שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הטבע?
טבע הוא כל מה שקיים ולא נוצר על ידי האדם. הטבע כולל את היצורים ובעלי החיים, הצמחים, נופי כדור הארץ, חילופי העונות, האגמים, האוקיינוסים, ההרים, הנהרות ועוד.
מדתות ועד פילוסופיות, לא מעט ניסו להסביר את הטבע. דרווין, הוגה תורת האבולוציה, גרס שהטבע הוא תהליכי ועובר תהליך התפתחות מתמיד שנמשך מיליארדי שנים. האבולוציה של הטבע עצמו הובילה להישרדות החזקים או בעצם המתאימים ביותר.
גם הדתות עסקו בטבע וכיצד נוצר. הדת היהודית ראתה בטבע את יצירתו של האלוהים. לפי האמונה היהודית, את היצירה הזו יצר ושמר האל מיום בריאת העולם.
גם פילוסופים שונים עסקו בטבע, כולל מיהו האדם הטבעי. נזכיר כאן רק את הפילוסוף היהודי ברוך שפינוזה, שגרס שהאלוהים עצמו הוא הוא הטבע. לא צריך להתפלא שהוא נדחה ואף מעט נרדף בידי הקהילה היהודית, שראתה בו כופר.
המדע לא הפסיק לתרום להבנת הטבע. במעבדות בל (Bell Labs) של אמצע שנות ה-60, תוך כדי פיתוח קולט רגיש במיוחד, גילו ארנו פנזיאס ורוברט וילסון רעש שלא ברור היה להם מהו מקורו. לאחר מחקר מעמיק זכה הרעש הזה לשם "קרינת רקע קוסמית". המדע מזהה אותו כיום כתוצאה של המפץ הגדול.
התגלית זו איששה ועזרה בביסוסה של תאוריית "המפץ הגדול" והעניקה לצמד המדענים את פרס נובל לפיזיקה. ממנה גם נובע שהטבע נוצר בתחילת היווצרותו של העולם ושהעולם של כדור הארץ שלנו החל בעצם ב"מפץ הגדול".
קבלו סרטון על יופיו של הטבע:
http://youtu.be/eLPnecN7lJo
תאוות החיים של בעלי החיים המופלאים שבטבע:
https://youtu.be/GByK1k-mBKc
יופיו של הצומח בטבע:
http://youtu.be/STpaK7NYGkM
כתבת טלוויזיה על הקסם שמתרחש כשילדים לומדים בטבע (עברית):
https://youtu.be/l9y6VXLzvKI?long=yes
וסרט תיעודי שמציג את הטבע המדהים שבכדור הארץ:
https://youtu.be/6v2L2UGZJAM?long=yes
מהן הפטריות?
הפטריות (Fungi) היו על כדור הארץ הרבה לפני המין האנושי וככל הנראה יישארו כאן אחרינו. בצד פטריות צעירות שאך נולדו יש בעולם פטריות רבות שגילן אלפי שנים.
ניתן למצוא אותן בכל מקום אפשרי. במים שאנו שותים, באוכל שעל שולחננו ובאוויר שאנחנו נושמים, אפילו במעיים, בתוך גופנו, יש לנו פטריות.
הפטריות אינן ירקות ואפילו לא צמחים. על אף שהן נראות כצמחים, הפטריות הן למעשה ממלכה נפרדת בעולם החי, בצד ממלכות בעלי החיים והצמחים.
אין להן פה. לכן הפטריות סופגות את החומרים האורגניים שמהם הן ניזונות, דרך שטח גופן. כלומר, פירוק המזון שאצל בעלי חיים נעשה בתוך הגוף, מתרחש אצל הפטריות מחוץ לגופן.
במדע הביולוגיה נקרא התחום העוסק בפטריות מיקולוגיה.
בצד הפטריות חד-תאיות, יש מינים רבים של פטריות רב-תאיות, שאת גופן מרכיבים תאים רבים. הם יוצרים קורים דקיקים וארוכים בגוף הפטריה.
המדע זיהה בעולם מעל 100,000 מינים של פטריות. המדענים מעריכים שיש בעולם מעל 2 מיליון פטריות ויש הגורסים שעד 4 מיליון מיני פטריות קיימים.
חלק גדול ממיני הפטריות הוא רעיל, בעוד שאת השאר ניתן לאכול. חלק מהפטריות מקנות למאכלים טעם עשיר וטעים. ישנם סוגים רבים של פטריות מאכל, כולל שמפיניון, פורטבלו, שיטאקי. גם השמרים שמתפיחים את הלחם והמאפים שאנו כל כך אוהבים לאכול הן למעשה פטריות חד-תאיות.
את הפטריות ניתן למצוא כמעט בכל מקום - באדמה, באוויר, במים ובדברי מזון. בעולם יש פטריות הזוהרות בחושך. בתנאים של לחות, ישנן גם פטריות שיכולות לגדול על גופנו, כמו האקזמה שלעיתים מתפתחת בין אצבעות הרגליים.
הנה היופי של הפטריות וכיצד הן יכולות להציל את העולם:
https://youtu.be/EDkR2HIlEbc
לא מעט מהפטריות הן טפילות והיקרה ביותר בעולם היא אחת מהגרועות ביותר:
https://youtu.be/iV4WHFU2Id8
אילו פטריות מותר מאכול מהטבע? (עברית)
https://youtu.be/Qyg0q4akWCI
פטריות מאכל שמפתחים מנבגים שנאספו מהטבע (עברית):
https://youtu.be/XlL9013m1VM?si=5oncr72EeIcunlxI
פטריות הזייה שגורמות... ובכן הזיות (עברית):
https://youtu.be/lJz9U8IMXLI?si=NKwrqAU7h5ewh88b
ומסתבר שרשת של פטריות היא אמצעי תקשורת בטבע בין צמחים:
https://youtu.be/dibKZHhij6k
מהי הרוח?
הרוח היא תנועה של האוויר בכיוון מוגדר. במידות שונות של עוצמה, הרוח חזקה ומזיזה עננים, גורמת לגלים, סופות וסערות בים, מעצבת את פני הקרקע, מסייעת לנדידת הציפורים למרחקים עצומים ועוד.
הרוח נוצרת כתוצאה מהבדלי חום וקור של האוויר שמביאים להפרשי לחצים באטמוספירה. כשהיא נוצרת הרוח תמיד נושבת לכיוון שבו לחץ האוויר הוא נמוך יותר.
הנה הרוח:
https://youtu.be/SqbTrbxWT1o
כך נוצרת הרוח:
http://youtu.be/D52rTzibFRc
וניסוי שמדגים היווצרות של רוח בתנאי מעבדה (עברית):
http://youtu.be/Jx8G-_HQwAc
מהן שמורות הטבע ולמה הן נועדו?
שמורת טבע (Nature reserve) היא אזור מוגן. כל מקום כזה נועד להגן על בעלי החיים, שחלקם מצויים בסכנת הכחדה ולאפשר להם לחיות ללא הפרעה או סכנה מבני אדם.
מדובר באזורים ייחודיים שהוכרזו רשמית על ידי מדינות וארגונים בינלאומיים, בכדי להגן מפני השפעות האדם המזיקות, על מערכות אקולוגיות הכוללות מינים נדירים של בעלי חיים, צמחים ומרחבי טבע שלמים.
מהקוטב הצפוני, דרך אזורים טבעיים, כולל שוניות אלמוגים, יערות רבים, מדבריות ועד הקוטב הדרומי. יש שמורות טבע רבות ברחבי העולם שהן מוגנות. אין לצוד בהם,להדליק מדורות או לפגוע בטבע בשום צורה שהיא.
בשמורות הטבע ניתן לטייל וליהנות מהטבע הבראשיתי, מבלי לסכן אותו בהיעלמות או הכחדה של מינים בכדור הארץ. בשמורות אלה חיים לא מעט בעלי חיים, שחלקם כמעט ונכחדו מכדור הארץ, כמו גם לא מעט צמחים ייחודיים לאזור ושחלקם אנדמיים, כלומר אינם גדלים בשום מקום אחר בעולם.
המטרות העיקריות שלהן כוללות שימור מגוון ביולוגי, הגנה על מינים בסכנת הכחדה, שמירה על תהליכים אקולוגיים טבעיים ואפילו מחקר מדעי.
