שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מתי נולדו הכפרים הראשונים בהיסטוריה?
הכפר (Village) הוא צורת התיישבות מסורתית, לרוב קטנה יותר מעיירה, בה חיו בדרך כלל עד כ-30 משפחות.
סביב בתי הכפר השתרעו האדמות החקלאיות שעיבדו תושביו. אדמות אלה פרנסו אותו ולמעשה אפשר לומר שבייתו את האדם. כי עד המצאת החקלאות התפרנס האדם ממזון שצד או ליקט בטבע.
אך מרגע בו החלו בני המין האנושי לעבד את האדמה ולביית חיות, הם בויתו והפכו בעצמם לשוכני בית וכפר, למגדלי בעלי חיים ולאיכרים בשדותיהם.
היה זה לפני כ-8,500-9,500 שנים, כשהופיעו הכפרים הראשונים הידועים. אלה היו הכפרים הקדומים ביותר בעולם. זה היה אזור הסהר הפורה, מסופוטמיה מזרח התיכון ועד מרכז אסיה.
עדויות שונות, עם זאת, מצביעות על כך שעוד הרבה יותר מוקדם, בין 12,000 ל-7,000 שנה אחורה, יושבו על ידי ציידים-לקטים, כפרים קדומים אף יותר.
הכפר המסורתי היה צורת התיישבות שנולדה עם המהפכה החקלאית. התבסס כמעט תמיד על חקלאות ומוקם בדרך כלל באזור ספר, לא באזורים צפופים.
יוצאי דופן הם כפרי הכְּלוֹנְסָאוֹת (Stilt house) שנבנו בצורת בתים על גבי כלונסאות של עץ. בתי הכפרים הללו נבנו מעל מים או על פני הקרקע, כדי להגן עליהם משיטפונות, הצפות וגאות של מי הים.
ראו כפרים בעולם בתגית "כפרים".
הנה הכפר הנאוליתי קרחן טפה שבדרום טורקיה:
https://youtu.be/I9VZODsOVPM
הכפר האוסטרי הלשטט מהעתיקים בעולם:
https://youtu.be/dGRna6rMnmE
כפר יהודי באתיופיה (עברית):
https://youtu.be/4SJRmTkntF4
כפר בן ימינו בכרתים:
https://youtu.be/pKKG973qqsg
הכפר שלמרגלות הטירה דולצ'יאקווה האיטלקי:
https://youtu.be/aKJNrczl8xo
כפר כלונסאות על המים באסיה:
https://youtu.be/AbDLOfz6ITw
ושרידי כפר אנגלי מימי הביניים:
https://youtu.be/53dSJJ9o-cU
מה מיוחד בכפר הסקוטי קרובי?
כפר הדייגים הסקוטי קרובי (Crovie) הוא כפר קטן ומהנידחים ביותר מבין כפרי הדייגים שלמרגלות צוק ביוקאן.
הכפר נבנה במאה ה-18, בידי משפחות שפונו והוזזו מאדמתם כדי לפנות מקום לעדרי הצאן של בעל הבית שלהם. המקום היחיד שהם הצליחו לקבל ממנו היה על החוף הצר.
משום כך גם החלו אנשי הכפר לעסוק בדיג, על גבי הסירות של אותו בעל הקרקע. עד אמצע המאה שאחריה בנו כמה מהדייגים סירות משלהם ובשלהי אותה מאה כבר יצאו מהכפר קרובי אל הים כ-50 סירות דיג שהופעלו על ידי בעליהן.
עד היום, בנוי הכפר עצמו על אי דייגים קסום ולא גדול. המבנה שלו הוא של שורה בודדת של בתים, שנבנו ממש על חוף הים.
מה שמיוחד בקרובי הוא מדף הקרקע הצר במיוחד שעליו יושב הכפר. מדובר במדף כה צר, עד שיש בו מקום רק לשורת בתים ולשביל שלפניהם. הירידה אל החוף הסלעי ואל הים נמצאת מטרים ספורים בלבד קדימה משורת הבתים.
ומשום שהכפר הקטן באברדינשייר נבנה על חוף ים כל כך צר, אין בו מקום לכביש. לכן, תושבי הכפר נאלצים להשאיר את המכוניות שלהם על הגבעה או בקצה הדרומי של הכפר ולרדת אל ביתם ברגל.
הכפר הקטן משקיף אל מעבר למפרץ, לכפר גארדנסטאון, שהוא גדול מקרובי וממוקם בצורה בטוחה ממנו.
המראה הנפלא של הכפר קרובי מהים אל החוף הוא זה שזכה לפרסום בעיני רבים כמראה של אחד הכפרים היפים בעולם.
הנה הכפר שעל האי הקטן קרובי (עברית):
https://youtu.be/WJhUNyrL63Q
על הכפר קרובי:
https://youtu.be/R6UNutqVv-E
והגעה לכפר ונסיעה ברכב על הרציף הצר שבין הבתים לים:
https://youtu.be/LoCYfpcMYvE
למה תלויים כפרי צוק על הרים בסין?
הכפר התלוי בוונג שן הוא דוגמה לכפר שבתיו ממש תלויים על דופן צוק גבוה, בצידו שח עמק וונג שיאן שבסין.
מדובר בעשרות בתים פשוטים הנראים קשורים לשמיים וידועים בהיותם תלויים על הצוקים.
זה האזור של וונג שן (Wang shen valley), או "ואנקסיאן ואלי" (Wangxian valley), לפי הכתיב האנגלי מהניב הסיני. האזור הזה הוא אטרקציה לאומית לתיירים ול-Airbnb אבל הוא לא לבדו במיקום המדהים של בתיו.
כי לא פחות מעניין ממנו הוא כפר הסולמות, "כפר הצוק" הידוע של ליאנגשאן שבמחוז סצ'ואן בסין. הכפר, הידוע ככפר אטוליר, כפי שנקרא פעם. יש בו כ-70 משפחות שמתגוררות בו.
הכפר הזה ממוקם במעבר הרים בגובה של 1,400 עד 1,600 מטרים. המדהים הוא שתושבי הכפר שיוצאים ממנו, נאלצים לרדת או לטפס בחזרה הביתה, על גבי סולמות באורך של כמעט 800 מטרים. יש בעליה הזו 13 עד 17 סולמות עם 218 מדרגות של עץ.
כבר 200 שנה, שהאזור מלא במעשי שוד ומלחמה, מה שאילץ את תושבי הכפר למצוא להם את המקום המבודד והשליו הזה, בו יוכלו להסתתר מתוקפים ושודדים ובעצם להימלט בו מסכנות העולם.
המדהים הוא שתושבי הכפר מלמדים את ילדיהם לטפס בסולמות הללו כבר מגיל 6. אין להם ברירה כי בית הספר המקומי ממוקם בעמק שלמטה והילדים בגיל בית ספר חייבים להגיע אליו כל יום.
היות ואין שום דרך אחרת בכדי להיכנס ולצאת מהכפר, מחייב המרחק האנכי את העלייה והירידה בת 800 המטרים שבטיפוס או הירידה מהמצוק.
הסכנה ברורה, מן הסתם. כי במשך השנים נפלו לא פעם תושבי הכפר למטה וחלקם לצער התושבים גם מתו בנפילה לתהום.
הנה בתי הכפר וונג שן:
https://youtu.be/gCDqLH6T-Ik
הבתים התלויים:
https://youtu.be/SQntTNm6AUk
יש כפרים שהעליה היומיומית אליהם היא בסולמות:
https://youtu.be/CEwIHNNJZvo
וסרט תיעודי על הדרך אל ומבית הספר בסולמות:
https://youtu.be/mouIlHhuQp0?long=yes
איזה כפר הוא העתיק באירופה?
הכפר האוסטרי הלשטאט (Halsstatt) נחשב לכפר העתיק ביותר באירופה. זה כמובן לא אומר שאין כפרים שהיו עתיקים ממנו, אבל הוא הכפר הכי עתיק שעדיין מתגוררים וחיים בו בני אדם.
הכפר הציורי שוכן ליד אגם האלשטאט, אגם אלפיני (בין הרי האלפים) זעיר, כשמאחוריו ניצבים המורדות התלולים של רכס דאכשטיין העצום.
החוקרים גילו שכבר בשנת 5000 לפני הספירה התגוררו במקום תושבים שכרו את המלח שבו האזור כל כך עשיר וסחרו בו.
העושר שהקנה להם המסחר במלח היה כה גדול שבאלף הראשון לפני הספירה נוצרה באזור תרבות מתקדמת שזכתה לשם "תרבות האלשטאט" (Hallstattzeit).
בהדרגה שלטה תרבות זו על כל מרכז אירופה. החוקרים משערים שבני התרבות היו ראשוני הקלטים. לשיא פריחתה הגיעה תרבות האלשטאט בתקופת הברזל המוקדמת. כריית המלח נמשכה עד וגם בימי הביניים.
כיום מזכירים החיים בהלשטט חיים בתוך גלוייה. האלשטט נחשב בצדק לאחד הכפרים היפים, יש אומרים היפה ביותר באוסטריה. הוא גם מהמצולמים בכפרי המדינה.
הבתים, מגדלי הכנסייה והפונדקים העתיקים של הלשטאט משתקפים במימי האגם ויוצרים את פנינת הנוף המיוחדת שאותה כולם זוכרים אחרי ביקור בו.
זהו כפר ללא מכוניות, שניתן להגיע אליו רק ברכבת ובספינה. רק בסוף המאה ה-19 התפתחה התחבורה אל הכפר. עד אז ניתן היה להגיע אל האלשטאט רק בשיט על האגם או דרך שבילי הרים צרים.
