שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היו מלחמות האופיום שעיצבו את סין המודרנית?
מלחמות האופיום (Opium wars) היו סדרת עימותים צבאיים בין סין לאירופה, שהתנהלו על אדמת סין. תחילתה בהחלטת האימפריה הבריטית לכפות את כוחה על סין ולהגיע לשליטה מוחלטת במסחר בסמים לא חוקיים ואפילו בתה.
למעשה, מלחמות האופיום, בין סין לבריטניה (ובהמשך בין סין לברית מדינות סביב בריטניה), היו שתי התנגשויות צבאיות משמעותיות שניהלו שתי האימפריות, הבריטית והסינית, בשנים 1839-1860. חשיבותן של המלחמות הללו נובעת מהעובדה שהן עתידות להשפיע באופן דרמטי על מהלך ההיסטוריה הסינית.
נסביר אותן בכמה חלקים:
#הסיבה
סיפורן של מלחמות האופיום מתחיל בתשוקה האירופית במאה ה-19 לסחורות סיניות. מוצרים מסין כמו תה, משי וחרסינה מבוקשים מאוד באירופה. אך הם יקרים להפליא ועולים כסף רב. תאוות הכסף של סין באותם ימים הלכה ובססה את מעמדה הכלכלי האדיר.
בריטניה, שבאותה תקופה היא המעצמה הגדולה בעולם, מחפשת דרך להפחית את הגירעון המסחרי שלה מול סין - אימפריה חלשה יחסית שהולכת ומתעשרת מהכסף האירופי והבריטי במיוחד והופכת חזקה יותר ויותר.
הפתרון שהבריטים מוצאים הוא סם האופיום.
האופיום הוא סם נרקוטי שצומח בהודו, מושבה בריטית באותם ימים. במאה ה-19 מתחילים סוחרים בריטים למכור את האופיום לסין בכמויות עצומות. הסינים הפשוטים מתלהבים מהאופיום ודי מהר נוצר דור של מכורים סיניים לאופיום.
כשמכירות האופיום מטות את מאזן הסחר לטובת בריטניה, מבינה הממשלה הסינית בראשות שושלת צ'ינג (Qing) את הסכנה העצומה. האיום של סם האופיום הממכר על החברה והכלכלה הסינית הוא לא רק כלכלי אלא גם חברתי.
בשנת 1839 שלחה ממשלת סין את הנציב לין צ'ה-שו (Lin Zexu) לקנטון כדי להפסיק את הסחר. לין צ'ה-שו פועל בנחישות. הוא מחרים ומשמיד יותר מ-20 אלף תיבות של אופיום. במקביל הוא גם כותב לממשלה הבריטית מכתב ובו הוא מבקש להפסיק את הסחר הלא מוסרי בסמים.
#המלחמות
התגובה הבריטית למכתב היא מהירה, קשוחה ומוחצת. האימפריה הגדולה בעולם שולחת צי מלחמתי לסין ב-1840 ומתחילה מלחמת האופיום הראשונה.
הפער הטכנולוגי בין הצדדים היה עצום. ספינות הקרב הבריטיות מצוידות בתותחים חדישים והן מביסות בקלות את הצי הסיני המיושן. ב-1842, אחרי שנתיים של קרבות, סין נכנעת וחותמת על אמנת ננג'ינג (Treaty of Nanjing). זו תהיה האמנה הלא שוויונית הראשונה מבין כמה שייכפו עליה בהמשך.
על פי אמנת ננג'ינג, סין נאלצת להעביר את הונג קונג לשליטה בריטית. במשך מאות שנים הייתה סין מבודדת ולאירופים הייתה גישה אליה דרך נמל אחד בלבד. במסגרת ההסכם של "Treaty Port System" סין מחויבת עתה לפתוח 5 נמלים לסחר זר, לשלם פיצויים עצומים לבריטניה בסך 21 מיליון דולר כסף ולהעניק לזרים חסינות מפני החוק הסיני. האמנה לא מתייחסת ישירות לנושא האופיום, מה שיאפשר את המשך הסחר בו ואף את הרחבתו.
המלחמה תמה אך המתחים המשיכו להתגבר. בשנת 1856 פורצת מלחמת האופיום השנייה. הפעם חוברות לבריטניה גם צרפת, ארה"ב ומדינות אירופיות נוספות. ב-1860 משתלטים הכוחות המשולבים על בייג'ינג (Beijing).