שמורות הטבע מאפשרות להתבונן בבעלי החיים וללמוד על חייהם, לראות כיצד הם מחפשים אוכל, מאכילים ומשגיחים על הצאצאים, בונים את הקן או חופרים מקומות מסתור. כל זאת תוך כדי הקפדה ושמירה על כבודם וחייהם ומבלי להפריע או להזיק להם.
#תולדות שמורות הטבע
ההיסטוריה של שמורות הטבע החלה בסוף המאה ה-19, כשהאנושות מתחילה להבין את הנזק העצום שהיא גורמת למערכות טבעיות.
שמורת הטבע הראשונה בעולם הוקמה ב-1872. זוהי שמורת יילוסטון (Yellowstone) שבארצות הברית. מאז, המודעות הסביבתית הלכה וגדלה והבנת הצורך להגן על אזורים טבעיים הפכה למהפכה עולמית של ממש.
עם השנים נוספו דוגמאות מרתקות לשמורות טבע חשובות במיוחד. ביניהן מעניינות וחשובות במיוחד הן אלה של איי גלפגוס (Galapagos) שבאקוודור, שם גיבש המדען המפורסם צ'רלס דרווין (Charles Darwin) את תיאוריית האבולוציה. בגלפגוס חיים מינים ייחודיים, אנדמיים, כמו צבי ענק ועופות שאינם קיימים באף מקום אחר בעולם.
דוגמה נוספת היא שמורת סרנגטי (Serengeti) שהוכרזה בטנזניה בשנת 1951. זהו מרחב עצום של כמעט 15 אלף קילומטרים רבועים, בו חיים אלפי יונקים גדולים, כולל זברות, ג'ירפות ואריות, לצד מאות מינים נוספים של בעלי חיים וצמחים.
שמורות הטבע של המאה ה-21 הן הרבה יותר מאשר אזורים מוגנים. הן מהוות קו הגנה אחרון למאבק באובדן המגוון הביולוגי, בפגיעה במגוון המינים, במשבר האקלים ובהרס הסביבתי בעולם.
הנה הרעיון שעומד מאחרי שמורת הטבע:
https://youtu.be/-W96c5biZoo
שמירה על הטבע היא גם לא להותיר בו סימנים (עברית):
https://youtu.be/wNwEbjxe7r8
שמורת טבע במונטנה ארצות הברית:
http://youtu.be/q9rjudTul_o
שמורת האלמוגים באילת הייתה הראשונה בעולם (עברית):
https://youtu.be/M8MoZ17-424
ושמורת הטבע ריצ'מונד המרהיבה שב... לונדון:
https://youtu.be/2W5FmVhzzLM
למה יש חורף וקיץ?
הסיבה לחילופי העונות מורכבת מכמה דברים:
כדור הארץ מסתובב סביב צירו, מה שגורם ליום והלילה.
כדור הארץ מסתובב סביב השמש. זה יוצר את מחזוריות השנים, כיוון שסיבוב סביב השמש אורך 365 ימים.
כדור הארץ נוטה על צידו. משום כך בכל שלב במהלך השנה מקבל חלק אחר בכדור הארץ את הקרינה החזקה של השמש ושורר בו קיץ.
הנה עונות השנה והסיבה לקיומן (עברית):
http://youtu.be/O9mabDj508Y
הסבר לארבע העונות:
https://youtu.be/D6yQ8-M8rmU
ושיר ללימוד עונות השנה באנגלית:
https://youtu.be/ksGiLaIx39c
מה אוכלים הצמחים?
הצמח אוכל באמצעות שורשיו. השורשים מקבלים מהאדמה מלחים שונים שמזינים אותם ומאפשרים להם לגדול ולהתפתח.
הנוזל שמגיע מהאדמה ועובר ומפיץ לאורך כל חלקי הצמח את חומרי המזון נקרא מוהל. הוא בעצם כמו הדם שמביא מזון לכל חלקי גופנו.
יש גם צמחים שטורפים חרקים, אבל אלה הם צמחים נדירים יותר.
הנה סרטון משעשע על צמח שדורש דישון טוב כדי לאכול טוב (מתורגם):
http://youtu.be/ww--HRZPjGo
והצמחים שטורפים חרקים:
https://youtu.be/pkwxXeSC6Ls
מהן חיות משק?
ביות בעלי החיים הניב במהלך אלפי שנים את חיות המחמד שלנו, אך גם את חיות המשק (Farm animals), אותם בעלי חיים שמפיקים בעבור האדם מזון ומצרכים שונים.
למעשה, ביות בעלי חיים הוא תהליך שעשו בני המין האנושי בבעלי חיים בכדי להתאימם לצרכינו.
בין חיות המשק המשמשות להפקת תועלת לאדם ניתן למצוא בעלי חיים חקלאיים, כגון סוסים, תרנגולות, עזים, פרות, כבשים, חמורים, חזירים, תרנגולי הודו, ארנבות, ברווזים ועוד.
ב-2 באוקטובר מדי שנה מצויין ברחבי העולם יום ההזדהות עם חיות המשק. מטרתו היא להעלות את המודעות לסבלן של חיות משק ולתנאים הקשים שבהם לצערנו מגדלים אותן בלא מעט מקומות. היום הזה מתקיים ביום הולדתו של מהטמה גנדי, המנהיג ההודי המפורסם שדגל בזכות כל בעלי החיים לחיות בכבוד וללא סבל.
למען רווחת חיות המשק פועלים כיום בישראל גופים ועמותות שונות, כמו עמותת חימשק, העמותה למען חיות משק.
בין חיות המשק יש מי שמשמשות כיצרניות מזון, דוגמת הבקר, הצאן והעופות, בעוד אחרות משמשות לרכיבה, כולל סוסים וחמורים, או לעבודות חקלאיות דוגמת השוורים.
בניגוד ליישובים ושטחים חקלאיים, במרבית הערים אוסרים חוקי העזר העירוניים על גידול חיות משק, ביניהן כבשים, עיזים, סוסים או תרנגולים, הקוראים קוקוריקו בכל בוקר. היתרים מיוחדים לגידול של חיות משק כאלה ניתנים לרוב רק על ידי ראשי הערים.
הנה סרטון על חיות המשק (עברית לילדים):
https://youtu.be/Gbqt14aPMGk?long=yes
מהו הברק ואיך הוא נוצר?
למה יש כה הרבה חרקים בעולם ומה הסוד שלהם?
המין האנושי הוא אולי שליט העולם, אבל החרקים (Insects) הם היצורים הנפוצים ביותר בעולם. על כל אדם יש לפחות מיליארד חרקים בעולם.
למעשה מספרם המלא של החרקים נאמד ב-10 קווינטמיליון בעולם כולו. מדובר במספרים שלא יאומנו - זה 1 עם 19 אפסים!
ומבחינת מגוון המינים זה לא פחות מדהים. בעולם יש מעל מיליון מיני חרקים. המספר הזה של המינים הוא לא נתפס, במיוחד אם משווים אותו למין האנושי, שממנו יש רק אחד.
קצב ההתרבות שלהם מטורף וכל חרקים יוצר מאות ולדות. רובם אמנם לא שורדים, אבל עדיין - כמה מהם לא זו בלבד ששורדים תקופת חיים, אלא גם מייצרים כול אחד עוד כמה עשרות חרקים חדשים וחוזר חלילה.
דווקא גודלם הזעיר של רבים מהחרקים הוא שמאפשר להם תזונה ו"מגורים" בפינות זעירות ששום בעל חיים אחר לא היה מסתדר בהן. מצואה וזבל ועד נבלות - הם גם יודעים להשתלט על משאבים שרק הם יכולים לבנות בהם בית או לסעוד מהם בתיאבון, בלי תחרות עם אורגניזמים אחרים ובכך מייצרים התפתחות כמעט בלתי מוגבלת.
הגנטיקה המפותחת שלהם מאפשרת להם הסתגלות מעולה לתנאי מחיה שונים ומגוונים. חלק מהם שורדים אפילו את התנאים הקיצוניים ביותר - מכאלה שיוצאים מהקן בטמפרטורות של מעל 65 מעלות במדבר סהרה ועד ששורדים בקור של מינוס 40 מעלות מתחת לאפס.
