שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי הוא ספיידרמן?
ספיידרמן (SpiderMan), איש העכביש, הוא גיבור-על בדיוני שמופיע בחוברות הקומיקס ב"יקום מארוול קומיקס". ספיידרמן הוא בעצם צלם בעיתון ששמו פיטר פארקר, שהפך לגיבור העל ספיידרמן, לאחר שהוא נעקץ על ידי עכביש רדיואקטיבי. הוא משתמש בכוחות והכישורים שניתנו לו כדי להגן על תושבי העיר ונלחם באויבים ורוחשי מזימות שמנסים לפגוע באנשים חפים מפשע ובו.
בילדותו התייתם פיטר פארקר מהוריו, ריצ'רד ומרי פארקר, ועבר לגור בניו יורק עם דודו בן ודודתו מיי, שאימצו אותו וגידלו אותו כבנם. אחד העקרונות המרכזיים שלימד אותו דודו בן הוא ש-"עם כוח גדול באה אחריות גדולה", זהו עיקרון מפתח שמוביל אותו תמיד במאבקו למען הצדק.
הכוחות המיוחדים של ספיידרמן הם היכולת להאחז ולהיצמד כמעט לכל משטח, כוח רב, גמישות רבה, וחוש שישי מיוחד המכונה "חוש העכביש", שנותן לו התראה מוקדמת רגע לפני שארוע מסוכן עלול להתרחש. באופן דיי מפתיע דווקא קורי העכביש אותם הוא משגר מהיידים שלו אינם כוח על, על פי עלילת הקומיקס המקורי ספיידרמן לא מסוגל לייצר את קורי העכביש שלו בצורה טבעית ולמעשה הוא משתמש בקורים סינטטיים מפולימר מיוחד שהוא פיתח בעצמו בעזרת כישוריו ככימאי, המשוגרים מתוך התקני שיגור קורים. את ההתקנים הוא מרכיב על פרקי כף ידו, והם מוסתרים מתחת לחליפה שלו.
ספיידרמן נוצר על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי והופיע לראשונה בשנת 1962. מאז הופעתו הראשונה הפך ספיידרמן לאחד מגיבורי-העל המצליחים ביותר מסחרית ומהמפורסמים ביותר בעולם. למעשה, הוא מדורג במקום השלישי והחמישי מבין גיבורי העל, בסקרים שנערכו בקרב חובבי הקומיקס.
הנה כמה מהכוחות של ספיידרמן (עברית):
https://youtu.be/9PKS-GK-ovU
קדימון הסרט "ספיידרמן - אין דרך הביתה" של סוף 2021 (מתורגם):
https://youtu.be/JOodg8XGPN0
קטעים מ-3 הסרטים בטרילוגיה של ספיידרמן:
http://youtu.be/aP_a90UvUGI
חפירה נהדרת על הסרט החדש של ספיידרמן (עברית):
https://youtu.be/enHKVngc2jQ?long=yes
וסקירה על כל סרטי ספיידרמן (עברית):
https://youtu.be/ovx7r8ILqsM?long=yes
מה הרעיונות שבסרט "שליחות קטלנית"?
הסרט "שליחות קטלנית" (The Terminator) מ-1984 הוא אחד מסרטי הפעולה המרשימים ביותר של הוליווד. אפשר לראות בו מתנה בלתי נשכחת שעולם הקולנוע קיבל בו מהבמאי ג'יימס קמרון (James Cameron) וחברת ההפקה אורייון פיקצ'רס (Orion Pictures).
זהו סרט מדע בדיוני שהפך לאבן דרך בתעשייה, לא רק בזכות העלילה המותחת והמקורית אלא גם בזכות החידושים הטכנולוגיים והרעיונות הפילוסופיים שהציג.
הסיפור מתחיל בעתיד דיסטופי שבו מערכת בינה מלאכותית בשם "סקיינט" (Skynet) משתלטת על העולם. סקיינט, שפותחה במקור כדי להגן על האנושות, הופכת למודעת לעצמה ומשיקה מתקפה גרעינית שמוחקת את רוב האנושות. אלו ששרדו נאלצים להילחם בצבא רובוטים שמנסה להשמידם.
העלילה מתמקדת בשרה קונור (Sarah Connor), צעירה רגילה שנמצאת לפתע במרכז הקונפליקט הזה. "שליחות קטלנית" מספר על מתנקש סייבורג רצחני בשם "המחסל" ובגילומו האיקוני של ארנולד שוורצנגר (Arnold Schwarzenegger). המחסל, או הטרמינייטור, נשלח על ידי סקיינט כדי להרוג את שרה ולמנוע את לידת בנה העתידי, ג'ון קונור (John Connor), מי שעתיד להפוך למנהיג ההתנגדות האנושית.
במקביל, ג'ון שולח מהעתיד את קייל ריס (Kyle Reese), חייל נאמן, כדי להגן על אמו. המרדף בין המחסל לריס ושרה יוצר מתח בלתי פוסק ומעלה שאלות על גורל, בחירה חופשית וטכנולוגיה.
הרעיון של מסע בזמן היה מרכזי בסרט והוביל לדיונים רבים על פרדוקסים ותוצאות בלתי צפויות. מעבר לכך, הסרט הציג את הרובוטיקה בצורה שלא נראתה קודם לכן בקולנוע. המחסל של שוורצנגר היה שילוב מושלם בין אנושיות למכונה - דמות חסרת רחמים אך מרתקת מבחינה חזותית וטכנולוגית. האפקטים המיוחדים, שהיו פורצי דרך לתקופה ההיא, נתנו תחושה אמינה ומצמררת לעולם שבו מכונות יכולות להיראות ולהתנהג כמו בני אדם.
"שליחות קטלנית" הופק בתקציב צנוע יחסית של 6.4 מיליון דולר אך גרף כ-78.3 מיליון דולר בצפון אמריקה בלבד, ובעולם כולו הגיע להכנסות של כ-101.4 מיליון דולר והפך לקלאסיקה מיידית.
ההצלחה של הסרט לא רק ביססה את מעמדו של קמרון כבמאי מוביל אלא גם הפכה את שוורצנגר לכוכב-על בינלאומי. מעבר לכך, הסרט היה יריית הפתיחה לזיכיון מצליח שכלל סרטי המשך, סדרות טלוויזיה ומשחקי וידאו שהעמיקו את העולם הפוסט-אפוקליפטי שיצר קמרון.
מעבר לאקשן ולדרמה, "שליחות קטלנית" הוא סיפור על האנושיות עצמה – על איך שאנחנו מגדירים את עצמנו מול טכנולוגיה מתקדמת שמאיימת לעלות עלינו. הסרט הזה היה לא רק בידור אלא גם אזהרה מפני העתיד שאנחנו יוצרים במו ידינו.
ואגב, בניגוד לסיקוולים רבים (סרטי המשך), טרמינייטור 2 משנות ה-90 הוא דוגמה מושלמת לסרט המשך מצוין. הסרט, שנקרא Terminator 2: Judgment Day מציג אקשן מדהים, נועז, מותח ומהיר הרבה יותר, עמוס אפקטים חזותיים וסיפורים וכמובן בכיכובו של T-800, "המחסל" שמגולם כרגיל על ידי שוורצנגר.
הנה הסיפור של "שליחות קטלנית" (עברית):
https://youtu.be/KjL1aRMoDg0?t=10s
קדימון שליחות קטלנית (The Terminator) הטרמינטור המקורי:
https://youtu.be/k64P4l2Wmeg
השליחות של ארנולד - סצנת I'll be back
https://youtu.be/tYc2jQaM8gM
סצנת הפתיחה המבעיתה של "שליחות קטלנית 2":
https://youtu.be/DHKxoARmjLU
ונזכיר שארנולד התפרסם בכלל כאלוף עולם בגוף:
https://youtu.be/mYHr2ZTnbeU?long=yes
מה גדולתו של הסרט "בלייד ראנר"?
לא פעם נבחר הסרט "בלייד ראנר" לסרט המדע הבדיוני הטוב בכל הזמנים. רוב המבקרים סבורים שהסרט עם המציאות העתידנית הלא-מלהיבה שלו, הוא למעשה יצירת פאר קולנועית. הסרט, בבימויו של הבמאי רידלי סקוט, מציג את קצין המשטרה ריק דקארד בלוס אנג'לס של שנת 2019. הוא מתאר מציאות עתידית קודרת ואפלולית, דיסטופיה.
הגיבור מקבל משימה לחסל כפילי-אדם שהסתננו אל העיר. הוא רודף אחריהם בעיר גדולה, חשוכה ומזוהמת מארובות הפולטות עשן ללא הפסקה, מעין מטרופולין עצום שאווירו דחוס וסמיך, מקום עתיר מיעוטים, תימהונים וכתות הזויות, בשווקים שמזכירים את תרבויות המזרח. אל מול גורדי שחקים בגובה מצמרר, הוא נוסע בכלי רכב מעופפים, בין בניינים עטויי שלטי פרסומת אימתניים בגודלם. עשירי החברה הזו כבר ברחו מכדור הארץ זה מכבר ועברו להתגורר במקום אחר, אוף וורלד, נעים ונקי יותר.
לא רבים יודעים שדרכו של "בלייד ראנר" אל המסך הייתה מלאת קשיים ורצופת מכשולים. לא מעט הסתבכויות וקשיים ליוו את עשייתו של הסרט וגם לאחר שיצא בשנת 1982 להקרנות, הוא נחל כישלון חרוץ. הצופים כמעט ולא באו לראותו.
ההסבר לכישלון בקופות הוא שבאותן שנים הוצפו בתי הקולנוע בסרטי מדע בדיוני גרועים. זה גרם לכך שהקהל מאס מהם ולא נהר לסרט המוצדק הזה, שיהפוך ברבות השנים לסרט פולחן ויקבל את ההכרה המגיעה לו כיצירת מופת.
הסרט מבוסס באופן רופף על הספר "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" מאת פיליפ ק. דיק. במקום סיפורי גבורה ומלחמות עתירות שכלולים ומערכות לייזר להשמדה, הוא הציג בספרי המדע הבדיוני שלו גיבורים מסובכים, רדופים, שמחלות נפש וסמים מבלבלים להם את המציאות עם הזיות. הסופר דיק, אגב, תעב סרטים הוליוודיים והירבה לסרב להצעות להפוך את ספריו לסרטים.
אבל כיוצא מן הכלל העניק הסרט העתידני "בלייד ראנר" חוויה ויזואלית מסחררת לצופים. ממש כמו "מטרופוליס" משנות ה-30, סרטו הדיסטופי של פריץ לאנג הגרמני, גם יוצר בלייד ראנר, רידלי סקוט, הקיף את עצמו במיטב המומחים בתחום האפקטים המיוחדים. הוא אסף בעלי מקצוע שעשו בעבר את האפקטים לסרטים כמו "אודיסיאה בחלל 2001" ו"סטאר טרק" והצליח ליצור איתם חברה עתידנית לא פשוטה, אבל כזו שאפשר להאמין לה. והשם "בלייד ראנר", אגב, נלקח בכלל מספר אחר של סופר אחר, בשם אלן אי. נורס..
פתיחת הסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/ePbK0tiVWKY
מה כל כך מוצלח בסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/4ax1pz3riAU
קדימון הסרט הבדיוני הטוב אי-פעם:
http://youtu.be/eogpIG53Cis
חוות דעת על "בלייד ראנר":
http://youtu.be/GXRlGULqHxg
האסתטיקה של בלייד ראנר:
http://youtu.be/iYhJ7Mf2Oxs
וקדימון הסרט בלייד ראנר 2049 סרט המשך ל"בלייד ראנר" (מתורגם):
https://youtu.be/rBlO1HZMcvA
מיהו פלאש גורדון?
פלאש גורדון (Flash Gordon), מהגיבורים המפורסמים של הקומיקס האמריקאי, הוא ספורטאי בלונדיני שמוצא עצמו יום אחד בכוכב מונגו, ביחד עם חברתו היפה דייל ארדן והמדען הגאון זרקוב. בכוכב מונגו נאבק פלאש במינג, הרודן המרושע של הכוכב, בכדי לשחררו מידי העריץ.
פלאש גורדון נולד כגיבור רצועת קומיקס מדע בדיונית, שפורסמה לראשונה בינואר 1934. גם בישראל זכה פלאש גורדון לפופולאריות גדולה ובארץ ישראל של ימי המנדט הוא היה שני בפופולאריות שלו כגיבור קולנועי רק לטרזן.
הנה קדימון לסרט של פלאש גורדון משנות ה-80:
https://youtu.be/VzFwECV8Kkk
הטריילר לסרט המקורי מ-1936:
https://youtu.be/NbnJB3DHAQ0
הקומיקס של פלאש גורדון - זה שהתחיל את ההתלהבות:
https://youtu.be/PrdThmQTtWQ
סרטי האנימציה:
https://youtu.be/HKFYZTn2_F8
ושיר הנושא של להקת קווין לסרט פלאש גורדון:
https://youtu.be/LfmrHTdXgK4
מה מיוחד בסרטי מלחמת הכוכבים?
סדרת סרטי המדע הבדיוני "מלחמת הכוכבים" (Star Wars) היא אחת מהסדרות המצליחות והרווחיות בתולדות הקולנוע.
הסרט הראשון מ-1978 הוא עדיין אחד מסרטי הקאלט הגדולים של כל הזמנים. כשהוא יצא לאקרנים, "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס לא זו בלבד שזכה להצלחה עצומה, הוא גם יצר מעריצי פולחן שמטורפים עליו והפך לסדרת סרטי קאלט עם עוד 5 סרטי המשך מצליחים במיוחד.
כל אחד מסרטי הסדרה, שהזמינה את כולנו להצטרף למסע אל "גלקסיה רחוקה, רחוקה", מתאר מלחמה של "טובים" אל מול "רעים".
בין המשתתפים בסרטי הסדרה היו גם בני אדם, אבל גם חייזרים מסוגים שונים, כולל כאלו שהפנים שלהם הזכירו סיוטים של מאפרים בהוליווד וכמובן גם סוגים מגוונים של רובוטים.
במהלך השנים הלכה ויצרה "מלחמת הכוכבים" השפעה תרבותית עצומה. במפקד האוכלוסין הבריטי של שנת 2001 ציינו כמעט 400 אלף איש שהדת שלהם היא "ג'דיי" מהסדרה. לא כדאי לזלזל בעובדה הזו, כי זה אמר אז שהיא הייתה לדת הרביעית בגודלה בסקר, עם כמות "מאמינים" גדולה יותר בבריטניה מזו של דתות עם משקל מסוים, כמו הבודהיזם והיהדות.
