סיכת ביטחון (Safety Pin) היא המצאה קטנה, נראית שולית ולא משהו מיוחד, אבל היא פתרה בעיה כואבת לאדם, כואבת תרתי משמע. הגאונות שלה מתבטאת גם בפתרון המבריק והפשוט כל כך לחיבור של בדים וגם בבטיחות הנהדרת שלה, בכך שהסיכה הקלאסית נחבאת בה ולא מסכנת בנעיצה כואבת בעורו של הלובש או המשתמש בה.

סיכת ביטחון היא אביזר רכיסה שבו נכללים סיכה, מנגנון קפיצי וחבק שמכסה את קצה הסיכה ומונע ממנו לדקור. זו אחת ההמצאות המרהיבות בפשטותן, שנועדה להדק או לחבר בדים, באופן זמני כמובן ותוך שמירה על קלות הפעלה ובטיחות מירבית.

הממציא וולטר האנט (walter Hunt), או בקיצור וולט, גם הוא דמות מדהימה. הוא מגדולי הממציאים ואחד המוחות הפוריים ביותר בתחום ההמצאה והפתרונות. מנגד, הוא אחד הממציאים הכי פחות מוכרים בעולם, כולל במולדתו - ארצות הברית.

המדהים הוא שסיכת הביטחון המודרנית אינה הראשונה שנועדה לפתור את בעיית הרכיסה של בדים. ב-1849 היא הומצאה מחדש על ידי וולטר האנט, אבל מקור הרעיון, אם כי במימוש פחות מוצלח בהרבה, היה ביוון העתיקה. שם השתמשו באביזר דומה לסיכת הביטחון המודרנית שנקרא פיבולה ונשכח. ביוון העתיקה הוא שימש לרכיסת בגדים ותכשיטים כמו סיכות בגד, אך נשכח והתגלה רק כממצא ארכאולוגי, בעיר מיקנה.

סיכת הביטחון נחשבת לאביזר שימושי ויומיומי, אך היה שלב בהיסטוריה שבו היא הפכה למרכיב אופנתי של ממש. זה היה בשנות ה-80 של המאה הקודמת, עת הפכה סיכת הביטחון גם לאביזר אופנה. מדובר בתרבות הפאנק, עם האופנה המובחנת שבחרו לעצמם חובבי הז'אנר. הם אמצו את סיכות הביטחון כאמצעי קישוט שכיח לבגדים בסגנון הפנקיסטי.

בתחילה אומצה סיכת הביטחון על ידי הפנקיסטים בשביל הצורך לחבר יחד בגדים מרופטים, קרועים ומחוררים. די מהר הם גם חיברו באמצעותה טלאים עם מסרים וסמלי להקות שהם אהבו, לצד האחורי של הז'קט או הבגד. לעתים הם גם תחבו את סיכת הביטחון לחורי עגילים באוזן, כסוג פשוט וחתרני של מעין "עגילי פאנק".


הנה המצאת סיכת הביטחון:

https://youtu.be/u2La7s3Z5uE


על הגאונות של סיכת הביטחון והתחכום בפשטותה:

https://youtu.be/jzyBsJg1iZY


אופנת הפאנק השתמשה בסיכות ביטחון:

https://youtu.be/d3AW4L3VS3M


הפחד ממגמות שנאה בארצות הברית של טראמפ הזניק את סיכת ביטחון כסימן לתמיכה:

https://youtu.be/kw9YdqjaXzo


וממציא סיכת הביטחון הפורה וחריף המחשבה, שכמעט איש לא מכיר:

https://youtu.be/fYSQuCxJILE?long=yes

יוהאן סבסטיאן באך, אחד משלושת גאוני המוסיקה הגדולים בהיסטוריה (ביחד עם בטהובן וברהמס), הותיר אחריו מורשת עצומה. אך בשנות ה-60 הצליחה להקת רוק צעירה להפוך אותו גם להיסטריה.

זה קרה כשיצא "בהיר יותר מחיוורון" (A Whiter Shade of Pale) - בלדת ענק של להקת רוק בריטית בשם פְּרוֹקוֹל הארוּם, בלדה שמנגינת הליווי והסולו שלה נוגנו על אורגן האמונד והפכה מפורסמת ומצליחה בכל העולם.

הלהיט הזה היה כל כך מדויק, מלודי ויפה שהוא הפך כמעט מיד לקלסיקת רוק. אבל לא כולם יודעים שנעימה מוכרת זו נכתבה בהשראת שתי יצירות של באך. האחת היא "אריה על מיתר סול", והשנייה היא קטע מהקנטטה מס' 140 בשם "התעוררו נא, קורא הקול" (Wachet auf, ruft uns die Stimme).

