שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו מונטאז' בקולנוע?
מונטאז' (Montage) הוא קומפוזיציה של רצף זמן, רצף של דימויים, ללא קשר הכרחי ביניהם, במובן של זמן ומקום. כלומר, יש במונטאז' רצף של שוטים קצרים יחסית, שהמעברים ביניהם מודגשים, אבל הם לקוחים ממקומות שונים ומזמנים שונים. במילים פשוטות, במונטאז' לא חשוב הסדר של ההתרחשויות בהכרח, אלא מה הרעיון שמאחרי הדימויים, ה"שוטים" שמרכיבים אותו.
עריכת מונטאז’ מאפשרת דחיסה של פרק זמן ארוך, של חודשים ארוכים ואף שנים, לרצף קולנועי שנמשך זמן קצר. בסרטים מראים בעזרתו למשל תהליך שנמשך זמן רב, בכמה עשרות שניות. כך ניתן גם להראות שינוי במצבו של הגיבור, בהחלמתו, אימונים שהוא עובר וכדומה.
במקום לערוך בצורה של מעברים חלקים בין השוטים, עריכת מונטאג’ מדגישה דווקא את החיתוכים של העריכה ויוצרת הדגשה של הפעולה. מונטאז' מתאים מאד לסרטי פעולה ולסרטים שבהם יש התרחשויות מהירות, כיוון שהטכניקה הזו מצליחה להעביר היטב פעילות אינטנסיבית.
הנה הסבר מודגם על המונטאז' ואיך בונים אותו:
https://youtu.be/bXx99Oh9Hoo
צילום רציף של סצנה קולנועית שמייצגת שנים רבות בבית:
https://youtu.be/w0ykvDu-jUw
גדול המונטאז' סרגיי אייזנשטיין:
https://youtu.be/g5WbeoP_B8E
המונטאז' המסיים מהסרט "המדריך לטרמפיסט לגלקסיה":
https://youtu.be/YhvEJPt7E7c?t=1m57s
המונטאז' המפורסם מהסרט 'רוקי':
http://youtu.be/-ZKhpbfR-LE
והמונטאז' של המשוודים בסרט 'קדימה תריץ אחורה':
http://youtu.be/tPVm8eIeY5k
מונטאז' קסום מסוג אחר, בסרט "נוטינג היל", שבו עובר הגיבור בין העונות:
http://youtu.be/5nIxppYXonE
תרגיל מונטאז' בחמישה שוטים:
http://youtu.be/j4hNhZrkqJE
ב"רוקי 4" יש אינפלציה של מונטאז'ים - אתם חייבים לראות (עברית):
https://youtu.be/eJy_4vAqq14
הנה סיכום של כמה מהמונטאז'ים הטובים בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/DhQHlCaSR_w
המונטאז' החכם והמצחיק (עברית):
https://youtu.be/bIKucFLjiks
ותיאור המונטאז' בן 5 הדקות המופתיות מהסרט "פרזיטים":
https://youtu.be/ma1rD2OP85c?long=yes
מי היה סרגיי אייזנשטיין שהכניס את המונטאז' לקולנוע?
סרגיי אייזנשטיין (Sergei Eisenstein) הוא מהבימאים הגדולים בתולדות הקולנוע. זה גאון קולנוע מוקדם, יהודי רוסי שעושה סרטים מתקדמים לתקופתם, מסתבך עם סטלין, משלים איתו ופוגש שוב ושוב את ההיסטוריה - גם בסרטיו וגם בחייו שלו.
כבר בתחילת המאה ה-20 היה אייזנשטיין, במאי קולנוע רוסי, לפורץ דרך שחולל מהפכה באמנות הקולנוע הכל כך צעירה.
האיש, שנולד ב-1898 בריגה שבלטביה (אז חלק מהאימפריה הרוסית), התפרסם כמי שהפך את הקולנוע מבידור פשוט לאמנות מורכבת ובעלת שפה ויזואלית ייחודית.