את הסדרה, המשלבת בגאונות דרמה משפחתית מסוימת עם תורות מיסטיות מהמזרח, יצר כאמור במאי הקולנוע ג'ורג' לוקאס. הוא גם מי שביים את רוב הסרטים בה. הסדרה, שנעשתה בסוף שנות ה-70, הקדימה את זמנה ושילבה רעיונות ואפקטים מיוחדים ברמה גבוהה מאד.
הסרטים הראשונים בסדרה זכו להצלחה אדירה. בלטו בה האפקטים המיוחדים המוצלחים שהציגה ושנחשבו אז לפורצי דרך. כל זאת ללא תוכנות המחשב והאנימציה הממוחשבת שמבצעות כיום בקלות דברים דומים.
לצורך כך השתמשו אז יוצרי הסרט במגוון כלים והמצאות יצירתיות. בין השיטות ששימשו אותן היה שימוש חכם במודלים של דגמי חלליות מוקטנים, הפעלה מרחוק באמצות מנופים, גלגלות, כבלים ואמצעים מכניים נוספים.
בלטו גם שיטות העריכה החדשניות והיצירתיות, ששלבו קולאז'ים והדבקות חכמות, עם שילובים עתירי דמיון של תמונות ופריימים בסרט. וכמובן שאין לשכוח שזהו גם אחד הסרטים הראשונים שצולמו בצילום דיגיטלי.
הסדרה היא סוג של פלא תרבותי והכניסה לתרבות כמה דמויות שהפכו לאייקוניות. המוכרות בדמויות הסדרה הללו הן דארת' ויידר, המפקד העליון של צבא האימפריה, אביר הג'די המאסטר יודה, אותו חייזר ירוק ובעל אוזניים ארוכות, אביר הג'דיי האחרון לוק סקייווקר, הרובוט הצעיר Droid BB-8 והרובוט המקורי והמיתולוגי של סטאר-וורז R2-D2.
ואכן, מעריצי הסדרה האדוקים הם לא פחות מעניינים מהסרטים. רובם קהל אוהד בצורה לא רגילה. רבים מהם עוסקים באספנות של פריטים מסחריים ששווקו במהלך השנים עם דמויות מסרטי "מלחמות הכוכבים" או ברוחן.
כמות המחוות שעושים לסצנות ולדמויות מהסדרה באינטרנט היא אינסופית וכוללת סרטונים, שיוודים, שחזורי לגו ועוד. לא מעט מעריצים יוכלו לדקלם גם באמצע הלילה סצנות שלמות מתוך סרטי "מלחמת הכוכבים" השונים.
בחסותו האדיבה של ג'ורג' לוקאס, שזיהה את הפופולאריות שלה, עברה הסדרה מסחור בלתי נתפס והפכה למפלצת מרצ'נדייזינג, הכוללת בובות, קלמרים, ספרים, קומיקס, ילקוטים ומה לא. מעריכים את ההכנסות שהמוצרים הללו יצרו במהלך השנים ביותר מ-25 מיליארד דולר!
לאחר שג'ורג' לוקאס מכר לאולפני דיסני את הזיכיון על המותג כולו הם החליטו ליצור טרילוגיה חדשה, שמצולמת ומוקרנת החל משנת 2015. לוקאס משמש בה יועץ בלבד, לאחר שדיסני התקשו לקבל את השליטה המוחלטת שלו בסדרה.
הטרילוגיה החדשה עושה שימוש בטכנולוגיה מעודכנת ובאפקטים המיוחדים המודרניים ביותר ומחדשת את העולם הוויזואלי והדמויות המרתקות. במיוחד מרשימה עבודת האנימציה הממוחשבת שמשמשת לייצור רובוטים, חייזרים, עולמות רחוקים וקרבות חלל.
בואו למלחמת הכוכבים (עברית):
https://youtu.be/SeDOoLwQQGo?qr=yes
מצגת וידאו על הסרטים הללו:
https://youtu.be/LxrGrUNFQlk
הנה "מלחמת הכוכבים" (עברית):
https://youtu.be/MAS6HqJqL9Y
האימפריה מכה שנית (עברית):
http://youtu.be/W5063OYQoU8
קדימון הסרט האחרון "מלחמת הכוכבים - הכוח מתעורר" (מתורגם):
http://youtu.be/C_lGC4zb9o8
תעשיית המרצ'נדייזינג של "סטאר וורז":
http://youtu.be/dGw1Ja_A540
ובואו לטוס על פלקון המילניום מהסרט החדש "הכוח מתעורר"
https://youtu.be/VAuNy5k9SH8?qr=yes
מיהו איירון מן וכיצד הוא ניבא את העתיד?
גיבור העל איירון מן, "איש הפלדה", הוא דמותו הנסתרת הבדיונית של המולטי-מיליונר והממציא הגאון טוני סטארק. במצב קשה שהיה בו, כדי לחמוק מהשבי של ברנש שלכד אותו כדי שייצר לו נשק שטני, הוא בונה חליפת שריון משוכללת שמאפשרת לו להימלט משוביו ובהמשך גם להגן על העולם בתור "איירון מן".
ממציא הדמות סטן לי שאב את ההשראה לסטארק מהדמות המפורסמת של הווארד יוז, איש העסקים שהמציא המצאות ומיזמים מדהימים ומשונים גם יחד (ראו באאוריקה בתגית "הווארד יוז"). איירון מן הדמות, הסיפור והמציאות נפגשו שוב בפרק מהסדרה שחזה בדייקנות את פיגועי הענק במגדלי התאומים ובפנטגון באמריקה (ראו באאוריקה בתגית "פיגועי 11 בספטמבר").
כמו באטמן, גם סטארק (האיש שהוא איירון מן) אינו בעל כוחות על, אלא בעל הון והמצאות שמתבסס על עזרים טכנולוגיים כדי להציל את העולם. אבל בניגוד לבאטמן, איירון מן הוא גם בעל חוש הומור וגם לא סודי - כולם יודעים שסטארק הוא איירון-מן ולכן לא ניתן לאיים עליו. מצד שני, הרעים תמיד מעוניינים לפגוע בו..
הנה סיפור הסרט "איירון מן" (עברית):
https://youtu.be/rV2lGzPRs0Y?t=10s
הקדימון לסרט איירון-מן 3:
http://youtu.be/Zxi20uRdJ88
טוני סטארק נגד שני מטוסי F22 באוויר:
https://youtu.be/_873UeiwnVA
והאות מסדרת טלוויזיה מצויירת על איש הברזל:
http://youtu.be/0Wn4iYoMcAA
מה קרה בפארק היורה?
הסרט "פארק היורה" (Jurassic Park) הוא אחד הסרטים המכניסים בכל הזמנים. אבל פארק היורה (Jurassic Park) הוא הרבה יותר מסתם סרט על דינוזאורים. כשהוא יצא לאקרנים בשנת 1993, בהתבסס על ספרו המצליח של מייקל קרייטון (Michael Crichton) משנת 1990, שינה הסרט הזה את פני תעשיית הקולנוע ואת הדרך שבה אנו מדמיינים את היצורים הפרהיסטוריים האלה.
הבמאי סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) לקח את הרעיון המופרך לכאורה של פארק שעשועים עם דינוזאורים חיים והפך אותו לחוויה קולנועית נדירה, שממשיכה להדהד עד היום.
הסרט מתחיל כשהמיליארדר ג'ון המונד (John Hammond) מזמין קבוצה קטנה של מומחים, ביניהם הפליאונטולוג ד"ר אלן גרנט (Alan Grant) והמתמטיקאי איאן מלקולם (Ian Malcolm), לבקר באי בו הוא הקים פארק שעשועים מהפכני.
באמצעות דנ"א של דינוזאורים שנשמר בתוך יתושים מאובנים בענבר, הצליחו בסרט מדעני הפארק להחיות מחדש מגוון מינים של דינוזאורים.
תחילתו של הסרט במראה המופלא, כשגם המדענים וגם הקהל חווים את המראה המדהים של דינוזאורים חיים, שלמול עיניהם צועדים על אדמת כדור הארץ.
כמובן שהדברים משתבשים במהירות כשמערכות האבטחה נכשלות וקורסות והדינוזאורים משתחררים וזורעים הרס בכל רחבי האי. ביחד עם הדמויות אנו עוברים מיראה ויופי לסיוט מפחיד של הישרדות, פחד ולחץ שמשאיר את הקהל מתוח, על קצה המושב.
מה שהפך את הסרט למיוחד כל כך היה השילוב המושלם בין אפקטים מיוחדים מהפכניים לבין סיפור מרתק על הגבול הדק שבין התקדמות מדעית לבין יהירות אנושית. ספילברג השתמש בשילוב חכם של דינוזאורים אנימטרוניים שנבנו על ידי סטן וינסטון (Stan Winston) ואנימציית מחשב חדשנית לזמנה של חברת אינדסטריאל לייט אנד מג'יק (Industrial Light & Magic).
הסרט היה פורץ דרך בשילוב בין אנימציה ממוחשבת לאפקטים פיזיים. התוצאה הייתה כל כך משכנעת שגם היום, שלושים שנה אחרי, הדינוזאורים בסרט נראים אמיתיים להפליא.
הצילומים התקיימו במגוון מיקומים מרהיבים. בניגוד לדיבורים על האי קוקוס, היה זה האי קואאי (Kauai) בהוואי ששימש כרקע למרבית סצנות החוץ, כולל הנוף המרשים של "אי נובלר" (Isla Nublar) הבדיוני. לסצנת ההגעה המפורסמת במסוק שימשו מפלי מאנואה (Manawaiopuna Falls), שמכונים כיום בהתאם, "מפלי פארק היורה". סצנות נוספות צולמו ברד רוק קניון (Red Rock Canyon) בקליפורניה.
ההצלחה העצומה של הסרט הובילה ליצירת סרטי המשך שהיו לסדרת פארק היורה. כך החלה האבולוציה של פארק היורה, עם "העולם האבוד" (The Lost World) ב-1997 ו"פארק היורה 3" ב-2001. הפריצה המחודשת הגיעה ב-2015, עם "עולם היורה" (Jurassic World) שהציג פארק שעשועים פעיל ומצליח, לאחר מכן "ממלכה נופלת" (Fallen Kingdom) ב-2018 ו"שליטה" (Dominion) ב-2022.
הסרטים הללו השפיעו לא רק על תעשיית הקולנוע אלא גם על המדע הפופולרי. דור שלם של פליאונטולוגים מספר שההשראה שלהם הגיעה מהצפייה בפארק היורה. כבר הסרט המקורי עזר גם לשינוי התפיסה הציבורית של הדינוזאורים, מיצורים איטיים וזוחלים לבעלי חיים חכמים, זריזים ומורכבים.
מעבר להצלחה הקופתית העצומה, פארק היורה נשאר רלוונטי גם היום בזכות הנושאים שהוא מעלה: גבולות ההתערבות האנושית בטבע, האחריות שמגיעה עם כוח טכנולוגי והשאלה האם כל דבר שאפשר לעשות מבחינה מדעית אכן צריך להיעשות.
ואולי זו אחת הסיבות שגם אחרי שנים רבות, כשאנחנו שומעים את נעימת הפתיחה המפורסמת של ג'ון ויליאמס (John Williams), אנחנו עדיין מרגישים את אותה התרגשות של הפעם הראשונה.
הנה סיפורו של הסרט "פארק היורה" (עברית):
https://youtu.be/GKEPGyuM8LU?t=10s
סצינת ההיכרות עם הפארק:
https://youtu.be/E8WaFvwtphY
קדימון לסרט השלישי בסדרת "פארק היורה" (מתורגם):
https://youtu.be/cfu60jxfWjQ
האדם כיתוש:
https://youtu.be/P3qLQ67ZdBQ
פארק ההרפתקאות המבוסס על פארק היורה:
https://youtu.be/_7IoL7mij5E
מלחין הפסקול ג'ון וויליאמס מנצח על המוסיקה ממנו:
https://youtu.be/-NqaupGcCpw
והאם ניתן בכלל לשבט דינוזאורים כמו בסרט? (עברית)
https://youtu.be/kwR_zbl9TDo?long=yes
מה חזה הספר "אל הירח" של ז'ול ורן?
ספרו של ז'ול ורן "אל הירח" הוא ספר שהיטיב לתאר כבר בשנת 1870, מסע עתידי של בני-אדם אל הירח.
המדהים הוא שז'ול ורן הצליח לנבא די במדויק את המסע שיתקיים כ-99 שנה לאחר מכן. היה זה כשהחללית "אפולו 11" תמריא אל הירח, גם היא מאויישת ב-3 אסטרונאוטים. גם היא הגיעה אל הירח פחות או יותר בזמן שנקב ז'ול ורן בספרו. היא אמנם לא נורתה כפגז אלא הונעה בכוחו של מנוע רקטי, אבל הגאון הספרותי הבידיוני ידע לחזות את העתיד די יפה.
מלייס התרשם מאד מהספר ויצר את הסרט "מסע אל הירח", שהושפע ממנו בבירור. הוא נחשב, אגב, לסרט המדע הבדיוני הראשון בהיסטוריה.
על ספרו של ז'ול ורן "אל הירח":
https://youtu.be/KKZf5Ycf6nc
על הסרט "מסע לירח" של ז'ורז' מלייס, שהושפע ממנו:
https://youtu.be/uMBkDT_eG5g
ההגעה אל הירח של אפולו 11:
https://youtu.be/xLu0Ak9Blog
ותכנית חינוכית על ז'ול ורן והספר בשוסטר את שוסטר (עברית):
https://youtu.be/wSFxZbOwhlc?t=17m30s&end=20m50s
מה היה המחשב החייזרי?
עיצוב בעולם המחשבים של שנות ה-80 היה עניין מאד בעייתי. היו יצרנים שהעיזו לעצב עם דמיון ויצירתיות ויצרו מחשבים שנראו אחרת. אבל מסיבה לא ברורה, כל מי מהם שלא קראו להם סטיב ג'ובס פשוט נכחדו.
בין כל המחשבים הייתה חברה שהציגה מראה עיצובי מרהיב ומפתיע. לא קראו לה Apple והיא גם לא הייתה אמריקאית. זה היה היצרן ההולנדי הולבורן, שהמחשבים שלו היו כמו שנהגו לומר באותו עשור... "מדליקים"!