כך הפך באך, שכבר מזמן היה לחביב נגני הג'אז, גם לכוכב הקלאסי המוערך ביותר של "דור הפרחים", ההיפים, צעירי שנות ה-60, שכל כך אהבו את השיר הבהיר של להקת "פרוקול הארום" ושדורות ימחו דמעה מטפורית או אמיתית של געגוע, בכל פעם שישמעו אותו מאז.


הנה האריה של באך:

https://youtu.be/pzlw6fUux4o


השיר מהקנטטה מספר 140:

https://youtu.be/hf8xr4KGBaU


והלהיט "בהיר יותר מחיוורון" של להקת הרוק פְּרוֹקוֹל הארוּם (Procol Harum):

https://youtu.be/WS8bbcamo90


חיבור מחמיא בין האריה והשיר, בתזמורת סימפונית עם גיטרת רוק:

https://youtu.be/cL7iNPbWYLg


פרוקול הארום ב-2006, עם תזמורת סימפונית ומקהלה בדנמרק:

https://youtu.be/St6jyEFe5WM


חוזה פליסיאנו בגרסה הספרדית "Con su blanca palidez":

https://youtu.be/HB7pKrKzxH0


וגרסת האייטיז של אני לנוקס המצמררת:

https://youtu.be/mYGsmDtVIyE

להקת "בנה של אפרודיטה" הייתה מורכבת מכמה חברים יוונים, כשבמרכזה שני מוזיקאים, זמר וקלידן. הראשון הוא דמיס רוסוס, מי שקולו הגבוה הפך אותו לזמר נודע ומצליח, גם כסולן הלהקה וגם בקריירת הסולו שלו בהמשך, שזיכתה אותו בהצלחה מסחררת לאורך כל חייו.

השני הוא ונגליס, קלידן מוכשר שעתיד להפוך לאחד המוסיקאים היוונים המצליחים בעולם הזה. בשנים הללו הוא מגלה את הסינתסייזר, חוקר את צליליו, ובמקום לחקות איתו צלילים של כלי נגינה אחרים, הוא דווקא נלהב מהצלילים שהוא יכול לייצר באמצעותו, יש מאין.

מכל מקום, לאחר שהקליטו כמה שירים ראשונים, יצאו חברי הלהקה לפריז. הם רצו לזכות בחוזה הקלטות עם חברה מצליחה ועולמית. אלא שתוך כדי השהייה בעיר האורות, התרחשה ביוון מהפכה. מספר קולונלים מהצבא היווני השתלטו על המדינה והשליטו בה משטר דיקטטורי. איש מהם לא יכולהיה לנסוע ליוון. מנגד, גיטריסט הלהקה, ששהה באתונה בזמן המהפכה, נשאר תקוע ביוון ולקח זמן עד שהצליח לבוא ולהתאחד עם להקתו המצליחה.

חברי הלהקה נשארו בפריז ובשל המצב החדש לא יכולים היו לשוב לאתונה. בפריז הם הקליטו ויצאו להיטים רבים. השיר "גשם ודמעות" הוא אחד מהם. הוא נוצר לאחר שב-1967 היה השיר "בהיר יותר מחיוורון" של להקת פרוקול הרום שיר הקיץ המצליח ביותר בעולם. אנשי חברת התקליטים של הלהקה, חברת "מרקורי רקורדס", הציעו שלשנה הבאה הם ינסו ליצור את להיט הקיץ העולמי שיצליח כך.

ההמלצה הייתה שהם יקליטו שיר שמבוסס על מוסיקה קלאסית, כמו שעשו שנה לפני כן חברי "פרוקול הרום". בהמלצת אנשי הלייבל בחר ונגליס את הקנון ברה מז'ור של פחלבל והשתמש בו ההרמוניה לשיר מקורי של הלהקה.

השיר היה "ריין אנד טירס" (Rsin and Tears), בעברית "גשם ודמעות". הוא אכן הפך ללהיט ענק של הלהקה ומכאן היא התפרסמה עוד יותר וזכתה להצלחה רבה באירופה ובעולם.


הנה השיר "זכרונות" של מארון 5:

https://youtu.be/vxnEYvskP9w


להקת הרוק המתקדם "בנה של אפרודיטה" מבצעת את "גשם ודמעות":

https://youtu.be/IJx0IcR_AKQ


דמיס רוסוס וסיפור השיר בהשפעת הקנון של פחלבל:

https://youtu.be/Q4UMI-Rw0oU


ומהתקליט של הלהקה:

https://youtu.be/UTdkDwyteYA


כיצד שאבו עשרות שירים את ההרמוניה הנפלאה של הקנון של פחלבל לשלל סגנונות של פופ:

https://youtu.be/_PC6jwoHyOk?long=yes


ועוד שירים רבים שנלקחו מיצירות קלאסיות כמוה:

https://youtu.be/yknBXOSlFQs?long=yes