שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך עוצב הלוגו של גוגל?
מאז עלה לאוויר, בשנת 1998, היה מנוע החיפוש של Google לאחד השירותים המפורסמים ברשת. אבל מעניין לא פחות הוא סיפורו המרתק של הלוגו של גוגל, סיפור שמשלב תמימות, חוצפה, יצירתיות והצלחה לא צפויה.
בשנת 1997, כאשר סרגיי ברין (Sergey Brin) ולארי פייג' (Larry Page) היו סטודנטים באוניברסיטת סטנפורד, הם החלו לפתח את מנוע החיפוש Google. הם לא חלמו שהפיתוח הנחמד שלהם יהפוך מאוחר יותר לענקית האינטרנט הגדולה בעולם.
חסרי ממון אבל מלאי חזון, הם החלו לתכנן את העלייה של מנוע החיפוש שלהם לאוויר. כסף לא היה להם. אז סרגיי ברין, אחד המייסדים, התיישב לעצב בעצמו את הגרסה הראשונית של מה שיהיה הלוגו שלהם.
ואכן, הלוגו הראשוני של גוגל נולד מרעיון פשוט אך יצירתי. ברין השתמש בתוכנת GIMP - תוכנת גרפיקה בסיסית, בקוד פתוח - כדי ליצור עיצוב שישקף את האופי הלא פורמלי והמשחקי של החברה הצעירה.
על תוכנת הגרפיקה החופשית והפתוחה הזו יצר ברין את העיצוב המקורי, שהיה פשוט למדי. הוא כתב השם "Google", בגופן פשוט, כשהאותיות של המילה צבועות בצבעים שונים. את האות הראשונה הוא צבע בכחול, את השנייה באדום, השלישית בצהוב, הרביעית בכחול ואת האות האחרונה בירוק.
אגב, בסוף המילה Google, סרגיי ברין הוסיף במקןר סימן קריאה, כחיקוי ללוגו של Yahoo!
העיצוב הזה חרג מכל נורמה אפשרית ועוד יותר למול עקרונות העיצוב של לוגואים קריאייטיביים באותה תקופה. הצבעוניות שלו הייתה כל כך חריגה מהמקובל והרציני והממתג, שרבים נדהמו ממנוע החיפוש המבריק והמהפכני שגוגל פיתחה, כשמעליו מתנוסס הלוגו החובבני והצעקני הזה.
הם לא ידעו שהלוגו הזה משקף בדיוק, את הרוח היצירתית והמרדנית של מייסדי החברה. הם היו שני צעירים, שחלמו על עולם טוב, נשבעו לעשות טוב, נסעו פעם בשנה לפסטיבל הברנינג מן וידעו שאם הם יצליחו, הם יעשו כמעט הכל אחרת.
המעניין בעיצוב הלוגו היה שהוא נוצר על ידי ברין, ללא עזרה של מעצב מקצועי. זה היה עיצוב פשוט וספונטני שהפך תוך זמן קצר לסמל ההיכר העולמי של החברה, סמל שמייצג חדשנות טכנולוגית ויצירתיות דיגיטלית. הבחירה האינטואיטיבית והספונטנית של הצבעים הפכה לאחד המאפיינים המזוהים ביותר של המותג וכל הלוגואים של מוצרי גוגל, המקוונים והנמכרים בחנויות, כולם התאפיינו ומתאפיינים עד היום בסט הצבעים ההם, שברין בחר.
לאורך השנים, הלוגו עבר כמה שינויים קטנים. אך הרעיון המקורי והשימוש בצבעים שונים ובגופן לא פורמלי - הוא נותר קבוע והפך לצבעי גוגל. אין קורס, חוברת הדרכה או אתר שמתיימר להיות קשור בגוגל שלא ישתמש בצבעים אלו.
כך הפך עיצוב פשוט של טירון, לסמל היכר עולמי של חברת טכנולוגיה מהפכנית, ששינתה את העולם.
ואנקדוטה קטנה בצידו של הלוגו הזה - זמן מה אחרי שעלו לאוויר, פנו השניים למעצבת מקצועית, ישראלית במקור, רות קדר שמה. היא התבקשה למקצע את הלוגו. היא עושה זאת בזהירות, מוסיפה צהע נוסף לצבעי היסוד באות L, כמה שפצורים קטנים נוספים והלוגו "שלה" יצא לדרך...
כך השתנה סמל גוגל ביחד עם מנוע החיפוש שלה:
https://youtu.be/jHaJLA-uV9Y
הליכה לאחור עם הלוגו של גוגל - מהעכשווי לראשון, שהיה בשם אחר:
https://youtu.be/9SDJhISzW8o
הלוגו משולב בהיסטוריה של כל חברת גוגל:
https://youtu.be/EjN5avRvApk
וסרטון ארוך יותר של התפתחות הלוגו בתוך סיפורה של גוגל:
https://youtu.be/g9r1A-NQb8c?long=yes
למה מעצבים לוֹגוֹ?
אחד הדברים הבולטים היותר בעולם השיווקי ובמיתוג של ימינו הוא הלוגו (Logo). מדובר באותו איור או צורה גרפית שבה מעוצב שם של חברה עסקית, מותג, ארגון, מוצר, אתר אינטרנט וכדומה. לרוב הוא יופיע על המוצרים, הפרסומות, נייר המכתבים או המיילים שנשלחים על ידי עובדיו, על בניין החברה, מדי העובדים וכדומה.
הלוגו, בעברית סַמְלִיל, מעוצב במיטב המקרים באופן מינימליסטי ולא מרבה בפרטים. פעמים רבות יתלווה לסמל גם טקסט, כמו שם המותג, שהוא החברה או המוצר. לעיתים הלוגו יורכב רק מטקסט, אבל אז בחירת הגופן, צורת האות, תנסה להעביר את רוח המותג וערכיו.