את הדרך הראשונה לכפר סללו רק בשנת 1875. היא נעה לאורך החוף המערבי של האגם. והייתה הדרך היחידה להגיע אל הלשטאט. כמאה שנים אחר כך, ב-1966, נכרתה מנהרה בהר שממערב לכפר והגיע הכביש למקום.
הנה נופי הכפר הלשטאט:
http://youtu.be/MGM3nqILWEA
סרטון קפיצות זמן בתנועה של הלשטאט:
http://youtu.be/gNDVgoojr0Q
ובגלשן אוויר מעל הלשטאט:
http://youtu.be/R7BjkCWoSi4
מהו הכפר ההולנדי זאנסה חאנס?
זאנסה זכאנס (Zaanse Schans) הוא כפר הולנדי מהמאה ה-17, שנראה בדיוק כמו בימים ההם. היום הוא אתר תיירות בהולנד אבל בעבר הוא היה כפר טחנות הרוח.
הכפר נמצא כ-20 קילומטרים בלבד ממרכז אמסטרדם. יש בו אוסף מדהים של טחנות רוח, בתים משוחזרים וציוריים, בתי עץ, ברווזים וברבורים, אסמים, בתי מלאכה וסדנאות אמנים.
כיום זאנסה סכאנס הוא מעין מוזיאון פתוח, שבו אפשר ללמוד על הולנד של המאה ה-17. יש כאן ריכוז גדול של תחנות רוח פעילות שניתן להיכנס ולראות את דרך פעולתן. בבתי הכפר העתיקים יש היום חנויות מסורתיות, המאפשר את קיום המקום המיוחד הזה וכניסה חינם לתיירים.
ואכן, מיליוני מבקרים פוקדים מידי שנה את הכפר הציורי שהפך לכפר אומנים והוכרז בהולנד כפרויקט לאומי לשימור ההיסטוריה, התרבות והמסורת ההולנדית הכפרית.
פועלים בו עשרות בעלי מלאכה ואמנים שיוצרים ומייצרים מוצרים מסורתיים בסגנון של הולנד הישנה. כצפוי, הלהיט כאן הם האמנים שמייצרים את נעלי העץ ההולנדיות, כמו מפעל כפכפי העץ, שעד היום רואים בו את ייצור הכפכפים ההולנדיים מעץ הצפצפה.
הנה סיבוב מודרך בכפר:
https://youtu.be/_Wmpj3XBgDc
כאן רואים בעלי מקצועות עתיקים ומלאכות שהיום כבר אין:
https://youtu.be/J49K4WSdiJc
ביקור כאן הוא כמו קפיצה לימי הביניים:
https://youtu.be/rAZ9UCt7Lfk
מהמראות המיוחדים של זאנסה חאנס:
https://youtu.be/KfJal4BakTI
ומצגת וידאו של הכפר המיוחד הזה:
https://youtu.be/CVYzcbhtbyM
למה הטירות באירופה בנויות מעל הכפר?
אירופה של סוף ימי הביניים היא יבשת אלימה בה פושטים צבאות ושבטים מבחוץ על כפרעה ומנסים כל העת לכבוש ולבזוז את אוצרותיה. גם הממלכות והנסיכויות המקומיות לא טמנו נשקן בצלחת ונלחמו זו בזו ללא הרף.
מיקום הטירה הגבוה נועד לאפשר לה הגנה מירבית מאויבים ופושטים שעלולים לתקוף אותה.
הטירות, משום כך, נבנו בדרך כלל על גבעה רמה ורצוי אף על צוק תלול, שיהיה קשה לעלות עליו ולכבוש אותו.
אלא שאדמות האציל, בעל הטירה, נמצאות מן הסתם בעמק שלמטה. האריסים שלו, איכרים פשוטים, התגוררו בדרך כלל בבתים פשוטים לידן. כך הלכו והתפתחו הכפרים שמתחת לטירה.
הטירות באירופה הן בדרך כלל חסונות ומבוצרות היטב. עם חומות בעובי של כ-12 מטר, בהן מוקמו חדרי עובדים, משרתים וחיילים. אלה התגוררו בחומה עצמה, במעגל החיצוני של ההגנה על הטירות הללו, שהיו אחרי הכל מבצרים שידעו להגן על עצמם היטב.
הטירות הללו נבנו בעיקר מהמאה ה-14 ואילך. החיילים וכלי הנשק שהוחזקו בהן, אפשרו בדרך כלל לאבירים ולבני האצולה שמסביבם להגן על דרכי המסחר המובילות אל הטירה ולתת הגנה גם לכפר עצמו, שהלך והתפתח באדמותיהם, ממוקם מתחת לטירה ומשרת אותה.
על אדמות הטירה - כך נבנו הכפרים בימי הביניים:
https://youtu.be/yq3q7KMlvw0
כפר איטלקי אופייני הבנוי מסביב לטירה המביאה ומגינה עליו מלמעלה:
https://youtu.be/aKJNrczl8xo
והפאודלים:
https://youtu.be/Z2-f4ZXKsUE
איזה כפר יושב בתוך לוע של הר געש?
אוגשימה הוא אי געשי בלב הים הפיליפיני, שנמצא תחת שליטת יפאן. זהו אחד האיים המבודדים בעולם, שיש בו ישוב. האי כולו הוא מכתש געשי ענק שבמרכזו הר געש נוסף, קטן יותר, שמוגדר כפעיל.
אבל מה שמיוחד באמת באי אוגשימה, הוא שחיים בו כפריים אמיצים במיוחד, ממש בלוע של הר הגעש. הכפר שלהם ממוקם מסביב להר-הגעש הקטן - בתוך פי הר געש גדול יותר!
ללא ספק זו צורת חיים מפחידה מאד, לא?
הנה תצפית על יושבי האי אוגשימה ביום יפה, כשבמרכז רואים את הר הגעש הקטן ומסביבו בתיהם של אנשי הכפר:
http://youtu.be/G-M5cITV0rk
מהו כפר טחנות הרוח קינדרדייק?
הכפר ההולנדי קינדרדייק (Kinderdijk) הוא כפר טחנות הרוח. כלומר, יש בו את המקבץ הגדול ביותר של טחנות רוח עתיקות. 19 טחנות רוח של הכפר שרדו מאז שנת 1740.
טחנות הרוח שהוקמו במאה ה-18 ניצבות אחת ליד השנייה, אבל הן לא נועדו לטחון קמח בהכרח, אלא כדי לייבש שטחים לחקלאות, על ידי שאיבת המים מהשטחים שליד והעברתם אל הנהר.
כיום באים תיירים רבים לראות את המראה היפה של הטכנולוגיה של לפני 200 שנים, עם היופי הכפרי של הולנד המודרנית. טחנות הרוח הללו הן האמהות של טורבינות הרוח המודרניות המוכרות לנו כיום. כמוהן הן נבנו כדי לנצל את האנרגיה של הסביבה, במיוחד רוח ומים, לפעולות המחייבות אנרגיה רבה.
הנה הכפר עם הכי הרבה טחנות רוח בהולנד:
http://youtu.be/qamAcPhSCQg
הנופים הציוריים של טחנות הרוח:
https://youtu.be/Ya2RepDLMcY
וטחנות הרוח מקרוב:
https://youtu.be/GdSwzpYuu1A
מהו הכפר הירוק שעל האי הנטוש גוקי?
האי גוקי (Goqui Island) שבסין הוא אי שננטש כבר מזמן. האי הוא חלק מארכיפלג האיים שנגסי, אחד מתוך קבוצה של כ-400 איים שנמצאים בקצה נהר היאנגצה. ארכיפלג האיים של שנגסי הוא קבוצת האיים הגדולה ביותר בסין.
על האי יש כפר דייגים שפעם היה הומה אדם. אנשים ודייגים רבים עבדו בו לפרנסתם ומשפחות בנו בו את בתיהן. אבל כשהגיעה הקדמה לאזור, עברו כמעט כל התושבים לערים הגדולות, כדי לחפש עבודה.
כשעזבו כולם, נותר הכפר נטוש כמעט לגמרי. במהלך השנים הלכו ונטמעו מרבית הבתים בתוך השיחים שעטפו אותם והם נבלעו על ידי הטבע. כך נותר הכפר כשבתיו ירוקים כולם ועטופים בשיחים המטפסים על בתיו הריקים מאדם.
הצצה אל האי הנטוש גוקי:
https://youtu.be/OZbWtUe5B3Q?t=3m38s&end=4m00s
בואו לטיול באי הנטוש:
https://youtu.be/kwKHZlicAU8
ומצגת וידאו של הכפר הירוק בגוקי:
https://youtu.be/S_CEuOPIWrE
הכפר (Village) הוא צורת התיישבות מסורתית, לרוב קטנה יותר מעיירה, בה חיו בדרך כלל עד כ-30 משפחות.
סביב בתי הכפר השתרעו האדמות החקלאיות שעיבדו תושביו. אדמות אלה פרנסו אותו ולמעשה אפשר לומר שבייתו את האדם. כי עד המצאת החקלאות התפרנס האדם ממזון שצד או ליקט בטבע.
אך מרגע בו החלו בני המין האנושי לעבד את האדמה ולביית חיות, הם בויתו והפכו בעצמם לשוכני בית וכפר, למגדלי בעלי חיים ולאיכרים בשדותיהם.
היה זה לפני כ-8,500-9,500 שנים, כשהופיעו הכפרים הראשונים הידועים. אלה היו הכפרים הקדומים ביותר בעולם. זה היה אזור הסהר הפורה, מסופוטמיה מזרח התיכון ועד מרכז אסיה.
עדויות שונות, עם זאת, מצביעות על כך שעוד הרבה יותר מוקדם, בין 12,000 ל-7,000 שנה אחורה, יושבו על ידי ציידים-לקטים, כפרים קדומים אף יותר.
