זה היה קרב ענקים שהיה לאחד הנצחונות הגדולים של נפוליאון. לפתע, אחרי כל הצלחותיו בשדה הקרב, מצא עצמו המצביא הצרפתי שהיה לקיסר, נפוליאון בונפרטה, ניצב אל מול כוח ענקי, גדול משלו, שהיה חיבור בין שני כוחות אירופיים שהתנגדו לו.

היום קוראים לו קרב אוֹסְטֶרְלִיץ (Austerlitz battle). הקרב זכה לשמו מכיוון שנערך בסמוך לעיירה אוסטרליץ, הנמצאת בשטח צ'כיה של היום. כיום, אגב, שמה של העיירה שונה ל"סלבקוב".

אבל בתחילת המאה ה-19 זכה הקרב הגדול לכינוי "קרב שלושת הקיסרים". הסיבה היא שהקרב נערך בין צרפת בפיקודו של נפוליאון בונפרטה שהכריז על עצמו קיסר צרפת, ובין צבא של ברית רוסית-אוסטרית, שתי קיסרויות אירופיות חזקות באותה תקופה. למעשה החיבור הזה נועד כולו כדי לעצור את כיבושיו ומלחמותיו האלימות של נפוליאון ברחבי אירופה.

הקרב הזה נערך ב-2 בדצמבר 1805 בין הגרנד ארמה הצרפתי, צבא גדול של כ-73 אלף חיילים שמפקדם נפוליאון, לבין של כ-85 אלף חיילי כוחות הברית הרוסית-אוסטרית, חלק מהקואליציה שהוקמה באירופה נגד צרפת באותה תקופה. הקרב היה מהחשובים והמכריעים במלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית, השלישית מתוך שבע המלחמות הנפוליאוניות.

הניצחון הצרפתי בקרב היה ברור וחד. הוא הביא להתפרקות מהירה של הקואליציה שהתחברה כנגד נפוליאון וצרפת. זה קרה יומיים לאחר הקרב, כשהאוסטרים חתמו על חוזה פרסבורג - הסכם הפסקת אש חד צדדי עם הצרפתים, שיהפוך בהמשך להסכם שלום.

במסגרת ההסכם האוסטרים הסכימו לשלם פיצויים של כ-40 מיליון פרנק לצרפתים. הם הסכימו גם לסעיפים מדיניים משפילים. אחד מהם היה לפרק את הקיסרות הרומית הקדושה. פרנץ השני הפך לקיסר אוסטריה בלבד, לאחר שקודם לתבוסתו הוא נקרא "קיסר האימפריה הרומית הקדושה".


הנה סרטון על קרב אוסטרליץ:

https://youtu.be/g_kUbpn8AtY


האם כך נראה קרב שלושת הקיסרים?

http://youtu.be/GIgbtnC1mP0


שחזור של ניהול הקרב מתוך סדרת טלוויזיה:

https://youtu.be/AotbMs7BIhE


וסרט תיעודי על קרב אוסטרליץ:

https://youtu.be/OaoNMLKDCQU?long=yes

נפוליאון בונפרטה, הוא נפוליאון הראשון, היה קיסר צרפת. לרוב מכנים אותו פשוט "נפוליאון" (כמו מדונה או ריטה). הוא היה המצביא המהולל בתולדות צרפת ואחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים.

הוא נחשב לאמן ההפתעה הצבאית. מצביא שידע לשער היטב מה האויב חושב ולהפתיע. בעיקר הוא התמקד בלשער מה האויב חושב שהוא לא יעשה ושלא הגיוני שמפקד כלשהו יעשה ואז עשה בדיוק את הלא צפוי ומפתיע את הצד השני.

ומנצח.

בתקופתו צרפת הפכה לאימפריה כובשת ורק פסע עמד בינו לבין שלטון על מרבית אירופה. היה אף שלב שהוא יצא למזרח התיכון, בשאיפה לכבוש גם את המזרח הרחוק. המקום שבו הוא נעצר היה העיר עכו. כשכתב את זכרונותיו הוא ציין ש"אם עכו הייתה נופלת בידי, הייתי משנה את העולם".

נפוליאון עלה לראשונה לשלטון בהפיכה, זאת לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא מצליח. כשליט צרפת הוא התגלה כבעל כושר ארגוני מדהים, בעל כריזמה ומנהיגות מופלאה ומנהיג חכם.

מהר מאוד הוא מבסס את שלטונו בצרפת ומגלה שהוא איש ארגון ומנהל מעולה. בונפרטה הכניס סדר בצרפת המבולגנת של אחרי המהפכה הצרפתית והופך אותה למעצמה גם בשדה האזרחי והמנהלי.

אבל אז הוא יצא לכבוש את אירופה ואף הכריז על עצמו קיסר צרפת. גורלו השתנה כשבחורף הרוסי הקשה הוא נאלץ לסגת, הובס לראשונה ואיבד את מרבית צבאו.

ערים לחולשתו הזמנית, קואליציה של כל המדינות שהתנגדו לו התארגנה כנגדו במהירות וצבאות הקואליציה הביסו אותו והביאו לגירושו לאלבה, אי זעיר שבו הותר לו לשלוט.

כך הפך נפוליאון הגדול, כמעט שליט העולם, לשליטו של אי זעיר בטוסקנה. אבל כמו בונפרטה אמיתי, הוא שיפר את האי ללא הכר ועד היום התושבים המקומיים של האי מודים לו על כך.

לאחר מספר שנים, כשהבין ששלטון המלוכה שהומלך בצרפת נחלש, בונפרטה נמלט מהאי וחוזר לשלוט בצרפת. אך שלטונו היה קצר ונמשך רק כמו שהתקופה הזו מכונה: "תקופת מאה הימים". כי בונפרטה יצא להגן על שלטונו מפני כוחות הקואליציה האירופית האנטי-נפוליאונית, שסרבה לקבל את שובו והתארגנה כנגדו.

שוב חוזר הניגון והוא ניצח פה וניצח שם, עד שהגיע הקרב המכריע שלקראתו התאחדו הכוחות כנגדו. הפעם הוא נתקל בגאון צבאי לא פחות מרשים, הדוכס הבריטי מוולינגטון. כאן האויב לא אפשר לו להפריד בין הצבאות, כפי שתמיד היטיב לעשות ולהביסם כך. באופן מתואם, תוך תפיסת עמדות מוצלחות, המתינו הכוחות לצבא צרפת ליד העיר הבלגית ווטרלו והביסו אותו.

אפילו מזג האוויר היה הפעם נגדו והבוץ הרב היקשה על חיילי צרפת להתקדם למול הביצורים של האנגלים. בקרב ווטרלו הובס נפוליאון בונפרטה סופית וירד מבימת ההיסטוריה.

