שיש (Marble) הוא סלע קשה, המשמש כבר אלפי שנים לבנייה, פיסול ועוד.

ללא השיש קשה לראות את האמנות העתיקה מתקיימת, במיוחד את אמנות הפיסול והבנייה העתיקים. זה במיוחד בולט לאור השתמרותו המעולה באדמה כממצא ארכאולוגי, כמעט ללא נזק ובמשך אלפי שנים.

ואכן, השיש היה חומר הגלם העיקרי לפיסול הקלאסי, ביוון העתיקה ובתקופה הרומית. הוא שימש לאותן מטרות גם בתקופת הרנסאנס, תקופה שהחייתה את סגנון הפיסול והעקרונות האמנותיים של התקופות העתיקות הללו.

גאולוגית, השיש הוא סלע גבישי קשה ועמיד במיוחד. במהלך הדורות הוא שימש לבניית מקדשים וארמונות חזקים ויציבים, שאלמלא קרסו בהרס מכוון של כובשים וצבאות או ברעידות אדמה, היו ודאי עומדים עדיין במקומם.


הנה פסלים יווניים ורומיים משיש:

https://youtu.be/9HpVVgWk3m4


תולדות השיש, מסלע חצוב ועד פסלים עשויי שיש:

https://youtu.be/68h7mkJPTTc


כך מפסלים בשיש:

https://youtu.be/WbLqrsHJEVc


עוד על יצירת הפסלים משיש:

https://youtu.be/gyWeksAo8VM


כך פורסים את השיש במפעל למטרות בנייה:

http://youtu.be/59RVcFPXN_g


וכך משמש השיש בעיצוב המודרני היוקרתי ביותר:

https://youtu.be/pOOD4G8JZzM

הנפט נוצר מתחת לפני האדמה. הוא נוצר משרידים ושלדים של פלנקטון, אצות ויצורים ימיים ויבשתיים אחרים.

כל אלה הצטברו בקרקעית האוקיינוסים הקדומים ועם הזמן, בתהליך שנמשך מאות מיליוני שנים, הם התפרקו והפכו לנפט.

את הנפט הזה שואבים מהאדמה ומזקקים אותו לדלק, המניע את המכוניות והמטוסים ומפעיל את מכונות התעשייה של העולם המודרני.


כך נוצר הנפט (עברית):

https://youtu.be/F6W7J7eSrFw


הוא יהפוך לאחר מכן לדלק:

https://youtu.be/CpWRjv1tEck


וכך הנפט נוצר ושואבים את הנפט מהאדמה:

http://youtu.be/xZ1HIBIIJU0

הכל החל כשבשנת 1848 מצא ברנש בשם ג'יימס ו' מרשל זהב בקליפורניה. האיש התעשר כקורח והזהב שהוא מצא בסאטרס מיל שבקולומה הביא לגל של חלומות על התעשרות מהירה. אלפי אנשים ששמעו את החדשות על מציאת הזהב, החלו לזרום לאזור שבו הוא נמצא.

כורי הזהב החדשים הקימו עיירות כורים גדולות, שהגדילו את אוכלוסיית קליפורניה במהירות עצומה. ישובים קטנים כמו סן פרנסיסקו הפכו בזכות הזהב לערים גדולות ומצליחות. קהילות גדולות נוצרו ונוסדה מדינת קליפורניה, שתהפוך לאחת ממדינות ארה"ב.

הבהלה לזהב בקליפורניה הייתה מוצדקת, אבל קצרה יחסית. היא הסתיימה כעשור לאחר מכן, כשיחידים מיצו את הזהב שקל היה להפיק באמצעים פשוטים. חברות מסחריות הלכו והחליפו אותן בהפקה מקצועית ומורכבת יותר של הזהב. במקביל, בשנת 1858 נמצא זהב בקולורדו ואלפי כורים עברו לשם, למה שיהפוך "בהלת הזהב של קולורדו".

מאז הפך המושג "בהלה לזהב" למילה נרדפת המתארת רדיפת הזדמנויות לכריה של זהב והתעשרות. היא תחזור על עצמה במקומות כמו אוסטרליה ודרום אפריקה ועוד. על אף שהפך לכינוי המקובל להגירה לאזור בו נמצא זהב, התרחב המושג "בהלה לזהב" גם למושג כללי המשקף התלהבות חסרת מעצורים מהזדמנות להתעשר ממשהו חדש, רק כי מישהו כבר התעשר ממנו וזה נראה קל להפליא...


הנה סרטון תיעודי קצר על הבהלה לזהב:

http://youtu.be/QxekRM5-uMU


מאז ממשיכים לחפש זהב בקליפורניה:

https://youtu.be/uZu15TDYxj8


הקנאה - הצד העצוב של "הבהלה לזהב":

http://youtu.be/xBm8OJnIXfc


וקשיי הכורים שהוצגו בחיוך בסרט הנפלא "הבהלה לזהב" של צ'ארלי צ'פלין.

