גלי ים (Waves) נגרמים בשל הפרעות כמו רוחות, אזורי לחץ אוויר שונים ורעשי אדמה. ממש כמו שקורה כשמטילים אבן לבריכה, ההפרעות הללו מתפשטות ממקום ההפרעה למרחקים ניכרים ואלו הם הגלים.

גלי הרוח נוצרים כתוצאה מרוח קבועה בכיוון מסוים. הרוח משפיעה על פני המים ויוצרת גלים בכיוון שאליו היא נושבת. לגלי הים יש גובה ואורך-גל. קבוצת גלים בכיוונים שונים יכולים להתאחד או לגרוע ולבטל אחד את השני.

בהתקרב הגלים אל החוף הם נתקלים בקרקע הים הרדודה, מה שמקצר את אורך הגל ומגביה אותו. כך נוצרים גלי חוף הגדולים, שיכולים להיות מסוכנים לשוחים ולעתים אף גורמים לנזק בחוף ומגרשים את הרוחצים מהחוף.

בדגל שחור לא שוחים, את זה אתם זוכרים, נכון?


כך נוצרים גלים מסוגים שונים, כולל גלים בים, גלי אור וגלים בקרום כדור הארץ:

http://youtu.be/w2s2fZr8sqQ


בריכה עם גלים עצומים ומלאכותיים שנבנתה עם מערכות מכניות ליצירת גלים בנסיכות דובאיי המדברית:

http://youtu.be/PfZE6LkjjmQ?t=11s


מצגת וידאו של גלי ענק:

http://youtu.be/W9_xPlIcHPY


גל עצום עם גולש גלים עליו:

https://youtu.be/U2AFqNIGRd0


וגלים עצומים עם גולשי גלים מיומנים:

https://youtu.be/fdMrwcOMdFE

בארץ מוגדרים דגי הנתחן סגול (Yellowtail Tang) כערך טבע מוגן שאסור לדוג אותו. הם גדלים בישראל רק במפרץ אילת. נתחן סגול הוא דג שונית בעל מימדים קטנים, של כ-25 סנטימטרים בממוצע לבוגר. צבע גופו של הנתחן הוא סגול ומכאן גם שמו. צבע זנבו האחורי והמיוחד של הנתחן הסגול הוא צהוב בוהק דווקא.

הנתחן הסגול חי בדרך כלל בשונית האלמוגים הרדודה. בזמן הטלת הביצים של הנקבה, מקפיד הנתחן הסגול על המקום שלו. המדענים קוראים לזה "שמירה על הטריטוריה", כשבתקופה זו במיוחד מגרש הנתחן הסגול כל פולש זר שחודר לנחלתו, הטריטוריה שלו.


הנה הנתחן הסגול בטריטוריה שלו ממנה הוא יגרש דג אחר מהמין שלו שייתפס כפולש:

https://youtu.be/wukzmSLe5lI


בשל כך הוא זקוק לאקווריום גדול:

https://youtu.be/v6KtxeZnARI


להקת נתחנים סגולים:

https://youtu.be/vZxC5PWGumg


ועוד נתחן סגול:

https://www.youtube.com/watch?v=9V_WvY3Yr9E#t=16

"דרקון ים" (Leafy Sea Dragon) הוא הכינוי שניתן לסוסון האצה, מעין סוסון ים עלעלי, יפה ונדיר מאוד.

סוסון האצה, הידוע גם בכינוי "דרקון ים עלי" ו"סוסון העלים", הוא מין של סוסוני ים מקושטים, שחי במים הקרירים והרדודים של דרום ומזרח אוסטרליה.

גופו של סוסון האצה מקושט במעין ציציות המזכירות עלים של אצה. התנועה שלו במים מושגת בעזרת סנפירים שעל חזהו וגבו.


הנה סרטון של סוסון האצה, דרקון הים העלי, בבית הגידול שלו:

http://youtu.be/jGxv2A1Ul5E


הסברים על סוסון האצה:

https://youtu.be/NsGK7cUdelM


במלוא הדרו, באקווריום של מוזיאון ימי:

http://youtu.be/tx3B_EhqGuE


וסרטון תיעודי עליו:

https://youtu.be/--QOJZmNG_E?long=yes

המנגרובים הם עצים ושיחים שגדלים במים מלוחים. יערות הים של המנגרובים מצויים לאורך חופי ים, באזורי אקלים שבאזור קו המשווה.