הכפר המסורתי היה צורת התיישבות שנולדה עם המהפכה החקלאית. התבסס כמעט תמיד על חקלאות ומוקם בדרך כלל באזור ספר, לא באזורים צפופים.
יוצאי דופן הם כפרי הכְּלוֹנְסָאוֹת (Stilt house) שנבנו בצורת בתים על גבי כלונסאות של עץ. בתי הכפרים הללו נבנו מעל מים או על פני הקרקע, כדי להגן עליהם משיטפונות, הצפות וגאות של מי הים.
ראו כפרים בעולם בתגית "כפרים".
הנה הכפר הנאוליתי קרחן טפה שבדרום טורקיה:
https://youtu.be/I9VZODsOVPM
הכפר האוסטרי הלשטט מהעתיקים בעולם:
https://youtu.be/dGRna6rMnmE
כפר יהודי באתיופיה (עברית):
https://youtu.be/4SJRmTkntF4
כפר בן ימינו בכרתים:
https://youtu.be/pKKG973qqsg
הכפר שלמרגלות הטירה דולצ'יאקווה האיטלקי:
https://youtu.be/aKJNrczl8xo
כפר כלונסאות על המים באסיה:
https://youtu.be/AbDLOfz6ITw
ושרידי כפר אנגלי מימי הביניים:
https://youtu.be/53dSJJ9o-cU
כפר הדייגים הסקוטי קרובי (Crovie) הוא כפר קטן ומהנידחים ביותר מבין כפרי הדייגים שלמרגלות צוק ביוקאן.
הכפר נבנה במאה ה-18, בידי משפחות שפונו והוזזו מאדמתם כדי לפנות מקום לעדרי הצאן של בעל הבית שלהם. המקום היחיד שהם הצליחו לקבל ממנו היה על החוף הצר.
משום כך גם החלו אנשי הכפר לעסוק בדיג, על גבי הסירות של אותו בעל הקרקע. עד אמצע המאה שאחריה בנו כמה מהדייגים סירות משלהם ובשלהי אותה מאה כבר יצאו מהכפר קרובי אל הים כ-50 סירות דיג שהופעלו על ידי בעליהן.
עד היום, בנוי הכפר עצמו על אי דייגים קסום ולא גדול. המבנה שלו הוא של שורה בודדת של בתים, שנבנו ממש על חוף הים.
מה שמיוחד בקרובי הוא מדף הקרקע הצר במיוחד שעליו יושב הכפר. מדובר במדף כה צר, עד שיש בו מקום רק לשורת בתים ולשביל שלפניהם. הירידה אל החוף הסלעי ואל הים נמצאת מטרים ספורים בלבד קדימה משורת הבתים.
ומשום שהכפר הקטן באברדינשייר נבנה על חוף ים כל כך צר, אין בו מקום לכביש. לכן, תושבי הכפר נאלצים להשאיר את המכוניות שלהם על הגבעה או בקצה הדרומי של הכפר ולרדת אל ביתם ברגל.
הכפר הקטן משקיף אל מעבר למפרץ, לכפר גארדנסטאון, שהוא גדול מקרובי וממוקם בצורה בטוחה ממנו.
המראה הנפלא של הכפר קרובי מהים אל החוף הוא זה שזכה לפרסום בעיני רבים כמראה של אחד הכפרים היפים בעולם.
הנה הכפר שעל האי הקטן קרובי (עברית):
https://youtu.be/WJhUNyrL63Q
על הכפר קרובי:
https://youtu.be/R6UNutqVv-E
והגעה לכפר ונסיעה ברכב על הרציף הצר שבין הבתים לים:
https://youtu.be/LoCYfpcMYvE
הכפר התלוי בוונג שן הוא דוגמה לכפר שבתיו ממש תלויים על דופן צוק גבוה, בצידו שח עמק וונג שיאן שבסין.
מדובר בעשרות בתים פשוטים הנראים קשורים לשמיים וידועים בהיותם תלויים על הצוקים.
זה האזור של וונג שן (Wang shen valley), או "ואנקסיאן ואלי" (Wangxian valley), לפי הכתיב האנגלי מהניב הסיני. האזור הזה הוא אטרקציה לאומית לתיירים ול-Airbnb אבל הוא לא לבדו במיקום המדהים של בתיו.
כי לא פחות מעניין ממנו הוא כפר הסולמות, "כפר הצוק" הידוע של ליאנגשאן שבמחוז סצ'ואן בסין. הכפר, הידוע ככפר אטוליר, כפי שנקרא פעם. יש בו כ-70 משפחות שמתגוררות בו.
הכפר הזה ממוקם במעבר הרים בגובה של 1,400 עד 1,600 מטרים. המדהים הוא שתושבי הכפר שיוצאים ממנו, נאלצים לרדת או לטפס בחזרה הביתה, על גבי סולמות באורך של כמעט 800 מטרים. יש בעליה הזו 13 עד 17 סולמות עם 218 מדרגות של עץ.
כבר 200 שנה, שהאזור מלא במעשי שוד ומלחמה, מה שאילץ את תושבי הכפר למצוא להם את המקום המבודד והשליו הזה, בו יוכלו להסתתר מתוקפים ושודדים ובעצם להימלט בו מסכנות העולם.
המדהים הוא שתושבי הכפר מלמדים את ילדיהם לטפס בסולמות הללו כבר מגיל 6. אין להם ברירה כי בית הספר המקומי ממוקם בעמק שלמטה והילדים בגיל בית ספר חייבים להגיע אליו כל יום.
היות ואין שום דרך אחרת בכדי להיכנס ולצאת מהכפר, מחייב המרחק האנכי את העלייה והירידה בת 800 המטרים שבטיפוס או הירידה מהמצוק.
הסכנה ברורה, מן הסתם. כי במשך השנים נפלו לא פעם תושבי הכפר למטה וחלקם לצער התושבים גם מתו בנפילה לתהום.
הנה בתי הכפר וונג שן:
https://youtu.be/gCDqLH6T-Ik
הבתים התלויים:
https://youtu.be/SQntTNm6AUk
יש כפרים שהעליה היומיומית אליהם היא בסולמות:
https://youtu.be/CEwIHNNJZvo
וסרט תיעודי על הדרך אל ומבית הספר בסולמות:
https://youtu.be/mouIlHhuQp0?long=yes
הכפר האוסטרי הלשטאט (Halsstatt) נחשב לכפר העתיק ביותר באירופה. זה כמובן לא אומר שאין כפרים שהיו עתיקים ממנו, אבל הוא הכפר הכי עתיק שעדיין מתגוררים וחיים בו בני אדם.
הכפר הציורי שוכן ליד אגם האלשטאט, אגם אלפיני (בין הרי האלפים) זעיר, כשמאחוריו ניצבים המורדות התלולים של רכס דאכשטיין העצום.
החוקרים גילו שכבר בשנת 5000 לפני הספירה התגוררו במקום תושבים שכרו את המלח שבו האזור כל כך עשיר וסחרו בו.
העושר שהקנה להם המסחר במלח היה כה גדול שבאלף הראשון לפני הספירה נוצרה באזור תרבות מתקדמת שזכתה לשם "תרבות האלשטאט" (Hallstattzeit).
בהדרגה שלטה תרבות זו על כל מרכז אירופה. החוקרים משערים שבני התרבות היו ראשוני הקלטים. לשיא פריחתה הגיעה תרבות האלשטאט בתקופת הברזל המוקדמת. כריית המלח נמשכה עד וגם בימי הביניים.
כיום מזכירים החיים בהלשטט חיים בתוך גלוייה. האלשטט נחשב בצדק לאחד הכפרים היפים, יש אומרים היפה ביותר באוסטריה. הוא גם מהמצולמים בכפרי המדינה.
הבתים, מגדלי הכנסייה והפונדקים העתיקים של הלשטאט משתקפים במימי האגם ויוצרים את פנינת הנוף המיוחדת שאותה כולם זוכרים אחרי ביקור בו.
זהו כפר ללא מכוניות, שניתן להגיע אליו רק ברכבת ובספינה. רק בסוף המאה ה-19 התפתחה התחבורה אל הכפר. עד אז ניתן היה להגיע אל האלשטאט רק בשיט על האגם או דרך שבילי הרים צרים.
את הדרך הראשונה לכפר סללו רק בשנת 1875. היא נעה לאורך החוף המערבי של האגם. והייתה הדרך היחידה להגיע אל הלשטאט. כמאה שנים אחר כך, ב-1966, נכרתה מנהרה בהר שממערב לכפר והגיע הכביש למקום.
הנה נופי הכפר הלשטאט:
http://youtu.be/MGM3nqILWEA
סרטון קפיצות זמן בתנועה של הלשטאט:
http://youtu.be/gNDVgoojr0Q
ובגלשן אוויר מעל הלשטאט:
http://youtu.be/R7BjkCWoSi4
כפרים
זאנסה זכאנס (Zaanse Schans) הוא כפר הולנדי מהמאה ה-17, שנראה בדיוק כמו בימים ההם. היום הוא אתר תיירות בהולנד אבל בעבר הוא היה כפר טחנות הרוח.
הכפר נמצא כ-20 קילומטרים בלבד ממרכז אמסטרדם. יש בו אוסף מדהים של טחנות רוח, בתים משוחזרים וציוריים, בתי עץ, ברווזים וברבורים, אסמים, בתי מלאכה וסדנאות אמנים.
כיום זאנסה סכאנס הוא מעין מוזיאון פתוח, שבו אפשר ללמוד על הולנד של המאה ה-17. יש כאן ריכוז גדול של תחנות רוח פעילות שניתן להיכנס ולראות את דרך פעולתן. בבתי הכפר העתיקים יש היום חנויות מסורתיות, המאפשר את קיום המקום המיוחד הזה וכניסה חינם לתיירים.