זוכרים את הלוגו של נייק, נייקי? - הוא משדר מהירות והישגים. אם תבחנו את הלוגואים של חברות מתחרות תוכלו לראות שכמעט לכולן יש לוגו שמנסה לשדר ערכים דומים. זו הסיבה שבכולן יהיה מרכיב של "סווש", רק בקומפוזיציות אחרות. כך משמש גם החץ הנסתר בלוגו של FedEx, שמבטא הנעה של משלוחים ממקום למקום. או כדור הארץ המורכב מהרבה חלקים של האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה וכך הלאה.
בהיותו עתיד להיות הזיהוי הגרפי והשיווקי המוביל של החברה או המוצר, משקיעים בחשיבה ועיצוב של הלוגו הרבה מאמץ ויצירתיות. בכדי שישדר בקרב הצרכנים את ערכי המוצג, בצורה פשוטה ומדויקת, מנסים להטמיע בו את רוח הדבר, את מטרתו או את שליחותו בעולם.
במקרים רבים הופך הלוגו, שנוצר כדי לסמל ולייצג את בעליו בתודעת הציבור, כה מזוהה עימו, עד שהוא מהווה נכס שיווקי עצום. לכן חוקי הקניין הרוחני וסמלי המסחר אוסר להעתיק או להטעות בלוגו דומה, מטעם מוצרים או חברות מתחרות.
כך מעצבים לוגו ומה הופך לוגו למוצלח:
http://youtu.be/RBTiTcHm_ac
טרנדים בעיצוב לוגואים 2025:
https://youtu.be/IZcrGekyNa8
הנה סוגי הלוגואים השונים:
https://youtu.be/mKNAWeKIMfo
סודות מרתקים בלוגואים ידועים:
https://youtu.be/FMmwAV1uzJ4
ההיסטוריה העתיקה של הלוגואים:
https://youtu.be/qKPu8jdLPeo
המשמעויות הנסתרות שמאחרי לוגואים מפורסמים:
https://youtu.be/UKc271fj2ok
איך לעצב לוגו אייקוני:
https://youtu.be/kM5ScBw_JEk?long=yes
וטיפים טובים לעיצוב לוגואים מודרניים:
https://youtu.be/Y53EwJyKo3w?long=yes
איך ריב אחים הוליד את "אדידס", "פומה" ותחרות עסקית רבת-שנים?
בימינו תאגיד אדידס (Adidas) הוא ממותגי הספורט המפורסמים והגדולים ביותר בעולם. זהו תאגיד בגדי ונעלי ספורט שמוכר בלמעלה מ-160 מדינות וכולל כ-60 אלף עובדים בעולם כולו.
לוגו שלושת הפסים שלו הוא סמל שהיה לחלק מהמיתולוגיה של עולם הספורט ולאחד מסמלי ההיכר של הספורט העולמי ובפרט של נעלי ההתעמלות. אבל לידתו של הקונצרן הגרמני שונה בתכלית מהתדמית הנוצצת והמצליחה של התאגיד בימינו.
הכל החל במיזם של שני אחים ומריבה גדולה. אי-שם, בשנות ה-20 של המאה ה-20, החלו האחים לייצר את נעלי הספורט. הייצור היה ב... חדר הכביסה של בית אימם, בעיירה הגרמנית הקטנה הרצוגנאוראך. ממנו הם הקימו את המפעל לנעלי ספורט ושמו "נעלי דאסלר".
כבר מלתחילה היו הנעליים שלהם לסמל של מצוינות ומה שהחל כעסק משפחתי קטן, הפך לאחד המותגים הגדולים בעולם של אותם ימים. לקראת אולימפיאדת ברלין הצליח צמד האחים לשכנע את האצן האגדי ג'סי אוואנס להתחרות בזוג נעלי הספורט שלהם וניצחונו הפך אותם להצלחה מסחררת. מכאן החלו השניים למכור מאות אלפי זוגות של נעלי ספורט.
לא חסרות השערות ואגדות מדוע השניים רבו ונפרדו. כנראה זה קרה כשרודולף דאסלר חזר הביתה מהמלחמה. אדי שניהל את "מפעל הנעליים של האחים דאסלר" כבר שלט בה ביד רמה וכנראה לא שיתף את אחיו בניהול. השניים הסתכסכו ב-1948 ורודולף הקים חברה מתחרה, ממש מול המפעל שאחיו ניהל. לחברת הנעליים שלו קרא "רודה" ועם השנים הוא ישנה את שמה ל"פומה". אדי, לעומתו, שינה את שמה של החברה המקורית ל"אדידס", חיבור בין שמו הפרטי "אדי" ותחילית שם המשפחה "דאסלר".
אז לא רק אדי ניהל חברת נעלי ספורט. בדיוק כמוהו עשה גם אחיו, רודולף דסלר, שייסד את חברת "פומה". כך העמידו עצמם שני האחים המסוכסכים, למעשה, לתחרות עסקית ארוכת שנים. לא תתפלאו לדעת שכל העיירה הבווארית והשלווה שלהם לקחה חלק במריבה והתפלגה לשניים. העובדים ובני משפחותיהם, בכל מפעל משני המפעלים, שמרו על נאמנות לצד שלהם והתחלקו בין הנאמנים לפומה והנאמנים לאדידס. הם שלחו את ילדיהם לבתי ספר נפרדים בעיירה החצויה, שתו בירה בברים נפרדים ולא פעם הורים אף נידו את ילדיהם שבחרו להינשא לבני זוג ממשפחות של המפעל השני...
שני המפעלים הצליחו, אבל הדם הרע המשיך לזרום בין שני האחים. הסכסוך ביניהם היה ארוך ומכוער. כך יצא שבשנות ה-30 של המאה הקודמת, היו שניהם חברים במפלגה הנאצית. ועכשיו, כשהם יריבים מרים ושונאים זה את זה, הם האשימו אחד את השני פומבית, כשכל אחד טוען על אחיו שהוא היה יותר נאצי ממנו. לאדי, אגב, הייתה יותר בעיה מרודי. הוא הקפיד תמיד שיכנו אותו "אדי", כי השם המקורי שלו "אדולף", כבר לא ממש עבר טוב בסביבה, מאז האדולף היטלר ההוא...