יערות המנגרובים גדלים בחופים הרדודים ובשפכי הנהרות, שבין הים והיבשה. המנגרובים נראים כמו חורשות צפופות של עצי מים, עם שורשים וענפים. מינים רבים של בעלי חיים חיים בין המנגרובים.


הנה המנגרובים:

http://youtu.be/9SMM7x7qKE4


הנה הדרך שבה חיים המנגרובים במי הים המלוחים:

http://youtu.be/4mSDrAQp4dQ?t=17s


שיט בין מנגרובים:

http://youtu.be/atZkhoo_9fc

סרטני הפרסה (Horseshoe crabs) הם יצורים שחיים בים כבר 300 מיליון שנה, מה שמסווג אותם כ"מאובנים חיים", בעלי חיים הדומים בגרסתם המודרנית למאובנים שלהם, שניתן למצוא אותם ביתר קלות בסלעים מאשר חיים.

גם אם סרטני הפרסה לא נראים משהו מיוחד ויש אף כאלה שרואים בהם יצור דוחה במקצת, בכל זאת סרטנים, אתם יודעים, מדובר בהצלחה אבולוציונית לא קטנה.

אגב, ההצלחה האבולוציונית הזו היא גם יעילה מאוד ברפואה ובמחקר. בדמם של סרטני הפרסה יש חומר שנקרא LAL. החומר הזה מיוחד בכך שהוא מאתר חיידקים בכל תרבית. למעשה ה-LAL עוטף ומקיף את הבקטריות בחומר דמוי ג'לי ובכך הוא מסייע לאיתור בקטריות פשוט לצורכי מחקר ורפואה. בעבר כדי לאתר חיידקים היו צריכים להשתמש בחיות מעבדה אומללות, שאליהם נהגו להזריק את החומר.

כי מדובר בפרוקי-רגליים שחיים בעיקר במים רדודים, על קרקעית של בוץ או חול באוקיינוסים ועושים זאת במשך עידנים רבים, בתקופות שבהן הוכחדו מינים רבים, כולל מי שהיו שליטים בעולם, כמו הדינוזאורים.

מה שעוד מרתק הוא עד כמה חיים סרטני הפרסה על פי מחזור הגאות והשפל. הם יודעים לזהות כשהגאות עולה ויוצאים להטיל את הביצים בחוף רק כשהיא גבוהה במיוחד. הנקבות נושאות את הזכרים על גבן. עוד יותר מדהים כאן שהסרטנים הזעירים שבביצים יודעים לזהות מתי יש גאות ורק אז לבקוע מתוך הביצה. רק אז הם מגיחים מהביצה ורצים אל הים.


הנה סרטני הפרסה הקדומים כל כך:

https://youtu.be/zUaZfsrGqdg


ההתרבות שלהם היא המונית:

https://youtu.be/-55qGCHx1lE


כך מסייע הדם של סרטני פרסה לבריאות האדם (מתורגם):

https://youtu.be/VgEbcQxFUu8


והנה ה-Lal שבדמם של הסרטנים הללו ומאתר חיידקים בקלות:

https://youtu.be/LgQZWSlLBnA

סרטן העכביש היפאני (Japanese Spider Crab) הוא הסרטן הגדול בעולם. מימדיו המאיימים הם מהמרשימים שבים. סרטן העכביש היפאני הוא גם פרוק הרגליים הגדול ביותר שחי כיום. רוחב רגליו יכול להתפרש על 4 מטרים וגופו מגיע לכמעט 40 סנטימטרים. סרטן עכביש יפאני חי על קרקעית האוקיינוס השקט, באזור של איי יפאן. הוא חי ככל הנראה עד גיל של 100 שנים.

הסרטן היפאני הזה מוגדר כמאובן חי, שרק מין אחד שלו עדיין חי.

שני סרטנים מפוחלצים ממין זה מוצגים במוזיאון הטבע בוינה. הם ניתנו לפני שנים רבות לקיסר האוסטרי פרנץ יוזף הראשון בידי הקיסר היפני. לאחד מהם יש רגליים באורך של 2 מטרים!