זה היה סוף הקריירה המפוארת והמעט שחצנית של האיש שלא עצר לרגע, עד שההיסטוריה עצרה אותו. שוב, אך הפעם לתמיד, נשלח נפוליאון אל גלות, הפעם באי המבודד והמרוחק סנט-הלנה. באי הקטן הזה הוא חי עד מותו והוא עוד לא בן 52.

על אף נפילתו וכשלונותיו, הצרפתים זוכרים אותו בגדולתו. אולי משום שימיו היו ימיה הגדולים של צרפת. אחר-כך היא החלה לרדת ולהידרדר ביכולותיה הצבאיות, מה שהוריד במידה רבה גם את כוחה הפוליטי ביבשת אירופה. במלחמת העולם הראשונה היא עוד תחזיק מעמד כחלק מהברית המנצחת, אבל במלחמת העולם השנייה היא תובס די מהר על ידי הנאצים, ששלטו בה ועשו בה כרצונם. נפוליאון יהפוך למזכרת נעימה של ימי השיא של האימפריה הצרפתית שלא שרדה.


הנה סיפורו של נפוליאון (מתורגם):

https://youtu.be/VdNOXmtcRm8


משפט ההיסטוריה נגד נפוליאון (מתורגם):

https://youtu.be/8aq_gRfmjgY


הרצאת וידאו באנגלית על חייו של נפוליאון:

http://youtu.be/tfHnwqtJT9U


החדר ביפו הכבושה, שבו שיכן נפוליאון בשנת 1799 את חולי הדבר (עברית):

http://youtu.be/Yalz6RlcD48


כך הובס בעכו ונעצרה תכניתו לכבוש את אסיה (עברית):

https://youtu.be/PqYbnchHyd4


כובעו של נפוליאון מקרב ווטרלו מועבר למוזיאון אחר:

https://youtu.be/bt5cJZFxZOM


כשחזר לצרפת הוא אסף סביבו את הצבא מחדש. הנה הפגישה ביניהם:

https://youtu.be/puZh2LARvHU


שחזור קרב של נפוליאון בימינו:

http://youtu.be/tr3yUB-LibM


האי סנט הלנה והבית שבו התגורר ומת נפוליאון בונפרטה:

https://youtu.be/p4T3ieZZxfE


ו"שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על חייו של נפוליאון בונפרטה (עברית):

https://youtu.be/BOQM4nDqlPM?long=yes

הציור "שלושה במאי 1808" (The Third of May 1808) הוא אחד מציוריו המפורסמים של הצייר הספרדי פרנסיסקו דה גויה. כדרכו של האמן המתקדם של זמנו, הוא הוקדש לתיאור אימי המלחמה, אבל מזווית מקורית מאוד, חתרנית ואפילו מסוכנת לו עצמו.

כיום נמצא הציור במוזיאון הפראדו במדריד, אבל את הציור יצר גויה בזמן הכיבוש הצרפתי הנפוליאוני של ספרד, ברקע מלחמת השחרור הספרדית. באותה תקופה הוא שימש כצייר הארמון של מלך צרפת. בסודי סודות ובמקביל לשירות המלוכה הצרפתית, הוא צייר סדרה קשה ומזעזעת של 82 הדפסים שקיבלו את השם "זוועות המלחמה". ההדפסים הללו עתידים להתפרסם רק אחרי מותו של גויה והציור הזה יהפוך למפורסם בעבודותיו.

בציור מופיעים חייליו של נפוליאון, המוציאים להורג, בכיתת יורים צבאית, קבוצת מורדים ספרדים שניסו להילחם בצבא הצרפתי החזק.

בדרך שמתאימה לציוריו של גויה, מהציירים האמיצים והמפורשים, שלא עשו הנחות למלכים כשציירו את דיוקנם המכוער ולא חששו להראות אלים כמו סאטורן האוכל את ילדו, זה היה ציור שלא נמנע מלהראות את הברבריות, הברוטליות (אכזריות) והכיעור שבמלחמה.

בשלישי למאי גויה לא מפנק את המתבונן בגיבורים הנלחמים בשדה הקרב. אין כאן תהילה או דגלים מונפים אל על. במקומם הוא מציג את המוות הלא מפואר, רווי הדם והלכלוך, בזמן הוצאה להורג של חבריו הספרדים, בידי חיילי אויב קשוחים. זו תמונה לילית, חשוכה, לא מפרגנת ומאירה בזרקור את החלקים שעד אז לא נראו בציורים אמנותיים.

בעוד כיתת היורים ניצבת כאיש אחד לעשות את מלאכתה, ללא אישיות לכל אחד מהם ואפילו את פניהם איננו רואים כאן, הספרדים מתחננים, מתפללים, מזועזעים ואף מוטלים מתים על האדמה. זוועה בתנועה.

יש כאן גם דימוי דתי. נראה שכל הרובים מכוונים אל הספרדי שעומד במרכז התמונה, לבוש בחולצה לבנה ומרים את ידיו. צבע חולצתו הטהור, צורת עמידתו וידיו המורמות מתקשרים ישירות עם ישו הצלוב. גויה מדמה את היורים לחיילים הרומאים שצלבו את ישו. האור שבציורי התקופה מאיר בדרך כלל את הקדוש והאלוהי עוטף כאן את ישו הספרדי וחבריו, הצלובים המודרניים בידי חיילים מודרניים.

ציירים מאוחרים יותר, כמו מאנה במאה ה-19 ופיקאסו במאה ה-20 הושפעו מהציור הזה בציורי ההוצאות להורג של תקופתם. האחרון אפילו הושפע ממנו ב"גרניקה", אחד מציוריו החשובים ביותר (ראו בתגית "גרניקה").


הנה הסבר על הציור "שלושה במאי 1808":

https://youtu.be/erUTRRQ56DU


הרצאה קצרה על הציור הענקי:

https://youtu.be/ziCighJ4bGA


וסרטון תיעודי שמתייחס לציור ומנתח אותו:

https://youtu.be/_QM-DfhrNv8?long=yes

איך ניצח נלסון ומת באותו קרב?
ואיך הפכה בריטניה תודות לקרב טרפלגר לשליטת הימים?


קרב טרפלגר (Battle of Trafalgar) היה קרב ימי מפורסם שנערך ב-2 לאוקטובר 1805. זהו קרב שבו נלחם הצי האנגלי, בפיקוד האדמירל הורשיו, או הוריישו נלסון, כנגד הצי הצרפתי-ספרדי שעליו פיקד האדמירל פייר וילנב. הוא היה לאחד הקרבות המפורסמים בהיסטוריה.

הקרב נערך בתקופת המצביא הצרפתי המהולל נפוליאון, כשהוא החליט לכבוש את בריטניה. בפקודת נפוליאון אספו הצרפתים צי של ספינות פלישה שטוחות ותכננו להעביר בהן את הצבא הצרפתי אל האי הבריטי. נלסון והצי שלו רדפו אחריהם בתעלת למאנש ולאורך חופי האוקיינוס האטלנטי. ליד כף טרפלגר שבספרד, לא רחוק מגיברלטר, תפסו כוחותיו של נלסון את הצי הצרפתי והביסו אותו.