ואכן, מיליוני מבקרים פוקדים מידי שנה את הכפר הציורי שהפך לכפר אומנים והוכרז בהולנד כפרויקט לאומי לשימור ההיסטוריה, התרבות והמסורת ההולנדית הכפרית.
פועלים בו עשרות בעלי מלאכה ואמנים שיוצרים ומייצרים מוצרים מסורתיים בסגנון של הולנד הישנה. כצפוי, הלהיט כאן הם האמנים שמייצרים את נעלי העץ ההולנדיות, כמו מפעל כפכפי העץ, שעד היום רואים בו את ייצור הכפכפים ההולנדיים מעץ הצפצפה.
הנה סיבוב מודרך בכפר:
https://youtu.be/_Wmpj3XBgDc
כאן רואים בעלי מקצועות עתיקים ומלאכות שהיום כבר אין:
https://youtu.be/J49K4WSdiJc
ביקור כאן הוא כמו קפיצה לימי הביניים:
https://youtu.be/rAZ9UCt7Lfk
מהמראות המיוחדים של זאנסה חאנס:
https://youtu.be/KfJal4BakTI
ומצגת וידאו של הכפר המיוחד הזה:
https://youtu.be/CVYzcbhtbyM
אירופה של סוף ימי הביניים היא יבשת אלימה בה פושטים צבאות ושבטים מבחוץ על כפרעה ומנסים כל העת לכבוש ולבזוז את אוצרותיה. גם הממלכות והנסיכויות המקומיות לא טמנו נשקן בצלחת ונלחמו זו בזו ללא הרף.
מיקום הטירה הגבוה נועד לאפשר לה הגנה מירבית מאויבים ופושטים שעלולים לתקוף אותה.
הטירות, משום כך, נבנו בדרך כלל על גבעה רמה ורצוי אף על צוק תלול, שיהיה קשה לעלות עליו ולכבוש אותו.
אלא שאדמות האציל, בעל הטירה, נמצאות מן הסתם בעמק שלמטה. האריסים שלו, איכרים פשוטים, התגוררו בדרך כלל בבתים פשוטים לידן. כך הלכו והתפתחו הכפרים שמתחת לטירה.
הטירות באירופה הן בדרך כלל חסונות ומבוצרות היטב. עם חומות בעובי של כ-12 מטר, בהן מוקמו חדרי עובדים, משרתים וחיילים. אלה התגוררו בחומה עצמה, במעגל החיצוני של ההגנה על הטירות הללו, שהיו אחרי הכל מבצרים שידעו להגן על עצמם היטב.
הטירות הללו נבנו בעיקר מהמאה ה-14 ואילך. החיילים וכלי הנשק שהוחזקו בהן, אפשרו בדרך כלל לאבירים ולבני האצולה שמסביבם להגן על דרכי המסחר המובילות אל הטירה ולתת הגנה גם לכפר עצמו, שהלך והתפתח באדמותיהם, ממוקם מתחת לטירה ומשרת אותה.
על אדמות הטירה - כך נבנו הכפרים בימי הביניים:
https://youtu.be/yq3q7KMlvw0
כפר איטלקי אופייני הבנוי מסביב לטירה המביאה ומגינה עליו מלמעלה:
https://youtu.be/aKJNrczl8xo
והפאודלים:
https://youtu.be/Z2-f4ZXKsUE
אוגשימה הוא אי געשי בלב הים הפיליפיני, שנמצא תחת שליטת יפאן. זהו אחד האיים המבודדים בעולם, שיש בו ישוב. האי כולו הוא מכתש געשי ענק שבמרכזו הר געש נוסף, קטן יותר, שמוגדר כפעיל.
אבל מה שמיוחד באמת באי אוגשימה, הוא שחיים בו כפריים אמיצים במיוחד, ממש בלוע של הר הגעש. הכפר שלהם ממוקם מסביב להר-הגעש הקטן - בתוך פי הר געש גדול יותר!
ללא ספק זו צורת חיים מפחידה מאד, לא?
הנה תצפית על יושבי האי אוגשימה ביום יפה, כשבמרכז רואים את הר הגעש הקטן ומסביבו בתיהם של אנשי הכפר:
http://youtu.be/G-M5cITV0rk
הכפר ההולנדי קינדרדייק (Kinderdijk) הוא כפר טחנות הרוח. כלומר, יש בו את המקבץ הגדול ביותר של טחנות רוח עתיקות. 19 טחנות רוח של הכפר שרדו מאז שנת 1740.
טחנות הרוח שהוקמו במאה ה-18 ניצבות אחת ליד השנייה, אבל הן לא נועדו לטחון קמח בהכרח, אלא כדי לייבש שטחים לחקלאות, על ידי שאיבת המים מהשטחים שליד והעברתם אל הנהר.
כיום באים תיירים רבים לראות את המראה היפה של הטכנולוגיה של לפני 200 שנים, עם היופי הכפרי של הולנד המודרנית. טחנות הרוח הללו הן האמהות של טורבינות הרוח המודרניות המוכרות לנו כיום. כמוהן הן נבנו כדי לנצל את האנרגיה של הסביבה, במיוחד רוח ומים, לפעולות המחייבות אנרגיה רבה.
הנה הכפר עם הכי הרבה טחנות רוח בהולנד:
http://youtu.be/qamAcPhSCQg
הנופים הציוריים של טחנות הרוח:
https://youtu.be/Ya2RepDLMcY
וטחנות הרוח מקרוב:
https://youtu.be/GdSwzpYuu1A
האי גוקי (Goqui Island) שבסין הוא אי שננטש כבר מזמן. האי הוא חלק מארכיפלג האיים שנגסי, אחד מתוך קבוצה של כ-400 איים שנמצאים בקצה נהר היאנגצה. ארכיפלג האיים של שנגסי הוא קבוצת האיים הגדולה ביותר בסין.
על האי יש כפר דייגים שפעם היה הומה אדם. אנשים ודייגים רבים עבדו בו לפרנסתם ומשפחות בנו בו את בתיהן. אבל כשהגיעה הקדמה לאזור, עברו כמעט כל התושבים לערים הגדולות, כדי לחפש עבודה.
כשעזבו כולם, נותר הכפר נטוש כמעט לגמרי. במהלך השנים הלכו ונטמעו מרבית הבתים בתוך השיחים שעטפו אותם והם נבלעו על ידי הטבע. כך נותר הכפר כשבתיו ירוקים כולם ועטופים בשיחים המטפסים על בתיו הריקים מאדם.
הצצה אל האי הנטוש גוקי:
https://youtu.be/OZbWtUe5B3Q?t=3m38s&end=4m00s
בואו לטיול באי הנטוש:
https://youtu.be/kwKHZlicAU8
ומצגת וידאו של הכפר הירוק בגוקי:
https://youtu.be/S_CEuOPIWrE
מהו הכפר התלוי על צוק געשי באיטליה?
הכפר האיטלקי כלכתה (Calcata) ממוקם על גבי צוק וולקני, בגובה של 170 מטרים מעל פני הים. הכפר הציורי והקסום נגיש רק ברגל, כי כלי רכב לא מורשים להיכנס אליו, עובדה שהופכת אותו למקום מקסים ושונה מהמקובל.
הכפר, הממוקם כ-40 ק"מ צפונית לרומא, מכונה "הכפר התלוי". הוא בנוי על שפת סלע געשי מסוג טופה, מוקף ביערות ובנוף עוצר נשימה החולש על עמק הנהר Treja. ממרפסות הבתים המשקיפות על נוף העמק התלול רואים בו שקיעות מרהיבות וטבע מרהיב.
בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בתקופת הרודן מוסוליני, פונה הכפר מיושביו, עקב חשש שהצוק שעליו הוא בנוי יתמוטט. במשך שלושים שנה ארוכות הוא עמד נטוש, עד שבשנות ה-60, קבוצה של אמנים, סופרים, היפים ואנשי רוח גילו את הפוטנציאל הגלום בו ו"פלשו" לבתים הריקים. הם הקימו את הישוב הקהילתי מחדש והפיחו בו חיים חדשים. לאחר ביטול צו הפינוי, רכשו תושבי הכפר החדשים את הבתים במחירים סמליים, והמשיכו לטפח את אופיו המיוחד, אופי שנשמר עד היום.
כלכתה של ימינו ידוע גם בכינויים כמו "עיר האמנים", "עיר המכשפות" ואפילו "עיירת החתולים". ברחובות הכפר הציוריים, המקושטים בעציצים ועבודות אמנות שונות, יש שפע של מסעדות, מאפיות ובתי קפה, לצד גלריות, חנויות וינטג', בוטיקים קלילים ושיקיים ועוד.
אבל מעבר לאווירה האמנותית של תושביו כיום, כלכתה היא גם מקום עשיר בהיסטוריה. שורשיה נטועים עמוק בימי הביניים, עוד מהמאה ה-8, אך ישנן עדויות לכך שהאזור היה מיושב עוד לפני כן, בתקופה הפרה-רומית.
מתחת לבתים רבים בכפר מסתתרים קברים עתיקים, וכמעט בכל בית יש מרתף. את סיפור העבר המפואר שלו מספרות הסמטאות הצרות, הכיכרות הזעירות והארקדות המובילות לקצה הצוק.
#אגדת העורלה של ישו
אחת האגדות המרתקות סביב כלכתה, מספרת על חייל במאה ה-16, שהצליח להשיג שריד קדוש שנשמר בארון יקר בבזיליקת סן ג'ובאני. השריד הזה היה רצועת העורלה של ישו... החייל הגיע לכלכתה, שם נעצר ונכלא במערה. תושבי הכפר שמצאו אצלו את השריד הקדוש, שמרו אותו בכנסיה המקומית ומדי שנה, ב-1 בינואר, הם ערכו תהלוכה חגיגית לכבוד השריד.
