבטל אותם, אך ללא הצלחה. בתגובה לפעולות המחאה שלהם שלחו הבריטים כוחות צבאיים, מה שרק התסיס את תושבי המושבות עוד יותר.
בשנת 1773 חוקק הפרמנט הבריטי חוק נוסף, "חוק התה", המעניק הפחתה ממיסוי על תה לחברות מסחר בריטיות, בעוד שיבואני תה תושבי המושבות חוייבו במס מלא. חוק זה הכעיס עוד יותר את תושבי המושבות, ובמיוחד את תושבי בוסטון, והם החליטו להיאבק כנגדו.
שיאו של המאבק היה באירוע שזכה לכינוי "מסיבת התה של בוסטון" (The Boston Tea Party). ב-16 בדצמבר 1773 הגיעו שלוש ספינות מסחר בריטיות עמוסות בארגזי תה בכדי לפרוק את סחורתן בנמל בוסטון ונתקלו בהתנגדות מצד התושבים, שלא איפשרו להם לפרוק את הסחורה. הדבר אילץ את המלחים לעגון בקרבת הנמל.
בשלב זה התגנבו כ-60 מתושבי בוסטון כשהם מחופשים לאינדיאנים, וזרקו את כל תכולת ארגזי התה שהיו על הספינות, הישר אל תוך הים. לא מדובר היה בארגזים בודדים - האמריקאים שפכו לים כ-45 טון של תה! היה זה אירוע כלכלי עצום ומרד בלתי נסבל בעיני האנגלים. בתגובה הם סגרו את נמל בוסטון עד שיוחזר להם השווי המלא של התה שהושלך לים.
"מסיבת התה של בוסטון" הייתה אחת מפעולות המרד הראשונה של תושבי המושבות הבריטיות בצפון אמריקה כנגד הממלכה הבריטית. פעולה זו עודדה את תושבי המושבות בכל רחבי אמריקה למרוד כנגד הבריטים והציתה שרשרת אירועים צבאיים.
הארועים הללו הובילו די מהר למהפכה האמריקאית ולמלחמת העצמאות של ארצות הברית, בהנהגת ג'ורג' וושינגטון. מהמלחמה הזו יצאה האומה האמריקאית לחופשי, עם הכרזת העצמאות של ארצות הברית, ב-4 ביולי 1776. ג'ורג' וושינגטון הפך לנשיאה הראשון.
אגב, בתחום המשקאות התוצאה הייתה ממש משעשעת. אם לפני "מסיבת התה של בוסטון" האמריקאים היו שתייני תה כבדים אף יותר מהבריטים, לאחר המרד ומתוך פטריוטיות אמריקנית - הם הפסיקו לשתות תה לחלוטין ועברו לקפה.
הבריטים לא טמנו ידם בכוס ועשו להם צעד נגדי. הם הקטינו למינימום את שתיית הקפה שלהם. יתכן שזה היה מעט ילדותי, אבל זה הפך להרגל וכיום האמריקאים הם שותי קפה מובהקים, בעוד אצל הבריטים הפכה שתיית התה לפולחן של ממש.
הנה סרטון על מסיבת התה הפרועה בבוסטון (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=1cT_Z0KGhP8
על המחלוקת המדינית שהובילה לפריצת המהפכה האמריקאית (עברית):
https://youtu.be/vPkbiZ4LDdc
סיפור מסיבת התה בבוסטון:
https://youtu.be/-xSrZaze14k
הכרזת העצמאות של ארצות הברית, שבאה עם סיום מלחמת העצמאות הזה (מתורגם):
https://youtu.be/LKJMWHCUoiw
וסרט תיעודי על תולדות המהפכה האמריקאית:
https://youtu.be/lZgc1-nNoYU?long=yes
יהודה המכבי (Judah Maccabee) היה מנהיג מרד החשמונאים ביוונים ומצביאו הנערץ של העם היהודי במרד החשמונאים.
הוא היה בנו ויורשו של יוזם המרד, מתתיהו. יהודה היה טקטיקן ואסטרטג מהרמה הראשונה. ניהול המערכה שלו, המארבים וההפתעה שהכין לאויב, ניצול ההצלחה בשדה הקרב והרדיפה של האויב עד להכרעתו - כל אלה הפכו אותו למצביא דגול.
יש הגורסים ששמו היה יהודה המקבי ("מקבת" מלשון "פטיש"). מצד שני יש המפרשים שמכבי הוא ראשי תיבות של "מי כמוך באלים ה'" שהיא סיסמת מרד החשמונאים.
יהודה הנהיג את מרד החשמונאים. בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי, שאסרו על היהודים לקיים את פולחנם הדתי וכנגד תופעת ההתייוונות בעם היהודי.
כמצביא הוא פיתח שיטה של נצחונות על צבאות גדולים, על אף שמספר חייליו והנשק שעמד לרשותם היה קטן מאד. זו הייתה בעצם לוחמה זעירה, לוחמת גרילה שבה הוא ארב ותקף את היוונים - הסלווקים ליתר דיוק, שהיו ממלכה ששלטה על סוריה, בבל וטורקיה של היום, אזורים שנכבשו בעבר והיו חלק מהאימפריה היוונית, של אלכסנדר מוקדון.
יהודה המקבי ולוחמיו ארבו לחיילים היוונים במעברי הרים צרים, אולי המקום היחיד שבו יכול היה להביא לידי ביטוי את יכולת אנשיו, שהתמקמו במקומות גבוהים, למול האוייב שנתקע במקום נמוך עם ניידות מוגבלת.
לאחר שניצח שוב ושוב את היוונים, הם נאלצו לקיים איתו משא ומתן וביטלו את הגזירות שהיו הסיבה לפרוץ המרד. לאחר כמה שנים, עם מותו של אנטיוכוס, השתלט יהודה על ירושלים ושיחרר את בית המקדש.
מאוחר יותר יהודה גם הצליח להחזיק בשליטה על ארץ ישראל, בדרך של הסכם עם היוונים. אך כמה שנים מאוחר יותר, לאחר שכרת ברית הגנה עם הרומים, הגיע צבא יווני עצום, הרג אותו בקרב והשתלט שוב על ארץ ישראל.
בזיכרון העם היהודי נותר יהודה המכבי מנהיג מופת של היהודים ומהמצביאים הנערצים בכל הזמנים. את הטקטיקות הצבאיות שלו אימץ צה"ל במאה ה-20.
הנה סיפורו של יהודה המכבי (עברית):
http://youtu.be/TIOVZMrmEMk?t=27s
על המנהיגות שלו (עברית):
https://youtu.be/sBOWpoQTGLg
מה שלומדים ארכיאולוגים על המרד החשמונאי מהממצאים (עברית):
http://youtu.be/JIRlWANGpxY
סרטון קצר על הנצחון של המכבים באמאוס (עברית):
http://youtu.be/Ci3lfVX90eU
מעין מהדורת חדשות מתקופת החנוכה (עברית):
http://youtu.be/qWQS5GYVHaA
סיפורו של מרד החשמונאים (עברית):
https://youtu.be/BjWjvptLn9I?long=yes
ופרק ארוך על התקופה ההלניסטית והמכבים (עברית):
https://youtu.be/DKfv6S8Jumk?long=yes
בית המקדש השני (Temple in Jerusalem) נבנה כמה מאות שנים לפני הספירה על ידי עולי בבל. זה היה לאחר ששבו מהגלות בבבל, במסגרת מה שזכה לשם "שיבת ציון". בית המקדש הורחב ושופץ עוד יותר על ידי המלך הורדוס בשנת 19 לפנה"ס. הוא היה לבניין מפואר ומרשים במיוחד.
אבל גורל בית המקדש בגירסת הפאר ההורדוסית לא היה טוב - בשנת 70, פחות מ-90 שנה לאחר השיפוץ, הוא נחרב בידי הרומאים. זה קרה במהלך כיבוש ירושלים על ידי הרומאים, במסגרת הדיכוי האכזרי של המרד הגדול של יהודה, כנגד השלטון הרומי.
חורבן בית המקדש היה סמל חשוב וקשה בנפילת יהודה למול האימפריה הרומית, אבל חלק קטן בכמות ההרס והאכזריות שהביאו הכוחות הרומיים לארץ במלחמה זו. לאחר דיכוי המרד הם בזזו את הארץ ולקחו את מרבית היהודים שנשארו בחיים לעבדים. רובם הוגלו לרומא ולמקומות אחרים באימפריה הרומית. גם ארון הקודש והמנורה נבזזו ולא נמצאו עד היום.