לפני שהוא פונה לקולנוע, הוא לומד אדריכלות, דבר שעתיד להשפיע על הקומפוזיציה החזותית והכל כך מדויקת שמאפיינת את סרטיו. ידוע שחלק מהתיאוריות הקולנועיות שלו נוצרו בהשראת הפואטיקה והאמנות היפנית שהוא אהב, אם זה תיאטרון הקבוקי שאליו נחשף ואם הקליגרפיה היפנית שהוא העריץ.
חידושו המשמעותי ביותר היה פיתוח תיאוריית המונטאז' (Montage), טכניקת עריכה מהפכנית שהדגישה את החיבור בין שוטים נפרדים ולא רצופים בזמן, ליצירת משמעות חדשה. ראו בתגית "מונטאז'".
בניגוד לקולנוע המערבי של אותה תקופה, שהתמקד בזרימה חלקה של התמונות, אייזנשטיין האמין בעריכה מתנגשת ומפתיעה. בסרטו המפורסם "אוניית הקרב פוטיומקין" (Battleship Potemkin) משנת 1925, הוא יוצר את סצנת "מדרגות אודסה" המפורסמת, שבה מעצימה עריכה מהירה וקצבית את האימה והדרמה של טבח אזרחים. הכירו אותה בתגית "מדרגות אודסה".
אייזנשטיין גם חידש בתחום הסמליות החזותית. בסרטיו הוא משתמש באובייקטים ודימויים כמטאפורות ויזואליות - למשל, השימוש באריה אבן שמתעורר לחיים בסרטו "אוקטובר" (October) כסמל למהפכה הרוסית המתעוררת. כאמן ויזואלי מאוד הוא מבין בשלב מוקדם של הקולנוע את הכוח הפסיכולוגי של התמונה הנעה ואת יכולתה להשפיע על רגשות הצופים.
דוגמה נוספת לדימויים הגאוניים שבהם הוא השתמש בכדי להעביר מסרים היא בסרטו הראשון "שביתה" (Strike) משנת 1925. אייזנשטיין יצר בסרט סצנה של שחיטת פרה כמטאפורה לדיכוי המפגינים. הדימוי או המטאפורה היא טכניקה נוספת שלו שהייתה מהפכנית לזמנה ופרצה דרך ליוצרים רבים בקולנוע לעשות כמוהו.
עוד תרומה של אייזנשטיין הייתה בשילוב אידיאולוגיה ופוליטיקה באמנות. סרטיו שירתו את המהפכה הסובייטית, אך בה בעת אתגרו את הקהל לחשיבה מורכבת. בסרט "אלכסנדר נייבסקי" (Alexander Nevsky) משנת 1938, משתלבת המוסיקה של סרגיי פרוקופייב (Sergei Prokofiev) עם התמונה בצורה שהייתה חדשנית לזמנה ויוצרת מה שאייזנשטיין כינה "קולנוע אנכי".
בשנים 1930-1932 שוהה אייזנשטיין במקסיקו, שם הוא מנסה ליצור את סרטו האפי "תחי מקסיקו" (Que Viva Mexico). זה פרויקט שמעולם לא הושלם - בשל קשיים כלכליים והתערבות פוליטית. אך חומרי הגלם שלו השפיעו רבות על הקולנוע העולמי.
אגב, כשהוא מבקר אז בהוליווד, אייזנשטיין מתיידד עם ענק הקומדיה צ'ארלי צ'פלין (Charlie Chaplin). הוא חולם על שיתוף פעולה עם צ'פלין, אך לצערו ולצער אוהבי הקולנוע זה מעולם לא יצא לפועל.
למרות שסבל מהתערבות הצנזורה הסובייטית ואף ראה חלק מיצירותיו נאסרות להקרנה, השפעתו של אייזנשטיין על שפת הקולנוע נמשכת עד היום. במאים כמו פרנסיס פורד קופולה (Francis Ford Coppola), מרטין סקורסזה (Martin Scorsese) ואלפרד היצ'קוק (Alfred Hitchcock) הושפעו עמוקות מטכניקות העריכה והחשיבה הקולנועית שלו.
כשנפטר ב-1948 בגיל 50, אייזנשטיין השאיר אחריו לא רק סרטים פורצי דרך, אלא גם תיאוריות ורעיונות גאוניים. הם עתידים לעצב את ההבנה שלנו על מהות הקולנוע כאמנות המשלבת זמן, תנועה, צליל ותמונה.