מכל מקום, את פריצת הדרך הגדולה הראשונה שלה עשתה אדידס בשנת 1954. זה היה בגביע העולם בכדורגל, כשנבחרת גרמניה בכדורגל זוכה בגביע, כשכל השחקנים נועלים נעלי אדידס. זו הייתה הזכייה הראשונה בגביע העולם, של קבוצה בה כל השחקנים נועלים נעליים מיצרן אחד ורק ממנו.
אדידס גם תמכה באצן הדגול אמיל זטופק, מי שכונה "הקטר הצ'כי" וייזכר לעד כספורטאי דגול וכדמוקרט אמיץ ומעורר השראה. במהלך השנים, החברה תמשיך לשתף פעולה עם ספורטאים וכוכבים במוסיקה, לצד עבודה עם מעצבי אופנה רבים לעיצוב ויצירת מוצרים, סדרות ואוספים במהדורות מיוחדות. במקביל פיתחה החברה גם מוצרים בתחומים וענפי ספורט אחרים, מכדורסל ועד סקייטבורד, מהנעלה להלבשת לייף סטייל ועוד.
בתחילת המאה ה-21, שנים לאחר מות האחים המייסדים, קיימו לראשונה נציגי שתי ענקיות הספורט אירוע משותף, ערכו "סולחה" היסטורית, לחצו ידיים ואף קיימו משחק כדורגל משותף, בעיירה בה נולדו וממוקמות שתי החברות.
סיפורם של האחים דרסלר מבאווריה, שהקימו את חברת אדידס:
https://youtu.be/Nl0iGMkxwcc
מצגת וידאו עם סיפור האחים (עברית):
https://youtu.be/dMkI0p0gmGE
לוגו שלושת הפסים שבמקור בכלל נועדו לייצב את הנעליים:
https://youtu.be/hLJrnCmpvp4
אדידס עשו על אמיל זאטופק סרטון פרסומת ותמכו בו:
https://youtu.be/tE6wX5V_MGQ
כך אדידס מייצרת נעליים מפלסטיק ממוחזר:
https://youtu.be/pJBRqespiOA
ועוד מהסיפור על שני האחים שהקימו את שוק נעלי הספורט:
https://youtu.be/uPCMrllEfSQ?long=yes
מהו פונט הלווטיקה הטרנדי כל כך?
פונט הלווטיקה (Helvetica), או הלבטיקה, הוא גופן סנס סריף, הידוע במראהו הפשוט, הנקי והמודרני, מה שהופך אותו לחביבם של מעצבים רבים מאז עוצב בשנות ה-50.
זהו גופן פופולרי באינספור פרויקטים של עיצוב, כולל שילוט, מיתוג, פרסום ומדיה מודפסת. יש הרואים בו גופן מהפכני ששינה את תעשיית העיצוב הגרפי. הסיפור שלו הוא סיפור השינוי המרתק שעבר העיצוב המודרני במאה ה-20.
הפונט נוצר בשנת 1957 בשווייץ על ידי מקס מידינגר (Max Miedinger) ואדוארד הופמן (Eduard Hoffmann), במטרה ליצור גופן נייטרלי ורב-שימושי שישקף את הרוח המודרניסטית של התקופה ויחליף את הגופנים בעלי הסריף בפונט נקי וחסר סריפים - ראו בתגית "סנס סריף".
אגב, שם הפונט המקורי היה בכלל "Neue Haas Grotesk". השם "הלווטיקה" ניתן לו ב-1960 כשהגופן שווק מחדש וחיפשו לו שם קליט ומתאים יותר.
הלווטיקה צמח מתוך תנועת העיצוב השווייצרי, שדגלה בפשטות, בהירות ופונקציונליות. הגופן התפרסם במהירות ברחבי העולם בזכות הקריאות המעולה שלו והאסתטיקה הנקייה, והפך לסמל של המודרניזם בעיצוב.
חברות ענק כמו BMW, אמריקן איירליינס (American Airlines), רשת השיווק Target ומטרופוליטן (Metropolitan) אימצו אותו כחלק מהזהות התאגידית שלהן.
אי אפשר להכחיש את כוחו של פונט Helvetica. יש אמנם מעצבים שמסתייגים מכך שהפונט הזה נמצא בחשיפת יתר - בתוכנות ומערכות הפעלה מודרניות, אבל כנגד אלה שאומרים שהוא "יותר מדי מיינסטרים" יש את מי שמזכירים שכך נראית הצלחה.
היום, הלווטיקה ממשיך להיות מזוהה עם עיצוב מודרני ומינימליסטי, והשפעתו ניכרת בכל תחומי העיצוב הגרפי. למשל העובדה שהפונט הזה הוא פונט אהוב על מעצבי לוגואים של חברות מסחריות. הוא מייצג את האידיאל של פונט שהוא בו-זמנית פונקציונלי ואסתטי, פשוט אך מתוחכם - תכונות שיהפכו אותו לאחד הגופנים המשפיעים והמוערכים בהיסטוריה של העיצוב הגרפי.
ובמקום שהוא לא נמצא, נמצא הפונט שנבע ממנו, שלא לומר הועתק, הגופן אריאל (ראו בתגית "Arial"). דומה שהוא נמצא כיום בכל מקום, גם אם לא תמיד זה מורגש. מרבית המעצבים ומי שמזהים אותו בציבור לא תמיד אוהבים, אולי בשל הדמיון והקשרים הלא נסתרים ל-helvetica הפופולרי כל כך. העובדה שהשניים דומים מדי מעלה אצלם לפחות חשד של העתקה או חקיינות של ממש את הלווטיקה.