הנה סרטון קצר שמתאר את חורבן בית שני (עברית):
http://youtu.be/Sbbv_WleRyo
העדות על הגליית היהודים וביזת המנורה שמופיעה בתבליט על שער טיטוס ברומא:
https://youtu.be/2Pz_p8Tf24g
הפרק התיעודי שמספר על הורדוס, ישו, המרד והחורבן של בית המקדש (עברית):
https://youtu.be/AIdg74K8Cic?long=yes
סרט תיעודי המציג שלב אחרי שלב במרד ובחורבן שבא בעקבותיו (עברית):
https://youtu.be/0pdaZy3amCY?long=yes
וסרט ארוך שמציג את חורבן בית המקדש, כפי שתיאר אותו יוספוס פלביוס:
http://youtu.be/GTxDcif-XT4?long=yes
היא הייתה מהאמיצות שבלוחמות והיוותה השראה לנשים לוחמות רבות בהיסטוריה. סיפורה של בודיקה (Boudica או Boadicea) הוא סיפור של אומץ, מנהיגות ונשיות שלא חוששת מגבר או כל דבר, גם אם הוא הקיסר החזק בעולם.
המלכה בודיקה הייתה מלכת השבט האיקני שבאנגליה, כשכבשו הרומים את האי הבריטי, הם נתנו בתחילה לשבטים השונים לחיות את חייהם על פי המסורת שלהם. אך כשהתחלף הקיסר והגיע נירון קיסר הוא השליט מדיניות אכזרית של דיכוי והכבדה קשה עליהם.
בודיקה סרבה לקבל את עוולותיו של הקיסר החדש. היא הנהיגה את צבאה במרד נגד השלטון הרומאי. המלכה בודיקה נהגה לצאת לקרב כשהיא לבושה כחול, צבע בגדי המלחמה של השבט האיקני. היא נודעה באומץ ובמנהיגות שלה ותחת הנהגתה זכו האיקנים לנצחונות רבים.
צבאה של בודיקה היה של לוחמי גרילה, מפתיעים, רצחניים ונעלמים מיד. הרומאים לא יכלו להם, כי הם תקפו באופן בלתי צפוי, בלתי מאורגן ושלא ניתן לחזות מה יעשו בקרב. חייליה נלחמו בחיילים הרומאים באומץ רב. הם הרסו כפרים רומיים והרגו חיילים רבים מהצבא הרומי, החזק בעולם של אז.
בודיקה הרסה ושרפה את שלושת הערים הרומיות באי הבריטי, כולל לונדוניום החזקה. היא גרמה ל-70 אלף נפגעים לצבא הרומי והייתה כפסע מלהכניע אותם. זה היה אחד ממקרי המרד האמיצים והיעילים בהיסטוריה של האימפריה החזקה בעולם אז.
אך כמו במקרים אחרים, של מי שזקפו קומתם כנגד האימפריה החזקה בעולם העתיק, הכל היה זמני. במרחק של קרב אחד אחרון מלהכניע ולגרש את הרומאים, היא נאלצת להילחם עם צבאה, פנים אל פנים אל מול צבאם, הצבא הרומי והחזק בעולם. כשהיא נחלה תבוסה לרומאים ונוכחה שהיא עומדת ליפול בשבי, בלעה המלכה הלוחמת בודיקה צמח רעיל, כדי שלא ליפול בשבי. בנותיה, שהיו לוחמות גם הן, עשו ככל הנראה כמוה.
הנה סיפורה של בדיקה:
https://youtu.be/AWZsEHnq19w
גדולתה של בודיקה והמשמעות של אומץ ליבה ומנהיגותה לניצחון (מתורגם):
https://youtu.be/VO1hACjHRoQ
טריילר לסרט על בודיקה:
https://youtu.be/UZNmDKJz41g
קדימון של סרט על המלכה הלוחמת ברומאים:
http://youtu.be/F60vI_wP6zg
וסרטון תיעודי על בודיקה, מלכת הלוחמים בצבא הרומאי:
https://youtu.be/xFWwUbQTymQ?long=yes
זה היה בימי הקיסר אדריאנוס, בשנים 132-135 לספירה. הרומאים ששלטו בארץ הכבידו את ידם על היהודים וגבו מיסים כבדים. יהודים במקומות אחרים התמרדו ונתנו השראה לבר כוכבא, שהחל במרד שייקרא על שמו - מרד בר כוכבא.
שמעון בר כוכבא, או בר כוסבא כפי שמראים הממצאים הארכיאולוגיים, היה למנהיג היהודים במרד באימפריה הרומית בארץ ישראל. מנהיגותו של בר כוכבא בלטה במיוחד ביכולת שגילה, לגייס לוחמים ולהנהיג אותם גם בתנאים של סיכוי קלוש לנצחון.
כך העיזו בר כוכבא ואנשיו לקום נגד האימפריה החזקה בתבל ולנסות לגרש אותה ולהחזיר את השלטון ליהודים בארץ ישראל.
חשוב לציין שלא מדובר במרד הגדול, זה שכבר דוכא שנים רבות לפני כן באכזריות, על ידי טיטוס. המרד הזה התחיל דווקא טוב. בהתחלה הוא נראה כניצחון ובר כוכבא הפך לכוכב ולנשיא ישראל.
כוחותיו של בר כוכבא ניצחו את הרומים וביססו את שלטונו של בר כוכבא בארץ. אך משהרומאים התעשתו, נשלחו 28 לגיונות, פי 7 יותר מהכוח שניצח את המרד הגדול לפני כן, כדי לנצח את מרד בר כוכבא.
באכזריות רבה דיכא הקיסר הרומי אדריאנוס את המרד, תוך שהוא הורג מאות אלפי יהודים. כך מת גם בר כוכבא, המצביא ומנהיג המרד.
לפני דיכוי המרד כיהן בר כוכבא במשך תקופה קצרה כ"נשיא ישראל". זו הייתה הפעם האחרונה שהיהודים שלטו בארצם.
לאחר שדוכא המרד הוגלו מרבית היהודים על ידי הרומאים. עד להקמת מדינת ישראל, לאחר 2,000 שנה של גלות ואסונות, לא שלטו היהודים בארץ ישראל.
על בר-כוכבא והמרד ברומאים (עברית):
http://youtu.be/IDAiO1RpRLQ
ממצאים ארכיאולוגיים לגבי המרד הגדול, שנמצאו לאחרונה במערה ליד ירושלים (עברית):
http://youtu.be/nFx-eF_xqf0?t=7s
הפרטים המדויקים יותר על סיפור החנוכה (עברית):
https://youtu.be/RUir1CtN2Eo
על האיש והמנהיג של המרד (עברית):
https://youtu.be/BIACqCjRMSA
מה התפקיד של האריה המיתוס בר כוכבא? (עברית)
https://youtu.be/d786B25aAAw
מותר לחייך חיוך מריר על ההתנגדות של רבי עקיבא לרעיון המרד (עברית):
https://youtu.be/97XpKj_u5co
על אדריאנוס קיסר - היריב החזק של בר כוכבא (עברית):
https://youtu.be/SliK-vXd594
וסיפור בר כוכבא ונקמת אדריאנוס האיומה (עברית):
https://youtu.be/NYvWABnOXUU?long=yes
והפרק התיעודי שמספר על הכיבוש הרומי, מצדה ומרד בר כוכבא (עברית):
https://youtu.be/wASaSlx-fUc?long=yes?t=14m05s&end=24m51s
מרידות מפורסמות
בשנת 70 לפני הספירה עמדה האימפריה הרומית לפני אחד מהכוחות הקשים שעמד מולה אי-פעם. קראו לו ספרטקוס (Spartacus) והוא היה עבד. הרומים הפכו את העבד הזה לגלדיאטור, אך הוא העיז ומרד בהם.
ספרטקוס אסף המוני עבדים וגלדיאטורים שברחו ומרדו ברומאים ביחד אתו. הוא הפך למנהיגם והנהיג מרד של גלדיאטורים ועבדים באימפריה.
אמנם ספרטקוס לא היה הראשון במנהיגי העבדים, אבל הוא היה המוצלח שבהם והמצביא המהולל מכולם. ההיסטוריונים מעריכים כי בשיא המרד הגיע צבא המורדים של ספרטקוס ליותר מ-70,000 לוחמים.
שוב ושוב הנחילו ספרטקוס ולוחמיו תבוסות קשות לצבא הרומי. העבד שהיה לגלדיאטור, הפך לצרה צרורה עבור האימפריה החזקה בתבל. אפילו יותר מנצחונותיו, מנהיגי הרומים התחלחלו מזה שהוא נותן השראה לעמים כבושים נוספים.
את התזה המקובלת, התפיסה שאת הצבא הרומי לא ניתן לנצח, ספרטקוס סדק לחלוטין.
אך המערכה של ספרטקוס כנגד הרומים הסתיימה כשספרטקוס הובס ונהרג בקרב, ליד הנהר סילרוס.
נקמת הרומאים והאזהרה לאחרים שחשבו למרוד בהם הייתה איומה במיוחד. 6,000 מלוחמיו של ספרטקוס, העבדים הנמלטים שהיו ללוחמים מנצחים, נצלבו על ידי הרומים, לאורך הדרך לרומא.
ובכל זאת, מאז מותו ועד היום, ספרטקוס היה למיתוס. מבחר גדול של יצירות אמנות, ספרים, סרטים ומוסיקה נכתבו עליו. גדולי השחקנים השתתפו בסרטים שסיפרו את סיפורו של העבד שהיה למצביא והיה לסמל לרבים מהמדוכאים במהלך השנים שמאז.