הנה סרטני העכביש היפאניים:

https://youtu.be/czloebyuINI


סרטן העכביש מיפאן מקרוב:

http://youtu.be/CSf5a3TY-O8


ילדה מסבירה:

https://youtu.be/knh7lQFWnnw


סרטני עכביש יפאניים במסע הענקי שלהם ליציאה מהנשל במים הרדודים:

http://youtu.be/pflXwCXd6D4


ומצגת וידאו של סרטני הענק היפניים:

http://youtu.be/f78d72KypOY

סרטני הפרסה (Horseshoe crabs) ששרדו כבר 300 מיליון שנה בכדור הארץ, הם שורדים מעולים וחיים כבר עידנים רבים בכדור הארץ. המדענים מצאו את הסוד שלהם ומדובר בסוד מדהים שנותן לנו, בני האדם, חיים.

למעשה, דם סרטני הפרסה מכיל אמבוציטים שיש בהם כדי להגן עליהם מחיידקים, זיהומים ונגיפים מבחוץ. האמבוציטים הללו עובדים היטב, אם נזכור שסרטני הפרסה שרדו במשך מיליוני שנים, ארועי הכחדה המוניים שחיסלו יותר מ-90% מהחיים על כדור הארץ, כולל את הדינוזאורים, פעם מלכי העולם.

בכל שנה, בלילות ירח מלא של החודשים החמים, יוצאים סרטני הפרסה להשריץ על החוף. שם הם נלכדים בהמוניהם ועובדי רפואה שואבים חלק מהדם שלהם ומחזירים אותם לים.

מהדם הזה פתחו מדענים את תמצית ה"LAL", שבעזרתה בודקים רופאים הימצאות של אנדוטוקסינים, שמעידים על נוכחות חיידקים ועל סבירות לזיהום מסוכן בגוף.

כיום שומרת בדיקת ה"לאל" בכל שנה על בריאותם של מאות מיליוני חולים בעולם. התודות שלנו בתור המים האנושי שמורות כמובן לאותם "מאובנים חיים" שעוזרים לנו כל כך ושומרים על בריאותנו, מבלי לדעת זאת.


כך מסייע הדם של סרטני פרסה לבריאות האדם (מתורגם):

https://youtu.be/VgEbcQxFUu8


הנה מיצוי הדם של סרטני הפרסה לצרכי בריאות:

https://youtu.be/WrN_gFDCHIc


כמה עובדות על סרטן הפרסה:

https://youtu.be/zUaZfsrGqdg


והרצאה קצרה עליהם:

https://youtu.be/90LTtKIFY8U

יש כמה מיני דגים שנודדים מרחקים גדולים בחייהם. למשל דגי פורל השור (Bull trout), שנעים עשרות מיילים ממקומם, בשיירות ענק.

אבל דגי הסלמון (Salmon) הם מהנודדים הגדולים של הטבע. הם בוקעים מהביצים בערוצי נחל קטנים ובעודם צעירים הם שוחים מרחק גדול, אל האוקיינוס. באוקיינוס הם מתבגרים ומבלים את מרבית חייהם. כשהם מתבגרים שוחים דגי הסלמון בחזרה את כל הדרך אל אותו הנחל שבו נולדו, כדי להטיל ביצים.

במהלך המסע הנועז להטלת הביצים, שוחים הסלמונים נגד הזרם ואף קופצים אל ראשי המפלים שבדרך, רק כדי להטיל את הביצים במעלה הנהר. הסיבה היא ההישרדות הטובה יותר של הצאצאים במקום הטלה שכזה.

לא פעם ממתינים להם במעלה הנחל דובים ענקיים, המנצלים את עייפות המסע שלהם ולוכדים אותם לטרף. הדובים כבר יודעים לזהות שבמעלה מפלים קטנים, הדגים מזנקים ועפים באוויר למעלה, אל מעל המפל. הם מתייצבים ולוכדים חלק מהסלמונים במעופם, היישר אל תוך פי הדוב הטורף.