מחשב ההולבורן החייזרי יוצר בעיר ההולנדית הולטן (Holten), אבל נראה כאילו הוא יצא מסרט סיינס פיקשן או מסדרת טלוויזיה של מדע בדיוני.
זוקף את ראשו המסכי למעלה ומביט במשתמש בו בתימהון, המחשב הזה היה ונותר המחשב התיאטרלי ביותר בתולדות המחשוב. היו לו 64k של זכרון RAM וכונן קשיח וגוף בגודל שהגיע לממדים של מקרר.
אז הולבורן שרדה בקושי 4 שנים, עד שפשטה רגל בנחשול של מחשבי ה-IBM PC שלקחו השוק מבלי למצמץ, אבל לתקופה מוגבלת גם הם. כי את העשור הזה ניצחו דווקא החקיינים המשעממים, אלה עם תואמי ה-IBM הזולים מהמזרח הרחוק, שהקפידו להיראות אותו דבר, ולא פחות שעממו מההשראה שלהם בחברת IBM, שהרגה את הקסם של ההולבורן.
אז כן, הולבורן, שעוצב בידי H.M. Polack, מונצח אמנם בבית הקברות של העיצוב, אבל עדיין - בסוף ואחרי הרבה הרפתקאות, מי שניצחה את עולם הטכנולוגיה היא פיית העיצוב של עולם המיחשוב ההוא ומי שתהפוך במילניום החדש גם לחברה העסקית הכי מצליחה בהיסטוריה, חברת Apple.
הנה קיצור סיפורו של מחשב ההולבורן, מוביל המחשבים המוזרים של האייטיז:
https://youtu.be/TXNKkx_ZcaQ
מחשב הולבורן 6100 במשרד:
https://youtu.be/H-xoC5zRjjE
הפעלה ראשונה אחרי 30 שנה:
https://youtu.be/ni7wvCmHqaU
וגם כאן:
https://youtu.be/bb4ojjqBlKY
ספיידרמן (SpiderMan), איש העכביש, הוא גיבור-על בדיוני שמופיע בחוברות הקומיקס ב"יקום מארוול קומיקס". ספיידרמן הוא בעצם צלם בעיתון ששמו פיטר פארקר, שהפך לגיבור העל ספיידרמן, לאחר שהוא נעקץ על ידי עכביש רדיואקטיבי. הוא משתמש בכוחות והכישורים שניתנו לו כדי להגן על תושבי העיר ונלחם באויבים ורוחשי מזימות שמנסים לפגוע באנשים חפים מפשע ובו.
בילדותו התייתם פיטר פארקר מהוריו, ריצ'רד ומרי פארקר, ועבר לגור בניו יורק עם דודו בן ודודתו מיי, שאימצו אותו וגידלו אותו כבנם. אחד העקרונות המרכזיים שלימד אותו דודו בן הוא ש-"עם כוח גדול באה אחריות גדולה", זהו עיקרון מפתח שמוביל אותו תמיד במאבקו למען הצדק.
הכוחות המיוחדים של ספיידרמן הם היכולת להאחז ולהיצמד כמעט לכל משטח, כוח רב, גמישות רבה, וחוש שישי מיוחד המכונה "חוש העכביש", שנותן לו התראה מוקדמת רגע לפני שארוע מסוכן עלול להתרחש. באופן דיי מפתיע דווקא קורי העכביש אותם הוא משגר מהיידים שלו אינם כוח על, על פי עלילת הקומיקס המקורי ספיידרמן לא מסוגל לייצר את קורי העכביש שלו בצורה טבעית ולמעשה הוא משתמש בקורים סינטטיים מפולימר מיוחד שהוא פיתח בעצמו בעזרת כישוריו ככימאי, המשוגרים מתוך התקני שיגור קורים. את ההתקנים הוא מרכיב על פרקי כף ידו, והם מוסתרים מתחת לחליפה שלו.
ספיידרמן נוצר על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי והופיע לראשונה בשנת 1962. מאז הופעתו הראשונה הפך ספיידרמן לאחד מגיבורי-העל המצליחים ביותר מסחרית ומהמפורסמים ביותר בעולם. למעשה, הוא מדורג במקום השלישי והחמישי מבין גיבורי העל, בסקרים שנערכו בקרב חובבי הקומיקס.
הנה כמה מהכוחות של ספיידרמן (עברית):
https://youtu.be/9PKS-GK-ovU
קדימון הסרט "ספיידרמן - אין דרך הביתה" של סוף 2021 (מתורגם):
https://youtu.be/JOodg8XGPN0
קטעים מ-3 הסרטים בטרילוגיה של ספיידרמן:
http://youtu.be/aP_a90UvUGI
חפירה נהדרת על הסרט החדש של ספיידרמן (עברית):
https://youtu.be/enHKVngc2jQ?long=yes
וסקירה על כל סרטי ספיידרמן (עברית):
https://youtu.be/ovx7r8ILqsM?long=yes
הסרט "שליחות קטלנית" (The Terminator) מ-1984 הוא אחד מסרטי הפעולה המרשימים ביותר של הוליווד. אפשר לראות בו מתנה בלתי נשכחת שעולם הקולנוע קיבל בו מהבמאי ג'יימס קמרון (James Cameron) וחברת ההפקה אורייון פיקצ'רס (Orion Pictures).
זהו סרט מדע בדיוני שהפך לאבן דרך בתעשייה, לא רק בזכות העלילה המותחת והמקורית אלא גם בזכות החידושים הטכנולוגיים והרעיונות הפילוסופיים שהציג.
הסיפור מתחיל בעתיד דיסטופי שבו מערכת בינה מלאכותית בשם "סקיינט" (Skynet) משתלטת על העולם. סקיינט, שפותחה במקור כדי להגן על האנושות, הופכת למודעת לעצמה ומשיקה מתקפה גרעינית שמוחקת את רוב האנושות. אלו ששרדו נאלצים להילחם בצבא רובוטים שמנסה להשמידם.
העלילה מתמקדת בשרה קונור (Sarah Connor), צעירה רגילה שנמצאת לפתע במרכז הקונפליקט הזה. "שליחות קטלנית" מספר על מתנקש סייבורג רצחני בשם "המחסל" ובגילומו האיקוני של ארנולד שוורצנגר (Arnold Schwarzenegger). המחסל, או הטרמינייטור, נשלח על ידי סקיינט כדי להרוג את שרה ולמנוע את לידת בנה העתידי, ג'ון קונור (John Connor), מי שעתיד להפוך למנהיג ההתנגדות האנושית.
במקביל, ג'ון שולח מהעתיד את קייל ריס (Kyle Reese), חייל נאמן, כדי להגן על אמו. המרדף בין המחסל לריס ושרה יוצר מתח בלתי פוסק ומעלה שאלות על גורל, בחירה חופשית וטכנולוגיה.
הרעיון של מסע בזמן היה מרכזי בסרט והוביל לדיונים רבים על פרדוקסים ותוצאות בלתי צפויות. מעבר לכך, הסרט הציג את הרובוטיקה בצורה שלא נראתה קודם לכן בקולנוע. המחסל של שוורצנגר היה שילוב מושלם בין אנושיות למכונה - דמות חסרת רחמים אך מרתקת מבחינה חזותית וטכנולוגית. האפקטים המיוחדים, שהיו פורצי דרך לתקופה ההיא, נתנו תחושה אמינה ומצמררת לעולם שבו מכונות יכולות להיראות ולהתנהג כמו בני אדם.
"שליחות קטלנית" הופק בתקציב צנוע יחסית של 6.4 מיליון דולר אך גרף כ-78.3 מיליון דולר בצפון אמריקה בלבד, ובעולם כולו הגיע להכנסות של כ-101.4 מיליון דולר והפך לקלאסיקה מיידית.
ההצלחה של הסרט לא רק ביססה את מעמדו של קמרון כבמאי מוביל אלא גם הפכה את שוורצנגר לכוכב-על בינלאומי. מעבר לכך, הסרט היה יריית הפתיחה לזיכיון מצליח שכלל סרטי המשך, סדרות טלוויזיה ומשחקי וידאו שהעמיקו את העולם הפוסט-אפוקליפטי שיצר קמרון.
מעבר לאקשן ולדרמה, "שליחות קטלנית" הוא סיפור על האנושיות עצמה – על איך שאנחנו מגדירים את עצמנו מול טכנולוגיה מתקדמת שמאיימת לעלות עלינו. הסרט הזה היה לא רק בידור אלא גם אזהרה מפני העתיד שאנחנו יוצרים במו ידינו.
ואגב, בניגוד לסיקוולים רבים (סרטי המשך), טרמינייטור 2 משנות ה-90 הוא דוגמה מושלמת לסרט המשך מצוין. הסרט, שנקרא Terminator 2: Judgment Day מציג אקשן מדהים, נועז, מותח ומהיר הרבה יותר, עמוס אפקטים חזותיים וסיפורים וכמובן בכיכובו של T-800, "המחסל" שמגולם כרגיל על ידי שוורצנגר.
הנה הסיפור של "שליחות קטלנית" (עברית):
https://youtu.be/KjL1aRMoDg0?t=10s
קדימון שליחות קטלנית (The Terminator) הטרמינטור המקורי:
https://youtu.be/k64P4l2Wmeg
השליחות של ארנולד - סצנת I'll be back
https://youtu.be/tYc2jQaM8gM
סצנת הפתיחה המבעיתה של "שליחות קטלנית 2":
https://youtu.be/DHKxoARmjLU
ונזכיר שארנולד התפרסם בכלל כאלוף עולם בגוף:
https://youtu.be/mYHr2ZTnbeU?long=yes
לא פעם נבחר הסרט "בלייד ראנר" לסרט המדע הבדיוני הטוב בכל הזמנים. רוב המבקרים סבורים שהסרט עם המציאות העתידנית הלא-מלהיבה שלו, הוא למעשה יצירת פאר קולנועית. הסרט, בבימויו של הבמאי רידלי סקוט, מציג את קצין המשטרה ריק דקארד בלוס אנג'לס של שנת 2019. הוא מתאר מציאות עתידית קודרת ואפלולית, דיסטופיה.
הגיבור מקבל משימה לחסל כפילי-אדם שהסתננו אל העיר. הוא רודף אחריהם בעיר גדולה, חשוכה ומזוהמת מארובות הפולטות עשן ללא הפסקה, מעין מטרופולין עצום שאווירו דחוס וסמיך, מקום עתיר מיעוטים, תימהונים וכתות הזויות, בשווקים שמזכירים את תרבויות המזרח. אל מול גורדי שחקים בגובה מצמרר, הוא נוסע בכלי רכב מעופפים, בין בניינים עטויי שלטי פרסומת אימתניים בגודלם. עשירי החברה הזו כבר ברחו מכדור הארץ זה מכבר ועברו להתגורר במקום אחר, אוף וורלד, נעים ונקי יותר.
לא רבים יודעים שדרכו של "בלייד ראנר" אל המסך הייתה מלאת קשיים ורצופת מכשולים. לא מעט הסתבכויות וקשיים ליוו את עשייתו של הסרט וגם לאחר שיצא בשנת 1982 להקרנות, הוא נחל כישלון חרוץ. הצופים כמעט ולא באו לראותו.
ההסבר לכישלון בקופות הוא שבאותן שנים הוצפו בתי הקולנוע בסרטי מדע בדיוני גרועים. זה גרם לכך שהקהל מאס מהם ולא נהר לסרט המוצדק הזה, שיהפוך ברבות השנים לסרט פולחן ויקבל את ההכרה המגיעה לו כיצירת מופת.
הסרט מבוסס באופן רופף על הספר "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" מאת פיליפ ק. דיק. במקום סיפורי גבורה ומלחמות עתירות שכלולים ומערכות לייזר להשמדה, הוא הציג בספרי המדע הבדיוני שלו גיבורים מסובכים, רדופים, שמחלות נפש וסמים מבלבלים להם את המציאות עם הזיות. הסופר דיק, אגב, תעב סרטים הוליוודיים והירבה לסרב להצעות להפוך את ספריו לסרטים.
אבל כיוצא מן הכלל העניק הסרט העתידני "בלייד ראנר" חוויה ויזואלית מסחררת לצופים. ממש כמו "מטרופוליס" משנות ה-30, סרטו הדיסטופי של פריץ לאנג הגרמני, גם יוצר בלייד ראנר, רידלי סקוט, הקיף את עצמו במיטב המומחים בתחום האפקטים המיוחדים. הוא אסף בעלי מקצוע שעשו בעבר את האפקטים לסרטים כמו "אודיסיאה בחלל 2001" ו"סטאר טרק" והצליח ליצור איתם חברה עתידנית לא פשוטה, אבל כזו שאפשר להאמין לה. והשם "בלייד ראנר", אגב, נלקח בכלל מספר אחר של סופר אחר, בשם אלן אי. נורס..
פתיחת הסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/ePbK0tiVWKY
מה כל כך מוצלח בסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/4ax1pz3riAU
קדימון הסרט הבדיוני הטוב אי-פעם:
http://youtu.be/eogpIG53Cis
חוות דעת על "בלייד ראנר":
http://youtu.be/GXRlGULqHxg
האסתטיקה של בלייד ראנר:
http://youtu.be/iYhJ7Mf2Oxs
וקדימון הסרט בלייד ראנר 2049 סרט המשך ל"בלייד ראנר" (מתורגם):
https://youtu.be/rBlO1HZMcvA
פלאש גורדון (Flash Gordon), מהגיבורים המפורסמים של הקומיקס האמריקאי, הוא ספורטאי בלונדיני שמוצא עצמו יום אחד בכוכב מונגו, ביחד עם חברתו היפה דייל ארדן והמדען הגאון זרקוב. בכוכב מונגו נאבק פלאש במינג, הרודן המרושע של הכוכב, בכדי לשחררו מידי העריץ.
פלאש גורדון נולד כגיבור רצועת קומיקס מדע בדיונית, שפורסמה לראשונה בינואר 1934. גם בישראל זכה פלאש גורדון לפופולאריות גדולה ובארץ ישראל של ימי המנדט הוא היה שני בפופולאריות שלו כגיבור קולנועי רק לטרזן.
