שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מאפיין את תנועת "ארס נובה" במוסיקה?
התקופה הסגנונית "ארס נובה" (Ars Nova) הוא שמה של המהפכה המוסיקלית של ימי הביניים המאוחרים, משמעותה בלטינית "אמנות חדשה". היא מייצגת את אחת התקופות המרתקות והמהפכניות בתולדות המוסיקה המערבית.
ראשיתו של הסגנון היצירתי והמבריק שנובע מתנועה הזה היא באיטליה, ממנה הוא התפשט במהירות לצרפת. מטרתו הייתה לשחרר את המוסיקה מכבליה הנוקשים של ה"ארס אנטיקה" וליתר דיוק "ארס אנטיקווה" (Ars Antiqua), הסגנון המוסיקלי הרווח במאה ה-13 .
פרח באירופה במאה ה-14 (בקירוב 1300-1400), בעיקר בצרפת ואיטליה, ארס נובה הציג שפה מוסיקלית חדשנית שסללה את הדרך למוסיקה של תקופת הרנסנס המוקדם ולסגנון "ארס סובטיליור" (Ars Subtilior) שהתפתח בסוף המאה.
תחילתה של מהפכת "ארס נובה" כשהתיאורטיקן הצרפתי פיליפ דה ויטרי (Philippe de Vitry) מפרסם את חיבורו המפורסם "ארס נובה" בסביבות 1320-1325. בחיבור זה הוא מעניק לתקופה את שמה. דה ויטרי מציג בו שיטות כתיבה מוסיקלית חדשות ורעיונות פורצי דרך שאפשרו למלחינים לבטא רעיונות מוסיקליים מורכבים יותר מבעבר.
משמעותה התרבותית של תנועת ארס נובה חרגה הרבה מעבר למוסיקה עצמה. היא שיקפה את רוח החדשנות והסקרנות האינטלקטואלית שאפיינה את שלהי ימי הביניים, ובמובנים רבים בישרה את גישת ההומניזם שהגיעה לשיאה בתקופת הרנסנס.
חשוב להבין שהמהפכה המוסיקלית של ארס נובה לא התרחשה בחלל ריק, אלא הייתה חלק מתמורות חברתיות ותרבותיות רחבות יותר באירופה של המאה ה-14, תקופה של שינויים עמוקים בתפיסת האדם, האמנות והידע.
#מאפיינים מוסיקליים
הבולט ביותר של ארס נובה היה המהפכה בתחום המקצב והחלוקה הריתמית. בניגוד לסגנון ה"ארס אנטיקווה" שקדם לו, ארס נובה הציג מערכת מקצבית משוכללת יותר שאפשרה חלוקות זמן מורכבות, שילוב של קצבים שונים במקביל ויחסים ריתמיים מתוחכמים בין הקולות השונים ביצירה.
טכניקה מרכזית שפותחה בתקופה זו הייתה האיזוריתמיה (Isorhythm) - שיטת קומפוזיציה מתוחכמת המבוססת על דפוסים ריתמיים החוזרים על עצמם, בשילוב עם סדרות טונים משתנות, שאפשרה יצירת מבנים מוסיקליים מורכבים ומתוחכמים.
אמנם ארס נובה הרחיבה את השימוש בדיסוננסים (בעברית "תצרימים", צלילים צורמים), אך זאת במסגרת כללים נוקשים למדי. המלחינים החלו להשתמש בדיסוננסים באופן מחושב יותר כחלק מההתפתחות ההדרגתית של השפה ההרמונית של התקופה.
מבחינה טכנית, מלחיני ארס נובה המשיכו את התפתחות שיטת הכתיבה המוסיקלית שהחלה בתקופות קודמות. התיווי התפתח באופן הדרגתי עם הוספת סימנים חדשים שאפשרו רישום מדויק יותר של ערכים ריתמיים, דבר שהוביל ליכולת לכתוב מוסיקה מורכבת יותר.