החרקים גם בולטים במטמורפוזה שלהם, שמאפשרת לחרק, בכל גלגול שלו, לקבל תזונה מהסביבה, מבלי להתחרות בשלבים אחרים של גלגוליו. לעולם לא תהיה תחרות בין הזחל או הבוגר של הפרפר למשל.
הנה סרטון שמסביר כיצד ומדוע יש כל כך הרבה חרקים בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/2ivZ6GSaK1M
ולחרקים יתרון נוסף ומופלא של המוח המבוזר שלהם (עברית):
https://youtu.be/OQw3TNRnJ1I
טבע הוא כל מה שקיים ולא נוצר על ידי האדם. הטבע כולל את היצורים ובעלי החיים, הצמחים, נופי כדור הארץ, חילופי העונות, האגמים, האוקיינוסים, ההרים, הנהרות ועוד.
מדתות ועד פילוסופיות, לא מעט ניסו להסביר את הטבע. דרווין, הוגה תורת האבולוציה, גרס שהטבע הוא תהליכי ועובר תהליך התפתחות מתמיד שנמשך מיליארדי שנים. האבולוציה של הטבע עצמו הובילה להישרדות החזקים או בעצם המתאימים ביותר.
גם הדתות עסקו בטבע וכיצד נוצר. הדת היהודית ראתה בטבע את יצירתו של האלוהים. לפי האמונה היהודית, את היצירה הזו יצר ושמר האל מיום בריאת העולם.
גם פילוסופים שונים עסקו בטבע, כולל מיהו האדם הטבעי. נזכיר כאן רק את הפילוסוף היהודי ברוך שפינוזה, שגרס שהאלוהים עצמו הוא הוא הטבע. לא צריך להתפלא שהוא נדחה ואף מעט נרדף בידי הקהילה היהודית, שראתה בו כופר.
המדע לא הפסיק לתרום להבנת הטבע. במעבדות בל (Bell Labs) של אמצע שנות ה-60, תוך כדי פיתוח קולט רגיש במיוחד, גילו ארנו פנזיאס ורוברט וילסון רעש שלא ברור היה להם מהו מקורו. לאחר מחקר מעמיק זכה הרעש הזה לשם "קרינת רקע קוסמית". המדע מזהה אותו כיום כתוצאה של המפץ הגדול.
התגלית זו איששה ועזרה בביסוסה של תאוריית "המפץ הגדול" והעניקה לצמד המדענים את פרס נובל לפיזיקה. ממנה גם נובע שהטבע נוצר בתחילת היווצרותו של העולם ושהעולם של כדור הארץ שלנו החל בעצם ב"מפץ הגדול".
קבלו סרטון על יופיו של הטבע:
http://youtu.be/eLPnecN7lJo
תאוות החיים של בעלי החיים המופלאים שבטבע:
https://youtu.be/GByK1k-mBKc
יופיו של הצומח בטבע:
http://youtu.be/STpaK7NYGkM
כתבת טלוויזיה על הקסם שמתרחש כשילדים לומדים בטבע (עברית):
https://youtu.be/l9y6VXLzvKI?long=yes
וסרט תיעודי שמציג את הטבע המדהים שבכדור הארץ:
https://youtu.be/6v2L2UGZJAM?long=yes
הפטריות (Fungi) היו על כדור הארץ הרבה לפני המין האנושי וככל הנראה יישארו כאן אחרינו. בצד פטריות צעירות שאך נולדו יש בעולם פטריות רבות שגילן אלפי שנים.
ניתן למצוא אותן בכל מקום אפשרי. במים שאנו שותים, באוכל שעל שולחננו ובאוויר שאנחנו נושמים, אפילו במעיים, בתוך גופנו, יש לנו פטריות.
הפטריות אינן ירקות ואפילו לא צמחים. על אף שהן נראות כצמחים, הפטריות הן למעשה ממלכה נפרדת בעולם החי, בצד ממלכות בעלי החיים והצמחים.
אין להן פה. לכן הפטריות סופגות את החומרים האורגניים שמהם הן ניזונות, דרך שטח גופן. כלומר, פירוק המזון שאצל בעלי חיים נעשה בתוך הגוף, מתרחש אצל הפטריות מחוץ לגופן.
במדע הביולוגיה נקרא התחום העוסק בפטריות מיקולוגיה.
בצד הפטריות חד-תאיות, יש מינים רבים של פטריות רב-תאיות, שאת גופן מרכיבים תאים רבים. הם יוצרים קורים דקיקים וארוכים בגוף הפטריה.
המדע זיהה בעולם מעל 100,000 מינים של פטריות. המדענים מעריכים שיש בעולם מעל 2 מיליון פטריות ויש הגורסים שעד 4 מיליון מיני פטריות קיימים.
חלק גדול ממיני הפטריות הוא רעיל, בעוד שאת השאר ניתן לאכול. חלק מהפטריות מקנות למאכלים טעם עשיר וטעים. ישנם סוגים רבים של פטריות מאכל, כולל שמפיניון, פורטבלו, שיטאקי. גם השמרים שמתפיחים את הלחם והמאפים שאנו כל כך אוהבים לאכול הן למעשה פטריות חד-תאיות.
את הפטריות ניתן למצוא כמעט בכל מקום - באדמה, באוויר, במים ובדברי מזון. בעולם יש פטריות הזוהרות בחושך. בתנאים של לחות, ישנן גם פטריות שיכולות לגדול על גופנו, כמו האקזמה שלעיתים מתפתחת בין אצבעות הרגליים.
הנה היופי של הפטריות וכיצד הן יכולות להציל את העולם:
https://youtu.be/EDkR2HIlEbc
לא מעט מהפטריות הן טפילות והיקרה ביותר בעולם היא אחת מהגרועות ביותר:
https://youtu.be/iV4WHFU2Id8
אילו פטריות מותר מאכול מהטבע? (עברית)
https://youtu.be/Qyg0q4akWCI
פטריות מאכל שמפתחים מנבגים שנאספו מהטבע (עברית):
https://youtu.be/XlL9013m1VM?si=5oncr72EeIcunlxI
פטריות הזייה שגורמות... ובכן הזיות (עברית):
https://youtu.be/lJz9U8IMXLI?si=NKwrqAU7h5ewh88b
ומסתבר שרשת של פטריות היא אמצעי תקשורת בטבע בין צמחים:
https://youtu.be/dibKZHhij6k
הרוח היא תנועה של האוויר בכיוון מוגדר. במידות שונות של עוצמה, הרוח חזקה ומזיזה עננים, גורמת לגלים, סופות וסערות בים, מעצבת את פני הקרקע, מסייעת לנדידת הציפורים למרחקים עצומים ועוד.
הרוח נוצרת כתוצאה מהבדלי חום וקור של האוויר שמביאים להפרשי לחצים באטמוספירה. כשהיא נוצרת הרוח תמיד נושבת לכיוון שבו לחץ האוויר הוא נמוך יותר.
הנה הרוח:
https://youtu.be/SqbTrbxWT1o
כך נוצרת הרוח:
http://youtu.be/D52rTzibFRc
וניסוי שמדגים היווצרות של רוח בתנאי מעבדה (עברית):
http://youtu.be/Jx8G-_HQwAc
שמורת טבע (Nature reserve) היא אזור מוגן. כל מקום כזה נועד להגן על בעלי החיים, שחלקם מצויים בסכנת הכחדה ולאפשר להם לחיות ללא הפרעה או סכנה מבני אדם.
מדובר באזורים ייחודיים שהוכרזו רשמית על ידי מדינות וארגונים בינלאומיים, בכדי להגן מפני השפעות האדם המזיקות, על מערכות אקולוגיות הכוללות מינים נדירים של בעלי חיים, צמחים ומרחבי טבע שלמים.
מהקוטב הצפוני, דרך אזורים טבעיים, כולל שוניות אלמוגים, יערות רבים, מדבריות ועד הקוטב הדרומי. יש שמורות טבע רבות ברחבי העולם שהן מוגנות. אין לצוד בהם,להדליק מדורות או לפגוע בטבע בשום צורה שהיא.
בשמורות הטבע ניתן לטייל וליהנות מהטבע הבראשיתי, מבלי לסכן אותו בהיעלמות או הכחדה של מינים בכדור הארץ. בשמורות אלה חיים לא מעט בעלי חיים, שחלקם כמעט ונכחדו מכדור הארץ, כמו גם לא מעט צמחים ייחודיים לאזור ושחלקם אנדמיים, כלומר אינם גדלים בשום מקום אחר בעולם.