הנה קדימון לסרט של פלאש גורדון משנות ה-80:
https://youtu.be/VzFwECV8Kkk
הטריילר לסרט המקורי מ-1936:
https://youtu.be/NbnJB3DHAQ0
הקומיקס של פלאש גורדון - זה שהתחיל את ההתלהבות:
https://youtu.be/PrdThmQTtWQ
סרטי האנימציה:
https://youtu.be/HKFYZTn2_F8
ושיר הנושא של להקת קווין לסרט פלאש גורדון:
https://youtu.be/LfmrHTdXgK4
מדע בדיוני
סדרת סרטי המדע הבדיוני "מלחמת הכוכבים" (Star Wars) היא אחת מהסדרות המצליחות והרווחיות בתולדות הקולנוע.
הסרט הראשון מ-1978 הוא עדיין אחד מסרטי הקאלט הגדולים של כל הזמנים. כשהוא יצא לאקרנים, "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס לא זו בלבד שזכה להצלחה עצומה, הוא גם יצר מעריצי פולחן שמטורפים עליו והפך לסדרת סרטי קאלט עם עוד 5 סרטי המשך מצליחים במיוחד.
כל אחד מסרטי הסדרה, שהזמינה את כולנו להצטרף למסע אל "גלקסיה רחוקה, רחוקה", מתאר מלחמה של "טובים" אל מול "רעים".
בין המשתתפים בסרטי הסדרה היו גם בני אדם, אבל גם חייזרים מסוגים שונים, כולל כאלו שהפנים שלהם הזכירו סיוטים של מאפרים בהוליווד וכמובן גם סוגים מגוונים של רובוטים.
במהלך השנים הלכה ויצרה "מלחמת הכוכבים" השפעה תרבותית עצומה. במפקד האוכלוסין הבריטי של שנת 2001 ציינו כמעט 400 אלף איש שהדת שלהם היא "ג'דיי" מהסדרה. לא כדאי לזלזל בעובדה הזו, כי זה אמר אז שהיא הייתה לדת הרביעית בגודלה בסקר, עם כמות "מאמינים" גדולה יותר בבריטניה מזו של דתות עם משקל מסוים, כמו הבודהיזם והיהדות.
את הסדרה, המשלבת בגאונות דרמה משפחתית מסוימת עם תורות מיסטיות מהמזרח, יצר כאמור במאי הקולנוע ג'ורג' לוקאס. הוא גם מי שביים את רוב הסרטים בה. הסדרה, שנעשתה בסוף שנות ה-70, הקדימה את זמנה ושילבה רעיונות ואפקטים מיוחדים ברמה גבוהה מאד.
הסרטים הראשונים בסדרה זכו להצלחה אדירה. בלטו בה האפקטים המיוחדים המוצלחים שהציגה ושנחשבו אז לפורצי דרך. כל זאת ללא תוכנות המחשב והאנימציה הממוחשבת שמבצעות כיום בקלות דברים דומים.
לצורך כך השתמשו אז יוצרי הסרט במגוון כלים והמצאות יצירתיות. בין השיטות ששימשו אותן היה שימוש חכם במודלים של דגמי חלליות מוקטנים, הפעלה מרחוק באמצות מנופים, גלגלות, כבלים ואמצעים מכניים נוספים.
בלטו גם שיטות העריכה החדשניות והיצירתיות, ששלבו קולאז'ים והדבקות חכמות, עם שילובים עתירי דמיון של תמונות ופריימים בסרט. וכמובן שאין לשכוח שזהו גם אחד הסרטים הראשונים שצולמו בצילום דיגיטלי.
הסדרה היא סוג של פלא תרבותי והכניסה לתרבות כמה דמויות שהפכו לאייקוניות. המוכרות בדמויות הסדרה הללו הן דארת' ויידר, המפקד העליון של צבא האימפריה, אביר הג'די המאסטר יודה, אותו חייזר ירוק ובעל אוזניים ארוכות, אביר הג'דיי האחרון לוק סקייווקר, הרובוט הצעיר Droid BB-8 והרובוט המקורי והמיתולוגי של סטאר-וורז R2-D2.
ואכן, מעריצי הסדרה האדוקים הם לא פחות מעניינים מהסרטים. רובם קהל אוהד בצורה לא רגילה. רבים מהם עוסקים באספנות של פריטים מסחריים ששווקו במהלך השנים עם דמויות מסרטי "מלחמות הכוכבים" או ברוחן.
כמות המחוות שעושים לסצנות ולדמויות מהסדרה באינטרנט היא אינסופית וכוללת סרטונים, שיוודים, שחזורי לגו ועוד. לא מעט מעריצים יוכלו לדקלם גם באמצע הלילה סצנות שלמות מתוך סרטי "מלחמת הכוכבים" השונים.
בחסותו האדיבה של ג'ורג' לוקאס, שזיהה את הפופולאריות שלה, עברה הסדרה מסחור בלתי נתפס והפכה למפלצת מרצ'נדייזינג, הכוללת בובות, קלמרים, ספרים, קומיקס, ילקוטים ומה לא. מעריכים את ההכנסות שהמוצרים הללו יצרו במהלך השנים ביותר מ-25 מיליארד דולר!
לאחר שג'ורג' לוקאס מכר לאולפני דיסני את הזיכיון על המותג כולו הם החליטו ליצור טרילוגיה חדשה, שמצולמת ומוקרנת החל משנת 2015. לוקאס משמש בה יועץ בלבד, לאחר שדיסני התקשו לקבל את השליטה המוחלטת שלו בסדרה.
הטרילוגיה החדשה עושה שימוש בטכנולוגיה מעודכנת ובאפקטים המיוחדים המודרניים ביותר ומחדשת את העולם הוויזואלי והדמויות המרתקות. במיוחד מרשימה עבודת האנימציה הממוחשבת שמשמשת לייצור רובוטים, חייזרים, עולמות רחוקים וקרבות חלל.
בואו למלחמת הכוכבים (עברית):
https://youtu.be/SeDOoLwQQGo?qr=yes
מצגת וידאו על הסרטים הללו:
https://youtu.be/LxrGrUNFQlk
הנה "מלחמת הכוכבים" (עברית):
https://youtu.be/MAS6HqJqL9Y
האימפריה מכה שנית (עברית):
http://youtu.be/W5063OYQoU8
קדימון הסרט האחרון "מלחמת הכוכבים - הכוח מתעורר" (מתורגם):
http://youtu.be/C_lGC4zb9o8
תעשיית המרצ'נדייזינג של "סטאר וורז":
http://youtu.be/dGw1Ja_A540
ובואו לטוס על פלקון המילניום מהסרט החדש "הכוח מתעורר"
https://youtu.be/VAuNy5k9SH8?qr=yes
גיבור העל איירון מן, "איש הפלדה", הוא דמותו הנסתרת הבדיונית של המולטי-מיליונר והממציא הגאון טוני סטארק. במצב קשה שהיה בו, כדי לחמוק מהשבי של ברנש שלכד אותו כדי שייצר לו נשק שטני, הוא בונה חליפת שריון משוכללת שמאפשרת לו להימלט משוביו ובהמשך גם להגן על העולם בתור "איירון מן".
ממציא הדמות סטן לי שאב את ההשראה לסטארק מהדמות המפורסמת של הווארד יוז, איש העסקים שהמציא המצאות ומיזמים מדהימים ומשונים גם יחד (ראו באאוריקה בתגית "הווארד יוז"). איירון מן הדמות, הסיפור והמציאות נפגשו שוב בפרק מהסדרה שחזה בדייקנות את פיגועי הענק במגדלי התאומים ובפנטגון באמריקה (ראו באאוריקה בתגית "פיגועי 11 בספטמבר").
כמו באטמן, גם סטארק (האיש שהוא איירון מן) אינו בעל כוחות על, אלא בעל הון והמצאות שמתבסס על עזרים טכנולוגיים כדי להציל את העולם. אבל בניגוד לבאטמן, איירון מן הוא גם בעל חוש הומור וגם לא סודי - כולם יודעים שסטארק הוא איירון-מן ולכן לא ניתן לאיים עליו. מצד שני, הרעים תמיד מעוניינים לפגוע בו..
הנה סיפור הסרט "איירון מן" (עברית):
https://youtu.be/rV2lGzPRs0Y?t=10s
הקדימון לסרט איירון-מן 3:
http://youtu.be/Zxi20uRdJ88
טוני סטארק נגד שני מטוסי F22 באוויר:
https://youtu.be/_873UeiwnVA
והאות מסדרת טלוויזיה מצויירת על איש הברזל:
http://youtu.be/0Wn4iYoMcAA
הסרט "פארק היורה" (Jurassic Park) הוא אחד הסרטים המכניסים בכל הזמנים. אבל פארק היורה (Jurassic Park) הוא הרבה יותר מסתם סרט על דינוזאורים. כשהוא יצא לאקרנים בשנת 1993, בהתבסס על ספרו המצליח של מייקל קרייטון (Michael Crichton) משנת 1990, שינה הסרט הזה את פני תעשיית הקולנוע ואת הדרך שבה אנו מדמיינים את היצורים הפרהיסטוריים האלה.
הבמאי סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) לקח את הרעיון המופרך לכאורה של פארק שעשועים עם דינוזאורים חיים והפך אותו לחוויה קולנועית נדירה, שממשיכה להדהד עד היום.
הסרט מתחיל כשהמיליארדר ג'ון המונד (John Hammond) מזמין קבוצה קטנה של מומחים, ביניהם הפליאונטולוג ד"ר אלן גרנט (Alan Grant) והמתמטיקאי איאן מלקולם (Ian Malcolm), לבקר באי בו הוא הקים פארק שעשועים מהפכני.
באמצעות דנ"א של דינוזאורים שנשמר בתוך יתושים מאובנים בענבר, הצליחו בסרט מדעני הפארק להחיות מחדש מגוון מינים של דינוזאורים.
תחילתו של הסרט במראה המופלא, כשגם המדענים וגם הקהל חווים את המראה המדהים של דינוזאורים חיים, שלמול עיניהם צועדים על אדמת כדור הארץ.
כמובן שהדברים משתבשים במהירות כשמערכות האבטחה נכשלות וקורסות והדינוזאורים משתחררים וזורעים הרס בכל רחבי האי. ביחד עם הדמויות אנו עוברים מיראה ויופי לסיוט מפחיד של הישרדות, פחד ולחץ שמשאיר את הקהל מתוח, על קצה המושב.
מה שהפך את הסרט למיוחד כל כך היה השילוב המושלם בין אפקטים מיוחדים מהפכניים לבין סיפור מרתק על הגבול הדק שבין התקדמות מדעית לבין יהירות אנושית. ספילברג השתמש בשילוב חכם של דינוזאורים אנימטרוניים שנבנו על ידי סטן וינסטון (Stan Winston) ואנימציית מחשב חדשנית לזמנה של חברת אינדסטריאל לייט אנד מג'יק (Industrial Light & Magic).
הסרט היה פורץ דרך בשילוב בין אנימציה ממוחשבת לאפקטים פיזיים. התוצאה הייתה כל כך משכנעת שגם היום, שלושים שנה אחרי, הדינוזאורים בסרט נראים אמיתיים להפליא.
הצילומים התקיימו במגוון מיקומים מרהיבים. בניגוד לדיבורים על האי קוקוס, היה זה האי קואאי (Kauai) בהוואי ששימש כרקע למרבית סצנות החוץ, כולל הנוף המרשים של "אי נובלר" (Isla Nublar) הבדיוני. לסצנת ההגעה המפורסמת במסוק שימשו מפלי מאנואה (Manawaiopuna Falls), שמכונים כיום בהתאם, "מפלי פארק היורה". סצנות נוספות צולמו ברד רוק קניון (Red Rock Canyon) בקליפורניה.
ההצלחה העצומה של הסרט הובילה ליצירת סרטי המשך שהיו לסדרת פארק היורה. כך החלה האבולוציה של פארק היורה, עם "העולם האבוד" (The Lost World) ב-1997 ו"פארק היורה 3" ב-2001. הפריצה המחודשת הגיעה ב-2015, עם "עולם היורה" (Jurassic World) שהציג פארק שעשועים פעיל ומצליח, לאחר מכן "ממלכה נופלת" (Fallen Kingdom) ב-2018 ו"שליטה" (Dominion) ב-2022.
הסרטים הללו השפיעו לא רק על תעשיית הקולנוע אלא גם על המדע הפופולרי. דור שלם של פליאונטולוגים מספר שההשראה שלהם הגיעה מהצפייה בפארק היורה. כבר הסרט המקורי עזר גם לשינוי התפיסה הציבורית של הדינוזאורים, מיצורים איטיים וזוחלים לבעלי חיים חכמים, זריזים ומורכבים.
מעבר להצלחה הקופתית העצומה, פארק היורה נשאר רלוונטי גם היום בזכות הנושאים שהוא מעלה: גבולות ההתערבות האנושית בטבע, האחריות שמגיעה עם כוח טכנולוגי והשאלה האם כל דבר שאפשר לעשות מבחינה מדעית אכן צריך להיעשות.
ואולי זו אחת הסיבות שגם אחרי שנים רבות, כשאנחנו שומעים את נעימת הפתיחה המפורסמת של ג'ון ויליאמס (John Williams), אנחנו עדיין מרגישים את אותה התרגשות של הפעם הראשונה.
הנה סיפורו של הסרט "פארק היורה" (עברית):
https://youtu.be/GKEPGyuM8LU?t=10s
סצינת ההיכרות עם הפארק:
https://youtu.be/E8WaFvwtphY
קדימון לסרט השלישי בסדרת "פארק היורה" (מתורגם):
https://youtu.be/cfu60jxfWjQ
האדם כיתוש:
https://youtu.be/P3qLQ67ZdBQ
פארק ההרפתקאות המבוסס על פארק היורה:
https://youtu.be/_7IoL7mij5E
מלחין הפסקול ג'ון וויליאמס מנצח על המוסיקה ממנו:
https://youtu.be/-NqaupGcCpw
והאם ניתן בכלל לשבט דינוזאורים כמו בסרט? (עברית)
https://youtu.be/kwR_zbl9TDo?long=yes
ספרו של ז'ול ורן "אל הירח" הוא ספר שהיטיב לתאר כבר בשנת 1870, מסע עתידי של בני-אדם אל הירח.
המדהים הוא שז'ול ורן הצליח לנבא די במדויק את המסע שיתקיים כ-99 שנה לאחר מכן. היה זה כשהחללית "אפולו 11" תמריא אל הירח, גם היא מאויישת ב-3 אסטרונאוטים. גם היא הגיעה אל הירח פחות או יותר בזמן שנקב ז'ול ורן בספרו. היא אמנם לא נורתה כפגז אלא הונעה בכוחו של מנוע רקטי, אבל הגאון הספרותי הבידיוני ידע לחזות את העתיד די יפה.