#מלחינים
גיום דה מאשו (Guillaume de Machaut), הנחשב למלחין הצרפתי החשוב ביותר במאה ה-14, היה הדמות המובילה של סגנון ארס נובה. יצירתו המפורסמת ביותר, "מיסה דה נוטרה דאם" (Messe de Notre Dame), מייצגת את חדשנות התקופה - מיסה בארבעה קולות שלמה ובעלת אחידות סגנונית יוצאת דופן, אם כי היו מיסות רב-קוליות מלאות גם לפניה.
באיטליה, המוסיקה של תקופה זו נקראת "מוסיקת הטרצ'נטו" (Trecento music), כאשר המונח "טרצ'נטו" מתייחס למאה ה-14 בכללותה באיטלקית. המלחינים האיטלקים כמו פרנצ'סקו לנדיני (Francesco Landini) ויאקופו דה בולוניה (Jacopo da Bologna) יצרו סגנון שהיה מלודי יותר, עם דגש על קו שירה זורם וטבעי.
#תכנים
אחד המאפיינים המעניינים של מוסיקת ארס נובה היה העיסוק בנושאים חילוניים לצד הנושאים הדתיים המסורתיים. צורות מוסיקליות חדשות כמו ה"מדריגלה" (Madrigale) האיטלקית, השונה מהמדריגל המאוחר יותר של תקופת הרנסנס. היו גם ה"בלאדה" (Ballade) וה"רונדו" (Rondeau) הצרפתיים שאפשרו למלחינים לעסוק בנושאים כמו אהבה, טבע ומאורעות פוליטיים בדרכים מתוחכמות.
"סופי הוא תחילתי" של גיום דה משו:
https://youtu.be/dcfPr4IN2MM
"הנה האביב" של פרנצ'סקו לנדיני בסגנון ה"ארס נובה":
https://youtu.be/nHXtzNxzOYs?t=7s
מוסיקה של יאקופו דה בולוניה, אחד המלחינים החשובים בזרם:
https://youtu.be/fv_YxMMSYg8
"שיר הציפורים" של קלמנט ז'נקין:
https://youtu.be/ceS9-RUpzXQ
יצירה קולית של פרנצ'סקו לנדיני:
https://youtu.be/YNcfZSBF9ow?t=9s
וסיפורה של התנועה בימי הביניים:
https://youtu.be/Pv_jYkourt8?long=yes
מהם המזמורים הגרגוריאניים?
המוסיקה הראשונה בהיסטוריה שהועלתה על הכתב הייתה המוסיקה הגרגוריאנית. היא הייתה מוסיקה דתית, מוסיקה נוצרית, שנחשבה בימי הביניים למרכזית בטקסים הכנסייתיים.
אמנם היו גם מנגינות עממיות ונגנים שעברו מעיר לעיר ומכפר אל כפר וניגנו, אבל זו לא נחשבה מוסיקה אמנותית. את המוסיקה הנחשבת שמעו אז בכנסייה. לתפילות הנוצריות בימי הביניים היה צליל אופייני ושונה מתפילות של היום. לאוזני האדם המודרני הן נשמעות כאילו הן לקוחות מעולם אחר. הן הורכבו משירים גרגוריאניים, כלומר מזמורים שאסף גרגוריוס.
המזמורים הגרגוריאניים (Gregorian chant) נולדו כשהאפיפיור גרגוריוס הראשון, שכיהן כאפיפיור בשנים 590-604, אסף וריכז את מזמורי הכנסייה הנוצרית לאוסף מזמורים מרכזי. הם החלו נקראים על שמו "מזמורים גרגוריאנים".
מזמורים גרגוריאניים היו תמיד שירים חד-קוליים שבוצעו ברוב המקרים על ידי גברים או נערים, ללא ליווי של כלי נגינה. המנגינה נעה בהם בצעדים קטנים ובסולם דיאטוני (כאילו על הקלידים הלבנים של הפסנתר בלבד) וללא תחושת פעמה ברורה, כשמנעד המנגינה הוא מצומצם (ללא צלילים גבוהים מאד או נמוכים מאד) ולא עולה לעולם על אוקטבה.
המזמורים הגריגוריאניים הושרו בטקסים הדתיים בשפה הלטינית, כשסולן ומקהלה שרים לסירוגין.