המטרות העיקריות שלהן כוללות שימור מגוון ביולוגי, הגנה על מינים בסכנת הכחדה, שמירה על תהליכים אקולוגיים טבעיים ואפילו מחקר מדעי.
שמורות הטבע מאפשרות להתבונן בבעלי החיים וללמוד על חייהם, לראות כיצד הם מחפשים אוכל, מאכילים ומשגיחים על הצאצאים, בונים את הקן או חופרים מקומות מסתור. כל זאת תוך כדי הקפדה ושמירה על כבודם וחייהם ומבלי להפריע או להזיק להם.
#תולדות שמורות הטבע
ההיסטוריה של שמורות הטבע החלה בסוף המאה ה-19, כשהאנושות מתחילה להבין את הנזק העצום שהיא גורמת למערכות טבעיות.
שמורת הטבע הראשונה בעולם הוקמה ב-1872. זוהי שמורת יילוסטון (Yellowstone) שבארצות הברית. מאז, המודעות הסביבתית הלכה וגדלה והבנת הצורך להגן על אזורים טבעיים הפכה למהפכה עולמית של ממש.
עם השנים נוספו דוגמאות מרתקות לשמורות טבע חשובות במיוחד. ביניהן מעניינות וחשובות במיוחד הן אלה של איי גלפגוס (Galapagos) שבאקוודור, שם גיבש המדען המפורסם צ'רלס דרווין (Charles Darwin) את תיאוריית האבולוציה. בגלפגוס חיים מינים ייחודיים, אנדמיים, כמו צבי ענק ועופות שאינם קיימים באף מקום אחר בעולם.
דוגמה נוספת היא שמורת סרנגטי (Serengeti) שהוכרזה בטנזניה בשנת 1951. זהו מרחב עצום של כמעט 15 אלף קילומטרים רבועים, בו חיים אלפי יונקים גדולים, כולל זברות, ג'ירפות ואריות, לצד מאות מינים נוספים של בעלי חיים וצמחים.
שמורות הטבע של המאה ה-21 הן הרבה יותר מאשר אזורים מוגנים. הן מהוות קו הגנה אחרון למאבק באובדן המגוון הביולוגי, בפגיעה במגוון המינים, במשבר האקלים ובהרס הסביבתי בעולם.
הנה הרעיון שעומד מאחרי שמורת הטבע:
https://youtu.be/-W96c5biZoo
שמירה על הטבע היא גם לא להותיר בו סימנים (עברית):
https://youtu.be/wNwEbjxe7r8
שמורת טבע במונטנה ארצות הברית:
http://youtu.be/q9rjudTul_o
שמורת האלמוגים באילת הייתה הראשונה בעולם (עברית):
https://youtu.be/M8MoZ17-424
ושמורת הטבע ריצ'מונד המרהיבה שב... לונדון:
https://youtu.be/2W5FmVhzzLM
טבע
הסיבה לחילופי העונות מורכבת מכמה דברים:
כדור הארץ מסתובב סביב צירו, מה שגורם ליום והלילה.
כדור הארץ מסתובב סביב השמש. זה יוצר את מחזוריות השנים, כיוון שסיבוב סביב השמש אורך 365 ימים.
כדור הארץ נוטה על צידו. משום כך בכל שלב במהלך השנה מקבל חלק אחר בכדור הארץ את הקרינה החזקה של השמש ושורר בו קיץ.
הנה עונות השנה והסיבה לקיומן (עברית):
http://youtu.be/O9mabDj508Y
הסבר לארבע העונות:
https://youtu.be/D6yQ8-M8rmU
ושיר ללימוד עונות השנה באנגלית:
https://youtu.be/ksGiLaIx39c
הצמח אוכל באמצעות שורשיו. השורשים מקבלים מהאדמה מלחים שונים שמזינים אותם ומאפשרים להם לגדול ולהתפתח.
הנוזל שמגיע מהאדמה ועובר ומפיץ לאורך כל חלקי הצמח את חומרי המזון נקרא מוהל. הוא בעצם כמו הדם שמביא מזון לכל חלקי גופנו.
יש גם צמחים שטורפים חרקים, אבל אלה הם צמחים נדירים יותר.
הנה סרטון משעשע על צמח שדורש דישון טוב כדי לאכול טוב (מתורגם):
http://youtu.be/ww--HRZPjGo
והצמחים שטורפים חרקים:
https://youtu.be/pkwxXeSC6Ls
ביות בעלי החיים הניב במהלך אלפי שנים את חיות המחמד שלנו, אך גם את חיות המשק (Farm animals), אותם בעלי חיים שמפיקים בעבור האדם מזון ומצרכים שונים.
למעשה, ביות בעלי חיים הוא תהליך שעשו בני המין האנושי בבעלי חיים בכדי להתאימם לצרכינו.
בין חיות המשק המשמשות להפקת תועלת לאדם ניתן למצוא בעלי חיים חקלאיים, כגון סוסים, תרנגולות, עזים, פרות, כבשים, חמורים, חזירים, תרנגולי הודו, ארנבות, ברווזים ועוד.
ב-2 באוקטובר מדי שנה מצויין ברחבי העולם יום ההזדהות עם חיות המשק. מטרתו היא להעלות את המודעות לסבלן של חיות משק ולתנאים הקשים שבהם לצערנו מגדלים אותן בלא מעט מקומות. היום הזה מתקיים ביום הולדתו של מהטמה גנדי, המנהיג ההודי המפורסם שדגל בזכות כל בעלי החיים לחיות בכבוד וללא סבל.
למען רווחת חיות המשק פועלים כיום בישראל גופים ועמותות שונות, כמו עמותת חימשק, העמותה למען חיות משק.
בין חיות המשק יש מי שמשמשות כיצרניות מזון, דוגמת הבקר, הצאן והעופות, בעוד אחרות משמשות לרכיבה, כולל סוסים וחמורים, או לעבודות חקלאיות דוגמת השוורים.
בניגוד ליישובים ושטחים חקלאיים, במרבית הערים אוסרים חוקי העזר העירוניים על גידול חיות משק, ביניהן כבשים, עיזים, סוסים או תרנגולים, הקוראים קוקוריקו בכל בוקר. היתרים מיוחדים לגידול של חיות משק כאלה ניתנים לרוב רק על ידי ראשי הערים.
הנה סרטון על חיות המשק (עברית לילדים):
https://youtu.be/Gbqt14aPMGk?long=yes
מהם הברקים?
איך נוצרים הברקים?
הברק (Lightning) הוא פרץ האור הגדול שמופיע בשמיים בעת סערה. מבחינה מדעית הברק מתרחש כשעננים פורקים חשמל סטטי שנמצא בהם.
הברק נראה כהבזק אור חזק מאד, שעושה גם רעש חזק מאד - רעש שהוא הרעם. בגלל ההבדלים בין מהירות האור (כשרואים את הברק) למהירות הקול (עד ששומעים את הרעם), מגיע הרעם אל אוזנינו מעט אחרי שאנו רואים את הברק.
למעשה, הברק הוא ניצוץ חשמלי ארוך מאוד, שאורכו יכול תהגיע לקילומטרים ואף לעשרות קילומטרים. הוא מתפרק חשמלית מהענן אל הקרקע ולפעמים מהענן אל תוך עצמו. לעיתים הוא מתפרק כלפי מעלה, אל היונוספרה, הגבוהה יותר.
בכל שנייה יש בממוצע 50 עד 100 ברקים, איפה שהוא על פני כדור הארץ. הסיכוי של אדם להיפגע מברק הוא, לפי הסטטיסטיקה האמריקאית, 1 ל-700 אלף.
כך נוצרים הברקים (עברית):
https://youtu.be/C6CSRcwTf8Y
קבלו את הברק והרעם (מתורגם):
http://youtu.be/HkSWuoF9_NM
על הברקים והיווצרותם:
https://youtu.be/h-0gNl5f4BU
והעננים שגורמים לברקים ולסערות קשות:
https://youtu.be/WyygaemPt9s
איך נוצרים הברקים?
הברק (Lightning) הוא פרץ האור הגדול שמופיע בשמיים בעת סערה. מבחינה מדעית הברק מתרחש כשעננים פורקים חשמל סטטי שנמצא בהם.
