החלב מכיל סידן רב והרבה ממנו נספג בגוף כשאוכלים מוצרי חלב. אכילת מוצרי חלב תורמת הרבה סידן, שחסר פעמים רבות לגופנו. מומלץ לאכול מוצרי חלב, רצויים אף יותר מוצרי חלב מועשרים בסידן וגבינות קשות.

יש מחלוקת לגבי הבריאות שבמוצרי החלב ויש אנשים שטוענים שהוא אינו בריא לאדם. למי שאינו צורך חלב מסיבות בריאות כדאי לדאוג לקבל את הסידן ממקורות אחרים, כמו כרוב וברוקולי, שיש בהם הרבה סידן.

אבל כללית, עבור מרבית האוכלוסיה החלב לא רק שאינו מזיק - עבור רבים הוא ממש חיוני. גם אם יש לתעשייה שמייצרת אותו, תעשיית החלב, תפקיד במשבר האקלים (ראו בתגית "משבר האקלים") וחלק לא קטן בה גורם לפרות סבל לא קטן, החלב עצמו הוא מזון טוב ומזין.


הנה סרטון של מועצת החלב שבו מציגים מרכיבים בריאים שיש בחלב:

http://youtu.be/gy0rhxaFATQ


וסרטון תיעודי רציני ומבוסס מחקר שקובע שהחלב בהחלט בריא (מתורגם):

https://youtu.be/oakWgLqCwUc?long=yes

לשאול כיצד נוצרת גבינה זה בעצם לשאול המון שאלות על הדרך שבה נוצרות הגבינות השונות, כי יש המון כאלה. קיימות בעולם אלפי גבינות שונות.

הידעתם שבצרפת לבדה יש יותר מ-400 סוגים של גבינה צרפתית?

הגבינה היא מוצר חלב מוצק, שהגבנים, מי שמכינים את הגבינות, מייצרים לרוב מחלב של פרות, כבשים ועזים. הגבינה בימינו נוצרת בדרך כלל מחלב מפוסטר. גבינות שונות נוצרות באופנים שונים, אבל התהליך הראשוני ברובן הוא של הפרדת החלבון והשומן שבחלב מהמים שבו. לעיתים מפרידים אותם באמצעות אנזים ולעיתים באמצעות חומציות או אפילו בעזרת... החזיקו חזק, חיידקים.

אחרי הפרדת החלבונים והשומן ממי החלב, מתפצל תהליך הכנת הגבינה למגוון עצום של תהליכים - כל תהליך תואם לגבינה המסוימת שנוצרת בעזרתו. בתהליך שהחל כבר לפני 8,000 שנה, מכינים בני האדם גבינות. במשך אלפי שנים שמאז, נוצרו סוגי גבינות שונים ומגוונים.

תרבויות שונות לאורך ההיסטוריה יצרו את הגבינות האהודות עליהן. כל גבינה וטעמה, ייעודה, האופן שבו נוהגים לאכול אותה ועם מה. עולם מרתק, לא?


כך מייצרים גבינה במפעל גבינות מודרני:

https://youtu.be/y9wLhRrj5Ug


כך מייצרים בישראל גבינות בסגנון של פעם (עברית):

http://youtu.be/Ib989-8OX9o


כאן האיטלקים מייצרים את גבינת המוצרלה שהפיצה שלכם כל כך אוהבת:

https://youtu.be/2o-55_Hhjek


והשוויצרי מכין את הגבינות השווייצריות:

https://youtu.be/l9lwiOnMVVU

גבינת קוטג' (Cottage cheese) היא גבינה מוכרת ואהודה בעולם כולו. שורשיה עוד מימי מצרים העתיקה ויוון הקדומה. הגבינה הלבנה עם הגושים נפוצה במקומות רבים בעולם, במיוחד בארצות שונות באירופה ובצפון אמריקה. את השם קיבלה גבינת הקוטג' רק במאה ה-18 אבל הכינו אותה אלפי שנים לפני כן.

הקוטג' הוא בעצם "גבינת בקתה". באנגלית קוטג' הוא בית קטן או בקתה צנועה, המשמשים למגורים בכפר או כבית נופש. מכאן נולד גם השם של הגבינה שלנו, שנקראת על שם בקתת הכפר האנגלית.

