שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי אופטימיות?
אופטימיות (Optimism) גורמת לאנשים להאמין בטוב שבבני-אדם ולתפוס מאורעות בחיים כמבשרי טוב. האופטימיות היא לאו דווקא לראות הכל בוורוד או כחול, אלא אמונה שאנו יכולים להתמודד עם בעיות וקשיים, להפוך כישלון להצלחה ולהיות מסוגלים לשנות את חיינו, אם צריך לשפר אותם.
ידוע מזמן שהאופטימיות היא עניין מולד. או שאדם הוא אופטימי או שלא. אפשר לשפר מעט את תפיסת המציאות של אדם וללמד אותו לראות מעט טוב יותר את הטוב, אבל בלתי אפשרי להפוך אדם לאופטימיסט. הרי כולנו מכירים את אלה שיודעים לחייך ולצחוק על כל מה שקורה להם, כולל נפילות וכשלונות בחיים.
האופטימיסטים לא נותנים לקשיים ולבעיות לפגוע בחייהם ולהרוס אותם. האירועים היומיומיים בחייהם נתפסים באופן חיובי משל הפסימיסטים.
מסתבר שיש הטייה בחברה האנושית לטובת אופטימיות ו-80 אחוזים מהאוכלוסיה נוטה להיות אופטימית לגבי חייה. מחקרים גם מוצאים שוב ושוב שאופטימיסטים משיגים יותר מפסימיסטים בכל תחום. ואגב, הם גם חיים יותר זמן.
לא פעם זו נבואה שמגשימה את עצמה - כשאנו מאמינים שנצליח, אנחנו מתאמצים הרבה יותר ומצליחים יותר ממי שמאמינים פחות שההצלחה בדרך.
מחקרים נוספים הראו שאופטימיות היא לא תכונה שאנו נולדים עימה, אלא תכונה שניתן לרכוש. רבים רוכשים אותה בילדות, בזכות הורים שמטמיעים בהם תפיסה אופטימית, אבל גם בגיל בוגר ניתן ללמוד ולחשוב בצורה אופטימית.
ממש כמו מאמני כושר, יש מאמנים אישיים, מנטורים שמסייעים לאנשים לראות את היתרונות במצבם, להבין שכישלון הוא לא תבוסה אלא שלב בדרך להצלחה האפשרית וללמוד להיות אופטימיים. אנשים כאלו מעניקים למאומנים שלהם את היכולת להאמין בטוב, לדמיין עתיד חיובי ובכך גם לחתור אליו וליצור אותו.
ואגב, על פי המחקר אנשים אופטימיים גם חיים בממוצע 8 שנים יותר מאנשים פסימיים, מה שאומר שממש כדאי לאמץ גישה אופטימית לחיים...
המושג אופטימיות, אגב, נולד במאה ה-18 כשהפילוסוף והמתמטיקאי גוטפריד לייבניץ גזר אותו מהמילה הלטינית "אופטימוס" (optimus), שפירושה "הטוב ביותר". מילים קרובות שנולדו מאותה מילה הן אופטימום ואופטימלי, ביטויים לטוב ביותר האפשרי.
הנה סרטון על האופטימיות, היתרונות והסיכונים שבה (מתורגם):
http://youtu.be/9n2tmNWn1ec
הנה מה שאנשים ברחוב אומרים על אופטימיזם:
http://youtu.be/pbjH9d4h6GQ
על האופטימיות שחשובה להצלחה, למרות הקשיים:
http://youtu.be/mODb5993yhg
מצגת וידאו על חינוך ילדים לאופי אופטימי שמסייע ביותר להצלחה בחיים:
http://youtu.be/_ueaIlbHdqo
אין כמו השיר הזה כהמנון של האופטימיים - "מחר" מתוך המחזמר "אנני" (מתורגם):
https://youtu.be/ERB3Ru0fw-E
והרצאת טד של מישהו שיש לו אופטימיות מדהימה (מתורגם):
http://youtu.be/36m1o-tM05g?long=yes
איך הודח סטיב ג'ובס מהחברה שהקים ושב לניצחון?
סיפור עלייתה של Apple הוא סיפור מרתק של חזון, חדשנות ודבקות במטרה, שמרכזו סטיב ג'ובס (Steve Jobs) ושותפו סטיב וזניאק (Steve Wozniak).
ב-1976, שני חברים צעירים ומלאי להט הקימו את Apple Computer במוסך של משפחת ג'ובס בקליפורניה. וזניאק, גאון המחשבים, תכנן את Apple I - המחשב הראשון שיכול היה להתחבר למסך. ג'ובס, בעל חזון עסקי מרשים, הבין מיד את הפוטנציאל המהפכני של המכשיר.
תוך זמן קצר, החברה הפכה לענק טכנולוגי מצליח. ב-1980, כאשר Apple הנפיקה את מניותיה בבורסה, הפך ג'ובס למיליארדר בגיל 25 בלבד. החברה הגיעה לשווי של שני מיליארד דולר, והייתה מהחברות המצליחות ביותר בעולם הטכנולוגיה.
בשלב זה, ג'ובס החליט להביא מנהל מנוסה שיוכל לסייע בניהול החברה הגדלה. הוא פנה לג'ון סקאלי (John Sculley), מנכ"ל עם קריירה מזהירה בחברת פפסי (Pepsi), שהתפרסם בשיווק המוצלח של מותג השתייה, אך ללא רקע טכנולוגי.
המשפט המפורסם של ג'ובס לסקאלי היה: "האם אתה רוצה למכור מים עם סוכר כל חייך, או שאתה רוצה לשנות העולם?"
סקאלי העדיף לשנות את העולם. הוא הצטרף ב-1983, ואחרי שנה ראשונה סבירה החלו היחסים ביניהם להיות מורכבים. ג'ובס היה יצירתי ודחפני, בעוד סקאלי היה מנהל שמרני יותר. המתח ביניהם הגיע לשיאו ב-1985, כאשר ג'ובס ניסה להדיח את סקאלי מתפקידו. אך המהלך התהפך עליו, והמנכ"ל למעשה סילק את ג'ובס מתפקידו כיו"ר חטיבת המחשבים.
אחרי תקופת דיכאון ג'ובס הרים את עצמו ולא שקע. הוא הקים את NeXT Computer, חברה שפיתחה מחשבים מתקדמים ובמקביל רכש חברת אנימציה קטנה Pixar, שהפכה בידיו לענקית האנימציה המשמעותית ביותר בעולם.
ב-1997, לאחר שנים מחוץ לחברה שייסד, חזר ג'ובס לאפל. חזרתו לאפל היא סיפור מרתק שסיים התדרדרות של החברה, שמענקית טכנולוגיה עולמית הגיעה למצב של סף פשיטת רגל.
בשנת 1996, אפל בצניחה חופשית ואיבדה את מעמדה המוביל בשוק. המחשבים שלה, שפעם היו המבוקשים ביותר, כבר לא אטרקטיביים., מועצת המנהלים של החברה עלה רעיון נועז - לרכוש את חברת NeXT, שהקים ג'ובס לאחר עזיבתו המוקדמת מאפל.
הרכישה של NeXT, תמורת 429 מיליון דולרים, החזירה את ג'ובס לאפל. תחילה הוא שב כיועץ, אך תוך זמן קצר הפך לכוח המרכזי המניע את החברה. הוא שב להחזיק את המושכות והחל בתהליך הבראה מדורג ומעמיק. בשלב מסוים הוא מקבל את תפקיד המנכ"ל מחדש, בשכר שנתי שהוא דורש - דולר אחד בלבד...
ג'ובס משקם את חברת אפל קומפיוטר, כולל צעד נואש של מכירת 7% ממניותיה תמורת 150 מיליון דולר שמשלמת חברת מיקרוסופט, היריבה ההיסטורית של אפל. שוחרי ה"מק" קוראים לו בוז על הברית ההיסטורית עם ביל גייטס השנוא, אבל ג'ובס מצהיר באומץ "הסתיים עידן ההתמודדות שלנו עם מייקרוסופט".
בגיל 42, ג'ובס מבין שעליו לחולל מהפכה מחדש. הוא מצמצם את מספר המוצרים, משיק את הסדרה המהפכנית של מחשבי ה-iMac הצבעוניים, וחוזר לעיצוב המינימליסטי והחד שבעבר היה החתימה המסחרית שלו.
תוך שנתיים, הופך המייסד ששב הביתה את אפל לחברה רווחית מחדש ומניח את היסודות למהפכת המחשוב והטכנולוגיה של המאה ה-21. תוך שנים ספורות משיקה Apple את ה-iPod, ה-iPhone וה-iPad, מוצרים שממציאים את העולם המודרני מחדש ועשור ומשהו אחר כך אפל היא כבר החברה העשירה בהיסטוריה וסטיב ג'ובס הוא אלוהים של הטכנולוגיה.
הנה סטיב ג'ובס בלשונו על פיטוריו מהחברה שהקים וכיצד שב אליה:
https://youtu.be/IMzfVoBcXP4
ראיון עם ג'ון סקאלי שהביא להדחתו של ג'ובס מ-Apple:
https://youtu.be/KY-BrVbwz6M
מספר על התקופה בה עבד בתור הבוס של הבעלים העיקרי של החברה שניהל:
https://youtu.be/f8V4XhtQ4H8
והסוף (עברית):
https://youtu.be/jS9dnzZEDYo
והנאום המפורסם שלו, בו הוא מספר כיצד האירוע הזה רק היטיב איתו ועם Apple בהמשך (מתורגם):
http://youtu.be/wGNSoGIgg0E?t=12s?long=yes
מה הפך את ישראל לסטארטאפ ניישן?
גם אם בעידן הקורונה התגלתה אומת הסטארטאפ כפחות מוצלחת ממה שהיא הייתה רוצה להיות, ותודה לפוליטיקאים שלה, ישראל עדיין נתפסת בעולם כ"סטארט אפ ניישן" (Startup nation), אומת הסטארטאפ.
הראשון שטבע בספריו את מושג ה"סטארטאפ ניישן" היה תום פרידמן מה"ניו יורק טיימס". פרידמן הוא סופר ועיתונאי יהודי, מהחשובים בעולם ומי שחיבר ספרים מדויקים ומצליחים על העידן המודרני, ספרים כמו "העולם שטוח והלקסוס".
בספרו צירף פרידמן נתונים שהראו לדבריו עד כמה בישראל תרבות היזמות מושרשת וחזקה, יותר אולי מכל מדינה אחרת בעולם.
נתון ראשון - יש כאן יותר סטארטאפים ביחס לגודל האוכלוסייה, מכל מקום אחר בעולם. מדינת ישראל גם מזוהה כיום במדע והטכנולוגיה שלה ובפריצות דרך טכנולוגיות מובילות רבות בתחום ההייטק (הציצו בתגית "המצאות ישראליות").
יש סיבות שונות להצלחה הזו. ישראל מפותחת מאד בהשכלה הגבוהה שלה ובאחוז המשכילים שבה. ההגירה הגדולה אליה מביאה שלל כשרונות, עושר וגיוון תרבותי, היכרות עם העולם הגדול ויכולת לראות את המיזמים מזוויות שונות ומגוונות.
ניתן גם לקבל כאן השקעה מהמון כסף שמוקדש לסטארטאפים והייטק.
אבל דווקא הגורם האנושי הוא העיקרי והמרשים כאן. בישראל יש המון כישרון, של אנשים שעלו מתרבויות שונות, אנשים שגם לומדים ומשכילים במערכת חינוך לא רעה (המצב ב-2025 לא היה תמיד המצב, ראו הוזהרנו!) וגם בהמשך.
בגיל די צעיר משרתים כאן בצבא, מפקדים על אחרים ולומדים לנהל פרויקטים, להתמודד, לשתף פעולה, להיות יצירתיים, יוזמים ומנהיגים. לומדים לתכנן ולתקן תוך כדי תנועה, בזמן אמת.