בטרפלגר נחלה צרפת תבוסה גדולה והצי שלה הושמד כמעט כולו בידי נלסון. בכך העיב האדמירל האנגלי על שורת הניצחונות הגדולים של המצביא הצרפתי נפוליאון וסדק שוב את תהילתו.

יותר מזה. כשהביס האדמירל הורשיו נלסון את כוחותיו הימיים, הספרדים והצרפתים של נפוליאון בונפרטה, הוא הבטיח את שלטונה של בריטניה בימים ליותר מ-100 שנה. בניסיון למנוע מנפוליאון בונפרטה לפלוש אליה, נלסון הפך את בריטניה למעצמה ימית.

אבל בקרב שבו ניצח האדמירל נלסון הוא גם נהרג. זה קרה זמן קצר לאחר שאותת את המסר המפורסם לצי שבפיקודו: "אנגליה מצפה שכל אחד מכם ימלא את חובתו". הוא נאבק על חייו במשך כמה שעות וכשהיה ברור שהניצחון הוכרע לטובת בריטניה, הוא נפח את נשמתו.

מבחינה היסטורית הבטיחו תוצאות הקרב את עליונותה הימית של אנגליה, למשך שנים רבות. נלסון, לאחר שורת ניצחונות מרהיבים בקרבות ימיים גדולים, הפך לגיבור אנגלי וכיכר בלונדון נקראה "כיכר טרפלגר".

הקרב נקרא על שם כף טרפלגר. באזור הכף שנמצא צפונית-מערבית למצר גיברלטר, בדרום-מערב ספרד, אזור שבו נערך הקרב.


כמה מילים על קרב טרפלגר:

https://youtu.be/Ymq3kFd6VXA


סיפור מותו של אדמירל נלסון:

http://youtu.be/-KdYhiNZS_w


מצגת וידאו עם אנימציית מחשב על קרב טרפלגר:

http://youtu.be/muxsFSRQgbg


וסרט תיעודי על הקרב:

https://youtu.be/r2JqDFaH6vo?long=yes

קרב הנילוס (Battle of the Nile), או קרב מפרץ אבוקיר החל כשגילה האדמירל נלסון את צי הפלישה הצרפתי עוגן במפרץ אבוקיר שליד אלכסנדריה. זה היה לאחר מרדף וחיפוש שנמשך כחודשיים. נלסון היה נחוש לעצור בשם בריטניה, את מסע הכיבושים של נפוליאון.

האדמירל הצרפתי ברויאס ניסה לאתגר את טקטיקת המלחמה שניהל נלסון בקרב כף סנט וינסנט. הוא למד את פרטי הקרב ההוא והבין ששם ניצח נלסון על ידי הפרדת כוח האויב לקבוצות קטנות של ספינות והבסתן בזו אחר זו, מבלי להיחשף לעוצמת כוח האויב שניצב מולו.

לכן הידק ברויאס באבוקיר את טור הספינות שבפיקודו ועשה הכל בכדי למנוע את הפרדתן על ידי הבריטים. מנגד, נלסון דווקא רצה בטקטיקת ההפרדה. הוא גם תכנן להשתמש בחסות החשיכה, בכדי להביס חלק מהשייטת הצרפתית בפעולה לילית. הטעות של ברויאס הייתה שהוא העריך שהבריטים לא יסתכנו בניהול קרב לילי, באזור הלא-מוכר ובמים הרדודים. הוא הרשה לעצמו להכין את כוחותיו בנחת, מתוך הערכה שהקרב יתחיל למחרת בבוקר.

אך הערכתו של המפקד הצרפתי שנלסון יתחיל במתקפה למחרת בבוקר הסתברה כשגיאה טקטית קשה. נלסון המתוחכם גילה שמבחינת מיקומו ביחס לצרפתים הוא יוכל לנצל את כיוון הרוח, שתסייע לירי התחמושת שלו על ספינותיו עמוסות התחמושת הנפוליאוניות. לאחר שווידא את עומק הים ליד החוף, נלסון שלח את הספינה הבריטית "גוליית", להיכנס ברווח שנוצר בין הספינה הצרפתית הראשונה ובין החוף. לאחר שהגוליית תפסה את מקומה, הצטרפו אליה ספינות בריטיות נוספות ונלסון היה מוכן ל"מתקפת מספריים", משני הצדדים, על הצי הצרפתי.

כך פתח נלסון בקרב בזק לילי נועז במיוחד. בתחילה תקפו ספינותיו את ספינת הדגל הצרפתית בת 120 התותחים ומחסני הפגזים הענקיים, "האוריינט". בשעה 9 בערב, אחרי התקפה מצד 3 ספינות בריטיות, היא כבר בערה לחלוטין. שעה אחר-כך התפוצצה הספינה עמוסת התחמושת ושרידיה התעופפו באוויר למרחק של מאות מטרים.

זה היה סימן לחידוש הקרב על ידי הספינות שהתרחקו עד אז מהספינה הבוערת מחשש לפיצוץ הגדול. הקרב נמשך בהפסקות עד השעה שתיים בצהריים שלמחרת. שוב ושוב הצליחו הבריטים להטביע את ספינות הקרב הצרפתיות או לשבות אותן על הלוחמים שבהן. בסיכום הקרב הוטבעו או נשבו מרבית הספינות הצרפתיות על ידי הבריטים ורק 4 מהן הצליחו לנוס מהמפרץ.

נפל דבר. בקרב הנילוס הזה, שהתחולל ב־1 באוגוסט 1798, השמיד נלסון את הצי הצרפתי והותיר את מסע הכיבוש של נפוליאון במזרח התיכון בקשיים גדולים. אבדות הצבא הצרפתי בקרב אבוקיר היו ענקיות. חוץ מהספינות הרבות שאיבדו, בסביבות 1700 הרוגים צרפתים וכ-3000 שבויים שלהם נמנו בקרב. זאת לעומת 280 הרוגים מקרב החיילים הבריטים.

גם נפוליאון מצא את עצמו לאחר הקרב במצב קשה מאד. התבוסה הזו, שבאה על רקע הישגיו בקרבות אחרים במזרח התיכון, תקעה אותו לאחר קרב אבוקיר במצרים. המצביא הצרפתי עמד עתה בראש חיל כיבוש שנוא וזר, מנותק מצרפת וללא אפשרות לחזור אליה או לקבל ממנה אספקה. נפוליאון הלכוד במזרח התיכון ולא יכול להשיב את חייליו הביתה, גם לא הצליח ליצור קשר טוב עם האוכלוסייה המקומית. יותר ויותר הוא נדמה לדיקטטור אכזרי והשנאה אליו גברה.