הנה הטרנדיות של הלווטיקה:
https://youtu.be/LQ9SwJZiBf0
מומחה הודי שמסביר כיצד הפונט הזה השתלט על העולם:
https://youtu.be/KTiY0ZziH9k
על חלוקת העבודה בין הפונטים המודרניים והנפוצים:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
הפונט החקיין שלו, אריאל:
https://youtu.be/8ktRNYioxEU
כמה דברים שלא ידעתם על הלווטיקה:
https://youtu.be/315C6s5zrCo
הקסם הסן סריפי:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
וההשפעה של הבאוהאוס עליהם:
https://youtu.be/vuE6Jz-tZWQ
מה סיפורו של הביבנדום?
ביבנדום (Bibendum) היא הלוגו, הדמות המסחרית שמזוהה עם חברת הצמיגים "מישלן". הביבנדום הוא מהסמלים המסחריים הוותיקים ביותר בעולם.
במהלך השנים, מיום השקתו ועד היום, עבר הביבנדום שינויים רבים, ששינו את מראהו והתדמית שהקרין במהלך כמעט 120 שנות קיומו. הוא הפך מיצור שמנמן ונהנתן ("שותה מסמרים", כמו שאפיינו אותו במשחק מילים פרסומי בצרפתית, על צמיג חזק) ל"ברנש" רזה יותר, ספורטיבי (היום הוא רץ) ושוויוני יותר.
האגדה מספרת שהסמל נולד כשבשנת 1894 ראה מייסד החברה אדוארד מישלן מספר צמיגים המונחים זה על זה ויוצרים מראה של גוף אנושי. מראה האדם של הצמיגים הללו הפכו אותו ללוגו המסחרי המוכר כל כך, שנבחר לא פעם ללוגו הטוב בעולם.
כמו סמלים מסחריים אחרים של חברות מובילות בתחומן, השפעת הלוגו הוותיק על התרבות היא לא קטנה. מהדמות הזו קיבלה את השראתה המעצבת הנודעת איילין גריי, שעיצבה את "כסא הביבנדום" (Bibendum Chair) בשנת 1925.
כך נולד הביבנדום בשנות ה-30:
https://youtu.be/c3rRqPTRiY4
איש המישלן, הלוגו של צמיגי מישלן:
https://youtu.be/PFFNg8kAguc
וכיסא הביבנדום של איילין גריי שעוצבו בהשראתו:
https://youtu.be/qef4qg_dI3I
ופרסומת בכיכובו של ביבנדום:
https://youtu.be/hsbM6EYVvDU
מי הקים בגיל 17 את ענקית הריהוט איקאה?
חברת "איקאה" נוסדה בשנת 1943 על ידי אינגוור קאמפרד בן ה-17. אביו עזר לו בבניית העסק החדש, בתור מתנה על שהצליח בלימודים.. על השם IKEA הוא החליט, לאחר ששילב את ראשי התיבות של שמו Ingvar Kamprad, ביחד עם ראשי התיבות של מקום מגוריו.
החנות הראשונה לא החלה כחנות רהיטים והוא מכר בזול מוצרים מגוונים. רק משנת 1947 החלו לשווק גם רהיטים ו-4 שנים לאחר מכן החלו להוציא לאור את הקטלוג המפורסם שלהם.
מאז הרשת גם החליטה למכור רק רהיטים ועם הזמן התרכזה בהרכבה עצמית, מודולרית, של הריהוט על ידי הלקוח, מכירה באריזות שטוחות ובניית חנויות ענק. כך הפכו החנויות הענקיות של איקאה לאימפריה של רהיטים ומשנת 1963 הן החלו להיפתח גם מחוץ לשבדיה והפכו בהדרגה לאימפריה עסקית חובקת עולם.
כיום יש לאיקאה 349 סניפים ב-43 מדינות בעולם והיא רשת השיווק הגדולה בעולם.
הנה זכרונות איקאה לאורך שנות חייה של חברת הרהיטים:
http://youtu.be/hDzoS9LEzZE
ההיסטוריה של איקאה בקצרה, בסקירה על פרישתו של המייסד מניהול החברה:
http://youtu.be/BlF0fqDa2v0
והקטלוג של איקאה שכבר נכנס לתרבות (עברית):
https://youtu.be/3_fP4I1lNUE
מהי תאוריית הקשתות המוזהבות או איך ניצח הקפיטליזם את המלחמה?
האם אנו חיים בעידן שבו ניצח הקפיטליזם את הלאומנות והמיליטריזם, שפירושו "לוחמנות".
בעידן המודרני נוהגים לומר ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.
מהמשפט הזה נולדה "תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory), שאומרת בדיוק את זה. והיא אכן משקפת את המצב שבו כלכלות במצב טוב תואמות כמעט תמיד להנהגה בריאה.
מה הקשר? - גופים עסקיים בינלאומיים, כמו חברת מקדונלד'ס למשל, נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, או כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף טוב" וקל יחסית.
צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות, אם כי הסיכויים לכך במקרים של הנהגה בריאה קטנים משמעותית.
דוגמאות? - כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי אפשרית". ואז פרצה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עד אז.
ועדיין, בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.
כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של דמות רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום הצטברה מספיק היסטוריה בכדי להבין.
הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - אפילו עם הרווחים שהמנצח אולי יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב המובס תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה.
אבל כיום, ההיסטוריה לימדה את העולם לגבי הלקח של חוזה ורסאי, אותו חוזה כניעה דרקוני במלחמת העולם הראשונה, שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה. ההסכם הזה הצמיח את היטלר ואת הנאציזם והגיע עד ליצירת מלחמת עולם גרועה פי כמה.
כיום, בכל אופן, ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.
כך שבאופן כלשהו הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, מחברות את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום הרס ומלחמה.
העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention).
אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה. ועדיין, יתכן שפרידמן היה מתעקש שמדובר במלחמה נגד הצבא הלאומי וכזו גם בלבנון לא הייתה לישראל.
הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:
https://youtu.be/C9NFjtqf-xU
מקדונלד’ס:
https://youtu.be/SV0-1kmEeMs
והגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
מאז עלה לאוויר, בשנת 1998, היה מנוע החיפוש של Google לאחד השירותים המפורסמים ברשת. אבל מעניין לא פחות הוא סיפורו המרתק של הלוגו של גוגל, סיפור שמשלב תמימות, חוצפה, יצירתיות והצלחה לא צפויה.
בשנת 1997, כאשר סרגיי ברין (Sergey Brin) ולארי פייג' (Larry Page) היו סטודנטים באוניברסיטת סטנפורד, הם החלו לפתח את מנוע החיפוש Google. הם לא חלמו שהפיתוח הנחמד שלהם יהפוך מאוחר יותר לענקית האינטרנט הגדולה בעולם.
חסרי ממון אבל מלאי חזון, הם החלו לתכנן את העלייה של מנוע החיפוש שלהם לאוויר. כסף לא היה להם. אז סרגיי ברין, אחד המייסדים, התיישב לעצב בעצמו את הגרסה הראשונית של מה שיהיה הלוגו שלהם.
ואכן, הלוגו הראשוני של גוגל נולד מרעיון פשוט אך יצירתי. ברין השתמש בתוכנת GIMP - תוכנת גרפיקה בסיסית, בקוד פתוח - כדי ליצור עיצוב שישקף את האופי הלא פורמלי והמשחקי של החברה הצעירה.
על תוכנת הגרפיקה החופשית והפתוחה הזו יצר ברין את העיצוב המקורי, שהיה פשוט למדי. הוא כתב השם "Google", בגופן פשוט, כשהאותיות של המילה צבועות בצבעים שונים. את האות הראשונה הוא צבע בכחול, את השנייה באדום, השלישית בצהוב, הרביעית בכחול ואת האות האחרונה בירוק.
אגב, בסוף המילה Google, סרגיי ברין הוסיף במקןר סימן קריאה, כחיקוי ללוגו של Yahoo!
העיצוב הזה חרג מכל נורמה אפשרית ועוד יותר למול עקרונות העיצוב של לוגואים קריאייטיביים באותה תקופה. הצבעוניות שלו הייתה כל כך חריגה מהמקובל והרציני והממתג, שרבים נדהמו ממנוע החיפוש המבריק והמהפכני שגוגל פיתחה, כשמעליו מתנוסס הלוגו החובבני והצעקני הזה.
הם לא ידעו שהלוגו הזה משקף בדיוק, את הרוח היצירתית והמרדנית של מייסדי החברה. הם היו שני צעירים, שחלמו על עולם טוב, נשבעו לעשות טוב, נסעו פעם בשנה לפסטיבל הברנינג מן וידעו שאם הם יצליחו, הם יעשו כמעט הכל אחרת.
המעניין בעיצוב הלוגו היה שהוא נוצר על ידי ברין, ללא עזרה של מעצב מקצועי. זה היה עיצוב פשוט וספונטני שהפך תוך זמן קצר לסמל ההיכר העולמי של החברה, סמל שמייצג חדשנות טכנולוגית ויצירתיות דיגיטלית. הבחירה האינטואיטיבית והספונטנית של הצבעים הפכה לאחד המאפיינים המזוהים ביותר של המותג וכל הלוגואים של מוצרי גוגל, המקוונים והנמכרים בחנויות, כולם התאפיינו ומתאפיינים עד היום בסט הצבעים ההם, שברין בחר.
לאורך השנים, הלוגו עבר כמה שינויים קטנים. אך הרעיון המקורי והשימוש בצבעים שונים ובגופן לא פורמלי - הוא נותר קבוע והפך לצבעי גוגל. אין קורס, חוברת הדרכה או אתר שמתיימר להיות קשור בגוגל שלא ישתמש בצבעים אלו.
כך הפך עיצוב פשוט של טירון, לסמל היכר עולמי של חברת טכנולוגיה מהפכנית, ששינתה את העולם.
ואנקדוטה קטנה בצידו של הלוגו הזה - זמן מה אחרי שעלו לאוויר, פנו השניים למעצבת מקצועית, ישראלית במקור, רות קדר שמה. היא התבקשה למקצע את הלוגו. היא עושה זאת בזהירות, מוסיפה צהע נוסף לצבעי היסוד באות L, כמה שפצורים קטנים נוספים והלוגו "שלה" יצא לדרך...
כך השתנה סמל גוגל ביחד עם מנוע החיפוש שלה:
https://youtu.be/jHaJLA-uV9Y
הליכה לאחור עם הלוגו של גוגל - מהעכשווי לראשון, שהיה בשם אחר:
https://youtu.be/9SDJhISzW8o
הלוגו משולב בהיסטוריה של כל חברת גוגל:
https://youtu.be/EjN5avRvApk
וסרטון ארוך יותר של התפתחות הלוגו בתוך סיפורה של גוגל:
https://youtu.be/g9r1A-NQb8c?long=yes
אחד הדברים הבולטים היותר בעולם השיווקי ובמיתוג של ימינו הוא הלוגו (Logo). מדובר באותו איור או צורה גרפית שבה מעוצב שם של חברה עסקית, מותג, ארגון, מוצר, אתר אינטרנט וכדומה. לרוב הוא יופיע על המוצרים, הפרסומות, נייר המכתבים או המיילים שנשלחים על ידי עובדיו, על בניין החברה, מדי העובדים וכדומה.
הלוגו, בעברית סַמְלִיל, מעוצב במיטב המקרים באופן מינימליסטי ולא מרבה בפרטים. פעמים רבות יתלווה לסמל גם טקסט, כמו שם המותג, שהוא החברה או המוצר. לעיתים הלוגו יורכב רק מטקסט, אבל אז בחירת הגופן, צורת האות, תנסה להעביר את רוח המותג וערכיו.