הנה המצאתו הגדולה - המונטאז' הקולנועי:
https://youtu.be/g5WbeoP_B8E
סיפורו של הבמאי הנודע סרגיי אייזנשטיין (עברית):
https://youtu.be/3erJ213t-SQ
על המונטאז' שהביא אייזנשטיין לקולנוע
https://youtu.be/vBdxi7-_HKw
5 טכניקות המונטאז' שהוא פיתח:
https://youtu.be/NtnTs90knro
כך מציג איינשטיין את הגרמנים בסרט "אלכסנדר נייבסקי". הקרנתו הופסקה כדי שהיטלר לא יייפגע...
https://youtu.be/FMOBmbS0lLk
אפקט קולשוב:
https://youtu.be/65EGTtOklJ4
ומונטאז'ים מעולים שיצרו ממשיכיו של אייזנשטיין בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/DhQHlCaSR_w?long=yes
מהו וידאו קליפ?
וידאו קליפ הוא סרטון שמציג שיר, לרוב שיר פופ. או בתיאור פשוט, זה שניתן בסרט "מועדון שנות השמונים", לפיו קליפ הוא "השילוב המושלם של מוסיקה וקטעים ויזואליים".
וידאו קליפים משמשים כיום לקידום המכירות של אלבומים ו"סינגלים" (שירים בודדים) לצורך מכירה בקניה והורדה מהרשת. בעבר הוקרנו הקליפים הללו בעיקר בטלוויזיה. כיום וידאו קליפים משודרים גם בטלוויזיה וגם מופצים באתרי אינטרנט פופולאריים כמו יוטיוב.
הוידאו-קליפים התפתחו בשנות ה-80 והתבססו על המונטאז' הקולנועי, כשהיה בהם חיבור של שוטים לא כרונולוגיים, לפי הקצב של השיר ועל בסיס הצד החזותי, אסוציאטיבי, גרפי ולא פעם כמעט אקראי. החשוב בהם הוא הרעיון ולאו דווקא הסיפור.
חלק מהווידאו קליפים הם כה איכותיים ומיוחדים שניתן להתייחס אליהם כיצירות אמנות של ממש. בקליפים מופיעים פעמים רבות שחקנים ורקדנים. לעיתים הקליפים הללו הם ממש סרטים קצרים, עם עלילה של ממש. פעמים אחרות יש בהם רעיונות חדשניים ויצירתיים שהופכים לפופולאריים בכל העולם.
הנה טריקים בצילום קליפים (מתורגם):
https://youtu.be/G025oxyWv0E
קליפ קלאסי - יוני בלוך בקליפ של סדרת הטלוויזיה הפיג'מות (עברית):
https://youtu.be/sHfwZFzMclk
אחד הווידאו קליפים היפים בתולדות הז'אנר נעשה על יד וניה הימן וגל מוג'ה הישראלים:
https://youtu.be/BPNTC7uZYrI
וידאו קליפ של שיר רוק:
http://youtu.be/sBtaRcN9ZqM
להקת OK GO מספקת קבוע את הקליפים המושקעים והמדהימים ביותר:
http://youtu.be/dTAAsCNK7RA
וידאו קליפ אמנותי לבלדה יפה במיוחד:
http://youtu.be/jhdFe3evXpk
קליפ ישראלי מצוין:
https://youtu.be/Xz0I_O537mk
קליפ יפה לשיר אקוסטי של הביטלס:
https://youtu.be/VJDJs9dumZI
ואפקטים ומניפולציות מחשב נחמדים בקליפ של בורגור ואולמנסקי:
https://youtu.be/_JlsP2kjH9E
מה חשוב בסרט "אוניית הקרב פוטיומקין"?
הסרט הרוסי "אוניית הקרב פוטיומקין" (Battleship Potemkin) של הבמאי סרגיי אייזנשטיין, הוא מהסרטים המפורסמים והחשובים בקולנוע המוקדם. הסרט שנעשה בשנת 1925 הוא מהסרטים הטובים בתולדות הקולנוע. בתערוכה העולמית של בריסל, ב-1958, הוא אף הוכתר כסרט הטוב ביותר של כל הזמנים.