את "הגבינה עם הבקתה" יצרו משאריות. החלב הרזה שנותר לאחר שחבצו את החמאה, הוא ששימש להכנת הגבינה הזולה והפשוטה הזו. מעט אירוני שהגבינה הזו, שבישראל הפכה פעם לסמל יוקר המחיה, הוכנה בכפר האירופי משאריות חלב רזה וחצי-מקולקל שנשארו לאחר חביצת החמאה היוקרתית..

במקומות רבים בעולם אוכלים קוטג', אך בכל מקום הוא עשוי בסגנון ובמרקם שונים. יש מקומות, כמו ארצות הברית, שאוכלים בהם קוטג' עם גרגירים גדולים ויבשים יותר, בעוד שבמקומות אחרים, כולל ישראל, מעדיפים גבינת קוטג' עם גרגירים קטנים. ובדרום אפריקה, מעידים ישראלים שחיו שם, גבינת הקוטג' ממש לא טעימה לחיך שלנו..

הסיבה להבדלים בטעמים, שגורמים לישראלים רבים בנכר להתגעגע לקוטג' הישראלי, הוא שהקוטג' שלנו השתנה כשהובא בשנות ה-50 מארה"ב, על ידי חברת 'תנובה'. אנשי החברה הבינו שלא ניתן לחבר את הקוטג' כמו שהיא לחיך הישראל והגבינה עברה התאמה, כך שתתאים לטעמו של הצרכן הישראלי.

לפי הבלשנית תמר עילם גינדין, מקור המילה קוטג' הוא משפות גרמאניות שבהן cot הוא 'בקתה'. משם עברה המלה לצרפתית cote וגם לאנגלית, שבה נוספה בהמשך התוספת age וקיבלה משמעות של בקתה עם חלקת האדמה שמסביבה. עם השנים החלו באנגליה להשתמש במילה לתיאור של בתים קטנים באזורים הכפריים. הגבינה זכתה לשמה ממנהג הכנת הגבינה הכפרית הזו באותם בתים כפריים, בעיקר הקוטג'ים האנגליים והצרפתיים.


הנה פרסומת לגבינת קוטג' משנות ה-70:

http://youtu.be/gstcwEvfaj8


כך מכינים אותה בבית ובבקתה (עברית):

https://youtu.be/G1Pf3AvIymA


כך הוחלפה גבינת הקוטג' באמריקה לטובת היוגורט:

https://youtu.be/ppeaswu9xeE?t=1m31s&end=2m17s


והנה המקור של גבינות רבות כולל הקוטג':

http://youtu.be/ezE07cwQF84

גבינות קשות הן גבינות שיכולות וצריכות להחזיק זמן רב יחסית. כדי להגדיל את העמידות של הגבינות הקשות, כמו גבינת הגאודה וגבינת האדאם, מצפים אותן בשעווה אדומה או כתומה. השעווה הצבעונית הזו מאפשרת לשמור על הטריות של הגבינה למשך זמן רב יותר.


הנה סרטון על גבינת גאודה בת 4 שנים שבזכות השמירה של השעווה עדיין ניתן לאכול ולהשתמש בה:

http://youtu.be/gNEqiYNz-Zw

גבינת רוקפור (Roquefort) היא גבינה שהצרפתים המציאו. זו גבינה מלאת עובש שבדרך כלל נצפה שתושלך היישר לפח הזבל אבל איכשהו הפכה לגבינה מבוקשת ואפילו יקרה.

איך זה שגבינה מלאת עובש היא מטעם כה מבוקש?

הכל התחיל בצרפת של ימי הביניים, כשהמקומיים גילו שהעובש המתרקם על הגבינה שלהם, פטריה שנקראת "פניצליום רוקפורטי", מעניק לה טעם טוב. לא הפריעו להם הסירחון של הפטריה ולא העובדה שהתחושה הכללית היא של גבינה מקולקלת - הטעם קבע והטעם ניצח.

היא לא גבינת העובש היחידה. גבינת רוקפור היא אחת מהגבינות הכחולות, שיש להן עורקי עובש כחולים-ירקרקים.