הברק נראה כהבזק אור חזק מאד, שעושה גם רעש חזק מאד - רעש שהוא הרעם. בגלל ההבדלים בין מהירות האור (כשרואים את הברק) למהירות הקול (עד ששומעים את הרעם), מגיע הרעם אל אוזנינו מעט אחרי שאנו רואים את הברק.
למעשה, הברק הוא ניצוץ חשמלי ארוך מאוד, שאורכו יכול תהגיע לקילומטרים ואף לעשרות קילומטרים. הוא מתפרק חשמלית מהענן אל הקרקע ולפעמים מהענן אל תוך עצמו. לעיתים הוא מתפרק כלפי מעלה, אל היונוספרה, הגבוהה יותר.
בכל שנייה יש בממוצע 50 עד 100 ברקים, איפה שהוא על פני כדור הארץ. הסיכוי של אדם להיפגע מברק הוא, לפי הסטטיסטיקה האמריקאית, 1 ל-700 אלף.
כך נוצרים הברקים (עברית):
https://youtu.be/C6CSRcwTf8Y
קבלו את הברק והרעם (מתורגם):
http://youtu.be/HkSWuoF9_NM
על הברקים והיווצרותם:
https://youtu.be/h-0gNl5f4BU
והעננים שגורמים לברקים ולסערות קשות:
https://youtu.be/WyygaemPt9s
המין האנושי הוא אולי שליט העולם, אבל החרקים (Insects) הם היצורים הנפוצים ביותר בעולם. על כל אדם יש לפחות מיליארד חרקים בעולם.
למעשה מספרם המלא של החרקים נאמד ב-10 קווינטמיליון בעולם כולו. מדובר במספרים שלא יאומנו - זה 1 עם 19 אפסים!
ומבחינת מגוון המינים זה לא פחות מדהים. בעולם יש מעל מיליון מיני חרקים. המספר הזה של המינים הוא לא נתפס, במיוחד אם משווים אותו למין האנושי, שממנו יש רק אחד.
קצב ההתרבות שלהם מטורף וכל חרקים יוצר מאות ולדות. רובם אמנם לא שורדים, אבל עדיין - כמה מהם לא זו בלבד ששורדים תקופת חיים, אלא גם מייצרים כול אחד עוד כמה עשרות חרקים חדשים וחוזר חלילה.
דווקא גודלם הזעיר של רבים מהחרקים הוא שמאפשר להם תזונה ו"מגורים" בפינות זעירות ששום בעל חיים אחר לא היה מסתדר בהן. מצואה וזבל ועד נבלות - הם גם יודעים להשתלט על משאבים שרק הם יכולים לבנות בהם בית או לסעוד מהם בתיאבון, בלי תחרות עם אורגניזמים אחרים ובכך מייצרים התפתחות כמעט בלתי מוגבלת.
הגנטיקה המפותחת שלהם מאפשרת להם הסתגלות מעולה לתנאי מחיה שונים ומגוונים. חלק מהם שורדים אפילו את התנאים הקיצוניים ביותר - מכאלה שיוצאים מהקן בטמפרטורות של מעל 65 מעלות במדבר סהרה ועד ששורדים בקור של מינוס 40 מעלות מתחת לאפס.
החרקים גם בולטים במטמורפוזה שלהם, שמאפשרת לחרק, בכל גלגול שלו, לקבל תזונה מהסביבה, מבלי להתחרות בשלבים אחרים של גלגוליו. לעולם לא תהיה תחרות בין הזחל או הבוגר של הפרפר למשל.
הנה סרטון שמסביר כיצד ומדוע יש כל כך הרבה חרקים בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/2ivZ6GSaK1M
ולחרקים יתרון נוסף ומופלא של המוח המבוזר שלהם (עברית):
https://youtu.be/OQw3TNRnJ1I
מדוע משתנים צבעי עונות השנה?
צבעי עונות השנה משתנים בעיקר בשל השינוי בקרני השמש והאור שהן מביאות. בעוד שבעונת הקיץ הגוונים בהירים, כי השמש חזקה וקופחת מלמעלה, בעונת הסתיו הגוונים כהים, בשל העננות הרבה.
גם החורף האפלולי הוא בגלל שהשמש רחוקה ולא נראית כמעט מבין העננים. באביב היא חוזרת בחזרה ושולחת את קרני האור שלה על הפריחה שלאחר החורף. התוצאה היא שלל צבעים משכרים.
להמחשת הצבעים של העונות, הנה סרטון שמציג עץ אחד לאורך שנה שלימה:
https://youtu.be/NK8WWcXB4j0
וכל העונות בזו אחר זו:
https://youtu.be/10Jzw1hjOv4
צבעי עונות השנה משתנים בעיקר בשל השינוי בקרני השמש והאור שהן מביאות. בעוד שבעונת הקיץ הגוונים בהירים, כי השמש חזקה וקופחת מלמעלה, בעונת הסתיו הגוונים כהים, בשל העננות הרבה.
גם החורף האפלולי הוא בגלל שהשמש רחוקה ולא נראית כמעט מבין העננים. באביב היא חוזרת בחזרה ושולחת את קרני האור שלה על הפריחה שלאחר החורף. התוצאה היא שלל צבעים משכרים.
להמחשת הצבעים של העונות, הנה סרטון שמציג עץ אחד לאורך שנה שלימה:
https://youtu.be/NK8WWcXB4j0
וכל העונות בזו אחר זו:
https://youtu.be/10Jzw1hjOv4
מיהם בעלי החיים של אפריקה?
באפריקה יש אוצר מדהים של בעלי חיים מכל הסוגים והמינים, משובצים בנופים רחבים המשתרעים עד האופק, בלי שמישהו מפריע להם. אלה בעלי החיים הפראיים והמפורסמים ביותר בעולם.
ביבשת אפריקה חיים טורפים חדי-עין. על היבשה נראה את האריה, הברדלס והנמר. התנין המפחיד משוטט בה בין המים ליבשה. ולמעלה בשמיים עפים ציפורים ועופות דורסים.
באפריקה חיים בעלי חיים ענקיים וכבדים כמו הפיל הענקי, ההיפופוטם הכבד, הקרנף האימתני, התאו המרשים והג'ירפות הגבוהות.
משוטטות ביבשת השחורה גם הזברות, עם הפיג'מות בצבעי שחור לבן שלהן. ממהרים להם כאן גם דלגנים ואנטילופות קלי רגליים.
ובתוך כל הקסם של הטבע האפריקני יש את כל שאר החיות המרתקות ויפות כל כך שבשמורות הענק והסוואנות של אפריקה.
היבשת הזו היא כר בלתי נדלה להתבוננות בהתנהגות של בעלי חיים. בואו נטייל בה ונראה אותם מקרוב.
הנה בעלי החיים באפריקה (עברית):
http://youtu.be/e2_3QM_CnGY
עוד מהחיים הטבעיים בערבות העצומות של אפריקה:
https://youtu.be/6-eZvNJj6Io
וסרט ארוך על בעלי חיים באפריקה (עברית):
http://youtu.be/4vtj_O7bgA8?long=yes
באפריקה יש אוצר מדהים של בעלי חיים מכל הסוגים והמינים, משובצים בנופים רחבים המשתרעים עד האופק, בלי שמישהו מפריע להם. אלה בעלי החיים הפראיים והמפורסמים ביותר בעולם.
ביבשת אפריקה חיים טורפים חדי-עין. על היבשה נראה את האריה, הברדלס והנמר. התנין המפחיד משוטט בה בין המים ליבשה. ולמעלה בשמיים עפים ציפורים ועופות דורסים.
באפריקה חיים בעלי חיים ענקיים וכבדים כמו הפיל הענקי, ההיפופוטם הכבד, הקרנף האימתני, התאו המרשים והג'ירפות הגבוהות.
משוטטות ביבשת השחורה גם הזברות, עם הפיג'מות בצבעי שחור לבן שלהן. ממהרים להם כאן גם דלגנים ואנטילופות קלי רגליים.
ובתוך כל הקסם של הטבע האפריקני יש את כל שאר החיות המרתקות ויפות כל כך שבשמורות הענק והסוואנות של אפריקה.
היבשת הזו היא כר בלתי נדלה להתבוננות בהתנהגות של בעלי חיים. בואו נטייל בה ונראה אותם מקרוב.