יש כאן שיעור גבוה מאוד של כישרונות ביחס לגודל האוכלוסייה. יש מי שמתרגמים את זה למונח של "צפיפות טאלנטים", או "סמיכות טאלנטים". שזה אומר לא רק על הכמות של היזמים והממציאים יחסית לאוכלוסייה, אלא גם את הסמיכות שלהם, בקשר המתמיד וההפריה ההדדית, המפגש של מוחות יצירתיים ופותרי בעיות, כאלה שלא מפסיקים להגות רעיונות, פתרונות וטכנולוגיות.
בעולם ההייטק זה נקרא Lean Startup, "סטארטאפ רזה" וזה מודל מתאים מאוד לתרבות הישראלית. את המיזם מקימים בו תוך ניהול, יישום ופיתוח מהירים ולא סגורים וללא התמקדות בפרטים הקטנים. הניהול ה“רזה” של השלב הראשוני בחיי המיזם מאפשר לרכז את כל תשומת הלב והמשאבים ב-POC, הוכחת הרעיון (Proof of concept) והנעתו, ובהמשך בונים את החברה התקנית שמסביבו.
ויש עוד משהו, שהוא אולי הכי מעניין. ישראל היא מהמקומות הנדירים שבהם כישלון לא נתפס כאסון. כמעט כל יזם מצליח כאן הוא מי שנכשל לפני כן ולמד מכשלונות כיצד להצליח. קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו בעבר, על פני מי שלא יזמו עדיין, בהנחה שהנכשלים למדו מהכישלון ויידעו להתנהל טוב יותר מטירונים שמקימים סטארטאפ בפעם הראשונה.
במדינות ותרבויות רבות הכישלון הוא אות קין ובושה גדולה - בישראל הוא חלק מהדרך להצלחה. רבים בעולם מביטים ביתרונות התפיסה החברתית הזו ומנסים לאמץ ולהשריש אותה אצלם.
הערה שהערנו כאן בשנת 2022 וחשוב להעיר: ההייטק הישראלי מאפיל על כל תחום אחר בכלכלה הישראלית. מומחים מזהירים מפני "המחלה ההולנדית" בישראל, תופעה כלכלית בה ענף אחד, המשגשג בצורה יוצאת דופן, מייצא בהצלחה ומחזק את המטבע המקומי, מביא לפגיעה המחלישה דרמטית ענפי יצוא אחרים. אם בכלכלות שונות בעבר זה קרה עם משאבי טבע, המומחים חוששים שהגורם למחלה ההולנדית אצלנו יהיה ההייטק המצליח שלנו.
הערה ל-2025: מחלה לא פחות מסוכנת וככל הנראה גם יותר היא ניהול ממשלתי גרוע ומנהיגות שיורה ברגלה של האומה, פוגעת בהייטק שלה, הקטר שמוביל את המשק ומחזירה את ישראל עשורים אחורה.
הנה רגע של גאווה על מה שהשיגה ישראל הצעירה עדיין (עברית):
https://youtu.be/w86ALbNJxVo
סיפורה של ישראל כסטארט-אפ ניישן:
https://youtu.be/RuPx61911Oo
בני נוער גדלים כאן על תכנות ויזמות אינטרנט (עברית):
https://youtu.be/cpVHY7GmXFU?t=21s
כך הגדילה הסטארט אפ ניישן את יוקר המחיה בישראל (עברית):
https://youtu.be/DtR-cmuVFxA
חולשת התעשייה המסורתית שלנו - אל מול ההייטק הפורח (עברית):
https://youtu.be/ya_LM7sr1Fo?t=3s
חלקים עצומים מהחברה הישראלית, אין בינם לבין הסטארט אפ ניישן כל קשר (עברית):
https://youtu.be/FTJ6loeWiRw
יש כמובן מי שמערער על התואר ומעט בצדק, לפחות לגבי ה"ניישן" (עברית):
https://youtu.be/CIp5tKDPOLc
יש מי שמשתעשעים ביזמות של בתי קפה (עברית):
https://youtu.be/lykHdWeIG5I
הנה סרטון תיעודי על "אומת הסטארטאפ" (מתורגם):
https://youtu.be/m8LQKBqBcpw?long=yes
גאון רכב ישראלי שמדגים את היזמות הישראלית הזו (עברית):
https://youtu.be/iCK9CdvGZV4?long=yes
וסרט תיעודי באנגלית על התופעה הישראלית הזו:
https://youtu.be/I5h8GfxIWVY?long=yes
איך ג'ורג וושינגטון הפך כישלון להצלחה וניצח את האימפריה?
ג'ורג' וושינגטון היה מנהיג המהפכה של האמריקאים כנגד הבריטים ששלטו בהם, עד לשחרור המוחלט שלה מהבריטים וההכרזה על ארצות הברית של אמריקה.
בהחלטה אמיצה של נבחרי 13 המושבות באמריקה, הוא נבחר לעמוד בראש הצבא המאולתר שהקימו, כדי להילחם בצבא הבריטי.
הצבא הבריטי של אותם ימים הוא הצבא החזק, המצויד והמאומן ביותר בעולם. בתור צבא האימפריה הימית הגדולה של התקופה היה לו גם את צי הספינות המשוכלל בתבל.
אבל מי שכנער בן 11 נאלץ להפסיק ללמוד, עם מות אביו, לא היה פראייר. בניגוד לאחיו למחצה המבוגרים יותר, ג'ורג' הצעיר לא זכה להתחנך באנגליה. אימו לא נישאה שנית, מה שאילץ אותו, כבכור האחים של משפחתו השנייה של אביו, לצאת ולפרנס. אבל העובדה שכנער צעיר הוא למד לנהל חוות טבק ומגיל 16 כבר עבד כמודד קרקעות הייתה משמעותית לעתידו.
כי וושינגטון, שהתבייש עד סוף חייו בלימודיו החלקיים, גדל והיה לאדם מקורי, יצירתי, מי שלא נבהל מכשלונות ומקשיים ובעיקר אמריקאי חדור רצון להוכיח את עצמו.
כשקיבל את המשימה לנצח את הבריטים, הוא לא חשש. הוא היה בעבר קצין בצבא הבריטי והחל לאמן ואף להילחם במסגרתו. עכשיו הוא רק צריך לנצח אותו.
בתחילת הלוחמה בבריטים חייליו נחלו תבוסה ענקית, עם המון הרוגים, אבל הוא לא נבהל. וושינגטון הצליח לסגת עם הנותרים, שמר על צבאו ואימן אותם לקרב הבא. כשזה הגיע, הוא הצליח להפתיע את הצבא הבריטי בלילה, להביסו ולקחת בשבי 900 שבויים.
אבל המלחמה הייתה רחוקה מלהיגמר. חלק מכוחותיו נאלצו לסגת לפנסילבניה, שם הוא עבר איתם חורף קשה. הלוחמים סבלו שם רעב, אבעבועות שחורות, חולשה ומחסור כרוני בציוד. וושינגטון יש שהוא זקוק לעזרה. הוא לוקח קצין פרוסי, פון שטויבך שמו, כך שיאמן את צבאו ויבסס אותו מחדש כצבא לוחם.
החורף תם ושוב חוזרת הלוחמה. וושינגטון מצליח לנצח פה ולנצח שם, אבל הצלחתו הגדולה בשלב הזה היא שהוא ממנה חיילים אגרסיביים ומבריקים מתוך חייליו להיות קצינים.
אחד מהקצינים הללו הוא דניאל מורגן. האיש מצליח לבסס לוחמת גרילה יעילה כנגד הבריטים. בין השאר מורגן מאמן צלפים לחסל ביריה אחת את קציני הכוחות הבריטיים.
האחרונים מופתעים. זו לוחמה שאינה אירופית, לא ג'נטלמנית ולחלוטין לא לפי הכללים שהם מכירים. אבל מורגן וושינגטון לא חיפשו כללים אלא חירות. פה זה לא אירופה...
הניצחונות נמשכים, בין השאר באמצעות שימוש מבריק של וושינגטון במודיעין, במרגלים ובשיטות חדשניות לזמנו, למשל של העברת ידיעות. כתב סתרים, שלא ניתן לראות בעיניים רגילות, העברה עיוורת של איגרות - מבלי שהמעבירים רואים אחד את השני, הודעות מוצפנות באמצעות תליית כביסה בקוד ועוד. וושינגטון הוא רמטכ"ל חדשני ומקורי. יצירתיות היא שם המשחק שלו.
כך הוא ממשיך, עד לקרב האחרון. בקרב הזה כוחותיו מביסים בגדול את הבריטים והצבא המפואר בעולם נסוג מהמושבות האמריקאיות לתמיד.
בכך הפך וושינגטון למנצח הגדול של מלחמת העצמאות האמריקאית ולאחר מכן לנשיא ארצות הברית הראשון. לכן נוהגים לכנות אותו באמריקה "אבי האומה".
חשיבותו הגדולה באה לידי ביטוי בכל צורה בתרבות האמריקנית. הוא בנה את האומה על פי תפיסתו המיוחדת, שרואה חשיבות באחדות האמריקנית, עוד לפני רצונם הנפרד של אזרחי כל מדינה ומדינה בברית.
וושינגטון נחשב בעיני רוב האמריקנים לגדול נשיאי ארצות הברית בכל הזמנים. לכן הוא אחד מארבעת הנשיאים האמריקאיים שדיוקנם חקוק באנדרטה הלאומית בהר ראשמור.
וושינגטון נודע בהתרחקות מאור הזרקורים. הוא גם סבל מבעיות שיניים קשות ולכן לא הצטלם או נתן שיציירו אותו בפה פתוח.
בתור הנשיא הראשון והגדול כל כך של אמריקה, הוא ללא ספק יכול היה להישאר בתפקידו ולמלא תפקיד שמזכיר מעין מלך בתפקיד נשיא. אבל לאחר שהוא עצמו פרש לתמיד, בתום שתי תקופות כהונה כנשיא, הוא השאיר אחריו מסורת של שתי קדנציות בלבד, מסורת שתהפוך ב-1951 לתיקון בחוקה.
במותו, כינו את ג'ורג' וושינגטון "הראשון במלחמה, הראשון בשלום והראשון בליבותיהם של אנשי המדינה". דומה שלא היה ניסוח טוב מזה למי שנתן עצמאות לאמריקה, בנה אותה כאומה וידע להסתפק בכבוד שניתן לו מבלי לדרוש יותר.
הנה מנהיגותו של מנהיג האומה האמריקאית ג'ורג' וושינגטון (מתורגם):
https://youtu.be/4QnGjGgbmmw
חייו של ג'ורג' וושינגטון:
https://youtu.be/oeff14XdS9k
סיפור חייו של מנהיג המהפכה האמריקאית שיהפוך לנשיא הברית:
https://youtu.be/hvE9fb--Dig
מצגת תמונות היסטוריות של מנהיג המהפכה ומייסד האומה האמריקנית, ג'ורג' וושינגטון:
http://youtu.be/lBrApkQr8Gs
ביוגרפיה של האיש והמנהיג:
https://youtu.be/3lXnfitSoYw
וסרטון תיעודי לילדים על המהפכה האמריקאית שהוא הנהיג לעצמאות:
https://youtu.be/BWtW0gmh3kg?long=yes
מה עושים עם כשלונות?
הכישלון הוא מה שכל מי שרוצה להצליח יהיה חייב לפגוש, מעת לעת. רוברט קנדי אמר פעם ש"רק מי שמעז להיכשל בגדול יוכל גם להצליח בגדול."
הוא לא נעים אבל כישלון, אם רק נרצה, הוא גם הדבר שיכול להוביל אותנו למקום הנכון, אחרי שהגענו למקום או למצב שגוי. הנרי פורד, מייסד יצרנית הרכב פורד ומי שכל התעשייה המודרנית נהנית מהמצאת פס הייצור שהוא תרם ושינה את עולם התעשייה לעד, אמר פעם ש"כישלון הוא הזדמנות לנסות שוב, בצורה אינטליגנטית יותר...". משמע, אל תפחדו מכישלונות, כי הם אחת הדרכים הטובות לשפר ולהגיע למקום הכי טוב, זה שכמעט אף אחד שלא נכשל, עוד לא הגיע אליו.
החוכמה היא לא להתייאש אחרי שנכשלים. אם מבינים שהכישלון הוא חלק מהדרך להצלחה, אז יודעים להתמודד עם כל הקשיים שהוא מביא איתו. קונפוציוס, הפילוסוף הסיני הדגול, אמר כבר ש"התהילה הגדולה שלנו היא לא להצליח לא להיכשל, אלא להתרומם אחרי כל כישלון כזה".