את גבינות הרוקפור מכינים מחלב כבשים בלבד. הצרפתים אף נהגו להכינו רק מחלב כבשים של חבל הבסקים או מהאי קורסיקה, שטעמו הוא הטוב ביותר לדעתם.

בעבר הם נהגו להציב את הגבינות במערות הגיר, שם הפטריה חיה בטבע ומתיישבת במהירות על הגבינה ומעניקה לה את העורקים הכחולים והמתוקים שרואים כשפורסים אותה. כיום הם מייצרים אותה במפעל אבל עדיין מכניסים למיכלי ייצור הגבינה חומר נוזלי שהופק מהחומר של אותן מערות.


הנה גבינת העובש המפורסמת ביותר בעולם:

https://youtu.be/RLhmG-LIwnE?end=1m25s


כך מייצרים את גבינת הרוקפור היום:

https://youtu.be/j9gVisnWfpc


ומצגת וידאו על הגבינה הכחולה המובילה:

https://youtu.be/OSGfrYhKHG0

בחלב יש מים ושומן. את החמאה מכינים מהשומן שבחלב, החלק השמן שבו, זה שאנו מכירים בתור שמנת. ייצור החמאה הוא תהליך ההפרדה של השומן מהחלב ה"רזה".

כדי לייצר את החמאה, מנערים חזק מאד את השמנת. פעולה זו נקראת "חביצה" ונעשית במכונה שזכתה לשם "מחבצה". הניעור שהמחבצה עושה מפרק את השומן של החלב לטיפות ומפזר אותן בצורה שווה במים.

ואכן, כעבור זמן מה של חביצה נדבקות הטיפות זו לזו והופכות קשות יותר - נוצרה החמאה. את גוש החמאה הזה נותר לחתוך ולארוז.


הנה ייצור החמאה:

https://youtu.be/qwb2uZLSLhw


כך מכינים חמאה ביתית:

https://youtu.be/tigXaA5W9tQ


עוד דרך להכין חמאה לבד:

https://youtu.be/RcpbQX5kCTA


רוצים להכין חמאה בעצמכם ובקלות?

https://youtu.be/Wt_RG42N3GM


וכך הכינו חמאה בתקופה הוויקטוריאנית:

https://youtu.be/DV7hop4m0YQ?long=yes

שארל דה גול, נשיא צרפת המיתולוגי, אמר פעם, ברגע של רתחה, שהוא לא מצליח להבין איך אפשר לשלוט על אומה שיש לה 246 גבינות... היום כבר יש קרוב בין 400 ל-500 כאלה והמגוון יותר מהוכפל...

אבל ככה זה כשהחיך הצרפתי העדין מצליח לחוש את הבדלי הטעם הדקיקים שבין הפרות, הכבשים או העיזים של כל מחוז, את מגוון הטכניקות ודרכי היישון של כל חקלאי וחווה בארץ הגדולה הזו ובין אוסף המצאות מטורף באשר לאיך להפוך את הגבינה שלך למשהו שאיש עוד לא טעם.

הגבינות הצרפתיות (French Cheese) ידועות כבר שנים רבות בדרכי הטיפול המקוריות שמעניקים להם החקלאים היצירתיים. אם הם עוטפים אותן בפחם, שוזרים בכמהין, עשבי תיבול או פלפל חריף, או מקשים אותן ל-3 שנים, הופכים אותן לקרמיות, נוזלות ונימוחות, או מאפשרים לעובש הכחול ליצור בהן ורידים עדינים - הכל כשר וטעים לחיך כלשהו ברפובליקה הזו שכל כך אוהבת שהמטבח שלה מתפרע ומשתולל עם הדימיון.

זר לא יצליח, כנראה, לפענח את סוד הקסם של הגבינות בצרפת. יש ביניהן לא מעטות שהן ממש מוזרות, על אף טעמן הנפלא. אם זה העובש והצחנה של הקממבר, הברי והרוקפור המרקיבות, אם זו המרואל המסריחה להפליא, גבינת הטום דה סבואה עם הפרווה ועוד כמה מוזרויות שגובנו ונמכרות במחיר לא זול.