מקורו של הפחם הוא בצמחיה. לפני מאות מיליוני שנים שקעה ונקברה צמחיה זו מתחת לעפר ולסלעים.

במשך מיליוני שנים נרקבה הצמחיה הזו. במהלך השנים הרבות היא עברה תהליכים כימיים באדמה. עם השנים התהליכים הללו הפכו אותה לחומר דליק - פחם.

כיום כורים את הפחם ממעמקי האדמה ומייצרים ממנו חשמל בתחנות כוח גדולות שלמען האמת גם מזהמות מאד ופוגעות בכדור הארץ.


כך נוצר הפחם:

https://youtu.be/BQ_Ethb6_Wk


ותהליך היווצרות הפחם:

http://youtu.be/QEa36qNo86E

השיש (Marble) הוא סלע גבישי שמשמש לבני האדם כבר אלפי שנים לבנייה, פיסול ועוד.

חציבת השיש הטבעי היא מלאכה מאד מורכבת ומדויקת. כדי לחתוך את השיש בצורה חלקה וללא נזקים לאבן העדינה משתמשים בכבלי יהלום, שרק הם מסוגלים לחצוב את השיש ללא נזק. כמובן שהיהלום שממנו עשויים הכבלים הינו מלאכותי, אבל הוא כה קשה עד שהוא מבצע את העבודה.

מכרות השיש באיטליה הם מהידועים בעולם ובהם מתבצע החיתוך של האבן בצורה מושלמת. אך יש מכרות נהדרים גם בהודו, בברזיל ובמדינות נוספות.

החוצבים המומחים מחוררים את השיש ומשלשלים לתוכו את כבלי היהלומים. משיכה של הכבלים במנוע בעל 50 כוחות סוס, מנוע חזק מאד, העושה את עבודת החיתוך היטב.

אחר כך מטים את גוש השיש הענקי ומפילים אותו על שכבת עפר. משם הדרך קצרה להרמה שלו אל המשאית שתיקח אותו למפעל השיש. שם הוא ייחתך לפרוסות, אותם לוחות שיש שיגיעו למטבחים, לקירות בנייני היוקרה ולרצפות ההיכלות ומלונות הפאר בעולם כולו.

אבני השיש הנחשבות ביותר בעולם מגיעות מאיטליה ובמיוחד ממחצבות השיש שבסביבת קררה. השיש האיטלקי נשלח משם לכל העולם והוא מבוקש מאוד.


כך פועלות מחצבות שיש:

https://youtu.be/KVuCjH8jdbw


כל התהליך - מחציבת השיש ועד ללוחות שיוצאים למכירה:

https://youtu.be/qG8mwN44Io4


וכך מעבדים ופורסים את השיש במפעל:

http://youtu.be/59RVcFPXN_g

הקידוח העמוק ביותר שנעשה אי-פעם בוצע בידי רוסיה. במשך 24 שנים קדחו הרוסים קדיחה למטרות מחקר, בחצי האי קולה שבסמוך לגבול הנורבגי. הקידוח הרוסי הצליח להגיע לעומק של 12,262 מטר, או במילים אחרות - 12 ק"מ!

הקידוח בחצי האי קולה הסתיים בשנת 1994 ובמהלכו הצליחו החוקרים ללמוד רבות על שכבות כדור הארץ והתכונות של קרום כדור הארץ. במהלך החפירה נחשפו סלעים בני 2.7 מיליארד שנה ונלמדו פרטים חשובים על מעטפת כדור הארץ.

חצי האי קולה גובל בנורבגיה והוא עשיר מאוד במחצבים כמו ברזל, אלומיניום, טיטניום, נציץ ועוד.


על הקידוח העמוק בעולם:

https://youtu.be/zz6v6OfoQvs


מצלמה שהורדה בבור העמוק ביותר בעולם:

https://youtu.be/ZOQJ-JpEgKo


וסרט טלוויזיה שמסביר את הקידוח ומטרותיו:

https://youtu.be/KIxWDHr1ddc?long=yes

מכרה היהלומים דיאביק נחשב מכרה היהלומים הרווחי ביותר בצפון אמריקה. המכרה חפור על אי בגודל 20 קמ"ר והוא ממוקם בטריטוריות הצפון-מערביות של קנדה, כ-220 ק"מ בלבד מדרום למעגל הקוטב הצפוני.

בנייתו של מכרה תת-קרקעי במכרה דיאביק החלה כבר ב-2010 והבעלים צופים שהפעילות הנוכחית במכרה תבטיח את המשך הפעילות שלו עד לשנת 2022 לפחות.