בתגובה לעינויים ולהריגתם של שליחים מערביים, שורפים הכוחות הזרים את ארמון הקיץ (Yuan Ming Yuan). שריפת הארמון היא פעולת נקמה מכוונת ואירוע שנחשב בסין עד היום לסמל להשפלה הלאומית שלה באותם ימים.
בשנת 1858 נחתמת אמנת טיינג'ין (Treaty of Tianjin), אך המלחמה ממשיכה ותסתיים רשמית רק עם אמנת בייג'ינג ב-1860. אמנות אלו עתידות להרחיב עוד יותר את ההשפעה הזרה בסין. נמלים נוספים ייפתחו לסחר, הדת הנוצרית תותר בסין וסחר האופיום יוכשר רשמית.
#התוצאה
ההשפעות של מלחמות האופיום העקובות מדם על סין והתבוסה בהן היו מרחיקות לכת. הן עתידות להותיר חותם בל יימחה על ההיסטוריה של המדינה הענקית ועל מעמדה העולמי. הן חשפו את חולשת השלטון האימפריאלי בסין ותוצאתם הייתה ניצחון אירופי ברור.
המלחמות הללו החלישו מאוד את שושלת צ'ינג והאיצו את התפוררותה. הן גם עוררו תנועות לאומיות סיניות כמו מרד הטאיפינג (Taiping Rebellion) ומהפכת 1911 שעתידה להפיל את המשטר הקיסרי.
המלחמות שפתחו את הדלת להשפעה מערבית בסין, יצרו בסין טראומה לאומית עמוקה ותחושת עוינות כלפי המערב. תחושה זו תמשיך ולמעשה היא ממשיכה עד היום להדהד במדינה הענקית.
אירועי מלחמות האופיום מהווים את תחילתה של תקופה שהסינים מכנים "מאה שנות ההשפלה", תקופה שהחלה ב-1839 עם מלחמת האופיום הראשונה והסתיימה רק עם הקמת הרפובליקה העממית של סין ב-1949.
סיפור מלחמות האופיום מהווה עד היום חלק חשוב בזהות הלאומית של סין. המלחמות הללו שבות ומזכירות לסינים את הסכנות שבחולשה צבאית ופוליטית. הן מחזקות את נחישותם של הסינים להבטיח שסין לעולם לא תהיה שוב פגיעה להתערבות זרה.
ההשפעה של אירועים אלה על יחסי סין עם המערב נותרה משמעותית גם במאה ה-21. וזו, כולנו יודעים, מאה בה סין הופכת לכוח אדיר שקשה לראות כיצד הוא לא מתממש בעתיד והופך אותה לאחת המעצמות השולטות בעולם.
הנה סיפורן של מלחמות האופיום:
https://youtu.be/f32MPPBJOjU
כך פרצו המלחמות על האופיום:
https://youtu.be/8sWCLIoGv6c
הסבר של מלחמות האופיום:
https://youtu.be/DTTJmSyJw60?long=yes
סרטון תיעודי על מלחמת האופיום הראשונה (עברית):
https://youtu.be/Xcy7gXXwjrI?long=yes
והרס האימפריה הסינית שנגרם מהמלחמות הללו:
https://youtu.be/62BABCgJSO8?long=yes
כיצד התמרדה סין במרד הבוקסרים?
מרד הבוקסרים (Boxer Rebellion) הוא אחד האירועים המרתקים בהיסטוריה הסינית ומהזיכרונות ההיסטוריים שמתדלקים את המאבק הנוכחי של סין המודרנית לשליטה בעולם.
הסיפור מתרחש בסוף המאה ה-19, לאחר הפסדים משפילים במלחמות האופיום ובמלחמת סין-יפן. בסין מוצאת את עצמה שושלת צ'ינג (Qing) חלשה במיוחד. מעצמות זרות מבריטניה, דרך צרפת, גרמניה, רוסיה, יפן וארצות הברית מנצלות את המצב ומשתלטות על חלקים נרחבים מסין. הן מקימות התיישבויות משלהן לאורך החוף ומשתלטות על מגוון תחומי כלכלה בסין.
בזמן שהזרים מתבססות בסין, המדינה סובלת ממשברים כלכליים, בצורות קשות ואסונות טבע שאך מגבירות את העוני. המצוקה הכלכלית, יחד עם ההשפלה הלאומית, מבעירים בקרב הסינים זעם עצום. צעירים רבים, במיוחד מובטלים, הולכים ומתארגנים בקבוצות סודיות. המפורסמת ביותר מביניהן היא תנועת "אגרופי ההרמוניה והצדק" (Yihetuan) שהזרים מכנים "הבוקסרים", בשל אמנויות הלחימה שחבריה תרגלו והתאמנו עליהן.