מלייס התרשם מאד מהספר ויצר את הסרט "מסע אל הירח", שהושפע ממנו בבירור. הוא נחשב, אגב, לסרט המדע הבדיוני הראשון בהיסטוריה.
על ספרו של ז'ול ורן "אל הירח":
https://youtu.be/KKZf5Ycf6nc
על הסרט "מסע לירח" של ז'ורז' מלייס, שהושפע ממנו:
https://youtu.be/uMBkDT_eG5g
ההגעה אל הירח של אפולו 11:
https://youtu.be/xLu0Ak9Blog
ותכנית חינוכית על ז'ול ורן והספר בשוסטר את שוסטר (עברית):
https://youtu.be/wSFxZbOwhlc?t=17m30s&end=20m50s
עיצוב בעולם המחשבים של שנות ה-80 היה עניין מאד בעייתי. היו יצרנים שהעיזו לעצב עם דמיון ויצירתיות ויצרו מחשבים שנראו אחרת. אבל מסיבה לא ברורה, כל מי מהם שלא קראו להם סטיב ג'ובס פשוט נכחדו.
בין כל המחשבים הייתה חברה שהציגה מראה עיצובי מרהיב ומפתיע. לא קראו לה Apple והיא גם לא הייתה אמריקאית. זה היה היצרן ההולנדי הולבורן, שהמחשבים שלו היו כמו שנהגו לומר באותו עשור... "מדליקים"!
מחשב ההולבורן החייזרי יוצר בעיר ההולנדית הולטן (Holten), אבל נראה כאילו הוא יצא מסרט סיינס פיקשן או מסדרת טלוויזיה של מדע בדיוני.
זוקף את ראשו המסכי למעלה ומביט במשתמש בו בתימהון, המחשב הזה היה ונותר המחשב התיאטרלי ביותר בתולדות המחשוב. היו לו 64k של זכרון RAM וכונן קשיח וגוף בגודל שהגיע לממדים של מקרר.
אז הולבורן שרדה בקושי 4 שנים, עד שפשטה רגל בנחשול של מחשבי ה-IBM PC שלקחו השוק מבלי למצמץ, אבל לתקופה מוגבלת גם הם. כי את העשור הזה ניצחו דווקא החקיינים המשעממים, אלה עם תואמי ה-IBM הזולים מהמזרח הרחוק, שהקפידו להיראות אותו דבר, ולא פחות שעממו מההשראה שלהם בחברת IBM, שהרגה את הקסם של ההולבורן.
אז כן, הולבורן, שעוצב בידי H.M. Polack, מונצח אמנם בבית הקברות של העיצוב, אבל עדיין - בסוף ואחרי הרבה הרפתקאות, מי שניצחה את עולם הטכנולוגיה היא פיית העיצוב של עולם המיחשוב ההוא ומי שתהפוך במילניום החדש גם לחברה העסקית הכי מצליחה בהיסטוריה, חברת Apple.
הנה קיצור סיפורו של מחשב ההולבורן, מוביל המחשבים המוזרים של האייטיז:
https://youtu.be/TXNKkx_ZcaQ
מחשב הולבורן 6100 במשרד:
https://youtu.be/H-xoC5zRjjE
הפעלה ראשונה אחרי 30 שנה:
https://youtu.be/ni7wvCmHqaU
וגם כאן:
https://youtu.be/bb4ojjqBlKY
מהי דיסטופיה?
אם אוטופיה היא חברה מושלמת ואידיאלית המבוססת על טוב מושלם, הרי דיסטופיה (Dystopia) היא ההיפך המוחלט. דיסטופיה היא מציאות אנושית של חברה שהתנאים בה קשים ולרוב מלווים בדיקטטורה (עריצות) וניצול של אנשים.
יצירות דיסטופיות, לרוב עתידניות, מתרחשות פעמים רבות אחרי אסון קשה, כמו פצצה אטומית או אסון טבע שמקרב את סוף העולם (הן נקראות יצירות פוסט אפוקליפטיות).
יצירות כאלה נוהגות לתאר ממשל מושחת שמבוסס על תעמולת שקר ומנגד - תנאי חיים גרועים ואיכות חיים ירודה של האזרחים (טרור, דיכוי, מחסור וכדומה).
בכך מזהירים יוצרים באמנות מהתפתחות קיצונית של מגמות חברתיות, פוליטיות או טכנולוגיות שנראות בחברת ההווה ומבקשים לעורר מודעות ולהביא לשינוי כיוון באותן מגמות.
סרטים כמו "בלייד ראנר", "מטרופוליס", "המטריקס" וסרט הפולחן "עולם המים" הם סרטים דיסטופיים. סדרות כמו "משחקי הרעב" ו"הנהר" גם הם דיסטופיות וכך גם ספרים כמו "1984".
כך נולדה הדיסטופיה (מתורגם):
https://youtu.be/6a6kbU88wu0
הסרט הפוסט אפוקליפטי הדיסטופי "עולם המים", על החיים בעולם שהוצף במימי הקרחונים:
https://youtu.be/NpKbULrB9Z8
הסדרה "משחקי הרעב" על הדיסטופיה של הריאליטי כבידור מעוות והפחדה מכוונת של הממשלה:
https://youtu.be/B28pMh2OMnk
הסרט הדיסטופי המבוסס על הספר "1984" של ג'ורג' אורוול:
https://youtu.be/Z4rBDUJTnNU?t=8s
דיסטופיה טכנולוגית מרתקת:
https://youtu.be/h1BQPV-iCkU
ומאבק בעולם דיסטופי בדיוני ועתידני, על ענני המים, מקור המים היחידי שנותר:
http://youtu.be/J2J4eareIIg
אם אוטופיה היא חברה מושלמת ואידיאלית המבוססת על טוב מושלם, הרי דיסטופיה (Dystopia) היא ההיפך המוחלט. דיסטופיה היא מציאות אנושית של חברה שהתנאים בה קשים ולרוב מלווים בדיקטטורה (עריצות) וניצול של אנשים.
יצירות דיסטופיות, לרוב עתידניות, מתרחשות פעמים רבות אחרי אסון קשה, כמו פצצה אטומית או אסון טבע שמקרב את סוף העולם (הן נקראות יצירות פוסט אפוקליפטיות).
יצירות כאלה נוהגות לתאר ממשל מושחת שמבוסס על תעמולת שקר ומנגד - תנאי חיים גרועים ואיכות חיים ירודה של האזרחים (טרור, דיכוי, מחסור וכדומה).
בכך מזהירים יוצרים באמנות מהתפתחות קיצונית של מגמות חברתיות, פוליטיות או טכנולוגיות שנראות בחברת ההווה ומבקשים לעורר מודעות ולהביא לשינוי כיוון באותן מגמות.
סרטים כמו "בלייד ראנר", "מטרופוליס", "המטריקס" וסרט הפולחן "עולם המים" הם סרטים דיסטופיים. סדרות כמו "משחקי הרעב" ו"הנהר" גם הם דיסטופיות וכך גם ספרים כמו "1984".
כך נולדה הדיסטופיה (מתורגם):
https://youtu.be/6a6kbU88wu0
הסרט הפוסט אפוקליפטי הדיסטופי "עולם המים", על החיים בעולם שהוצף במימי הקרחונים:
https://youtu.be/NpKbULrB9Z8
הסדרה "משחקי הרעב" על הדיסטופיה של הריאליטי כבידור מעוות והפחדה מכוונת של הממשלה:
https://youtu.be/B28pMh2OMnk
הסרט הדיסטופי המבוסס על הספר "1984" של ג'ורג' אורוול:
https://youtu.be/Z4rBDUJTnNU?t=8s
דיסטופיה טכנולוגית מרתקת:
https://youtu.be/h1BQPV-iCkU
ומאבק בעולם דיסטופי בדיוני ועתידני, על ענני המים, מקור המים היחידי שנותר:
http://youtu.be/J2J4eareIIg
מהי השעיית חוסר האמונה?
השעיית חוסר האמונה (Suspension of Disbelief) היא מושג המתייחס ליכולתו של אדם להשעות מרצון את הביקורת שלו ולהאמין בדבר בדוי, שאינו אמיתי, בכדי ליהנות באופן מלא מיצירה בדיונית.
השעיית חוסר האמונה, המכונה לא פעם גם "סספונד", היא מונח שבא מתחום הפסיכולוגיה ומשמש לתיאור הקבלה הזמנית שמקבל הקורא או הקהל, של אירועים ומרכיבים בדיוניים בסיפור או יצירת אמנות, כאילו הם אמיתיים או סבירים.
חוסר האמונה קשור בהרבה מרכיבים. הרי ברור לנו שלאונרדו דה קפריו, שלא מזמן היה הנער מהטיטאניק, לא יכול להיות גם הטייס המפורסם הווארד יוז. למה שנאמין לסרט הזה ולמעשה לכל סרט עלילתי או רומן שכזה?
וככל שיצירה אמנותית סיפורית היא מרחיקת לכת יותר ופונה לעולמות הדמיון והפנטזיה, כך גדלים הדרישה מהקהל והצורך המשמעותי כל כך להשעות את חוסר האמונה שלו.
כמובן שהתהליך הזה הוא ברובו לא מודע. כשאנו צופים בסרט מדע בדיוני, למשל, או קוראים סיפור מז'אנר הפנטזיה, ברור לנו שמה שאנו צופים בו או קוראים אינו אמיתי. אבל רובנו מסוגלים ומצליחים "לשכוח" ולהניח בצד, באופן זמני, את חוסר האמונה שלנו ונותנים לעצמנו לשקוע בסיפור.
במהלך המצב הזה של ה"סספונד", אנחנו מוכנים להתמסר ולהאמין בקיומם של מרכיבים בדויים לחלוטין, כמו חייזרים, יצורים מופלאים כמו חגי קרן, בנות ים, גיבורי-על או פיות, ומרכיבים פנטסטיים נוספים - כי רק כך נוכל באמת ליהנות מהסיפור ולחוות את הרגשות שהוא מעורר.
#למה זה חשוב ואיך זה עובד?
הסיבה שהשעיית אי האמונה היא מושג כה חשוב בספרות, בתיאטרון ובקולנוע, נעוצה בכך שבזכותו יכולים יוצרי אמנות לשלב ביצירותיהם מרכיבים דמיוניים או בלתי סבירים, מבלי לאבד את הכבוד ותשומת הלב שרוחש להם הקהל.
השעיית חוסר האמון בנויה על אמון במספר הסיפור או לפחות בדמויות שבו. פעמים רבות כשאנו נותנים אמון ביוצר, האמון הזה מבוסס על ההיכרות איתו, עם יצירותיו והאמון אליו שפיתחנו בעבר. אם מדובר ביצירה של יוצר שלא היכרנו בעבר, היצירה היא שצריכה לעורר את האמון הזה בזכות האמינות שלה והדמויות כפי שהן מוצגות.
רוב סרטי האקשן וספרי המתח והפעולה מסתמכים גם הם ומאוד על ההשעיה של חוסר האמון. סרטי האקשן משתדלים לסחוף אותנו לעלילה המהירה והנועזת, כך שנשקע בהם ונשעה את חוסר האמונה שלנו. בסרטי או בספרי מתח העניין בתעלומה לוקח אותנו פנימה לקשב רב ולעיסוק בפתרון, כך שבמקביל ומבלי לשים לב לכך אנו משעים את חוסר האמון שלנו בפרטים האחרים שבה.
גם בסרטים מצחיקים, מסייע ההומור בעיצוב של דמויות כאלה. הצחוק וההומור, שבנויים לא פעם על הגזמה, מצליחים לרוב להשכיח מאיתנו את הביקורת המובנית בנו, שהייתה אמורה להיות על הדמויות והטקסטים שלהן ועל המציאות שבה הן פועלות. במילים פשוטות, אנחנו כל כך עסוקים בלצחוק שאנחנו לא מתעסקים בשטויות שלפנינו ובמצבים שבעולם אמיתי הם אינם הגיוניים.
הנה הסבר המושג "השעיית חוסר האמונה":
https://youtu.be/zdGM7QzFJhM
השעיית חוסר האמונה (Suspension of Disbelief) היא מושג המתייחס ליכולתו של אדם להשעות מרצון את הביקורת שלו ולהאמין בדבר בדוי, שאינו אמיתי, בכדי ליהנות באופן מלא מיצירה בדיונית.
השעיית חוסר האמונה, המכונה לא פעם גם "סספונד", היא מונח שבא מתחום הפסיכולוגיה ומשמש לתיאור הקבלה הזמנית שמקבל הקורא או הקהל, של אירועים ומרכיבים בדיוניים בסיפור או יצירת אמנות, כאילו הם אמיתיים או סבירים.
חוסר האמונה קשור בהרבה מרכיבים. הרי ברור לנו שלאונרדו דה קפריו, שלא מזמן היה הנער מהטיטאניק, לא יכול להיות גם הטייס המפורסם הווארד יוז. למה שנאמין לסרט הזה ולמעשה לכל סרט עלילתי או רומן שכזה?
וככל שיצירה אמנותית סיפורית היא מרחיקת לכת יותר ופונה לעולמות הדמיון והפנטזיה, כך גדלים הדרישה מהקהל והצורך המשמעותי כל כך להשעות את חוסר האמונה שלו.
כמובן שהתהליך הזה הוא ברובו לא מודע. כשאנו צופים בסרט מדע בדיוני, למשל, או קוראים סיפור מז'אנר הפנטזיה, ברור לנו שמה שאנו צופים בו או קוראים אינו אמיתי. אבל רובנו מסוגלים ומצליחים "לשכוח" ולהניח בצד, באופן זמני, את חוסר האמונה שלנו ונותנים לעצמנו לשקוע בסיפור.
במהלך המצב הזה של ה"סספונד", אנחנו מוכנים להתמסר ולהאמין בקיומם של מרכיבים בדויים לחלוטין, כמו חייזרים, יצורים מופלאים כמו חגי קרן, בנות ים, גיבורי-על או פיות, ומרכיבים פנטסטיים נוספים - כי רק כך נוכל באמת ליהנות מהסיפור ולחוות את הרגשות שהוא מעורר.
#למה זה חשוב ואיך זה עובד?
הסיבה שהשעיית אי האמונה היא מושג כה חשוב בספרות, בתיאטרון ובקולנוע, נעוצה בכך שבזכותו יכולים יוצרי אמנות לשלב ביצירותיהם מרכיבים דמיוניים או בלתי סבירים, מבלי לאבד את הכבוד ותשומת הלב שרוחש להם הקהל.