עולי רגל רבים נהרו אל הכפר כדי לסגוד לשריד ובמשך מאות שנים כלכתה הייתה ידועה בתור המקום שמחזיק את העורלה של ישו. אך בשנת 1983 ובאופן מסתורי, השריד נגנב מהכנסייה. שמועות שונות נפוצו סביב הגניבה ואחת מהן גרסה שהוותיקן, מקום מושבו של האפיפיור, הוא שהורה להעלים את השריד מכלכתה. מכל מקום, העורלה, הייתה או לא הייתה, מעולם לא נמצאה.
הסיפור התמוה הזה ודאי שלא מפחית את הקסם של הכפר האיטלקי המיוחד, השליו והיפה הזה. רק מוסיפה למסתורין המיוחד שלו.
הנה סיפורו של הכפר האמנים ההיפי:
https://youtu.be/7Tqz-o41j68
הכפר שעל הצוק מהרחפן:
https://youtu.be/iSnRUMvG6xo
מבט לכפר התלוי של איטליה:
https://youtu.be/rsaD_Jiy8xE
הפינות המעניינות בכלכתה:
https://youtu.be/R0iyCbcAAf8
וסרטון תיעודי על הכפר:
https://youtu.be/ZCqnPI90dAU?long=yes
הכפר האיטלקי כלכתה (Calcata) ממוקם על גבי צוק וולקני, בגובה של 170 מטרים מעל פני הים. הכפר הציורי והקסום נגיש רק ברגל, כי כלי רכב לא מורשים להיכנס אליו, עובדה שהופכת אותו למקום מקסים ושונה מהמקובל.
הכפר, הממוקם כ-40 ק"מ צפונית לרומא, מכונה "הכפר התלוי". הוא בנוי על שפת סלע געשי מסוג טופה, מוקף ביערות ובנוף עוצר נשימה החולש על עמק הנהר Treja. ממרפסות הבתים המשקיפות על נוף העמק התלול רואים בו שקיעות מרהיבות וטבע מרהיב.
בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בתקופת הרודן מוסוליני, פונה הכפר מיושביו, עקב חשש שהצוק שעליו הוא בנוי יתמוטט. במשך שלושים שנה ארוכות הוא עמד נטוש, עד שבשנות ה-60, קבוצה של אמנים, סופרים, היפים ואנשי רוח גילו את הפוטנציאל הגלום בו ו"פלשו" לבתים הריקים. הם הקימו את הישוב הקהילתי מחדש והפיחו בו חיים חדשים. לאחר ביטול צו הפינוי, רכשו תושבי הכפר החדשים את הבתים במחירים סמליים, והמשיכו לטפח את אופיו המיוחד, אופי שנשמר עד היום.
כלכתה של ימינו ידוע גם בכינויים כמו "עיר האמנים", "עיר המכשפות" ואפילו "עיירת החתולים". ברחובות הכפר הציוריים, המקושטים בעציצים ועבודות אמנות שונות, יש שפע של מסעדות, מאפיות ובתי קפה, לצד גלריות, חנויות וינטג', בוטיקים קלילים ושיקיים ועוד.
אבל מעבר לאווירה האמנותית של תושביו כיום, כלכתה היא גם מקום עשיר בהיסטוריה. שורשיה נטועים עמוק בימי הביניים, עוד מהמאה ה-8, אך ישנן עדויות לכך שהאזור היה מיושב עוד לפני כן, בתקופה הפרה-רומית.
מתחת לבתים רבים בכפר מסתתרים קברים עתיקים, וכמעט בכל בית יש מרתף. את סיפור העבר המפואר שלו מספרות הסמטאות הצרות, הכיכרות הזעירות והארקדות המובילות לקצה הצוק.
#אגדת העורלה של ישו
אחת האגדות המרתקות סביב כלכתה, מספרת על חייל במאה ה-16, שהצליח להשיג שריד קדוש שנשמר בארון יקר בבזיליקת סן ג'ובאני. השריד הזה היה רצועת העורלה של ישו... החייל הגיע לכלכתה, שם נעצר ונכלא במערה. תושבי הכפר שמצאו אצלו את השריד הקדוש, שמרו אותו בכנסיה המקומית ומדי שנה, ב-1 בינואר, הם ערכו תהלוכה חגיגית לכבוד השריד.
עולי רגל רבים נהרו אל הכפר כדי לסגוד לשריד ובמשך מאות שנים כלכתה הייתה ידועה בתור המקום שמחזיק את העורלה של ישו. אך בשנת 1983 ובאופן מסתורי, השריד נגנב מהכנסייה. שמועות שונות נפוצו סביב הגניבה ואחת מהן גרסה שהוותיקן, מקום מושבו של האפיפיור, הוא שהורה להעלים את השריד מכלכתה. מכל מקום, העורלה, הייתה או לא הייתה, מעולם לא נמצאה.
הסיפור התמוה הזה ודאי שלא מפחית את הקסם של הכפר האיטלקי המיוחד, השליו והיפה הזה. רק מוסיפה למסתורין המיוחד שלו.
הנה סיפורו של הכפר האמנים ההיפי:
https://youtu.be/7Tqz-o41j68
הכפר שעל הצוק מהרחפן:
https://youtu.be/iSnRUMvG6xo
מבט לכפר התלוי של איטליה:
https://youtu.be/rsaD_Jiy8xE
הפינות המעניינות בכלכתה:
https://youtu.be/R0iyCbcAAf8
וסרטון תיעודי על הכפר:
https://youtu.be/ZCqnPI90dAU?long=yes
איך נבנה הכפר מונסנאטו בין סלעים?
כשמטיילים בכפר הפורטוגלי מונסאנטו (Monsanto) בתחילה אולי לא שמים לב למיוחד שבו, אבל אחרי כמה רגעים פתאום מתחילים להבין - הכפר מונסנטו, שנקרא לעיתים "כפר הסלעים", בנוי בין סלעי ענק.
כן, בתיו של הכפר ממש נצמדים אל הבולדרים, הסלעים האדירים הללו. הבתים הללו נראים לא פעם ממש דחוקים ביניהם. בתוך הכפר, גם הוא בין סלעים ובתוכם, יושב לו גם מבצר עתיק, שניצב על צלע ההר.
בתי הכפר הציורי עשויים אבן גרניט ונדחקים בין הסלעים הענקיים בשילוב כל כך מיוחד שהכפר הזה הפך לאחד המקומות האהובים בפורטוגל. רבים כינו אותו במהלך השנים ומכנים אותו היום "הכפר הכי פורטוגזי של פורטוגל".
כיום מונסנטו הוא מוזיאון חי - מקום שמבקרים בו תיירים רבים. הוא נשמר באווירה של פעם, כדי שלא לפגום ביופיו ובמשהו מפורטוגל הישנה שהוא עדיין מציג.
הנה הכפר מונסנטו הבנוי בין האבנים:
https://youtu.be/wrgMc0hc_Jo
וסרטון על הכפר:
http://youtu.be/eYl6835pjr0?t=12s
כשמטיילים בכפר הפורטוגלי מונסאנטו (Monsanto) בתחילה אולי לא שמים לב למיוחד שבו, אבל אחרי כמה רגעים פתאום מתחילים להבין - הכפר מונסנטו, שנקרא לעיתים "כפר הסלעים", בנוי בין סלעי ענק.
כן, בתיו של הכפר ממש נצמדים אל הבולדרים, הסלעים האדירים הללו. הבתים הללו נראים לא פעם ממש דחוקים ביניהם. בתוך הכפר, גם הוא בין סלעים ובתוכם, יושב לו גם מבצר עתיק, שניצב על צלע ההר.
בתי הכפר הציורי עשויים אבן גרניט ונדחקים בין הסלעים הענקיים בשילוב כל כך מיוחד שהכפר הזה הפך לאחד המקומות האהובים בפורטוגל. רבים כינו אותו במהלך השנים ומכנים אותו היום "הכפר הכי פורטוגזי של פורטוגל".
כיום מונסנטו הוא מוזיאון חי - מקום שמבקרים בו תיירים רבים. הוא נשמר באווירה של פעם, כדי שלא לפגום ביופיו ובמשהו מפורטוגל הישנה שהוא עדיין מציג.
הנה הכפר מונסנטו הבנוי בין האבנים:
https://youtu.be/wrgMc0hc_Jo
וסרטון על הכפר:
http://youtu.be/eYl6835pjr0?t=12s
מיהו שבט הדורזה שחי בכוורות ענק?
שבט הדורזה (Dorze) שבעמק האומו, בדרום אתיופיה הוא שבט מעניין שנודע ביכולת האריגה שלו.
השבט חי בכפר צ'נצ'ה במגורים מיוחדים במינם. בתי הכפר בהם חיים בני השבט הם מעין סוכות במבוק בגובה של 10 מטרים. הבתים הללו מעט מעט מוזרים ומזכירים משהו שהוא בין ראש של פיל, כוורת דבורים ענקית ומעין איגלו אפריקאי.
בני הדורזה הם שבט המתבסס עדיין על אורח חיים של ציידים-לקטים, לצד גידולים מעטים המדגימים את המעבר לחקלאות שהמין האנושי עשה לפני כ-10 אלפים שנה. כך, למשל, מגדלים בני השבט במבוק וצמח בשם אנסט המזכיר בננה.
צמח האנסט (Enset) מספק לבני השבט עלים, שמהם הם מכינים את לחמם ובונים את בתיהם.