פוליטיקאים רבים נשאו את שמו כסמל למי שאינו מוותר על חירותו. הוא היה לסמל גם בקרב שוחרי הסוציאליזם ובברית המועצות אפילו קראו לאולימפיאדה שלהם "ספרטקיאדה".
הנה סיפורו של ספרטקוס (מתורגם):
https://youtu.be/8l1NyR6UvxU
על מנהיגותו הסוציאליסטית של ספרטקוס במרד העבדים (מתורגם):
https://youtu.be/f6Eyf2fPFew
קטע מסרט על הקרב האחרון של ספרטקוס ברומאים:
http://youtu.be/HcIMY1Ah3aw
המוסיקה למחול "ספרטקוס" מאת המלחין חצ'טוריאן ששימשה בסדרת הטלוויזיה "קו אונידין":
http://youtu.be/Vx7RWW36wes
וסרט ארוך על ספארטקוס ומלחמת הגלדיאטורים שלו באימפריה הרומית:
https://youtu.be/q1-xhoJQLHU?long=yes
ז'אן ד'ארק הייתה מצביאה צרפתייה צעירה שהנהיגה את המאבק לשחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים, במאה ה-15. במאבק מלא גבורה היא הובילה את צבא צרפת למלחמה נגד אנגליה החזקה.
מילדותה היא שמעה קולות שדיברו אליה, נערה קתולית אדוקה. כדי לשכנע שהיא, נערה צעירה מהכפרים, שוכנעה על ידי האל להנהיג את צרפת, היא הגיעה לפגישה שנקבעה לה עם המלך שארל ועקפה את המתחזה לו, הלכה ישר לחדרו של המלך ובסדרת מבחנים מהירה הוכיחה את יכולותיה העל-טבעיות ו"קשריה עם האל".
המלך שארל העמיד לרשותה צבא ובשורה של קרבות מבריקים, לבושה בגדי גבר, היא שברה את המצור על העיר אורליאן והביאה לכניעת האנגלים.
האגדה של ז'אן דארק, "הנערה מאורליאן", הפכה לעובדה. היא כבשה את העיר ריימס והכתירה רשמית את שארל, שמעתה יהיה מלך צרפת המקובל גם על החוק.
העלמה הצעירה התגלתה כמצביאה מבריקה, כשהבינה שבשיטת הקרבות הגדולים מנצחים האנגלים תמיד. לכן היא החליפה את שיטת המלחמה הכושלת של הצבא הצרפתי ללוחמת גרילה חכמה. בזכות זה ניצחה עם חייליה שוב ושוב את האנגלים.
אך לאחר שנפצעה שלוש פעמים, היא נלכדה והוסגרה לאנגלים. אחרי משפט ארוך בידי הכנסייה היא הוכרזה אשמה בכישוף, קשרים עם השטן ועבירות אחרות ונדונה להוצאה להורג בשרפה.
ז'אן הייתה בת 19 בעת הוצאתה להורג. האגדה מספרת שחייל אנגלי שנכח בהוצאה להורג קרא באימה "קדושה שרפנו!".
שנים מספר לאחר מכן ישלוט שארל בצרפת החופשית ויערוך לה משפט חוזר. המשפט הזה הסתיים ב-1456 בזיכוי מוחלט ו"העלמה מאורליאן" הפכה לגיבורה לאומית של צרפת.
ב-1920 תכריז עליה כקדושה גם הכנסייה הקתולית ובכך הכירה גם היא בגדולתה של הנערה מאורליאן, צעירה שהנהיגה צבא של גברים נגד הכובש הזר.
התרבות העממית לא הייתה זקוקה לזיכויים והקדושה האלה. שמה ופועלה של ז'אן דארק הפכו לסמל של אישה אמיצה שמנהיגה צבא של גברים (ונשים) במאבק צודק.
לעמים וחברות רבות היו מאז התגלמויות של מעין דמויות ז'אן דארק מקומיות, המיתוס הלך וגדל והההיסטוריה הפכה למיתוס ובהדרגה הייתה למעין ארכיטיפ של נערה שמנהיגה צבא.
הנה סקירה קצרה על ז'אן ד'ארק (עברית):
https://youtu.be/1gUh9D2Ea14
על חייה של הגיבורה שבאה מהעיר ארק:
http://youtu.be/0q3uAu1EuRc?t=13s
סרטון על חייה עם המון יצירות שמציגות אותה:
https://youtu.be/OTgwOk9bfGE
פציעתה וגבורתה בקרב:
http://youtu.be/1qfns_aLrNY
מתוך סרט אחר על הבתולה מאורליאן:
http://youtu.be/Zia2fKTahPA
על מילותיה האחרונות לפני שהוצאה להורג:
https://youtu.be/XqUTbQcrBeQ
בלי מעט הומור לא באמת נכיר אותה:
https://youtu.be/2O2x1Xh3xkE?long=yes
סרט תיעודי שמנסה לפצח את הסוד של נערה שהצליחה לסחוף אחריה כל כך הרבה גברים לקרב:
https://youtu.be/XWR7zMR-EiA?long=yes
ומתכנית הרדיו, שהקדימה את הפודקסט "שעה היסטורית", עם פרופסור הרסגור על ז'אן דארק (עברית):
https://youtu.be/zljVfqowTpE?long=yes
המרד הגדול (First Jewish–Roman War), המרד היהודי נגד האימפריה הרומית, התרחש בשנים 66-73 לספירה. זהו המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
וזה אחד האירועים המכריעים בהיסטוריה היהודית, מרד שיוביל לחורבן בית המקדש השני ולשינוי דרמטי בחיי העם היהודי בארץ ישראל ולתפוצות.
שורשי המרד נעוצים במתח המתמשך בין האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל לבין השלטון הרומי. הרומאים שלטו באזור מאז שכבש אותו הקיסר פומפיוס (Pompey), בשנת 63 לפני הספירה. פומפיוס עצמו היה נאור, אך היחסים הלכו והחריפו אחריו, במהלך המאה ה-1 לספירה.
את האווירה הלהיטו אז שרשרת של נציבים רומים שגילו חוסר רגישות למסורת היהודית, הטילו מיסים כבדים מטעם הקיסר והחרימו רכוש, פגעו ברגשות דתיים והרבו במעשי שחיתות. מצב זה הוחמר גם בשל תפקידם של אגריפס השני (Agrippa II) והכוהנים הגדולים, שרבים מהיהודים ראו אותם כמשתפי פעולה עם הרומאים.
הניצוץ שהדליק את המרד היה סדרת עימותים בקיסריה ובירושלים, כשהנציב הרומי פלורוס (Florus) מחרים כספים מאוצר בית המקדש בשנת 66 לספירה. התגובה היהודית הייתה עזה והחלטית.
היו אלה הקנאים (Zealots) והסיקריים (Sicarii), הקיצוניים שבין המורדים, שהחלו בפעולות אלימות נגד הרומאים. הסיקריים, שהיו קיצוניים אף יותר מהקנאים, נודעו בשימוש בפגיונות קצרים ("סיקה" בלטינית) לחיסול יריבים פוליטיים. המרד התפשט במהירות כאשר המורדים משתלטים על ארמון המלך, הורגים רבים בכוח הרומי בירושלים ומנצחים את הצבא הרומי שנשלח להשיב את הסדר על כנו.
לא כל היהודים תמכו במרד. החברה היהודית הייתה מפולגת מאוד בשאלת היחס לרומא. האליטות העשירות ורבים מהפרושים (Pharisees), בהנהגת רבן יוחנן בן זכאי (Yohanan ben Zakkai), התנגדו למרד מחשש לתוצאותיו ההרסניות. הם האמינו שעימות ישיר עם האימפריה הרומית האדירה יסתיים באסון.
אחד המרכזיים שבמתנגדים למרד היה רבי יוחנן בן זכאי שלא רק התנגד למרד אלא גם פעל להציל את היהדות אחרי החורבן שהוא עצמו הזהיר ממנו והוא הקים את הסנהדרין, המרכז התורני ביבנה. אך מנגד, הקבוצות הקיצוניות של הקנאים והסיקריים דחפו למאבק אלים, מתוך אמונה משיחית בגאולה ושחרור מעול רומא.
תגובת רומא למרד הייתה הרסנית. הקיסר נירון (Nero) שלח את המצביא המנוסה אספסיאנוס (Vespasian) לדכא את המרד. אספסיאנוס כבש את הגליל ויהודה, תוך שהוא מבודד את ירושלים. בשנת 69, כשאספסיאנוס מוכרז כקיסר, הוא ממנה את בנו טיטוס (Titus) להמשיך במשימה ובאביב שנת 70 טיטוס מטיל מצור על ירושלים.