לראשונה פורץ המרד במחוז שנדונג (Shandong) והוא מתרכז בצפון מזרח סין, בו המעצמות האירופאיות דורשות לעצמן שטחים, מכרות וקווי רכבת. בשלב מסוים הבוקסרים, שהיו אופוזיציה לקיסרית, מחליטים לזנוח את שאיפותיהם נגד הקיסרות ושלטון צ'ינג ולהיאבק במעצמות הזרות.
הבוקסרים מאמצים את הסיסמה "תמכו בצ'ינג, השמידו את הזרים" ואלפי מורדים נעים צפונה לטיאנג'ין (Tianjin) ובייג'ינג (Beijing), כשהם תוקפים בדרכם סינים נוצרים, מיסיונרים זרים, כנסיות ומבנים מערביים - כל מה שמייצג את המערב הקולוניאליסטי.
בבייג'ינג, מתבצרים הזרים ברובע השגרירויות הבינלאומי עם כ-400 חיילים להגנתם. הבוקסרים משמידים את מסילת הברזל לטיאנג'ין ובכך הם מנתקים את רובע השגרירויות. המצב מחמיר במהירות כשברית של 8 מדינות כובשת את מבצרי דאגו (Dagu).
המרד מקבל גושפנקה רשמית כשהקיסרית האלמנה צ'ו-שי (Cixi), שתומכת בבוקסרים, מכריזה מלחמה רשמית על כל המעצמות הזרות.
במהלך המצור בן 55 הימים על רובע השגרירויות, הנצורים סובלים ממחסור חמור במזון ונאלצים לשחוט את סוסיהם כדי לשרוד. אירוע טרגי שמתרחש בד בבד הוא רצח השגריר הגרמני, קלמנס פון קטלר (Clemens von Ketteler), ברחובות בייג'ינג, מעשה שמסמל את חומרת המשבר.
הקיסר הגרמני וילהלם השני (Wilhelm II), בנאום מפורסם מאותם ימים, מורה לחייליו הנשלחים לסין להתנהג "כמו ההונים" ולא לקחת שבויים. האמירה הזו, שנאמרה בלהט המלחמה, תתרום לא מעט לתדמית הברוטלית של גרמניה, לאור מלחמת העולם הראשונה המתקרבת.
אבל המרד ממשיך ומסלים.
עד אוגוסט 1900, כשפורץ לעיר בייג'ינג כוח של כ-20 אלף חיילים מברית 8 המדינות ומדכא את ההתקוממות בכוח רב. במהלך המרד נהרגים אלפי סינים ויותר מ-230 זרים וסינים נוצרים.
המרד מסתיים רשמית עם חתימת "פרוטוקול הבוקסרים" בספטמבר 1901, הסכם שחייב את סין בהריסת ביצורים, ענישת תומכי המרד ותשלום פיצויים עצומים למעצמות הזרות.
פרט מעניין מתקופה זו קשור לפיצויים - ארצות הברית וכמה מדינות נוספות החזירו בסופו של דבר את הפיצויים שקיבלו, בתנאי שהכסף ישמש להקמת אוניברסיטת צ'ינגחואה (Tsinghua University) בבייג'ינג, מוסד שעתיד להפוך לאחד ממרכזי החינוך המובילים בסין.
בסופו של דבר, פרוטוקול הבוקסרים החליש את שושלת צ'ינג באופן משמעותי, מה שיוביל לקריסתה הסופית ב-1912. עבור ארצות הברית, המעורבות במרד חיזקה את מעמדה בזירה העולמית, במיוחד דרך "מדיניות הדלת הפתוחה" שקידם מזכיר המדינה ג'ון היי (John Hay), אשר דגלה בשוויון זכויות סחר לכל המעצמות בסין.