אגב, אותם עלים שמהם בונים את סוכות הדרזה משמשים גם לאפייה בשבט הזה. לאחר יישון העלים הם הופכים אותם ללחם.
הנה מבני המגורים של בני השבט בצורת כוורות דבורים ענקיות:
https://youtu.be/Ux7_U5z7ht8
ריקוד ושירה של בני השבט:
https://youtu.be/gdF7Pmr-ED4
טוויית הכותנה בשבט הדורזה:
https://youtu.be/vrcmBwxI-lc
וביקור אצל בני שבט הדורזה והשבטים שמסביבו:
https://youtu.be/Jx66UEEF5mY?long=yes
שבט הדורזה (Dorze) שבעמק האומו, בדרום אתיופיה הוא שבט מעניין שנודע ביכולת האריגה שלו.
השבט חי בכפר צ'נצ'ה במגורים מיוחדים במינם. בתי הכפר בהם חיים בני השבט הם מעין סוכות במבוק בגובה של 10 מטרים. הבתים הללו מעט מעט מוזרים ומזכירים משהו שהוא בין ראש של פיל, כוורת דבורים ענקית ומעין איגלו אפריקאי.
בני הדורזה הם שבט המתבסס עדיין על אורח חיים של ציידים-לקטים, לצד גידולים מעטים המדגימים את המעבר לחקלאות שהמין האנושי עשה לפני כ-10 אלפים שנה. כך, למשל, מגדלים בני השבט במבוק וצמח בשם אנסט המזכיר בננה.
צמח האנסט (Enset) מספק לבני השבט עלים, שמהם הם מכינים את לחמם ובונים את בתיהם.
אגב, אותם עלים שמהם בונים את סוכות הדרזה משמשים גם לאפייה בשבט הזה. לאחר יישון העלים הם הופכים אותם ללחם.
הנה מבני המגורים של בני השבט בצורת כוורות דבורים ענקיות:
https://youtu.be/Ux7_U5z7ht8
ריקוד ושירה של בני השבט:
https://youtu.be/gdF7Pmr-ED4
טוויית הכותנה בשבט הדורזה:
https://youtu.be/vrcmBwxI-lc
וביקור אצל בני שבט הדורזה והשבטים שמסביבו:
https://youtu.be/Jx66UEEF5mY?long=yes
מה הסיפור המוזר של הלכודיש העברית מהכפר הנוצרי?
זו שפה מוזרה, יש שיגידו שאפילו לא שפה, אלא ניב מקומי סודי. מדובר בכפר גרמני, או עיירת-רפאים נידחת בשם "שוֹפְּפְלוֹך" (Schopfloch), שנמצאת בין שטוטגרט לנירנברג, מדרום לפרנקפורט. בכפר הזה חייתה פעם קהילה יהודית ענפה, שיחסיה עם הנוצרים שבכפר היו הרמוניים והדדיים. למעשה, הקהילה היהודית הזו השפיעה על התושבים הנוצרים שבו כל כך, עד שאלה אימצו לעצמם שפת סתרים מיוחדת, שהיא בעצם הכלאה בין עברית לאידיש.
נראה ששמה של השפה "לכודיש" (Lachodisch) הוא שיבוש של הביטוי "לשון קודש" בעברית.
מקורה ההיסטורי של התופעה היחודית הזו, בכל אירופה, בסוחרי בקר יהודיים, שהתיישבו בכפר במאה ה-14. הללו דיברו ביניהם עברית, בכדי שהגויים לא יבינו את סודות הסחר-מכר שעשו איתם. במשך השנים למדו המקומיים הרבה מהמילים של "השפה הסודית" שלהם והיא הפכה לניב מקומי. בראשית המאה ה-19 היו שליש מתושבי הכפר יהודים. חלקם היגר מהכפר בתקופת האמנציפציה והגיע לערים הגדולות. אחרים היגרו מעבר לים.
עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגוררה בשופפלוך הקהילה היהודית הענפה, שתור הזהב שלה מתחיל עוד בימי הביניים. בשיאה היא הגיעה למספר תושבים, עד כדי שליש מבני המקום ויש בה בית עלמין יהודי, שהחלו לקבור בו בשנת 1612.
בשנות ה-60 של המאה הקודמת פרסם קארל פיליפ, המורה המקומי שלימד בשופפלוך במשך 40 שנה, ספרון שמהווה מעין מחקר על שפת הלכודיש, הכולל גם מילון קטן.
במחקר הוא סיפר על קומץ קשישים נוצרים, המדקלמים מילים בשפה מסתורית וייחודית לכפר. השפה מזכירה שילוב מוזר בין עברית ליידיש. קשישי העיירה יודעים גם להגות, במבטא גרמני כבד, את כל האלף-בית העברי.
בני הדור המבוגר שבמקום, אלו שראו בלכודיש מעין שפת סתרים, הולכים כיום לעולמם. כמו היהודים בשואה ועל אף הנסיונות להצילה, הולכת גם הלכודש ונעלמת בדרך כל שפה... בבית המועצה המקומית ניתן עדיין למצוא חומר מחקרי על "שפת הלכודש" ואפשר גם לתאם פגישה עם קשישים דוברי השפה, או לקחת בהשאלה את המפתח לבית הקברות היהודי המקומי.
באוצר המלים של ה"לכודיש", ניתן למצוא מילים כמו "מלמד" שהוא מורה, "כיילף" שזה כלב, "מכשי'פלה", שפירושה המעט נבזי הוא "אשתי", "ויים" הוא יין, "שופל" לשפל, "בוסר" הוא "בשר" ויש עוד כמה מאות של מילים כאלה. ביניהן "שופט", שכך מכנים עד ימינו את ראש העיר בשופפלוך ו"מזל דוף" שזה מזל טוב.
הנה תושבי הכפר הגרמני שופפלוך חוגגים:
https://youtu.be/LdOpygc6qPQ
זו שפה מוזרה, יש שיגידו שאפילו לא שפה, אלא ניב מקומי סודי. מדובר בכפר גרמני, או עיירת-רפאים נידחת בשם "שוֹפְּפְלוֹך" (Schopfloch), שנמצאת בין שטוטגרט לנירנברג, מדרום לפרנקפורט. בכפר הזה חייתה פעם קהילה יהודית ענפה, שיחסיה עם הנוצרים שבכפר היו הרמוניים והדדיים. למעשה, הקהילה היהודית הזו השפיעה על התושבים הנוצרים שבו כל כך, עד שאלה אימצו לעצמם שפת סתרים מיוחדת, שהיא בעצם הכלאה בין עברית לאידיש.
נראה ששמה של השפה "לכודיש" (Lachodisch) הוא שיבוש של הביטוי "לשון קודש" בעברית.
מקורה ההיסטורי של התופעה היחודית הזו, בכל אירופה, בסוחרי בקר יהודיים, שהתיישבו בכפר במאה ה-14. הללו דיברו ביניהם עברית, בכדי שהגויים לא יבינו את סודות הסחר-מכר שעשו איתם. במשך השנים למדו המקומיים הרבה מהמילים של "השפה הסודית" שלהם והיא הפכה לניב מקומי. בראשית המאה ה-19 היו שליש מתושבי הכפר יהודים. חלקם היגר מהכפר בתקופת האמנציפציה והגיע לערים הגדולות. אחרים היגרו מעבר לים.
עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגוררה בשופפלוך הקהילה היהודית הענפה, שתור הזהב שלה מתחיל עוד בימי הביניים. בשיאה היא הגיעה למספר תושבים, עד כדי שליש מבני המקום ויש בה בית עלמין יהודי, שהחלו לקבור בו בשנת 1612.
בשנות ה-60 של המאה הקודמת פרסם קארל פיליפ, המורה המקומי שלימד בשופפלוך במשך 40 שנה, ספרון שמהווה מעין מחקר על שפת הלכודיש, הכולל גם מילון קטן.
במחקר הוא סיפר על קומץ קשישים נוצרים, המדקלמים מילים בשפה מסתורית וייחודית לכפר. השפה מזכירה שילוב מוזר בין עברית ליידיש. קשישי העיירה יודעים גם להגות, במבטא גרמני כבד, את כל האלף-בית העברי.
בני הדור המבוגר שבמקום, אלו שראו בלכודיש מעין שפת סתרים, הולכים כיום לעולמם. כמו היהודים בשואה ועל אף הנסיונות להצילה, הולכת גם הלכודש ונעלמת בדרך כל שפה... בבית המועצה המקומית ניתן עדיין למצוא חומר מחקרי על "שפת הלכודש" ואפשר גם לתאם פגישה עם קשישים דוברי השפה, או לקחת בהשאלה את המפתח לבית הקברות היהודי המקומי.
באוצר המלים של ה"לכודיש", ניתן למצוא מילים כמו "מלמד" שהוא מורה, "כיילף" שזה כלב, "מכשי'פלה", שפירושה המעט נבזי הוא "אשתי", "ויים" הוא יין, "שופל" לשפל, "בוסר" הוא "בשר" ויש עוד כמה מאות של מילים כאלה. ביניהן "שופט", שכך מכנים עד ימינו את ראש העיר בשופפלוך ו"מזל דוף" שזה מזל טוב.
הנה תושבי הכפר הגרמני שופפלוך חוגגים:
https://youtu.be/LdOpygc6qPQ
מהי ונציה של הולנד?
חיטהורן (Giethoorn) היא עיירה קטנה ושלווה השוכנת בחלק הצפון-מערבי של מחוז אווריסל (Overijssel) שבהולנד. השם חיטהורן הוא שיבוש של הפירוש ההולנדי ל"קרני עיזים". שמה זה של העיר ניתן לה על ידי המתיישבים הראשונים שהגיעו לאיזור בשנת 1230 לערך. הם מצאו בה קרני עיזים פזורות בכל עבר (ככל הנראה עקב שיטפון שקטל את העיזים במקום כמה עשרות שנים קודם לכן).