לבסוף נטש נפוליאון עצמו את צבאו במצרים וחזר לפאריס. הוא נאלץ להכיר בכישלונו המוחלט של המסע הצבאי שניהל לכיבוש המזרח התיכון.

בצד השני, הוכיח נלסון בקרב אבוקיר את גדולתו כמפקד ימי, שמסוגל לנצח כל אויב ואף להשמידו. התואר "ברון הנילוס" שבו זכה בעקבות הקרב בנילוס, הפך אותו לעטור תהילה. הוא יצר במו ידיו את העליונות הימית הבריטית, שתימשך לאורך תקופת מלחמות המהפכה הצרפתית ותהפוך בעתיד את בריטניה לאימפריה הגדולה בעולם.


הנה הקרב במפרץ אבוקיר:

http://youtu.be/PzJcDmj5ghQ


החשיבות של קרב הנילוס באבוקיר:

http://youtu.be/PFyH7_khtZk


שחזור הקרב באמצעות משחק מחשב:

https://youtu.be/-9Lekli6wps


וספינתו של נלסון שהובילה אותו אל הקרבות המפורסמים שלו, כולל קרב אבוקיר:

https://youtu.be/r2JqDFaH6vo?long=yes

מסעות הכיבוש המרהיבים של נפוליאון הצעיר בסוף המאה ה-18 היו מהמבצעים הצבאיים המרשימים, לטוב ולרע, של האלף השני לספירה. המצביא הצעיר והמנהלן הגאון ניהל צבא של חיילים ממושמעים ומעריצים, להישגים בלתי נתפסים ולכשלונות מפוארים, תוך שהוא מעניק נופך על-היסטורי למעשיו.

לצד הפעילות הצבאית והמדינית שלו לקח עימו נפוליאון למסעות המלחמה את מי שכונו "סוואנטים". אלה היו קבוצות של מדענים וחוקרים מתחומי מדע ומחקר שונים ומגוונים. למסע לכיבוש מצרים וארץ ישראל, למשל, הוא לקח עימו כמאה חוקרים, אלה הקימו בקהיר, בין השאר, מכון מחקר מרשים. הוא שרד הרבה אחרי שהצרפתים נטשו את מצרים, פועל עד היום ואחראי להרבה תגליות חשובות על תרבות מצרים העתיקה והמזרח התיכון בכלל.

כך גילו ארכיאולוגים, מדענים וממציאים צרפתיים תגליות מדהימות. תוך כדי הניסיון המתמיד לענות לרצון המצביא הצעיר וכשחלקם מתלווה לכוחותיו במסעות המלחמה, הם גם פיתחו טכניקות וכלים חדשניים ואספו ממצאים עתיקים שאפשרו לצרפת להפוך לאימפריה מדעית.

אחד התחומים הללו היה המיפוי. לא רבים יודעים שמסעותיו של נפוליאון אפשרו שדרוג היסטורי של טכנולוגיית ציור המפות העולמית.

האיש שאחראי לקפיצה הזו היה הכרטוגרף פייר ז'אקוטן (Pierre Jacotin).

במסגרת הצבא הצרפתי האיש פיקד על צוות של מודדים ומהנדסים וכ-100 חוקרים ומדענים מתחומים שונים. הם התלוו לצבאו של נפוליאון בכיבושיו במזרח התיכון ועבדו קשה על שרטוט מפות של האזור כולו, כולל מפות של ארץ ישראל.

ז'אקוטן אחראי ליצירה של המפות המדויקות הראשונות, שהסתייעו באמצעי כרטוגרפיה חדישים ובכלי מדידה שעד אז לא היו ידועים. הטכנולוגיה של המאה ה-19 היא שאיפשרה לו לשרטט מפות מדויקות מאי-פעם.

כך יצא שהמסע למזרח התיכון, מבחינה צבאית לא מהמוצלחים של נפוליאון, תרם רבות ובאופן פרדוקסלי דווקא למיפוי חלק זה של העולם.

כמובן שהמפות היו בתחילה סוד צבאי צרפתי ונפוליאון לא התיר לפרסמן. הן הותרו לפרסום רק ב-1818 ונודעו בשם "האטלס של ז'אקוטן". בשנת 1826 האטלס הזה יצא לאור ומאז הוא נחשב לחומר חובה בידיעת ארץ ישראל.


הנה סיפורו של נפוליאון הלוחם והמיפוי שהוא הורה לבצע בצל הקרבות:

https://youtu.be/91OmO2YMiDM?long=yes

גם צבא נפוליאון ניגף בחורף הרוסי וגם הצבא הנאצי במלחמת העולם השניה. היטלר, שהיה חדור בשגעון גדלות, חשב שיוכל לנהל מלחמה בו-זמנית גם נגד רוסיה ותקף אותה בפלישה הגרמנית לברית המועצות ב-22 ביוני 1941.

זו הייתה המתקפה היבשתית הגדולה בהיסטוריה. היטלר האמין שישלים את כיבוש רוסיה עד החורף. הוא טעה. ממש כשהצבא הגרמני עמד בשערי מוסקבה, הגיע החורף הרוסי. לא סתם חורף זה היה, אלא החורף הקר ביותר בהיסטוריה המתועדת של מזג האוויר עד אז.

הצבא של היטלר, על כוחות הענק והציוד הצבאי הרב שלו, לא היה מוכן ללוחמת חורף שכזו. החיילים הגרמנים מצאו את עצמם ללא ציוד חורף. בבגדי הקיץ שלהם, ללא מעילים ואמצעי הגנה בפני הקור העז, הם ניסו שלא לקפוא למוות. רובם נכשלו ומתו מקור. התבוסה שנחלו הנאצים בשערי מוסקבה היתה נקודת המפנה שהביאה לכשלונם במלחמה כולה.

הרוסים, שנצחו בשני המקרים ההיסטוריים, את הכוחות החזקים שתקפו אותם, קראו לשתי המלחמות בשמות דומים. למלחמה נגד גרמניה הנאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה קראו "מלחמת המולדת הגדולה". השם רומז למלחמה שניהלה רוסיה נגד כוחות נפוליאון התוקפים בתחילת המאה ה-19 ושקיבלה את השם "מלחמת המולדת של שנת 1812".


הנה סיפור הצבא הנאצי שנוצל בידי החורף הרוסי:

http://youtu.be/rkpJnp-RYSk


על ההפסד של נפוליאון לחורף הרוסי:

https://youtu.be/Y4Mjb2AX0hM


הטענה שזו שטות מוחלטת:

https://youtu.be/XZIDMNWt0Pg


וסרט תיעודי מקיף על ההחלטה שהפסידה להיטלר את המלחמה:

https://youtu.be/N7tupbM5lgw?t=33s?long=yes

בשנת 1812 יצא נפוליאון בונפרטה, אחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים וכנראה גדול הטקטיקאים הצבאיים, לכבוש את רוסיה. עטור תהילה ורב נצחונות, אחרי שכבש כמעט את כל אירופה, נפוליאון תקף את רוסיה בראש צבא שמנה כ־700 אלף חיילים צרפתים ובעלי בריתם.