במסעדה צרפתית טובה תגיע לשולחן בשלב מסוים עגלת הגבינות החביבה, שעליה תהיה מונחת כמות נדיבה ומלאת הטעמים של גבינות איכות צרפתיות. כל הסועדים יוכלו, אם רק ירצו בכך, למצוא לעצמם את הגבינה המועדפת עליהם, מבין שלל הגבינות המרהיב והמגוון.

ואכן, הצרפתים נוהגים לאכול את הגבינות שלהם קרוב לסוף הארוחה, רגע לפני הקינוח המתוק. הם אוכלים את גבינתם ומודים לאשמת צרפת, הטרואר האהובה שלהם.


הנה הגבינות הצרפתיות:




המגוון המטורף שבחנויות הגבינה הצרפתית:

https://youtu.be/jKB-lIx5jGk


כך מכינים גבינות עובש צרפתיות (עברית):

https://youtu.be/Ib989-8OX9o


וסרט תיעודי על עולם הגבינות בכלל והצרפתיות בפרט:

https://youtu.be/8G6yzLSByHQ?long=yes

רוקפור, ברי, קממבר ושאר גבינות העובש הצרפתיות נוצרות בתהליך שבו נותנים לחיידקים "לקלקל" את הגבינה וליצור בה עובש וריח מסריח במיוחד. גבינת הרוקפור למשל, נולדה עוד בימי הביניים ומי שאחראי לטעם הנפלא שלה הם חיידקים, שמסתבר שכשנותנים להם לעבוד, הם מכינים גבינה מעולה.

ולצרפתים יש אגדה על הגבינות הללו. בכפר רוקפור (Roquefort), למשל, שבו נוצרת גבינת הרוקפור הנודעת, זו עם הריח הנורא והטעם החלומי, מספרים את האגדה של הגבינה במערה.

לפי האגדה היה פעם רועה צעיר ומלא חיים, שהסתובב עם הכבשים שלו באזור הכפר רוקפור. מעת לעת הוא נהג לשבת במערות הקרירות שבהרים ולאכול את ארוחתו, שכללה, באופן טבעי, גבינת כבשים.

פעם כשישב לסעוד הוא ראה ליד המערה דמות עוברת. כשהציץ לראות מי מהלך לבדו בהרים, ראה שמדובר בנערה יפהפיה. הרועה הנלהב עזב את ארוחתו ורדף אחריה. הוא זכה בה והשניים הפכו לזוג אוהבים.

הרועה, שהמשיך לרעות את הצאן בהרים, נכנס כמה חודשים אחר כך שוב למערה בה השאיר אז את הארוחה. הוא מצא את הגבינה, שהייתה באופן טבעי מלאה בעובש.

העובש הכחול עשה לו בחילה, אבל הרעב אחז אותו והוא נעץ את שיניו בגבינה עם העובש. ההפתעה שלו הייתה עצומה. הגבינה הייתה בעלת טעם שלא הכיר. למעשה, זו הייתה הגבינה הטובה שאכל בחייו. "יש אלוהים", הוא ודאי חשב לעצמו ואת לספר לאשתו ולמשפחתו.

מכאן נשלחו החיידקים על ידו כדי להכין שוב ושוב את הגבינה העבשה. היא זכתה עם הזמן לשם "גבינת רוקפור" ועד יותר ויותר אנשים התלהבו ממנה היא הפכה למעדן צרפתי של ממש, שזכה לתהילה בכל העולם.


כך משתמשים עד היום במערות כדי ליישן את גבינת הרוקפור:

https://youtu.be/mx66QSlRMFM

איזה חג נחוג עם זרי פרחים על הראש וטנא מלא בתנובת הארץ ביד? - זהו חג השבועות.

חז"ל ראו בחג השבועות את חג מתן תורה, אבל המרכיב המשמעותי בו הוא החלק החקלאי בחג. שכן חג השבועות הוא חג הקציר או כמו שכונה לעתים במקרא "יום הביכורים".

כי בהתיישבות העובדת בארץ התחדש מנהג הבאת הביכורים מפרי האדמה ובהמשך גם התעשייה והענפים השונים. כך הפך טקס הביכורים לאירוע המרכזי בשנה החקלאית של הקיבוצים והיישובים החקלאיים בישראל.