אבל חיטהורן מכונה גם "ונציה של הולנד". הסיבה לכך היא שכמו ונציה, גם פינת החמד הזו בנויה, רובה ככולה, על תעלות מים שמעליהן גשרים נחמדים. בחיטהורן אין דרכים כלל וכל התנועה מתקיימת בה באמצעות התעלות שבין הבתים.
הנה חיטהורן, ונציה של הולנד:
https://youtu.be/R3t1cg2ZOxc
סרטון של חיטהורן:
https://youtu.be/2ZNwfJ00Vgs
עוד מוונציה של הצפון:
https://youtu.be/FIYQLKBu9rQ
שיט מוסיקלי:
https://youtu.be/-tF48LQy7QM
והיכרות בשיט ארוך עם המקום:
https://youtu.be/wqNCvQMv8oo?long=yes
חיטהורן (Giethoorn) היא עיירה קטנה ושלווה השוכנת בחלק הצפון-מערבי של מחוז אווריסל (Overijssel) שבהולנד. השם חיטהורן הוא שיבוש של הפירוש ההולנדי ל"קרני עיזים". שמה זה של העיר ניתן לה על ידי המתיישבים הראשונים שהגיעו לאיזור בשנת 1230 לערך. הם מצאו בה קרני עיזים פזורות בכל עבר (ככל הנראה עקב שיטפון שקטל את העיזים במקום כמה עשרות שנים קודם לכן).
אבל חיטהורן מכונה גם "ונציה של הולנד". הסיבה לכך היא שכמו ונציה, גם פינת החמד הזו בנויה, רובה ככולה, על תעלות מים שמעליהן גשרים נחמדים. בחיטהורן אין דרכים כלל וכל התנועה מתקיימת בה באמצעות התעלות שבין הבתים.
הנה חיטהורן, ונציה של הולנד:
https://youtu.be/R3t1cg2ZOxc
סרטון של חיטהורן:
https://youtu.be/2ZNwfJ00Vgs
עוד מוונציה של הצפון:
https://youtu.be/FIYQLKBu9rQ
שיט מוסיקלי:
https://youtu.be/-tF48LQy7QM
והיכרות בשיט ארוך עם המקום:
https://youtu.be/wqNCvQMv8oo?long=yes
מהם כפרי הכלונסאות של מיאנמר?
בסמטאות כפרי הכְּלוֹנְסָאוֹת של אגם אִינְלֶה לא מהלכים אלא שטים. בתי הכפרים הללו הם בתי כלונסאות - בתים שבנויים על כלונסאות של עץ, בתוך המים או על יבשה. הכלונסאות הללו, מעין "קביים" שעשויים מעץ, שומרים על הבתים מהצפות בזמן גאות, לרוב גאות שנגרמת בשל שטפונות.
בעשרות הכפרים שבאגם זה, במדינת מיאנמר שבמזרח אסיה (פעם קראו לה בורמה), גרים כך אנשים. הם נאלצו לבנות את בתיהם במים, מאחר שהיגרו לפני 800 שנה מדרום המדינה אל האגם, אך לא היו להם משאבים בכדי לקנות אדמה ולבנות עליה בית. לכן הם בנו את בתיהם על פני המים ובמים גם מצאו בהמשך את פרנסתם.
הם נעים בין הכפרים ובתוכם באמצעות סירות צרות וארוכות, שלעיתים הן מצוידות במנוע קטן, אך לא פעם הם פשוט חותרים בסירות דיג, אמצעות הרגל שלהם, המונחת על משוט בודד ומשיטה אותו.
בכפרים הללו עובר שוק צף ונייד, כשבכל יום הוא מתייצב בכפר אחר מהכפרים המרכזיים של אגם אִינְלֶה. תושבי הכפרים הקטנים והחדשים יותר שטים אל השוק וקונים את מזונם, או מוכרים את מה שגידלו בעצמם לאחרים. שווקי הסירות הצפים הללו הם גם מקום המפגש בין הכפרים, מקום לקבל בו ידיעות ולשמוע חדשות ורכילויות על הנעשה בשאר כפרי האגם.
הנה בתי הכלונסאות שמהם בנויים הכפרים שעל מימי האגם במיאנמר:
https://youtu.be/AbDLOfz6ITw
בסמטאות כפרי הכְּלוֹנְסָאוֹת של אגם אִינְלֶה לא מהלכים אלא שטים. בתי הכפרים הללו הם בתי כלונסאות - בתים שבנויים על כלונסאות של עץ, בתוך המים או על יבשה. הכלונסאות הללו, מעין "קביים" שעשויים מעץ, שומרים על הבתים מהצפות בזמן גאות, לרוב גאות שנגרמת בשל שטפונות.
בעשרות הכפרים שבאגם זה, במדינת מיאנמר שבמזרח אסיה (פעם קראו לה בורמה), גרים כך אנשים. הם נאלצו לבנות את בתיהם במים, מאחר שהיגרו לפני 800 שנה מדרום המדינה אל האגם, אך לא היו להם משאבים בכדי לקנות אדמה ולבנות עליה בית. לכן הם בנו את בתיהם על פני המים ובמים גם מצאו בהמשך את פרנסתם.
הם נעים בין הכפרים ובתוכם באמצעות סירות צרות וארוכות, שלעיתים הן מצוידות במנוע קטן, אך לא פעם הם פשוט חותרים בסירות דיג, אמצעות הרגל שלהם, המונחת על משוט בודד ומשיטה אותו.
בכפרים הללו עובר שוק צף ונייד, כשבכל יום הוא מתייצב בכפר אחר מהכפרים המרכזיים של אגם אִינְלֶה. תושבי הכפרים הקטנים והחדשים יותר שטים אל השוק וקונים את מזונם, או מוכרים את מה שגידלו בעצמם לאחרים. שווקי הסירות הצפים הללו הם גם מקום המפגש בין הכפרים, מקום לקבל בו ידיעות ולשמוע חדשות ורכילויות על הנעשה בשאר כפרי האגם.
הנה בתי הכלונסאות שמהם בנויים הכפרים שעל מימי האגם במיאנמר:
https://youtu.be/AbDLOfz6ITw
כיצד זכה כפר באור שמש בזכות מראות מההרים?
רְיוּקָן (Rjukan) או רוקאן היא עיירה קטנה בנורבגיה הממוקמת בעמק צר בין הרים גבוהים.
בשל מיקומה של נורבגיה בצפון אירופה והשמש שבחורף נמוכה מאוד, העיירה מתמודדת עם תופעה ייחודית וכהה. במשך כחצי שנה, מסוף ספטמבר ועד אמצע מרץ, קרני השמש אינן מגיעות אליה כלל והיא כמעט חשוכה גם בשעות היום.
העיירה נבנתה בשנת 1905 על ידי התעשיין הנורבגי סאם איידה (Sam Eyde), שביקש להקים מפעלים ולספק דיור לעובדיו. תנאי האור הקשים הפכו את החיים במקום לאתגר אמיתי.
כבר בשנת 1913 הציע אחד מעובדיו של איידה רעיון מהפכני: להציב מראות ענק על ההרים שמעל העיירה, שישקפו את אור השמש ישירות אליה.
באותה תקופה הטכנולוגיה לא איפשרה לממש את החזון ובמקום זאת נבנה רכבל שהוביל את התושבים מדי פעם אל פסגות ההרים שטופות השמש.
כעבור כמעט מאה שנה, בשנת 2001, הגיע לריוקן האמן מרטין אנדרסן (Martin Andersen). הוא התאהב במקום אך התקשה להתמודד עם החורפים החשוכים. אנדרסן החליט להחיות את רעיון המראות של איידה.
וכך, לאחר שנים של תכנון ושכנוע הרשויות המקומיות, הותקנה בשנת 2013 "סולשפייל" (Solspeil), בעלות של כ-850,000 דולר. זוהי מערכת מראות מתקדמת שמביאה את אור השמש אל מרכז העיירה.
המערכת כוללת שלוש מראות ענקיות, כל אחת בגודל של 17 מטרים רבועים, הממוקמות בגובה של כ-450 מטרים מעל הכיכר המרכזית. המראות נשלטות על ידי מחשבים ועוקבות אחרי תנועת השמש לאורך היום, תוך שהן מחזירות את קרניה ישירות אל כיכר הכפר ויוצרות כתם של אור, בעוצמה של 80-100 אחוז מאור שמש טבעי.
המראות שינו את חיי התושבים בריוקן. הכיכר המרכזית הפכה למקום מפגש שבו אנשים נהנים מקרני שמש נדירות בחורף הארוך. הפרויקט הדגים כיצד ניתן לשלב שימוש יצירתי בטכנולוגיה בכדי לשפר את איכות החיים של אנשים ולהתמודד עם אתגרי הטבע בצורה חכמה ומעוררת השראה.
והכי כיף ברוקאן הוא שגם תיירים החלו לזרום אליה, ברצונם לחוות את הפלא הטכנולוגי והנעים הזה. למרות הספקנות הראשונית של חלק מהתושבים, כיום רבים מהם רואים במראות סמל לגאווה מקומית ולחדשנות יצירתית.
הנה מערכת המראות של ריוקן:
https://youtu.be/1PbAsci1D0k
הרעיון המקורי:
https://youtu.be/KTJFqVV8ReQ
והמראות הוסיפו לא רק אור אלא גם פריחה בתיירות:
https://youtu.be/3nOpK3m_rmc
כתבה נהדרת על ה"שמש" המוקרנת על מרכז הכפר:
https://youtu.be/RXMPvdDhmZI
וטיול אל המראות שעשו טוב לכפר המואר סוף סוף:
https://youtu.be/LJOCIVvjPQU
רְיוּקָן (Rjukan) או רוקאן היא עיירה קטנה בנורבגיה הממוקמת בעמק צר בין הרים גבוהים.