גם משקיעים ואנשי קרנות הון סיכון, המתמחים בהשקעות בתחום ההייטק יאשרו שהם מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו פעם, מתוך הנחה שהכישלון לימד אותם לקחים חשובים ויגלה להם שגיאות שעשו בעבר, כך שהפעם, במיזם הנוכחי, זה שבו ישקיעו, היזמים שנכשלו כבר יימנעו משגיאות העבר, אלה שיזם חדש לא יודע עליהם מספיק.
כישלונות אם כן הם אחת הבעיות הגדולות שבהן נתקלים בני אדם בדרך להצלחה. חשבו על זה - כמעט אצל כל מצליחן תראו שהוא שרד בדרכו למעלה גם כישלונות קשים, שהסבו לו הפסדים, צער והרבה תסכול. מי שמתגבר על אלה, מסיק מסקנות ולומד את שגיאותיו, אך ממשיך הלאה בניסיונותיו להתקדם, סופו להצליח.
אז חשוב לדעת ש-99 אחוז מההצלחה בנויה על הכישלונות שלנו, כמו שאמר הממציא האמריקאי צ'ארלס קטרינג. גם נזכור ש"עונת הכישלון היא הזמן הטוב ביותר לזרוע את זרעי ההצלחה", משפט של המיסטיקן ההודי ומי שהפיץ את בשורת היוגה במערב, פָּארָמָאהָאנְסָה יוֹגאָנָנְדָה.
הנה התפקיד של הכישלונות שלנו בהצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/eBz7iUJu9UM
סרטון השראה צעקני על איך לנהוג כדי להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/3j48pw5GBjM
השראה תוכלו לקבל מסטיב ג'ובס, המתאר איך התמודד עם כישלון פיטוריו מ-Apple, החברה שייסד (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
עוד מצליחנים שעברו כשלונות קשים ועלו מהם לגדולה (מתורגם):
https://youtu.be/FSDxnGNefNk
האם תמיד חייב להיות שם צעקן שילמד אתכם להיות יוזמים ויזמים? (מתורגם)
https://youtu.be/fPyUaO-TNBk
כך או כך - היום יש המון הרצאות של יזמים שנכשלו וחולקים מסקנות ותובנות חשובות לעתיד (עברית):
https://youtu.be/qvNyxTsCk1k?long=yes
ומכישלונות חשוב ללמוד... (פספוסים)
https://youtu.be/-GJFSmpZjCw?long=yes
מיהו אדיסון הממציא הגדול שנזרק מבית ספר?
אדיסון (Edison) היה מגדולי הממציאים בכל הזמנים. הוא היה לא רק ממציא גאון, אלא גם איש עסקים מבריק ואדם שניהל מערכת ענקית של פיתוח עסקי להמצאות שהמציא.
אבל לא כולם יודעים שמי שרבים רואים כגדול הממציאים בכל הזמנים, תומאס אלווה אדיסון, סולק בגיל 7 מבית הספר. זה קרה מכיוון שהמורים סברו שאין סיכוי שיקלוט את החומר הלימודי בכיתה...
היום כנראה שהיו שולחים אותו לאבחון ומאתרים קשיי למידה, אבל אז ההחלטות היו ברורות והממציא הדגול נזרק הביתה. אימו נטלה עליה את מלאכת ההוראה שלו ונראה שהיא די הצליחה. זה היה כנראה ה-"Home schooling" המוצלח בהיסטוריה.
אדיסון, מי שיהפוך לממציא, יזכה בהמשך חייו לכינוי "הקוסם ממנלו פארק" וירשום לא פחות מ-1,093 פטנטים ברחבי העולם, יפתח את הנורה החשמלית השימושית הראשונה בעולם. זו תהיה ההמצאה החשובה ביותר של העת המודרנית והיא תהיה הבסיס לתעשיות שלמות שיבואו בשנים שלאחר מכן.
עוד לפני כן, הוא המציא המצאות בתחום הטלגרף וגם אחרי הנורה הוא ימציא עוד המצאות רבות, כולל הפונוגרף שיהפוך להמצאה החדשנית והחשובה ביותר בתחום המוסיקה והסאונד. ביצועים יפים למי שבית הספר לא מצא כמספיק טוב ללמוד בו...
ואכן, צחוק הגורל הוא שמי שסולק מבית הספר הפך לממציא שיצר המצאות רבות מכל ממציא אחר. כבר בחייו הוא הפך הממציא הגדול והמפורסם בעולם. בין המצאותיו היו נורת החשמל והפונוגרף, מקליט המוסיקה הראשון.
אבל אדיסון לא למד רק מדעים בבית. הוא היה גם בעל חוש עיסקי מפותח, לא פחות מכשרון ההמצאה ופיתוח המוצרים שלו. הוא רשם מעל אלף פטנטים על שמו והאמירה המפורסמת שזוכרים לו היא "אם לא אוכל למכור את זה - איני רוצה להמציא את זה!". ואכן, המצאותיו הפכו למוצרים נמכרים ופופולאריים בכל העולם - עוד הוכחה שפיתוח טכנולוגי וחדשנות הם עניין עסקי, כמעט כמו טכנולוגי.
כך הפך התלמיד המתקשה אדיסון, לממציא המפורסם ביותר בכל הזמנים, איש לומד ומגלה כל העת.
הנה תולדות חייו של הממציא הגדול:
https://youtu.be/FB3dCGSSkQw
סיפורו של המכתב מבית הספר ואיך יצר גאון (מתורגם):
https://youtu.be/qgTGUUB7uys
על חייו של אדיסון:
http://youtu.be/ZlxVDdBtFQQ
אדיסון והמצאתו הגדולה - הנורה החשמלית:
http://youtu.be/9MPCKWREnIo
ותכנית חינוכית על גדול הממציאים, תומאס אלווה אדיסון (עברית):
https://youtu.be/Oi5O3T1h8xc?long=yes
מה קרה במלחמת יום כיפור עם המחדל המפורסם?
זו הייתה מלחמה שבאה לאחר 6 שנים של יוהרה, שחצנות וביטחון עצמי שצה"ל הוא הצבא החזק במזרח התיכון ושישראל היא מעצמה בלתי מנוצחת.
כשלושה שבועות לפני יום הכיפורים 1973 הגיע מסר סודי ומוצפן למטה המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בתל אביב. דווח בו שהצי המצרי עזב את נמל אלכסנדריה, תנועה חריגה שהעידה על סבירות גבוהה שפניו של הצבא המצרי למלחמה. היא הועברה למעלה ונוספה לשורת ידיעות נוספות שהעידו על מלחמה מתקרבת.
כמה ימים אחר כך, 10 ימים לפני המלחמה, נפגש חוסיין מלך ירדן עם ראש הממשלה גולדה מאיר והודיע לה שפני הסורים למלחמה בישראל. הוא עצמו לא הצטרף למלחמה, מחשש שיחזור על עצמו תקדים מלחמת ששת הימים, בה הובס הצבא הירדני קשות וירדן עצמה איבדה שטחים גדולים, כולל את השליטה בעיר העתיקה בירושלים, כולל ברובע היהודי והמוסלמי.
הכתובת הייתה על הקיר. אבל אמ"ן, אגף המודיעין של צה"ל, שבראשו עמד האלוף אלי זעירא, לא קיבל את הסימנים כפשוטם. אפילו מרגל מצרי בכיר שהעביר ידיעות מוצקות ל"מוסד" לא שינה לו. הוא קבע שסוריה ומצרים אינן מכוונות למלחמה ושכנע בכך את הממשלה.
כך פרצה בהפתעה מלחמת יום הכיפורים. זה היה ביום הכי קדוש ליהודים - שבת, יום הכיפורים, ה-6 באוקטובר 1973.
המלחמה נפתחה במפתיע, בהתקפות רבות עוצמה, מצד הסורים ברמת הגולן ומצד המצרים בחצי-האי סיני. היא עתידה להימשך 18 יום. במהלכם תיקלע ישראל למצב שלא הכירה מאז קום המדינה, מצב שהוגדר על ידי רבים כ"חשש מחורבן בית שלישי".
בסיני הצליחו המצרים לצלוח את תעלת סואץ ע"י חיל רגלים ולכבוש את קו המעוזים הישראליים שעל התעלה. הם החלו בהקמת גשרי מעבר גדולים לכוחות השריון והארטילריה המצריים.
ברמת הגולן הצליחו הסורים לכבוש את מוצב צה"ל בחרמון ולחדור אל דרום רמת הגולן ואל העורף של מרכז הגולן הישראלי. כל היישובים העבריים פונו מרמת הגולן.
המחדל של אי זיהוי המלחמה כמעט והביא לתבוסת ישראל. היינו מאוד קרובים לחיסול בידי צבאות ערוכים למלחמה, מצוידים ונחושים לחסל את ישראל.
אבל צה"ל התעשת. לאחר בלימה ישראלית רבת תעוזה של החיילים בחזית וחרף התקפות איומות ופגיעות קשות בצה"ל, החלו התקפות-נגד ישראליות שהעבירו את הלחימה לשטחי האויב.
בהנהגתו של האלוף אריאל שרון שפעל בניגוד להוראות וחצה את תעלת סואץ הצליח צה"ל לאלץ את המצרים, לקבל הסדר הפסקת-אש חדש. בעקבותיהם נאלצו גם הסורים לחתום על הסדר דומה, בעקבות ניצחון צה"לי כנגד כל הסיכויים, למול מתקפה סורית קשה והרסנית במיוחד.
המלחמה הוכרעה לטובת ישראל, אבל סדקה את הביטחון העצמי המופרז של צה"ל. בעקבות המחדל העצום של מלחמת ההפתעה מרובת ההרוגים, החלו מחאות נרחבות והוקמה ועדת חקירה, ועדת אגרנט.
לאחר דיונים ממושכים ושמיעת עדויות רבות הטילה ועדת אגרנט את האחריות למלחמה על הרמטכ"ל ופטרה את הממשלה מאחריות ל"מחדל". אבל הציבור לא הירפה ולבסוף הממשלה נאלצה להתפטר. גולדה ודיין, האחראים לכישלון, הלכו גם הם הביתה.
בזכות ההפתעה והעובדה שהצליח לכבוש בתחילת המלחמה את קו המעוזים, הרגיש גם הצד המצרי מנצח. בדיעבד זה אפשר לנשיא המצרי שביקש עוד קודם למלחמה לדבר שלום, אך נתקבל בסירוב של ראשת הממשלה גולדה מאיר, ליזום צעדי שלום חוזרים ולעשות שלום עם ראש הממשלה מנחם בגין.
על המלחמה שנפתחה ביום הכיפורים של 1973 (עברית):
https://youtu.be/6O1KVqdwUrI
שני מטוסים עמדו לבדם בגבורה מול טייסת שלמה של המצרים (עברית):
https://youtu.be/QFR94rHMLqc
ברמת הגולן הגן כוח צביקה בגבורה כנגד הסורים (עברית):
https://youtu.be/LVncsjNI4iA
מלחמת יום הכיפורים (עברית):
https://youtu.be/CkOn6Im3fgU
"לו יהי" של נעמי שמר - שיר המלחמה ההיא (עברית):
https://youtu.be/FDD19O2CreI
תכנית חינוכית על המלחמה בהפתעה (עברית):
https://youtu.be/Q0fZ6wjWe80?long=yes
כל השתלשלות אירועי מלחמת ההפתעה שנפתחה ביום הקדוש ליהודים (מתורגם):
https://youtu.be/IHypjF9z8Ko?long=yes
וכך היא החלה (עברית):
https://youtu.be/mqkqcKbqp38?long=yes
מה היסטורי בכיבוש באר שבע במלחמה הגדולה?
יש עיר בישראל, באר שבע, שקנתה את עולמה בקרב אחד, ביום אחד, במהלך מלחמת העולם הראשונה.