גם בבתי הספר נהוג שכל ילד מביא טנא עם ירקות ופירות. בעבר הייתה התמורה קודש לקרן הקיימת. בין השאר התחדשה המסורת של שבעת המינים - כל מיני הפירות שהתברכה בהם ארץ ישראל ושבימים עברו הובאו כביכורים לבית המקדש.

כיום נהוג בחג השבועות לאכול מאכלי חלב וגבינה. לא ברור מי יצר את הקשר הזה לחג, שאין לו כל היסטוריה ביהדות. יש הטוענים שמדובר בטריק שיווקי של המחלבות בימים של ראשית המדינה, אבל ברור שהחיבור התרחש עם התפתחות הציונות במולדת העתיקה והתחדשות היישוב העברי בארץ. מעין אקט של מיתוג מחדש לחג הדתי, בקרב האוכלוסייה החילונית.

הדתיים נוהגים גם לקרוא בבתי הכנסת את מגילת רות, לפני קריאת התורה.


הנה הגיוון של חג הביכורים המודרני בארץ שהחקלאות בה מעט נעלמה (עברית):

https://youtu.be/RoPo1VLKFtQ?t=5s


מעט מטקס הביכורים של חג השבועות בקיבוץ בית אלפא (עברית):

https://youtu.be/-SrMPHtDeLI


על מנהג הביכורים של ההתישבות החדשה (עברית):

https://youtu.be/UX6H1cqk3ZU


הצד הדתי של חג השבועות - כחג מתן תורה (עברית):

http://youtu.be/BtL5Hgn3GlY


כך הוכנס החלב לחג השבועות והביא צרות לרגישים ללקטוז (עברית):

https://youtu.be/2vyWtY7fUrI


חג שבועות כפי שנחגג לפני 80 שנה (עברית):

http://youtu.be/kmNBaznx3CE


ורינת ויויו מלמדים את הילדים על חג השבועות (עברית):

https://youtu.be/Q-P7fwGaq8w?long=yes

כשרות (Kosher) היא מערכת של כללים המשמשים לקביעת המזונות וסוגי המזון המותרים ואסורים לאכילה.

פירוש המילה "כשר" הוא שכל דבר שמקבל את התואר הזה נעשה כדרוש ועל פי הקריטריונים שהוגדרו בבירור, כלומר "נעשה כשורה".

על אף שאינו מוגדר כ"ייהרג ואל יעבור", האיסור על מאכלים אסורים מחייב יהודי דתי. במקרים שונים בהיסטוריה, מסרו את נפשם יהודים שחשו שזו "שעת השמד" ולא עברו על איסור זה, גם במחיר חייהם.

שמירת הכשרות אצל יהודים מסורתיים היא מעט אחרת. מרביתם מקפידים שלא לאכול בשר חזיר, אך אכילה משחיטה כשרה והסרת הדם פחות מוקפדת אצלם. רבים אחרים מקפידים על חלק מכללי הכשרות, ולא פעם דווקא על אלו שההלכה רואה כפחות חמורים. אחרים מקפידים על כשרות בבית אך לא כשהם יוצאים ממנו.

בשונה מהכשרות הנהוגה באורח קבע, יש גם כללי כשרות לפסח, אל מול מה שנקרא חמץ. ראו את הסרטון העוסק בו בנפרד למטה.

אגב, המונח 'כשרות' הוא אמנם ייחודי ליהדות ובמפתיע אף הפך בשנים האחרונות לפופולרי מסיבות בריאות, אך לא מעט איסורים דומים, על מאכלים שונים ובשמות אחרים, נהוגים במגוון דתות ותרבויות.


#מבחינה קולינרית
רבים מהשפים המודרניים בישראל נוטים שלא לראות את הכשרות כמגבלה, אלא כאתגר. יש המזהים את הקפיצה הגדולה באיכות האוכל הכשר במסעדות כאן, באותו שלב בו הבינה הכשרות שבמקום לחפש תחליפים למזון הלא כשר, עדיף לה לפתח מטבח טעים ומוצלח, שאינו כולל חלב.