הנה בעלי החיים באפריקה (עברית):
http://youtu.be/e2_3QM_CnGY
עוד מהחיים הטבעיים בערבות העצומות של אפריקה:
https://youtu.be/6-eZvNJj6Io
וסרט ארוך על בעלי חיים באפריקה (עברית):
http://youtu.be/4vtj_O7bgA8?long=yes
מה הפלא של בריכת המשושים?
נחל משושים הוא תופעה עולמית מדהימה של משושי בזלת. שמו של נחל המשושים נובע מקירות הנחל הבנויים מעמודי בזלת בעלי מראה של משושים. המשושה הוא צורה שבה נסדקת הלבה פעמים רבות, בעת שהיא מתייבשת.
נחל משושים הוא גם הארוך בנחלי רמת הגולן.
שיאו של הטיול בנחל הוא בריכת המשושים. בריכה מיוחדת זו, שעשויה כולה מעמודי האבן הללו, היא גם מוקד של יופי וגם מקום נעים לשחות ולהשתכשך בו בימים חמים.
הנה סרטון על נחל משושים:
http://youtu.be/3OBWc7QSQxs
נחל משושים הוא תופעה עולמית מדהימה של משושי בזלת. שמו של נחל המשושים נובע מקירות הנחל הבנויים מעמודי בזלת בעלי מראה של משושים. המשושה הוא צורה שבה נסדקת הלבה פעמים רבות, בעת שהיא מתייבשת.
נחל משושים הוא גם הארוך בנחלי רמת הגולן.
שיאו של הטיול בנחל הוא בריכת המשושים. בריכה מיוחדת זו, שעשויה כולה מעמודי האבן הללו, היא גם מוקד של יופי וגם מקום נעים לשחות ולהשתכשך בו בימים חמים.
הנה סרטון על נחל משושים:
http://youtu.be/3OBWc7QSQxs
מהן חיות פרא או חיות בר?
חיות פרא, או חיות בר, הן חיות שלא בוייתו ולא מגודלות על ידי האדם. חיות בר פראיות נמצאות בטבע באופן חופשי. כיום מוגנות אמנם מרבית חיות הפרא בשמורות טבע, אך הן אינן מטופלות על ידי אנשים ושמורת הטבע נועדה רק למנוע את כניסתם של ציידים ואת הציד האכזרי שלהן.
אנשים רבים עושים שימוש בביטוי "חיות פרא" לגבי התנהגות פראית ואכזרית של בני אדם. הסיבה היא שבטבע טורפים ונטרפים בעלי חיים זה בידי זה. אולם ההבדל הוא שבטבע מהווה הטרף את הדרך להתקיים ואילו בני אדם נוהגים באכזריות שאין בינה לבין הקיום שלהם כל קשר.
הנה חיות הפרא:
https://youtu.be/cIVoFIfCkLI
באפריקה יש המון כאלה:
https://youtu.be/fzBVPKU_qX8
שמורת הסרנגטי מהאוויר:
https://youtu.be/OUsUdO2a4MA
חיות הבר בשמורות של בוטסואנה:
https://youtu.be/c0FtiZUO9Kg
סרטון על חיות בר (עברית לילדים):
https://youtu.be/zogAnLOTdKE?long=yes
וסרט ארוך על חיות הפרא:
https://youtu.be/2gbofVyhJa4?long=yes
חיות פרא, או חיות בר, הן חיות שלא בוייתו ולא מגודלות על ידי האדם. חיות בר פראיות נמצאות בטבע באופן חופשי. כיום מוגנות אמנם מרבית חיות הפרא בשמורות טבע, אך הן אינן מטופלות על ידי אנשים ושמורת הטבע נועדה רק למנוע את כניסתם של ציידים ואת הציד האכזרי שלהן.
אנשים רבים עושים שימוש בביטוי "חיות פרא" לגבי התנהגות פראית ואכזרית של בני אדם. הסיבה היא שבטבע טורפים ונטרפים בעלי חיים זה בידי זה. אולם ההבדל הוא שבטבע מהווה הטרף את הדרך להתקיים ואילו בני אדם נוהגים באכזריות שאין בינה לבין הקיום שלהם כל קשר.
הנה חיות הפרא:
https://youtu.be/cIVoFIfCkLI
באפריקה יש המון כאלה:
https://youtu.be/fzBVPKU_qX8
שמורת הסרנגטי מהאוויר:
https://youtu.be/OUsUdO2a4MA
חיות הבר בשמורות של בוטסואנה:
https://youtu.be/c0FtiZUO9Kg
סרטון על חיות בר (עברית לילדים):
https://youtu.be/zogAnLOTdKE?long=yes
וסרט ארוך על חיות הפרא:
https://youtu.be/2gbofVyhJa4?long=yes
מה אפשר לראות בעקבות של בעלי חיים?
כשהם הולכים, בעלי חיים מותירים על הקרקע טביעות רגליים (Footprints). את טביעות רגליהם הם מותירים בדרך כלל על האדמה או על השלג בחורף.
הכי קל לראות את העקבות של בעלי החיים השונים על החול הרך של המדבר, על שפת הנחל או על האדמה שליד שלולית קבועה.
מומחי טבע, זואולוגים וחובבי בעלי חיים מפתחים את היכולת לזהות טביעות רגל של חיות וציפורים ולעקוב אחריהם ולהגיע למאורות או המחילות שבהן הם מתגוררים.
גם בצבאות ובחלק ממשטרות העולם מועסקים גששים. תפקידם להיות מסוגלים להתחקות אחרי פולשים אנושיים, אם אלה חיילי אויב ואם פושעים, על פי טביעות רגליהם.
הנה עקבות וטביעות רגליים של בעלי חיים שונים:
https://youtu.be/aU6nFYGdv4w
סימנים וטביעות רגל של חיות בטבע (עברית):
https://youtu.be/SubtLlWj2ds
מדריך מסביר בקצרה כיצד לזהות עקבות של בעלי חיים (עברית):
https://youtu.be/cMOqw_r9x5c
וגשש מספר על זיהוי טביעות רגל של בעלי חיים בשטח (עברית):
https://youtu.be/blGT1Au0-yY?long=yes
כשהם הולכים, בעלי חיים מותירים על הקרקע טביעות רגליים (Footprints). את טביעות רגליהם הם מותירים בדרך כלל על האדמה או על השלג בחורף.
הכי קל לראות את העקבות של בעלי החיים השונים על החול הרך של המדבר, על שפת הנחל או על האדמה שליד שלולית קבועה.
מומחי טבע, זואולוגים וחובבי בעלי חיים מפתחים את היכולת לזהות טביעות רגל של חיות וציפורים ולעקוב אחריהם ולהגיע למאורות או המחילות שבהן הם מתגוררים.
גם בצבאות ובחלק ממשטרות העולם מועסקים גששים. תפקידם להיות מסוגלים להתחקות אחרי פולשים אנושיים, אם אלה חיילי אויב ואם פושעים, על פי טביעות רגליהם.
הנה עקבות וטביעות רגליים של בעלי חיים שונים:
https://youtu.be/aU6nFYGdv4w
סימנים וטביעות רגל של חיות בטבע (עברית):
https://youtu.be/SubtLlWj2ds
מדריך מסביר בקצרה כיצד לזהות עקבות של בעלי חיים (עברית):
https://youtu.be/cMOqw_r9x5c
וגשש מספר על זיהוי טביעות רגל של בעלי חיים בשטח (עברית):
https://youtu.be/blGT1Au0-yY?long=yes
מה מסתתר במעמקי פארק ילוסטון?
בשנת 1872 הוכרז פארק ילוסטון שבארצות הברית כפארק הלאומי הראשון בעולם. לא סתם זכה הפארק הזה למעמד כה חשוב וחסר-תקדים בהיסטוריה האנושית. זהו פארק ענק ומדהים ביופיו ובמגוון שבו, ששטחו הוא כמעט שליש ממדינת ישראל.
מעבר לשפע בעלי החיים, האגמים, היערות, המפלים ושאר היופי שבו, בפארק ילוסטון יש פעילות תרמית רבה והוא מכיל את הריכוז הגדול בעולם של גייזרים, כמחצית מכמות הגייזרים בעולם כולו.