בסרט הוצגה מהפכת הנפל של 1905, מהפכה שנכשלה אמנם, אך בדיעבד נחשבת לחזרה הגנרלית לקראת המהפכה הבולשביקית של שנת 1917. אייזנשטיין הציג את מהפכת הנפל דרך אירוע היסטורי זניח יחסית, של מרד באונייה אחת. במקום לשחזר אירועים רבי-משמעות ועתירי נפגעים מהאירוע ההיסטורי, הוא יצר דרמה רבת-משמעות וסוחפת, שמציגה את הפרט הרוסי למול השלטון המדכא של הצאר.
בסרט טובחים חיילי הצאר בהמונים שבאים לעודד את המלחים המורדים מהאונייה פוטיומקין. אייזנשטיין מנגיד את התנועה המסודרת של חיילי הצאר אל מול הבלגן והכאוס של ההמון. גם פני ההמון המביעות מגוון של רגשות ותחושות, מנוגדות לפנים הקפואות של החיילים, שהופכות אותם למכונות הרג וחסרי צלם האנוש.
במיוחד ידועה מהסרט "סצנת המדרגות", שבה מתדרדרת עגלת תינוק במורד המדרגות של העיר אודסה. לאחר שהאם מתה מכדור של החיילים. אין ניגוד גדול מזה, בין תינוק לבין חיילים קשוחים. אין אי-צדק בולט מזה, שבו משלם התינוק על הרצון לחופש של האזרחים, מידיו של שליט אכזר ומנוכר לעמו. הסצנה הזו הפכה לאחת הידועות בהיסטוריה של הקולנוע וסרטים שונים מצטטים אותה ועושים לה מחוות שונות ומשונות.
בסרט חקר אייזנשטיין את רעיון המונטאז' (Montage), בעברית: טכניקת מצרף, ושיכלל אותו במיוחד. המונטאז' הוא רצף דימויים, שאין ביניהם קשר הכרחי, של זמן או מקום, אבל ביחד הם יוצרים משמעות מסוימת ותורמים לעלילה. היוצר בחר לערוך את הסרט עם הרבה מונטאז'ים, כך שהוא יביא את הצופים לתגובה רגשית מסוימת, של סימפטיה למלחים המורדים ושנאה כלפי השלטונות הנלחמים והורגים בהם. בדרך זו הציג אייזנשטיין את הפרט הנרמס תחת מגפי השלטון המדכא של הצאר. בכך שרת את האידיאולוגיה הסובייטית שהניעה אותו ואת חבריו הקולנוענים שסיימו את בית הספר לקולנוע קולשוב. הללו הרבו לחקור את ההשפעה שיש לסרטי קולנוע על קהל הצופים וכיצד הם יכולים להשתמש בהם כדי להשיג השפעות שכאלה.
עוד טכניקה מעניינת שפיתח אייזנשטיין בסרט הזה הוא ה"קלוז-אפ בזמן" (Close-Up in Time), טכניקת עריכה בקולנוע שבה נראה שוט מסוים בסרט שוב ושוב. מטרתו היא להמחיש ולהדגיש את החשיבות של הרגע בעלילה והמתח שהוא יוצר.
הנה קדימון הסרט "אוניית הקרב פוטיומקין":
https://youtu.be/kS5kzTbNKjs
הקלוז-אפ בזמן בסצנת שבירת הצלחת, החוזרת כמה פעמים, שבסרט:
http://youtu.be/ZeSYXHqw32Q
המחווה המפורסמת ביותר למדרגות בסרט "הבלתי משוחדים":
https://youtu.be/QJpRSf4q-hI
סצנת נפילת העגלה במדרגות פוטיומקין שבנמל אודסה:
https://youtu.be/s71vmKc6HkE?long=yes
ניתוח העריכה המהפכנית ופורצת הדרך שבסרט:
https://youtu.be/g5WbeoP_B8E?long=yes
והמון המחוות מסרטי קולנוע לסצנת המדרגות מאוניית הקרב פוטיומקין:
https://youtu.be/yH1tO2D3LCI?long=yes
מונטאז'
מונטאז' (Montage) הוא קומפוזיציה של רצף זמן, רצף של דימויים, ללא קשר הכרחי ביניהם, במובן של זמן ומקום. כלומר, יש במונטאז' רצף של שוטים קצרים יחסית, שהמעברים ביניהם מודגשים, אבל הם לקוחים ממקומות שונים ומזמנים שונים. במילים פשוטות, במונטאז' לא חשוב הסדר של ההתרחשויות בהכרח, אלא מה הרעיון שמאחרי הדימויים, ה"שוטים" שמרכיבים אותו.