המצור על ירושלים היה אכזרי במיוחד. הוסיפו לו מאבקי כוח פנימיים שפרצו בעיר בין פלגים שונים של מורדים. המאבקים הללו גורמים לאובדן של מזון רב ופוגעים אנושות ביכולת להתנגד לרומאים. רעב כבד פקד את העיר הנצורה ובחודש אב, שנת 70 לספירה, הורס טיטוס את ירושלים והצבא הרומאי פורץ לבית המקדש ומצית אותו.
חורבן המקדש היה אסון לאומי ודתי עצום, שמשמעותו מורגשת עד היום.
אך המרד לא הסתיים בנפילת ירושלים. מבצרים כמו מצדה (Masada), מכוור (Machaerus) והרודיון (Herodium) ממשיכים להחזיק מעמד. מצדה, נשלטת על ידי הסִיקָרִיִים בהנהגת אלעזר בן יאיר (Eleazar ben Yair). היא החזיקה מעמד עד שנת 73 או 74. על פי התיאור של יוספוס פלאביוס, לשעבר יוסף בן מתתיהו (Josephus), מגיני מצדה האחרונים בוחרים להתאבד על פני הכניעה לרומאים.
תוצאות המרד היו הרות אסון לחברה היהודית. חורבן המקדש שינה את פני היהדות, שעברה ממרכזיות הפולחן לדגש על לימוד התורה והתפילה. יהודה הופכת לפרובינציה רומית ישירה, רבים מוגלים לרומי כעבדים ובשל ההרס והאבדות הרבות המצב הדמוגרפי והכלכלי בארץ ישראל משתנה דרמטית.
הרומאים מטילים מס מיוחד, "מס היהודים" (Fiscus Judaicus), על כל היהודים באימפריה הרומית, לא רק על תושבי יהודה.
על אף התבוסה הצבאית, לא הובסו הזהות היהודית והתקווה לעצמאות. אדרבא, הם יובילו למרידות נוספות בעתיד, כמו מרד התפוצות (115-117) ומרד בר כוכבא (132-135).
להבנת צדדים שונים של המרד ראו תגית "המרד הגדול".
הנה סיפורו של המרד הגדול והתבוסה האיומה (עברית):
https://youtu.be/S-VcBkUzC2M?t=13s
מצגת וידאו של המרד והחורבן (עברית):
https://youtu.be/CZK7nnSF7g0
חורבן בית שני (עברית):
http://youtu.be/Sbbv_WleRyo
הגליית היהודים ותבליט משער טיטוס של תהלוכת הניצחון הרומית הנושאים את מנורת בית המקדש:
https://youtu.be/2Pz_p8Tf24g
והיהודים צוחקים על אבטלה אחרי החורבן (עברית):
https://youtu.be/Ng1LDt7WR_s
שלטון רומא, מרד וחורבן (עברית):
https://youtu.be/4_uma1wEIxk?long=yes
וסרט תיעודי המציג שלב אחרי שלב במרד ובחורבן שבא בעקבותיו (עברית):
https://youtu.be/0pdaZy3amCY?long=yes
אין הרבה שמות של חיילים אירופיים שזכו למוניטין שלו, במיוחד באיזור שבו הקולוניאליזם לא זכה לאהדה של ממש. אבל שמו, שנישא בפי כל במזרח התיכון של מלחמת העולם הראשונה, הפך אחריה לאגדה.
הכירו את גיבור-העל של העצמאות הערבית והמרד כנגד האימפריה ששלטה בהם, גיבור שהיה בכלל אנגלי. שמו היה לורנס.
לורנס איש ערב (Lawrence of Arabia) הוא הכינוי של איש צבא בריטי, אבל גם ארכיאולוג, הרפתקן ובהמשך חייו גם סופר, בשם תומאס אדוארד לורנס.
האיש הכיר את המזרח התיכון ב-1910, עת הגיע לאזור כארכיאולוג וחפר בעיר כרכמיש ביחד עם הארכיאולוג הידוע לנרד וולי. במהלך תקופה זו הוא הסתובב במזרח-התיכון ורכש הבנה מעמיקה במנטליות, המנהגים והתרבות הערבית, כמו גם שליטה מסוימת בשפה הערבית. אלה סייעו לו מאוחר יותר, במהלך מלחמת העולם הראשונה.
כליוטננט-קולונל מילא לורנס תפקיד חשוב בשנים 1916-1918, כקצין קישור מטעם הבריטים. הוא נשלח על ידי הגנרל אלנבי, כדי לסייע לערבים במהלך המרד הערבי נגד האימפריה העות'מאנית המתפרקת.
המרד הזה הצליח לא מעט בזכות הטקטיקה שפיתח לורנס והביאה נצחון לבריטים על העות'מנים - "המלחמה הקטנה", הידועה כיום בתור "לוחמת גרילה". מדובר בטקטיקה שאמנם נוסתה פה ושם על ידי לוחמים, אבל היא מעולם לא הצליחה באמת.
לורנס אימן את כוח הגמלים הערבי לפשיטות על עמדות התורכים לאורך מסילת הרכבת החיג’אזית. הוא לימד את לוחמיו כיצד להפעיל לוחמת גרילה. הפעולות שנקטו כללו חבלות בפסי הרכבת, מארבים שנועדו להפריע ולהטריד את הטורקים בדרכי התחבורה, הריסה והשמדה של מחסנים עמוסי ציוד צבאי וזריעה של פחד ובהלה בקרב הלוחמים הטורקים במדבר הערבי.
בספרו המפורסם "שבעת עמודי החוכמה" הוא כתב “נצטרך לרתק את האויב בעזרת איום שקט של המדבר העצום והבלתי מוכר לו ואסור שנחשוף את עצמנו בטרם נתקוף.”
השיטה הזו הצליחה ובגדול. לורנס ולוחמי ערב הצליחו למנוע הצטרפות של ארמיה שלמה למלחמה כנגד הבריטים בארץ ישראל, מה שאפשר לכוחותיו של אלנבי להביס את הטורקים בקלות יחסית.
נצחון זה איפשר לבריטים ולצרפתים להשתלט על המזרח התיכון. נסיונותיו של לורנס לאחר המלחמה, לקדם את רעיון העצמאות הערבית, נכשלו. רק שנים אחר-כך הצליחו הערבים לזכות בהקמת מדינות ערביות עצמאיות.
לפני שלורנס נהרג בתאונת אופנוע, בגיל 46, הוא הספיק לכתוב ספרים חשובים על ההיסטוריה מנקודת מבטו, ביניהם "שבעת עמודי החוכמה" ו"המטבעה". ספרים נוספים יצאו ממכתביו הרבים לחברים, שכתב מהחזיתות שבהן פעל לאורך חייו. כל אלה גם יחד הציבו אותו כאחד האנשים הנערצים במאה ה-20 וכגיבור לאומי, הן בבריטניה והן בארצות ערב.
הנה סיפורו של לורנס איש ערב:
https://youtu.be/CMsd3NOmupw
סצנה מהסרט על לורנס איש ערב, שבה הוא תוקף את עקבה:
https://youtu.be/lChJz2DSpsE
סרטונים נדירים של לורנס איש ערב:
http://youtu.be/tnQpyUwiyOM
על סרט הקולנוע שנעשה עליו ונחשב לאחד מסרטי המלחמה הטובים בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/t_V-h55jJRY?long=yes
והצילום המופלא של הסרט ששורד את מבחן הזמן:
https://youtu.be/yE1jTDaaThk?long=yes
בדרך כלל משקאות ומסיבות אולי הולכים ביחד, אבל מסיבת התה בבוסטון דווקא התנהלה בסימן של "לזרוק את המשקאות לים!"
הסיפור מתחיל עוד לפני שהוקמה ארצות הברית. באותה תקופה היו המתיישבים הראשונים באמריקה אזרחים של בריטניה ולפיכך הם גם חוייבו לשלם לה מיסים שונים.
אחד מהמיסים האלו היה מס על יבוא סחורות שונות, ביניהם מס על תה, שהטיל הפרלמנט הבריטי בשנת 1765 על תושבי המושבות הבריטיות באמריקה. למרות שתושבי המושבות נחשבו לאזרחי בריטניה, הם לא זכו לייצוג בפרלמנט ולכן גם לא הייתה להם יכולת להתנגד למיסים האלו.
הטלת המסים מצד אחד והיעדר יצוג בפרלמנט מצד שני נראו לתושבי המושבות לא הוגנים ולא צודקים. הם התמרמרו והחלו להיאבק כנגד המס. "אין מיסים ללא יצוג!" הייתה סיסמתם. במשך מספר שנים הם מחו כנגד המיסים וניסו לבטל אותם, אך ללא הצלחה. בתגובה לפעולות המחאה שלהם שלחו הבריטים כוחות צבאיים, מה שרק התסיס את תושבי המושבות עוד יותר.
בשנת 1773 חוקק הפרמנט הבריטי חוק נוסף, "חוק התה", המעניק הפחתה ממיסוי על תה לחברות מסחר בריטיות, בעוד שיבואני תה תושבי המושבות חוייבו במס מלא. חוק זה הכעיס עוד יותר את תושבי המושבות, ובמיוחד את תושבי בוסטון, והם החליטו להיאבק כנגדו.
