שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך נולדה שכונת בתי הכדור בהולנד?
את "בתי הכדור" בהולנד קשה להחמיץ. דמיינו כמה עשרות בועות מגורים מהסוג שפעם הבטיח להיות המגורים שייבנו בעתיד על כוכבים רחוקים.
בשנת 1968 במכרז של ממשלת הולנד, למימון של בנייה ניסיונית של דיור בעלות נמוכה, זכה האדריכל ההולנדי דריס קרייקמפ (Dries Kreijkamp) ותכנן את בולוונינגן (Bolwoningen), שכונה שלמה בעיירה דן בוש שבהולנד, שבה ניצבים 50 "בתי כדור".
בתי הכדור, שנבנו לבסוף בשנות ה-80, הם פרק מרתק באדריכלות המודרנית ובמיוחד זו ההולנדית. זו אותה הולנד שפרצה דרך עם שכונת "בתי הקוביה" ברוטרדם ובית שרדר בצבעי היסוד. גם כאן הציב אדריכל הולנדי חשיבה חדשה על מבנים זולים להקמה וחקר את המבנים העגולים.
קרייקמפ, אגב, סיפר שהוא הושפע מסוג של אוהלי שבטים אפריקאיים שראה ומהצורה העגולה של האיגלו של האסקימואים. העיגול, הוא הסביר אז, הוא הצורה הטבעית ביותר למגורים. למשל בעובדה שבתים עגולים הם ידידותיים יותר לסביבה, כי שמירת החום בהם טובה יותר. איך זה קורה? - צורתם העגולה גורמת לרוח לגלוש מסביבם, מה שמקטין באופן משמעותי את התקררותם ואיבוד החום שבהם. כמובן שבמדינות קרות העניין משמעותי במיוחד.
בתי הכדור עשויים מלט, אך מחוזקים בפיברגלס. הם יושבים על בסיס בצורת גליל. המידות של הבתים הללו כאן זהות. הרדיוס של חלקו הרחב ביותר של בית הכדור הוא 5.5 מטרים. סך שטח הרצפה של חללי המבנה הוא 55 מטרים רבועים. בכל בית כדור יש 11 חלונות עגולים שהרדיוס של כל אחד הוא 120 סנטימטרים.
מבנה הכדור נראה אולי קטן אבל יש בו כמה קומות. בתחתית הכדור מותקנת הצנרת. בקומה הראשונה נמצאים חדר שינה קטן וחדר רחצה. בקומת השנייה, הרחבה ביותר בכדור, ממוקמים הסלון והמטבח. בקומה העליונה של בית הכדור נמצא חדר הרחצה.
אחד היתרונות של בית כדור כזה נעוץ בעובדה שניתן למקם אותו לא רק על הקרקע, אלא גם על פני המים, על גבי פלטפורמה צפה.
אגב, כיום בתי הכדור העתידניים הם בעיקר אטרקציה תיירותית. השכונה מעט איבדה את הפופולריות שלה בעיר והמקומיים לא ממש אוהבים את בתי הכדור. הם גם התיישנו מעט וזקוקים לשיפוץ. עם השנים ועל אף יופיים המיוחד של הבתים העגולים והחייזריים הללו, עלו שאלות רבות לגבי השימושיות שלהם והעובדה היא שהם לא הפכו נפוצים בעולם, או אפילו בהולנד.
הנה בתי הכדור בהולנד:
https://youtu.be/JXjqy5RNugA
הסיפור של השכונה העתידנית:
https://youtu.be/aLCVLPKrSNk
ומבט מקרוב:
https://youtu.be/LRFaiHAm3V8
מהו מקדש הלוטוס של דלהי?
מקדש הלוטוס (Lotus temple) שנבנה בעיר ההודית ניו דלהי (New Delhi) הוא דוגמה נהדרת לאסתטיקה, לסימטריה ולהרמוניה שכל כך חשובים בדת הבהאית.
את מקדש הלוטוס, שזכה בכמה וכמה פרסים אדריכליים, תיכנן האדריכל פריבורז צהבא. האיש היה אחד המתכננים של הגנים הבהאים המפורסמים, חלק מהמרכז הבהאי שבעיר חיפה.
כמו הגנים והמקדשים שלהם בישראל ובכל העולם, מקדש הלוטוס של הבהאים פתוח לבני כל הדתות.
למה דווקא פרח הלוטוס? - כי הלוטוס, הפרח הלאומי של הודו וצמח מים שנחשב יפה במיוחד, מייצג שלום, טוהר, ניקיון, אהבה, יופי, כוח אלוהי וחיי נצח.
את המקדש מרכיבים משטחים שמזכירים את עלי הכותרת של פרח הלוטוס. בכל אחת מ-9 הצלעות שלו, ניתן לראות שלושה עלי כותרת. העלים הללו, המצופים בשיש לבן, עשויים בטון. כדי ליצור למבנה מראה של פרח שעומד להיפתח, מתנשאים העלים הללו לשלושה גבהים שונים.
את התמונה ההרמונית של המקדש משלימים תשעה פתחיו, כל אחד בצלע אחרת שלו. מכל פתח יוצא שביל ובין השבילים משתרעות 9 בריכות נוי שמעוצבות בצורת עלי הגביע של צמח הלוטוס.
הנה יופיו של מקדש הלוטוס של הבהאים:
https://youtu.be/u0ejW1j75t0
כמה עובדות מעניינות על המקדש המרהיב:
https://youtu.be/8VAJNSXzvNw
מהאוויר:
https://youtu.be/BWiaj8-kAI0
תמונות מקדש הלוטוס:
https://youtu.be/-8xbzlLesO0
וביקור במקום:
https://youtu.be/JdiIZ9woXkI
איפה נמצאת כנסיית האור?
כנסיית האור היא מבנה תפילה נוצרי שתכנן האדריכל היפאני טָדָאוֹ אַנְדוֹ בעירו אוסקה. הכנסיה מוארת באור השמש בלבד. בקיר הכנסייה תכנן אנדו צלב מחורץ המאפשר לקרני השמש לעבור דרכו ולהאיר באור מסתורי וקסום את המתחם המקודש.
טדאו אנדו, שאוהב בטון חשוף ומתכנן כך את רוב המבנים שהוא יוצר, מתכנן מבנים מינימליסטיים שלרוב השמש משחקת בהם תפקיד מרכזי, גם בתאורה וגם בעיצוב האווירה.
הנה תכנון כנסיית האור שבאוסקה:
http://youtu.be/Y22LxAnHlWk
האווירה המיוחדת בכנסיית האור של טדאו אנדו:
http://youtu.be/RoDa6BmHKAs?t=5s
ומשחקי האור על הצינורות העוגב ועל הקירות החשופים מבטון:
http://youtu.be/OpbAX75e3Ak
איזה בית בעולם נראה כמו קונכיה גדולה?
מהו בית הפרקינסון ומחלות המוח?
בלב המדבר של לאס וגאס ניצב מבנה מרהיב שנראה כאילו נלקח מתוך חלום סוריאליסטי. מרכז לו רובו לבריאות המוח בקליבלנד קליניק (Lou Ruvo Center for Brain Health at Cleveland Clinic) הוא מקום שבו חדשנות אדריכלית משתלבת עם חמלה אנושית והאמנות הופכת לחלק מהסביבה והתהליך של הריפוי.
סיפור הקמת המרכז מתחיל בלארי רובו (Larry Ruvo), איש עסקים מלאס וגאס, שאיבד את אביו למחלת אלצהיימר. מתוך הכאב האישי, הוא החליט להתחבר עם "קליבלנד קליניק" ולהקים מרכז שייקרא על שמו של אביו ויציע טיפול רפואי מתקדם לחולים ומקום שיחסוך מהם וממשפחותיהם בעתיד את הסבל שאביו עבר עם משפחתו, בשנותיו האחרונות, מאז חלה.
במרכז רובו שילבו ביחד עם הטיפול גם מחקר פורץ דרך בתחום מחלות המוח. המרכז, שנפתח ב-2009, הפך במהרה לאחד המוסדות המובילים בעולם בתחום המחקר והטיפול במחלות ניווניות של המוח.
מי שנבחר לתכנן את המקום הוא האדריכל הנודע פרנק גרי (Frank Gehry), ארכיטקט שהפך לשם דבר בזכות מוזיאון גוגנהיים בבילבאו ומבנים סוריאליסטים נוספים בעולם. למרכז רובו הוא יצר מבנה שמשקף את המורכבות המופלאה של המוח האנושי.
החזית המתעקלת, שעשויה מפלדת אל-חלד מבריקה, מתפתלת ומשתקפת באור המדברי, תוך שהיא יוצרת משחק מרהיב של אור וצל. אך מעבר לאסתטיקה המרשימה, המבנה מספר סיפור עמוק יותר. בתכנון מתפתל, מפורק או מתפרק ובבירור לא מאורגן ומסודר לעין - משקף המבנה המרהיב את הדרך שבה מחלות ניווניות משפיעות על המוח האנושי.