הנה המקורות של השירים הגרגוריאניים:
https://youtu.be/MCaWDQMgUS8
מזמור גרגוריאני עם התווים האופייניים לתקופה ולמזמורים הללו:
https://youtu.be/cDhYGdK0KQg
מקהלה מבצעת שיר גרגוריאני:
http://youtu.be/CBwh1OXw6uI
סרט תיעודי קצר על השירה הגרגוריאנית:
https://youtu.be/Igoh5kEqj3Y?long=yes
וסיפורה של השירה הגרגוריאנית על רקע מראות ודימויים הלקוחים מימי הביניים:
https://youtu.be/QuRrd35kvUo?long=yes
מי היה המהפכן הנוצרי מרטין לותר?
מרטין לותר (Martin Luther) הוא אחד המהפכנים הגדולים בתולדות המין האנושי. במו ידיו הוא העז לקחת את הדת החזקה בעולם, כאיש דת מן המניין, ולקרוע אותה לשניים. במעשה אמיץ וכמעט חסר סיכוי, פרשו מרטין לותר ותלמידיו מהכנסיה הקתולית ויסדו את הכנסיה הפרוטסטנטית.
הכל התחיל כשלותר, נזיר, כומר ופרופסור גרמני לתאולוגיה, מאס בשיטות הנכלוליות של הכנסיה הקתולית והשחיתות שבמעשיה. לותר החל לקדם רעיונות לשינוי. הוא קרא ל"רפורמציה הפרוטסטנטית" מעין מרד בשיטוה הדתית הקיימת ומחאה ברורה כנגדה.
לותר פרסם מסמך בשם "95 התזות נגד הטיית משפט" שכולו אמר התנגדות לשיטותיה ואף האשים את הארכיבישוף ממיינץ במעשי זיוף ורמיה קשים כנגד המאמינים.
במיוחד הוא תקף את "כתבי המחילה" שנמכרו לחוטאים הנוצריים, האינדולגנציות (Indulgences), שבהם הם שילמו בכסף עבור מחילת האל על חטאים שעשו. למותר לציין שאלוהים מעולם לא קיבל את הכסף...
בעקבות מעשיו נודה מרטין לותר מהכנסייה על ידי האפיפיור לאו העשירי. לותר העז ושרף לפני ציבור גדול שתמך בטענותיו את הבולה האפיפיורית, שבה החרים אותו האחרון.
המעשה גרם לקיסר קרל החמישי להטיל עליו חרם קיסרי. כל אחד יכול להיות מוחרם פעם בחייו, אבל חרם קיסרי משמעותו הייתה שכל אדם יכול להרוג את מרטין לותר, מבלי לעמוד לדין. הכומר הגרמני הבין שהסתבך עם הדת החזקה באירופה ודמו הותר.
היו לו את כל הסיבות ההגיוניות לעצור, אבל מרטין לותר המשיך בדרכו. ממילא דמו הותר והמהפכה מבחינתו החלה. הוא כפר בסמכותו של האפיפיור והתמסר לדרכו.
לותר תירגם את הברית החדשה מלטינית לגרמנית ואחר כך גם את התנ"ך. כך הפך את כתבי הקודש לנגישים לאוכלוסייה הדוברת גרמנית.
המהפכה הדתית של מרטין לותר הייתה בלתי נתפסת. הוא התיר לכמרים לשאת נשים ואף נתן להם דוגמה, כשנשא את קתרינה לאישה וילד איתה 6 ילדים. בכך היה מרטין לותר לדמות המרכזית של הנצרות הפרוטסטנטית, זו שמחתה כנגד הכנסייה הקתולית.
עם השנים נוצרו בה זרמים שונים ומגוונים. הזרם הלותרני הוא זה של מאמיניו. אבל למורת רוחה של הכנסייה הקתולית, הצליחה הרפורמה הפרוטסטנטית להפוך אזורים עצומים באירופה ובאמריקה לנוצרים מסוג אחר.