מול צבאו הענק של המצביא הצרפתי עמד הצבא הרוסי, שהיה קטן פי שלושה מצבא נפוליאון. לכן הרוסים, בפיקודו של מיכאיל קוטוזוב, נאלצו לסגת פנימה. נפוליאון התקדם יותר מ-800 ק"מ אל תוך רוסיה ונותרו לו מעט יותר מ-100 קילומטרים עד מוסקבה.

קוטוזוב, המפקד העליון של הצבא הרוסי, החליט לחסום את דרכו של הצרפתי אל מוסקבה ולנהל את הקרב מולו בשדה קרב, שהיה סמוך לעיירה בורודינו. קרב בורודינו (Borodino battle) עתיד להיות קרב מפתח במלחמת רוסיה-צרפת והקרב הגדול ביותר בפלישת נפוליאון לרוסיה.

קרב הבלימה הזה התקיים ב-7 לספטמבר 1812. מצד אחד עמד הצבא האימפריאלי הרוסי, בהנהגת הגנרל קוטוזוב, שהתארגן היטב לקרב בלימה גורלי. ה"גרנד ארמה", הצבא הצרפתי המתקרב למוסקבה, מגיע לשדה בורודינו בכוח עצום ובפיקודו של נפוליאון בונפרטה תוקף מיד את הצבא הרוסי.

כרבע מיליון חיילים, משני הצדדים, משתתפים בקרב.

הקרב בבורודינו נמשך יום שלם ורק בערב מתחילים להתבהר תוצאותיו. הצבא הצרפתי לא הצליח לחסל את הצבא הרוסי או לעקוף את העמדות הרוסיות ביער אוטצקי. נפוליאון נתן לצבאו פקודה לסגת לעמדותיהם בתחילת הקרב. הצבא הצרפתי עוד יכבוש לבסוף את העמדות העיקריות של הרוסים, אבל ייכשל בחיסול הצבא הרוסי.

נראה שהקרב, עם כ-100 אלף הרוגים בו לשני הצדדים, הסתיים ללא הכרעה ברורה. ההפסד הטקטי והאבידות הגדולות, ביחס לגודל צבאם, יביאו לנסיגה רוסית למחרת. אבל נפוליאון "ינצח רק בנקודות” את הקרב ולראשונה לא יתן מכה צבאית מוחצת לאויב. הוא איבד בקרב 60 אלף מחייליו, כמעט פי 2 מהאבידות הרוסיות.

הנסיגה הרוסית אפשרה לצבא הרוסי להתארגן מחדש. בעוד מיכאיל קוטוזוב, המפקד הרוסי העליון, איבד כ-39 אלף חיילים, האבידות של צבא נפוליאון בקרב הסתכמו בכ-60 אלף איש.

כמה שבועות אחר-כך יצליח נפוליאון לכבוש את מוסקבה ואף להחריבה, אבל לצרפתים לא תהיה הזדמנות של ממש להתאושש מהאבידות הרבות שצברו. כך יצא שבסוף 1812, ועל אף נצחונותיהם בקרב בורודינו ובכיבוש מוסקבה, צבא נפוליאון יושמד כמעט לחלוטין.

עבור הצרפתי גם כיבוש מוסקבה לא ישיג את התוצאות שנפוליאון קיווה להשיג. בסופו של דבר, כשהחורף הרוסי הקשה מגיע, הפלישה לרוסיה הסתיימה בתבוסה צרפתית. קוטוזוב, מפקד הצבא הרוסי, ידע שלא יצליח לנצח את נפוליאון בקרב צבאי ומצא פתרון מבריק. כוחות הגרילה שלו המתינו לצבא הצרפתי שהחל לסגת ממוסקבה העולה בלהבות וזינבו בשיירות האספקה הארוכות שלו. החיילים הרוסיים שתקפו ונעלמו, הטרידו את הצבא הצרפתי וגרמו לו אבידות רבות ונזק לוגיסטי רב.

החורף הרוסי עשה את השאר. חיילי שארית צבאו של המצביא הבלתי מנוצח סבלו מהקור ומהמחסור בציוד ובמזון. הם קפאו למוות בהמוניהם ולצבא נפוליאון נגרמו אבידות קשות. הטקטיקן הגאון מצא את עצמו נאלץ לסגת בראש שאריות צבאו המועטות, ולהוביל את מי שנשארו מחייליו בחזרה לצרפת.

העמים, שנוצחו קודם ושועבדו על ידי נפוליאון באירופה, מזהים את חולשתו ומרימים עכשיו ראש וחוזרים לעצמאותם הלאומית. בקרוב הם יביסו את נפוליאון בקרב גדול אחר והקיסר נפוליאון יירד מהשלטון בצרפת.

כך יצא שלמרות ההפסד העצום של הצבא הרוסי בקרב בורודינו, הוא היה לאחד הימים הגדולים בהיסטוריה הצבאית של רוסיה. בפקודתו של קוטוזוב, נסוג הצבא הרוסי, שיותר ממחצית חייליו נהרגו בקרב. כך הצליח המפקד הרוסי החכם לשמר לעצמו כוח, כדי להמשיך ולהתנגד בהמשך המערכה לגאון המלחמה הצרפתי ולהביסו בסופו של דבר, באמצעות לוחמת גרילה ופגיעה בלוגיסטיקה שלו.

כך יצא שבמערכה של נפוליאון עם רוסיה, נוצח הגאון הצבאי הצרפתי על ידי הצבא הרוסי, בראשות האסטרטג הרוסי ובאדיבותו של החורף הקשוח של רוסיה.


הנה סיפורו של הקרב בבורודינו והחלטת קוטוזוב לסגת כדי לשמור להמשך על מחצית צבאו שנותרה בתום יום הקרב:

https://youtu.be/LZBiJ2dhVMI


מוזיאון שמציג את פנורמת הקרב:

https://youtu.be/xH_j7VnRTQE


שיר פטריוטי על המתקפה של נפוליאון על רוסיה:

https://youtu.be/4LXnIPGsveA

סיפור ידוע הוא שנפוליאון ירה במואזין של רמלה, כשההוא הפריע לו לישון. מדובר בביקור ברמלה של הכובש, קיסר צרפת, בשנת 1799, עת הגיע הצבא הצרפתי אל רמלה.

נפוליאון מתאכסן במנזר הפרנציסקני שבעיר. מחלון חדרו ניבט אליו הצריח של מסגד חזיפה אל-ימני שבקרבת מקום.