גרי תכנן את המבנה בקונספט ייחודי של שני חלקים מובחנים: "הצד הרציונלי" - האגף הרפואי המסודר והפונקציונלי, ו"הצד האי-רציונלי" - החלל הציבורי הדרמטי עם תקרות גבוהות ומפותלות. החיבור בין השניים מסמל את המפגש המרתק שבין המדע המדויק לבין התקווה והיצירתיות שמניעות את המחקר הרפואי.
יש כאן כמובן יותר מסתם מבנה רפואי מרשים. המרכז מתמחה במגוון רחב של מחלות נוירולוגיות, ביניהן אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ומחלת הנטינגטון. גרי תכנן את המבנה בקפידה כדי שיתאים לצרכים הייחודיים של המטופלים - החל ממסדרונות רחבים המאפשרים תנועה נוחה, דרך מערכות תאורה מתוחכמות המסייעות בהתמצאות, ועד לפינות מנוחה אסטרטגיות.
אולי הדבר המרשים ביותר במרכז הוא האופן שבו הוא מצליח להפוך את המאבק במחלות המוח למשהו שהוא מעבר לטיפול רפואי גרידא. האדריכלות הנועזת של פרנק גרי יוצרת מרחב שמעורר השראה ותקווה, בתוך יצירת מופת אדריכלית המשלבת חדשנות עיצובית, סמליות אדריכלית וחזון רפואי פורץ דרך ושואף להקל את סבלם של החולים.
הנה מרכז Lou Ruvo במדבר נבאדה:
https://youtu.be/igmTz_ofPqs?t=22
וסיפורו של המרכז המעוצב בהשפעת המחלה ותסמיניה:
https://youtu.be/SGosaAMog5g
איזה בניין נראה כמו סל?
יש בניין במדינת אוהיו שבארה"ב, שנראה ממש כמו סל.
המבנה נבנה לבקשת חברה לייצור סלים שזורים, שביקשה שמשרדיה יהיו בבניין שמציג בדיוק את מה שהיא מייצרת.
לבניין 7 קומות ומבפנים נראה ממש כמו כל בניין משרדים בעולם, אבל הגג השקוף של הבניין מזכיר לעובדים ולמבקרים את המוצר שלהם, כי כשמסתכלים למעלה רואים את "הידיות של הסל" מעל הראש.
במהלך הקורונה דווח כי המבנה ננטש על ידי החברה והוא עובר תהליך של הסבה לבית מלון.
הנה סיפורו של בניין הסל:
https://youtu.be/68g9SG7QtNU
כך הוא נראה מהאוויר:
https://youtu.be/dTr4T0Whg10
בניין הסל מבפנים:
http://youtu.be/-qEAZM1eLes
סיור בתוכו:
https://youtu.be/uiiHee9c6E8
ודיווח על נטישת והסבת המבנה המיוחד:
https://youtu.be/PZcCER8tMQU
מהי שכונת האדריכלות המודרנית המפתיעה של ירושלים?
השכונה הירושלמית החרדית רמות פולין (Ramot Polin) היא פנינה אדריכלית ברמה בינלאומית. זוהי שכונה המהווה תוצר ושילוב בין שפה עצמאית של אדריכל חדשני ויצירתי והצרכים של הקהילה שבשבילה הוא מתכנן.
מרחוק מזכירה השכונה, שנבנתה בשנת 1972, גבישים משושים או כוורת דבורים ענקית, עם טוויסט מגניב ותלת ממדי.
היה זה האדריכל צבי הקר שתכנן בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת את שכונת "רמות פולין". האדריכל תכנן בה 700 דירות עבור הציבור החרדי, במעין קומפלקס גיאומטרי ענק וחדשני במראהו, של דירות משפחתיות, בעלות קירות חיצוניים המשופעים כלפי חוץ.
צורת המבנים הללו היא של פאון משוכלל הקרוי דודקהדרון ובעברית תריסריון, שיוצרים המחומשים.
האדריכל יצר מבנים מקוריים ולא מושלמים, אך עדיין מותאמים, כשהוא משתדל להתאים אותם לאקלים הקהילתי ולאורח החיים החרדי. מעידות על כך, בין השאר, מרפסות הסוכה לכל יחידה, החצרות הפנימיות שנחבאות בין המבנים וחיפוי האבן הירושלמי, חובה עירונית בעיר הקודש אבל כאן הוא שונה מהרגיל, בהיותו בטון בציפוי של אבן נסורה.
בירושלים בנייני השכונה הם יוצאי דופן ולא פחות מחריגים, גם בנוף האדריכלי של כלל ישראל. אין עוד שכונה בישראל בה קיבלו הארכיטקטים חופש כה משמעותי בתכנון. כמו כמה שכונות אחרות, רמות פולין היא תוצר של יד חופשית שנתן משרד השיכון לאדריכלים ידועים בישראל. ההוראה הייתה לתכנן בשטחים שישראל כבשה במלחמת ששת הימים שכונות ובנייני מגורים שיאתגרו את מבני השיכונים של אותם ימים.
גם באינטרנט וגם במגזיני אדריכלות ועיצוב זוכה רמות פולין לפרסום רב. אמנם יש הכוללים אותה בדפי השכונות המוזרות ברשת, אבל איש לא מתעלם ממנה. זה כבר מחמיא.
אך גם אז וגם היום נכתבת לא מעט ביקורת על התכנון והמצב של שכונת רמות פולין. היו מי שראו במבנים האוונגרדיים שלה יומרנות אדריכלית וטענו שדירות הקופסה הקטנות לא נוחות למגורים ושמשרד השיכון נתן יד לפיסול מבנים מעוצבים, על חשבון השימושיות שלהם לדיירים. היו אף שטענו שזהו קוריוז צורני שאולי מבחינה גאומטרית הוא מעניין ואף מפתיע בצורה, אך חסר תוכן של ממש.
הזמן הביא ממד נוסף של בעייתיות לשכונה, שהייתה יכולה להפוך לאייקון אדריכלי בינלאומי. כמו בשכונות חרדיות שונות בעיר, גם כאן נראה שהאכיפה העירונית של עירית ירושלים אינה קיימת. אנרכיה תכנונית בלתי נתפסת מובילה למה שהיה כבר מזמן לחורבן מוחלט של היצירה האסתטית והמודרניסטית הייחודית ביותר בישראל וללא ספק הנועזת מביניהן.
הנה הבתים של שכונת רמות פולין:
https://youtu.be/uIkHPKMFUuQ
מהו בית ה-8?
איפה נמצא הבית העקום?
פולין אולי לא נתפסת כמקום עם אדריכלות מרתקת, אבל "הבית העקום" שבעיר סופוט הוא בהחלט מקום שווה. הבית הוא מעין מחווה לאיוריו של מאייר ספרי הילדים הפולני יאן מארסין שאנצר, שנוהג לאייר בספריו בסגנון כזה.
הנה סרטון של "הבית העקום" בפולין:
http://youtu.be/v3QRKeCbCLM
והצצה נוספת אל הבית המקסים והמשונה הזה:
http://youtu.be/-0o6A-lSGnM
את "בתי הכדור" בהולנד קשה להחמיץ. דמיינו כמה עשרות בועות מגורים מהסוג שפעם הבטיח להיות המגורים שייבנו בעתיד על כוכבים רחוקים.
בשנת 1968 במכרז של ממשלת הולנד, למימון של בנייה ניסיונית של דיור בעלות נמוכה, זכה האדריכל ההולנדי דריס קרייקמפ (Dries Kreijkamp) ותכנן את בולוונינגן (Bolwoningen), שכונה שלמה בעיירה דן בוש שבהולנד, שבה ניצבים 50 "בתי כדור".
בתי הכדור, שנבנו לבסוף בשנות ה-80, הם פרק מרתק באדריכלות המודרנית ובמיוחד זו ההולנדית. זו אותה הולנד שפרצה דרך עם שכונת "בתי הקוביה" ברוטרדם ובית שרדר בצבעי היסוד. גם כאן הציב אדריכל הולנדי חשיבה חדשה על מבנים זולים להקמה וחקר את המבנים העגולים.
קרייקמפ, אגב, סיפר שהוא הושפע מסוג של אוהלי שבטים אפריקאיים שראה ומהצורה העגולה של האיגלו של האסקימואים. העיגול, הוא הסביר אז, הוא הצורה הטבעית ביותר למגורים. למשל בעובדה שבתים עגולים הם ידידותיים יותר לסביבה, כי שמירת החום בהם טובה יותר. איך זה קורה? - צורתם העגולה גורמת לרוח לגלוש מסביבם, מה שמקטין באופן משמעותי את התקררותם ואיבוד החום שבהם. כמובן שבמדינות קרות העניין משמעותי במיוחד.
בתי הכדור עשויים מלט, אך מחוזקים בפיברגלס. הם יושבים על בסיס בצורת גליל. המידות של הבתים הללו כאן זהות. הרדיוס של חלקו הרחב ביותר של בית הכדור הוא 5.5 מטרים. סך שטח הרצפה של חללי המבנה הוא 55 מטרים רבועים. בכל בית כדור יש 11 חלונות עגולים שהרדיוס של כל אחד הוא 120 סנטימטרים.