זוכרים את הלוגו של נייק, נייקי? - הוא משדר מהירות והישגים. אם תבחנו את הלוגואים של חברות מתחרות תוכלו לראות שכמעט לכולן יש לוגו שמנסה לשדר ערכים דומים. זו הסיבה שבכולן יהיה מרכיב של "סווש", רק בקומפוזיציות אחרות. כך משמש גם החץ הנסתר בלוגו של FedEx, שמבטא הנעה של משלוחים ממקום למקום. או כדור הארץ המורכב מהרבה חלקים של האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה וכך הלאה.
בהיותו עתיד להיות הזיהוי הגרפי והשיווקי המוביל של החברה או המוצר, משקיעים בחשיבה ועיצוב של הלוגו הרבה מאמץ ויצירתיות. בכדי שישדר בקרב הצרכנים את ערכי המוצג, בצורה פשוטה ומדויקת, מנסים להטמיע בו את רוח הדבר, את מטרתו או את שליחותו בעולם.
במקרים רבים הופך הלוגו, שנוצר כדי לסמל ולייצג את בעליו בתודעת הציבור, כה מזוהה עימו, עד שהוא מהווה נכס שיווקי עצום. לכן חוקי הקניין הרוחני וסמלי המסחר אוסר להעתיק או להטעות בלוגו דומה, מטעם מוצרים או חברות מתחרות.
כך מעצבים לוגו ומה הופך לוגו למוצלח:
http://youtu.be/RBTiTcHm_ac
טרנדים בעיצוב לוגואים 2025:
https://youtu.be/IZcrGekyNa8
הנה סוגי הלוגואים השונים:
https://youtu.be/mKNAWeKIMfo
סודות מרתקים בלוגואים ידועים:
https://youtu.be/FMmwAV1uzJ4
ההיסטוריה העתיקה של הלוגואים:
https://youtu.be/qKPu8jdLPeo
המשמעויות הנסתרות שמאחרי לוגואים מפורסמים:
https://youtu.be/UKc271fj2ok
איך לעצב לוגו אייקוני:
https://youtu.be/kM5ScBw_JEk?long=yes
וטיפים טובים לעיצוב לוגואים מודרניים:
https://youtu.be/Y53EwJyKo3w?long=yes
בימינו תאגיד אדידס (Adidas) הוא ממותגי הספורט המפורסמים והגדולים ביותר בעולם. זהו תאגיד בגדי ונעלי ספורט שמוכר בלמעלה מ-160 מדינות וכולל כ-60 אלף עובדים בעולם כולו.
לוגו שלושת הפסים שלו הוא סמל שהיה לחלק מהמיתולוגיה של עולם הספורט ולאחד מסמלי ההיכר של הספורט העולמי ובפרט של נעלי ההתעמלות. אבל לידתו של הקונצרן הגרמני שונה בתכלית מהתדמית הנוצצת והמצליחה של התאגיד בימינו.
הכל החל במיזם של שני אחים ומריבה גדולה. אי-שם, בשנות ה-20 של המאה ה-20, החלו האחים לייצר את נעלי הספורט. הייצור היה ב... חדר הכביסה של בית אימם, בעיירה הגרמנית הקטנה הרצוגנאוראך. ממנו הם הקימו את המפעל לנעלי ספורט ושמו "נעלי דאסלר".
כבר מלתחילה היו הנעליים שלהם לסמל של מצוינות ומה שהחל כעסק משפחתי קטן, הפך לאחד המותגים הגדולים בעולם של אותם ימים. לקראת אולימפיאדת ברלין הצליח צמד האחים לשכנע את האצן האגדי ג'סי אוואנס להתחרות בזוג נעלי הספורט שלהם וניצחונו הפך אותם להצלחה מסחררת. מכאן החלו השניים למכור מאות אלפי זוגות של נעלי ספורט.
לא חסרות השערות ואגדות מדוע השניים רבו ונפרדו. כנראה זה קרה כשרודולף דאסלר חזר הביתה מהמלחמה. אדי שניהל את "מפעל הנעליים של האחים דאסלר" כבר שלט בה ביד רמה וכנראה לא שיתף את אחיו בניהול. השניים הסתכסכו ב-1948 ורודולף הקים חברה מתחרה, ממש מול המפעל שאחיו ניהל. לחברת הנעליים שלו קרא "רודה" ועם השנים הוא ישנה את שמה ל"פומה". אדי, לעומתו, שינה את שמה של החברה המקורית ל"אדידס", חיבור בין שמו הפרטי "אדי" ותחילית שם המשפחה "דאסלר".
אז לא רק אדי ניהל חברת נעלי ספורט. בדיוק כמוהו עשה גם אחיו, רודולף דסלר, שייסד את חברת "פומה". כך העמידו עצמם שני האחים המסוכסכים, למעשה, לתחרות עסקית ארוכת שנים. לא תתפלאו לדעת שכל העיירה הבווארית והשלווה שלהם לקחה חלק במריבה והתפלגה לשניים. העובדים ובני משפחותיהם, בכל מפעל משני המפעלים, שמרו על נאמנות לצד שלהם והתחלקו בין הנאמנים לפומה והנאמנים לאדידס. הם שלחו את ילדיהם לבתי ספר נפרדים בעיירה החצויה, שתו בירה בברים נפרדים ולא פעם הורים אף נידו את ילדיהם שבחרו להינשא לבני זוג ממשפחות של המפעל השני...
שני המפעלים הצליחו, אבל הדם הרע המשיך לזרום בין שני האחים. הסכסוך ביניהם היה ארוך ומכוער. כך יצא שבשנות ה-30 של המאה הקודמת, היו שניהם חברים במפלגה הנאצית. ועכשיו, כשהם יריבים מרים ושונאים זה את זה, הם האשימו אחד את השני פומבית, כשכל אחד טוען על אחיו שהוא היה יותר נאצי ממנו. לאדי, אגב, הייתה יותר בעיה מרודי. הוא הקפיד תמיד שיכנו אותו "אדי", כי השם המקורי שלו "אדולף", כבר לא ממש עבר טוב בסביבה, מאז האדולף היטלר ההוא...