שיאו של המאבק היה באירוע שזכה לכינוי "מסיבת התה של בוסטון" (The Boston Tea Party). ב-16 בדצמבר 1773 הגיעו שלוש ספינות מסחר בריטיות עמוסות בארגזי תה בכדי לפרוק את סחורתן בנמל בוסטון ונתקלו בהתנגדות מצד התושבים, שלא איפשרו להם לפרוק את הסחורה. הדבר אילץ את המלחים לעגון בקרבת הנמל.
בשלב זה התגנבו כ-60 מתושבי בוסטון כשהם מחופשים לאינדיאנים, וזרקו את כל תכולת ארגזי התה שהיו על הספינות, הישר אל תוך הים. לא מדובר היה בארגזים בודדים - האמריקאים שפכו לים כ-45 טון של תה! היה זה אירוע כלכלי עצום ומרד בלתי נסבל בעיני האנגלים. בתגובה הם סגרו את נמל בוסטון עד שיוחזר להם השווי המלא של התה שהושלך לים.
"מסיבת התה של בוסטון" הייתה אחת מפעולות המרד הראשונה של תושבי המושבות הבריטיות בצפון אמריקה כנגד הממלכה הבריטית. פעולה זו עודדה את תושבי המושבות בכל רחבי אמריקה למרוד כנגד הבריטים והציתה שרשרת אירועים צבאיים.
הארועים הללו הובילו די מהר למהפכה האמריקאית ולמלחמת העצמאות של ארצות הברית, בהנהגת ג'ורג' וושינגטון. מהמלחמה הזו יצאה האומה האמריקאית לחופשי, עם הכרזת העצמאות של ארצות הברית, ב-4 ביולי 1776. ג'ורג' וושינגטון הפך לנשיאה הראשון.
אגב, בתחום המשקאות התוצאה הייתה ממש משעשעת. אם לפני "מסיבת התה של בוסטון" האמריקאים היו שתייני תה כבדים אף יותר מהבריטים, לאחר המרד ומתוך פטריוטיות אמריקנית - הם הפסיקו לשתות תה לחלוטין ועברו לקפה.
הבריטים לא טמנו ידם בכוס ועשו להם צעד נגדי. הם הקטינו למינימום את שתיית הקפה שלהם. יתכן שזה היה מעט ילדותי, אבל זה הפך להרגל וכיום האמריקאים הם שותי קפה מובהקים, בעוד אצל הבריטים הפכה שתיית התה לפולחן של ממש.
הנה סרטון על מסיבת התה הפרועה בבוסטון (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=1cT_Z0KGhP8
על המחלוקת המדינית שהובילה לפריצת המהפכה האמריקאית (עברית):
https://youtu.be/vPkbiZ4LDdc
סיפור מסיבת התה בבוסטון:
https://youtu.be/-xSrZaze14k
הכרזת העצמאות של ארצות הברית, שבאה עם סיום מלחמת העצמאות הזה (מתורגם):
https://youtu.be/LKJMWHCUoiw
וסרט תיעודי על תולדות המהפכה האמריקאית:
https://youtu.be/lZgc1-nNoYU?long=yes
איך מרדו צעירי הגטו בנאצים במרד גטו ורשה?
מרד גטו ורשה היה מעשה ההתקוממות הגדול ביותר של יהודים בשואה. תנועות התנגדות מחתרתיות צמחו בחלק מהגטאות בפולין של אותה תקופה.
זהו המרד הראשון של יהודים בתולדות השואה. התנגדות חמושה, בעיקר של צעירים, כלפי הנאצים. התנגדות כזו, אגב, הייתה בהתחלה שנויה במחלוקת בקרב הציבור היהודי ואצל ראשי ההנהגה שלו בגטאות. הדברים עתידים להשתנות כשיתברר בהדרגה שה"משלוחים" של היהודים מהגטו ברכבות, מופנים אל מחנות הריכוז וההשמדה.
הארגון היהודי הלוחם, בקיצור אי"ל, היה ארגון המרד הכי גדול והפעיל ביותר בקרב מורדי הגטאות. הוא יפעל בעיקר בגטו ורשה, אך גם בגטאות נוספים.
את תנועת ההתקוממות של אי"ל, בפרוץ מרד גטו ורשה בפסח 1943, הוביל מרדכי אנילביץ'. המרד פרץ, כאמור, לאחר שהחלו להגיע ידיעות על מעשי הרצח של הנאצים במחנה ההשמדה חלמנו ובמזרח בכלל. לראשונה הבינו היהודים שהרכבות מובילות להשמדה ולא לעבודה.
צעירים רבים בגטו החליטו לשמור על כבודם ולמות במאבק ובהתנגדות ולא בכניעה לנאצים. הנאצים שלא הצליחו לגבור על המורדים וללכוד אותם, החליטו בגלל המרד לשרוף בית אחר בית בגטו.
השרפות התפשטו בכל בנייני הגטו ומשהחום הגדול הקשה על המשך הלחימה בבונקרים שבהם הסתתרו הלוחמים, הם החלו לצאת ולהילחם מחוץ למקומות המסתור שלהם ונהרגו או נפלו לידי הנאצים.
בחודש מאי 1943, רגע לפני שתיפול המפקדה של אי"ל וכדי שלא ליפול חיים לידי הנאצים, התאבדו מרדכי אנילביץ’ המפקד ועימו המורדים והלוחמים הרבים שהתבצרו איתו בבונקר הפיקוד האחרון.
הנה סרטון על מרד גטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/HB4_SCbmUtM
פרטים וצילומים מאתרי המרד (עברית):
http://youtu.be/o0sFc-0jFEw?t=3s
עדויות מהמרד בגטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/BNJ09OhhYnk
ותכנית חינוכית בעברית על המרד ההירואי בגטו (עברית):
https://youtu.be/QAXgEXY1CA4?long=yes
מרד גטו ורשה היה מעשה ההתקוממות הגדול ביותר של יהודים בשואה. תנועות התנגדות מחתרתיות צמחו בחלק מהגטאות בפולין של אותה תקופה.
זהו המרד הראשון של יהודים בתולדות השואה. התנגדות חמושה, בעיקר של צעירים, כלפי הנאצים. התנגדות כזו, אגב, הייתה בהתחלה שנויה במחלוקת בקרב הציבור היהודי ואצל ראשי ההנהגה שלו בגטאות. הדברים עתידים להשתנות כשיתברר בהדרגה שה"משלוחים" של היהודים מהגטו ברכבות, מופנים אל מחנות הריכוז וההשמדה.
הארגון היהודי הלוחם, בקיצור אי"ל, היה ארגון המרד הכי גדול והפעיל ביותר בקרב מורדי הגטאות. הוא יפעל בעיקר בגטו ורשה, אך גם בגטאות נוספים.
את תנועת ההתקוממות של אי"ל, בפרוץ מרד גטו ורשה בפסח 1943, הוביל מרדכי אנילביץ'. המרד פרץ, כאמור, לאחר שהחלו להגיע ידיעות על מעשי הרצח של הנאצים במחנה ההשמדה חלמנו ובמזרח בכלל. לראשונה הבינו היהודים שהרכבות מובילות להשמדה ולא לעבודה.
צעירים רבים בגטו החליטו לשמור על כבודם ולמות במאבק ובהתנגדות ולא בכניעה לנאצים. הנאצים שלא הצליחו לגבור על המורדים וללכוד אותם, החליטו בגלל המרד לשרוף בית אחר בית בגטו.
השרפות התפשטו בכל בנייני הגטו ומשהחום הגדול הקשה על המשך הלחימה בבונקרים שבהם הסתתרו הלוחמים, הם החלו לצאת ולהילחם מחוץ למקומות המסתור שלהם ונהרגו או נפלו לידי הנאצים.
בחודש מאי 1943, רגע לפני שתיפול המפקדה של אי"ל וכדי שלא ליפול חיים לידי הנאצים, התאבדו מרדכי אנילביץ’ המפקד ועימו המורדים והלוחמים הרבים שהתבצרו איתו בבונקר הפיקוד האחרון.
הנה סרטון על מרד גטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/HB4_SCbmUtM
פרטים וצילומים מאתרי המרד (עברית):
http://youtu.be/o0sFc-0jFEw?t=3s
עדויות מהמרד בגטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/BNJ09OhhYnk
ותכנית חינוכית בעברית על המרד ההירואי בגטו (עברית):
https://youtu.be/QAXgEXY1CA4?long=yes
איך מרד פידל קסטרו והפך למנהיג קובה?
פידל קסטרו (Fidel Castro), שמת השבוע בגיל 90, היה מהפכן שפיקד על המהפכה הקובנית והנהיג את קובה מאז 1959 ועד לשנת 2006, בה פרש והשאיר את ההנהגה לאחיו ראול.