הנה סיפורו של מרד הבוקסרים:
https://youtu.be/393zF50VCf4
עוד על המרד שלהם:
https://youtu.be/bS8iXxtejC4
פודקסט ילדים שמדברים על מרד הבוקסרים (עברית):
https://youtu.be/GEd8LxHriA0
וסרטון תיעודי על מרד הבוקסרים בסין:
https://youtu.be/DXuV9vOdfZA?long=yes
מלחמות האופיום
מלחמות האופיום (Opium wars) היו סדרת עימותים צבאיים בין סין לאירופה, שהתנהלו על אדמת סין. תחילתה בהחלטת האימפריה הבריטית לכפות את כוחה על סין ולהגיע לשליטה מוחלטת במסחר בסמים לא חוקיים ואפילו בתה.
למעשה, מלחמות האופיום, בין סין לבריטניה (ובהמשך בין סין לברית מדינות סביב בריטניה), היו שתי התנגשויות צבאיות משמעותיות שניהלו שתי האימפריות, הבריטית והסינית, בשנים 1839-1860. חשיבותן של המלחמות הללו נובעת מהעובדה שהן עתידות להשפיע באופן דרמטי על מהלך ההיסטוריה הסינית.
נסביר אותן בכמה חלקים:
#הסיבה
סיפורן של מלחמות האופיום מתחיל בתשוקה האירופית במאה ה-19 לסחורות סיניות. מוצרים מסין כמו תה, משי וחרסינה מבוקשים מאוד באירופה. אך הם יקרים להפליא ועולים כסף רב. תאוות הכסף של סין באותם ימים הלכה ובססה את מעמדה הכלכלי האדיר.
בריטניה, שבאותה תקופה היא המעצמה הגדולה בעולם, מחפשת דרך להפחית את הגירעון המסחרי שלה מול סין - אימפריה חלשה יחסית שהולכת ומתעשרת מהכסף האירופי והבריטי במיוחד והופכת חזקה יותר ויותר.
הפתרון שהבריטים מוצאים הוא סם האופיום.
האופיום הוא סם נרקוטי שצומח בהודו, מושבה בריטית באותם ימים. במאה ה-19 מתחילים סוחרים בריטים למכור את האופיום לסין בכמויות עצומות. הסינים הפשוטים מתלהבים מהאופיום ודי מהר נוצר דור של מכורים סיניים לאופיום.
כשמכירות האופיום מטות את מאזן הסחר לטובת בריטניה, מבינה הממשלה הסינית בראשות שושלת צ'ינג (Qing) את הסכנה העצומה. האיום של סם האופיום הממכר על החברה והכלכלה הסינית הוא לא רק כלכלי אלא גם חברתי.
בשנת 1839 שלחה ממשלת סין את הנציב לין צ'ה-שו (Lin Zexu) לקנטון כדי להפסיק את הסחר. לין צ'ה-שו פועל בנחישות. הוא מחרים ומשמיד יותר מ-20 אלף תיבות של אופיום. במקביל הוא גם כותב לממשלה הבריטית מכתב ובו הוא מבקש להפסיק את הסחר הלא מוסרי בסמים.
#המלחמות
התגובה הבריטית למכתב היא מהירה, קשוחה ומוחצת. האימפריה הגדולה בעולם שולחת צי מלחמתי לסין ב-1840 ומתחילה מלחמת האופיום הראשונה.
הפער הטכנולוגי בין הצדדים היה עצום. ספינות הקרב הבריטיות מצוידות בתותחים חדישים והן מביסות בקלות את הצי הסיני המיושן. ב-1842, אחרי שנתיים של קרבות, סין נכנעת וחותמת על אמנת ננג'ינג (Treaty of Nanjing). זו תהיה האמנה הלא שוויונית הראשונה מבין כמה שייכפו עליה בהמשך.
על פי אמנת ננג'ינג, סין נאלצת להעביר את הונג קונג לשליטה בריטית. במשך מאות שנים הייתה סין מבודדת ולאירופים הייתה גישה אליה דרך נמל אחד בלבד. במסגרת ההסכם של "Treaty Port System" סין מחויבת עתה לפתוח 5 נמלים לסחר זר, לשלם פיצויים עצומים לבריטניה בסך 21 מיליון דולר כסף ולהעניק לזרים חסינות מפני החוק הסיני. האמנה לא מתייחסת ישירות לנושא האופיום, מה שיאפשר את המשך הסחר בו ואף את הרחבתו.
המלחמה תמה אך המתחים המשיכו להתגבר. בשנת 1856 פורצת מלחמת האופיום השנייה. הפעם חוברות לבריטניה גם צרפת, ארה"ב ומדינות אירופיות נוספות. ב-1860 משתלטים הכוחות המשולבים על בייג'ינג (Beijing).