וכך ניצח הכומר הקטן את הכנסיה הגדולה. לא זו בלבד שלא נכנע ולא הובס - הוא הפך את הפרשנות החכמה והנעימה שלו לנצרות לדת המצליחה בהיסטוריה.
הנה סיפור הרפורמציה של מרטין לותר (מתורגם):
https://youtu.be/_NQeqXRhoS0
סיפורו של מרטין לותר לילדים:
https://youtu.be/tox2TflUH90
כך מקים מרטין לותר את הכנסייה הפרוטסטנטית:
https://youtu.be/IATyzSAjC1w
סרט תיעודי על המהפכה הפרוטסטנטית של מרטין לותר:
https://youtu.be/PyVrPIp4QsA?long=yes
פודקסט עם פרופסור הרסגור מ"שעה היסטורית" על מרטין לותר (עברית):
https://youtu.be/uS29ZyLipPo?long=yes
ומופע קצר עם המוסיקה של מרטין לותר המלחין:
https://youtu.be/5FGXDc3chqI?long=yes
מה היו כתבי המחילה של הכנסייה הקתולית?
כתבי המחילה (Indulgence), או שטרי מחילה, היו קרויים בלטינית "אינדולגנציות" (Indulgentia). הם הונהגו על ידי הכנסייה הקתולית בימי הביניים, שהבטיחה "לסלוח" למאמינים "ולגאול את נשמתם", תמורת כסף...
מדובר היה במסמכים סתמיים שהבטיחו לנוצרים מחילה מהחטאים הנוראים ביותר שלהם, תמורת כסף. הכנסיה נהגה להפחידם מגורלו האיום של החוטא ביום הדין. האינדולגנציות היו ההבטחה הגדולה, ש"תמורת סכום סמלי" יוכלו החוטאים להתחמק מחרון אפו של אלוהים.
הרעיון המושחת של הכנסיה הקתולית היה אז פשוט ויעיל להדהים - היא הרי זקוקה להרבה מאד כסף. מימון הקמת הקתדרלות ותחזוקתן, עלויות אוצרות האמנות והפאר שהוכנסו לתוכן, המשכורות לעובדי הכנסיות, כולל הציירים, הפסלים, המוסיקאים ונותני השירותים הרבים, מימון מפיצי הבשורה הנוצרית, המיסיונרים שלה, אך גם מימון חיי הפאר של מנהיגי הכנסייה, האינקוויזיציות והמעקבים אחרי המאמינים ושמירת המצוות שלהם - כל אלו חייבו ממון רב וזמין.
מכירת האינדולגנציות איפשרה לכנסייה למכור למאמינים סליחה בתשלום. ההברקה המסחרית של מכירת סליחה מטעם אלוהים וישו הפכה את המוצר להצלחה מסחררת והמוצר היה לוהט. המאמינים יכולים היו לחטוא היום ומחר לגשת לכנסייה ולרכוש סליחה ארוזה בליטוף של הכומר המקומי.
כמו קנס על חנייה בימינו, קניית כתב המחילה נתנה סליחה על החטאים של הזמן האחרון ואפשרה לחוטא הנוצרי לגייס ממון, שלעיתים קרובות לא היה בכיסו, לקניית הסליחה הבאה.
מכירת האינדולגנציות הייתה אחת הסיבות ל"רפורמציה" שתביא לפרישת מרטין לותר ומאמיניו ולהקמת הכנסייה הפרוטסטנטית על ידם. לאחר שחקרו ולא מצאו שום בסיס דתי בכתבי הקודש למכירת סליחות בתשלום, פרשו מרטין לותר והרפורמיסטים שלו מהקתוליות.
בהמשך ההיסטוריה התנערה גם הכנסייה הקתולית מהאינדולגנציות ומהמסחר בסליחה למאמינים.