מבנה הכדור נראה אולי קטן אבל יש בו כמה קומות. בתחתית הכדור מותקנת הצנרת. בקומה הראשונה נמצאים חדר שינה קטן וחדר רחצה. בקומת השנייה, הרחבה ביותר בכדור, ממוקמים הסלון והמטבח. בקומה העליונה של בית הכדור נמצא חדר הרחצה.
אחד היתרונות של בית כדור כזה נעוץ בעובדה שניתן למקם אותו לא רק על הקרקע, אלא גם על פני המים, על גבי פלטפורמה צפה.
אגב, כיום בתי הכדור העתידניים הם בעיקר אטרקציה תיירותית. השכונה מעט איבדה את הפופולריות שלה בעיר והמקומיים לא ממש אוהבים את בתי הכדור. הם גם התיישנו מעט וזקוקים לשיפוץ. עם השנים ועל אף יופיים המיוחד של הבתים העגולים והחייזריים הללו, עלו שאלות רבות לגבי השימושיות שלהם והעובדה היא שהם לא הפכו נפוצים בעולם, או אפילו בהולנד.
הנה בתי הכדור בהולנד:
https://youtu.be/JXjqy5RNugA
הסיפור של השכונה העתידנית:
https://youtu.be/aLCVLPKrSNk
ומבט מקרוב:
https://youtu.be/LRFaiHAm3V8
מקדש הלוטוס (Lotus temple) שנבנה בעיר ההודית ניו דלהי (New Delhi) הוא דוגמה נהדרת לאסתטיקה, לסימטריה ולהרמוניה שכל כך חשובים בדת הבהאית.
את מקדש הלוטוס, שזכה בכמה וכמה פרסים אדריכליים, תיכנן האדריכל פריבורז צהבא. האיש היה אחד המתכננים של הגנים הבהאים המפורסמים, חלק מהמרכז הבהאי שבעיר חיפה.
כמו הגנים והמקדשים שלהם בישראל ובכל העולם, מקדש הלוטוס של הבהאים פתוח לבני כל הדתות.
למה דווקא פרח הלוטוס? - כי הלוטוס, הפרח הלאומי של הודו וצמח מים שנחשב יפה במיוחד, מייצג שלום, טוהר, ניקיון, אהבה, יופי, כוח אלוהי וחיי נצח.
את המקדש מרכיבים משטחים שמזכירים את עלי הכותרת של פרח הלוטוס. בכל אחת מ-9 הצלעות שלו, ניתן לראות שלושה עלי כותרת. העלים הללו, המצופים בשיש לבן, עשויים בטון. כדי ליצור למבנה מראה של פרח שעומד להיפתח, מתנשאים העלים הללו לשלושה גבהים שונים.
את התמונה ההרמונית של המקדש משלימים תשעה פתחיו, כל אחד בצלע אחרת שלו. מכל פתח יוצא שביל ובין השבילים משתרעות 9 בריכות נוי שמעוצבות בצורת עלי הגביע של צמח הלוטוס.
הנה יופיו של מקדש הלוטוס של הבהאים:
https://youtu.be/u0ejW1j75t0
כמה עובדות מעניינות על המקדש המרהיב:
https://youtu.be/8VAJNSXzvNw
מהאוויר:
https://youtu.be/BWiaj8-kAI0
תמונות מקדש הלוטוס:
https://youtu.be/-8xbzlLesO0
וביקור במקום:
https://youtu.be/JdiIZ9woXkI
כנסיית האור היא מבנה תפילה נוצרי שתכנן האדריכל היפאני טָדָאוֹ אַנְדוֹ בעירו אוסקה. הכנסיה מוארת באור השמש בלבד. בקיר הכנסייה תכנן אנדו צלב מחורץ המאפשר לקרני השמש לעבור דרכו ולהאיר באור מסתורי וקסום את המתחם המקודש.
טדאו אנדו, שאוהב בטון חשוף ומתכנן כך את רוב המבנים שהוא יוצר, מתכנן מבנים מינימליסטיים שלרוב השמש משחקת בהם תפקיד מרכזי, גם בתאורה וגם בעיצוב האווירה.
הנה תכנון כנסיית האור שבאוסקה:
http://youtu.be/Y22LxAnHlWk
האווירה המיוחדת בכנסיית האור של טדאו אנדו:
http://youtu.be/RoDa6BmHKAs?t=5s
ומשחקי האור על הצינורות העוגב ועל הקירות החשופים מבטון:
http://youtu.be/OpbAX75e3Ak
מהו בית נאוטילוס?
מה זה בית נאוטילוס שבמקסיקו סיטי?
קאסה נאוטילוס, בספרדית "בית נאוטילוס" (Nautilus House), הוא מבנה מיוחד בצורת קונכיית נאוטילוס, קונכיה שעדיין נמצאת במימי האוקיינוסים ומתקיימת ברציפות כאורגניזם שלא השתנה הרבה מאז ימי הדינוזאורים.
הבית נבנה בשנת 2006 במקסיקו סיטי, בירת מקסיקו. "בית הקונכיה", כמו שיש המכנים אותו, תוכנן על ידי הארכיטקט חוויאר סנוסיאן, בשביל שחקן קריקט מקסיקני שהתגורר בו.
הנה "בית הנאוטילוס":
https://youtu.be/MopSkKBfhlI
סרטון ישן מפנים הבית:
https://youtu.be/weW7VbazdjI
הוא ידוע גם כ"בית הקונכיה":
https://youtu.be/zyDvUdss_oI
תמונות מתוך הבית:
https://youtu.be/Niw84xcYlTs
עוד תמונות:
https://youtu.be/bcTRcGIagSM
והנה קונכיית הנאוטילוס המיוחדת שעל שמה נקרא הבית:
http://youtu.be/HIRCI0G19Uw
מה זה בית נאוטילוס שבמקסיקו סיטי?
קאסה נאוטילוס, בספרדית "בית נאוטילוס" (Nautilus House), הוא מבנה מיוחד בצורת קונכיית נאוטילוס, קונכיה שעדיין נמצאת במימי האוקיינוסים ומתקיימת ברציפות כאורגניזם שלא השתנה הרבה מאז ימי הדינוזאורים.
הבית נבנה בשנת 2006 במקסיקו סיטי, בירת מקסיקו. "בית הקונכיה", כמו שיש המכנים אותו, תוכנן על ידי הארכיטקט חוויאר סנוסיאן, בשביל שחקן קריקט מקסיקני שהתגורר בו.
הנה "בית הנאוטילוס":
https://youtu.be/MopSkKBfhlI
סרטון ישן מפנים הבית:
https://youtu.be/weW7VbazdjI
הוא ידוע גם כ"בית הקונכיה":
https://youtu.be/zyDvUdss_oI
תמונות מתוך הבית:
https://youtu.be/Niw84xcYlTs
עוד תמונות:
https://youtu.be/bcTRcGIagSM
והנה קונכיית הנאוטילוס המיוחדת שעל שמה נקרא הבית:
http://youtu.be/HIRCI0G19Uw
מבנים מעניינים
בלב המדבר של לאס וגאס ניצב מבנה מרהיב שנראה כאילו נלקח מתוך חלום סוריאליסטי. מרכז לו רובו לבריאות המוח בקליבלנד קליניק (Lou Ruvo Center for Brain Health at Cleveland Clinic) הוא מקום שבו חדשנות אדריכלית משתלבת עם חמלה אנושית והאמנות הופכת לחלק מהסביבה והתהליך של הריפוי.
סיפור הקמת המרכז מתחיל בלארי רובו (Larry Ruvo), איש עסקים מלאס וגאס, שאיבד את אביו למחלת אלצהיימר. מתוך הכאב האישי, הוא החליט להתחבר עם "קליבלנד קליניק" ולהקים מרכז שייקרא על שמו של אביו ויציע טיפול רפואי מתקדם לחולים ומקום שיחסוך מהם וממשפחותיהם בעתיד את הסבל שאביו עבר עם משפחתו, בשנותיו האחרונות, מאז חלה.
במרכז רובו שילבו ביחד עם הטיפול גם מחקר פורץ דרך בתחום מחלות המוח. המרכז, שנפתח ב-2009, הפך במהרה לאחד המוסדות המובילים בעולם בתחום המחקר והטיפול במחלות ניווניות של המוח.
מי שנבחר לתכנן את המקום הוא האדריכל הנודע פרנק גרי (Frank Gehry), ארכיטקט שהפך לשם דבר בזכות מוזיאון גוגנהיים בבילבאו ומבנים סוריאליסטים נוספים בעולם. למרכז רובו הוא יצר מבנה שמשקף את המורכבות המופלאה של המוח האנושי.
