שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו סם האופיום שמחליף אצל המסומם את האנדורפין?
אופיום (Opium) הוא סם טבעי שמופק מהשרף היבש שמפיקים מפרח הפרג המרדים. האופיום מספק תחליף כימי להפרשה הטבעית של האנדורפין.
האנדורפין הוא סם האושר והעונג הטבעי שהגוף מייצר בעצמו, בנסיבות ובתנאים הנכונים, כשאנו מאושרים. הכירו אותו בתגית "אנדורפין".
האופיום הוא חומר כהה ודביק, בעל ריח חזק ומריר. צורכים אותו בכמה דרכים - באמצעות עישון, בליעה או הזרקה.
הוא מכיל מספר חומרים פעילים שמשפיעים על המוח והגוף. החומרים העיקריים שנמצאים בו הם מורפין (Morphine) וקודאין (Codeine), שניהם משככי כאבים חזקים מאוד.
השפעות האופיום כוללות תחושת אופוריה, רגיעה והקלה על כאבים, אך תוצאתו היא התמכרות קשה ומהירה, לצד סיכוני בריאות רציניים.
#היסטוריה
באזור המזרחי של הסהר הפורה האופיום היה בשימוש כבר לפני אלפי שנים. בטבלטים שומריים עתיקים, מסביבות שנת 4000 ועד 3400 לפני הספירה, הפרג המרדים כונה "צמח האושר".
במסמך הקדום ביותר על המוח שנמצא שם תוארו היטב ההשפעות של צמח האופיום על שינוי התודעה של מי שצורכים אותו. כבר אז הבינו שיש בצמח הזה השפעה על המוח ומשהו שמשנה את החשיבה האנושית.
הפרעונים והמצרים הקדמונים גידלו את האופיום לצרכים פולחניים בסביבות 1500 לפני הספירה. בקפריסין יצרו ושווקו לכל המזרח התיכון כלי חרס שהארכיאולוגים מכנים "בילביל". כדי לרמז על תכולתם יצרו אותם בצורת פרג הפוך. בשבר פכית שנחפר בתל אל-עג'ול נמצאו שרידי אופיום וזו הייתה התגלית האמפירית היחידה לשרידי אופיום בלבנט, כינויו העתיק של המזרח התיכון.
גם היוונים והרומאים השתמשו באופיום כתרופה ובהודו הוא שימש את המהרג'ות. אבל הסיפור המעניין באמת מתחיל באסיה לפני מאות בודדות.
במיוחד בסין, בין המאות ה-18 וה-19, הפך האופיום לבעיה חברתית עצומה. האימפריה הבריטית סחרה בו בכמויות אדירות והביאה אותו לסין, מה שהוביל למלחמות האופיום (Opium Wars) בין סין לבריטניה, סדרת סכסוכים צבאיים שנבעו מהמסחר בסם.
במערב, האופיום היה נפוץ בצורת תרופות שונות במאה ה-19. שנים רבות הייתה הלאודנום (Laudanum), תמיסת אופיום באלכוהול, תרופה פופולרית לכל מיני מחלות - מכאב שיניים ועד שיעול. רבים לא הבינו את הסכנות והתמכרו לאופיום מבלי לדעת.
#שימושים
היסטורית, לאופיום היו שימושים רפואיים רבים. הוא שימש כמשכך כאבים, אמצעי טיפול בשלשולים, להרגעה ואפילו להרדמת חולים לפני ניתוחים. במאה ה-19 האופיום היה פשוט חלק מהרפואה היומיומית.
עישון אופיום היה פעם נפוץ מאוד, במיוחד באסיה ועדיין קיים באזורים מסוימים בעולם. כיום, האופיום עצמו כמעט ולא נמצא בשימוש רפואי, אבל הנגזרות שלו - מורפין, קודאין והרואין (Heroin) - עדיין משמשות ברפואה או נמצאות בשימוש לרעה כסמים.