הוא נולד ב-1926 למשפחת איכרים ספרדיים שהיגרו לקובה. קסטרו עבד בילדותו במטעי קנה הסוכר של משפחתו. בגיל תיכון הוא עבר להוואנה, בירת קובה, זכה להשכלה תיכונית, וכשבגר הוא למד משפטים וכעורך דין צעיר וסוציאליסט הוא החל להגן על חסרי אמצעים בבתי המשפט של קובה.
כבר כסטודנט צעיר הוא היה מלא להט בהתנגדות לתפיסת השלטון בקובה ארצו על ידי פולחנסיו בטיסטה, שהדיח את הממשלה הנבחרת והפך לשליט המושחת של האי.
כעורך דין צעיר הגיש קסטרו תביעה משפטית נגד בטיסטה על התפיסה הבלתי-חוקית של השלטון אך נכשל בה. משמיצה את האפשרויות החוקיות פנה קסטרו לדרך המהפכה ולאחר נסיון כושל להתקיף בסיס צבאי של הצבא הוא ואחיו ראול נכלאו. לאחר שזכו לחנינה כעבור שנתיים הם עקרו למקסיקו. שם צרפו קסטרו ואחיו את ארנסטו צ'ה גווארה לקבוצה שתצליח לאחר מהפכים שונים להשתלט על קובה, "קבוצת ה-26 ביולי".
קסטרו יהפוך למנהיג קובה וממי שנתפס כמשחרר קובה מהשלטון המושחת שלה וכמי שהנהיג שלטון דמוקרטי באי, הוא התגלה תוך זמן מה כשליט קומוניסטי נוקשה, שדיכא את מתנגדיו והוציא רבים מהם להורג, הלאים את אדמות העשירים והפך את קובה לארץ עניה ומבודדת, מדינה שהפכה לאויבת המרה של ארצות הברית ושילמה על כך מחיר כלכלי כבד.
ארה"ב גם ניסתה להנהיג הפיכת נגד על ידי גולים קובניים ששלחה ל"מפרץ החזירים" בקובה. חיילי קסטרו הביסו אותם בקלות ומנהיג קובה השפיל את אמריקה.
קסטרו גם לא נשאר חייב וניסה לייצא את המהפכה לארצות אחרות באמריקה הלטינית, נסיונות שנכשלו, במיוחד לאחר מותו של צ'ה גווארה ב-1967, בעת שניסה להוביל את המחתרת למהפכה בוליביה.
ב"משבר הטילים" קובה כמעט והביא העימות בין קובה לארצות הברית את המעצמות למלחמה גרעינית. הוא נוצר כשהנשיא האמריקאי קנדי גילה מנהיגות ועשה סגר על האי שבו הוצבו טילים גרעיניים של ברית המועצות, שכוונו אל אמריקה. ברגע האחרון, לאחר שהבין שקנדי נחוש, פינה מנהיג בריה"מ ניקיטה חרושצ'וב את הטילים מקובה, כשארה"ב, מצידה, התחייבה שלא לפעול יותר להפלת משטרו של קסטרו.
עם השנים נחלה כלכלת קובה כשלונות קשים. לשפל חסר תקדים היא הגיעה לאחר נפילת מסך הברזל והתפרקותה של הפטרונית העיקרית שלה, ברית המועצות. בשנת 2008 העביר פידל קסטרו את הנהגת קובה לאחיו ושותפו למהפכה הקובנית, ראול קסטרו, שהיה לנשיא ובהדרגה החל לשפר את היחסים עם ארה"ב ונשיאה ברק אובמה.
הנה סיפורו של פידל קסטרו:
https://youtu.be/qQ24jmIHIUk
קסטרו מדבר על המהפכה שהנהיג להחלפת השלטון בקובה:
https://youtu.be/67ZWBl-66H8
סרטון שפרסם ה-BBC הבריטי לאחר מותו:
https://youtu.be/xYF2_aeTI10
תכנית חינוכית על קובה והמהפכה שהנהיג המהפכן קסטרו (עברית):
https://youtu.be/UpNoaKOTRko?long=yes
והתנאים בקובה שבה הוא שלט והפך אותה לקומוניסטית:
https://youtu.be/OH6z1uycUQs?long=yes
פידל קסטרו (Fidel Castro), שמת השבוע בגיל 90, היה מהפכן שפיקד על המהפכה הקובנית והנהיג את קובה מאז 1959 ועד לשנת 2006, בה פרש והשאיר את ההנהגה לאחיו ראול.
הוא נולד ב-1926 למשפחת איכרים ספרדיים שהיגרו לקובה. קסטרו עבד בילדותו במטעי קנה הסוכר של משפחתו. בגיל תיכון הוא עבר להוואנה, בירת קובה, זכה להשכלה תיכונית, וכשבגר הוא למד משפטים וכעורך דין צעיר וסוציאליסט הוא החל להגן על חסרי אמצעים בבתי המשפט של קובה.
כבר כסטודנט צעיר הוא היה מלא להט בהתנגדות לתפיסת השלטון בקובה ארצו על ידי פולחנסיו בטיסטה, שהדיח את הממשלה הנבחרת והפך לשליט המושחת של האי.
כעורך דין צעיר הגיש קסטרו תביעה משפטית נגד בטיסטה על התפיסה הבלתי-חוקית של השלטון אך נכשל בה. משמיצה את האפשרויות החוקיות פנה קסטרו לדרך המהפכה ולאחר נסיון כושל להתקיף בסיס צבאי של הצבא הוא ואחיו ראול נכלאו. לאחר שזכו לחנינה כעבור שנתיים הם עקרו למקסיקו. שם צרפו קסטרו ואחיו את ארנסטו צ'ה גווארה לקבוצה שתצליח לאחר מהפכים שונים להשתלט על קובה, "קבוצת ה-26 ביולי".
קסטרו יהפוך למנהיג קובה וממי שנתפס כמשחרר קובה מהשלטון המושחת שלה וכמי שהנהיג שלטון דמוקרטי באי, הוא התגלה תוך זמן מה כשליט קומוניסטי נוקשה, שדיכא את מתנגדיו והוציא רבים מהם להורג, הלאים את אדמות העשירים והפך את קובה לארץ עניה ומבודדת, מדינה שהפכה לאויבת המרה של ארצות הברית ושילמה על כך מחיר כלכלי כבד.
ארה"ב גם ניסתה להנהיג הפיכת נגד על ידי גולים קובניים ששלחה ל"מפרץ החזירים" בקובה. חיילי קסטרו הביסו אותם בקלות ומנהיג קובה השפיל את אמריקה.
קסטרו גם לא נשאר חייב וניסה לייצא את המהפכה לארצות אחרות באמריקה הלטינית, נסיונות שנכשלו, במיוחד לאחר מותו של צ'ה גווארה ב-1967, בעת שניסה להוביל את המחתרת למהפכה בוליביה.
ב"משבר הטילים" קובה כמעט והביא העימות בין קובה לארצות הברית את המעצמות למלחמה גרעינית. הוא נוצר כשהנשיא האמריקאי קנדי גילה מנהיגות ועשה סגר על האי שבו הוצבו טילים גרעיניים של ברית המועצות, שכוונו אל אמריקה. ברגע האחרון, לאחר שהבין שקנדי נחוש, פינה מנהיג בריה"מ ניקיטה חרושצ'וב את הטילים מקובה, כשארה"ב, מצידה, התחייבה שלא לפעול יותר להפלת משטרו של קסטרו.
עם השנים נחלה כלכלת קובה כשלונות קשים. לשפל חסר תקדים היא הגיעה לאחר נפילת מסך הברזל והתפרקותה של הפטרונית העיקרית שלה, ברית המועצות. בשנת 2008 העביר פידל קסטרו את הנהגת קובה לאחיו ושותפו למהפכה הקובנית, ראול קסטרו, שהיה לנשיא ובהדרגה החל לשפר את היחסים עם ארה"ב ונשיאה ברק אובמה.
הנה סיפורו של פידל קסטרו:
https://youtu.be/qQ24jmIHIUk
קסטרו מדבר על המהפכה שהנהיג להחלפת השלטון בקובה:
https://youtu.be/67ZWBl-66H8
סרטון שפרסם ה-BBC הבריטי לאחר מותו:
https://youtu.be/xYF2_aeTI10
תכנית חינוכית על קובה והמהפכה שהנהיג המהפכן קסטרו (עברית):
https://youtu.be/UpNoaKOTRko?long=yes
והתנאים בקובה שבה הוא שלט והפך אותה לקומוניסטית:
https://youtu.be/OH6z1uycUQs?long=yes
כיצד הנהיג מרדכי אנילביץ' את מרד גטו ורשה?
השנה היא 1943 בבירת פולין ורשה, הכבושה בידי הגרמנים. במהלך השנים האחרונות דחסו הנאצים מעל 400 אלף יהודים אל הגטו הזעיר והצפוף. אחד מהם הוא מרדכי אנילביץ' (Mordechai Anielewicz) בן ה-23.
