מַרְאָה (Mirror), או מראות בגרסאות שונות כלשהן, הן המצאה עתיקה מאוד. המראות הראשונות נולדו אלפי שנים לפני הספירה. אז עוד לא ידעו על החיבור בין הזכוכית למתכת שתשקף בה את המראות באופן אופטי. אבל ברמת אנטוליה, הנמצאת בתורכיה של היום, השתמשו כבר ב-6,000 לפני הספירה בחומרים כמו זכוכית געשית שמולאה בנוזלים, כדי לשקף היטב.

במסופוטמיה ב-4,000 לפני הספירה ו-1,000 שנה אחר-כך במצרים העתיקה, השתמשו במראות מנחושת מלוטשת. עוד אלף שנים קדימה ומעט לפני שנת 2,000 לפני הספירה כבר ידעו במרכז אמריקה ללטש לוחות של לבה שחורה ולקבל מראות שעשויות מאבנים מלוטשות.

באותם זמנים, בסין הרחוקה, כבר מייצרים מראות עשויות ברונזה. מכאן ממשיכים שנים רבות להשתמש במראות ברונזה.

במאה ה-14 המציאו בוונציה את מראות הזכוכית המכרות לנו, כששמו לב שניתן לצפות צד אחד של זכוכית בכספית ולראות את עצמך במראה.

אך המראה המודרנית, זו שאנו מכירים, נוצרה במחצית הראשונה של המאה ה-19. היא נקראת "מראת הזכוכית-כסף" והממציא שלה הוא הכימאי הגרמני יוסטוס פון ליביג (Justus von Liebig). ליביג הוא הראשון שיצר בשנת 1835 מראה שבה הוצמדה מתכת לזכוכית באמצעים כימיים, תוך כדי החנקת המתכת.

אגב, ליביג הזה עסק במרבית זמנו דווקא בכימיה ובדרך שבה היא מסייעת לחקלאות. הוא היה מראשוני החוקרים שהניבו את תעשיית הדשנים הכימיים לחקלאות ועד היום הוא נחשב לאחד מגדולי הביוכימאים שעסקו בכימיה חקלאית.


הנה ההיסטוריה המוקדמת של המראה:

https://youtu.be/FDs-1khMwus


וההמשך עם אבי המראה המודרנית, הכימאי יוסטוס פון ליביג:

https://youtu.be/e5Pz6NU7pww