למחרת עם שחר, בעוד הכובש הגדול ישן וחולם על עכו ויפו והאימפריה שהוא עומד להגדיל לכיוון אסיה, לאחר שיביס את העות'מנים, הוא שומע קול גדול המסלסל משום מקום.

היה זה המואזין של המסגד. מאז בילאל אבן רבאח, המואזין הראשון בתולדות האסלאם, קוראים המואזינים לתפילה, חמש פעמים ביום, כשקולם מסתלסל בקול מצריח המסגד.

האגדה הרמלאית מספרת שקיסר צרפת התרגז על הקול הרועש, שקרא למאמינים מראש המסגד הסמוך, להשכים קום והעיר אותו מוקדם בבוקר. כדי שיניח לו לישון, נפוליאון ירה יריה אחת במואזין מחלון חדרו והרגו. לאחר מכן שב למיטתו והמשיך לישון.

כשהמואזין קורא לתפילה, הוא פונה בקולו לארבעה הכיוונים וקורא מול כל אחד מהם: "אללה הוא הגדול מכולם" וממשיך.

נפוליאון לא היה היחיד שהמאזין הפריע לו. כיום משתמשים במסגדים רבים גם ברמקולים רבי עוצמה, המשמיעים הקלטה של קריאת המואזין או מהמיקרופון שלו ועושים זאת בעוצמה רבה. במקומות רבים גם משמיעים כמה מסגדים סמוכים, ללא תיאום ביניהם ובמשך זמן ארוך הרבה יותר, את הסלסולים החזקים הללו.

במדינות רבות הדבר אסור או מוגבל בחוק, כולל מצרים, איראן, סוריה, במרוקו, רמאללה ועוד.


הנה מואזין שלא זקוק לשום מכשיר:

https://youtu.be/zBNUdeWw-wE


יש ערים שקשה לדמיין ללא קול המואזין הקורא מצריח המסגד:

https://youtu.be/sZ7Kbtlh6NM


אפשר גם לחייך (עברית):

https://youtu.be/xQ8LDLcJYlM


ועוצמת הקול של המואזין ממשיכה גם היום להיות עניין (עברית):

https://youtu.be/HxwkYvOC5WE?long=yes

זה היה מהפך עצום ביחסי הכוחות של אירופה. הפלישה של צרפת לרוסיה (French invasion of Russia) הפכה להיות אחד האירועים הקשים בקריירה של מי שנחשב אחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה ולסמן שינוי של כל הבריתות באירופה. מכאן תתחיל נפילתו של קיסר צרפת.

נפוליאון בונפרטה, אחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים וכנראה גדול הטקטיקאים הצבאיים, פספס לחלוטין את המתקפה שלו על רוסיה. זה היה בשנת 1812 ונפוליאון, עתיר הישגים צבאיים, תקף את רוסיה בראש צבא כ־700 אלף חיילים צרפתים ובעלי בריתם.

ראשית הכישלון של המתקפה המרשימה הזו נעוץ בעובדה שנפוליאון העדיף לתקוף ולכבוש את מוסקבה הפחות חשובה ולא את הבירה הרוסית באותו זמן, סנט פטרסבורג. הוא כבש אותה בקלות, אבל הרוסים לא התרגשו ושרפו אותה על צבאו. קוטוזוב, מפקד הצבא הרוסי, המתין לצבא הצרפתי שהחל לסגת. הוא לא התייצב מולו צבאית ביודעו שנפוליאון יכה את צבאו. במקום זאת הוא החל לזנב בו באמצעות כוחות גרילה ששלח, שהטרידו את הצבא הרוסי וזינבו בשיירות האספקה הארוכות שלו. רק משהלך הצבא הצרפתי ונחלש בנסיגתו תקף צבא רוסיה וליד נהר הברזינה הוא הטביע חיילים צרפתים רבים ושבה רבים נוספים.

כשהגיע החורף הרוסי הקשה וחיילי צרפת לא הצליחו להתקדם הם המשיכו להחלש ואיבדו את מרבית כוחם. בשלגים של רוסיה איבד נפוליאון את מרבית חייליו. הוא חזר מובס לצרפת, עם 20 אלף החיילים הנותרים, כשהם מותשים וקפואים ואומרים תודה על שהצליחו לברוח מהקור הקשה של רוסיה.

פלישה זו של נפוליאון לרוסיה הייתה לנקודת שבר משמעותית במלחמות נפוליאון, שהלכו עד אז מהצלחה להצלחה. הצמצום הדרמתי בכוח הצבאי של צרפת, בעקבות הפלישה הזו ב-1812, הפך אותה ואת בנות בריתה לחלשות ביחס לעבר. תבוסתו הסופית של נפוליאון הייתה מעתה רק עניין של זמן.


כך הובס נפוליאון בידי החורף הקשה של רוסיה:

http://youtu.be/458Gw-Xw0u0


קטע מסרט קולנוע שמראה את הייאוש הנפוליאוני:

http://youtu.be/hEskuLCBW3Y


ההקשר ההיסטורי והאישי של נפוליאון לפני ואחרי היציאה למסע המלחמה ברוסיה:

https://youtu.be/VdNOXmtcRm8


והסבר למלחמה של נפוליאון ברוסיה:

http://youtu.be/QrT7H2DvQ3Y

עכו היא עיר עתיקה, בת כ-5000 שנה, מערי הנמל העתיקות בעולם, קיימת כבר מתקופת הברונזה הקדומה. במאה ה-12 מנצחים המוסלמים בקרב קרני חיטים, בהנהגת צלאח א-דין, את הצבא הצלבני. כל ארץ ישראל נכבשת חוץ מ... עכו.

כן, עכו ההיסטורית הייתה עיר חשובה וחזקה ביותר. היא הגיעה לשיאה במאה ה-13 כשהייתה לבירת ממלכת ירושלים הקתולית ושימשה כמרכז השלטון הצלבני בארץ ישראל. בימי הביניים היא הביסה את המונגולים, אותו כוח לא מנוצח מהמזרח הרחוק, שיצר את האימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה ונעצר בה. עכו עשתה זאת שוב, כשהפכה לבירתו של אחמד אל-ג'זאר המוסלמי במאה ה-18.

אבל מאז החליפה אותה חיפה בתור עיר הנמל החשובה של צפון הארץ. עכו הפכה לעיר קטנה וחשובה הרבה פחות.

היו תקופות שבהן עכו היתה אחת הערים החשובות באזור, עיר מפתח לכיבוש ארץ ישראל, בזכות מיקומה על רצועת החוף הרחבה, מה שאיפשר למי שכבש אותה גישה נוחה ומהירה לתוך הארץ.

במאה ה-18 שלטו בה התורכים והמצביא הצרפתי נפוליאון החליט לכבוש אותה, בדרך לכיבוש המזרח.