מרדכי הצעיר נטל חלק בתנועת ההתנגדות היהודית לנאצים, מאז שהנאצים פלשו לפולין ומקימים את גטו ורשה, ב-1939. כבוגר תנועת הנוער הסוציאליסטית של השומר הצעיר, הוא משכיל לאחד מספר קבוצות מחתרת שונות לכוח חזק אחד, שזוכה לשם "ארגון יהודי לוחם" (ZOB) או בקיצור אי"ל. מטרת הארגון היא להתנגד לנאצים.
די מהר הופך אנילביץ', המפקד על אחת מיחידות הארגון המאוחד, למנהיגו ומפקדו של כל הארגון. תכונותיו הבולטות הן מנהיגות, אומץ הלב והנחישות, אך לא פחות - ההשראה שהוא נותן לחבריו, להילחם על חירותם וכבודם.
ב-1943 מרדכי אנילביץ' מבין שימי הגטו ספורים. היהודים נשלחים בהמוניהם על רכבות ליעד לא ידוע ולו ולחבריו מוגנב המסר והמידע על ההשמדה ו"הפתרון הסופי" של הנאצים. הם מבינים שכוונת היטלר היא לחסל את יהודי אירופה. מכאן ואילך ימלא המפקד הצעיר תפקיד מרכזי בארגון ובהובלה של ההתנגדות המזוינת נגד הנאצים בגטו ורשה.
באפריל 1943 הוא מוציא את פקודת ההתקוממות בגטו. הוא מנהיג את ההתנגדות באומץ ובתבונה, עומד בראש מאות לוחמים אזרחים צעירים וחסרי ניסיון קרבי.
הם אינם מאומנים - אך הם חדורי אמונה ביכולתם לפגוע בחיילים הגרמנים ולעצור את הרעה. מצוידים בקומץ קטן של רובים וכמה עשרות אקדחים שהוברחו לגטו, מעט פצצות וכלי נשק מאולתרים, תוקפים מורדי הגטו את החיילים הנאצים הראשונים שנכנסו אליו.
במשך כמעט חודש מצליחים המורדים הצעירים והלא מנוסים, לעצור את כוחות הצבא הגרמני, אחד הצבאות החזקים בעולם אז, שבהדרגה מזרים כוחות גדולים יותר ויותר ומצוידים היטב.
מורדי הגטו מנהלים לוחמת גרילה עירונית. בראש לוחמיו, הופכים אנילביץ' והמפקדים האחרים את רחובות הגטו הצפופים ואת הבניינים המופצצים למבוך של התנגדות מפתיעה.
הצבא הגרמני מתקשה למחוק את המרד. לאורך כל הלוחמה, מפתיעים אנילביץ' וחבריו במארבי פתע ובהתקפות צלפים, כנגד אחד הכוחות הצבאיים המפחידים בהיסטוריה. יותר ויותר חיילים גרמנים מוכנסים לגטו להילחם בהם.
למרות שהם חברי ניסיון קרבי של ממש ועל אף שהנשק שבידיהם מגוחך, במיוחד אל מול הטנקים שהוכנסו לגטו וכמויות החיילים והנשק שלחמו בהם, מצליחים לוחמיו של מרדכי אנילביץ' לעצור את ההתקפה הנאצית.
זו אמנם עצירה זמנית, אך מצוידת בחוצפה ונחישות נדירים. חבריו של אנילביץ' נלחמים בעוז והמרד שלהם קונה זמן ובעיקר מראה לעולם שהיהודים לא ייכנעו יותר לאכזריות הנאצית, ללא קרב.
בימים האחרונים של המרד, כשהטנקים משמידים כל מבנה שבו מתבצרים המורדים ועוברים להחרבת כל הגטו כולו, כשחיילים גרמנים שורפים, באמצעות להביורים, בניינים שלמים על יושביהם, מגיעים המורדים לרגעיהם האחרונים.
מרדכי אנילביץ' מבוצר עם חבריו האחרונים, במרתף שמהווה את הבונקר של המפקדה המאולתרת שלהם. ממטה ה-ZOB הוא מכוון את הלוחמים הנותרים ומתקשר עם אחרוני המפקדים שפועלים בגטו. התפוררות הגנת הגטו ברורה לו אך הוא יודע שהם עשו ככל יכולתם ולא עמדו מנגד, לא הובלו כצאן לטבח.
ב-8 במאי, הולכים הכוחות הנאצים האדירים שהוזרמו לגטו וסוגרים על הבונקר של מפקדת אי"ל, בונקר הפיקוד של המורדים. אנילביץ' והלוחמים שאיתו נשבעים שלא להיכנע לנאצים ולא לתת להם להרוג אותם. רגע לפני שיובסו, הם נוטלים את חייהם בידיהם.
מה שנותר מהמורדים הלוחמים בפיקודו של מרדכי אנילביץ' הוא הכבוד. הם לא ברחו ונלחמו עד מוות, גילו תעוזה נדירה, התנגדות ותקווה והובילו את המרד האזרחי העירוני הראשון, כנגד הנאצים.
מרד גטו ורשה היה לסמל של התנגדות ותקווה, אות כבוד לגבורה יהודית נדירה ואנושית, במהלך אחד הפרקים האפלים בהיסטוריה האנושית.
אנילביץ' הצעיר והכריזמתי השכיל להוביל את המרד ולמות עם חבריו, מות גיבורים כמו במצדה ובגמלא העתיקות, כשהוא נותן השראה לדורות של צעירים ומבוגרים:
#אל מול הרעה, לעולם אל תעמדו מנגד!
הנה סיפורו של מרדכי אנילביץ':
https://youtu.be/Gxc8nMQTE_U
על מרדכי אנילביץ' באנגלית:
https://youtu.be/w4vFK4euZOY
המרד בגטו - מתוך סרט קולנוע (ללא מילים):
https://youtu.be/e7yHDwNd1hU
דיון על המרד והובלתו (עברית):
https://youtu.be/dB0GbaavuwI
על דמותו וצמיחתו להובלת המרד בגטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/QAXgEXY1CA4?t=49s?long=yes
וחייו של אנילביץ' והמרד שהנהיג (עברית):
https://youtu.be/fNbPeWOx02o?long=yes
השנה היא 1943 בבירת פולין ורשה, הכבושה בידי הגרמנים. במהלך השנים האחרונות דחסו הנאצים מעל 400 אלף יהודים אל הגטו הזעיר והצפוף. אחד מהם הוא מרדכי אנילביץ' (Mordechai Anielewicz) בן ה-23.
מרדכי הצעיר נטל חלק בתנועת ההתנגדות היהודית לנאצים, מאז שהנאצים פלשו לפולין ומקימים את גטו ורשה, ב-1939. כבוגר תנועת הנוער הסוציאליסטית של השומר הצעיר, הוא משכיל לאחד מספר קבוצות מחתרת שונות לכוח חזק אחד, שזוכה לשם "ארגון יהודי לוחם" (ZOB) או בקיצור אי"ל. מטרת הארגון היא להתנגד לנאצים.
די מהר הופך אנילביץ', המפקד על אחת מיחידות הארגון המאוחד, למנהיגו ומפקדו של כל הארגון. תכונותיו הבולטות הן מנהיגות, אומץ הלב והנחישות, אך לא פחות - ההשראה שהוא נותן לחבריו, להילחם על חירותם וכבודם.
ב-1943 מרדכי אנילביץ' מבין שימי הגטו ספורים. היהודים נשלחים בהמוניהם על רכבות ליעד לא ידוע ולו ולחבריו מוגנב המסר והמידע על ההשמדה ו"הפתרון הסופי" של הנאצים. הם מבינים שכוונת היטלר היא לחסל את יהודי אירופה. מכאן ואילך ימלא המפקד הצעיר תפקיד מרכזי בארגון ובהובלה של ההתנגדות המזוינת נגד הנאצים בגטו ורשה.
באפריל 1943 הוא מוציא את פקודת ההתקוממות בגטו. הוא מנהיג את ההתנגדות באומץ ובתבונה, עומד בראש מאות לוחמים אזרחים צעירים וחסרי ניסיון קרבי.
הם אינם מאומנים - אך הם חדורי אמונה ביכולתם לפגוע בחיילים הגרמנים ולעצור את הרעה. מצוידים בקומץ קטן של רובים וכמה עשרות אקדחים שהוברחו לגטו, מעט פצצות וכלי נשק מאולתרים, תוקפים מורדי הגטו את החיילים הנאצים הראשונים שנכנסו אליו.
במשך כמעט חודש מצליחים המורדים הצעירים והלא מנוסים, לעצור את כוחות הצבא הגרמני, אחד הצבאות החזקים בעולם אז, שבהדרגה מזרים כוחות גדולים יותר ויותר ומצוידים היטב.
מורדי הגטו מנהלים לוחמת גרילה עירונית. בראש לוחמיו, הופכים אנילביץ' והמפקדים האחרים את רחובות הגטו הצפופים ואת הבניינים המופצצים למבוך של התנגדות מפתיעה.
הצבא הגרמני מתקשה למחוק את המרד. לאורך כל הלוחמה, מפתיעים אנילביץ' וחבריו במארבי פתע ובהתקפות צלפים, כנגד אחד הכוחות הצבאיים המפחידים בהיסטוריה. יותר ויותר חיילים גרמנים מוכנסים לגטו להילחם בהם.