כך הוצגו לציבור שטרי המחילה הקתוליים כהצלה מגורל אכזרי לשריפה לעולמים בגיהנום:
https://youtu.be/r-oY7XoO4EU
האינדולגנציות היו חלק מסיבותיו של מרטין לותר להקים את הכנסייה הפרוטסטנטית:
https://youtu.be/IATyzSAjC1w
ופרודיה על כתבי המחילה של ימי הביניים:
http://youtu.be/un2qxIlqLP8
לטינית
התקופה הסגנונית "ארס נובה" (Ars Nova) הוא שמה של המהפכה המוסיקלית של ימי הביניים המאוחרים, משמעותה בלטינית "אמנות חדשה". היא מייצגת את אחת התקופות המרתקות והמהפכניות בתולדות המוסיקה המערבית.
ראשיתו של הסגנון היצירתי והמבריק שנובע מתנועה הזה היא באיטליה, ממנה הוא התפשט במהירות לצרפת. מטרתו הייתה לשחרר את המוסיקה מכבליה הנוקשים של ה"ארס אנטיקה" וליתר דיוק "ארס אנטיקווה" (Ars Antiqua), הסגנון המוסיקלי הרווח במאה ה-13 .
פרח באירופה במאה ה-14 (בקירוב 1300-1400), בעיקר בצרפת ואיטליה, ארס נובה הציג שפה מוסיקלית חדשנית שסללה את הדרך למוסיקה של תקופת הרנסנס המוקדם ולסגנון "ארס סובטיליור" (Ars Subtilior) שהתפתח בסוף המאה.
תחילתה של מהפכת "ארס נובה" כשהתיאורטיקן הצרפתי פיליפ דה ויטרי (Philippe de Vitry) מפרסם את חיבורו המפורסם "ארס נובה" בסביבות 1320-1325. בחיבור זה הוא מעניק לתקופה את שמה. דה ויטרי מציג בו שיטות כתיבה מוסיקלית חדשות ורעיונות פורצי דרך שאפשרו למלחינים לבטא רעיונות מוסיקליים מורכבים יותר מבעבר.
משמעותה התרבותית של תנועת ארס נובה חרגה הרבה מעבר למוסיקה עצמה. היא שיקפה את רוח החדשנות והסקרנות האינטלקטואלית שאפיינה את שלהי ימי הביניים, ובמובנים רבים בישרה את גישת ההומניזם שהגיעה לשיאה בתקופת הרנסנס.
חשוב להבין שהמהפכה המוסיקלית של ארס נובה לא התרחשה בחלל ריק, אלא הייתה חלק מתמורות חברתיות ותרבותיות רחבות יותר באירופה של המאה ה-14, תקופה של שינויים עמוקים בתפיסת האדם, האמנות והידע.
#מאפיינים מוסיקליים
הבולט ביותר של ארס נובה היה המהפכה בתחום המקצב והחלוקה הריתמית. בניגוד לסגנון ה"ארס אנטיקווה" שקדם לו, ארס נובה הציג מערכת מקצבית משוכללת יותר שאפשרה חלוקות זמן מורכבות, שילוב של קצבים שונים במקביל ויחסים ריתמיים מתוחכמים בין הקולות השונים ביצירה.
טכניקה מרכזית שפותחה בתקופה זו הייתה האיזוריתמיה (Isorhythm) - שיטת קומפוזיציה מתוחכמת המבוססת על דפוסים ריתמיים החוזרים על עצמם, בשילוב עם סדרות טונים משתנות, שאפשרה יצירת מבנים מוסיקליים מורכבים ומתוחכמים.
אמנם ארס נובה הרחיבה את השימוש בדיסוננסים (בעברית "תצרימים", צלילים צורמים), אך זאת במסגרת כללים נוקשים למדי. המלחינים החלו להשתמש בדיסוננסים באופן מחושב יותר כחלק מההתפתחות ההדרגתית של השפה ההרמונית של התקופה.
מבחינה טכנית, מלחיני ארס נובה המשיכו את התפתחות שיטת הכתיבה המוסיקלית שהחלה בתקופות קודמות. התיווי התפתח באופן הדרגתי עם הוספת סימנים חדשים שאפשרו רישום מדויק יותר של ערכים ריתמיים, דבר שהוביל ליכולת לכתוב מוסיקה מורכבת יותר.