בעיר הזו, לא להאמין, התמודדו זו מול זו שתי אימפריות של ממש, האימפריה הבריטית והאימפריה העות'מנית. בבאר שבע גם נרשמו אז שני אירועים היסטוריים מטורפים - אחד שישפיע על העתיד ואחד שסיים את העבר.
זה היה ב-31 באוקטובר 1917, כשהעיר החדשה שהקימו העות'מנים בנגב, באזור המשוער של באר שבע העתיקה, נכבשה על ידי כוחות בריטיים ואוסטרלים. המבצע נודע בתור "קרב באר שבע" והוא היה לחלק מהמערכה הרחבה יותר של הבריטים כנגד האימפריה העות'מנית בארץ ישראל.
קדם לקרב תכנון מדוקדק והוכנסה בו הטעייה והפתעה טקטית, שהכינו הבריטים לטורקים. הם החליטו להסיח את דעת הצבא העות'מני, על ידי סימנים להתקפה שלישית על עזה, לאחר שני כשלונות בכיבושה.
וכאן באה ההונאה המודיעינית של הבריטים. יזם אותה קצין מודיעין בריטי מבריק בשם ריצ'רד מיינרצהגן. הוא הציע לעשות תרגיל ולהטעות את האויב. התכנית התקבלה והוא יצא על סוסו לסיור בנגב. בזמן שעבר מולו סיור טורקי, מיינרצהגן דאג למשוך את תשומת לב הסיור ולכאורה ברח בבהלה. בבריחתו הוא שמט את תיק הסיור שלו ו"איבד" את תכניות המתקפה על עזה. התכניות הללו היו מזויפות כמובן ונועדו להטעות את הטורקים.
ההטעיה, שנועדה לסייע לכיבוש מהיר וקל יחסית של העיר, הצליחה מעל המשוער. הטורקים עיבו את ההגנה על עזה, בעוד הכוח שהגן על באר שבע היה מצומצם מאוד.
בלילה שלפני הקרב מתקדם הכוח העיקרי של צבא האימפריה ומגיע בסמוך לבאר שבע. מכיוון שזו עיר חדשה שבנו העות'מנים, היא לא נחשבה בעיניהם כיעד משמעותי או אסטרטגי שהאויב ירצה לכבוש, מה שהוביל לכך שכוחות הצבא הטורקי בעיר לא היו גדולים מדי.
יש טענה היסטורית שמספרת שהבריגדה הרביעית של הפרשים הקלים הייתה אמורה להמתין לכוח נוסף, אבל הם מאסו בהמתנה ותוך התעלמות מסוימת מהפקודות, הם החליטו לנסות ולכבוש את העיר בעצמם. כאן נכנס גם הקשר הנפשי של האוסטרלים והניו-זילנדים אל סוסיהם, שבאו איתם מהמולדת. הם החליטו, בניגוד ללחימה הקודמת שלהם בתל-א-סבא, לכבוש את באר שבע כשהם רכובים על הסוסים.
ןכך, היה המהלך המכריע בקרב התקפת הפרשים המפורסמת של חיל הפרשים האוסטרלי הקל (Australian Light Horse). בניגוד לטקטיקות המקובלות של התקופה, הכוח פרשי הכוח האוסטרלי-ניו זילנדי, שנודע בתור "הפרשים הקלים", ביצעו מתקפת הסתערות ישירה על העמדות הראשונות של הצבא העות'מני, כשהם רוכבים במהירות גבוהה ומשתמשים ברובים עם כידונים, במקום באש מנשק.
זו הייתה התקפה נועזת ולא שגרתית. היא הפתיעה את המגינים העות'מנים ואפשרה לפרשים לדהור ולמעשה לעבור בדהירה את העמדות הטורקיות. הבריטים לא עצרו והתקדמו מיידית לכיבוש מהיר של כל העיר. על סוסים ורובים מכודנים בידיהם, הם פרצו אל העיר, כשהם צורחים ומטילים אימה ורעש כמו טורנדו.
כאן, ובניגוד להגנה העיקשת שלהם בקו העמדות, שותקו הטורקים בעיר לחלוטין. המומים מנפילת ההגנה החיצונית שלהם, הם הופתעו מהמתקפה המהירה ונאלצו להיכנע לפרשים הקלים.
רק בדיעבד הובן עד כמה מכריע היה כיבוש באר שבע במלחמת העולם הראשונה. הוא סימן את תחילת הסוף של השלטון העות'מאני באזור. הקרב היווה את הניצחון הראשון של הבריטים במערכה על ארץ ישראל ולמעשה בכל מסע הכיבושים שלהם בפלשתינה. אחריו נפרץ קו החזית הטורקית וכחודש אחר כך נכבשה ירושלים. עם השלמת הניצחון ישלטו הבריטים בארץ ישראל למשך עשרות שנים, עד לביטול המנדט והקמת מדינת ישראל.
ויש עוד נקודה מעניינת אחת - בקרב הזה הסתיימה למעשה היסטוריה עולמית בת אלפי שנים. לא רבים יודעים שבאר שבע הייתה זירת קרב הפרשים האחרון בהיסטוריה המערבית. כאן מומשו בפעם האחרונה טכניקות מלחמה ששימשו את הצבאות ההיסטוריים, באלפי מלחמות וקרבות עבר, במשך יותר מ-10 אלפים שנה. כאן נלחמו בפעם האחרונה המוני פרשים וחיילים רכובים על סוסים, בקרבות או מלחמות כלשהם.
הנה שחזור כיבוש העיר באר שבע (עברית):
https://youtu.be/-s4x2rN_wzI
עוד משחזור הכיבוש ההיסטורי והמבריק ההוא (עברית):
https://youtu.be/sQzrS14dTbI
קטע מסרט שמשחזר את תבוסת הבריגדה הקלה והנצחון שאחריה:
https://youtu.be/dD9lL6Z0RBA
שחזור הקרב המפורסם 100 שנה אחרי:
https://youtu.be/ku_T49qWLUQ
תולדות הבריגדה:
https://youtu.be/b73IaK2zQk8
וקטע מתכנית חינוכית על כיבוש העיר באר שבע (עברית):
https://youtu.be/XXSvHyDS8aw?t=6m57s?long=yes
איך כישלון הוליד את ויקיפדיה והאם היא אמינה?
סיפור ההצלחה הזה מתחיל מכישלון ענק של יזם קטן. ג'ימי וויילס מקים אנציקלופדיית אינטרנט בשם Nupedia. היא לא מתרוממת לשום מקום ובינואר 2001, בעצת שותפו, מסב אותה וויילס לוויקיפדיה, אנציקלופדיה חינמית שהופכת לאחד האתרים הנצפים בעולם ומעמודי התווך של האינטרנט.
ויקיפדיה (Wikipedia) היא אנציקלופדיה חופשית ושיתופית. האנציקלופדיה הזו היא הראשונה שמתבססת על ציבור הגולשים כמי שכותבים את הערכים שבה ועורכים אותה. היא אינה מסחרית ואפילו פרסומות לא מוצגות בה. לשם קיומה והעסקת העובדים שלה מבצעת הנהלת ויקיפדיה מבצעי התרמה מקוונים, לרוב אחת לשנה.
המילה "ויקי" פירושה בשפת הוואי: מהר או מיד. זו אכן המשמעות של הויקיפדיה, שבה הכל מתעדכן במהירות ובאופן מיידי לאירועים, על ידי הגולשים המסורים. מחקר מקיף שנערך לפני כמה שנים, לאור הביקורת על אי-דיוקים בויקיפדיה, גילה לתדהמת כולם שבריטניקה, אנציקלופדיה בת 200 שנה שערכיה נכתבים ונערכים על ידי מומחים ומדענים, לא מדויקת יותר מאנציקלופדיית הגולשים. בתחומים שונים בריטניקה נמצאה אף כפחות מדויקת ובבירור כפחות מעודכנת מויקיפדיה.
ויקיפדיה פועלת כיום במעל 120 שפות ובגרסה האנגלית, המתקדמת והגדולה ביותר, יש מעל 4 מיליון ערכים שונים. אם באנציקלופדיות המסורתיות נכללו רק ערכים "חשובים", ויקיפדיה מכילה, בנוסף להם, עוד "זנב ארוך" של מיליוני ערכים, שרבים מהם מעניינים מעטים בלבד.
הנה ההיסטוריה של ויקיפדיה ורעיון הויקי בכלל:
https://youtu.be/oVFPW0r4jWk
על לידתה של ויקיפדיה ודברי ג'ימי וויילס שהקים אותה (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
כתבה על ויקיפדיה (עברית):
https://youtu.be/uTphFFv8O7g
סקירה של ויקיפדיה וגדילת כמות הערכים שבה (עברית):
http://youtu.be/HTt3OIgmkBA?t=25s
תיאור הצלחתה ומשימותיה העולמיות של ויקיפדיה (מתורגם):
http://youtu.be/xLiDozNGmqA
ראיון עם ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
וכאן ג'ימי וויילס מרצה על המשמעות של ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/WQR0gx0QBZ4?long=yes
אופטימיות (Optimism) גורמת לאנשים להאמין בטוב שבבני-אדם ולתפוס מאורעות בחיים כמבשרי טוב. האופטימיות היא לאו דווקא לראות הכל בוורוד או כחול, אלא אמונה שאנו יכולים להתמודד עם בעיות וקשיים, להפוך כישלון להצלחה ולהיות מסוגלים לשנות את חיינו, אם צריך לשפר אותם.
ידוע מזמן שהאופטימיות היא עניין מולד. או שאדם הוא אופטימי או שלא. אפשר לשפר מעט את תפיסת המציאות של אדם וללמד אותו לראות מעט טוב יותר את הטוב, אבל בלתי אפשרי להפוך אדם לאופטימיסט. הרי כולנו מכירים את אלה שיודעים לחייך ולצחוק על כל מה שקורה להם, כולל נפילות וכשלונות בחיים.
האופטימיסטים לא נותנים לקשיים ולבעיות לפגוע בחייהם ולהרוס אותם. האירועים היומיומיים בחייהם נתפסים באופן חיובי משל הפסימיסטים.
מסתבר שיש הטייה בחברה האנושית לטובת אופטימיות ו-80 אחוזים מהאוכלוסיה נוטה להיות אופטימית לגבי חייה. מחקרים גם מוצאים שוב ושוב שאופטימיסטים משיגים יותר מפסימיסטים בכל תחום. ואגב, הם גם חיים יותר זמן.
לא פעם זו נבואה שמגשימה את עצמה - כשאנו מאמינים שנצליח, אנחנו מתאמצים הרבה יותר ומצליחים יותר ממי שמאמינים פחות שההצלחה בדרך.
מחקרים נוספים הראו שאופטימיות היא לא תכונה שאנו נולדים עימה, אלא תכונה שניתן לרכוש. רבים רוכשים אותה בילדות, בזכות הורים שמטמיעים בהם תפיסה אופטימית, אבל גם בגיל בוגר ניתן ללמוד ולחשוב בצורה אופטימית.
ממש כמו מאמני כושר, יש מאמנים אישיים, מנטורים שמסייעים לאנשים לראות את היתרונות במצבם, להבין שכישלון הוא לא תבוסה אלא שלב בדרך להצלחה האפשרית וללמוד להיות אופטימיים. אנשים כאלו מעניקים למאומנים שלהם את היכולת להאמין בטוב, לדמיין עתיד חיובי ובכך גם לחתור אליו וליצור אותו.
ואגב, על פי המחקר אנשים אופטימיים גם חיים בממוצע 8 שנים יותר מאנשים פסימיים, מה שאומר שממש כדאי לאמץ גישה אופטימית לחיים...
המושג אופטימיות, אגב, נולד במאה ה-18 כשהפילוסוף והמתמטיקאי גוטפריד לייבניץ גזר אותו מהמילה הלטינית "אופטימוס" (optimus), שפירושה "הטוב ביותר". מילים קרובות שנולדו מאותה מילה הן אופטימום ואופטימלי, ביטויים לטוב ביותר האפשרי.