החזית המתעקלת, שעשויה מפלדת אל-חלד מבריקה, מתפתלת ומשתקפת באור המדברי, תוך שהיא יוצרת משחק מרהיב של אור וצל. אך מעבר לאסתטיקה המרשימה, המבנה מספר סיפור עמוק יותר. בתכנון מתפתל, מפורק או מתפרק ובבירור לא מאורגן ומסודר לעין - משקף המבנה המרהיב את הדרך שבה מחלות ניווניות משפיעות על המוח האנושי.
גרי תכנן את המבנה בקונספט ייחודי של שני חלקים מובחנים: "הצד הרציונלי" - האגף הרפואי המסודר והפונקציונלי, ו"הצד האי-רציונלי" - החלל הציבורי הדרמטי עם תקרות גבוהות ומפותלות. החיבור בין השניים מסמל את המפגש המרתק שבין המדע המדויק לבין התקווה והיצירתיות שמניעות את המחקר הרפואי.
יש כאן כמובן יותר מסתם מבנה רפואי מרשים. המרכז מתמחה במגוון רחב של מחלות נוירולוגיות, ביניהן אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ומחלת הנטינגטון. גרי תכנן את המבנה בקפידה כדי שיתאים לצרכים הייחודיים של המטופלים - החל ממסדרונות רחבים המאפשרים תנועה נוחה, דרך מערכות תאורה מתוחכמות המסייעות בהתמצאות, ועד לפינות מנוחה אסטרטגיות.
אולי הדבר המרשים ביותר במרכז הוא האופן שבו הוא מצליח להפוך את המאבק במחלות המוח למשהו שהוא מעבר לטיפול רפואי גרידא. האדריכלות הנועזת של פרנק גרי יוצרת מרחב שמעורר השראה ותקווה, בתוך יצירת מופת אדריכלית המשלבת חדשנות עיצובית, סמליות אדריכלית וחזון רפואי פורץ דרך ושואף להקל את סבלם של החולים.
הנה מרכז Lou Ruvo במדבר נבאדה:
https://youtu.be/igmTz_ofPqs?t=22
וסיפורו של המרכז המעוצב בהשפעת המחלה ותסמיניה:
https://youtu.be/SGosaAMog5g
יש בניין במדינת אוהיו שבארה"ב, שנראה ממש כמו סל.
המבנה נבנה לבקשת חברה לייצור סלים שזורים, שביקשה שמשרדיה יהיו בבניין שמציג בדיוק את מה שהיא מייצרת.
לבניין 7 קומות ומבפנים נראה ממש כמו כל בניין משרדים בעולם, אבל הגג השקוף של הבניין מזכיר לעובדים ולמבקרים את המוצר שלהם, כי כשמסתכלים למעלה רואים את "הידיות של הסל" מעל הראש.
במהלך הקורונה דווח כי המבנה ננטש על ידי החברה והוא עובר תהליך של הסבה לבית מלון.
הנה סיפורו של בניין הסל:
https://youtu.be/68g9SG7QtNU
כך הוא נראה מהאוויר:
https://youtu.be/dTr4T0Whg10
בניין הסל מבפנים:
http://youtu.be/-qEAZM1eLes
סיור בתוכו:
https://youtu.be/uiiHee9c6E8
ודיווח על נטישת והסבת המבנה המיוחד:
https://youtu.be/PZcCER8tMQU
השכונה הירושלמית החרדית רמות פולין (Ramot Polin) היא פנינה אדריכלית ברמה בינלאומית. זוהי שכונה המהווה תוצר ושילוב בין שפה עצמאית של אדריכל חדשני ויצירתי והצרכים של הקהילה שבשבילה הוא מתכנן.
מרחוק מזכירה השכונה, שנבנתה בשנת 1972, גבישים משושים או כוורת דבורים ענקית, עם טוויסט מגניב ותלת ממדי.
היה זה האדריכל צבי הקר שתכנן בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת את שכונת "רמות פולין". האדריכל תכנן בה 700 דירות עבור הציבור החרדי, במעין קומפלקס גיאומטרי ענק וחדשני במראהו, של דירות משפחתיות, בעלות קירות חיצוניים המשופעים כלפי חוץ.
צורת המבנים הללו היא של פאון משוכלל הקרוי דודקהדרון ובעברית תריסריון, שיוצרים המחומשים.
האדריכל יצר מבנים מקוריים ולא מושלמים, אך עדיין מותאמים, כשהוא משתדל להתאים אותם לאקלים הקהילתי ולאורח החיים החרדי. מעידות על כך, בין השאר, מרפסות הסוכה לכל יחידה, החצרות הפנימיות שנחבאות בין המבנים וחיפוי האבן הירושלמי, חובה עירונית בעיר הקודש אבל כאן הוא שונה מהרגיל, בהיותו בטון בציפוי של אבן נסורה.
בירושלים בנייני השכונה הם יוצאי דופן ולא פחות מחריגים, גם בנוף האדריכלי של כלל ישראל. אין עוד שכונה בישראל בה קיבלו הארכיטקטים חופש כה משמעותי בתכנון. כמו כמה שכונות אחרות, רמות פולין היא תוצר של יד חופשית שנתן משרד השיכון לאדריכלים ידועים בישראל. ההוראה הייתה לתכנן בשטחים שישראל כבשה במלחמת ששת הימים שכונות ובנייני מגורים שיאתגרו את מבני השיכונים של אותם ימים.
גם באינטרנט וגם במגזיני אדריכלות ועיצוב זוכה רמות פולין לפרסום רב. אמנם יש הכוללים אותה בדפי השכונות המוזרות ברשת, אבל איש לא מתעלם ממנה. זה כבר מחמיא.
אך גם אז וגם היום נכתבת לא מעט ביקורת על התכנון והמצב של שכונת רמות פולין. היו מי שראו במבנים האוונגרדיים שלה יומרנות אדריכלית וטענו שדירות הקופסה הקטנות לא נוחות למגורים ושמשרד השיכון נתן יד לפיסול מבנים מעוצבים, על חשבון השימושיות שלהם לדיירים. היו אף שטענו שזהו קוריוז צורני שאולי מבחינה גאומטרית הוא מעניין ואף מפתיע בצורה, אך חסר תוכן של ממש.
הזמן הביא ממד נוסף של בעייתיות לשכונה, שהייתה יכולה להפוך לאייקון אדריכלי בינלאומי. כמו בשכונות חרדיות שונות בעיר, גם כאן נראה שהאכיפה העירונית של עירית ירושלים אינה קיימת. אנרכיה תכנונית בלתי נתפסת מובילה למה שהיה כבר מזמן לחורבן מוחלט של היצירה האסתטית והמודרניסטית הייחודית ביותר בישראל וללא ספק הנועזת מביניהן.
הנה הבתים של שכונת רמות פולין:
https://youtu.be/uIkHPKMFUuQ
מהו בית ה-8 של קופנהגן?
בית ה-8 (The 8 house) או בניין השמונה, הוא אחד מבנייני המגורים הטובים בעולם לחיות בהם. הוא בנוי בצורה של הספרה 8 ומכאן שמו הציורי. יש המכנים אותו "הבניין המאושר".
בית ה-8 הוא בניין שהוא מעין כפר הררי בעיר והאנשים בו הם בהתאם - ידידותיים מהדיירים בבניינים רגילים בקופנהגן וחשים שזכו לגור במקום מיוחד במינו. יש בו מדרכה ארוכה שמובילה מגובה הרחוב ועד לקומה התשיעית, כך שניתן לטייל בו על טיילת ארוכה או לנסוע באופניים עד לקומה העליונה שלו ובחזרה, מבלי לפגוש במדרגות.
האדריכל שתכנן את בית ה-8, ביארקה אינגלס, הצליח ליצור אדריכלות חברתית, בבית שמחבר בין הדיירים שבו. הם מרגישים כקהילה של ממש, מסייעים זה לזה, חיים בטבע ממש, יש להם גג שהוא מעין הר מלאכותי, עם צמחיה מעליו, יש אפילו שירות תמיכה חינמי לתיקונים בבית והתקנות למי שצריך, יש ספר ה-8 שהוא אתר אינטרנט שמקשר ביניהם ועוד.
הנה בית ה-8:
https://youtu.be/-q-e9_KFcoY
ההתחלה:
https://youtu.be/YUlo_YZwvak
ומצגת וידאו של המבנה ועוד אחד של ביארקה:
https://youtu.be/kBK8GaHpglA
בית ה-8 (The 8 house) או בניין השמונה, הוא אחד מבנייני המגורים הטובים בעולם לחיות בהם. הוא בנוי בצורה של הספרה 8 ומכאן שמו הציורי. יש המכנים אותו "הבניין המאושר".
בית ה-8 הוא בניין שהוא מעין כפר הררי בעיר והאנשים בו הם בהתאם - ידידותיים מהדיירים בבניינים רגילים בקופנהגן וחשים שזכו לגור במקום מיוחד במינו. יש בו מדרכה ארוכה שמובילה מגובה הרחוב ועד לקומה התשיעית, כך שניתן לטייל בו על טיילת ארוכה או לנסוע באופניים עד לקומה העליונה שלו ובחזרה, מבלי לפגוש במדרגות.