עריכת מונטאז’ מאפשרת דחיסה של פרק זמן ארוך, של חודשים ארוכים ואף שנים, לרצף קולנועי שנמשך זמן קצר. בסרטים מראים בעזרתו למשל תהליך שנמשך זמן רב, בכמה עשרות שניות. כך ניתן גם להראות שינוי במצבו של הגיבור, בהחלמתו, אימונים שהוא עובר וכדומה.
במקום לערוך בצורה של מעברים חלקים בין השוטים, עריכת מונטאג’ מדגישה דווקא את החיתוכים של העריכה ויוצרת הדגשה של הפעולה. מונטאז' מתאים מאד לסרטי פעולה ולסרטים שבהם יש התרחשויות מהירות, כיוון שהטכניקה הזו מצליחה להעביר היטב פעילות אינטנסיבית.
הנה הסבר מודגם על המונטאז' ואיך בונים אותו:
https://youtu.be/bXx99Oh9Hoo
צילום רציף של סצנה קולנועית שמייצגת שנים רבות בבית:
https://youtu.be/w0ykvDu-jUw
גדול המונטאז' סרגיי אייזנשטיין:
https://youtu.be/g5WbeoP_B8E
המונטאז' המסיים מהסרט "המדריך לטרמפיסט לגלקסיה":
https://youtu.be/YhvEJPt7E7c?t=1m57s
המונטאז' המפורסם מהסרט 'רוקי':
http://youtu.be/-ZKhpbfR-LE
והמונטאז' של המשוודים בסרט 'קדימה תריץ אחורה':
http://youtu.be/tPVm8eIeY5k
מונטאז' קסום מסוג אחר, בסרט "נוטינג היל", שבו עובר הגיבור בין העונות:
http://youtu.be/5nIxppYXonE
תרגיל מונטאז' בחמישה שוטים:
http://youtu.be/j4hNhZrkqJE
ב"רוקי 4" יש אינפלציה של מונטאז'ים - אתם חייבים לראות (עברית):
https://youtu.be/eJy_4vAqq14
הנה סיכום של כמה מהמונטאז'ים הטובים בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/DhQHlCaSR_w
המונטאז' החכם והמצחיק (עברית):
https://youtu.be/bIKucFLjiks
ותיאור המונטאז' בן 5 הדקות המופתיות מהסרט "פרזיטים":
https://youtu.be/ma1rD2OP85c?long=yes
סרגיי אייזנשטיין (Sergei Eisenstein) הוא מהבימאים הגדולים בתולדות הקולנוע. זה גאון קולנוע מוקדם, יהודי רוסי שעושה סרטים מתקדמים לתקופתם, מסתבך עם סטלין, משלים איתו ופוגש שוב ושוב את ההיסטוריה - גם בסרטיו וגם בחייו שלו.
כבר בתחילת המאה ה-20 היה אייזנשטיין, במאי קולנוע רוסי, לפורץ דרך שחולל מהפכה באמנות הקולנוע הכל כך צעירה.
האיש, שנולד ב-1898 בריגה שבלטביה (אז חלק מהאימפריה הרוסית), התפרסם כמי שהפך את הקולנוע מבידור פשוט לאמנות מורכבת ובעלת שפה ויזואלית ייחודית.