מורפיום וקודאין הם משככי כאבים מוכרים ולגיטימיים בבתי חולים, אבל תחת פיקוח הדוק מאוד.
השימוש הלא חוקי באופיום ובנגזרותיו נפוץ כיום בעיקר לצורכי הנאה, אך יוצר התמכרות איומה והרסנית, נוטלת חיים והורסת את המכורים ולא פעם את משפחותיהם.
#השפעות וסכנות
כשמישהו צורך אופיום, ההשפעה המיידית היא תחושת רוגע ואופוריה - שלווה עמוקה שמלווה בתחושה טובה. הכאב נעלם, הדאגות מתפוגגות, והעולם נראה ורוד יותר. זה בדיוק מה שגורם לאנשים להתמכר.
אבל מעבר לתחושה הטובה הזמנית, יש השפעות מסוכנות: האטה בנשימה, ירידה בלחץ הדם, עצירות חמורה, בחילות, הקאות, בלבול, וישנוניות. במינון גבוה, האופיום יכול לגרום לדיכוי נשימתי, כשהגוף מפסיק לנשום - מה שמוביל למוות.
ההתמכרות לאופיום היא אחת החזקות והמהירות ביותר. הגוף מפתח סבילות מהר, מה שאומר שצריך יותר ויותר מהחומר כדי להשיג את אותה השפעה. כשאדם מכור מנסה להפסיק, הוא חווה תסמיני גמילה קשים: כאבי שרירים חזקים, בחילות, הקאות, שלשולים, הזעות, חרדה קיצונית ורעד.
#מחקרים
עצוב לגלות שעל אף סיכוני הבריאות החמורים, המחלות והמוות שהם גורמים, השימוש באופיואידים, כולל אופיום והירואין, נמצא במגמת עלייה בעולם. לאור העלייה בשימוש באופיום ובחומרים שכוללים אותו למטרות רפואיות ולא רפואיות, מומחי בריאות מזהירים ממנו ומעודדים את חקר השלכות הבריאות הארוכות של שימוש באופיום ואופיואידים, אותם חומרים שמכילים אותו.
במחקר שנערך באיראן, למשל, מצאו שצריכת אופיום מגבירה ב-86% את הסיכון לתמותה. גם אם הסיכון ממנו גבוה גם אצל מי שלא עישנו טבק מעולם, הקשר החזק ביותר נמצא למוות ממחלות כמו אסתמה, שחפת ומחלת ריאות חסימתית כרונית.
עוד נמצא במחקר קשר מובהק של פי 1.81, בין השימוש באופיום למוות ממחלות לב וכלי דם. סיכון מוגבר של פי 1.61 נמצא גם בין צריכת אופיום למחלת הסרטן.
במחקר אחר אותרה הגברה משמעותית של הסיכון לסרטן הכבד בשל שימוש באופיום, כשצורכי אופיום מעל 21 שנים היו בסיכון של פי 11.66 לפתח סרטן כבד.
#מפורסמים
האופיום ונגזרותיו גבו מחיר כבד גם מאנשים מפורסמים. אדגר אלן פו (Edgar Allan Poe), הסופר והמשורר האמריקאי הידוע, השתמש בלאודנום והתמכרות זו תרמה למותו המסתורי בגיל 40.
ג'ון קיטס (John Keats), משורר אנגלי מוכשר, מת בגיל 25 משחפת, אבל התמכרותו ללאודנום החמירה את מצבו והאיצה את סופו.
בעידן המודרני יותר, הזמר קורט קוביין (Kurt Cobain) התמודד עם התמכרות להרואין, נגזרת סינתטית של אופיום, התמכרות שהשפיעה על חייו, יצירתו ולבסוף תרמה למותו הטרגי בגיל 27.
השחקן האמריקאי פיליפ סימור הופמן (Philip Seymour Hoffman) מת ממנת יתר של הרואין ב-2014, אחרי שנים של ניקיון. זה מראה איך ההתמכרות לאופיאטים יכולה לחזור גם אחרי שנים של התגברות.