למעשה, הפארק יושב על סופר-וולקנו, הר געש עצום מידות. כל חלקו המרכזי של הפארק הוא מישור וולקני ענקי שהיה בעבר מכתש ענק בעומק של מספר קילומטרים ושמידותיו כ-45 קילומטרים על 75. המכתש הזה נוצר מהתמוטטות "גג" של אדמה, שישבה מעל שכבת מגמה עצומה שנמסה בחום הלוהט. זה קרה באחת ההתפרצויות החזקות בהיסטוריה של כדור הארץ, שבה התפרץ הר הגעש העצום, לפני כ-600 אלף שנים.
כיום הוולקנו שקט, אבל הפעילות הגעשית הזו לא תמה. מתחת לפני האדמה הכל רוחש. מעל 10 אלפים גייזרים ומעיינות חמים יש בפארק ילוסטון וכולם מעידים על פעילות געשית תת-קרקעית רבה.
הנה סרטון על פארק ילוסטון:
http://youtu.be/Zj5PWyDkRsA
הפארק הוא בעצם סופר ולקנו ענקי:
https://youtu.be/snAHgkjmV5w
מעיין הגייזר הפריסמטי הגדול שבפארק ילוסטון:
http://youtu.be/t5IDzsVTf-Q
ומראות בקפיצות זמן של הפארק:
http://youtu.be/3RDYVVmVR2U
בשנת 1872 הוכרז פארק ילוסטון שבארצות הברית כפארק הלאומי הראשון בעולם. לא סתם זכה הפארק הזה למעמד כה חשוב וחסר-תקדים בהיסטוריה האנושית. זהו פארק ענק ומדהים ביופיו ובמגוון שבו, ששטחו הוא כמעט שליש ממדינת ישראל.
מעבר לשפע בעלי החיים, האגמים, היערות, המפלים ושאר היופי שבו, בפארק ילוסטון יש פעילות תרמית רבה והוא מכיל את הריכוז הגדול בעולם של גייזרים, כמחצית מכמות הגייזרים בעולם כולו.
למעשה, הפארק יושב על סופר-וולקנו, הר געש עצום מידות. כל חלקו המרכזי של הפארק הוא מישור וולקני ענקי שהיה בעבר מכתש ענק בעומק של מספר קילומטרים ושמידותיו כ-45 קילומטרים על 75. המכתש הזה נוצר מהתמוטטות "גג" של אדמה, שישבה מעל שכבת מגמה עצומה שנמסה בחום הלוהט. זה קרה באחת ההתפרצויות החזקות בהיסטוריה של כדור הארץ, שבה התפרץ הר הגעש העצום, לפני כ-600 אלף שנים.
כיום הוולקנו שקט, אבל הפעילות הגעשית הזו לא תמה. מתחת לפני האדמה הכל רוחש. מעל 10 אלפים גייזרים ומעיינות חמים יש בפארק ילוסטון וכולם מעידים על פעילות געשית תת-קרקעית רבה.
הנה סרטון על פארק ילוסטון:
http://youtu.be/Zj5PWyDkRsA
הפארק הוא בעצם סופר ולקנו ענקי:
https://youtu.be/snAHgkjmV5w
מעיין הגייזר הפריסמטי הגדול שבפארק ילוסטון:
http://youtu.be/t5IDzsVTf-Q
ומראות בקפיצות זמן של הפארק:
http://youtu.be/3RDYVVmVR2U
איך נולדו ולמה משמשים המוזיאונים?
נדמה לנו שהם היו כאן תמיד, אבל מוזיאונים הן תופעה תרבותית חדשה יחסית. כמו שעד המאה ה-19 לא היו מסעדות, כך גם לא היו מוזיאונים.
בזמנים שלפני היות המוזיאון, שימשה האמנות למטרות אחרות לחלוטין. היא הוצגה בדרך כלל בארמונות האצילים ובכנסיות הגדולות וההמונים לא נהנו ממנה כמו היום.
מקור המוזיאון הוא במילה היוונית "מוסיאון", שפירושה "המקדש של המוזות". המוזיאון הראשון המתועד היסטורית הוקם באלכסנדריה במאה ה-3 לפנה"ס והיה מרכז מחקר ולמידה שנכללו בו ספרייה, גנים בוטניים, גן חיות ואוספים מדעיים.
בתקופת הרנסנס (המאות ה-14 עד ה-16) התפתחה בקרב האצולה האירופית מסורת של איסוף בחדרי פלאות (Wunderkammer ובאנגלית Cabinet of Curiosities). היו אלה חדרים פרטיים שהכילו אוספים של חפצים נדירים, יצירות אמנות, ממצאים מדעיים וחפצים אקזוטיים מרחבי העולם.
המוזיאון הבריטי בלונדון, שנפתח ב-1759, נחשב למוזיאון הציבורי המודרני הראשון. המהפכה הצרפתית הביאה לפתיחת הלובר כמוזיאון לאומי ב-1793 ומכאן נפתחת הדרך לעידן המוזיאונים הציבוריים הגדולים.
במאה ה-20 מוזיאונים מלאו תפקיד מרכזי כשומרי המורשת, מרחבי למידה ציבוריים וגשר בין תרבויות ותקופות היסטוריות שונות.
המוזיאונים בעידן הדיגיטלי של ימינו עוברים שינוי משמעותי. על פי סקר של ICOM (המועצה הבינלאומית למוזיאונים) משנת 2023, 76% מהמוזיאונים בעולם משלבים כיום טכנולוגיות דיגיטליות בתצוגות שלהם.
הטכנולוגיות הנפוצות ביותר במוזיאונים של היום הן מציאות רבודה (AR), מציאות מדומה (VR) ותצוגות אינטראקטיביות. לצד אלו, האתגרים העכשוויים של מוזיאונים כוללים הנגשה דיגיטלית של האוספים, באחרים יש הכרח להתמודד עם דרישות להשבת פריטי תרבות למדינות המקור (repatriation) שמהם נלקחו בתקופות היסטוריות בעבר, ויצירת הכנסות, תוך פיתוח מודלים כלכליים בני-קיימא.
#תפקיד המוזיאונים
מבחינה חברתית, מוזיאונים מודרניים משרתים תפקידים מרכזיים שונים. מוזיאונים היסטוריים מציגים ממצאים וחפצים מתקופות שונות, המוצגים במוזיאוני טבע מדגימים ומאפשרים היכרות עם פרטים שונים וכך הלאה.
מוזיאוני אמנות,למשל, מנגישים לציבור הרחב יצירות אמנות שלעתים אינן נגישות באופן רגיל ואפילו מקוון. לצד ההצגה הם גם משמשים למחקר אקדמי ואמנותי, תוך שימור ולימוד של המורשת התרבותית, תיעוד של יצירות אמנות היסטוריות וייחודיות מתקופות ותרבויות שונות.
יש למוזיאונים גם תפקיד חינוכי, בעצם האפשרות של המבקרים ללמוד דרך יצירות אמנות, על סגנונות אמנות, תרבויות ותקופות היסטוריות בתולדות האמנות. אמנים צעירים או מתחילים מקבלים בהם חוויה אסתטית ורגשית, שנותנת השראה ומעוררת יצירתיות והעשרה תרבותית.
מחקרים מראים שביקורים בהם מחזקים זהות תרבותית, מגבירים אמפתיה, או הזדהות וקשר בין-תרבותיים ומשפרים לכידות חברתית. סקר של UNESCO משנת 2022, למשל, מצא ש-87% מהמבקרים במוזיאונים דיווחו על הבנה טובה יותר של תרבויות אחרות.
בהיבט החינוכי, מראים מחקרים עדכניים שלמידה במוזיאונים משפרת זכירה ארוכת טווח ב-70% בהשוואה ללמידה פרונטלית, בכיתה מסורתית, מהסוג המקובל. מחקר מ-2023 באוניברסיטת הרווארד הראה שתלמידים שביקרו במוזיאונים לפחות פעמיים בשנה הציגו שיפור של 23% בחשיבה ביקורתית ו-17% בכישורי פתרון בעיות.