בתגובה לעינויים ולהריגתם של שליחים מערביים, שורפים הכוחות הזרים את ארמון הקיץ (Yuan Ming Yuan). שריפת הארמון היא פעולת נקמה מכוונת ואירוע שנחשב בסין עד היום לסמל להשפלה הלאומית שלה באותם ימים.
בשנת 1858 נחתמת אמנת טיינג'ין (Treaty of Tianjin), אך המלחמה ממשיכה ותסתיים רשמית רק עם אמנת בייג'ינג ב-1860. אמנות אלו עתידות להרחיב עוד יותר את ההשפעה הזרה בסין. נמלים נוספים ייפתחו לסחר, הדת הנוצרית תותר בסין וסחר האופיום יוכשר רשמית.
#התוצאה
ההשפעות של מלחמות האופיום העקובות מדם על סין והתבוסה בהן היו מרחיקות לכת. הן עתידות להותיר חותם בל יימחה על ההיסטוריה של המדינה הענקית ועל מעמדה העולמי. הן חשפו את חולשת השלטון האימפריאלי בסין ותוצאתם הייתה ניצחון אירופי ברור.
המלחמות הללו החלישו מאוד את שושלת צ'ינג והאיצו את התפוררותה. הן גם עוררו תנועות לאומיות סיניות כמו מרד הטאיפינג (Taiping Rebellion) ומהפכת 1911 שעתידה להפיל את המשטר הקיסרי.
המלחמות שפתחו את הדלת להשפעה מערבית בסין, יצרו בסין טראומה לאומית עמוקה ותחושת עוינות כלפי המערב. תחושה זו תמשיך ולמעשה היא ממשיכה עד היום להדהד במדינה הענקית.
אירועי מלחמות האופיום מהווים את תחילתה של תקופה שהסינים מכנים "מאה שנות ההשפלה", תקופה שהחלה ב-1839 עם מלחמת האופיום הראשונה והסתיימה רק עם הקמת הרפובליקה העממית של סין ב-1949.
סיפור מלחמות האופיום מהווה עד היום חלק חשוב בזהות הלאומית של סין. המלחמות הללו שבות ומזכירות לסינים את הסכנות שבחולשה צבאית ופוליטית. הן מחזקות את נחישותם של הסינים להבטיח שסין לעולם לא תהיה שוב פגיעה להתערבות זרה.
ההשפעה של אירועים אלה על יחסי סין עם המערב נותרה משמעותית גם במאה ה-21. וזו, כולנו יודעים, מאה בה סין הופכת לכוח אדיר שקשה לראות כיצד הוא לא מתממש בעתיד והופך אותה לאחת המעצמות השולטות בעולם.
הנה סיפורן של מלחמות האופיום:
https://youtu.be/f32MPPBJOjU
כך פרצו המלחמות על האופיום:
https://youtu.be/8sWCLIoGv6c
הסבר של מלחמות האופיום:
https://youtu.be/DTTJmSyJw60?long=yes
סרטון תיעודי על מלחמת האופיום הראשונה (עברית):
https://youtu.be/Xcy7gXXwjrI?long=yes
והרס האימפריה הסינית שנגרם מהמלחמות הללו:
https://youtu.be/62BABCgJSO8?long=yes
מרד הבוקסרים (Boxer Rebellion) הוא אחד האירועים המרתקים בהיסטוריה הסינית ומהזיכרונות ההיסטוריים שמתדלקים את המאבק הנוכחי של סין המודרנית לשליטה בעולם.
הסיפור מתרחש בסוף המאה ה-19, לאחר הפסדים משפילים במלחמות האופיום ובמלחמת סין-יפן. בסין מוצאת את עצמה שושלת צ'ינג (Qing) חלשה במיוחד. מעצמות זרות מבריטניה, דרך צרפת, גרמניה, רוסיה, יפן וארצות הברית מנצלות את המצב ומשתלטות על חלקים נרחבים מסין. הן מקימות התיישבויות משלהן לאורך החוף ומשתלטות על מגוון תחומי כלכלה בסין.
בזמן שהזרים מתבססות בסין, המדינה סובלת ממשברים כלכליים, בצורות קשות ואסונות טבע שאך מגבירות את העוני. המצוקה הכלכלית, יחד עם ההשפלה הלאומית, מבעירים בקרב הסינים זעם עצום. צעירים רבים, במיוחד מובטלים, הולכים ומתארגנים בקבוצות סודיות. המפורסמת ביותר מביניהן היא תנועת "אגרופי ההרמוניה והצדק" (Yihetuan) שהזרים מכנים "הבוקסרים", בשל אמנויות הלחימה שחבריה תרגלו והתאמנו עליהן.