אגב, המטבח הסיני הוא כזה ולא מסיבות של כשרות, כמובן.

עם הזמן הושגה ההבנה שבמקום לייבא מטבחים לארץ ו"להכשיר אותם" בחיקויים ותחליפים נחותים של חומרי גלם, עדיף ללדת ולגדל מטבח מקומי כשר ואיכותי.

שנים של העתקת מטבחים מחו"ל, תוך שימוש בתחליפים, כמו שמנת בשמנת צמחית, או בשר עגל במקום חזיר, עשו שירות רע מאוד לקולינריה הכשרה. שפים רבים הבינו שהדרך לאוכל טעים וכשר לא צריכה לעבור במטבח של מקומות זרים, שאינו קשור לכאן ולא נולד כאן.

כיום לא קשה למצוא אורחים רבים ומבינים, המגיעים לישראל ואוכלים במסעדות כשרות ואיכותיות, ה"מתפייטים" ומגדירים את האוכל כאן כמדהים.


מותר ואסור בכשרות (עברית):

https://youtu.be/6lnQcZd6afs


זו כשרות שונה - ביעור החמץ לפסח (עברית):

https://youtu.be/aIOoFgbpCYg


כשר לפסח (עברית):

https://youtu.be/xQN6nxLFaSc


מותר גם לחייך (עברית):

https://youtu.be/_tEowR072Nk


לא פשוט בממלכת הכשרות (עברית):

https://youtu.be/XT6t-CtUTTg?long=yes

סידן (Calcium) הוא החומר ההכרחי ביותר לבריאות העצמות בגופנו. בנוסף, הוא גם מווסת ומזרז תהליכים חשובים נוספים בגופנו.

הסידן מסייע ומחזק את העצמות שלנו. אם נאכל ממנו יתחזקו העצמות שלנו ונהיה יציבים ובריאים יותר. הסידן שומר גם על העצמות וגם על מבנה וחוזק השיניים שלנו.

העצמות אמנם זקוקות לעוד מרכיב חיוני כדי להיות חזקות, שהוא בוויטמין D. חשיבותו היא מעצם העובדה שהוא מסייע בספיגת הסידן ובבניית העצמות.

החלב מכיל סידן רב והרבה ממנו נספג בגוף כשאוכלים מוצרי חלב. אכילת מוצרי חלב תורמת הרבה סידן, שחסר פעמים רבות לגופנו. מומלץ לאכול מוצרי חלב, רצויים אף יותר מוצרי חלב מועשרים בסידן וגבינות קשות.

סידן וויטמין D נכללים במאכלים כמו חלב, יוגורט, טחינה, דגים כמו סלמון, טונה וסרדינים ובירקות ירוקים, דוגמת תרד, פטרוזיליה ועלי רוקט.

גם דגנים מועשרים מצויינים לבניית עצם וכך גם ביצים. אפילו מיץ תפוזים שידוע בוויטמין C שבו, נמכר כיום כשהוא מועשר בוויטמין D ובסידן.

מי שאינו צורך חלב מסיבות בריאות נוהגים לקבל את הסידן ממקורות אחרים, כמו כרוב וברוקולי, שיש בהם הרבה סידן.


כך תורם הסידן להתפתחות העצמות שלנו ולגדילה (מתורגם):

https://youtu.be/yJoQj5-TIvE


על הסידן ותפקידו בגוף:

https://youtu.be/9f_-AxN5JPc


החשיבות שבצריכת מוצרים עתירי קלציום:

https://youtu.be/xgtMaz9r2QE


ובחיוך על מוצרי החלב שמציעים את הסידן בשפע אבל לא פעם הופכים פגי תוקף (עברית):

http://youtu.be/1TMSF9-4pEE

אחד המאפיינים הבולטים של חג השבועות הוא טקס הבאת הביכורים, או תהלוכת הביכורים, הנהוגים בהתיישבות העובדת, על הקיבוצים והמושבים שבה.

המראה האופייני של טקס הביכורים הם מבוגרים ובעיקר ילדים, הנושאים בידיהם טנא עמוס בפירות וירקות, לראשם זרי פרחים והם לבושים לבן. אליהם הצטרפו גם ריקודי עם ישראליים, שירים והראות של שירים וטקסטים תנ"כיים וחילוניים.