#סוף דבר
אופיום הוא סם שלאורך ההיסטוריה תפס מקום משמעותי בתרבות האנושית - מרפואה מסורתית ועד מלחמות בינלאומיות. למרות ההשפעה המרגיעה הזמנית, המחיר שהוא גובה גבוה מדי: התמכרות קשה, נזק בריאותי, ולעתים קרובות - חיים שהולכים לאיבוד.
מה שחשוב להבין זה שמאחורי האופיום והאופיאטים המודרניים עומד משבר אמיתי. רק בארה"ב, משבר האופיואידים (Opioid Crisis) גרם למותם של מאות אלפי אנשים בעשורים האחרונים. זו לא סתם סטטיסטיקה - אלה חיים שלמים, משפחות שנהרסו, וקהילות שסובלות.
כיום יש אלטרנטיבות בטוחות יותר לטיפול בכאב ותמיכה למי שכבר מתמודד עם התמכרות. הצעד הראשון הוא פשוט להכיר בסכנות האמיתיות של החומר הזה ולפעול להבראה בלעדיו.
הנה האופיום וההיסטוריה הקשה שלו:
https://youtu.be/2AFUPv7DRxs
סמים הם עסק טוב - פחות למי שמכור (עברית):
https://youtu.be/MswRUBy92UQ
פעם עשו עליו מלחמות:
https://youtu.be/f32MPPBJOjU
הזיות אופיום בסרטון אנימציה:
https://youtu.be/5K9PYiLJCH8
מסתבר שאופיום זה עניין עתיק (עברית):
https://youtu.be/-6sq-5sKDZk
וסרטון תיעודי על האופיום והאופיאטים (מתורגם):
https://youtu.be/V0CdS128-q4?long=yes
מי המציא את הקוקה קולה?
הרוקח האמריקאי מאטלנטה, ג'ון סתית' פּמברטון, הוא הממציא של משקה הקוקה-קולה. ידוע שבחייו של פּמברטון שימש המשקה בעיקר למטרות רפואיות.
פּמברטון, שנפצע במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, חיפש תרופה להתמכרותו למורפין - סם שבו השתמשו להקלת הכאב לפצועים במלחמה. מקוקה, אגוז קולה וצמח הדמיאנה, יצר פמברטון משקה עתיר אלכוהול, שזכה לשם "יין קוקה צרפתי של פמברטון".
פמברטון החל לשווק את המשקה כתרופה יעילה נגד בעיות מעיים, קיבה וכליות והמרקחת הצליחה באופן יחסי, אם כי לא דווח על הצלחות רפואיות מזהירות שלה..
משנאסר האלכוהול באטלנטה, עם "חוקי היובש" בשנת 1885, נאלץ פמברטון להמציא את המשקה ללא אלכוהול וקרא לו על שם צמח הקוקה ואגוז הקולה - "קוקה קולה".
כמה שנים לאחר מכן רכש את העסק איש עסקים בשם אסה קנדלר, גאון שיווק שהפך את המשקה הסתמי של פמברטון להצלחה אדירה בארה"ב. לגבי שיווק משקה הקוקה-קולה בבקבוקים, היה קנדלר ספקני, אבל הוא הוכח כמחוכם ביותר והפך את המשקה לפופולארי בעולם כולו ולסמל של שיווק חכם ופורץ דרך.
הנה סרטון על המצאת הקוקה קולה:
http://youtu.be/Pdrr3ZxZUOc?t=33s
כך מייצרת החברה שמפיצה ליותר מדינות ממספר החברות באו"ם:
https://youtu.be/wMctmMin9vM
פרסומת משנת 1961 על מכירת קולה ב-57 מדינות בעולם:
http://youtu.be/FRvgzxlpxts
תולדות הקוקה-קולה:
https://youtu.be/jwCYxwkjw90
וסרט תיעודי על ההיסטוריה המלאה של הקוקה קולה:
https://youtu.be/ToYfRlEDY_E?long=yes
מורפין
אופיום (Opium) הוא סם טבעי שמופק מהשרף היבש שמפיקים מפרח הפרג המרדים. האופיום מספק תחליף כימי להפרשה הטבעית של האנדורפין.