האדריכל שתכנן את בית ה-8, ביארקה אינגלס, הצליח ליצור אדריכלות חברתית, בבית שמחבר בין הדיירים שבו. הם מרגישים כקהילה של ממש, מסייעים זה לזה, חיים בטבע ממש, יש להם גג שהוא מעין הר מלאכותי, עם צמחיה מעליו, יש אפילו שירות תמיכה חינמי לתיקונים בבית והתקנות למי שצריך, יש ספר ה-8 שהוא אתר אינטרנט שמקשר ביניהם ועוד.
הנה בית ה-8:
https://youtu.be/-q-e9_KFcoY
ההתחלה:
https://youtu.be/YUlo_YZwvak
ומצגת וידאו של המבנה ועוד אחד של ביארקה:
https://youtu.be/kBK8GaHpglA
פולין אולי לא נתפסת כמקום עם אדריכלות מרתקת, אבל "הבית העקום" שבעיר סופוט הוא בהחלט מקום שווה. הבית הוא מעין מחווה לאיוריו של מאייר ספרי הילדים הפולני יאן מארסין שאנצר, שנוהג לאייר בספריו בסגנון כזה.
הנה סרטון של "הבית העקום" בפולין:
http://youtu.be/v3QRKeCbCLM
והצצה נוספת אל הבית המקסים והמשונה הזה:
http://youtu.be/-0o6A-lSGnM
מהי מחט החלל?
כיום מבנים שנראים עתידניים הם מחזה נפוץ בערי העולם, אבל בשנת 1962 היה מגדל אחד ששילהב את הדמיון. קוראים לו מחט החלל (Space Needle). זהו מגדל בגובה של 180 מטרים שמעוצב בצורה של מחט, או כמו טיל המשוגר לשמיים. גורד השחקים שנבנה בעיר סיאטל שבארצות הברית לקראת היריד העולמי של 1962, תוכנן בידי האדריכל ג'ון גראם.
בקצה הבניין הנישא יש מסעדה מסתובבת, בצורה של צלחת מעופפת. העיצוב העתידני שלו נתן אז השראה לאדריכלים בעולם כולו, שיצרו ברוחו והשפעתו מבנים חדשניים ומודרניים שונים.
המגדל בעל הצורה המיוחדת הפך עם השנים לסמל המוכר ביותר של סיאטל, אבל הוא גם בניין חכם שהושקעה בו מחשבה רבה. הוא תוכנן כדי להתמודד עם בעיות שונות. מרוחות עזות, דרך רעידות אדמה, סופות ברקים ועוד - האדריכל גראם תכנן אותו כך שיעמוד בפני כל בעיה אפשרית ויבטיח את יציבותו וחוזקו של המגדל ש"מביט לחלל בעיניים"..
הנה מחט החלל:
http://youtu.be/zsHro1r5Zzk
בואו נעלה במעלית עם הנוף היפה אל מרפסת התצפית:
http://youtu.be/7ARD_h6YzNM
אל בית הקפה המסתובב של מחט החלל:
http://youtu.be/6fezfDGZ2a4
ורעידת האדמה בסיאטל ב-2001, שלא הזיזה לו:
http://youtu.be/V0WuSCaTYI0
כיום מבנים שנראים עתידניים הם מחזה נפוץ בערי העולם, אבל בשנת 1962 היה מגדל אחד ששילהב את הדמיון. קוראים לו מחט החלל (Space Needle). זהו מגדל בגובה של 180 מטרים שמעוצב בצורה של מחט, או כמו טיל המשוגר לשמיים. גורד השחקים שנבנה בעיר סיאטל שבארצות הברית לקראת היריד העולמי של 1962, תוכנן בידי האדריכל ג'ון גראם.
בקצה הבניין הנישא יש מסעדה מסתובבת, בצורה של צלחת מעופפת. העיצוב העתידני שלו נתן אז השראה לאדריכלים בעולם כולו, שיצרו ברוחו והשפעתו מבנים חדשניים ומודרניים שונים.
המגדל בעל הצורה המיוחדת הפך עם השנים לסמל המוכר ביותר של סיאטל, אבל הוא גם בניין חכם שהושקעה בו מחשבה רבה. הוא תוכנן כדי להתמודד עם בעיות שונות. מרוחות עזות, דרך רעידות אדמה, סופות ברקים ועוד - האדריכל גראם תכנן אותו כך שיעמוד בפני כל בעיה אפשרית ויבטיח את יציבותו וחוזקו של המגדל ש"מביט לחלל בעיניים"..
הנה מחט החלל:
http://youtu.be/zsHro1r5Zzk
בואו נעלה במעלית עם הנוף היפה אל מרפסת התצפית:
http://youtu.be/7ARD_h6YzNM
אל בית הקפה המסתובב של מחט החלל:
http://youtu.be/6fezfDGZ2a4
ורעידת האדמה בסיאטל ב-2001, שלא הזיזה לו:
http://youtu.be/V0WuSCaTYI0
מהו העיצוב המופלא של מרכז התעופה TWA?
מרכז התעופה של חברת טי דאבל יו איי (TWA Flight Center) הוא אחד הבניינים המיוחדים בעולם ומעבודות תכנון המבנים המיתולוגיות של גאון האדריכלות הפיני-אמריקאי אירו סארינן (Eero Saarinen).
התכנון העתידני הזה הוא חלק מז'אנר אדריכלי עתידני שזכה לשם "אדריכלות גוגי".
קשה להחליט מה מדהים ויפה בו יותר - המבנה החיצוני, שנראה כמו ציפור ענקית הפורשת כנפיים, או הפנים המעוקל ומסוגנן כמבנה עתידני מרהיב ובלתי נתפס ביופיו ובתכנון הגאוני והמתוחכם אך פשוט שלו.
תשאלו את יוצרי הסרט המצליח "Catch me if you can" בכיכובו של לאונרד דה קפריו, שהמרכז הופיע בו.
האדריכלות של מרכז הטיסה ההיסטורי של TWA משנת 1962 הפכה אותו במהירות לאיקוני והוא זכה לכינוי "קתדרלת התעופה". המתכנן סארינן, אגב, לא זכה לראותו גמור כי שנה קודם לפתיחה הוא הלך לעולמו.
עם השנים פשטה TWA את הרגל וחדלה לפעול. גם חברת התעופה טרנס וורלד איירליינס שקנתה והשתמשו במבנה המופלא אחריה לא שרדה. אחריה הפך המסוף שליד טרמינל 5 בנמל התעופה הניו-יורקי ג'ון פ. קנדי למקום רדום וכמעט מת.
18 שנה אחר כך, המהפך הגיע. בשנת 2019 הפך מבנה מרכז התעופה TWA לבית מלון יוקרתי נוסטלגי. המלון שנפתח אז החליף את מה שכונה "קתדרלת התעופה" אבל שמר על כל הסממנים המקוריים שלו וכיבד את מורשת התעופה של חברת התעופה המיתולוגית שסארינן כה התאמץ לכבד.
העיצוב של המלון הוא בסימן רטרו שיק אלגנטי ומוקפד במיוחד. המון סממנים ופריטים של TWA עליה השלום, כמו גם חלל המלון, המשופע ברהיטים הקלאסיים והאייקוניים שתכנן סארינן. הם מקסימים לא פחות מהמבנים של אירו סארינן ומוצבים במלון הזה גם בחדריו הרבים.
משפצי המלון אף הגדילו והחנו על המסלול שלפניו מטוס TWA ישן ומשופץ, המשמש בתור הבר של המלון. עגלת הדיילים עוברת בין המבלים בו והם מזמינים את המשקאות והקוקטיילים, ממש כמו פעם באוויר. אגב, זה לא הבר היחיד ויש עוד 7 כאלה ו-6 מסעדות במלון, מהטובות שיש.
חמותנו הייתה אומרת על זה "שלא נדע חרפת רעב..."
הנה סיפורו של המסוף המיתולוגי שהפך למלון ברוח הסיקסטיז:
https://youtu.be/3uIA9eFSNzY
המלון שהחליף את "קתדרלת התעופה" של אירו סארינן:
https://youtu.be/xgKFdkZeYBg
בלוגר מסביר על המקום:
https://youtu.be/jX4N0Tg4MMk
ההיסטוריה של מרכז TWA לתעופה:
https://youtu.be/SYyJNexJb9Q
ביקור בתוך מרכז הטיסה של TWA:
https://youtu.be/Zq07DzJIA34
התקנת המטוס TWA שהיה לבר:
https://youtu.be/TTD8-rqFcak
וסרט תיעודי על המלון שהחליף את מסוף הנוסעים המיתולוגי של TWA (מתורגם):
https://youtu.be/h0NY-OCnm6c?long=yes
מרכז התעופה של חברת טי דאבל יו איי (TWA Flight Center) הוא אחד הבניינים המיוחדים בעולם ומעבודות תכנון המבנים המיתולוגיות של גאון האדריכלות הפיני-אמריקאי אירו סארינן (Eero Saarinen).