בשל מיקומה של נורבגיה בצפון אירופה והשמש שבחורף נמוכה מאוד, העיירה מתמודדת עם תופעה ייחודית וכהה. במשך כחצי שנה, מסוף ספטמבר ועד אמצע מרץ, קרני השמש אינן מגיעות אליה כלל והיא כמעט חשוכה גם בשעות היום.
העיירה נבנתה בשנת 1905 על ידי התעשיין הנורבגי סאם איידה (Sam Eyde), שביקש להקים מפעלים ולספק דיור לעובדיו. תנאי האור הקשים הפכו את החיים במקום לאתגר אמיתי.
כבר בשנת 1913 הציע אחד מעובדיו של איידה רעיון מהפכני: להציב מראות ענק על ההרים שמעל העיירה, שישקפו את אור השמש ישירות אליה.
באותה תקופה הטכנולוגיה לא איפשרה לממש את החזון ובמקום זאת נבנה רכבל שהוביל את התושבים מדי פעם אל פסגות ההרים שטופות השמש.
כעבור כמעט מאה שנה, בשנת 2001, הגיע לריוקן האמן מרטין אנדרסן (Martin Andersen). הוא התאהב במקום אך התקשה להתמודד עם החורפים החשוכים. אנדרסן החליט להחיות את רעיון המראות של איידה.
וכך, לאחר שנים של תכנון ושכנוע הרשויות המקומיות, הותקנה בשנת 2013 "סולשפייל" (Solspeil), בעלות של כ-850,000 דולר. זוהי מערכת מראות מתקדמת שמביאה את אור השמש אל מרכז העיירה.
המערכת כוללת שלוש מראות ענקיות, כל אחת בגודל של 17 מטרים רבועים, הממוקמות בגובה של כ-450 מטרים מעל הכיכר המרכזית. המראות נשלטות על ידי מחשבים ועוקבות אחרי תנועת השמש לאורך היום, תוך שהן מחזירות את קרניה ישירות אל כיכר הכפר ויוצרות כתם של אור, בעוצמה של 80-100 אחוז מאור שמש טבעי.
המראות שינו את חיי התושבים בריוקן. הכיכר המרכזית הפכה למקום מפגש שבו אנשים נהנים מקרני שמש נדירות בחורף הארוך. הפרויקט הדגים כיצד ניתן לשלב שימוש יצירתי בטכנולוגיה בכדי לשפר את איכות החיים של אנשים ולהתמודד עם אתגרי הטבע בצורה חכמה ומעוררת השראה.
והכי כיף ברוקאן הוא שגם תיירים החלו לזרום אליה, ברצונם לחוות את הפלא הטכנולוגי והנעים הזה. למרות הספקנות הראשונית של חלק מהתושבים, כיום רבים מהם רואים במראות סמל לגאווה מקומית ולחדשנות יצירתית.
הנה מערכת המראות של ריוקן:
https://youtu.be/1PbAsci1D0k
הרעיון המקורי:
https://youtu.be/KTJFqVV8ReQ
והמראות הוסיפו לא רק אור אלא גם פריחה בתיירות:
https://youtu.be/3nOpK3m_rmc
כתבה נהדרת על ה"שמש" המוקרנת על מרכז הכפר:
https://youtu.be/RXMPvdDhmZI
וטיול אל המראות שעשו טוב לכפר המואר סוף סוף:
https://youtu.be/LJOCIVvjPQU
מהו הכפר המת?
סיפורו המצמרר של הכפר הצ'כי לידיצ'ה הוא רק סיפור אחד מבין רבים מפשעי הנאצים אבל חשוב לספרו, גם בכדי להבין כיצד השיגו הנאצים בשנים הראשונות של המלחמה שליטה כה גדולה בכל מקום שכבשו.
הסיפור של לידיצ'ה מתרחש בשנת 1942, כשמספר חברים במחתרת הצ'כית מצליחים להתנקש בחייו של מי שכונה אז "הקצב מפראג", המפקד הנאצי האכזרי של צ'כיה ומי שהיה אדריכל הפתרון הסופי, ריינהרד היידריך.
אותו היידריך היה מגדולי המרצחים הנאציים וחביב נפשו של היטלר. כשהפיהרר הנאצי שמע על חיסולו של היידריך הוא רתח. במונחים של היטלר הוא ממש הצטער. היידריך היה נאצי נלהב, אכזרי ויעיל מבחינתו, אחד מאלו שבהם תלה לא מעט תקוות וסמך עליהם. עתיד גדול הוא הכין לו ועתה נלקח ממנו בהתנקשות של המחתרת המקומית בצ'כיה.
נקמתו של היטלר "המזועזע" לא איחרה לבוא. בהוראה ישירה שלו השמידו הנאצים שני כפרים, אחד מהם הוא הכפר השליו, הסמוך למקום ההתנקשות בהיידריך. הכפר פשוט הועלם מעל פני האדמה. תושביו, הגברים והנערים ובהמשך גם נשים וילדים, נרצחו בהוצאות להורג ביריה. עוד נשים וילדים הוגלו בהמוניהם למחנות ריכוז וחלק ניכר מהם נרצח. אפילו בית הקברות של הכפר נהרס, לאחר שהגרמנים הוציאו את המתים מהקברים והשחיתו כל זכר למצבות.
היום יש בכפר ההרוס, שנמצא כ-20 קילומטרים מפראג הבירה, אתר זיכרון ומוזיאון קטן עם אנדרטה מזעזעת של דמויות מפוסלות רבות של ההורים וילדיהם מ"הכפר המת". אלו גובלים בכפר החדש, שהוקם אחרי המלחמה, בשביל המעטים ששרדו מבני הכפר.
אבל עוד מזכרת מפתיעה ומרגשת נמצאת במקום. מעט אחרי שנהרס הכפר ושטחו יושר כאילו לא היה מעולם, נבט לפתע מבין הריסותיו שתיל של עץ אגס. השתיל הקטן הלך וגדל והיה לעץ גדול, שפורח עד היום, דורות לאחר שהכפר נמחה מעל פני האדמה.
הנה סרטון מתוך סרט על נקמתו של היטלר בכפר לידיצ'ה:
https://youtu.be/KPlZm588QuU
מצגת וידאו עם סיפורו של הכפר ותמונות אותנטיות:
https://youtu.be/ZqqepSjbb2M
ואתר הזיכרון לכפר:
https://youtu.be/o1BScMbTbVA
סיפורו המצמרר של הכפר הצ'כי לידיצ'ה הוא רק סיפור אחד מבין רבים מפשעי הנאצים אבל חשוב לספרו, גם בכדי להבין כיצד השיגו הנאצים בשנים הראשונות של המלחמה שליטה כה גדולה בכל מקום שכבשו.
הסיפור של לידיצ'ה מתרחש בשנת 1942, כשמספר חברים במחתרת הצ'כית מצליחים להתנקש בחייו של מי שכונה אז "הקצב מפראג", המפקד הנאצי האכזרי של צ'כיה ומי שהיה אדריכל הפתרון הסופי, ריינהרד היידריך.
אותו היידריך היה מגדולי המרצחים הנאציים וחביב נפשו של היטלר. כשהפיהרר הנאצי שמע על חיסולו של היידריך הוא רתח. במונחים של היטלר הוא ממש הצטער. היידריך היה נאצי נלהב, אכזרי ויעיל מבחינתו, אחד מאלו שבהם תלה לא מעט תקוות וסמך עליהם. עתיד גדול הוא הכין לו ועתה נלקח ממנו בהתנקשות של המחתרת המקומית בצ'כיה.
נקמתו של היטלר "המזועזע" לא איחרה לבוא. בהוראה ישירה שלו השמידו הנאצים שני כפרים, אחד מהם הוא הכפר השליו, הסמוך למקום ההתנקשות בהיידריך. הכפר פשוט הועלם מעל פני האדמה. תושביו, הגברים והנערים ובהמשך גם נשים וילדים, נרצחו בהוצאות להורג ביריה. עוד נשים וילדים הוגלו בהמוניהם למחנות ריכוז וחלק ניכר מהם נרצח. אפילו בית הקברות של הכפר נהרס, לאחר שהגרמנים הוציאו את המתים מהקברים והשחיתו כל זכר למצבות.
היום יש בכפר ההרוס, שנמצא כ-20 קילומטרים מפראג הבירה, אתר זיכרון ומוזיאון קטן עם אנדרטה מזעזעת של דמויות מפוסלות רבות של ההורים וילדיהם מ"הכפר המת". אלו גובלים בכפר החדש, שהוקם אחרי המלחמה, בשביל המעטים ששרדו מבני הכפר.
אבל עוד מזכרת מפתיעה ומרגשת נמצאת במקום. מעט אחרי שנהרס הכפר ושטחו יושר כאילו לא היה מעולם, נבט לפתע מבין הריסותיו שתיל של עץ אגס. השתיל הקטן הלך וגדל והיה לעץ גדול, שפורח עד היום, דורות לאחר שהכפר נמחה מעל פני האדמה.
הנה סרטון מתוך סרט על נקמתו של היטלר בכפר לידיצ'ה:
https://youtu.be/KPlZm588QuU
מצגת וידאו עם סיפורו של הכפר ותמונות אותנטיות:
https://youtu.be/ZqqepSjbb2M
ואתר הזיכרון לכפר:
https://youtu.be/o1BScMbTbVA