האנדורפין הוא סם האושר והעונג הטבעי שהגוף מייצר בעצמו, בנסיבות ובתנאים הנכונים, כשאנו מאושרים. הכירו אותו בתגית "אנדורפין".
האופיום הוא חומר כהה ודביק, בעל ריח חזק ומריר. צורכים אותו בכמה דרכים - באמצעות עישון, בליעה או הזרקה.
הוא מכיל מספר חומרים פעילים שמשפיעים על המוח והגוף. החומרים העיקריים שנמצאים בו הם מורפין (Morphine) וקודאין (Codeine), שניהם משככי כאבים חזקים מאוד.
השפעות האופיום כוללות תחושת אופוריה, רגיעה והקלה על כאבים, אך תוצאתו היא התמכרות קשה ומהירה, לצד סיכוני בריאות רציניים.
#היסטוריה
באזור המזרחי של הסהר הפורה האופיום היה בשימוש כבר לפני אלפי שנים. בטבלטים שומריים עתיקים, מסביבות שנת 4000 ועד 3400 לפני הספירה, הפרג המרדים כונה "צמח האושר".
במסמך הקדום ביותר על המוח שנמצא שם תוארו היטב ההשפעות של צמח האופיום על שינוי התודעה של מי שצורכים אותו. כבר אז הבינו שיש בצמח הזה השפעה על המוח ומשהו שמשנה את החשיבה האנושית.
הפרעונים והמצרים הקדמונים גידלו את האופיום לצרכים פולחניים בסביבות 1500 לפני הספירה. בקפריסין יצרו ושווקו לכל המזרח התיכון כלי חרס שהארכיאולוגים מכנים "בילביל". כדי לרמז על תכולתם יצרו אותם בצורת פרג הפוך. בשבר פכית שנחפר בתל אל-עג'ול נמצאו שרידי אופיום וזו הייתה התגלית האמפירית היחידה לשרידי אופיום בלבנט, כינויו העתיק של המזרח התיכון.
גם היוונים והרומאים השתמשו באופיום כתרופה ובהודו הוא שימש את המהרג'ות. אבל הסיפור המעניין באמת מתחיל באסיה לפני מאות בודדות.
במיוחד בסין, בין המאות ה-18 וה-19, הפך האופיום לבעיה חברתית עצומה. האימפריה הבריטית סחרה בו בכמויות אדירות והביאה אותו לסין, מה שהוביל למלחמות האופיום (Opium Wars) בין סין לבריטניה, סדרת סכסוכים צבאיים שנבעו מהמסחר בסם.
במערב, האופיום היה נפוץ בצורת תרופות שונות במאה ה-19. שנים רבות הייתה הלאודנום (Laudanum), תמיסת אופיום באלכוהול, תרופה פופולרית לכל מיני מחלות - מכאב שיניים ועד שיעול. רבים לא הבינו את הסכנות והתמכרו לאופיום מבלי לדעת.
#שימושים
היסטורית, לאופיום היו שימושים רפואיים רבים. הוא שימש כמשכך כאבים, אמצעי טיפול בשלשולים, להרגעה ואפילו להרדמת חולים לפני ניתוחים. במאה ה-19 האופיום היה פשוט חלק מהרפואה היומיומית.
עישון אופיום היה פעם נפוץ מאוד, במיוחד באסיה ועדיין קיים באזורים מסוימים בעולם. כיום, האופיום עצמו כמעט ולא נמצא בשימוש רפואי, אבל הנגזרות שלו - מורפין, קודאין והרואין (Heroin) - עדיין משמשות ברפואה או נמצאות בשימוש לרעה כסמים.