הנה סרטון על האופטימיות, היתרונות והסיכונים שבה (מתורגם):
http://youtu.be/9n2tmNWn1ec
הנה מה שאנשים ברחוב אומרים על אופטימיזם:
http://youtu.be/pbjH9d4h6GQ
על האופטימיות שחשובה להצלחה, למרות הקשיים:
http://youtu.be/mODb5993yhg
מצגת וידאו על חינוך ילדים לאופי אופטימי שמסייע ביותר להצלחה בחיים:
http://youtu.be/_ueaIlbHdqo
אין כמו השיר הזה כהמנון של האופטימיים - "מחר" מתוך המחזמר "אנני" (מתורגם):
https://youtu.be/ERB3Ru0fw-E
והרצאת טד של מישהו שיש לו אופטימיות מדהימה (מתורגם):
http://youtu.be/36m1o-tM05g?long=yes
סיפור עלייתה של Apple הוא סיפור מרתק של חזון, חדשנות ודבקות במטרה, שמרכזו סטיב ג'ובס (Steve Jobs) ושותפו סטיב וזניאק (Steve Wozniak).
ב-1976, שני חברים צעירים ומלאי להט הקימו את Apple Computer במוסך של משפחת ג'ובס בקליפורניה. וזניאק, גאון המחשבים, תכנן את Apple I - המחשב הראשון שיכול היה להתחבר למסך. ג'ובס, בעל חזון עסקי מרשים, הבין מיד את הפוטנציאל המהפכני של המכשיר.
תוך זמן קצר, החברה הפכה לענק טכנולוגי מצליח. ב-1980, כאשר Apple הנפיקה את מניותיה בבורסה, הפך ג'ובס למיליארדר בגיל 25 בלבד. החברה הגיעה לשווי של שני מיליארד דולר, והייתה מהחברות המצליחות ביותר בעולם הטכנולוגיה.
בשלב זה, ג'ובס החליט להביא מנהל מנוסה שיוכל לסייע בניהול החברה הגדלה. הוא פנה לג'ון סקאלי (John Sculley), מנכ"ל עם קריירה מזהירה בחברת פפסי (Pepsi), שהתפרסם בשיווק המוצלח של מותג השתייה, אך ללא רקע טכנולוגי.
המשפט המפורסם של ג'ובס לסקאלי היה: "האם אתה רוצה למכור מים עם סוכר כל חייך, או שאתה רוצה לשנות העולם?"
סקאלי העדיף לשנות את העולם. הוא הצטרף ב-1983, ואחרי שנה ראשונה סבירה החלו היחסים ביניהם להיות מורכבים. ג'ובס היה יצירתי ודחפני, בעוד סקאלי היה מנהל שמרני יותר. המתח ביניהם הגיע לשיאו ב-1985, כאשר ג'ובס ניסה להדיח את סקאלי מתפקידו. אך המהלך התהפך עליו, והמנכ"ל למעשה סילק את ג'ובס מתפקידו כיו"ר חטיבת המחשבים.
אחרי תקופת דיכאון ג'ובס הרים את עצמו ולא שקע. הוא הקים את NeXT Computer, חברה שפיתחה מחשבים מתקדמים ובמקביל רכש חברת אנימציה קטנה Pixar, שהפכה בידיו לענקית האנימציה המשמעותית ביותר בעולם.
ב-1997, לאחר שנים מחוץ לחברה שייסד, חזר ג'ובס לאפל. חזרתו לאפל היא סיפור מרתק שסיים התדרדרות של החברה, שמענקית טכנולוגיה עולמית הגיעה למצב של סף פשיטת רגל.
בשנת 1996, אפל בצניחה חופשית ואיבדה את מעמדה המוביל בשוק. המחשבים שלה, שפעם היו המבוקשים ביותר, כבר לא אטרקטיביים., מועצת המנהלים של החברה עלה רעיון נועז - לרכוש את חברת NeXT, שהקים ג'ובס לאחר עזיבתו המוקדמת מאפל.
הרכישה של NeXT, תמורת 429 מיליון דולרים, החזירה את ג'ובס לאפל. תחילה הוא שב כיועץ, אך תוך זמן קצר הפך לכוח המרכזי המניע את החברה. הוא שב להחזיק את המושכות והחל בתהליך הבראה מדורג ומעמיק. בשלב מסוים הוא מקבל את תפקיד המנכ"ל מחדש, בשכר שנתי שהוא דורש - דולר אחד בלבד...
ג'ובס משקם את חברת אפל קומפיוטר, כולל צעד נואש של מכירת 7% ממניותיה תמורת 150 מיליון דולר שמשלמת חברת מיקרוסופט, היריבה ההיסטורית של אפל. שוחרי ה"מק" קוראים לו בוז על הברית ההיסטורית עם ביל גייטס השנוא, אבל ג'ובס מצהיר באומץ "הסתיים עידן ההתמודדות שלנו עם מייקרוסופט".
בגיל 42, ג'ובס מבין שעליו לחולל מהפכה מחדש. הוא מצמצם את מספר המוצרים, משיק את הסדרה המהפכנית של מחשבי ה-iMac הצבעוניים, וחוזר לעיצוב המינימליסטי והחד שבעבר היה החתימה המסחרית שלו.
תוך שנתיים, הופך המייסד ששב הביתה את אפל לחברה רווחית מחדש ומניח את היסודות למהפכת המחשוב והטכנולוגיה של המאה ה-21. תוך שנים ספורות משיקה Apple את ה-iPod, ה-iPhone וה-iPad, מוצרים שממציאים את העולם המודרני מחדש ועשור ומשהו אחר כך אפל היא כבר החברה העשירה בהיסטוריה וסטיב ג'ובס הוא אלוהים של הטכנולוגיה.
הנה סטיב ג'ובס בלשונו על פיטוריו מהחברה שהקים וכיצד שב אליה:
https://youtu.be/IMzfVoBcXP4
ראיון עם ג'ון סקאלי שהביא להדחתו של ג'ובס מ-Apple:
https://youtu.be/KY-BrVbwz6M
מספר על התקופה בה עבד בתור הבוס של הבעלים העיקרי של החברה שניהל:
https://youtu.be/f8V4XhtQ4H8
והסוף (עברית):
https://youtu.be/jS9dnzZEDYo
והנאום המפורסם שלו, בו הוא מספר כיצד האירוע הזה רק היטיב איתו ועם Apple בהמשך (מתורגם):
http://youtu.be/wGNSoGIgg0E?t=12s?long=yes
גם אם בעידן הקורונה התגלתה אומת הסטארטאפ כפחות מוצלחת ממה שהיא הייתה רוצה להיות, ותודה לפוליטיקאים שלה, ישראל עדיין נתפסת בעולם כ"סטארט אפ ניישן" (Startup nation), אומת הסטארטאפ.
הראשון שטבע בספריו את מושג ה"סטארטאפ ניישן" היה תום פרידמן מה"ניו יורק טיימס". פרידמן הוא סופר ועיתונאי יהודי, מהחשובים בעולם ומי שחיבר ספרים מדויקים ומצליחים על העידן המודרני, ספרים כמו "העולם שטוח והלקסוס".
בספרו צירף פרידמן נתונים שהראו לדבריו עד כמה בישראל תרבות היזמות מושרשת וחזקה, יותר אולי מכל מדינה אחרת בעולם.
נתון ראשון - יש כאן יותר סטארטאפים ביחס לגודל האוכלוסייה, מכל מקום אחר בעולם. מדינת ישראל גם מזוהה כיום במדע והטכנולוגיה שלה ובפריצות דרך טכנולוגיות מובילות רבות בתחום ההייטק (הציצו בתגית "המצאות ישראליות").
יש סיבות שונות להצלחה הזו. ישראל מפותחת מאד בהשכלה הגבוהה שלה ובאחוז המשכילים שבה. ההגירה הגדולה אליה מביאה שלל כשרונות, עושר וגיוון תרבותי, היכרות עם העולם הגדול ויכולת לראות את המיזמים מזוויות שונות ומגוונות.
ניתן גם לקבל כאן השקעה מהמון כסף שמוקדש לסטארטאפים והייטק.
אבל דווקא הגורם האנושי הוא העיקרי והמרשים כאן. בישראל יש המון כישרון, של אנשים שעלו מתרבויות שונות, אנשים שגם לומדים ומשכילים במערכת חינוך לא רעה (המצב ב-2025 לא היה תמיד המצב, ראו הוזהרנו!) וגם בהמשך.
בגיל די צעיר משרתים כאן בצבא, מפקדים על אחרים ולומדים לנהל פרויקטים, להתמודד, לשתף פעולה, להיות יצירתיים, יוזמים ומנהיגים. לומדים לתכנן ולתקן תוך כדי תנועה, בזמן אמת.
יש כאן שיעור גבוה מאוד של כישרונות ביחס לגודל האוכלוסייה. יש מי שמתרגמים את זה למונח של "צפיפות טאלנטים", או "סמיכות טאלנטים". שזה אומר לא רק על הכמות של היזמים והממציאים יחסית לאוכלוסייה, אלא גם את הסמיכות שלהם, בקשר המתמיד וההפריה ההדדית, המפגש של מוחות יצירתיים ופותרי בעיות, כאלה שלא מפסיקים להגות רעיונות, פתרונות וטכנולוגיות.
בעולם ההייטק זה נקרא Lean Startup, "סטארטאפ רזה" וזה מודל מתאים מאוד לתרבות הישראלית. את המיזם מקימים בו תוך ניהול, יישום ופיתוח מהירים ולא סגורים וללא התמקדות בפרטים הקטנים. הניהול ה“רזה” של השלב הראשוני בחיי המיזם מאפשר לרכז את כל תשומת הלב והמשאבים ב-POC, הוכחת הרעיון (Proof of concept) והנעתו, ובהמשך בונים את החברה התקנית שמסביבו.
ויש עוד משהו, שהוא אולי הכי מעניין. ישראל היא מהמקומות הנדירים שבהם כישלון לא נתפס כאסון. כמעט כל יזם מצליח כאן הוא מי שנכשל לפני כן ולמד מכשלונות כיצד להצליח. קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו בעבר, על פני מי שלא יזמו עדיין, בהנחה שהנכשלים למדו מהכישלון ויידעו להתנהל טוב יותר מטירונים שמקימים סטארטאפ בפעם הראשונה.
במדינות ותרבויות רבות הכישלון הוא אות קין ובושה גדולה - בישראל הוא חלק מהדרך להצלחה. רבים בעולם מביטים ביתרונות התפיסה החברתית הזו ומנסים לאמץ ולהשריש אותה אצלם.
הערה שהערנו כאן בשנת 2022 וחשוב להעיר: ההייטק הישראלי מאפיל על כל תחום אחר בכלכלה הישראלית. מומחים מזהירים מפני "המחלה ההולנדית" בישראל, תופעה כלכלית בה ענף אחד, המשגשג בצורה יוצאת דופן, מייצא בהצלחה ומחזק את המטבע המקומי, מביא לפגיעה המחלישה דרמטית ענפי יצוא אחרים. אם בכלכלות שונות בעבר זה קרה עם משאבי טבע, המומחים חוששים שהגורם למחלה ההולנדית אצלנו יהיה ההייטק המצליח שלנו.
הערה ל-2025: מחלה לא פחות מסוכנת וככל הנראה גם יותר היא ניהול ממשלתי גרוע ומנהיגות שיורה ברגלה של האומה, פוגעת בהייטק שלה, הקטר שמוביל את המשק ומחזירה את ישראל עשורים אחורה.