התכנון העתידני הזה הוא חלק מז'אנר אדריכלי עתידני שזכה לשם "אדריכלות גוגי".
קשה להחליט מה מדהים ויפה בו יותר - המבנה החיצוני, שנראה כמו ציפור ענקית הפורשת כנפיים, או הפנים המעוקל ומסוגנן כמבנה עתידני מרהיב ובלתי נתפס ביופיו ובתכנון הגאוני והמתוחכם אך פשוט שלו.
תשאלו את יוצרי הסרט המצליח "Catch me if you can" בכיכובו של לאונרד דה קפריו, שהמרכז הופיע בו.
האדריכלות של מרכז הטיסה ההיסטורי של TWA משנת 1962 הפכה אותו במהירות לאיקוני והוא זכה לכינוי "קתדרלת התעופה". המתכנן סארינן, אגב, לא זכה לראותו גמור כי שנה קודם לפתיחה הוא הלך לעולמו.
עם השנים פשטה TWA את הרגל וחדלה לפעול. גם חברת התעופה טרנס וורלד איירליינס שקנתה והשתמשו במבנה המופלא אחריה לא שרדה. אחריה הפך המסוף שליד טרמינל 5 בנמל התעופה הניו-יורקי ג'ון פ. קנדי למקום רדום וכמעט מת.
18 שנה אחר כך, המהפך הגיע. בשנת 2019 הפך מבנה מרכז התעופה TWA לבית מלון יוקרתי נוסטלגי. המלון שנפתח אז החליף את מה שכונה "קתדרלת התעופה" אבל שמר על כל הסממנים המקוריים שלו וכיבד את מורשת התעופה של חברת התעופה המיתולוגית שסארינן כה התאמץ לכבד.
העיצוב של המלון הוא בסימן רטרו שיק אלגנטי ומוקפד במיוחד. המון סממנים ופריטים של TWA עליה השלום, כמו גם חלל המלון, המשופע ברהיטים הקלאסיים והאייקוניים שתכנן סארינן. הם מקסימים לא פחות מהמבנים של אירו סארינן ומוצבים במלון הזה גם בחדריו הרבים.
משפצי המלון אף הגדילו והחנו על המסלול שלפניו מטוס TWA ישן ומשופץ, המשמש בתור הבר של המלון. עגלת הדיילים עוברת בין המבלים בו והם מזמינים את המשקאות והקוקטיילים, ממש כמו פעם באוויר. אגב, זה לא הבר היחיד ויש עוד 7 כאלה ו-6 מסעדות במלון, מהטובות שיש.
חמותנו הייתה אומרת על זה "שלא נדע חרפת רעב..."
הנה סיפורו של המסוף המיתולוגי שהפך למלון ברוח הסיקסטיז:
https://youtu.be/3uIA9eFSNzY
המלון שהחליף את "קתדרלת התעופה" של אירו סארינן:
https://youtu.be/xgKFdkZeYBg
בלוגר מסביר על המקום:
https://youtu.be/jX4N0Tg4MMk
ההיסטוריה של מרכז TWA לתעופה:
https://youtu.be/SYyJNexJb9Q
ביקור בתוך מרכז הטיסה של TWA:
https://youtu.be/Zq07DzJIA34
התקנת המטוס TWA שהיה לבר:
https://youtu.be/TTD8-rqFcak
וסרט תיעודי על המלון שהחליף את מסוף הנוסעים המיתולוגי של TWA (מתורגם):
https://youtu.be/h0NY-OCnm6c?long=yes
מהו המבנה של היכל השוק ברוטרדאם ובאיזה שיא הוא אוחז?
אמנם שוק האוכל של העיר רוטרדם נקרא שוק, אבל הוא נראה יותר כמו היכל. ואכן, היכל האוכל (Markthal) של העיר ההולנדית רוטרדם (Market Hall) הוא אולם שוק מקורה ומרהיב, נדיר ביופיו ומלא בדוכני אוכל מרהיבים, עם מאכלים מגוונים המציעים כמעט מכל סגנון ומטבח בעולם.
המבנה שעוטף את אולם השוק הענקי בנוי בצורה של קשת מרהיבה, שהיא בעצם בניין דירות בן 12 קומות.
יצירת האמנות שבחלקו הפנימי של המבנה זכתה לכינוי "הקפלה הסיקסטינית של רוטרדם". את היצירה המרהיבה שנקראת שופר השפע יצר האמן "ארנו קונן" והיא נחשבת ליצירת האמנות הגדולה ביותר בעולם.
לרוטרדם לא חסרים מבנים אדריכליים מרהיבים. אחד מהם הוא "מגדל בלאק" שהמקומיים מכנים אותו "העיפרון". רואים אותו מתוך השוק, כשהוא ממוסגר באופן מרהיב בחלון העצום של קשת המבנה.
לא הרחק משוק האוכל נמצאים גם "בתי הקוביה" (Kubus woningen). זהו עוד מבנה דירות שנבנה בשנות ה-80 של המאה הקודמת ומזכיר קוביות שנשפכו על רצפת הרחוב.
הנה שוק האוכל של רוטרדם:
https://youtu.be/vt4En-Di-tc
התכניות שהפכו למציאות:
https://youtu.be/WXhSFvEIIkg
ביקור במבנה המרהיב:
https://youtu.be/66pnBd3RDis
מבט בהילוך מהיר על שוק האוכל של רוטרדאם:
https://youtu.be/_DGar2pEDdA
ופנים המרקטהל של רוטרדם:
https://youtu.be/U4qF0YMR3kw
וההיסטוריה של העיר שנהרסה בהפצצות של הנאצים והביאה לאדריכלות שבה (מתורגם):
https://youtu.be/BmUNt1VMuFY?long=yes
אמנם שוק האוכל של העיר רוטרדם נקרא שוק, אבל הוא נראה יותר כמו היכל. ואכן, היכל האוכל (Markthal) של העיר ההולנדית רוטרדם (Market Hall) הוא אולם שוק מקורה ומרהיב, נדיר ביופיו ומלא בדוכני אוכל מרהיבים, עם מאכלים מגוונים המציעים כמעט מכל סגנון ומטבח בעולם.
המבנה שעוטף את אולם השוק הענקי בנוי בצורה של קשת מרהיבה, שהיא בעצם בניין דירות בן 12 קומות.
יצירת האמנות שבחלקו הפנימי של המבנה זכתה לכינוי "הקפלה הסיקסטינית של רוטרדם". את היצירה המרהיבה שנקראת שופר השפע יצר האמן "ארנו קונן" והיא נחשבת ליצירת האמנות הגדולה ביותר בעולם.
לרוטרדם לא חסרים מבנים אדריכליים מרהיבים. אחד מהם הוא "מגדל בלאק" שהמקומיים מכנים אותו "העיפרון". רואים אותו מתוך השוק, כשהוא ממוסגר באופן מרהיב בחלון העצום של קשת המבנה.
לא הרחק משוק האוכל נמצאים גם "בתי הקוביה" (Kubus woningen). זהו עוד מבנה דירות שנבנה בשנות ה-80 של המאה הקודמת ומזכיר קוביות שנשפכו על רצפת הרחוב.
הנה שוק האוכל של רוטרדם:
https://youtu.be/vt4En-Di-tc
התכניות שהפכו למציאות:
https://youtu.be/WXhSFvEIIkg
ביקור במבנה המרהיב:
https://youtu.be/66pnBd3RDis
מבט בהילוך מהיר על שוק האוכל של רוטרדאם:
https://youtu.be/_DGar2pEDdA
ופנים המרקטהל של רוטרדם:
https://youtu.be/U4qF0YMR3kw
וההיסטוריה של העיר שנהרסה בהפצצות של הנאצים והביאה לאדריכלות שבה (מתורגם):
https://youtu.be/BmUNt1VMuFY?long=yes
מהו הקפה של רוי שעל כביש 66?
רבים שנוסעים על כביש 66 ומגשימים את חלומות הכביש האמריקאים שלהם, נתקלים במקום האייקוני שנקרא "המוטל והקפה של רוי" (Roy's Motel and Cafe).
עם השלט הגדול והמסוגנן ועיצוב אדריכלות הגוגי שלו, קל לזהות את המקום. אם לא אז אפשר פשוט לקלוט את האטרקציה העיקרית של המקום - עוצרים בו אופנועים, מכוניות ואוטובוסים של מטיילים נלהבים.
העיירה אמבו ובית הקפה של רוי ידועים מאוד למטיילים בכביש המפורסם. הם נמצאים בעיר אמבוי שבקליפורניה, על כביש 66, במדבר מוהאבי (Mоjаvе Deѕsert).
הוקם בשנות ה-30 ופועל מאז ברציפות, Roy's Motel & Café שימש כתחנה פופולרית למטיילים, עוד בימי הזוהר של דרך האם. מה שהיום נחשב למוסד היסטורי לצד הדרך משמש כבר שנים רבות כמקום לעצור בו ולשתות בירה רוט קרה במדבר ועל הכביש הידוע.