מטרת הפלישה של נפוליאון אל המזרח התיכון בכלל ולארץ ישראל בפרט הייתה לאפשר לצרפת קשר ישיר ויבשתי עם הודו והמזרח. באותם ימים התקיים מרוץ ומאבק בין מעצמות המערב, ליצירת קשר כזה. במאבק הזה נכללו בריטניה, גרמניה, ואוסטריה. מטבע הדברים, נפוליאון רצה לנצח ולייצר את הקשר לטובת צרפת.

אבל למרבית הפתעתו דווקא בעכו הוא נכשל. נפוליאון, שסבר שכמו בפריצה ליפו, הוא עומד להביס את עכו בקלות, נמלא מבוכה. כל תכניות הכיבוש של העיר הצפונית נכשלו. אל ג'זאר, שליט עכו ומפקד העיר, היה אכזרי ומתוחכם לא פחות ממנו ובכל פריצה של הצרפתים את החומות, הם פגשו הפתעה קטלנית חדשה.

השמועות על הטבח שעשה ביפו גם הן כבר הגיעו לעכו. לעות'מנים הנצורים בעיר פשוט לא היה מה להפסיד. כך או כך הם נלחמו על חייהם.

מחלת הדבר עשתה גם היא שמות בחייליו של נפוליאון. ביחד עם ההרוגים בניסיונות הפריצה לעיר, הוא ראה את מספרם הולך וקטן. לבסוף, לאחר הפריצה המכרעת, שהסתיימה גם היא בפיצוץ ענקי ואש שהמתינו לכוח הפורץ ולאובדן קשה של חיילים רבים ואחד מקציניו הבכירים, נפוליאון ויתר.

לאחר 54 ימי מצור על עכו ונסיונות חוזרים וכושלים לפרוץ לתוכה, נסוג לראשונה הצבא הצרפתי התשוש והמובס. נפוליאון, שניצח כמעט בכל הקרבות שניהל עד אז, החל לחזור מושפל למצרים. גם שם כבר המתין לו מתח עם המקומיים ומתקפה עות'מנית שתבוא ודי מהר הוא שב למולדתו.

שנים רבות אחרי שהובס בעכו, כשישב בכלא סנט הלנה, נפוליאון כתב בזיכרונותיו על כישלונו הצורב בכיבוש העיר: "אם עכו הייתה נופלת בידי, הייתי משנה את פני העולם".


כך נכשל נפוליאון לפרוץ את חומות עכו (עברית):

https://youtu.be/PqYbnchHyd4


עכו וההיסטוריה המעניינת שלה (עברית):

http://youtu.be/xzeSllhn2dE?t=3m13s


ופודקסט עם פרופסור הרסגור מ"שעה היסטורית" על מסע הכיבושים של נפוליאון למזרח התיכון וסופו בעכו (עברית):

https://youtu.be/Ir98OKdZRCU?long=yes

הציורים השחורים של גויה (Goya's Black Paintings) הוא הכינוי של סדרת יצירות מטרידות ורבות עוצמה שיצר בשנותיו האחרונות פרנסיסקו גויה (Francisco Goya), אחד מגדולי האמנים הספרדים.

סדרת "הציורים השחורים", בספרדית Pinturas Negras, קיבלה את שמה מהיותם כהים וקודרי-חזיונות המוצגים בהם. צוירה בין השנים 1819-1823, ישירות על קירות ביתו הכפרי והמבודד מחוץ למדריד, "קינטה דל סורדו" (Quinta del Sordo), בית שכינויו "בית האיש החרש".

ב-1874, עשורים אחרי מותו של גויה, העביר הצייר סלבדור מרטינז קוביס (Salvador Martínez Cubells), בתהליך עדין ומסובך, את הציורים מהקירות לבדי קנבס של ציורים וכיום הם מוצגים במוזיאון פראדו במדריד, שם הם ממשיכים להטיל את צלם האפל על צופיהם.

מספרם המדויק של הציורים בסדרה שנוי במחלוקת, אם כי בדרך כלל נוהגים להחשיב בה 14 יצירות.


#על הציורים
הסדרה מהווה עדות מצמררת למסעו האישי של האמן אל תוך מחוזות האימה והייאוש. כי גויה, עם נפשו המיוסרת והממורמרת, בגיל 72 ולאחר שהתאושש ממחלה קשה שהותירה אותו חירש לחלוטין, החל לצייר את הציורים הללו.

נוצרו בטכניקת al secco (ציור על טיח יבש), הציורים לא נועדו לעיני הציבור אלא שיקפו את מצבו הנפשי, בצל חששו מאי-השפיות המשתלטת ואת עולמו הפנימי המעורער של אמן שחווה תקופה רוויית זעזועים פוליטיים וחברתיים בספרד.

בניגוד ליצירותיו המוקדמות, שכללו דיוקנאות מלכותיים ססגוניים וסצנות חברתיות מרהיבות, הציורים השחורים של גויה מאופיינים בפלטת צבעים מצומצמת של שחורים, חומים, אפורים וצהובים עכורים. משיכות המכחול עזות, פרועות לא פעם, מאד לא אופייניות לתקופה והדמויות בהן מעוותות, מפחידות ולעתים גרוטסקיות, והן מציגות נושאים אפלים כמו אלימות, טירוף, מוות וכישוף.

שמות ליצירות לא ניתנו על ידיו אלא על ידי היסטוריונים לאמנות. אחת היצירות המפורסמות בסדרה היא "סאטורן אוכל את בנו" (Saturn Devouring His Son). זה ציור שמציג את האל הרומי כשעיניו קרועות לרווחה והבעת טירוף על פניו, בעודו טורף את גופתו של אחד מצאצאיו. יצירה מזעזעת אחרת, "השבת של המכשפות" או "שבת המכשפות" (Witches' Sabbath), מתארת טקס אפל שבמרכזו דמות שחורה ומאיימת שנראית כמו השטן ומסביבה מקהלת נשים מעוותות.


#המשמעות ופריצת הדרך
התמונות השחורות, בעיני רבים מההיסטוריונים ומבקרי האמנות, הן שזיכו את פרנסיסקו דה גויה בתואר "אבי האמנות המודרנית".

מהיצירות בסדרה מובן היטב מדוע לא מעט מומחים לאמנות רואים בסדרה הזו סוג של נבואה חלוצית, שהקדימה את זמנה בהרבה, לתנועות האקספרסיוניזם והסוריאליזם, זרמים שעתידים לפרוח מאות שנים אחריו, רק במאה ה-20.

יש הרואים בסדרת הציורים ביטוי לפחדיו האישיים מפני המוות והזקנה. אחרים טוענים שהציורים משקפים את אכזבתו העמוקה של גויה מנפילתן של התקוות לרפורמות ליברליות בספרד, לאחר חזרת המלך פרדיננד השביעי לשלטון ולאחר מלחמות נפוליאון.