הנה רגע של גאווה על מה שהשיגה ישראל הצעירה עדיין (עברית):
https://youtu.be/w86ALbNJxVo
סיפורה של ישראל כסטארט-אפ ניישן:
https://youtu.be/RuPx61911Oo
בני נוער גדלים כאן על תכנות ויזמות אינטרנט (עברית):
https://youtu.be/cpVHY7GmXFU?t=21s
כך הגדילה הסטארט אפ ניישן את יוקר המחיה בישראל (עברית):
https://youtu.be/DtR-cmuVFxA
חולשת התעשייה המסורתית שלנו - אל מול ההייטק הפורח (עברית):
https://youtu.be/ya_LM7sr1Fo?t=3s
חלקים עצומים מהחברה הישראלית, אין בינם לבין הסטארט אפ ניישן כל קשר (עברית):
https://youtu.be/FTJ6loeWiRw
יש כמובן מי שמערער על התואר ומעט בצדק, לפחות לגבי ה"ניישן" (עברית):
https://youtu.be/CIp5tKDPOLc
יש מי שמשתעשעים ביזמות של בתי קפה (עברית):
https://youtu.be/lykHdWeIG5I
הנה סרטון תיעודי על "אומת הסטארטאפ" (מתורגם):
https://youtu.be/m8LQKBqBcpw?long=yes
גאון רכב ישראלי שמדגים את היזמות הישראלית הזו (עברית):
https://youtu.be/iCK9CdvGZV4?long=yes
וסרט תיעודי באנגלית על התופעה הישראלית הזו:
https://youtu.be/I5h8GfxIWVY?long=yes
ג'ורג' וושינגטון היה מנהיג המהפכה של האמריקאים כנגד הבריטים ששלטו בהם, עד לשחרור המוחלט שלה מהבריטים וההכרזה על ארצות הברית של אמריקה.
בהחלטה אמיצה של נבחרי 13 המושבות באמריקה, הוא נבחר לעמוד בראש הצבא המאולתר שהקימו, כדי להילחם בצבא הבריטי.
הצבא הבריטי של אותם ימים הוא הצבא החזק, המצויד והמאומן ביותר בעולם. בתור צבא האימפריה הימית הגדולה של התקופה היה לו גם את צי הספינות המשוכלל בתבל.
אבל מי שכנער בן 11 נאלץ להפסיק ללמוד, עם מות אביו, לא היה פראייר. בניגוד לאחיו למחצה המבוגרים יותר, ג'ורג' הצעיר לא זכה להתחנך באנגליה. אימו לא נישאה שנית, מה שאילץ אותו, כבכור האחים של משפחתו השנייה של אביו, לצאת ולפרנס. אבל העובדה שכנער צעיר הוא למד לנהל חוות טבק ומגיל 16 כבר עבד כמודד קרקעות הייתה משמעותית לעתידו.
כי וושינגטון, שהתבייש עד סוף חייו בלימודיו החלקיים, גדל והיה לאדם מקורי, יצירתי, מי שלא נבהל מכשלונות ומקשיים ובעיקר אמריקאי חדור רצון להוכיח את עצמו.
כשקיבל את המשימה לנצח את הבריטים, הוא לא חשש. הוא היה בעבר קצין בצבא הבריטי והחל לאמן ואף להילחם במסגרתו. עכשיו הוא רק צריך לנצח אותו.
בתחילת הלוחמה בבריטים חייליו נחלו תבוסה ענקית, עם המון הרוגים, אבל הוא לא נבהל. וושינגטון הצליח לסגת עם הנותרים, שמר על צבאו ואימן אותם לקרב הבא. כשזה הגיע, הוא הצליח להפתיע את הצבא הבריטי בלילה, להביסו ולקחת בשבי 900 שבויים.
אבל המלחמה הייתה רחוקה מלהיגמר. חלק מכוחותיו נאלצו לסגת לפנסילבניה, שם הוא עבר איתם חורף קשה. הלוחמים סבלו שם רעב, אבעבועות שחורות, חולשה ומחסור כרוני בציוד. וושינגטון יש שהוא זקוק לעזרה. הוא לוקח קצין פרוסי, פון שטויבך שמו, כך שיאמן את צבאו ויבסס אותו מחדש כצבא לוחם.
החורף תם ושוב חוזרת הלוחמה. וושינגטון מצליח לנצח פה ולנצח שם, אבל הצלחתו הגדולה בשלב הזה היא שהוא ממנה חיילים אגרסיביים ומבריקים מתוך חייליו להיות קצינים.
אחד מהקצינים הללו הוא דניאל מורגן. האיש מצליח לבסס לוחמת גרילה יעילה כנגד הבריטים. בין השאר מורגן מאמן צלפים לחסל ביריה אחת את קציני הכוחות הבריטיים.
האחרונים מופתעים. זו לוחמה שאינה אירופית, לא ג'נטלמנית ולחלוטין לא לפי הכללים שהם מכירים. אבל מורגן וושינגטון לא חיפשו כללים אלא חירות. פה זה לא אירופה...
הניצחונות נמשכים, בין השאר באמצעות שימוש מבריק של וושינגטון במודיעין, במרגלים ובשיטות חדשניות לזמנו, למשל של העברת ידיעות. כתב סתרים, שלא ניתן לראות בעיניים רגילות, העברה עיוורת של איגרות - מבלי שהמעבירים רואים אחד את השני, הודעות מוצפנות באמצעות תליית כביסה בקוד ועוד. וושינגטון הוא רמטכ"ל חדשני ומקורי. יצירתיות היא שם המשחק שלו.
כך הוא ממשיך, עד לקרב האחרון. בקרב הזה כוחותיו מביסים בגדול את הבריטים והצבא המפואר בעולם נסוג מהמושבות האמריקאיות לתמיד.
בכך הפך וושינגטון למנצח הגדול של מלחמת העצמאות האמריקאית ולאחר מכן לנשיא ארצות הברית הראשון. לכן נוהגים לכנות אותו באמריקה "אבי האומה".
חשיבותו הגדולה באה לידי ביטוי בכל צורה בתרבות האמריקנית. הוא בנה את האומה על פי תפיסתו המיוחדת, שרואה חשיבות באחדות האמריקנית, עוד לפני רצונם הנפרד של אזרחי כל מדינה ומדינה בברית.
וושינגטון נחשב בעיני רוב האמריקנים לגדול נשיאי ארצות הברית בכל הזמנים. לכן הוא אחד מארבעת הנשיאים האמריקאיים שדיוקנם חקוק באנדרטה הלאומית בהר ראשמור.
וושינגטון נודע בהתרחקות מאור הזרקורים. הוא גם סבל מבעיות שיניים קשות ולכן לא הצטלם או נתן שיציירו אותו בפה פתוח.
בתור הנשיא הראשון והגדול כל כך של אמריקה, הוא ללא ספק יכול היה להישאר בתפקידו ולמלא תפקיד שמזכיר מעין מלך בתפקיד נשיא. אבל לאחר שהוא עצמו פרש לתמיד, בתום שתי תקופות כהונה כנשיא, הוא השאיר אחריו מסורת של שתי קדנציות בלבד, מסורת שתהפוך ב-1951 לתיקון בחוקה.
במותו, כינו את ג'ורג' וושינגטון "הראשון במלחמה, הראשון בשלום והראשון בליבותיהם של אנשי המדינה". דומה שלא היה ניסוח טוב מזה למי שנתן עצמאות לאמריקה, בנה אותה כאומה וידע להסתפק בכבוד שניתן לו מבלי לדרוש יותר.
הנה מנהיגותו של מנהיג האומה האמריקאית ג'ורג' וושינגטון (מתורגם):
https://youtu.be/4QnGjGgbmmw
חייו של ג'ורג' וושינגטון:
https://youtu.be/oeff14XdS9k
סיפור חייו של מנהיג המהפכה האמריקאית שיהפוך לנשיא הברית:
https://youtu.be/hvE9fb--Dig
מצגת תמונות היסטוריות של מנהיג המהפכה ומייסד האומה האמריקנית, ג'ורג' וושינגטון:
http://youtu.be/lBrApkQr8Gs
ביוגרפיה של האיש והמנהיג:
https://youtu.be/3lXnfitSoYw
וסרטון תיעודי לילדים על המהפכה האמריקאית שהוא הנהיג לעצמאות:
https://youtu.be/BWtW0gmh3kg?long=yes
כישלון להצלחה
הכישלון הוא מה שכל מי שרוצה להצליח יהיה חייב לפגוש, מעת לעת. רוברט קנדי אמר פעם ש"רק מי שמעז להיכשל בגדול יוכל גם להצליח בגדול."
הוא לא נעים אבל כישלון, אם רק נרצה, הוא גם הדבר שיכול להוביל אותנו למקום הנכון, אחרי שהגענו למקום או למצב שגוי. הנרי פורד, מייסד יצרנית הרכב פורד ומי שכל התעשייה המודרנית נהנית מהמצאת פס הייצור שהוא תרם ושינה את עולם התעשייה לעד, אמר פעם ש"כישלון הוא הזדמנות לנסות שוב, בצורה אינטליגנטית יותר...". משמע, אל תפחדו מכישלונות, כי הם אחת הדרכים הטובות לשפר ולהגיע למקום הכי טוב, זה שכמעט אף אחד שלא נכשל, עוד לא הגיע אליו.
החוכמה היא לא להתייאש אחרי שנכשלים. אם מבינים שהכישלון הוא חלק מהדרך להצלחה, אז יודעים להתמודד עם כל הקשיים שהוא מביא איתו. קונפוציוס, הפילוסוף הסיני הדגול, אמר כבר ש"התהילה הגדולה שלנו היא לא להצליח לא להיכשל, אלא להתרומם אחרי כל כישלון כזה".
גם משקיעים ואנשי קרנות הון סיכון, המתמחים בהשקעות בתחום ההייטק יאשרו שהם מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו פעם, מתוך הנחה שהכישלון לימד אותם לקחים חשובים ויגלה להם שגיאות שעשו בעבר, כך שהפעם, במיזם הנוכחי, זה שבו ישקיעו, היזמים שנכשלו כבר יימנעו משגיאות העבר, אלה שיזם חדש לא יודע עליהם מספיק.
כישלונות אם כן הם אחת הבעיות הגדולות שבהן נתקלים בני אדם בדרך להצלחה. חשבו על זה - כמעט אצל כל מצליחן תראו שהוא שרד בדרכו למעלה גם כישלונות קשים, שהסבו לו הפסדים, צער והרבה תסכול. מי שמתגבר על אלה, מסיק מסקנות ולומד את שגיאותיו, אך ממשיך הלאה בניסיונותיו להתקדם, סופו להצליח.
אז חשוב לדעת ש-99 אחוז מההצלחה בנויה על הכישלונות שלנו, כמו שאמר הממציא האמריקאי צ'ארלס קטרינג. גם נזכור ש"עונת הכישלון היא הזמן הטוב ביותר לזרוע את זרעי ההצלחה", משפט של המיסטיקן ההודי ומי שהפיץ את בשורת היוגה במערב, פָּארָמָאהָאנְסָה יוֹגאָנָנְדָה.
הנה התפקיד של הכישלונות שלנו בהצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/eBz7iUJu9UM
סרטון השראה צעקני על איך לנהוג כדי להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/3j48pw5GBjM
השראה תוכלו לקבל מסטיב ג'ובס, המתאר איך התמודד עם כישלון פיטוריו מ-Apple, החברה שייסד (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
עוד מצליחנים שעברו כשלונות קשים ועלו מהם לגדולה (מתורגם):
https://youtu.be/FSDxnGNefNk
האם תמיד חייב להיות שם צעקן שילמד אתכם להיות יוזמים ויזמים? (מתורגם)
https://youtu.be/fPyUaO-TNBk
כך או כך - היום יש המון הרצאות של יזמים שנכשלו וחולקים מסקנות ותובנות חשובות לעתיד (עברית):
https://youtu.be/qvNyxTsCk1k?long=yes
ומכישלונות חשוב ללמוד... (פספוסים)
https://youtu.be/-GJFSmpZjCw?long=yes
אדיסון (Edison) היה מגדולי הממציאים בכל הזמנים. הוא היה לא רק ממציא גאון, אלא גם איש עסקים מבריק ואדם שניהל מערכת ענקית של פיתוח עסקי להמצאות שהמציא.
אבל לא כולם יודעים שמי שרבים רואים כגדול הממציאים בכל הזמנים, תומאס אלווה אדיסון, סולק בגיל 7 מבית הספר. זה קרה מכיוון שהמורים סברו שאין סיכוי שיקלוט את החומר הלימודי בכיתה...
היום כנראה שהיו שולחים אותו לאבחון ומאתרים קשיי למידה, אבל אז ההחלטות היו ברורות והממציא הדגול נזרק הביתה. אימו נטלה עליה את מלאכת ההוראה שלו ונראה שהיא די הצליחה. זה היה כנראה ה-"Home schooling" המוצלח בהיסטוריה.