היום, ליד העיר הנטושה אמבוי עומד קפה רוי כמצבת רפאים חיה, שריד לפופולריות האבודה של כביש 66'. בתחילה המקום היה קטן ועם השנים נוספו לבית הקפה גם מוסך ומוטל קטן שבתחילה היה עשוי מבתי בונגלו קטנים. כמו מוטלים רבים בדרכים ארוכות באמריקה, הכל כאן פעל 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה.
עד היום השתתפו ומשתתפים המוטל הישן, השלט המרהיב ובית הקפה "רוי'ס קפה", בלא מעט סרטי קולנוע, קליפים ופרסומות טלוויזיה. ההתלהבות ממנו כלוקיישן לצילומים היא לא רק בשל העיצוב והשלט המיוחדים, אלא גם בשל אווירת הדיינר הקלאסית של בית הקפה ועיצוב הרטרו הפנימי שלו. לאורך השנים זה הוביל אותו גם לתוכניות ולהופעות בפרק כזה או אחר בסדרות טלוויזיה שביססו אותו באמריקנה כנקודת ציון תרבותית.
למרות מיקומו המרוחק במדבר מוהאבי וכמובן בזכות היותו על אם הדרך המפורסמת, רוי'ס מוטל וקפה הפכו עם השנים ליעד אהוב לחובבי נוסטלגיה. נוסעי כביש 66, חובבי היסטוריה אמריקאית ומטיילים רומנטיים ומבוגרים עוצרים, מצטלמים ולא פעם גם לנים בו.
ואכן, בסמוך לביתו של השלט המפורסם נמצא המוטל שכולל אוסף קוטג'ים פשוטים ומסודרים סביב אזור חניה מרכזי. הקוטג'ים מעוצבים בסגנון אדריכלי ואמריקאי של התקופה, עם מראה חיצוני צבעוני ושלטי ניאון וינטג'.
הנה העיר הנטושה, קפה רוי הידוע והמוטל:
https://youtu.be/vCcjGZUZsLU
ביקור בתחנת הדלק היקרה על דרך 66:
https://youtu.be/XhHMGD4I5ww
דוגמאות לכמה מסרטי הקולנוע והפרסומות שצולמו כאן:
https://youtu.be/9_fUM_w8FmE
וסיור בלוגרים בשרידים ממה שנשאר:
https://youtu.be/sL43UqneWz0?long=yes
רבים שנוסעים על כביש 66 ומגשימים את חלומות הכביש האמריקאים שלהם, נתקלים במקום האייקוני שנקרא "המוטל והקפה של רוי" (Roy's Motel and Cafe).
עם השלט הגדול והמסוגנן ועיצוב אדריכלות הגוגי שלו, קל לזהות את המקום. אם לא אז אפשר פשוט לקלוט את האטרקציה העיקרית של המקום - עוצרים בו אופנועים, מכוניות ואוטובוסים של מטיילים נלהבים.
העיירה אמבו ובית הקפה של רוי ידועים מאוד למטיילים בכביש המפורסם. הם נמצאים בעיר אמבוי שבקליפורניה, על כביש 66, במדבר מוהאבי (Mоjаvе Deѕsert).
הוקם בשנות ה-30 ופועל מאז ברציפות, Roy's Motel & Café שימש כתחנה פופולרית למטיילים, עוד בימי הזוהר של דרך האם. מה שהיום נחשב למוסד היסטורי לצד הדרך משמש כבר שנים רבות כמקום לעצור בו ולשתות בירה רוט קרה במדבר ועל הכביש הידוע.
היום, ליד העיר הנטושה אמבוי עומד קפה רוי כמצבת רפאים חיה, שריד לפופולריות האבודה של כביש 66'. בתחילה המקום היה קטן ועם השנים נוספו לבית הקפה גם מוסך ומוטל קטן שבתחילה היה עשוי מבתי בונגלו קטנים. כמו מוטלים רבים בדרכים ארוכות באמריקה, הכל כאן פעל 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה.
עד היום השתתפו ומשתתפים המוטל הישן, השלט המרהיב ובית הקפה "רוי'ס קפה", בלא מעט סרטי קולנוע, קליפים ופרסומות טלוויזיה. ההתלהבות ממנו כלוקיישן לצילומים היא לא רק בשל העיצוב והשלט המיוחדים, אלא גם בשל אווירת הדיינר הקלאסית של בית הקפה ועיצוב הרטרו הפנימי שלו. לאורך השנים זה הוביל אותו גם לתוכניות ולהופעות בפרק כזה או אחר בסדרות טלוויזיה שביססו אותו באמריקנה כנקודת ציון תרבותית.
למרות מיקומו המרוחק במדבר מוהאבי וכמובן בזכות היותו על אם הדרך המפורסמת, רוי'ס מוטל וקפה הפכו עם השנים ליעד אהוב לחובבי נוסטלגיה. נוסעי כביש 66, חובבי היסטוריה אמריקאית ומטיילים רומנטיים ומבוגרים עוצרים, מצטלמים ולא פעם גם לנים בו.
ואכן, בסמוך לביתו של השלט המפורסם נמצא המוטל שכולל אוסף קוטג'ים פשוטים ומסודרים סביב אזור חניה מרכזי. הקוטג'ים מעוצבים בסגנון אדריכלי ואמריקאי של התקופה, עם מראה חיצוני צבעוני ושלטי ניאון וינטג'.
הנה העיר הנטושה, קפה רוי הידוע והמוטל:
https://youtu.be/vCcjGZUZsLU
ביקור בתחנת הדלק היקרה על דרך 66:
https://youtu.be/XhHMGD4I5ww
דוגמאות לכמה מסרטי הקולנוע והפרסומות שצולמו כאן:
https://youtu.be/9_fUM_w8FmE
וסיור בלוגרים בשרידים ממה שנשאר:
https://youtu.be/sL43UqneWz0?long=yes
למה נבנה מתקן הביוספירה 2?
אם יחיה המין האנושי בעתיד על כוכבים אחרים, צריך ללמוד ולחקור את התנאים לכך. מה באמת אנו יודעים על חיים בחלל או על כוכבים שאין בהם חמצן כמו בכדור הארץ ללא מים או במגוון דברים שונים אחרים? - אז זהו, שאיננו יודעים הרבה ועלינו לחקור היטב את הדברים.
ביוספירה 2 (Biosphere 2) הוא מתקן מחקר מדעי שמצוי בעיר אורקל שבמדינת אריזונה, ארצות הברית. מטרת ביוספירה 2 היא חקר ולימוד על כדור הארץ ועל מקומו ביקום. המבנה שבו שוכן ביוספירה 2 בנוי כמערכת אקולוגית מלאכותית וסגורה. הוא מדמה מערכת חיים שונה מזו שבכדור הארץ. חיים בו מדענים שנסגרו במתקן והם מגדלים בעצמם את מזונם, ממחזרים מים ומקיימים את עצמם ללא תלות בעולם החיצון.
המתקן משמש כדי לחקור את האפשרות לשימוש בביוספירה סגורה, מעין מתקן מוגן שישמש בני אדם, במקרה של יישוב כוכבים וגופים החלל על ידי המין האנושי. במיוחד כוון המתקן במקור כדי לחקור חיים אפשריים על כוכב מאדים ועל הירח.
מקור השם ביוספירה 2 הוא בביוספירה 1, שהיא סביבת החיים שעל כדור הארץ.
הנה מתקן המחקר הביוספירה 2:
http://youtu.be/4xBk26QQ_9Q
סרטונים שצולמו בסביבה הסגורה בין השנים 1991-3:
http://youtu.be/l4DX994NonE
האם לחזון כזה של חיים בחלל מכוון הפרויקט הזה?
http://youtu.be/_FaTBd3gdPI
אם יחיה המין האנושי בעתיד על כוכבים אחרים, צריך ללמוד ולחקור את התנאים לכך. מה באמת אנו יודעים על חיים בחלל או על כוכבים שאין בהם חמצן כמו בכדור הארץ ללא מים או במגוון דברים שונים אחרים? - אז זהו, שאיננו יודעים הרבה ועלינו לחקור היטב את הדברים.
ביוספירה 2 (Biosphere 2) הוא מתקן מחקר מדעי שמצוי בעיר אורקל שבמדינת אריזונה, ארצות הברית. מטרת ביוספירה 2 היא חקר ולימוד על כדור הארץ ועל מקומו ביקום. המבנה שבו שוכן ביוספירה 2 בנוי כמערכת אקולוגית מלאכותית וסגורה. הוא מדמה מערכת חיים שונה מזו שבכדור הארץ. חיים בו מדענים שנסגרו במתקן והם מגדלים בעצמם את מזונם, ממחזרים מים ומקיימים את עצמם ללא תלות בעולם החיצון.
המתקן משמש כדי לחקור את האפשרות לשימוש בביוספירה סגורה, מעין מתקן מוגן שישמש בני אדם, במקרה של יישוב כוכבים וגופים החלל על ידי המין האנושי. במיוחד כוון המתקן במקור כדי לחקור חיים אפשריים על כוכב מאדים ועל הירח.