#מלחינים
גיום דה מאשו (Guillaume de Machaut), הנחשב למלחין הצרפתי החשוב ביותר במאה ה-14, היה הדמות המובילה של סגנון ארס נובה. יצירתו המפורסמת ביותר, "מיסה דה נוטרה דאם" (Messe de Notre Dame), מייצגת את חדשנות התקופה - מיסה בארבעה קולות שלמה ובעלת אחידות סגנונית יוצאת דופן, אם כי היו מיסות רב-קוליות מלאות גם לפניה.
באיטליה, המוסיקה של תקופה זו נקראת "מוסיקת הטרצ'נטו" (Trecento music), כאשר המונח "טרצ'נטו" מתייחס למאה ה-14 בכללותה באיטלקית. המלחינים האיטלקים כמו פרנצ'סקו לנדיני (Francesco Landini) ויאקופו דה בולוניה (Jacopo da Bologna) יצרו סגנון שהיה מלודי יותר, עם דגש על קו שירה זורם וטבעי.
#תכנים
אחד המאפיינים המעניינים של מוסיקת ארס נובה היה העיסוק בנושאים חילוניים לצד הנושאים הדתיים המסורתיים. צורות מוסיקליות חדשות כמו ה"מדריגלה" (Madrigale) האיטלקית, השונה מהמדריגל המאוחר יותר של תקופת הרנסנס. היו גם ה"בלאדה" (Ballade) וה"רונדו" (Rondeau) הצרפתיים שאפשרו למלחינים לעסוק בנושאים כמו אהבה, טבע ומאורעות פוליטיים בדרכים מתוחכמות.
"סופי הוא תחילתי" של גיום דה משו:
https://youtu.be/dcfPr4IN2MM
"הנה האביב" של פרנצ'סקו לנדיני בסגנון ה"ארס נובה":
https://youtu.be/nHXtzNxzOYs?t=7s
מוסיקה של יאקופו דה בולוניה, אחד המלחינים החשובים בזרם:
https://youtu.be/fv_YxMMSYg8
"שיר הציפורים" של קלמנט ז'נקין:
https://youtu.be/ceS9-RUpzXQ
יצירה קולית של פרנצ'סקו לנדיני:
https://youtu.be/YNcfZSBF9ow?t=9s
וסיפורה של התנועה בימי הביניים:
https://youtu.be/Pv_jYkourt8?long=yes
המוסיקה הראשונה בהיסטוריה שהועלתה על הכתב הייתה המוסיקה הגרגוריאנית. היא הייתה מוסיקה דתית, מוסיקה נוצרית, שנחשבה בימי הביניים למרכזית בטקסים הכנסייתיים.
אמנם היו גם מנגינות עממיות ונגנים שעברו מעיר לעיר ומכפר אל כפר וניגנו, אבל זו לא נחשבה מוסיקה אמנותית. את המוסיקה הנחשבת שמעו אז בכנסייה. לתפילות הנוצריות בימי הביניים היה צליל אופייני ושונה מתפילות של היום. לאוזני האדם המודרני הן נשמעות כאילו הן לקוחות מעולם אחר. הן הורכבו משירים גרגוריאניים, כלומר מזמורים שאסף גרגוריוס.
המזמורים הגרגוריאניים (Gregorian chant) נולדו כשהאפיפיור גרגוריוס הראשון, שכיהן כאפיפיור בשנים 590-604, אסף וריכז את מזמורי הכנסייה הנוצרית לאוסף מזמורים מרכזי. הם החלו נקראים על שמו "מזמורים גרגוריאנים".
מזמורים גרגוריאניים היו תמיד שירים חד-קוליים שבוצעו ברוב המקרים על ידי גברים או נערים, ללא ליווי של כלי נגינה. המנגינה נעה בהם בצעדים קטנים ובסולם דיאטוני (כאילו על הקלידים הלבנים של הפסנתר בלבד) וללא תחושת פעמה ברורה, כשמנעד המנגינה הוא מצומצם (ללא צלילים גבוהים מאד או נמוכים מאד) ולא עולה לעולם על אוקטבה.
המזמורים הגריגוריאניים הושרו בטקסים הדתיים בשפה הלטינית, כשסולן ומקהלה שרים לסירוגין.