לפני שהוא פונה לקולנוע, הוא לומד אדריכלות, דבר שעתיד להשפיע על הקומפוזיציה החזותית והכל כך מדויקת שמאפיינת את סרטיו. ידוע שחלק מהתיאוריות הקולנועיות שלו נוצרו בהשראת הפואטיקה והאמנות היפנית שהוא אהב, אם זה תיאטרון הקבוקי שאליו נחשף ואם הקליגרפיה היפנית שהוא העריץ.
חידושו המשמעותי ביותר היה פיתוח תיאוריית המונטאז' (Montage), טכניקת עריכה מהפכנית שהדגישה את החיבור בין שוטים נפרדים ולא רצופים בזמן, ליצירת משמעות חדשה. ראו בתגית "מונטאז'".
בניגוד לקולנוע המערבי של אותה תקופה, שהתמקד בזרימה חלקה של התמונות, אייזנשטיין האמין בעריכה מתנגשת ומפתיעה. בסרטו המפורסם "אוניית הקרב פוטיומקין" (Battleship Potemkin) משנת 1925, הוא יוצר את סצנת "מדרגות אודסה" המפורסמת, שבה מעצימה עריכה מהירה וקצבית את האימה והדרמה של טבח אזרחים. הכירו אותה בתגית "מדרגות אודסה".
אייזנשטיין גם חידש בתחום הסמליות החזותית. בסרטיו הוא משתמש באובייקטים ודימויים כמטאפורות ויזואליות - למשל, השימוש באריה אבן שמתעורר לחיים בסרטו "אוקטובר" (October) כסמל למהפכה הרוסית המתעוררת. כאמן ויזואלי מאוד הוא מבין בשלב מוקדם של הקולנוע את הכוח הפסיכולוגי של התמונה הנעה ואת יכולתה להשפיע על רגשות הצופים.
דוגמה נוספת לדימויים הגאוניים שבהם הוא השתמש בכדי להעביר מסרים היא בסרטו הראשון "שביתה" (Strike) משנת 1925. אייזנשטיין יצר בסרט סצנה של שחיטת פרה כמטאפורה לדיכוי המפגינים. הדימוי או המטאפורה היא טכניקה נוספת שלו שהייתה מהפכנית לזמנה ופרצה דרך ליוצרים רבים בקולנוע לעשות כמוהו.
עוד תרומה של אייזנשטיין הייתה בשילוב אידיאולוגיה ופוליטיקה באמנות. סרטיו שירתו את המהפכה הסובייטית, אך בה בעת אתגרו את הקהל לחשיבה מורכבת. בסרט "אלכסנדר נייבסקי" (Alexander Nevsky) משנת 1938, משתלבת המוסיקה של סרגיי פרוקופייב (Sergei Prokofiev) עם התמונה בצורה שהייתה חדשנית לזמנה ויוצרת מה שאייזנשטיין כינה "קולנוע אנכי".
בשנים 1930-1932 שוהה אייזנשטיין במקסיקו, שם הוא מנסה ליצור את סרטו האפי "תחי מקסיקו" (Que Viva Mexico). זה פרויקט שמעולם לא הושלם - בשל קשיים כלכליים והתערבות פוליטית. אך חומרי הגלם שלו השפיעו רבות על הקולנוע העולמי.
אגב, כשהוא מבקר אז בהוליווד, אייזנשטיין מתיידד עם ענק הקומדיה צ'ארלי צ'פלין (Charlie Chaplin). הוא חולם על שיתוף פעולה עם צ'פלין, אך לצערו ולצער אוהבי הקולנוע זה מעולם לא יצא לפועל.
למרות שסבל מהתערבות הצנזורה הסובייטית ואף ראה חלק מיצירותיו נאסרות להקרנה, השפעתו של אייזנשטיין על שפת הקולנוע נמשכת עד היום. במאים כמו פרנסיס פורד קופולה (Francis Ford Coppola), מרטין סקורסזה (Martin Scorsese) ואלפרד היצ'קוק (Alfred Hitchcock) הושפעו עמוקות מטכניקות העריכה והחשיבה הקולנועית שלו.
כשנפטר ב-1948 בגיל 50, אייזנשטיין השאיר אחריו לא רק סרטים פורצי דרך, אלא גם תיאוריות ורעיונות גאוניים. הם עתידים לעצב את ההבנה שלנו על מהות הקולנוע כאמנות המשלבת זמן, תנועה, צליל ותמונה.