מקור השם ביוספירה 2 הוא בביוספירה 1, שהיא סביבת החיים שעל כדור הארץ.
הנה מתקן המחקר הביוספירה 2:
http://youtu.be/4xBk26QQ_9Q
סרטונים שצולמו בסביבה הסגורה בין השנים 1991-3:
http://youtu.be/l4DX994NonE
האם לחזון כזה של חיים בחלל מכוון הפרויקט הזה?
http://youtu.be/_FaTBd3gdPI
איזה בית נבנה בין שתי אבנים ענקיות?
בית האבן, שעל הר פאפה (Fafe) הנישא שבמרכז פורטוגל, אינו שונה מאף מבנה כפרי אחר בסביבה. הסיבה העיקרית לפליאה, כשרואים אותו, היא בשל העובדה שהוא נבנה בינות לשני סלעי ענק.
נראה כאילו הסלעים הללו מוחצים אותו ביניהם. זו ללא ספק בנייה חכמה והיא גם נראית מיוחדת ואפילו משעשעת. איזה כיף של בית!
הנה סרטון של "בית האבן" בפורטוגל:
http://youtu.be/owSUcXtWSGk?t=9s
הנה הוא מהאוויר:
https://youtu.be/082Ek6UDUu4
ואם קשה היה לראות כמה שהבית מיוחד, אז הנה מקבץ תמונות של "בית אבן" הפורטוגלי:
http://youtu.be/sJATw7PAvo8
בית האבן, שעל הר פאפה (Fafe) הנישא שבמרכז פורטוגל, אינו שונה מאף מבנה כפרי אחר בסביבה. הסיבה העיקרית לפליאה, כשרואים אותו, היא בשל העובדה שהוא נבנה בינות לשני סלעי ענק.
נראה כאילו הסלעים הללו מוחצים אותו ביניהם. זו ללא ספק בנייה חכמה והיא גם נראית מיוחדת ואפילו משעשעת. איזה כיף של בית!
הנה סרטון של "בית האבן" בפורטוגל:
http://youtu.be/owSUcXtWSGk?t=9s
הנה הוא מהאוויר:
https://youtu.be/082Ek6UDUu4
ואם קשה היה לראות כמה שהבית מיוחד, אז הנה מקבץ תמונות של "בית אבן" הפורטוגלי:
http://youtu.be/sJATw7PAvo8
מהן הפאבלות של ברזיל?
הפאבלות (Favela) הן שכונות העוני בברזיל. לרוב פאבלות נוצרות בשל בנייה לא חוקית מסביב לערים הגדולות או במרכזן של הערים. אוכלוסיית הפאבלות היא לרוב תרכובת של משפחות של צאצאי עבדים משוחררים ומשפחות כפריות שעברו לעיר, כדי למצוא עבודה ופרנסה והבניה בהן אינה חוקית.
העוני בפאבלות של ברזיל הוא גדול. במיוחד הוא ניכר במקרים שבהם הקירבה של הפאבלות לשכונות היוקרה היא של מטרים. המגורים בפאבלות הם פעמים רבות בתוך פחונים יותר מאשר בתים וללא מים, ביוב וחשמל.
וכמו בכל מקום שיש בו עוני, גם הפשע בפאבלות הוא עצום וקשה. סמים ורצח הם היום יום בשכונות העניות הללו, גם מפני שהמשטרה מתרחקת מהן ולא תמיד אוכפת את החוק בהן. ודאי לא כמו שהיא עושה בשכונות החוקיות והפחות עניות של הערים.
הפאבלות נמצאות בכל עיר גדולה בברזיל, ועדיין הפאבלות המפורסמות ביותר הן אלה שבפרברי ובמרכז העיר ריו דה ז'ניירו. לפחות 4 מיליון איש גרים בפאבלות של ריו. סרט הקולנוע "עיר האלוהים" מתאר את החיים הקשים והאלימים ב"Cidade de Deus" - אחת הפאבלות הקשות של ריו.
הנה הפאבלות של ברזיל:
https://youtu.be/c3BRTlHFpBU
הפושעים והכנופיות החמושות שבפאבלות:
https://youtu.be/XoVfntFQ3ow
שיר על הפאבלה, עם המראות המיוחדים של פאבלות ברזיל:
http://youtu.be/ur6HMnqGMZs
משחק מחשב אלים שמראה את הפשע בפאבלות הקשות והאלימות הללו:
http://youtu.be/n-O_Yyi-XGY
שיאן הצפיות של יוטיוב בכל הזמנים צולם כולו בפאבלות:
https://youtu.be/kJQP7kiw5Fk
וסרט תיעודי על הפבלות, אזור מלחמה עני:
https://youtu.be/uBiMPnh08a4?long=yes
הפאבלות (Favela) הן שכונות העוני בברזיל. לרוב פאבלות נוצרות בשל בנייה לא חוקית מסביב לערים הגדולות או במרכזן של הערים. אוכלוסיית הפאבלות היא לרוב תרכובת של משפחות של צאצאי עבדים משוחררים ומשפחות כפריות שעברו לעיר, כדי למצוא עבודה ופרנסה והבניה בהן אינה חוקית.
העוני בפאבלות של ברזיל הוא גדול. במיוחד הוא ניכר במקרים שבהם הקירבה של הפאבלות לשכונות היוקרה היא של מטרים. המגורים בפאבלות הם פעמים רבות בתוך פחונים יותר מאשר בתים וללא מים, ביוב וחשמל.
וכמו בכל מקום שיש בו עוני, גם הפשע בפאבלות הוא עצום וקשה. סמים ורצח הם היום יום בשכונות העניות הללו, גם מפני שהמשטרה מתרחקת מהן ולא תמיד אוכפת את החוק בהן. ודאי לא כמו שהיא עושה בשכונות החוקיות והפחות עניות של הערים.
הפאבלות נמצאות בכל עיר גדולה בברזיל, ועדיין הפאבלות המפורסמות ביותר הן אלה שבפרברי ובמרכז העיר ריו דה ז'ניירו. לפחות 4 מיליון איש גרים בפאבלות של ריו. סרט הקולנוע "עיר האלוהים" מתאר את החיים הקשים והאלימים ב"Cidade de Deus" - אחת הפאבלות הקשות של ריו.
הנה הפאבלות של ברזיל:
https://youtu.be/c3BRTlHFpBU
הפושעים והכנופיות החמושות שבפאבלות:
https://youtu.be/XoVfntFQ3ow
שיר על הפאבלה, עם המראות המיוחדים של פאבלות ברזיל:
http://youtu.be/ur6HMnqGMZs
משחק מחשב אלים שמראה את הפשע בפאבלות הקשות והאלימות הללו:
http://youtu.be/n-O_Yyi-XGY
שיאן הצפיות של יוטיוב בכל הזמנים צולם כולו בפאבלות:
https://youtu.be/kJQP7kiw5Fk
וסרט תיעודי על הפבלות, אזור מלחמה עני:
https://youtu.be/uBiMPnh08a4?long=yes
איזה בית הותקף על ידי בית קטן אחר?
הבית האוסטרי שנקרא "התקפת בית" אמנם משעשע במראהו אך הוא פרויקט רציני וקשה. העיצוב האדריכלי של הבית שהותקף נראה אמנם משוגע, אבל הביצוע שלו הוא מורכב במיוחד. צריך היה לבנות בית שלם מבחוץ, ולהעלות אותו אל גג הבניין, לייצב ולחבר אותו בצורה שלא תאפשר לו לעולם ליפול ולבצע את הכל בצורה מושלמת.
מדובר בבית ש"תקף" את בניין המוזיאון לאמנות חדישה שבעיר וינה, בניין כהה ומרשים הידוע בכינויו "מומוק" (MUMOK). התקפת הבית עליו הייתה זמנית, שכן כיום הוא אינו מוצג שם יותר.
הנה השלב האחרון בפרויקט המסובך הזה:
http://youtu.be/b8k5mmgOsO4?t=12s
הבית האוסטרי שנקרא "התקפת בית" אמנם משעשע במראהו אך הוא פרויקט רציני וקשה. העיצוב האדריכלי של הבית שהותקף נראה אמנם משוגע, אבל הביצוע שלו הוא מורכב במיוחד. צריך היה לבנות בית שלם מבחוץ, ולהעלות אותו אל גג הבניין, לייצב ולחבר אותו בצורה שלא תאפשר לו לעולם ליפול ולבצע את הכל בצורה מושלמת.
מדובר בבית ש"תקף" את בניין המוזיאון לאמנות חדישה שבעיר וינה, בניין כהה ומרשים הידוע בכינויו "מומוק" (MUMOK). התקפת הבית עליו הייתה זמנית, שכן כיום הוא אינו מוצג שם יותר.
הנה השלב האחרון בפרויקט המסובך הזה:
http://youtu.be/b8k5mmgOsO4?t=12s