הנה המקורות של השירים הגרגוריאניים:
https://youtu.be/MCaWDQMgUS8
מזמור גרגוריאני עם התווים האופייניים לתקופה ולמזמורים הללו:
https://youtu.be/cDhYGdK0KQg
מקהלה מבצעת שיר גרגוריאני:
http://youtu.be/CBwh1OXw6uI
סרט תיעודי קצר על השירה הגרגוריאנית:
https://youtu.be/Igoh5kEqj3Y?long=yes
וסיפורה של השירה הגרגוריאנית על רקע מראות ודימויים הלקוחים מימי הביניים:
https://youtu.be/QuRrd35kvUo?long=yes
מרטין לותר (Martin Luther) הוא אחד המהפכנים הגדולים בתולדות המין האנושי. במו ידיו הוא העז לקחת את הדת החזקה בעולם, כאיש דת מן המניין, ולקרוע אותה לשניים. במעשה אמיץ וכמעט חסר סיכוי, פרשו מרטין לותר ותלמידיו מהכנסיה הקתולית ויסדו את הכנסיה הפרוטסטנטית.
הכל התחיל כשלותר, נזיר, כומר ופרופסור גרמני לתאולוגיה, מאס בשיטות הנכלוליות של הכנסיה הקתולית והשחיתות שבמעשיה. לותר החל לקדם רעיונות לשינוי. הוא קרא ל"רפורמציה הפרוטסטנטית" מעין מרד בשיטוה הדתית הקיימת ומחאה ברורה כנגדה.
לותר פרסם מסמך בשם "95 התזות נגד הטיית משפט" שכולו אמר התנגדות לשיטותיה ואף האשים את הארכיבישוף ממיינץ במעשי זיוף ורמיה קשים כנגד המאמינים.
במיוחד הוא תקף את "כתבי המחילה" שנמכרו לחוטאים הנוצריים, האינדולגנציות (Indulgences), שבהם הם שילמו בכסף עבור מחילת האל על חטאים שעשו. למותר לציין שאלוהים מעולם לא קיבל את הכסף...
בעקבות מעשיו נודה מרטין לותר מהכנסייה על ידי האפיפיור לאו העשירי. לותר העז ושרף לפני ציבור גדול שתמך בטענותיו את הבולה האפיפיורית, שבה החרים אותו האחרון.
המעשה גרם לקיסר קרל החמישי להטיל עליו חרם קיסרי. כל אחד יכול להיות מוחרם פעם בחייו, אבל חרם קיסרי משמעותו הייתה שכל אדם יכול להרוג את מרטין לותר, מבלי לעמוד לדין. הכומר הגרמני הבין שהסתבך עם הדת החזקה באירופה ודמו הותר.
היו לו את כל הסיבות ההגיוניות לעצור, אבל מרטין לותר המשיך בדרכו. ממילא דמו הותר והמהפכה מבחינתו החלה. הוא כפר בסמכותו של האפיפיור והתמסר לדרכו.
לותר תירגם את הברית החדשה מלטינית לגרמנית ואחר כך גם את התנ"ך. כך הפך את כתבי הקודש לנגישים לאוכלוסייה הדוברת גרמנית.
המהפכה הדתית של מרטין לותר הייתה בלתי נתפסת. הוא התיר לכמרים לשאת נשים ואף נתן להם דוגמה, כשנשא את קתרינה לאישה וילד איתה 6 ילדים. בכך היה מרטין לותר לדמות המרכזית של הנצרות הפרוטסטנטית, זו שמחתה כנגד הכנסייה הקתולית.
עם השנים נוצרו בה זרמים שונים ומגוונים. הזרם הלותרני הוא זה של מאמיניו. אבל למורת רוחה של הכנסייה הקתולית, הצליחה הרפורמה הפרוטסטנטית להפוך אזורים עצומים באירופה ובאמריקה לנוצרים מסוג אחר.
וכך ניצח הכומר הקטן את הכנסיה הגדולה. לא זו בלבד שלא נכנע ולא הובס - הוא הפך את הפרשנות החכמה והנעימה שלו לנצרות לדת המצליחה בהיסטוריה.