הנה המצאתו הגדולה - המונטאז' הקולנועי:
https://youtu.be/g5WbeoP_B8E
סיפורו של הבמאי הנודע סרגיי אייזנשטיין (עברית):
https://youtu.be/3erJ213t-SQ
על המונטאז' שהביא אייזנשטיין לקולנוע
https://youtu.be/vBdxi7-_HKw
5 טכניקות המונטאז' שהוא פיתח:
https://youtu.be/NtnTs90knro
כך מציג איינשטיין את הגרמנים בסרט "אלכסנדר נייבסקי". הקרנתו הופסקה כדי שהיטלר לא יייפגע...
https://youtu.be/FMOBmbS0lLk
אפקט קולשוב:
https://youtu.be/65EGTtOklJ4
ומונטאז'ים מעולים שיצרו ממשיכיו של אייזנשטיין בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/DhQHlCaSR_w?long=yes
וידאו קליפ הוא סרטון שמציג שיר, לרוב שיר פופ. או בתיאור פשוט, זה שניתן בסרט "מועדון שנות השמונים", לפיו קליפ הוא "השילוב המושלם של מוסיקה וקטעים ויזואליים".
וידאו קליפים משמשים כיום לקידום המכירות של אלבומים ו"סינגלים" (שירים בודדים) לצורך מכירה בקניה והורדה מהרשת. בעבר הוקרנו הקליפים הללו בעיקר בטלוויזיה. כיום וידאו קליפים משודרים גם בטלוויזיה וגם מופצים באתרי אינטרנט פופולאריים כמו יוטיוב.
הוידאו-קליפים התפתחו בשנות ה-80 והתבססו על המונטאז' הקולנועי, כשהיה בהם חיבור של שוטים לא כרונולוגיים, לפי הקצב של השיר ועל בסיס הצד החזותי, אסוציאטיבי, גרפי ולא פעם כמעט אקראי. החשוב בהם הוא הרעיון ולאו דווקא הסיפור.
חלק מהווידאו קליפים הם כה איכותיים ומיוחדים שניתן להתייחס אליהם כיצירות אמנות של ממש. בקליפים מופיעים פעמים רבות שחקנים ורקדנים. לעיתים הקליפים הללו הם ממש סרטים קצרים, עם עלילה של ממש. פעמים אחרות יש בהם רעיונות חדשניים ויצירתיים שהופכים לפופולאריים בכל העולם.
הנה טריקים בצילום קליפים (מתורגם):
https://youtu.be/G025oxyWv0E
קליפ קלאסי - יוני בלוך בקליפ של סדרת הטלוויזיה הפיג'מות (עברית):
https://youtu.be/sHfwZFzMclk
אחד הווידאו קליפים היפים בתולדות הז'אנר נעשה על יד וניה הימן וגל מוג'ה הישראלים:
https://youtu.be/BPNTC7uZYrI
וידאו קליפ של שיר רוק:
http://youtu.be/sBtaRcN9ZqM
להקת OK GO מספקת קבוע את הקליפים המושקעים והמדהימים ביותר:
http://youtu.be/dTAAsCNK7RA
וידאו קליפ אמנותי לבלדה יפה במיוחד:
http://youtu.be/jhdFe3evXpk
קליפ ישראלי מצוין:
https://youtu.be/Xz0I_O537mk
קליפ יפה לשיר אקוסטי של הביטלס:
https://youtu.be/VJDJs9dumZI
ואפקטים ומניפולציות מחשב נחמדים בקליפ של בורגור ואולמנסקי:
https://youtu.be/_JlsP2kjH9E
הסרט הרוסי "אוניית הקרב פוטיומקין" (Battleship Potemkin) של הבמאי סרגיי אייזנשטיין, הוא מהסרטים המפורסמים והחשובים בקולנוע המוקדם. הסרט שנעשה בשנת 1925 הוא מהסרטים הטובים בתולדות הקולנוע. בתערוכה העולמית של בריסל, ב-1958, הוא אף הוכתר כסרט הטוב ביותר של כל הזמנים.