אדיסון, מי שיהפוך לממציא, יזכה בהמשך חייו לכינוי "הקוסם ממנלו פארק" וירשום לא פחות מ-1,093 פטנטים ברחבי העולם, יפתח את הנורה החשמלית השימושית הראשונה בעולם. זו תהיה ההמצאה החשובה ביותר של העת המודרנית והיא תהיה הבסיס לתעשיות שלמות שיבואו בשנים שלאחר מכן.
עוד לפני כן, הוא המציא המצאות בתחום הטלגרף וגם אחרי הנורה הוא ימציא עוד המצאות רבות, כולל הפונוגרף שיהפוך להמצאה החדשנית והחשובה ביותר בתחום המוסיקה והסאונד. ביצועים יפים למי שבית הספר לא מצא כמספיק טוב ללמוד בו...
ואכן, צחוק הגורל הוא שמי שסולק מבית הספר הפך לממציא שיצר המצאות רבות מכל ממציא אחר. כבר בחייו הוא הפך הממציא הגדול והמפורסם בעולם. בין המצאותיו היו נורת החשמל והפונוגרף, מקליט המוסיקה הראשון.
אבל אדיסון לא למד רק מדעים בבית. הוא היה גם בעל חוש עיסקי מפותח, לא פחות מכשרון ההמצאה ופיתוח המוצרים שלו. הוא רשם מעל אלף פטנטים על שמו והאמירה המפורסמת שזוכרים לו היא "אם לא אוכל למכור את זה - איני רוצה להמציא את זה!". ואכן, המצאותיו הפכו למוצרים נמכרים ופופולאריים בכל העולם - עוד הוכחה שפיתוח טכנולוגי וחדשנות הם עניין עסקי, כמעט כמו טכנולוגי.
כך הפך התלמיד המתקשה אדיסון, לממציא המפורסם ביותר בכל הזמנים, איש לומד ומגלה כל העת.
הנה תולדות חייו של הממציא הגדול:
https://youtu.be/FB3dCGSSkQw
סיפורו של המכתב מבית הספר ואיך יצר גאון (מתורגם):
https://youtu.be/qgTGUUB7uys
על חייו של אדיסון:
http://youtu.be/ZlxVDdBtFQQ
אדיסון והמצאתו הגדולה - הנורה החשמלית:
http://youtu.be/9MPCKWREnIo
ותכנית חינוכית על גדול הממציאים, תומאס אלווה אדיסון (עברית):
https://youtu.be/Oi5O3T1h8xc?long=yes
זו הייתה מלחמה שבאה לאחר 6 שנים של יוהרה, שחצנות וביטחון עצמי שצה"ל הוא הצבא החזק במזרח התיכון ושישראל היא מעצמה בלתי מנוצחת.
כשלושה שבועות לפני יום הכיפורים 1973 הגיע מסר סודי ומוצפן למטה המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בתל אביב. דווח בו שהצי המצרי עזב את נמל אלכסנדריה, תנועה חריגה שהעידה על סבירות גבוהה שפניו של הצבא המצרי למלחמה. היא הועברה למעלה ונוספה לשורת ידיעות נוספות שהעידו על מלחמה מתקרבת.
כמה ימים אחר כך, 10 ימים לפני המלחמה, נפגש חוסיין מלך ירדן עם ראש הממשלה גולדה מאיר והודיע לה שפני הסורים למלחמה בישראל. הוא עצמו לא הצטרף למלחמה, מחשש שיחזור על עצמו תקדים מלחמת ששת הימים, בה הובס הצבא הירדני קשות וירדן עצמה איבדה שטחים גדולים, כולל את השליטה בעיר העתיקה בירושלים, כולל ברובע היהודי והמוסלמי.
הכתובת הייתה על הקיר. אבל אמ"ן, אגף המודיעין של צה"ל, שבראשו עמד האלוף אלי זעירא, לא קיבל את הסימנים כפשוטם. אפילו מרגל מצרי בכיר שהעביר ידיעות מוצקות ל"מוסד" לא שינה לו. הוא קבע שסוריה ומצרים אינן מכוונות למלחמה ושכנע בכך את הממשלה.
כך פרצה בהפתעה מלחמת יום הכיפורים. זה היה ביום הכי קדוש ליהודים - שבת, יום הכיפורים, ה-6 באוקטובר 1973.
המלחמה נפתחה במפתיע, בהתקפות רבות עוצמה, מצד הסורים ברמת הגולן ומצד המצרים בחצי-האי סיני. היא עתידה להימשך 18 יום. במהלכם תיקלע ישראל למצב שלא הכירה מאז קום המדינה, מצב שהוגדר על ידי רבים כ"חשש מחורבן בית שלישי".
בסיני הצליחו המצרים לצלוח את תעלת סואץ ע"י חיל רגלים ולכבוש את קו המעוזים הישראליים שעל התעלה. הם החלו בהקמת גשרי מעבר גדולים לכוחות השריון והארטילריה המצריים.
ברמת הגולן הצליחו הסורים לכבוש את מוצב צה"ל בחרמון ולחדור אל דרום רמת הגולן ואל העורף של מרכז הגולן הישראלי. כל היישובים העבריים פונו מרמת הגולן.
המחדל של אי זיהוי המלחמה כמעט והביא לתבוסת ישראל. היינו מאוד קרובים לחיסול בידי צבאות ערוכים למלחמה, מצוידים ונחושים לחסל את ישראל.
אבל צה"ל התעשת. לאחר בלימה ישראלית רבת תעוזה של החיילים בחזית וחרף התקפות איומות ופגיעות קשות בצה"ל, החלו התקפות-נגד ישראליות שהעבירו את הלחימה לשטחי האויב.
בהנהגתו של האלוף אריאל שרון שפעל בניגוד להוראות וחצה את תעלת סואץ הצליח צה"ל לאלץ את המצרים, לקבל הסדר הפסקת-אש חדש. בעקבותיהם נאלצו גם הסורים לחתום על הסדר דומה, בעקבות ניצחון צה"לי כנגד כל הסיכויים, למול מתקפה סורית קשה והרסנית במיוחד.
המלחמה הוכרעה לטובת ישראל, אבל סדקה את הביטחון העצמי המופרז של צה"ל. בעקבות המחדל העצום של מלחמת ההפתעה מרובת ההרוגים, החלו מחאות נרחבות והוקמה ועדת חקירה, ועדת אגרנט.
לאחר דיונים ממושכים ושמיעת עדויות רבות הטילה ועדת אגרנט את האחריות למלחמה על הרמטכ"ל ופטרה את הממשלה מאחריות ל"מחדל". אבל הציבור לא הירפה ולבסוף הממשלה נאלצה להתפטר. גולדה ודיין, האחראים לכישלון, הלכו גם הם הביתה.
בזכות ההפתעה והעובדה שהצליח לכבוש בתחילת המלחמה את קו המעוזים, הרגיש גם הצד המצרי מנצח. בדיעבד זה אפשר לנשיא המצרי שביקש עוד קודם למלחמה לדבר שלום, אך נתקבל בסירוב של ראשת הממשלה גולדה מאיר, ליזום צעדי שלום חוזרים ולעשות שלום עם ראש הממשלה מנחם בגין.
על המלחמה שנפתחה ביום הכיפורים של 1973 (עברית):
https://youtu.be/6O1KVqdwUrI
שני מטוסים עמדו לבדם בגבורה מול טייסת שלמה של המצרים (עברית):
https://youtu.be/QFR94rHMLqc
ברמת הגולן הגן כוח צביקה בגבורה כנגד הסורים (עברית):
https://youtu.be/LVncsjNI4iA
מלחמת יום הכיפורים (עברית):
https://youtu.be/CkOn6Im3fgU
"לו יהי" של נעמי שמר - שיר המלחמה ההיא (עברית):
https://youtu.be/FDD19O2CreI
תכנית חינוכית על המלחמה בהפתעה (עברית):
https://youtu.be/Q0fZ6wjWe80?long=yes
כל השתלשלות אירועי מלחמת ההפתעה שנפתחה ביום הקדוש ליהודים (מתורגם):
https://youtu.be/IHypjF9z8Ko?long=yes
וכך היא החלה (עברית):
https://youtu.be/mqkqcKbqp38?long=yes
יש עיר בישראל, באר שבע, שקנתה את עולמה בקרב אחד, ביום אחד, במהלך מלחמת העולם הראשונה.
בעיר הזו, לא להאמין, התמודדו זו מול זו שתי אימפריות של ממש, האימפריה הבריטית והאימפריה העות'מנית. בבאר שבע גם נרשמו אז שני אירועים היסטוריים מטורפים - אחד שישפיע על העתיד ואחד שסיים את העבר.
זה היה ב-31 באוקטובר 1917, כשהעיר החדשה שהקימו העות'מנים בנגב, באזור המשוער של באר שבע העתיקה, נכבשה על ידי כוחות בריטיים ואוסטרלים. המבצע נודע בתור "קרב באר שבע" והוא היה לחלק מהמערכה הרחבה יותר של הבריטים כנגד האימפריה העות'מנית בארץ ישראל.
קדם לקרב תכנון מדוקדק והוכנסה בו הטעייה והפתעה טקטית, שהכינו הבריטים לטורקים. הם החליטו להסיח את דעת הצבא העות'מני, על ידי סימנים להתקפה שלישית על עזה, לאחר שני כשלונות בכיבושה.
וכאן באה ההונאה המודיעינית של הבריטים. יזם אותה קצין מודיעין בריטי מבריק בשם ריצ'רד מיינרצהגן. הוא הציע לעשות תרגיל ולהטעות את האויב. התכנית התקבלה והוא יצא על סוסו לסיור בנגב. בזמן שעבר מולו סיור טורקי, מיינרצהגן דאג למשוך את תשומת לב הסיור ולכאורה ברח בבהלה. בבריחתו הוא שמט את תיק הסיור שלו ו"איבד" את תכניות המתקפה על עזה. התכניות הללו היו מזויפות כמובן ונועדו להטעות את הטורקים.
ההטעיה, שנועדה לסייע לכיבוש מהיר וקל יחסית של העיר, הצליחה מעל המשוער. הטורקים עיבו את ההגנה על עזה, בעוד הכוח שהגן על באר שבע היה מצומצם מאוד.
בלילה שלפני הקרב מתקדם הכוח העיקרי של צבא האימפריה ומגיע בסמוך לבאר שבע. מכיוון שזו עיר חדשה שבנו העות'מנים, היא לא נחשבה בעיניהם כיעד משמעותי או אסטרטגי שהאויב ירצה לכבוש, מה שהוביל לכך שכוחות הצבא הטורקי בעיר לא היו גדולים מדי.
יש טענה היסטורית שמספרת שהבריגדה הרביעית של הפרשים הקלים הייתה אמורה להמתין לכוח נוסף, אבל הם מאסו בהמתנה ותוך התעלמות מסוימת מהפקודות, הם החליטו לנסות ולכבוש את העיר בעצמם. כאן נכנס גם הקשר הנפשי של האוסטרלים והניו-זילנדים אל סוסיהם, שבאו איתם מהמולדת. הם החליטו, בניגוד ללחימה הקודמת שלהם בתל-א-סבא, לכבוש את באר שבע כשהם רכובים על הסוסים.
ןכך, היה המהלך המכריע בקרב התקפת הפרשים המפורסמת של חיל הפרשים האוסטרלי הקל (Australian Light Horse). בניגוד לטקטיקות המקובלות של התקופה, הכוח פרשי הכוח האוסטרלי-ניו זילנדי, שנודע בתור "הפרשים הקלים", ביצעו מתקפת הסתערות ישירה על העמדות הראשונות של הצבא העות'מני, כשהם רוכבים במהירות גבוהה ומשתמשים ברובים עם כידונים, במקום באש מנשק.
זו הייתה התקפה נועזת ולא שגרתית. היא הפתיעה את המגינים העות'מנים ואפשרה לפרשים לדהור ולמעשה לעבור בדהירה את העמדות הטורקיות. הבריטים לא עצרו והתקדמו מיידית לכיבוש מהיר של כל העיר. על סוסים ורובים מכודנים בידיהם, הם פרצו אל העיר, כשהם צורחים ומטילים אימה ורעש כמו טורנדו.