מכל מקום, את פריצת הדרך הגדולה הראשונה שלה עשתה אדידס בשנת 1954. זה היה בגביע העולם בכדורגל, כשנבחרת גרמניה בכדורגל זוכה בגביע, כשכל השחקנים נועלים נעלי אדידס. זו הייתה הזכייה הראשונה בגביע העולם, של קבוצה בה כל השחקנים נועלים נעליים מיצרן אחד ורק ממנו.
אדידס גם תמכה באצן הדגול אמיל זטופק, מי שכונה "הקטר הצ'כי" וייזכר לעד כספורטאי דגול וכדמוקרט אמיץ ומעורר השראה. במהלך השנים, החברה תמשיך לשתף פעולה עם ספורטאים וכוכבים במוסיקה, לצד עבודה עם מעצבי אופנה רבים לעיצוב ויצירת מוצרים, סדרות ואוספים במהדורות מיוחדות. במקביל פיתחה החברה גם מוצרים בתחומים וענפי ספורט אחרים, מכדורסל ועד סקייטבורד, מהנעלה להלבשת לייף סטייל ועוד.
בתחילת המאה ה-21, שנים לאחר מות האחים המייסדים, קיימו לראשונה נציגי שתי ענקיות הספורט אירוע משותף, ערכו "סולחה" היסטורית, לחצו ידיים ואף קיימו משחק כדורגל משותף, בעיירה בה נולדו וממוקמות שתי החברות.
סיפורם של האחים דרסלר מבאווריה, שהקימו את חברת אדידס:
https://youtu.be/Nl0iGMkxwcc
מצגת וידאו עם סיפור האחים (עברית):
https://youtu.be/dMkI0p0gmGE
לוגו שלושת הפסים שבמקור בכלל נועדו לייצב את הנעליים:
https://youtu.be/hLJrnCmpvp4
אדידס עשו על אמיל זאטופק סרטון פרסומת ותמכו בו:
https://youtu.be/tE6wX5V_MGQ
כך אדידס מייצרת נעליים מפלסטיק ממוחזר:
https://youtu.be/pJBRqespiOA
ועוד מהסיפור על שני האחים שהקימו את שוק נעלי הספורט:
https://youtu.be/uPCMrllEfSQ?long=yes
פונט הלווטיקה (Helvetica), או הלבטיקה, הוא גופן סנס סריף, הידוע במראהו הפשוט, הנקי והמודרני, מה שהופך אותו לחביבם של מעצבים רבים מאז עוצב בשנות ה-50.
זהו גופן פופולרי באינספור פרויקטים של עיצוב, כולל שילוט, מיתוג, פרסום ומדיה מודפסת. יש הרואים בו גופן מהפכני ששינה את תעשיית העיצוב הגרפי. הסיפור שלו הוא סיפור השינוי המרתק שעבר העיצוב המודרני במאה ה-20.
הפונט נוצר בשנת 1957 בשווייץ על ידי מקס מידינגר (Max Miedinger) ואדוארד הופמן (Eduard Hoffmann), במטרה ליצור גופן נייטרלי ורב-שימושי שישקף את הרוח המודרניסטית של התקופה ויחליף את הגופנים בעלי הסריף בפונט נקי וחסר סריפים - ראו בתגית "סנס סריף".
אגב, שם הפונט המקורי היה בכלל "Neue Haas Grotesk". השם "הלווטיקה" ניתן לו ב-1960 כשהגופן שווק מחדש וחיפשו לו שם קליט ומתאים יותר.
הלווטיקה צמח מתוך תנועת העיצוב השווייצרי, שדגלה בפשטות, בהירות ופונקציונליות. הגופן התפרסם במהירות ברחבי העולם בזכות הקריאות המעולה שלו והאסתטיקה הנקייה, והפך לסמל של המודרניזם בעיצוב.
חברות ענק כמו BMW, אמריקן איירליינס (American Airlines), רשת השיווק Target ומטרופוליטן (Metropolitan) אימצו אותו כחלק מהזהות התאגידית שלהן.
אי אפשר להכחיש את כוחו של פונט Helvetica. יש אמנם מעצבים שמסתייגים מכך שהפונט הזה נמצא בחשיפת יתר - בתוכנות ומערכות הפעלה מודרניות, אבל כנגד אלה שאומרים שהוא "יותר מדי מיינסטרים" יש את מי שמזכירים שכך נראית הצלחה.
היום, הלווטיקה ממשיך להיות מזוהה עם עיצוב מודרני ומינימליסטי, והשפעתו ניכרת בכל תחומי העיצוב הגרפי. למשל העובדה שהפונט הזה הוא פונט אהוב על מעצבי לוגואים של חברות מסחריות. הוא מייצג את האידיאל של פונט שהוא בו-זמנית פונקציונלי ואסתטי, פשוט אך מתוחכם - תכונות שיהפכו אותו לאחד הגופנים המשפיעים והמוערכים בהיסטוריה של העיצוב הגרפי.
ובמקום שהוא לא נמצא, נמצא הפונט שנבע ממנו, שלא לומר הועתק, הגופן אריאל (ראו בתגית "Arial"). דומה שהוא נמצא כיום בכל מקום, גם אם לא תמיד זה מורגש. מרבית המעצבים ומי שמזהים אותו בציבור לא תמיד אוהבים, אולי בשל הדמיון והקשרים הלא נסתרים ל-helvetica הפופולרי כל כך. העובדה שהשניים דומים מדי מעלה אצלם לפחות חשד של העתקה או חקיינות של ממש את הלווטיקה.