הנה נחישותם של דגי הסלמון להגיע ליעדם:

http://youtu.be/vmTGA5-U9zU


הדובים שאוהבים לדוג להם דגי סלמון למאכל:

http://youtu.be/4qLqs8oDVqA


ולפעמים הדובים ממתינים להם בזמן שהם קופצים במעלה מפל קטן:

https://youtu.be/TSSPDwAQLXs

ביצה (Swamp), או בניקוד בִּצָּה, היא שטח טבעי בו מכוסה האדמה במים רדודים לאורך כל השנה.

קרקע הביצה רוויה במים עומדים או מים שנעים באיטיות רבה. לעומת אגמים עם מים רדודים יחסית, בביצות שעומקן לרוב פחות ממטר יש מעבר הדרגתי בין היבשה למים ולא פעם מעין איים של אזורים יבשים יותר.

להבדיל מחופי ים, אגמים ונהרות רבים, הנוטים להיות ברורים ומוצקים יחסית, במרבית סוגי הביצות יש מעבר הדרגתי בין המים ליבשה ודרגות משתנות של בוץ. מימי הביצה הם לרוב בגווני חום, הנובעים מריקבון של צמחים והיות המים עשירים במרכיב שנקרא טאנין.

הביצות נחשבות לסביבת מחיה חשובה ולאחת ממערכות הטבע המורכבות והחיוניות ביותר על פני כדור הארץ. בהיותן אזורים שבהם המים עומדים על פני הקרקע לאורך רוב השנה או נמצאים ממש מתחת לפני השטח, יוצרים סביבה רוויית לחות שמאפשרת חיים מיוחדים ומגוונים במיוחד.

העולם הביצתי כולל מספר סוגי סביבות שונים. הבולטים שבהם הם ביצות המתוקים כמו אלה שניתן למצוא באזור החולה (Hula Valley) בישראל, ביצות המלח הפזורות לאורך קווי החוף, ביצות הכבול (Peat Bogs) הנפוצות בסקנדינביה ובקנדה, ומנגרובים (Mangroves) הגדלים באזורים טרופיים חמים.

כל סוג של ביצה מתאפיין בתנאי מים ומלחות שונים המעצבים את קהילת החיים הייחודית שלו.


#מי חיים בביצות?
הביצות נחשבות לאחד מבתי הגידול הכי עשירים ומגוונים בטבע. בהיותן בית גידול למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, תרומתן למגוון הביולוגי היא אדירה.

בביצות חיים יצורים שהתאימו עצמם באופן מושלם לחיים במים רדודים. הבולטים בהם הם הדו-חיים, כמו צפרדעים וקרפדים המתרבים בבריכות הביצה, לעתים גם סלמנדרות וטריטונים.

בביצה חיים גם דגים שהם מזון עבור עופות מים כמו אנפות (Herons) ואנפות קטנות (Egrets) שצדות דגים בצורת ציד מאופיינת למקום, לצד סופיות, אגמיות, טבלנים, ברווזים, שקיטנים ועוד, כולם מוצאים בביצה מזון ומקום קינון. לעתים יש גם יונקים כגון היפופוטם, קפיברה ונוטריות וזוחלים כמו צבים, נחשים ואף תנינים.

יש גם מיקרואורגניזמים רבים בביצה ואת צמחי הביצה כמו סוף (Typha) וגומא (Cyperus) שפיתחו מערכות שורשים מיוחדות המאפשרות להם לחיות במים עומדים. באזורי המנגרובים גדלים עצים ייחודיים שהשורשים שלהם מסוגלים לסנן מלח מהמים.


#תרומת הביצות לטבע
הביצות מסייעות בוויסות מים ובהפחתת שטפונות. הן משמשות כמפעלי טיהור טבעיים וסופחי רעלים. הצמחים והחיידקים הייחודיים שחיים בהן מסוגלים לפרק זיהומים ולסנן מהמים חומרים מזיקים. מחקרים מראים שביצה אחת יכולה לטהר עד 30-50% מהחנקן והזרחן העודפים במים, חומרים שגורמים לפריחת אצות מזיקות בגופי מים אחרים.

התפקיד של הביצות בשימור המגוון הביולוגי הוא קריטי. הן משמשות כתחנות דלק לציפורים נודדות במסעותיהן הארוכים ברחבי העולם. מיליוני ציפורים עוצרות בביצות פעמיים בשנה כדי להתרענן ולהצטייד במזון לפני המשך המסע. בלי תחנות הדלק הללו, מסלולי הנדידה העולמיים יתמוטטו.