ואכן טקס הביכורים נחשב האירוע המרכזי בשנה החקלאית של הקיבוצים והיישובים החקלאיים בישראל.

טקס הביכורים בחג שבועות נחוג מול מבקרים רבים, כשהילדים מציגים בו את ביכורי תנובת הארץ והמבוגרים - את הציוד החקלאי והביכורים, החל מפרי האדמה ועד לתינוקות הצעירים שנולדו במהלך השנה שקדמה לטקס.

מקור מנהג הבאת הביכורים הוא בהיותו של חג השבועות חג תחילת הקציר החקלאי. זמן הבאת הביכורים מתחיל בחג השבועות ונמשך עד מוצאי חג הסוכות.

מקור מצוות הביכורים במקרא הוא בפסוק המקראי בספר שמות, פרק כ"ג, פסוק י"ט "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיך".


הנה טקס הביכורים בקיבוץ שלקוח מהמשנה היהודית (עברית):

https://youtu.be/cMTIG6toOQ8


תקציר טקס הביכורים בקיבוץ בית אלפא (עברית):

https://youtu.be/-SrMPHtDeLI


טכס ביכורים בקיבוץ שדות ים:

https://youtu.be/fxoxdeXB1Mc


ריקודי עם וזרים על הראש בטקס ביכורים אופייני:

https://youtu.be/FSvuIoUelrE


על מנהג הביכורים של ההתיישבות החדשה (עברית):

https://youtu.be/UX6H1cqk3ZU


חגיגת השבועות מתקיימת לא פעם בשדות עצמם (עברית):

https://youtu.be/GEXtzx8XNq0


וכך נחגג טקס הביכורים לפני 80 שנה (עברית):

http://youtu.be/kmNBaznx3CE

איירן (Ayran) הוא סוג של יוגורט אוורירי טורקי, שמקורו (וניתן לראות זאת בשמו) הוא בכלל פרסי.

המשקה איירן נולד בכלל כשיטה לשימור מזון. מקורו הוא מהצורך ההיסטורי לשמר את היוגורט ולעכב את החמצתו, שלא יתקלקל. עשו ועושים זאת עד היום על ידי המלחה שלו לפני השימוש ודילול במים לקראת השתייה, שמקטין בו את ריכוז המלח.

למעשה, זהו משקה מרווה ובריא לקיץ, המוגש קר, עם כל מנה עיקרית אפשרית ומבוסס על יוגורט מהול במים.

איירן מגישים בטורקיה, אך גם במדינות נוספות בבלקן ובמרכז אסיה, כמו בולגריה, ארמניה ואזרבייג'ן ובמדינות המזרח התיכון דוגמת סוריה ולבנון.

הטעם שלו נרכש ותיירים לא תמיד מתחברים אליו מיד. בדרך כלל הוא יוגש בכוס זכוכית או פח, צונן והולך נהדר עם ארוחה חמה.

רבים מכירים אותו בטורקיה כמשקה הנפלא שמגיע עם בורקס, או בורק (Burek), שזה היחיד של הבורקס.

בימי הקיץ הלוהטים, כשאנו מאבדים נוזלים ומלחים, הוא גם בריא וגם כיף במיוחד. אגב, כמו היוגורט הוא מלא בחיידקים פרוביוטיים בריאים, מחזיר אנרגיה אחרי אובדן נוזלים, משלים ויטמין די ואבץ ורבים אומרים שהוא גם מסייע להירדם בלילה.


#קל להכין איירן לבד
עם 3 מרכיבים בלבד, רבים נוהגים להכין איירן בבית בקלות. פשוט שמים 2 כפות יוגורט בכוס גבוהה, מכסים במי קרח עד שפת הכוס, או לחילופין בסודה קרה. מוסיפים קמצוץ של מלח ויש מי שגם שמים כמה עלי נענע טריים ומגישים.

המעדן הזה הוא חמצמץ ומרווה להפליא. שלא לדבר על בריא מאוד ומתמזג היטב עם קבב טורקי או כל מנה עיקרית, אם כי לא לשומרי כשרות.