כאן, ובניגוד להגנה העיקשת שלהם בקו העמדות, שותקו הטורקים בעיר לחלוטין. המומים מנפילת ההגנה החיצונית שלהם, הם הופתעו מהמתקפה המהירה ונאלצו להיכנע לפרשים הקלים.
רק בדיעבד הובן עד כמה מכריע היה כיבוש באר שבע במלחמת העולם הראשונה. הוא סימן את תחילת הסוף של השלטון העות'מאני באזור. הקרב היווה את הניצחון הראשון של הבריטים במערכה על ארץ ישראל ולמעשה בכל מסע הכיבושים שלהם בפלשתינה. אחריו נפרץ קו החזית הטורקית וכחודש אחר כך נכבשה ירושלים. עם השלמת הניצחון ישלטו הבריטים בארץ ישראל למשך עשרות שנים, עד לביטול המנדט והקמת מדינת ישראל.
ויש עוד נקודה מעניינת אחת - בקרב הזה הסתיימה למעשה היסטוריה עולמית בת אלפי שנים. לא רבים יודעים שבאר שבע הייתה זירת קרב הפרשים האחרון בהיסטוריה המערבית. כאן מומשו בפעם האחרונה טכניקות מלחמה ששימשו את הצבאות ההיסטוריים, באלפי מלחמות וקרבות עבר, במשך יותר מ-10 אלפים שנה. כאן נלחמו בפעם האחרונה המוני פרשים וחיילים רכובים על סוסים, בקרבות או מלחמות כלשהם.
הנה שחזור כיבוש העיר באר שבע (עברית):
https://youtu.be/-s4x2rN_wzI
עוד משחזור הכיבוש ההיסטורי והמבריק ההוא (עברית):
https://youtu.be/sQzrS14dTbI
קטע מסרט שמשחזר את תבוסת הבריגדה הקלה והנצחון שאחריה:
https://youtu.be/dD9lL6Z0RBA
שחזור הקרב המפורסם 100 שנה אחרי:
https://youtu.be/ku_T49qWLUQ
תולדות הבריגדה:
https://youtu.be/b73IaK2zQk8
וקטע מתכנית חינוכית על כיבוש העיר באר שבע (עברית):
https://youtu.be/XXSvHyDS8aw?t=6m57s?long=yes
סיפור ההצלחה הזה מתחיל מכישלון ענק של יזם קטן. ג'ימי וויילס מקים אנציקלופדיית אינטרנט בשם Nupedia. היא לא מתרוממת לשום מקום ובינואר 2001, בעצת שותפו, מסב אותה וויילס לוויקיפדיה, אנציקלופדיה חינמית שהופכת לאחד האתרים הנצפים בעולם ומעמודי התווך של האינטרנט.
ויקיפדיה (Wikipedia) היא אנציקלופדיה חופשית ושיתופית. האנציקלופדיה הזו היא הראשונה שמתבססת על ציבור הגולשים כמי שכותבים את הערכים שבה ועורכים אותה. היא אינה מסחרית ואפילו פרסומות לא מוצגות בה. לשם קיומה והעסקת העובדים שלה מבצעת הנהלת ויקיפדיה מבצעי התרמה מקוונים, לרוב אחת לשנה.
המילה "ויקי" פירושה בשפת הוואי: מהר או מיד. זו אכן המשמעות של הויקיפדיה, שבה הכל מתעדכן במהירות ובאופן מיידי לאירועים, על ידי הגולשים המסורים. מחקר מקיף שנערך לפני כמה שנים, לאור הביקורת על אי-דיוקים בויקיפדיה, גילה לתדהמת כולם שבריטניקה, אנציקלופדיה בת 200 שנה שערכיה נכתבים ונערכים על ידי מומחים ומדענים, לא מדויקת יותר מאנציקלופדיית הגולשים. בתחומים שונים בריטניקה נמצאה אף כפחות מדויקת ובבירור כפחות מעודכנת מויקיפדיה.
ויקיפדיה פועלת כיום במעל 120 שפות ובגרסה האנגלית, המתקדמת והגדולה ביותר, יש מעל 4 מיליון ערכים שונים. אם באנציקלופדיות המסורתיות נכללו רק ערכים "חשובים", ויקיפדיה מכילה, בנוסף להם, עוד "זנב ארוך" של מיליוני ערכים, שרבים מהם מעניינים מעטים בלבד.
הנה ההיסטוריה של ויקיפדיה ורעיון הויקי בכלל:
https://youtu.be/oVFPW0r4jWk
על לידתה של ויקיפדיה ודברי ג'ימי וויילס שהקים אותה (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
כתבה על ויקיפדיה (עברית):
https://youtu.be/uTphFFv8O7g
סקירה של ויקיפדיה וגדילת כמות הערכים שבה (עברית):
http://youtu.be/HTt3OIgmkBA?t=25s
תיאור הצלחתה ומשימותיה העולמיות של ויקיפדיה (מתורגם):
http://youtu.be/xLiDozNGmqA
ראיון עם ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
וכאן ג'ימי וויילס מרצה על המשמעות של ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/WQR0gx0QBZ4?long=yes
איך הפך סטיב ג'ובס לאלוהים של הטכנולוגיה?
זה היה יום שחור בחיי המנכ"ל האגדי הצעיר של אפל... הוא מצא את עצמו נזרק מהחברה שהקים. דירקטוריון החברה החליט שנוכחותו בה לא מסייעת יותר ואפילו מפריעה...
הכאב העצום והתסכול לא השתלטו עליו והוא החליט לקחת את אופיו הלא-פשוט ולהתחיל את הכל מחדש. בדרך הוא יקים את חברת המחשבים Next, שתפתח מחשבים מעולים, חדשניים ויקרים מאד. על אחד מהם ימציא טים ברנרס לי את מה שאנו מכירים כאינטרנט.
אבל לא רק מחשבים עניינו אותו. בדרך גם יקנה המיליארדר ההיפי, שוחר העיצוב, תורת הזן והסגנון, סטיב ג'ובס, חברת אנימציה שנקלעה לקשיים. בזכותו תהפוך החברה, פיקסאר שמה, לאימפריית אנימציה עולמית.
לא יעברו שנים רבות וחברת נעוריו הקורסת, Apple, תרכוש את Next, החברה החדשה שהקים. כך ימצא את עצמו ג'ובס שוב בחברת נעוריו, זוכה להצעה לנהל אותה שוב!
כך שבה חברת "אפל" אל ראש מעייניו של סטיב ג'ובס. חברת המחשבים שהקים בצעירותו, הודח ממנה על ידי בעלי המניות וחזר לנהל אותה, כשהגיעה לסף פשיטת הרגל. אגב, כשהוא חזר לנהל אותה, ג'ובס דרש על עבודתו שכר של דולר אחד בשנה.
מאז, בשורה של מהלכים מבריקים שנמשכו כעשור, הוא הפך אותה לחברה הגדולה והמצליחה בהיסטוריה האנושית.
אז תסכימו שהיזם הטכנולוגי המסעיר ביותר במאה ה-20 היה סטיב ג'ובס, מייסד חברת "אפל"? - האדם שקיבל מחדש את הניהול של חברה קורסת שינה ארבע תעשיות לחלוטין.
הוא אולי המהפכן הטכנולוגי המסעיר ביותר שהכיר העולם. תעשיות המחשבים, המוסיקה, הקולנוע והטלפון - כולן זכו לניעור ששינה אותן לעד, באמצעות המוצרים שיצר סטיב ג'ובס עם החברות שהקים וניהל. חברות טכנולוגיות רבות שילמו את מחיר הגאונות והחדשנות שלו. חלקן נעלמו משווקים שבהן פעלו ואותן אף הובילו - תשאלו את נוקיה...
הנה סרטון קצר על דרכו של סטיב ג'ובס, מייסד חברת אפל:
http://youtu.be/1u6-9drcDF0
פרסומת בקולו שעשה לאפל ב-1997 (מתורגם):
https://youtu.be/Mj4ppdGTyos
החזון שלו לאנשים צעירים (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
כמה ממילותיו האחרונות של סטיב ג'ובס לפני מותו (מתורגם):
https://youtu.be/hoIdmbZDs_8
סרטון זיכרון קצר שהעלתה חברת אפל לזכרו:
http://youtu.be/InCnExwcIR4
מילות הערכה של לינוס טורבאלדס, מפתח לינוקס, על ג'ובס:
https://youtu.be/pE-D2RtagHU
תולדות חייו של ג'ובס:
https://youtu.be/5fI3zz2cp3k?long=yes
וסרט תיעודי על האופי המרתק והדרך המופלאה של האיש והג'ובס:
https://youtu.be/pnoeSvHAJ9I?long=yes
זה היה יום שחור בחיי המנכ"ל האגדי הצעיר של אפל... הוא מצא את עצמו נזרק מהחברה שהקים. דירקטוריון החברה החליט שנוכחותו בה לא מסייעת יותר ואפילו מפריעה...
הכאב העצום והתסכול לא השתלטו עליו והוא החליט לקחת את אופיו הלא-פשוט ולהתחיל את הכל מחדש. בדרך הוא יקים את חברת המחשבים Next, שתפתח מחשבים מעולים, חדשניים ויקרים מאד. על אחד מהם ימציא טים ברנרס לי את מה שאנו מכירים כאינטרנט.
אבל לא רק מחשבים עניינו אותו. בדרך גם יקנה המיליארדר ההיפי, שוחר העיצוב, תורת הזן והסגנון, סטיב ג'ובס, חברת אנימציה שנקלעה לקשיים. בזכותו תהפוך החברה, פיקסאר שמה, לאימפריית אנימציה עולמית.
לא יעברו שנים רבות וחברת נעוריו הקורסת, Apple, תרכוש את Next, החברה החדשה שהקים. כך ימצא את עצמו ג'ובס שוב בחברת נעוריו, זוכה להצעה לנהל אותה שוב!
כך שבה חברת "אפל" אל ראש מעייניו של סטיב ג'ובס. חברת המחשבים שהקים בצעירותו, הודח ממנה על ידי בעלי המניות וחזר לנהל אותה, כשהגיעה לסף פשיטת הרגל. אגב, כשהוא חזר לנהל אותה, ג'ובס דרש על עבודתו שכר של דולר אחד בשנה.
מאז, בשורה של מהלכים מבריקים שנמשכו כעשור, הוא הפך אותה לחברה הגדולה והמצליחה בהיסטוריה האנושית.
אז תסכימו שהיזם הטכנולוגי המסעיר ביותר במאה ה-20 היה סטיב ג'ובס, מייסד חברת "אפל"? - האדם שקיבל מחדש את הניהול של חברה קורסת שינה ארבע תעשיות לחלוטין.
הוא אולי המהפכן הטכנולוגי המסעיר ביותר שהכיר העולם. תעשיות המחשבים, המוסיקה, הקולנוע והטלפון - כולן זכו לניעור ששינה אותן לעד, באמצעות המוצרים שיצר סטיב ג'ובס עם החברות שהקים וניהל. חברות טכנולוגיות רבות שילמו את מחיר הגאונות והחדשנות שלו. חלקן נעלמו משווקים שבהן פעלו ואותן אף הובילו - תשאלו את נוקיה...
הנה סרטון קצר על דרכו של סטיב ג'ובס, מייסד חברת אפל:
http://youtu.be/1u6-9drcDF0
פרסומת בקולו שעשה לאפל ב-1997 (מתורגם):
https://youtu.be/Mj4ppdGTyos
החזון שלו לאנשים צעירים (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
כמה ממילותיו האחרונות של סטיב ג'ובס לפני מותו (מתורגם):
https://youtu.be/hoIdmbZDs_8
סרטון זיכרון קצר שהעלתה חברת אפל לזכרו:
http://youtu.be/InCnExwcIR4
מילות הערכה של לינוס טורבאלדס, מפתח לינוקס, על ג'ובס:
https://youtu.be/pE-D2RtagHU
תולדות חייו של ג'ובס:
https://youtu.be/5fI3zz2cp3k?long=yes
וסרט תיעודי על האופי המרתק והדרך המופלאה של האיש והג'ובס:
https://youtu.be/pnoeSvHAJ9I?long=yes