הנה הסבר לקיומם של המוזיאונים (מתורגם):
https://youtu.be/MHo928fd2wE
פעם, לפני שנולד מוסד המוזיאון, האמנות הוצבה בכנסיות (מתורגם):
https://youtu.be/qfITRYcnP84
ומוזיאון מודרני למוסיקה וכלי נגינה:
https://youtu.be/xBbGHk0KArI?long=yes
בואו לביקור וירטואלי 360 מעלות במוזיאון:
https://youtu.be/Z_thn4ui5DY?qr=yes
נדמה לנו שהם היו כאן תמיד, אבל מוזיאונים הן תופעה תרבותית חדשה יחסית. כמו שעד המאה ה-19 לא היו מסעדות, כך גם לא היו מוזיאונים.
בזמנים שלפני היות המוזיאון, שימשה האמנות למטרות אחרות לחלוטין. היא הוצגה בדרך כלל בארמונות האצילים ובכנסיות הגדולות וההמונים לא נהנו ממנה כמו היום.
מקור המוזיאון הוא במילה היוונית "מוסיאון", שפירושה "המקדש של המוזות". המוזיאון הראשון המתועד היסטורית הוקם באלכסנדריה במאה ה-3 לפנה"ס והיה מרכז מחקר ולמידה שנכללו בו ספרייה, גנים בוטניים, גן חיות ואוספים מדעיים.
בתקופת הרנסנס (המאות ה-14 עד ה-16) התפתחה בקרב האצולה האירופית מסורת של איסוף בחדרי פלאות (Wunderkammer ובאנגלית Cabinet of Curiosities). היו אלה חדרים פרטיים שהכילו אוספים של חפצים נדירים, יצירות אמנות, ממצאים מדעיים וחפצים אקזוטיים מרחבי העולם.
המוזיאון הבריטי בלונדון, שנפתח ב-1759, נחשב למוזיאון הציבורי המודרני הראשון. המהפכה הצרפתית הביאה לפתיחת הלובר כמוזיאון לאומי ב-1793 ומכאן נפתחת הדרך לעידן המוזיאונים הציבוריים הגדולים.
במאה ה-20 מוזיאונים מלאו תפקיד מרכזי כשומרי המורשת, מרחבי למידה ציבוריים וגשר בין תרבויות ותקופות היסטוריות שונות.
המוזיאונים בעידן הדיגיטלי של ימינו עוברים שינוי משמעותי. על פי סקר של ICOM (המועצה הבינלאומית למוזיאונים) משנת 2023, 76% מהמוזיאונים בעולם משלבים כיום טכנולוגיות דיגיטליות בתצוגות שלהם.
הטכנולוגיות הנפוצות ביותר במוזיאונים של היום הן מציאות רבודה (AR), מציאות מדומה (VR) ותצוגות אינטראקטיביות. לצד אלו, האתגרים העכשוויים של מוזיאונים כוללים הנגשה דיגיטלית של האוספים, באחרים יש הכרח להתמודד עם דרישות להשבת פריטי תרבות למדינות המקור (repatriation) שמהם נלקחו בתקופות היסטוריות בעבר, ויצירת הכנסות, תוך פיתוח מודלים כלכליים בני-קיימא.
#תפקיד המוזיאונים
מבחינה חברתית, מוזיאונים מודרניים משרתים תפקידים מרכזיים שונים. מוזיאונים היסטוריים מציגים ממצאים וחפצים מתקופות שונות, המוצגים במוזיאוני טבע מדגימים ומאפשרים היכרות עם פרטים שונים וכך הלאה.
מוזיאוני אמנות,למשל, מנגישים לציבור הרחב יצירות אמנות שלעתים אינן נגישות באופן רגיל ואפילו מקוון. לצד ההצגה הם גם משמשים למחקר אקדמי ואמנותי, תוך שימור ולימוד של המורשת התרבותית, תיעוד של יצירות אמנות היסטוריות וייחודיות מתקופות ותרבויות שונות.
יש למוזיאונים גם תפקיד חינוכי, בעצם האפשרות של המבקרים ללמוד דרך יצירות אמנות, על סגנונות אמנות, תרבויות ותקופות היסטוריות בתולדות האמנות. אמנים צעירים או מתחילים מקבלים בהם חוויה אסתטית ורגשית, שנותנת השראה ומעוררת יצירתיות והעשרה תרבותית.
מחקרים מראים שביקורים בהם מחזקים זהות תרבותית, מגבירים אמפתיה, או הזדהות וקשר בין-תרבותיים ומשפרים לכידות חברתית. סקר של UNESCO משנת 2022, למשל, מצא ש-87% מהמבקרים במוזיאונים דיווחו על הבנה טובה יותר של תרבויות אחרות.
בהיבט החינוכי, מראים מחקרים עדכניים שלמידה במוזיאונים משפרת זכירה ארוכת טווח ב-70% בהשוואה ללמידה פרונטלית, בכיתה מסורתית, מהסוג המקובל. מחקר מ-2023 באוניברסיטת הרווארד הראה שתלמידים שביקרו במוזיאונים לפחות פעמיים בשנה הציגו שיפור של 23% בחשיבה ביקורתית ו-17% בכישורי פתרון בעיות.
הנה הסבר לקיומם של המוזיאונים (מתורגם):
https://youtu.be/MHo928fd2wE
פעם, לפני שנולד מוסד המוזיאון, האמנות הוצבה בכנסיות (מתורגם):
https://youtu.be/qfITRYcnP84
ומוזיאון מודרני למוסיקה וכלי נגינה:
https://youtu.be/xBbGHk0KArI?long=yes
בואו לביקור וירטואלי 360 מעלות במוזיאון:
https://youtu.be/Z_thn4ui5DY?qr=yes
למה בעלי חיים צריכים הסוואה?
הסוואה בעולם החי דרושה לבעל חיים, לעתים כדי להגן על עצמו מטורפים ולעיתים כדי לטרוף בעצמו.
גמל שלמה נראה לעיתים כמו גבעול ושממית רחבת זנב מצוידת בעור שדומה לקליפת גזע של עץ ובזנב שדומה לעלה. שניהם משתמשים בהסוואה כדי להסתתר מפני טורפים.
לעומתם הזיקית מסווה את עצמה בצבעים שונים וכשמתקרב אליה טרף היא שולחת אליו בהפתעה את לשונה הארוכה ולוכדת אותו.
גם הדיונון משתמש בטריק דומה במים וגופו משנה צבעים כל הזמן, בהתאם למשטח שלידו או מעליו הוא נמצא.
ראו באאוריקה בתגית "הסוואה, בעלי חיים" את השיטות השונות שמשמשות בעלי חיים כדי להסוות את עצמם.
הנה הסוואות מדהימות - ללא מילים:
https://youtu.be/GFUiCsUSzyw
זיקית מחליפה צבעים במהירות, כדי להסוות את עצמה:
https://youtu.be/ioblgpA5eTo
בעלי חיים עם הסוואה טובה (עברית):
http://youtu.be/fZ7w4S5vN_8
וסרטנים שמסווים את עצמם בצורה מושלמת מכל מה שיש סביבם:
https://youtu.be/rUfp5lhtML0
הסוואה בעולם החי דרושה לבעל חיים, לעתים כדי להגן על עצמו מטורפים ולעיתים כדי לטרוף בעצמו.
גמל שלמה נראה לעיתים כמו גבעול ושממית רחבת זנב מצוידת בעור שדומה לקליפת גזע של עץ ובזנב שדומה לעלה. שניהם משתמשים בהסוואה כדי להסתתר מפני טורפים.
לעומתם הזיקית מסווה את עצמה בצבעים שונים וכשמתקרב אליה טרף היא שולחת אליו בהפתעה את לשונה הארוכה ולוכדת אותו.
גם הדיונון משתמש בטריק דומה במים וגופו משנה צבעים כל הזמן, בהתאם למשטח שלידו או מעליו הוא נמצא.
ראו באאוריקה בתגית "הסוואה, בעלי חיים" את השיטות השונות שמשמשות בעלי חיים כדי להסוות את עצמם.
הנה הסוואות מדהימות - ללא מילים:
https://youtu.be/GFUiCsUSzyw
זיקית מחליפה צבעים במהירות, כדי להסוות את עצמה:
https://youtu.be/ioblgpA5eTo
בעלי חיים עם הסוואה טובה (עברית):
http://youtu.be/fZ7w4S5vN_8
וסרטנים שמסווים את עצמם בצורה מושלמת מכל מה שיש סביבם:
https://youtu.be/rUfp5lhtML0