למרות שהם חברי ניסיון קרבי של ממש ועל אף שהנשק שבידיהם מגוחך, במיוחד אל מול הטנקים שהוכנסו לגטו וכמויות החיילים והנשק שלחמו בהם, מצליחים לוחמיו של מרדכי אנילביץ' לעצור את ההתקפה הנאצית.
זו אמנם עצירה זמנית, אך מצוידת בחוצפה ונחישות נדירים. חבריו של אנילביץ' נלחמים בעוז והמרד שלהם קונה זמן ובעיקר מראה לעולם שהיהודים לא ייכנעו יותר לאכזריות הנאצית, ללא קרב.
בימים האחרונים של המרד, כשהטנקים משמידים כל מבנה שבו מתבצרים המורדים ועוברים להחרבת כל הגטו כולו, כשחיילים גרמנים שורפים, באמצעות להביורים, בניינים שלמים על יושביהם, מגיעים המורדים לרגעיהם האחרונים.
מרדכי אנילביץ' מבוצר עם חבריו האחרונים, במרתף שמהווה את הבונקר של המפקדה המאולתרת שלהם. ממטה ה-ZOB הוא מכוון את הלוחמים הנותרים ומתקשר עם אחרוני המפקדים שפועלים בגטו. התפוררות הגנת הגטו ברורה לו אך הוא יודע שהם עשו ככל יכולתם ולא עמדו מנגד, לא הובלו כצאן לטבח.
ב-8 במאי, הולכים הכוחות הנאצים האדירים שהוזרמו לגטו וסוגרים על הבונקר של מפקדת אי"ל, בונקר הפיקוד של המורדים. אנילביץ' והלוחמים שאיתו נשבעים שלא להיכנע לנאצים ולא לתת להם להרוג אותם. רגע לפני שיובסו, הם נוטלים את חייהם בידיהם.
מה שנותר מהמורדים הלוחמים בפיקודו של מרדכי אנילביץ' הוא הכבוד. הם לא ברחו ונלחמו עד מוות, גילו תעוזה נדירה, התנגדות ותקווה והובילו את המרד האזרחי העירוני הראשון, כנגד הנאצים.
מרד גטו ורשה היה לסמל של התנגדות ותקווה, אות כבוד לגבורה יהודית נדירה ואנושית, במהלך אחד הפרקים האפלים בהיסטוריה האנושית.
אנילביץ' הצעיר והכריזמתי השכיל להוביל את המרד ולמות עם חבריו, מות גיבורים כמו במצדה ובגמלא העתיקות, כשהוא נותן השראה לדורות של צעירים ומבוגרים:
#אל מול הרעה, לעולם אל תעמדו מנגד!
הנה סיפורו של מרדכי אנילביץ':
https://youtu.be/Gxc8nMQTE_U
על מרדכי אנילביץ' באנגלית:
https://youtu.be/w4vFK4euZOY
המרד בגטו - מתוך סרט קולנוע (ללא מילים):
https://youtu.be/e7yHDwNd1hU
דיון על המרד והובלתו (עברית):
https://youtu.be/dB0GbaavuwI
על דמותו וצמיחתו להובלת המרד בגטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/QAXgEXY1CA4?t=49s?long=yes
וחייו של אנילביץ' והמרד שהנהיג (עברית):
https://youtu.be/fNbPeWOx02o?long=yes
מה הייתה הבריחה מסוביבור?
הבריחה מסוביבור (Escape from Sobibor) הייתה בריחה המונית של אסירים יהודים ממחנה ההשמדה סוביבור. זוהי בריחה ייחודית במהלך השואה היהודית שתחילתה במרידה בחיילי האס אס ששמרו עליו מבריחה שכזו.
את מחנה סוביבור הפעילו הנאצים בפולין הכבושה במהלך מלחמת העולם השנייה.
הבריחה, שהתרחשה ב-14 באוקטובר 1943, נחשבת לבריחה המוצלחת הגדולה ביותר ממחנה מוות נאצי במהלך המלחמה.
היא תוכננה על ידי קבוצת אסירים יהודים, שהונהגה על ידי אלכסנדר פצ'רסקי, קצין מהצבא הסובייטי, שהיה שבוי במחנה.
במסגרת תכנון הבריחה גבשו האסירים תכנית להתגברות על השומרים ולברוח דרך גדר המערכת של המחנה. הם גם הצליחו לאסוף נשק שעתיד לשמש אותם בבריחה.
ביום הבריחה הרגו האסירים מספר קציני SS והצליחו להכריע רבים מהסוהרים במחנה. כמחצית מתוך 600 אסירי המחנה הצליחו לברוח, גם אם רבים מהם נתפסו ונהרגו במהלך השבועות הבאים.
ועדיין, הבריחה הייתה אחד הסמלים החשובים להתנגדות היהודית בתקופת השואה ולמעשה אחד המשמעותיים בביטויי ההתנגדות במהלכה.
מחנה סוביבור (Sobibor), אחד ממספר מחנות השמדה שהקימו הנאצים בפולין הכבושה לצורך הביצוע האכזרי של "הפתרון הסופי", רצח העם של יהודי אירופה בידי הגרמנים.
בין השנים 1942 ל-1943 נרצחו בסוביבור כרבע מיליון יהודים. בנוסף ליהודים הוחזקו במחנה גם שבויי מלחמה סובייטים ואנשי רומא.
על אף אי הדיוקים שבו, אל מול מציאות החיים במחנה וארגון הבריחה ממנו, סרט הקולנוע "הבריחה מסוביבור" הפך למפורסם מאוד את המרד הכי משמעותי שעשו היהודים במחנות הריכוז וההשמדה הנאציים.
ואגב, עד היום מתקיים אירוע ספורט, בתחרות ריצה שנקראת "The Sobibor Run".
הנה הניצול האחרון מהמרד במחנה הריכוז סוביבור (עברית):
https://youtu.be/QstNA9UYD_g
ממצא מסקרן שנמצא בחפירות המחנה (עברית):
https://youtu.be/Po42n-NumKI
וכתבת טלוויזיה על השורד האחרון מסוביבור (עברית):
https://youtu.be/VAVIq09JDnk?long=yes
הבריחה מסוביבור (Escape from Sobibor) הייתה בריחה המונית של אסירים יהודים ממחנה ההשמדה סוביבור. זוהי בריחה ייחודית במהלך השואה היהודית שתחילתה במרידה בחיילי האס אס ששמרו עליו מבריחה שכזו.
את מחנה סוביבור הפעילו הנאצים בפולין הכבושה במהלך מלחמת העולם השנייה.
הבריחה, שהתרחשה ב-14 באוקטובר 1943, נחשבת לבריחה המוצלחת הגדולה ביותר ממחנה מוות נאצי במהלך המלחמה.
היא תוכננה על ידי קבוצת אסירים יהודים, שהונהגה על ידי אלכסנדר פצ'רסקי, קצין מהצבא הסובייטי, שהיה שבוי במחנה.
במסגרת תכנון הבריחה גבשו האסירים תכנית להתגברות על השומרים ולברוח דרך גדר המערכת של המחנה. הם גם הצליחו לאסוף נשק שעתיד לשמש אותם בבריחה.
ביום הבריחה הרגו האסירים מספר קציני SS והצליחו להכריע רבים מהסוהרים במחנה. כמחצית מתוך 600 אסירי המחנה הצליחו לברוח, גם אם רבים מהם נתפסו ונהרגו במהלך השבועות הבאים.
ועדיין, הבריחה הייתה אחד הסמלים החשובים להתנגדות היהודית בתקופת השואה ולמעשה אחד המשמעותיים בביטויי ההתנגדות במהלכה.
מחנה סוביבור (Sobibor), אחד ממספר מחנות השמדה שהקימו הנאצים בפולין הכבושה לצורך הביצוע האכזרי של "הפתרון הסופי", רצח העם של יהודי אירופה בידי הגרמנים.
בין השנים 1942 ל-1943 נרצחו בסוביבור כרבע מיליון יהודים. בנוסף ליהודים הוחזקו במחנה גם שבויי מלחמה סובייטים ואנשי רומא.
על אף אי הדיוקים שבו, אל מול מציאות החיים במחנה וארגון הבריחה ממנו, סרט הקולנוע "הבריחה מסוביבור" הפך למפורסם מאוד את המרד הכי משמעותי שעשו היהודים במחנות הריכוז וההשמדה הנאציים.
ואגב, עד היום מתקיים אירוע ספורט, בתחרות ריצה שנקראת "The Sobibor Run".
הנה הניצול האחרון מהמרד במחנה הריכוז סוביבור (עברית):
https://youtu.be/QstNA9UYD_g
ממצא מסקרן שנמצא בחפירות המחנה (עברית):
https://youtu.be/Po42n-NumKI
וכתבת טלוויזיה על השורד האחרון מסוביבור (עברית):
https://youtu.be/VAVIq09JDnk?long=yes