הנה הטרנדיות של הלווטיקה:
https://youtu.be/LQ9SwJZiBf0
מומחה הודי שמסביר כיצד הפונט הזה השתלט על העולם:
https://youtu.be/KTiY0ZziH9k
על חלוקת העבודה בין הפונטים המודרניים והנפוצים:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
הפונט החקיין שלו, אריאל:
https://youtu.be/8ktRNYioxEU
כמה דברים שלא ידעתם על הלווטיקה:
https://youtu.be/315C6s5zrCo
הקסם הסן סריפי:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
וההשפעה של הבאוהאוס עליהם:
https://youtu.be/vuE6Jz-tZWQ
לוגואים עסקיים
ביבנדום (Bibendum) היא הלוגו, הדמות המסחרית שמזוהה עם חברת הצמיגים "מישלן". הביבנדום הוא מהסמלים המסחריים הוותיקים ביותר בעולם.
במהלך השנים, מיום השקתו ועד היום, עבר הביבנדום שינויים רבים, ששינו את מראהו והתדמית שהקרין במהלך כמעט 120 שנות קיומו. הוא הפך מיצור שמנמן ונהנתן ("שותה מסמרים", כמו שאפיינו אותו במשחק מילים פרסומי בצרפתית, על צמיג חזק) ל"ברנש" רזה יותר, ספורטיבי (היום הוא רץ) ושוויוני יותר.
האגדה מספרת שהסמל נולד כשבשנת 1894 ראה מייסד החברה אדוארד מישלן מספר צמיגים המונחים זה על זה ויוצרים מראה של גוף אנושי. מראה האדם של הצמיגים הללו הפכו אותו ללוגו המסחרי המוכר כל כך, שנבחר לא פעם ללוגו הטוב בעולם.
כמו סמלים מסחריים אחרים של חברות מובילות בתחומן, השפעת הלוגו הוותיק על התרבות היא לא קטנה. מהדמות הזו קיבלה את השראתה המעצבת הנודעת איילין גריי, שעיצבה את "כסא הביבנדום" (Bibendum Chair) בשנת 1925.
כך נולד הביבנדום בשנות ה-30:
https://youtu.be/c3rRqPTRiY4
איש המישלן, הלוגו של צמיגי מישלן:
https://youtu.be/PFFNg8kAguc
וכיסא הביבנדום של איילין גריי שעוצבו בהשראתו:
https://youtu.be/qef4qg_dI3I
ופרסומת בכיכובו של ביבנדום:
https://youtu.be/hsbM6EYVvDU
חברת "איקאה" נוסדה בשנת 1943 על ידי אינגוור קאמפרד בן ה-17. אביו עזר לו בבניית העסק החדש, בתור מתנה על שהצליח בלימודים.. על השם IKEA הוא החליט, לאחר ששילב את ראשי התיבות של שמו Ingvar Kamprad, ביחד עם ראשי התיבות של מקום מגוריו.
החנות הראשונה לא החלה כחנות רהיטים והוא מכר בזול מוצרים מגוונים. רק משנת 1947 החלו לשווק גם רהיטים ו-4 שנים לאחר מכן החלו להוציא לאור את הקטלוג המפורסם שלהם.
מאז הרשת גם החליטה למכור רק רהיטים ועם הזמן התרכזה בהרכבה עצמית, מודולרית, של הריהוט על ידי הלקוח, מכירה באריזות שטוחות ובניית חנויות ענק. כך הפכו החנויות הענקיות של איקאה לאימפריה של רהיטים ומשנת 1963 הן החלו להיפתח גם מחוץ לשבדיה והפכו בהדרגה לאימפריה עסקית חובקת עולם.
כיום יש לאיקאה 349 סניפים ב-43 מדינות בעולם והיא רשת השיווק הגדולה בעולם.
הנה זכרונות איקאה לאורך שנות חייה של חברת הרהיטים:
http://youtu.be/hDzoS9LEzZE
ההיסטוריה של איקאה בקצרה, בסקירה על פרישתו של המייסד מניהול החברה:
http://youtu.be/BlF0fqDa2v0
והקטלוג של איקאה שכבר נכנס לתרבות (עברית):
https://youtu.be/3_fP4I1lNUE
האם אנו חיים בעידן שבו ניצח הקפיטליזם את הלאומנות והמיליטריזם, שפירושו "לוחמנות".
בעידן המודרני נוהגים לומר ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.
מהמשפט הזה נולדה "תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory), שאומרת בדיוק את זה. והיא אכן משקפת את המצב שבו כלכלות במצב טוב תואמות כמעט תמיד להנהגה בריאה.
מה הקשר? - גופים עסקיים בינלאומיים, כמו חברת מקדונלד'ס למשל, נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, או כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף טוב" וקל יחסית.
צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות, אם כי הסיכויים לכך במקרים של הנהגה בריאה קטנים משמעותית.
דוגמאות? - כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי אפשרית". ואז פרצה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עד אז.
ועדיין, בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.
כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של דמות רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום הצטברה מספיק היסטוריה בכדי להבין.
הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - אפילו עם הרווחים שהמנצח אולי יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב המובס תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה.
אבל כיום, ההיסטוריה לימדה את העולם לגבי הלקח של חוזה ורסאי, אותו חוזה כניעה דרקוני במלחמת העולם הראשונה, שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה. ההסכם הזה הצמיח את היטלר ואת הנאציזם והגיע עד ליצירת מלחמת עולם גרועה פי כמה.
כיום, בכל אופן, ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.
כך שבאופן כלשהו הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, מחברות את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום הרס ומלחמה.
העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention).
אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה. ועדיין, יתכן שפרידמן היה מתעקש שמדובר במלחמה נגד הצבא הלאומי וכזו גם בלבנון לא הייתה לישראל.
הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:
https://youtu.be/C9NFjtqf-xU
מקדונלד’ס:
https://youtu.be/SV0-1kmEeMs
והגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