מכל מקום, היטיב לציין החוקר רוברט יוז (Robert Hughes) שכתב על הציורים פעם, שהם "עומדים בפני עצמם בתולדות האמנות המערבית, כביטוי של חרדה טהורה שאין לה מקבילה."


הנה צפייה בציורים השחורים עצמם:

https://youtu.be/Ha2I-RN8ymw


סקירה מפורטת של הציורים השחורים:

https://youtu.be/8Nx89zIXxss?long=yes

קרב ווטרלו היה הקרב האחרון של נפוליאון בונפרטה. זה אחד הקרבות הקשים והעקובים מדם באותה תקופה, עם מעל 50 אלף הרוגים. האם יחזור נפוליאון להביא את צרפת לימיה הגדולים באירופה?

קרב ווטרלו הוא קרב היסטורי, שבו נחל המצביא הצרפתי נפוליאון תבוסה מוחצת וסופית, לאחר שנמלט מכלאו באי אלבה והקים מחדש את שלטונו בצרפת, שלטון שהחזיק מאה ימים, עד לקרב ולתבוסה הזו.

הסיפור מתחיל כשחזר נפוליאון לשלטון מהאי אלבה. הוא שב לפקד על כוחות הצבא הצרפתי ומחליט לצאת למערכה שבה ינחית מכה ניצחת על אויביו, שחששו ממנו וסרבו להשלים עם שובו לשלטון. אלה גיבשו נגדו ברית של מעצמות אירופה. אחרי שני קרבות מוקדמים שבהם ניצח אותם, אך הפסיד כוחות חשובים, ההכרעה הגיעה בקרב ווטרלו.

הקרב בווטרלו נערך בין כוחות צבא נפוליאון הצרפתי, בפיקודו של נפוליאון בונפרטה, לחלק מכוחות הקואליציה הגדולה שהוקמה נגדו - צבא הקואליציה האנטי-נפוליאונית בקרב ווטרלו.

הקואליציה האנטי-נפוליאונית, בפיקודו העליון של הדוכס מוולינגטון, כללה את האנגלים והפרוסים (הגרמנים). הכוחות האוסטרים והרוסים היו עדיין רחוקים מהזירה ולא הגיעו בזמן כדי להשתתף בתחילת הקרב.

במהלך הקרב התגלה דווקא וולינגטון האנגלי כטקטיקן מעולה. הוא בחר מיקום מצוין לקרב, עם מחסה לחייליו היורים וחומה לחיסול המטפסים הצרפתים, הוא ניצל את מזג האוויר, שיצר בוץ שהיקשה על הצרפתים את הכיבוש וניצל בתבונה את הכוחות שעמדו לרשותו, תוך שהוא בולם את נפוליאון בנקודות החלשות שלו.

גם הפרוסים שהובסו קודם לכן בקרב אחר, התגברו על יצר ההישרדות ולא ברחו, אלא הגיעו, גם אם מעט מאוחר, לקרב ווטרלו וסייעו לאנגלים לנצח את נפוליאון.

בתום יום הקרב, ב-18 ביוני 1815, הובס נפוליאון בקרב האחרון שלו, קרב ווטרלו שבבלגיה. הוא ברח משדה הקרב ומלחמותיו באירופה הסתיימו. זה היה הקץ הסופי לקיסרות הצבאית, האלימה והמרשימה שהקים, הפסיד והקים בחזרה. מעתה ועד מותו הוא ייכלא באי המרוחק סנט הלנה ולא יאיים יותר על אירופה.


הנה יום השנה ה-200 לקרב התבוסה הסופי של נפוליאון בונפרטה (עברית):

https://youtu.be/-0_2GpfyMPU?t=2


סרטון מפורט על מהלכי קרב ווטרלו המפורסם:

https://youtu.be/nDZGL1xsqzs


אנימציית מהלכי הקרב הטקטיים:

https://youtu.be/fhuPbXJ9wVc


שחזור קרב ווטרלו בשנת 2015:

https://youtu.be/WrEJMOBBR9g


השיר "ווטרלו" שאיתו כבשה להקת אבבא השוודית את העולם:

https://youtu.be/Sj_9CiNkkn4


סרט תיעודי על הקרב המפורסם של ווטרלו:

https://youtu.be/RsLpS4atvLc?long=yes


וקרב ווטרלו במציאות מדומה:

https://youtu.be/Bj1aVW3LuVo?qr=yes

לאחר שנפוליאון הכריז על עצמו קיסר צרפת ונסוג בחורף הרוסי הקשה, הוא הובס לראשונה בקרב על ידי קואליציית הארצות שהתנגדה לו. הללו הביסו אותו וגרשו אותו אל האי הזעיר אלבה. כך הפך נפוליאון, ברשות, לשליטו של אי קטן בטוסקנה שבאיטליה, במקום לשליט אירופה כולה.

אבל לאחר מספר שנים, משנחלש השלטון בצרפת, עזב בונפרטה ביוזמתו את האי וחזר לצרפת. הוא השתלט ללא קושי מיוחד על הרפובליקה, ששיוועה לימיה הגדולים בראשותו. כך החלה תקופת שלטונו השנייה, "תקופת מאה הימים".

שוב בשלטון, נפוליאון בונפרטה לא איבד זמן כדי להגן על שלטונו מכוחות הקואליציה האירופית. קואליציית המנצחים, שהביאה לגלותו באי הקטן, סרבה להתיר לו לשוב לשלטון. אבל נפוליאון לא נכנס להיסטריה ולא מתעסק בהיסטוריה. הוא עושה אותה. שוב הוא ניצח פה ושם ושוב הוא מתקדם לעבר קרב מכריע. הקרב הזה מתקיים ליד העיירה ווטרלו.

נפוליאון נחוש להחזיר את צרפת לימיה הגדולים, אבל בקרב ווטרלו הוא הובס על ידי כוחות הקואליציה, בראשות הדוכס הבריטי מוולינגטון.

כך הובס נפוליאון בונפרטה בקרב ווטרלו סופית וירד מבימת ההיסטוריה.. תמו מאה הימים של נפוליאון. הפעם נשלח נפוליאון לגלות באי המבודד והמרוחק סנט-הלנה, שבו הוא יחיה שנים ספורות, עד מותו בגיל 52.


כך שהה נפוליאון באי האיטלקי אלבה, שאליו הוגלה לאחר שנכשל ברוסיה, עד ששב ממנו לצרפת:

https://youtu.be/142bkmUb9DU


כשחזר לצרפת הוא אסף סביבו את הצבא מחדש והחל את מאה הימים. הנה הפגישה ביניהם:

https://youtu.be/puZh2LARvHU


האי סנט הלנה והבית שבו התגורר ומת נפוליאון בונפרטה:

https://youtu.be/p4T3ieZZxfE


וסרט תיעודי על בונפרטה המצביא, הקיסר ומי שיקבל מאה ימים של הזדמנות נוספת:

https://youtu.be/t5fO_Jc_Lps?long=yes