השעיית חוסר האמון בנויה על אמון במספר הסיפור או לפחות בדמויות שבו. פעמים רבות כשאנו נותנים אמון ביוצר, האמון הזה מבוסס על ההיכרות איתו, עם יצירותיו והאמון אליו שפיתחנו בעבר. אם מדובר ביצירה של יוצר שלא היכרנו בעבר, היצירה היא שצריכה לעורר את האמון הזה בזכות האמינות שלה והדמויות כפי שהן מוצגות.
רוב סרטי האקשן וספרי המתח והפעולה מסתמכים גם הם ומאוד על ההשעיה של חוסר האמון. סרטי האקשן משתדלים לסחוף אותנו לעלילה המהירה והנועזת, כך שנשקע בהם ונשעה את חוסר האמונה שלנו. בסרטי או בספרי מתח העניין בתעלומה לוקח אותנו פנימה לקשב רב ולעיסוק בפתרון, כך שבמקביל ומבלי לשים לב לכך אנו משעים את חוסר האמון שלנו בפרטים האחרים שבה.
גם בסרטים מצחיקים, מסייע ההומור בעיצוב של דמויות כאלה. הצחוק וההומור, שבנויים לא פעם על הגזמה, מצליחים לרוב להשכיח מאיתנו את הביקורת המובנית בנו, שהייתה אמורה להיות על הדמויות והטקסטים שלהן ועל המציאות שבה הן פועלות. במילים פשוטות, אנחנו כל כך עסוקים בלצחוק שאנחנו לא מתעסקים בשטויות שלפנינו ובמצבים שבעולם אמיתי הם אינם הגיוניים.
הנה הסבר המושג "השעיית חוסר האמונה":
https://youtu.be/zdGM7QzFJhM
מהם סרטי פולחן או סרטי קאלט?
מה משותף לסרטים כמו “הנסיכה הקסומה”, "צ'ארלי וחצי", “מועדון קרב” ודורה של סרטים שנאבקים על התואר "הסרט הגרוע בהיסטוריה"?
כולם סרטי קאלט, סרטי פולחן.
סרט פולחן (Cult movie), או "קאלט מובי", הוא סרט שלא הצליח על הבד אבל כן הצליח ליצור לעצמו קבוצת מעריצים מכורים ונלהבים, נאמנים ולא פעם אפילו אובססיביים וקיצוניים לטובתו, השבים וצופים בו, עשרות ומאות פעמים.
זה קורה לא פעם במקדש עצמו, בבית הקולנוע, כשהם לבושים בהתאם ל"טקס" ומביאים עימם אביזרים, קצת כמו בפולחן (cult) דתי.
וזה לא רק איך לבושים ומה מביאים הצופים הקיצוניים להקרנה. סרטי הקאלט נהנים בדרך כלל מקהל נאמן, שמזדהה איתם באופן עמוק, שב וצופה בהם שוב ושוב, לעתים כחלק מאירוע כמו מבוים, שנערך בעת הקרנתם וכולל במהלך ההקרנות טקס של ממש, קבוע וחוזר על עצמו בדייקנות, כמו ריטואל, טקס דתי.
לא משנה מאיזה ז’אנר, סוג הפקה ומה התקציב שעמד לרשות היוצרים שלהם, רבים מסרטי הפולחן, סרטי הקאלט, לא זכו בהצלחה בעת שעלו לראשונה לאקרנים, לא הצליחו למשוך צופים או לזכות בהקרנות רבות. לעתים הם שברו מוסכמות, הוטלה עליהם הגבלת גיל צפייה או שהצנזורה אסרה על הקרנתם ולפעמים הם פשוט הקדימו את זמנם. מכל מקום, רק בדיעבד הם זכו להערכה ואהבה מצד קהל הצופים, או חלקו לפחות.
כיום אמנם ניתן למצוא סרטי קאלט איכותיים, שקיבלו מהתחלה ביקורות מעולות ממבקרי הקולנוע וקהילת המעריצים שלהם עצומה, אבל חלק מסרטי הקאלט הללו נולדו דווקא מהיותם פגומים.
תסריט מבלבל, משחק רע עד רמת אמנות, איכות טכנית מפוקפקת, דמויות לא מבוססות או נלעגות, שירים ומוסיקה שיש בה משהו שלא עבד - יש מגוון גדול של סיבות להיותו של סרט לגרוע באופן מרתק. כי מסתבר שלפעמים, כשהעליבות האמנותית או המקצועית היא משמעותית, אבל מיוחדת - היא פוגשת את הגדולה מהצד השני. היא קצת ובאיזה שהוא מקום, אלוהית, גאונית.
כך לפחות יטענו המעריצים המכורים לסרט.
זה קצת כמו פרסי האיג נובל, שמוענקים בכל שנה לאנשים שחקרו את הדברים המטופשים וחסרי הפשר ביותר במדע. הצופים, הקהל הקולנועי אוהב הקולנוע, מחבק לעתים את הגרוע באופן ציורי והופך את יצירתו לתופעת קאלט, לפעמים לסרט פולחן ענקי.
וכך, הצופים יוצרים להם היסטוריה ולא פעם היסטריה סביב היצירה. כשזה קורה, היצירה מקבלת הזדמנות משונה ואחרת לככב על הבד ובמקום שובר קופות הוא הופכת לסוג של שובר שורות - סרט ממכר שהופך לטקס הקרנה של ממש.
ההקרנה גם חוזרת על עצמה באופן קבוע והקהל משתתף בה בעקביות, מתלבש לכבודה, צופה ועובד את היצירה, שותף בטקס שנבנה סביבה, עם דיקלום הדיאלוגים ביחד עם הדמויות, מחוות של מעריצים כמו זריקת אורז והשמעת קולות, כשלא פעם התופעה עצמה זוכה לסרט תיעודי המסקר וחוקר אותה, סרט על סרט הקאלט.
כך שבסוף, אחרי תהליך שבו חלק מהקהל גילה בהם איכות ששווה אהבה, לא מעט סרטי קאלט מצליחים לעמוד בגאווה במבחן הזמן ולקבל את ההכרה אפילו על ידי שוחרי הקולנוע האיכותי. הם הופכים לנושא של מחקר ועיון, לצד יצירות המופת והסרטים הטובים של הקולנוע.
הנה הסבר של סרטי פולחן באמריקה:
http://youtu.be/pokGCrI9Irw
"מופע הקולנוע של רוקי" - תופעת קאלט עולמית (עברית):
https://youtu.be/4plqh6obZW4
סרט הקאלט הישראלי "הטרמפיסט":
https://youtu.be/VxC6wJ-YhgY
סרטי בורקס ישראליים שונים הפכו לקאלט (עברית):
https://youtu.be/EQLPUBjroD0
ציטוטים ודיאלוגים שאנשים מצטטים גם הם מסמנים סרטי קאלט (עברית):
https://youtu.be/pFkCBbsVPjU
סרטי מדע בדיוני שהפכו לסרטי פולחן:
http://youtu.be/RztKLE6GC2Q
ורשימת סרטי קאלט מהידועים ביותר (עברית):
https://youtu.be/BSYUiHUgb-c?long=yes
מה משותף לסרטים כמו “הנסיכה הקסומה”, "צ'ארלי וחצי", “מועדון קרב” ודורה של סרטים שנאבקים על התואר "הסרט הגרוע בהיסטוריה"?
כולם סרטי קאלט, סרטי פולחן.
סרט פולחן (Cult movie), או "קאלט מובי", הוא סרט שלא הצליח על הבד אבל כן הצליח ליצור לעצמו קבוצת מעריצים מכורים ונלהבים, נאמנים ולא פעם אפילו אובססיביים וקיצוניים לטובתו, השבים וצופים בו, עשרות ומאות פעמים.
זה קורה לא פעם במקדש עצמו, בבית הקולנוע, כשהם לבושים בהתאם ל"טקס" ומביאים עימם אביזרים, קצת כמו בפולחן (cult) דתי.
וזה לא רק איך לבושים ומה מביאים הצופים הקיצוניים להקרנה. סרטי הקאלט נהנים בדרך כלל מקהל נאמן, שמזדהה איתם באופן עמוק, שב וצופה בהם שוב ושוב, לעתים כחלק מאירוע כמו מבוים, שנערך בעת הקרנתם וכולל במהלך ההקרנות טקס של ממש, קבוע וחוזר על עצמו בדייקנות, כמו ריטואל, טקס דתי.
לא משנה מאיזה ז’אנר, סוג הפקה ומה התקציב שעמד לרשות היוצרים שלהם, רבים מסרטי הפולחן, סרטי הקאלט, לא זכו בהצלחה בעת שעלו לראשונה לאקרנים, לא הצליחו למשוך צופים או לזכות בהקרנות רבות. לעתים הם שברו מוסכמות, הוטלה עליהם הגבלת גיל צפייה או שהצנזורה אסרה על הקרנתם ולפעמים הם פשוט הקדימו את זמנם. מכל מקום, רק בדיעבד הם זכו להערכה ואהבה מצד קהל הצופים, או חלקו לפחות.
כיום אמנם ניתן למצוא סרטי קאלט איכותיים, שקיבלו מהתחלה ביקורות מעולות ממבקרי הקולנוע וקהילת המעריצים שלהם עצומה, אבל חלק מסרטי הקאלט הללו נולדו דווקא מהיותם פגומים.
תסריט מבלבל, משחק רע עד רמת אמנות, איכות טכנית מפוקפקת, דמויות לא מבוססות או נלעגות, שירים ומוסיקה שיש בה משהו שלא עבד - יש מגוון גדול של סיבות להיותו של סרט לגרוע באופן מרתק. כי מסתבר שלפעמים, כשהעליבות האמנותית או המקצועית היא משמעותית, אבל מיוחדת - היא פוגשת את הגדולה מהצד השני. היא קצת ובאיזה שהוא מקום, אלוהית, גאונית.
כך לפחות יטענו המעריצים המכורים לסרט.
זה קצת כמו פרסי האיג נובל, שמוענקים בכל שנה לאנשים שחקרו את הדברים המטופשים וחסרי הפשר ביותר במדע. הצופים, הקהל הקולנועי אוהב הקולנוע, מחבק לעתים את הגרוע באופן ציורי והופך את יצירתו לתופעת קאלט, לפעמים לסרט פולחן ענקי.
וכך, הצופים יוצרים להם היסטוריה ולא פעם היסטריה סביב היצירה. כשזה קורה, היצירה מקבלת הזדמנות משונה ואחרת לככב על הבד ובמקום שובר קופות הוא הופכת לסוג של שובר שורות - סרט ממכר שהופך לטקס הקרנה של ממש.
ההקרנה גם חוזרת על עצמה באופן קבוע והקהל משתתף בה בעקביות, מתלבש לכבודה, צופה ועובד את היצירה, שותף בטקס שנבנה סביבה, עם דיקלום הדיאלוגים ביחד עם הדמויות, מחוות של מעריצים כמו זריקת אורז והשמעת קולות, כשלא פעם התופעה עצמה זוכה לסרט תיעודי המסקר וחוקר אותה, סרט על סרט הקאלט.
כך שבסוף, אחרי תהליך שבו חלק מהקהל גילה בהם איכות ששווה אהבה, לא מעט סרטי קאלט מצליחים לעמוד בגאווה במבחן הזמן ולקבל את ההכרה אפילו על ידי שוחרי הקולנוע האיכותי. הם הופכים לנושא של מחקר ועיון, לצד יצירות המופת והסרטים הטובים של הקולנוע.
הנה הסבר של סרטי פולחן באמריקה:
http://youtu.be/pokGCrI9Irw
"מופע הקולנוע של רוקי" - תופעת קאלט עולמית (עברית):
https://youtu.be/4plqh6obZW4
סרט הקאלט הישראלי "הטרמפיסט":
https://youtu.be/VxC6wJ-YhgY
סרטי בורקס ישראליים שונים הפכו לקאלט (עברית):
https://youtu.be/EQLPUBjroD0
ציטוטים ודיאלוגים שאנשים מצטטים גם הם מסמנים סרטי קאלט (עברית):
https://youtu.be/pFkCBbsVPjU
סרטי מדע בדיוני שהפכו לסרטי פולחן:
http://youtu.be/RztKLE6GC2Q
ורשימת סרטי קאלט מהידועים ביותר (עברית):
https://youtu.be/BSYUiHUgb-c?long=yes
מיהו ז'ורז' מלייס, הקוסם שהפך לקולנוען?
ז'ורז' מלייס (Georges Melies) היה קוסם שגילה את ראינוע, הקולנוע המוקדם והתאהב במדיום החדש, שאפשר לו לעשות את הקסמים שלו, בסרטים מלאי דמיון ורעיונות בדיוניים.
כך הפך מלייס לבמאי של סרטי פנטזיה עם המצאת הקולנוע. כקוסם לשעבר ואמן של אפקטים, מלייס לא הפסיק ליצור ולהמציא מגוון רעיונות ופתרונות קולנועיים יצירתיים ואפילו מדהימים. הסגנון של האפקטים המיוחדים שהכניס לסרטיו היה פורץ דרך וחדשני כל כך, שאנשים חשבו על רבים מהם כקסמים ומסתוריים.
והאמת שהדברים שעשה היו בדיוק כאלה. קסומים ומסתוריים. איכשהו, האיש שבא מעולם הבידור של תקופתו, ניבא בסרטיו את הכיוון שתיקח הוליווד כשתהפוך את הקולנוע לבידורי, דמיוני ושל הקהל. הדימויים של מלייס ואחיזת העיניים ששימשה בבסיס הסרטים שלו, הם הסבים והסבתות של הקולנוע עתיר האפקטים והאמצעים המיוחדים של ימינו.
"מסע אל הירח", סרטו הגדול ביותר של ז'ורז' מלייס, הוא בעיני רבים סרט המדע הבדיוני הראשון בהיסטוריה. הוא עתיד להפוך את היוצר השונה כל כך לאבי סרטי הפנטזיה והאפקטים המיוחדים בקולנוע.
אבל באמנות כמו בתולדות האמנות, הגאון שפורץ דרך הופך לא פעם לבדיחה, זמן לא רב אחר-כך. בתוך עשור הפכו סרטיו של מלייס למיושנים והצופים מאסו בהם לחלוטין. זה לא שהוא לא ניסה לשנות סגנון ואפילו התחיל לצלם מערבונים מצליחים, אבל ההצלחה לא האירה לו פנים לאורך זמן ולבסוף הוא פרש לחלוטין מהראינוע.