מורפיום וקודאין הם משככי כאבים מוכרים ולגיטימיים בבתי חולים, אבל תחת פיקוח הדוק מאוד.
השימוש הלא חוקי באופיום ובנגזרותיו נפוץ כיום בעיקר לצורכי הנאה, אך יוצר התמכרות איומה והרסנית, נוטלת חיים והורסת את המכורים ולא פעם את משפחותיהם.
#השפעות וסכנות
כשמישהו צורך אופיום, ההשפעה המיידית היא תחושת רוגע ואופוריה - שלווה עמוקה שמלווה בתחושה טובה. הכאב נעלם, הדאגות מתפוגגות, והעולם נראה ורוד יותר. זה בדיוק מה שגורם לאנשים להתמכר.
אבל מעבר לתחושה הטובה הזמנית, יש השפעות מסוכנות: האטה בנשימה, ירידה בלחץ הדם, עצירות חמורה, בחילות, הקאות, בלבול, וישנוניות. במינון גבוה, האופיום יכול לגרום לדיכוי נשימתי, כשהגוף מפסיק לנשום - מה שמוביל למוות.
ההתמכרות לאופיום היא אחת החזקות והמהירות ביותר. הגוף מפתח סבילות מהר, מה שאומר שצריך יותר ויותר מהחומר כדי להשיג את אותה השפעה. כשאדם מכור מנסה להפסיק, הוא חווה תסמיני גמילה קשים: כאבי שרירים חזקים, בחילות, הקאות, שלשולים, הזעות, חרדה קיצונית ורעד.
#מחקרים
עצוב לגלות שעל אף סיכוני הבריאות החמורים, המחלות והמוות שהם גורמים, השימוש באופיואידים, כולל אופיום והירואין, נמצא במגמת עלייה בעולם. לאור העלייה בשימוש באופיום ובחומרים שכוללים אותו למטרות רפואיות ולא רפואיות, מומחי בריאות מזהירים ממנו ומעודדים את חקר השלכות הבריאות הארוכות של שימוש באופיום ואופיואידים, אותם חומרים שמכילים אותו.
במחקר שנערך באיראן, למשל, מצאו שצריכת אופיום מגבירה ב-86% את הסיכון לתמותה. גם אם הסיכון ממנו גבוה גם אצל מי שלא עישנו טבק מעולם, הקשר החזק ביותר נמצא למוות ממחלות כמו אסתמה, שחפת ומחלת ריאות חסימתית כרונית.
עוד נמצא במחקר קשר מובהק של פי 1.81, בין השימוש באופיום למוות ממחלות לב וכלי דם. סיכון מוגבר של פי 1.61 נמצא גם בין צריכת אופיום למחלת הסרטן.
במחקר אחר אותרה הגברה משמעותית של הסיכון לסרטן הכבד בשל שימוש באופיום, כשצורכי אופיום מעל 21 שנים היו בסיכון של פי 11.66 לפתח סרטן כבד.
#מפורסמים
האופיום ונגזרותיו גבו מחיר כבד גם מאנשים מפורסמים. אדגר אלן פו (Edgar Allan Poe), הסופר והמשורר האמריקאי הידוע, השתמש בלאודנום והתמכרות זו תרמה למותו המסתורי בגיל 40.
ג'ון קיטס (John Keats), משורר אנגלי מוכשר, מת בגיל 25 משחפת, אבל התמכרותו ללאודנום החמירה את מצבו והאיצה את סופו.
בעידן המודרני יותר, הזמר קורט קוביין (Kurt Cobain) התמודד עם התמכרות להרואין, נגזרת סינתטית של אופיום, התמכרות שהשפיעה על חייו, יצירתו ולבסוף תרמה למותו הטרגי בגיל 27.
השחקן האמריקאי פיליפ סימור הופמן (Philip Seymour Hoffman) מת ממנת יתר של הרואין ב-2014, אחרי שנים של ניקיון. זה מראה איך ההתמכרות לאופיאטים יכולה לחזור גם אחרי שנים של התגברות.