הביצות, המהוות מקלט למינים נדירים, פועלות גם כמעין חממה טבעית לגידול מינים חדשים. הבידוד הגיאוגרפי של ביצות רבות יוצר אפשרות להתפתחות מינים אנדמיים שלא נמצאים בשום מקום אחר בעולם. בביצות פלורידה נמצאו למשל יותר מ-30 מיני צמחים אנדמיים שלא קיימים בשום מקום אחר.

למרות החשיבות הרבה, הביצות נמצאות בסכנת הכחדה. בעולם נעלמו כבר יותר מ-50% מהביצות הטבעיות בגלל פיתוח עירוני, ייבוש לחקלאות וזיהום. אולם קיימת גם אנקדוטה מעודדת מארצות הברית: בשנות ה-90 הצליחו אקולוגים במסיסיפי לשקם ביצה של 50 דונם שהייתה מזוהמת במשך 30 שנה. תוך 5 שנים חזרו לאזור יותר מ-120 מיני בעלי חיים שלא נראו שם במשך עשרות שנים. ההבנה הגוברת של החשיבות הביולוגית שלהן מובילה כיום למאמצי שיקום וחידוש של ביצות ברחבי העולם.

הכירו ביצות בעולם בתגית "ביצות".


#סוגי ביצות
ביצות הן חיוניות לבריאות הפלנטה ומחולקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים: ביצות גומא, ביצות סוואנה (או ביצות עץ), ואוורגליידס. ההבדלים ביניהם מעניקים לכל סוג ביצה זהות אקולוגית משלה ותורמים לעושר המערכות האקולוגיות המימיות של כדור הארץ.

בעוד שהן חולקות מאפיינים משותפים, כל סוג מתאפיין בייחוד משלו:
ביצות גומא - נשלטות על ידי צמחים רכים הגדלים במים רדודים.
ביצות עץ או סוואנה - מאופיינות בצמחים עציים ומים עומדים או זורמים באיטיות, שלעיתים עמוקים יותר.
אוורגליידס - נחשבות למערכת ביצתית ייחודית של עשב גבוה ומים זורמים לאט. יש כאלה רק בשני מקומות בעולם.


הנה ביצת המים:

https://youtu.be/_cWaSyib1XA


איך הביצות נוצרות?

https://youtu.be/Nr3F94SZbKI


החיים באגמון החולה:

https://youtu.be/M3j5z7Rh1VE


הביצות של צפון קרוליינה:

https://youtu.be/WtpJTnBmPw0


לילדים - בעלי החיים של הביצה:

https://youtu.be/C3RJn15XDSY


ההבדלים בין ביצות גומא לביצות עצים או סוואנה:

https://youtu.be/Bst1ywLRIbY


ויש כמה סוגי ביצות:

https://youtu.be/GOz1mD3LOiU

במבט ראשון התוכינון מבהיל. זהו דג גדול, יש שקוראים לו דג תוכי, שמסתובב בין השוניות ונוגס בסלעים ובעיקר באלמוגי אבן.

האמת היא שהוא בסך הכל צמחוני. האבן שהוא מגרד מהאלמוג מכילה המון אצות, צמחים החיים עם האלמוג בשיתוף.

את שברי הסלע הוא גורס במערכת שיניים קשות בבית הבליעה, מעין מגרסה... ולמעשה הוא מכניס לגופו חול המכיל חומר צמחי שהוא מזונו.

מהפתח האחורי של גופו פולט התוכינון צואה, שהיא בעצם חול נקי שמתרכז בעשרות קילוגרמים לכל מטר מרובע של קרקע ים רדודה.

אגב, התוכינון גם מחליף את מינו בבגרותו. קראו על כך באאוריקה בתגית "תוכינון".


הנה שיר בו שר סרטן נזיר על יצרן חול הים שכולנו צריכים להודות לו - התוכינון:

http://youtu.be/k_OyfZO3M58


התוכינון והתהליך החשוב של יצירת חול ים בגופו:

http://youtu.be/2aAfIlRjgk8


וסרטון שמדגיש כמה תורם דג התוכי לשונית האלמוגים:

http://youtu.be/dMcEztHmb1U?t=5s