טכנית, כל כך הרבה שיטות ורעיונות קולנועיים הוא פיתח. בין השאר הוא פיתח את הג'אמפ קאט, שהוא מעין "קפיצה בחיתוך". היא נוצרת כשלמשל דמות נמצאת בקצה הפריים ואחרי ה"קאט" היא באמצע הפריים, מה שיוצר מעבר לא נקי ולא המשכי. זה התגלה לו במקרה והוא הבין את היופי של זה, שילב בסרטיו והנחיל גם הלאה.
עוד מהמצאותיו הם ה"טיים לאפס" - סוג של הילוך מהיר מאד על ידי קפיצות זמן, כמו גם הכפלת דמויות בסרטים, על ידי חשיפות מרובות של הפילם. מלייס גם השתמש ראשון בדיזולב, שהוא מעבר מפריים לפריים בצורה של התמוססות. הוא הראשון להשתמש ב"הקרנה אחורית", מה שהיום אנו מכנים "מסך ירוק" או "מסך כחול" והוא אפילו היה הראשון להוסיף צבע לסרטיו, על ידי צביעה ידנית על הפילם!
בדיעבד, גם אם חייו המקצועיים הסתיימו בכישלון, מה שקרה ללא מעט פורצי דרך בתולדות האמנות והקולנוע המוקדם, עולם הקולנוע לא ישכח את הקוסם שהיה לבמאי ראינוע והמציא את סרטי המדע הבדיוני, הותיר מורשת מרהיבה של תעוזה ודמיון והרבה זיכרונות מעוררי חיוך ונוסטלגיה, לאופן שבו ראו פעם את הירח, הטכנולוגיה והעתיד.
הספר והסרט "הוגו" של השנים האחרונות, הזכירו לעולם את הקסם שבמורשת הקולנועית של מי שיכולתו "לשנות את המציאות", בצילום ועריכה, הקנתה לו בחייו את הכינוי "צלם קוסם" (Cinemagician).
הנה סיפורו המתורגם של מלייס:
https://youtu.be/L8is28gAOTc
סרטון שהקדיש לדמיונות והרעיונות שלו מנוע החיפוש גוגל:
https://youtu.be/BEePFpC9qG8
ז'ורז' מלייס עשה את הסרט הבדיוני הראשון בהיסטוריה - "מסע לירח":
https://youtu.be/uMBkDT_eG5g
סרט נוסף שבו ז'ורז' מלייס משתמש ברעיונותיו כדי ליצור את "האיש שהוא תזמורת":
http://youtu.be/3RMp32GPWww
הסרט "הוגו" המספר על מלייס וסרטיו היצירתיים:
https://youtu.be/Paneo9Urjc4
תכנית שרגא בישגדא מהחינוכית, שהוקדשה לז'ורז' מלייס (עברית):
https://youtu.be/jKeEcYyx97s?long=yes
וסרט על תולדות הקולנוע המוקדם, שעושה כבוד למלייס:
https://youtu.be/87km5sFrIQQ?long=yes
ז'ורז' מלייס (Georges Melies) היה קוסם שגילה את ראינוע, הקולנוע המוקדם והתאהב במדיום החדש, שאפשר לו לעשות את הקסמים שלו, בסרטים מלאי דמיון ורעיונות בדיוניים.
כך הפך מלייס לבמאי של סרטי פנטזיה עם המצאת הקולנוע. כקוסם לשעבר ואמן של אפקטים, מלייס לא הפסיק ליצור ולהמציא מגוון רעיונות ופתרונות קולנועיים יצירתיים ואפילו מדהימים. הסגנון של האפקטים המיוחדים שהכניס לסרטיו היה פורץ דרך וחדשני כל כך, שאנשים חשבו על רבים מהם כקסמים ומסתוריים.
והאמת שהדברים שעשה היו בדיוק כאלה. קסומים ומסתוריים. איכשהו, האיש שבא מעולם הבידור של תקופתו, ניבא בסרטיו את הכיוון שתיקח הוליווד כשתהפוך את הקולנוע לבידורי, דמיוני ושל הקהל. הדימויים של מלייס ואחיזת העיניים ששימשה בבסיס הסרטים שלו, הם הסבים והסבתות של הקולנוע עתיר האפקטים והאמצעים המיוחדים של ימינו.
"מסע אל הירח", סרטו הגדול ביותר של ז'ורז' מלייס, הוא בעיני רבים סרט המדע הבדיוני הראשון בהיסטוריה. הוא עתיד להפוך את היוצר השונה כל כך לאבי סרטי הפנטזיה והאפקטים המיוחדים בקולנוע.
אבל באמנות כמו בתולדות האמנות, הגאון שפורץ דרך הופך לא פעם לבדיחה, זמן לא רב אחר-כך. בתוך עשור הפכו סרטיו של מלייס למיושנים והצופים מאסו בהם לחלוטין. זה לא שהוא לא ניסה לשנות סגנון ואפילו התחיל לצלם מערבונים מצליחים, אבל ההצלחה לא האירה לו פנים לאורך זמן ולבסוף הוא פרש לחלוטין מהראינוע.
טכנית, כל כך הרבה שיטות ורעיונות קולנועיים הוא פיתח. בין השאר הוא פיתח את הג'אמפ קאט, שהוא מעין "קפיצה בחיתוך". היא נוצרת כשלמשל דמות נמצאת בקצה הפריים ואחרי ה"קאט" היא באמצע הפריים, מה שיוצר מעבר לא נקי ולא המשכי. זה התגלה לו במקרה והוא הבין את היופי של זה, שילב בסרטיו והנחיל גם הלאה.
עוד מהמצאותיו הם ה"טיים לאפס" - סוג של הילוך מהיר מאד על ידי קפיצות זמן, כמו גם הכפלת דמויות בסרטים, על ידי חשיפות מרובות של הפילם. מלייס גם השתמש ראשון בדיזולב, שהוא מעבר מפריים לפריים בצורה של התמוססות. הוא הראשון להשתמש ב"הקרנה אחורית", מה שהיום אנו מכנים "מסך ירוק" או "מסך כחול" והוא אפילו היה הראשון להוסיף צבע לסרטיו, על ידי צביעה ידנית על הפילם!
בדיעבד, גם אם חייו המקצועיים הסתיימו בכישלון, מה שקרה ללא מעט פורצי דרך בתולדות האמנות והקולנוע המוקדם, עולם הקולנוע לא ישכח את הקוסם שהיה לבמאי ראינוע והמציא את סרטי המדע הבדיוני, הותיר מורשת מרהיבה של תעוזה ודמיון והרבה זיכרונות מעוררי חיוך ונוסטלגיה, לאופן שבו ראו פעם את הירח, הטכנולוגיה והעתיד.
הספר והסרט "הוגו" של השנים האחרונות, הזכירו לעולם את הקסם שבמורשת הקולנועית של מי שיכולתו "לשנות את המציאות", בצילום ועריכה, הקנתה לו בחייו את הכינוי "צלם קוסם" (Cinemagician).
הנה סיפורו המתורגם של מלייס:
https://youtu.be/L8is28gAOTc
סרטון שהקדיש לדמיונות והרעיונות שלו מנוע החיפוש גוגל:
https://youtu.be/BEePFpC9qG8
ז'ורז' מלייס עשה את הסרט הבדיוני הראשון בהיסטוריה - "מסע לירח":
https://youtu.be/uMBkDT_eG5g
סרט נוסף שבו ז'ורז' מלייס משתמש ברעיונותיו כדי ליצור את "האיש שהוא תזמורת":
http://youtu.be/3RMp32GPWww
הסרט "הוגו" המספר על מלייס וסרטיו היצירתיים:
https://youtu.be/Paneo9Urjc4
תכנית שרגא בישגדא מהחינוכית, שהוקדשה לז'ורז' מלייס (עברית):
https://youtu.be/jKeEcYyx97s?long=yes
וסרט על תולדות הקולנוע המוקדם, שעושה כבוד למלייס:
https://youtu.be/87km5sFrIQQ?long=yes
מיהי גיבורת העל האלמנה השחורה?
האלמנה השחורה היא גיבורת-על, האלטר אגו של נטאשה רומאנובה - מרגלת, סוכנת, צלפית ואמנית לחימה. האלמנה משתמשת בכלי נשק חדשניים במיוחד. "נשיכת האלמנה" - נשקי האנרגיה שעל פרקי ידיה, הם הנשק המובהק שלה.
בשלב מסוים עורקת נטאשה לארצות הברית, בעקבות אהובה, גיבור-העל הוקאיי. היא הופכת לסוכנת כפולה של הרוסים והאמריקאים ומצטרפת לקבוצת גיבורי העל ששומרים על כולנו..
ואכן, נטאשה, האלמנה השחורה, היא חלק מ"הנוקמים". זו קבוצת גיבורי העל של יקום מרוול, שמורכבת מגיבורי-על נבחרים שלאורך השנים הוכיחו עצמם כבעלי יכולת ורמת תפקוד גבוהה במיוחד. האלמנה השחורה מדורגת במקום ה-74 ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי אתר הקומיקס IGN. בשנים האחרונות מגלמת את דמותה השחקנית סקרלט ג'והנסון.
הנה קדימון לסרט עליה (מתורגם):
https://youtu.be/9nog1kDjUn0
אחד ותיק יותר:
https://youtu.be/j_5KgpN38hM
כך מכשירים גיבורת-על ודברים שהאלמנה השחורה יודעת לעשות:
https://youtu.be/PEr2jxd3mDI
כמה דברים שלא ידעתם על גיבורת העל הכי יפה בתולדות הנוקמים (עברית):
https://youtu.be/s-r0p7khnHY
וניתוח טריילר (עברית):
https://youtu.be/bBxJcNsD4bo?long=yes
האלמנה השחורה היא גיבורת-על, האלטר אגו של נטאשה רומאנובה - מרגלת, סוכנת, צלפית ואמנית לחימה. האלמנה משתמשת בכלי נשק חדשניים במיוחד. "נשיכת האלמנה" - נשקי האנרגיה שעל פרקי ידיה, הם הנשק המובהק שלה.
בשלב מסוים עורקת נטאשה לארצות הברית, בעקבות אהובה, גיבור-העל הוקאיי. היא הופכת לסוכנת כפולה של הרוסים והאמריקאים ומצטרפת לקבוצת גיבורי העל ששומרים על כולנו..
ואכן, נטאשה, האלמנה השחורה, היא חלק מ"הנוקמים". זו קבוצת גיבורי העל של יקום מרוול, שמורכבת מגיבורי-על נבחרים שלאורך השנים הוכיחו עצמם כבעלי יכולת ורמת תפקוד גבוהה במיוחד. האלמנה השחורה מדורגת במקום ה-74 ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי אתר הקומיקס IGN. בשנים האחרונות מגלמת את דמותה השחקנית סקרלט ג'והנסון.
הנה קדימון לסרט עליה (מתורגם):
https://youtu.be/9nog1kDjUn0
אחד ותיק יותר:
https://youtu.be/j_5KgpN38hM
כך מכשירים גיבורת-על ודברים שהאלמנה השחורה יודעת לעשות:
https://youtu.be/PEr2jxd3mDI
כמה דברים שלא ידעתם על גיבורת העל הכי יפה בתולדות הנוקמים (עברית):
https://youtu.be/s-r0p7khnHY
וניתוח טריילר (עברית):
https://youtu.be/bBxJcNsD4bo?long=yes
מהי אופנת החלל של הסיקסטיז?
אופנת החלל (Space Fashion) הייתה חידוש אופנתי מרהיב, שפעם ריגש את עולם האופנה לחלוטין. תור הזהב של הסגנון החללי הזה היה בשנות ה-60, העשור שבו יצא האדם אל החלל. הוא נוצר בהשראת המרוץ לחלל של המעצמות הגדולות, ארצות הברית וברית המועצות.
המרוץ לחלל החל כשהקוסמונאוט יורי גגארין פרץ אל החלל בשנת 1961 והגיע לשיאו בשנת 1969, כשפסע האסטרונאוט ניל ארמסטרונג את פסיעותיו הראשונות על אדמת הירח.
אחד המעצבים שניסחו את אופנת החלל של שנות ה-60 היה מעצב האופנה הצרפתי פורץ הדרך אנדרה קוראז', מי שנחשב גם לממציא שמלת המיני. בשנת 1967 הוא הציג את קולקציית "עידן החלל" (Space Age) שלו, שהכילה אופנה עתידנית ופורצת דרך. קוראז' הרבה להשתמש בגווני לבן וכסף, בחומרים חדשניים כמו ה-PVC, עם גזרות A עתידניות ורחוקות מהגוף ואקססוריז פוסט-תעשייתיים.
דמות מרכזית נוספת בין מעצבי אופנת החלל היה פייר קרדן הצרפתי, מהנודעים והמצליחים שבמעצבים. עם סריגי הגולף שלו, שנוצרו בהשראת אופנת החלל ועם שאר עיצוביו מלאי ההשראה, גם הוא קידם את אופנת העתיד החללית הזו.
אבל האופנה העתידנית-חללית הזו לא שרדה זמן רב. היא המשיכה להשפיע בעיקר על יוצרי קולנוע בסרטים ובסדרות מדע בדיוני ועל כוכבי פופ, כמו דיוויד בואי עם עיצובי התלבושות המרהיבים שלו. גם בתצוגות האופנה היא הגיחה מפעם לפעם בעיקר בעיצובי קונספט, מרתקים ומלאי דימיון, אך לא ממש מסחריים ולא כאלה שהפכו לאופנת מיינסטרים, עממית וכזו שרואים ברחובות.
הנה מצגת וידאו של עיצוב אופנת החלל של שנות השישים:
http://youtu.be/WoT2z14YemI
אופנת החלל של שנות ה-60:
http://youtu.be/d7E9jDxWF30
קולקציית החלל של אנדרה קוראז':
https://youtu.be/bn7p22LlrVE
הוא המשיך לפתח את זה בשנות ה-70:
https://youtu.be/eENJc2VFkPw
הקולקציה החללית של פייר קרדן:
http://youtu.be/AzBxsz54qko
עוד מאופנת החלל של הסיקטיז:
http://youtu.be/OtzvVDJjtYo
תסרוקות חלל:
http://youtu.be/nh-IRZM8fFM
ייצוג מכובד של אופנת החלל בשיר "המודל" של קראפטוורק, הלהקה העתידנית מהאייטיז:
https://youtu.be/ZCsCIahg8Zo
ובאמצעות AI הצליח מישהו ליצור סרטון עתידני עם אסתטיקה של עידן החלל:
https://youtu.be/1QbFVRyp-Fg
אופנת החלל (Space Fashion) הייתה חידוש אופנתי מרהיב, שפעם ריגש את עולם האופנה לחלוטין. תור הזהב של הסגנון החללי הזה היה בשנות ה-60, העשור שבו יצא האדם אל החלל. הוא נוצר בהשראת המרוץ לחלל של המעצמות הגדולות, ארצות הברית וברית המועצות.