לראשונה פורץ המרד במחוז שנדונג (Shandong) והוא מתרכז בצפון מזרח סין, בו המעצמות האירופאיות דורשות לעצמן שטחים, מכרות וקווי רכבת. בשלב מסוים הבוקסרים, שהיו אופוזיציה לקיסרית, מחליטים לזנוח את שאיפותיהם נגד הקיסרות ושלטון צ'ינג ולהיאבק במעצמות הזרות.
הבוקסרים מאמצים את הסיסמה "תמכו בצ'ינג, השמידו את הזרים" ואלפי מורדים נעים צפונה לטיאנג'ין (Tianjin) ובייג'ינג (Beijing), כשהם תוקפים בדרכם סינים נוצרים, מיסיונרים זרים, כנסיות ומבנים מערביים - כל מה שמייצג את המערב הקולוניאליסטי.
בבייג'ינג, מתבצרים הזרים ברובע השגרירויות הבינלאומי עם כ-400 חיילים להגנתם. הבוקסרים משמידים את מסילת הברזל לטיאנג'ין ובכך הם מנתקים את רובע השגרירויות. המצב מחמיר במהירות כשברית של 8 מדינות כובשת את מבצרי דאגו (Dagu).
המרד מקבל גושפנקה רשמית כשהקיסרית האלמנה צ'ו-שי (Cixi), שתומכת בבוקסרים, מכריזה מלחמה רשמית על כל המעצמות הזרות.
במהלך המצור בן 55 הימים על רובע השגרירויות, הנצורים סובלים ממחסור חמור במזון ונאלצים לשחוט את סוסיהם כדי לשרוד. אירוע טרגי שמתרחש בד בבד הוא רצח השגריר הגרמני, קלמנס פון קטלר (Clemens von Ketteler), ברחובות בייג'ינג, מעשה שמסמל את חומרת המשבר.
הקיסר הגרמני וילהלם השני (Wilhelm II), בנאום מפורסם מאותם ימים, מורה לחייליו הנשלחים לסין להתנהג "כמו ההונים" ולא לקחת שבויים. האמירה הזו, שנאמרה בלהט המלחמה, תתרום לא מעט לתדמית הברוטלית של גרמניה, לאור מלחמת העולם הראשונה המתקרבת.
אבל המרד ממשיך ומסלים.
עד אוגוסט 1900, כשפורץ לעיר בייג'ינג כוח של כ-20 אלף חיילים מברית 8 המדינות ומדכא את ההתקוממות בכוח רב. במהלך המרד נהרגים אלפי סינים ויותר מ-230 זרים וסינים נוצרים.
המרד מסתיים רשמית עם חתימת "פרוטוקול הבוקסרים" בספטמבר 1901, הסכם שחייב את סין בהריסת ביצורים, ענישת תומכי המרד ותשלום פיצויים עצומים למעצמות הזרות.
פרט מעניין מתקופה זו קשור לפיצויים - ארצות הברית וכמה מדינות נוספות החזירו בסופו של דבר את הפיצויים שקיבלו, בתנאי שהכסף ישמש להקמת אוניברסיטת צ'ינגחואה (Tsinghua University) בבייג'ינג, מוסד שעתיד להפוך לאחד ממרכזי החינוך המובילים בסין.
בסופו של דבר, פרוטוקול הבוקסרים החליש את שושלת צ'ינג באופן משמעותי, מה שיוביל לקריסתה הסופית ב-1912. עבור ארצות הברית, המעורבות במרד חיזקה את מעמדה בזירה העולמית, במיוחד דרך "מדיניות הדלת הפתוחה" שקידם מזכיר המדינה ג'ון היי (John Hay), אשר דגלה בשוויון זכויות סחר לכל המעצמות בסין.
הנה סיפורו של מרד הבוקסרים:
https://youtu.be/393zF50VCf4
עוד על המרד שלהם:
https://youtu.be/bS8iXxtejC4
פודקסט ילדים שמדברים על מרד הבוקסרים (עברית):
https://youtu.be/GEd8LxHriA0
וסרטון תיעודי על מרד הבוקסרים בסין:
https://youtu.be/DXuV9vOdfZA?long=yes