הנה מכרה דיאביק ותרומתו לסביבה ולקהילות שבסביבתו:

http://youtu.be/bhC_-UVURfI


מכרה דיאביק:

http://youtu.be/-BmL_DnvrEc


ומצגת וידאו של מכרה דיאביק:

http://youtu.be/DacSOwGOhzQ

את הפחם כורים מהאדמה במכרות הפחם הגדולים. משם הוא מובל לתחנות כוח שבהן הופך הפחם לחשמל. בכל יום משתמשים במעל 20 אלף טון של פחם לייצור החשמל.

הפחם הזה מוסע על גבי מסועים אל התחנה, שבה הופך הפחם לאבקה. אבקה זו מורתחת בדודים שיוצרים ממנה קיטור ומסובבים טורבינות שיוצרות חשמל.


כך הפחם הופך לאבקת הפחם שמשמשת לייצור חשמל:

http://youtu.be/UbtZwZrotDY


והנה תהליך ייצור החשמל כולו:

http://youtu.be/GI7AhajfhWE?t=4s

חציבת אבני כורכר לבנייה במחצבות הקדומות הייתה מיומנות מרתקת ושימושית, במיוחד בבניית ערים לחופי הים התיכון. החופים הללו היו אזורים עתירי סלע כורכר.

במשך אלפי שנים הפכו אזורים אלה למחצבות כורכר, כשהכורכר משמש במהלך אותם ימים כאבן בניין. למעשה מחצבות הכורכר הן דיונות חול שנוצרו מהתאבנות באמצעות חומר שהוא סוג של גיר. מאותן מחצבות חצבו החוצבים של תרבויות עתיקות, כשאבני הכורכר הללו משמשות לבניית ערים וישובים שלמים בסביבת המחצבה (ליתר דיוק חצבו בסביבות כל עיר, בכדי להשיג אבני בניין לבנייתה).

על מנת להפריד אבנים מהסלע הגדול, נהגו החוצבים לנעוץ יתדות עץ בחריצים שחצבו באבן. השיטה ליצור בקע בחריצים הייתה חכמה מאוד והתבססה על תכונות החומר, כמו שלמדו בני התקופה מהמחקר של תקופתם. הם שמו לב שעץ מתרחב כשהוא רטוב. לכן החוצבים נהגו להרטיב את היתדות שנדחפו לחריצים. היתדות הללו תפחו ויצרו לחץ רב על האבן, שממש עקר את האבן החצובה מסלע המחצבה.


כך פעלו חוצבי הכורכר העתיקים:

https://youtu.be/hFWlsEPG-bc


סוגי האבנים היוצאות ממחצבות כורכר:

https://youtu.be/ZhpoPEdw91w


ההגנה הבריאותית של כורי כורכר בימינו:

https://youtu.be/e7rpW00mxiw


סיתות אבני הכורכר לבנייה:

https://youtu.be/RXu4hvWyUbk?si=VhDMLtcCf4WI1PzC


יש מחצבות כורכר עם אגמים קטנים בתוכם:

https://youtu.be/MReRCvqD4wI

"החור הגדול" היה מכרה יהלומים בעיר קימברלי שבדרום אפריקה. כיום הוא כפי הנראה, הבור הגדול בעולם מעשה ידי-אדם. בעבר הוא היה מכרה יהלומים אבל הוא נסגר, התמלא במים והפך כיום לאתר תיירות.

המכרה התחיל כשנמצאו שתי אבנים לבנות במורד גבעה על גדת הנהר אורנג'. האבנים הללו התגלו כיהלומים גדולים ואנשים החלו לכרות שם יהלומים. כך נוסדה העיירה ניו-ראש ("בהלה חדשה" - על שם הבהלה לזהב) ושמה הוסב לאחר מכן ל"קימברלי" (על שם המזכיר הבריטי של מושבת הכף, הרוזן מקימברלי).

כך מהגבעה שעל גדת הנהר החוצבים שינו את הנוף והאזור הפך לבור עצום. עד שנסגר המכרה בשנת 1914 הוצאו ממנו כמעט 3 טונות של יהלומים גולמיים.


הנה ה"ביג הול" בצילום מהקרקע:

http://youtu.be/VLgy-PT4qDM


וכאן "החור הגדול", הפעם בצילום מהאוויר:

http://youtu.be/kqpcMhbGK_I

שיש (Marble), אותו סלע גבישי חזק שכולנו מכירים, שימש ומשמש את האדם לצרכים רבים. מהשיש המשמש בתור משטח במטבח ועד לפיסול וריצוף של מקדשים - שיש הוא ללא ספק חומר שימושי מאוד.

אבל כיצד נוצר השיש?