הנה איירן עם בורקס (עברית)

https://youtu.be/vwYFqoz2OCQ


האיירן הוא המרווה הכי טוב לבוקר (עברית):

https://youtu.be/crJkG1zfVtY


חיים כהן מוזג אותו בארוחה שורשית (עברית):

https://youtu.be/Upe70O0JTUU


כך מכינים את משקה היוגורט איירן, המוגש קר:

https://youtu.be/QCJ8IlfiXz0

בעשורים האחרונים הפכה הפרוביוטיקה (Probiotics) לאחד הנושאים המעניינים במדע. לפיה חיידקים מסוימים מסייעים לאיזון ולתפקוד משופר של אוכלוסיית החיידקים החיוניים למערכת העיכול.

פרוביוטיקה היא גישה ברפואה המעודדת צריכת תוספי מזון ומזון שבהם חיידקים ידידותיים לגוף.

החיידקים הידידותיים, הוא נושא העוסק בחיידקים שלא זו בלבד שאינם מזיקים לבני אדם, אלא מסייעים בכך שהם מסייעים לחיזוק מערכת החיסון האנושית.

מרבית החיידקים, מהמזיקים שבהם ועד לידידותיים, מצויים בגופנו בכל מקום. ועדיין - החיידקים הללו מרוכזים אצל האדם בעיקר במעיים.

ריכוז גבוה של חיידקים מזיקים מעלה בגוף את הסיכון למחלות. במקביל מסייע הריכוז הגבוה של חיידקים ידידותיים, למערכת החיסון להילחם במחלות.

לשונית, מושג ה"פרו-ביוטיקה" הוא הלחם שבעברית פירושו 'בעד חיים'. ביוונית, התחילית 'פרו' פירושה 'בעד' ו'ביוטיקה' או 'ביו', שמשמעותה בלטינית 'חיים'. למעשה, זהו ההיפוך של הצירוף 'אנטיביוטיקה' שפירושו 'נגד חיים'.

אגב, המושגים הנוגדים הללו מקבלים משמעות נוספת מהעובדה המדעית שמה שפוגע במיוחד בחיידקי הפרוביוטיקה שלנו היא אנטיביוטיקה שאנו צורכים בעת מחלה, או מבשר בעלי חיים שטופלו באנטיביוטיקה.


#מוצרי מזון עם תוספת פרוביוטיקה
ברור שתעשיית הפרוביוטיקה די פורחת במקומות שונים בעולם, כולל בישראל. רבים יודעים לספר מניסיונם או מעידים על יעילות הפרוביוטיקה.

ישנם מספר חיידקים ידידותיים הנמכרים כתוספי מזון. כמה סוגים כאלו ניתן למצוא כיום במוצרי חלב מוחמצים, במיוחד יוגורט.

ועדיין, ישנם חוקרים, ביניהם ישראלים, המערערים על תעשיית זו וטוענים שהיא עלולה להזיק. מחקרים מראים שהנושא ראוי להיבחן לעומק ולא מעט מהם מטילים ספק ביעילות הבריאותית של הפרוביוטיקה.

כך או כך, בין מדע לשיווק יש פער והבדל משמעותיים. על אף העובדה שרבים המומחים שחלוקים לגבי האפקטיביות הבריאותית של תוספי מזון פרוביוטיים אלו, חל בשנים האחרונות גידול במכירת מוצרי חלב פרוביוטיים לציבור.


הנה הסבר על החיידקים הפרוביוטיים (עברית):

https://youtu.be/FohYorHrdVo


החיידקים שבמעיים מושפעים ומשפיעים על העיכול והבריאות ויש לנו השפעה עליהם (מתורגם):

https://youtu.be/1sISguPDlhY


הזנה של חיידקים ידידותיים לבניינים (מתורגם):

http://youtu.be/A4fUu9OLUMA


כמוסות פרוביוטיות שמוצעות למכירה מכילות כל אחת 10 מיליארד חיידקים טובים ובריאים (עברית):

https://youtu.be/IwuYfccQZvY


ומחקרים שמסבירים שצריכת כדורים כאלה עם חיידקים פרוביוטיים היא כלל לא בריאה (עברית):

https://youtu.be/cZdb8D43-LM