המרוץ לחלל החל כשהקוסמונאוט יורי גגארין פרץ אל החלל בשנת 1961 והגיע לשיאו בשנת 1969, כשפסע האסטרונאוט ניל ארמסטרונג את פסיעותיו הראשונות על אדמת הירח.
אחד המעצבים שניסחו את אופנת החלל של שנות ה-60 היה מעצב האופנה הצרפתי פורץ הדרך אנדרה קוראז', מי שנחשב גם לממציא שמלת המיני. בשנת 1967 הוא הציג את קולקציית "עידן החלל" (Space Age) שלו, שהכילה אופנה עתידנית ופורצת דרך. קוראז' הרבה להשתמש בגווני לבן וכסף, בחומרים חדשניים כמו ה-PVC, עם גזרות A עתידניות ורחוקות מהגוף ואקססוריז פוסט-תעשייתיים.
דמות מרכזית נוספת בין מעצבי אופנת החלל היה פייר קרדן הצרפתי, מהנודעים והמצליחים שבמעצבים. עם סריגי הגולף שלו, שנוצרו בהשראת אופנת החלל ועם שאר עיצוביו מלאי ההשראה, גם הוא קידם את אופנת העתיד החללית הזו.
אבל האופנה העתידנית-חללית הזו לא שרדה זמן רב. היא המשיכה להשפיע בעיקר על יוצרי קולנוע בסרטים ובסדרות מדע בדיוני ועל כוכבי פופ, כמו דיוויד בואי עם עיצובי התלבושות המרהיבים שלו. גם בתצוגות האופנה היא הגיחה מפעם לפעם בעיקר בעיצובי קונספט, מרתקים ומלאי דימיון, אך לא ממש מסחריים ולא כאלה שהפכו לאופנת מיינסטרים, עממית וכזו שרואים ברחובות.
הנה מצגת וידאו של עיצוב אופנת החלל של שנות השישים:
http://youtu.be/WoT2z14YemI
אופנת החלל של שנות ה-60:
http://youtu.be/d7E9jDxWF30
קולקציית החלל של אנדרה קוראז':
https://youtu.be/bn7p22LlrVE
הוא המשיך לפתח את זה בשנות ה-70:
https://youtu.be/eENJc2VFkPw
הקולקציה החללית של פייר קרדן:
http://youtu.be/AzBxsz54qko
עוד מאופנת החלל של הסיקטיז:
http://youtu.be/OtzvVDJjtYo
תסרוקות חלל:
http://youtu.be/nh-IRZM8fFM
ייצוג מכובד של אופנת החלל בשיר "המודל" של קראפטוורק, הלהקה העתידנית מהאייטיז:
https://youtu.be/ZCsCIahg8Zo
ובאמצעות AI הצליח מישהו ליצור סרטון עתידני עם אסתטיקה של עידן החלל:
https://youtu.be/1QbFVRyp-Fg
מיהו סופרמן?
"למעלה בשמיים! זו ציפור! זה מטוס! זה סופרמן!"
המונולוג הזה פותח את סרטי סופרמן. סופרמן או סופר מן הוא גיבור על, דמות בדיונית שמופיעה בקביעות בחוברות קומיקס וסרטים בסדרת סופרמן שהוקדשה לגיבור-על בלתי מנוצח, אבל אנושי ואהוב על הכל.
דמותו של סופרמן היא של תינוק שהיה הניצול היחידי מכוכב הלכת קריפטון, כוכב בדיוני. רגע לפני שהכוכב הושמד, סופרמן הוברח מקריפטון בחללית שהביאה אותו לכדור הארץ.
הוא היה למקלארק קנט, אדם רגיל בחליפה, הוא הופך ברגע אחד לסופר בן-אדם, שלבוש בבגדים צבעוניים ובגלימה עם האות S (קיצור לסופרמן) על החזה. הוא מסייע לאנשים במצוקה ולמי שפושעים תוקפים אותם ועושה זאת באומץ ובכוח רב.
את דמותו של סופרמן יצרו הכותב ג'רי סיגל והמאייר ג'ו שוסטר, והיא הופיעה לראשונה בחוברת הקומיקס הראשונה של "אקשן קומיקס" בחודש יוני 1938.
הנה סיפורו של סופרמן (עברית):
https://youtu.be/Vk_dYzAHRZw
כך סופרמן מציל מטוס:
http://youtu.be/6aWxJ0cxD8c
קדימון הסרט "סופרמן: איש הפלדה":
http://youtu.be/T6DJcgm3wNY
ורצף של דמויות סופרמן מסרטים קודמים:
http://youtu.be/biS_iYkhyrM
"למעלה בשמיים! זו ציפור! זה מטוס! זה סופרמן!"
המונולוג הזה פותח את סרטי סופרמן. סופרמן או סופר מן הוא גיבור על, דמות בדיונית שמופיעה בקביעות בחוברות קומיקס וסרטים בסדרת סופרמן שהוקדשה לגיבור-על בלתי מנוצח, אבל אנושי ואהוב על הכל.
דמותו של סופרמן היא של תינוק שהיה הניצול היחידי מכוכב הלכת קריפטון, כוכב בדיוני. רגע לפני שהכוכב הושמד, סופרמן הוברח מקריפטון בחללית שהביאה אותו לכדור הארץ.
הוא היה למקלארק קנט, אדם רגיל בחליפה, הוא הופך ברגע אחד לסופר בן-אדם, שלבוש בבגדים צבעוניים ובגלימה עם האות S (קיצור לסופרמן) על החזה. הוא מסייע לאנשים במצוקה ולמי שפושעים תוקפים אותם ועושה זאת באומץ ובכוח רב.
את דמותו של סופרמן יצרו הכותב ג'רי סיגל והמאייר ג'ו שוסטר, והיא הופיעה לראשונה בחוברת הקומיקס הראשונה של "אקשן קומיקס" בחודש יוני 1938.
הנה סיפורו של סופרמן (עברית):
https://youtu.be/Vk_dYzAHRZw
כך סופרמן מציל מטוס:
http://youtu.be/6aWxJ0cxD8c
קדימון הסרט "סופרמן: איש הפלדה":
http://youtu.be/T6DJcgm3wNY
ורצף של דמויות סופרמן מסרטים קודמים:
http://youtu.be/biS_iYkhyrM
מהו סיפור הגולם מפראג?
הסיפור היהודי על "הגולם מפראג" (Golem), שעסק ביצור דמוי אדם ורפה שכל שיוצא מכלל שליטה, הוא סוג של "סיפור רובוטים", אולי העתיק ביותר בהיסטוריה. כבר בו אפשר ללמוד על הפחד הגדול מאובדן שליטה ביצור מלאכותי דמוי אדם ומעשה ידי אדם.
סיפור "הגולם מפראג" נכתב על ידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג. האגדה המפורסמת ביותר של מהר"ל מספרת על דמות אדם שיצר המהר"ל בתקופה שבה נאבק בכומר הנוצרי האנטישמי תדיאוש.
ברצונו להציל את יהודי פראג מעלילות הדם, "מכל רעות ומכל הצרות שסובלים מיד שונאיהם" הוא יצר גולם מסתורי, שהיה עשוי חומר ואדמה. סייעו לו צירופי אותיות מסתוריים ועזר לו חתנו ותלמידו הקרוב.
הגולם שנברא קיבל את השם יוסף והאנשים קראו לו יוסל'ה גולם. הוא תיפקד ככל האדם - ראה, שמע והבין - אך לדבר לא יכול היה. מהר"ל בלבד הפעיל את הגולם, באמצעות פיסת קלף שהניח מתחת לשונו של יוסל'ה גולם ועליה שם ה'.
מדי לילה היה הגולם יוצא לרחובות פראג וחושף עלילות ומזימות כנגד יהודי העיר. הוא עשה זאת בהתמדה, במצוות הרבי, תוך הצלת יהודים רבים.
מדי ערב שבת, הרב נהג להוציא את רוח החיים מתוך הגולם, מחשש שיחלל את השבת. כך היה הגולם מוטל כגוש חומר, עד צאת השבת.
אלא שבאחד מימי השישי שכח הרבי להוציא ממנו את רוח החיים והגולם יצא וחילל את השבת, בסכנו את הגויים שבעיר. הרב שרדף אחריו הצליח להשיגו ליד הכניסה לבית הכנסת העתיק "אלטנוישול" שבפראג. הגולם התנפץ לרסיסים, לאחר שבמקום ההוא הוציא ממנו המהר"ל את רוח החיים.
לפי גרסה אחרת, כשהסתיימו עלילות הדם, הוציא מהר"ל את פיסת הקלף הקדושה מפיו של הגולם. הוא הפך אותו בחזרה לגל עפר ושרידיו הוטמנו, לפי האגדה, בעליית הגג של בית הכנסת אלטנוי שבפראג.
הגולם שהציל את יהודי הקהילה מפני מזימות ומפני עלילות דם, פעל לא פעם בשליחות מהר"ל גם כדי לסייע בהשכנת סדר ושלום בתוך הקהילה היהודית עצמה.
הנה סיפור הגולם מפראג (עברית):
סיפור הגולם בפראג באנימציה (עברית):
https://youtu.be/S34vyhDkcwc
כך רואים את הגולם של פראג בתיאטרון (עברית):
https://youtu.be/H9k3vH5Ek-4
יש המאמינים שסיפור הגולם התרחש בבית הכנסת העתיק של פראג:
http://youtu.be/llZ0IK-9DgQ
בעידן ה-AI והחששות ממנו הופך סיפור הגולם רלוונטי מתמיד (עברית)
https://youtu.be/buBh4mMKbJc
מה יש בעליית הגג של בית הכנסת של הגולם מפראג? (עברית)
https://youtu.be/-NogTyYwaXM?t=1m35s
בחיוך - מה קורה כשהגולם מברר עובדות? (עברית)
https://youtu.be/YNI8PvYkoVc
והסרט הגרמני "הגולם" שהוא סרט אילם היסטורי ומעולה שנעשה על המעשייה היהודית של הגולם (עברית):
https://youtu.be/btDeUiPYAsI?long=yes
הסיפור היהודי על "הגולם מפראג" (Golem), שעסק ביצור דמוי אדם ורפה שכל שיוצא מכלל שליטה, הוא סוג של "סיפור רובוטים", אולי העתיק ביותר בהיסטוריה. כבר בו אפשר ללמוד על הפחד הגדול מאובדן שליטה ביצור מלאכותי דמוי אדם ומעשה ידי אדם.
סיפור "הגולם מפראג" נכתב על ידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג. האגדה המפורסמת ביותר של מהר"ל מספרת על דמות אדם שיצר המהר"ל בתקופה שבה נאבק בכומר הנוצרי האנטישמי תדיאוש.
ברצונו להציל את יהודי פראג מעלילות הדם, "מכל רעות ומכל הצרות שסובלים מיד שונאיהם" הוא יצר גולם מסתורי, שהיה עשוי חומר ואדמה. סייעו לו צירופי אותיות מסתוריים ועזר לו חתנו ותלמידו הקרוב.
הגולם שנברא קיבל את השם יוסף והאנשים קראו לו יוסל'ה גולם. הוא תיפקד ככל האדם - ראה, שמע והבין - אך לדבר לא יכול היה. מהר"ל בלבד הפעיל את הגולם, באמצעות פיסת קלף שהניח מתחת לשונו של יוסל'ה גולם ועליה שם ה'.
מדי לילה היה הגולם יוצא לרחובות פראג וחושף עלילות ומזימות כנגד יהודי העיר. הוא עשה זאת בהתמדה, במצוות הרבי, תוך הצלת יהודים רבים.
מדי ערב שבת, הרב נהג להוציא את רוח החיים מתוך הגולם, מחשש שיחלל את השבת. כך היה הגולם מוטל כגוש חומר, עד צאת השבת.
אלא שבאחד מימי השישי שכח הרבי להוציא ממנו את רוח החיים והגולם יצא וחילל את השבת, בסכנו את הגויים שבעיר. הרב שרדף אחריו הצליח להשיגו ליד הכניסה לבית הכנסת העתיק "אלטנוישול" שבפראג. הגולם התנפץ לרסיסים, לאחר שבמקום ההוא הוציא ממנו המהר"ל את רוח החיים.
לפי גרסה אחרת, כשהסתיימו עלילות הדם, הוציא מהר"ל את פיסת הקלף הקדושה מפיו של הגולם. הוא הפך אותו בחזרה לגל עפר ושרידיו הוטמנו, לפי האגדה, בעליית הגג של בית הכנסת אלטנוי שבפראג.
הגולם שהציל את יהודי הקהילה מפני מזימות ומפני עלילות דם, פעל לא פעם בשליחות מהר"ל גם כדי לסייע בהשכנת סדר ושלום בתוך הקהילה היהודית עצמה.
הנה סיפור הגולם מפראג (עברית):
סיפור הגולם בפראג באנימציה (עברית):
https://youtu.be/S34vyhDkcwc
כך רואים את הגולם של פראג בתיאטרון (עברית):
https://youtu.be/H9k3vH5Ek-4
יש המאמינים שסיפור הגולם התרחש בבית הכנסת העתיק של פראג:
http://youtu.be/llZ0IK-9DgQ
בעידן ה-AI והחששות ממנו הופך סיפור הגולם רלוונטי מתמיד (עברית)
https://youtu.be/buBh4mMKbJc
מה יש בעליית הגג של בית הכנסת של הגולם מפראג? (עברית)
https://youtu.be/-NogTyYwaXM?t=1m35s
בחיוך - מה קורה כשהגולם מברר עובדות? (עברית)
https://youtu.be/YNI8PvYkoVc
והסרט הגרמני "הגולם" שהוא סרט אילם היסטורי ומעולה שנעשה על המעשייה היהודית של הגולם (עברית):
https://youtu.be/btDeUiPYAsI?long=yes