#סוף דבר
אופיום הוא סם שלאורך ההיסטוריה תפס מקום משמעותי בתרבות האנושית - מרפואה מסורתית ועד מלחמות בינלאומיות. למרות ההשפעה המרגיעה הזמנית, המחיר שהוא גובה גבוה מדי: התמכרות קשה, נזק בריאותי, ולעתים קרובות - חיים שהולכים לאיבוד.
מה שחשוב להבין זה שמאחורי האופיום והאופיאטים המודרניים עומד משבר אמיתי. רק בארה"ב, משבר האופיואידים (Opioid Crisis) גרם למותם של מאות אלפי אנשים בעשורים האחרונים. זו לא סתם סטטיסטיקה - אלה חיים שלמים, משפחות שנהרסו, וקהילות שסובלות.
כיום יש אלטרנטיבות בטוחות יותר לטיפול בכאב ותמיכה למי שכבר מתמודד עם התמכרות. הצעד הראשון הוא פשוט להכיר בסכנות האמיתיות של החומר הזה ולפעול להבראה בלעדיו.
הנה האופיום וההיסטוריה הקשה שלו:
https://youtu.be/2AFUPv7DRxs
סמים הם עסק טוב - פחות למי שמכור (עברית):
https://youtu.be/MswRUBy92UQ
פעם עשו עליו מלחמות:
https://youtu.be/f32MPPBJOjU
הזיות אופיום בסרטון אנימציה:
https://youtu.be/5K9PYiLJCH8
מסתבר שאופיום זה עניין עתיק (עברית):
https://youtu.be/-6sq-5sKDZk
וסרטון תיעודי על האופיום והאופיאטים (מתורגם):
https://youtu.be/V0CdS128-q4?long=yes
הרוקח האמריקאי מאטלנטה, ג'ון סתית' פּמברטון, הוא הממציא של משקה הקוקה-קולה. ידוע שבחייו של פּמברטון שימש המשקה בעיקר למטרות רפואיות.
פּמברטון, שנפצע במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, חיפש תרופה להתמכרותו למורפין - סם שבו השתמשו להקלת הכאב לפצועים במלחמה. מקוקה, אגוז קולה וצמח הדמיאנה, יצר פמברטון משקה עתיר אלכוהול, שזכה לשם "יין קוקה צרפתי של פמברטון".
פמברטון החל לשווק את המשקה כתרופה יעילה נגד בעיות מעיים, קיבה וכליות והמרקחת הצליחה באופן יחסי, אם כי לא דווח על הצלחות רפואיות מזהירות שלה..
משנאסר האלכוהול באטלנטה, עם "חוקי היובש" בשנת 1885, נאלץ פמברטון להמציא את המשקה ללא אלכוהול וקרא לו על שם צמח הקוקה ואגוז הקולה - "קוקה קולה".
כמה שנים לאחר מכן רכש את העסק איש עסקים בשם אסה קנדלר, גאון שיווק שהפך את המשקה הסתמי של פמברטון להצלחה אדירה בארה"ב. לגבי שיווק משקה הקוקה-קולה בבקבוקים, היה קנדלר ספקני, אבל הוא הוכח כמחוכם ביותר והפך את המשקה לפופולארי בעולם כולו ולסמל של שיווק חכם ופורץ דרך.
הנה סרטון על המצאת הקוקה קולה:
http://youtu.be/Pdrr3ZxZUOc?t=33s
כך מייצרת החברה שמפיצה ליותר מדינות ממספר החברות באו"ם:
https://youtu.be/wMctmMin9vM
פרסומת משנת 1961 על מכירת קולה ב-57 מדינות בעולם:
http://youtu.be/FRvgzxlpxts
תולדות הקוקה-קולה:
https://youtu.be/jwCYxwkjw90
וסרט תיעודי על ההיסטוריה המלאה של הקוקה קולה:
https://youtu.be/ToYfRlEDY_E?long=yes