הנה סיפור הרפורמציה של מרטין לותר (מתורגם):
https://youtu.be/_NQeqXRhoS0
סיפורו של מרטין לותר לילדים:
https://youtu.be/tox2TflUH90
כך מקים מרטין לותר את הכנסייה הפרוטסטנטית:
https://youtu.be/IATyzSAjC1w
סרט תיעודי על המהפכה הפרוטסטנטית של מרטין לותר:
https://youtu.be/PyVrPIp4QsA?long=yes
פודקסט עם פרופסור הרסגור מ"שעה היסטורית" על מרטין לותר (עברית):
https://youtu.be/uS29ZyLipPo?long=yes
ומופע קצר עם המוסיקה של מרטין לותר המלחין:
https://youtu.be/5FGXDc3chqI?long=yes
כתבי המחילה (Indulgence), או שטרי מחילה, היו קרויים בלטינית "אינדולגנציות" (Indulgentia). הם הונהגו על ידי הכנסייה הקתולית בימי הביניים, שהבטיחה "לסלוח" למאמינים "ולגאול את נשמתם", תמורת כסף...
מדובר היה במסמכים סתמיים שהבטיחו לנוצרים מחילה מהחטאים הנוראים ביותר שלהם, תמורת כסף. הכנסיה נהגה להפחידם מגורלו האיום של החוטא ביום הדין. האינדולגנציות היו ההבטחה הגדולה, ש"תמורת סכום סמלי" יוכלו החוטאים להתחמק מחרון אפו של אלוהים.
הרעיון המושחת של הכנסיה הקתולית היה אז פשוט ויעיל להדהים - היא הרי זקוקה להרבה מאד כסף. מימון הקמת הקתדרלות ותחזוקתן, עלויות אוצרות האמנות והפאר שהוכנסו לתוכן, המשכורות לעובדי הכנסיות, כולל הציירים, הפסלים, המוסיקאים ונותני השירותים הרבים, מימון מפיצי הבשורה הנוצרית, המיסיונרים שלה, אך גם מימון חיי הפאר של מנהיגי הכנסייה, האינקוויזיציות והמעקבים אחרי המאמינים ושמירת המצוות שלהם - כל אלו חייבו ממון רב וזמין.
מכירת האינדולגנציות איפשרה לכנסייה למכור למאמינים סליחה בתשלום. ההברקה המסחרית של מכירת סליחה מטעם אלוהים וישו הפכה את המוצר להצלחה מסחררת והמוצר היה לוהט. המאמינים יכולים היו לחטוא היום ומחר לגשת לכנסייה ולרכוש סליחה ארוזה בליטוף של הכומר המקומי.
כמו קנס על חנייה בימינו, קניית כתב המחילה נתנה סליחה על החטאים של הזמן האחרון ואפשרה לחוטא הנוצרי לגייס ממון, שלעיתים קרובות לא היה בכיסו, לקניית הסליחה הבאה.
מכירת האינדולגנציות הייתה אחת הסיבות ל"רפורמציה" שתביא לפרישת מרטין לותר ומאמיניו ולהקמת הכנסייה הפרוטסטנטית על ידם. לאחר שחקרו ולא מצאו שום בסיס דתי בכתבי הקודש למכירת סליחות בתשלום, פרשו מרטין לותר והרפורמיסטים שלו מהקתוליות.
בהמשך ההיסטוריה התנערה גם הכנסייה הקתולית מהאינדולגנציות ומהמסחר בסליחה למאמינים.
כך הוצגו לציבור שטרי המחילה הקתוליים כהצלה מגורל אכזרי לשריפה לעולמים בגיהנום:
https://youtu.be/r-oY7XoO4EU
האינדולגנציות היו חלק מסיבותיו של מרטין לותר להקים את הכנסייה הפרוטסטנטית:
https://youtu.be/IATyzSAjC1w
ופרודיה על כתבי המחילה של ימי הביניים:
http://youtu.be/un2qxIlqLP8