בסרט הוצגה מהפכת הנפל של 1905, מהפכה שנכשלה אמנם, אך בדיעבד נחשבת לחזרה הגנרלית לקראת המהפכה הבולשביקית של שנת 1917. אייזנשטיין הציג את מהפכת הנפל דרך אירוע היסטורי זניח יחסית, של מרד באונייה אחת. במקום לשחזר אירועים רבי-משמעות ועתירי נפגעים מהאירוע ההיסטורי, הוא יצר דרמה רבת-משמעות וסוחפת, שמציגה את הפרט הרוסי למול השלטון המדכא של הצאר.
בסרט טובחים חיילי הצאר בהמונים שבאים לעודד את המלחים המורדים מהאונייה פוטיומקין. אייזנשטיין מנגיד את התנועה המסודרת של חיילי הצאר אל מול הבלגן והכאוס של ההמון. גם פני ההמון המביעות מגוון של רגשות ותחושות, מנוגדות לפנים הקפואות של החיילים, שהופכות אותם למכונות הרג וחסרי צלם האנוש.
במיוחד ידועה מהסרט "סצנת המדרגות", שבה מתדרדרת עגלת תינוק במורד המדרגות של העיר אודסה. לאחר שהאם מתה מכדור של החיילים. אין ניגוד גדול מזה, בין תינוק לבין חיילים קשוחים. אין אי-צדק בולט מזה, שבו משלם התינוק על הרצון לחופש של האזרחים, מידיו של שליט אכזר ומנוכר לעמו. הסצנה הזו הפכה לאחת הידועות בהיסטוריה של הקולנוע וסרטים שונים מצטטים אותה ועושים לה מחוות שונות ומשונות.
בסרט חקר אייזנשטיין את רעיון המונטאז' (Montage), בעברית: טכניקת מצרף, ושיכלל אותו במיוחד. המונטאז' הוא רצף דימויים, שאין ביניהם קשר הכרחי, של זמן או מקום, אבל ביחד הם יוצרים משמעות מסוימת ותורמים לעלילה. היוצר בחר לערוך את הסרט עם הרבה מונטאז'ים, כך שהוא יביא את הצופים לתגובה רגשית מסוימת, של סימפטיה למלחים המורדים ושנאה כלפי השלטונות הנלחמים והורגים בהם. בדרך זו הציג אייזנשטיין את הפרט הנרמס תחת מגפי השלטון המדכא של הצאר. בכך שרת את האידיאולוגיה הסובייטית שהניעה אותו ואת חבריו הקולנוענים שסיימו את בית הספר לקולנוע קולשוב. הללו הרבו לחקור את ההשפעה שיש לסרטי קולנוע על קהל הצופים וכיצד הם יכולים להשתמש בהם כדי להשיג השפעות שכאלה.
עוד טכניקה מעניינת שפיתח אייזנשטיין בסרט הזה הוא ה"קלוז-אפ בזמן" (Close-Up in Time), טכניקת עריכה בקולנוע שבה נראה שוט מסוים בסרט שוב ושוב. מטרתו היא להמחיש ולהדגיש את החשיבות של הרגע בעלילה והמתח שהוא יוצר.
הנה קדימון הסרט "אוניית הקרב פוטיומקין":
https://youtu.be/kS5kzTbNKjs
הקלוז-אפ בזמן בסצנת שבירת הצלחת, החוזרת כמה פעמים, שבסרט:
http://youtu.be/ZeSYXHqw32Q
המחווה המפורסמת ביותר למדרגות בסרט "הבלתי משוחדים":
https://youtu.be/QJpRSf4q-hI
סצנת נפילת העגלה במדרגות פוטיומקין שבנמל אודסה:
https://youtu.be/s71vmKc6HkE?long=yes
ניתוח העריכה המהפכנית ופורצת הדרך שבסרט:
https://youtu.be/g5WbeoP_B8E?long=yes
והמון המחוות מסרטי קולנוע לסצנת המדרגות מאוניית הקרב פוטיומקין:
https://youtu.be/yH1tO2D3LCI?long=yes