שיש הוא למעשה תוצר של אבן גיר, שהיא עצמה סלע משקע ימי שנוצר משלדי בעלי חיים ימיים, או צדפים, חלזונות וכדומה.

אבן הגיר מורכבת מהמינרל קלציט, הידוע גם כסידן פחמתי. הוא עתיד למלא תפקיד חשוב בהיווצרות השיש, אבל על זה עוד מעט.

במשך מיליוני שנים ותוך כדי תנועות גושי הסלע שבקרום כדור הארץ, יש ואבן הגיר הזו מתחממת מאד.

וזה לא רק חום. כי לאורך עידנים ארוכים האבן ש"נאפתה" בחום הרב, עמוק באדמה, גם נדחסת בלחץ רב ומתמצקת, מה שיביא לכך שהיא תהפוך קשה במיוחד.

התהליך הארוך הזה, של דחיסת אבן הגיר לסלע וה"אפייה" שלה, חושף אותה לתנאים קיצוניים. וכמו בן אדם שעובר אירוע קיצוני ומתקשח, גם היא מתקשה. גאולוגית, מה שקורה בסלע הוא שגבישי הקלציט שבאבן הגיר מתגבשים מחדש לגבישים גדולים יותר.

כך הופך הסלע, שהיה פעם אבן גיר חלשה או דולומיט, לסלע קשה ועמיד במיוחד. זהו בדיוק השיש.


כך נוצר השיש:

https://youtu.be/LHgifUKUqWw


מצגת וידאו קצרה על היווצרות השיש:

https://youtu.be/4Mi8jph56xY


כך יוצרים פסלי שיש:

https://youtu.be/vR8ZiT9JTcg


ומכרות השיש העצומים של איטליה:

https://youtu.be/_PcOPVYb7EQ?long=yes

המלח (Salt) הוא חומר טבעי המשמש את האדם כתבלין וכחומר משמר כבר אלפי שנים.

כבר בעידן הפרהיסטורי נחשב המלח למינרל הראשון לו נזקק האדם באוכל שלו. אז התבססה תזונת האדם בעיקר על ציד ולקט. את כמות המלחים שהיה זקוק לה הוא קיבל מהבשר, מבלי שנזקק לתוספות אחרות.

איך הגיע המלח לבשר הציד? - כל מזון מהחי מכיל לא מעט מלח. זאת כי גם בעלי החיים זקוקים למלח ולכן הוא נמצא בדמם. הטורפים מקבלים את המלח מטרף של חיות אחרות, בעוד חיות צמחוניות צורכות אותו מצמחים לופיטיים ומשתייה של מים מליחים.

רובנו מכירים את המלח בתור זה שמספק את הטעם המלוח לאוכל שלנו. הטעם הזה מורגש כשהלשון שלנו חשה נוכחות של מלחים מסוימים, כמו יוני נתרן וסידן. כשהיונים הללו עוברים דרך תעלות היונים שבלשון הם יוצרים דחף עצבי.

ייצור המלח לא השתנה הרבה במהלך אלפי השנים שבהן משתמשים בו. מלח הבישול, התבלין הנפוץ ביותר על שולחננו וזה שנותן למאכלים את הטעם המלוח, נמצא הן במי הים והן באדמה, בצורת סלעי מלח.

מהים שואבים את המים ומזרימים אותם לתוך בריכות רדודות שנחפרו לשם כך. הן נקראות בריכות אידוי. הסיבה היא שלאחר שהשמש מאדה את מי-הים, בבריכות נשאר רק המלח היבש. אז קוצרים אותו (כלומר אוספים את המלח), אורזים אותו ושולחים לשיווק בחנויות.

במקרה של סלעי המלח, הם נוצרים ממשקע המלח של ימים ואוקיינוסים קדומים. עניין של מיליוני שנים.

בכל מקרה, את סלעי המלח שבמכרות המלח, נוהגים לכרות היישר מתוך האדמה. לאחר שנכרה מהאדמה, שוטפים את סלע המלח היטב ומייבשים אותו. עתה הוא מוכן לאריזה ולשיווק.

כשהמלח יימכר לקונים, הוא יהיה בתצורה המפוררת. זה יהיה או בצורה של מלח גס, הנראה כגבישי מלח לבנים, או כאבקת מלח הבישול, כמו שאנו מכירים משולחן האוכל שלנו.

אולי זו עובדה שתפתיע אתכם, אבל המלח הוא למעשה, הסלע היחידי בטבע שראוי למאכל.


הנה תהליך הייצור של המלח מהים:

https://youtu.be/0vVyw2rVA4Q


בריכות האידוי:

http://youtu.be/bTVc4UqgwVo


קוצרי מלח ביפן:

https://youtu.be/KNGC44RlMqc


ומבט מיקרוסקופ בגבישי המלח:

https://youtu.be/ZTG8FCJZL3M