שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו השיבוש ומהי חדשנות משבשת?
"חדשנות משבשת" (Disruptive innovation), או "טכנולוגיה משבשת", הם מונחים זהים, המתארים חדשנות המובילה ליצירת שוק כלכלי חדש. בניגוד להקשר השלילי של המילה "שיבוש", כאן מובנו הוא לגמרי חיובי. מדובר בפיתוח של פתרונות טובים יותר לבעיות קיימות, כמו גם פתרונות לבעיות שלא ידענו שעומדות בפנינו. הסיבה? - ככל שיש חידושים, כן מתגלים אתגרים ובעיות מורכבים ומרתקים יותר.
אבל השיבוש לא סתם יוצר שוק חדש. הוא מרעיד ומשנה שוק קיים, דוחק ומחליף את השחקנים המסורתיים שבו ומייצר במקומו שוק חדש, המשפר את המצב בתחום, בדרך כלל לטובת הצרכנים והמשתמשים בו.
את המונח "חדשנות משבשת", טבע לראשונה הפרופסור כריסטנסן קלייטון מאוניברסיטת הווארד ומקורו הוא בעולם הטכנולוגיה.
איך זה קורה בפועל?
בבסיס השיבוש של שוק מצוי הערעור על האופן שבו הוא פועל וההתבססות שלו על פיתוחים קודמים ומיושנים. החדשנות המשבשת לא נובעת מעצם החידוש הטכנולוגי או החדשנות שלו, אלא מההשפעה הטכנולוגית המשמעותית על המשתמשים והאופן שבו הם מקבלים את הפתרון. כשאלו משתנים באופן דרמטי, כנראה שהשוק חווה שיבוש.
מי שמובילים חדשנות משבשת הם לרוב מיזמים "משבשי שוק". לרוב החדשנות המשבשת נולדת מטכנולוגיה "משנת משחק", או באנגלית גיימצ'יינג'ר (Game changer). טכנולוגיה כזו יכולה להתבסס על תהליכי פיתוח חדשים, המאפשרים ומממשים את הפוטנציאל לשיבוש של הסטטוס קוו הקיים בתחום.
מי שפיתחו טכנולוגיה כזו, מביאים לכך שאחריה זה נתפס כמיושן, טפשי, יקר ולא יעיל, לעשות את הדברים כמו בעבר. למשל, להתקשר לתחנת מוניות כדי להזמין מונית בעולם שיש בו אובר או גטאיט, ללכת לספריית וידאו בעולם עם נטפליקס, לקנות דיסקים בעולם שיש בו ספוטיפיי, או לקרוא בעשרות כרכים מסורבלים ולא מעודכנים של אנציקלופדיית נייר מודפסת, בעולם שיש בו ויקיפדיה.
כשחברה מייצרת שיבוש (בלעז "דיסראפשן"), היא מביאה לשינוי בדרך שבה בני אדם מתנהלים. השינוי הזה מייצר בדרך כלל ערך מוסף בחברה האנושית. ועדיין, כל חברה עסקית מעוניינת לייצר רווחים ולמנף את השינוי לרווח כלכלי למשקיעים ולמייסדים שלה. לכן חברות משבשות שוק צומחות בדרך כלל במהירות והופכות ל"חדי קרן", השוות מעל מיליארד דולר.
מיזמים כאלה הם למשל אובר, אמזון, אייר בי אנבי, נטפליקס, ויקיפדיה, ג'ימייל, ווייז, יוטיוב, ווטסאפ, ווייוורק ובתחום החומרה שורת המוצרים משבשי השוק שהוציאה חברת Apple בהנהגת סטיב ג'ובס, בהם שיבשה שווקים אדירים, מהאייפוד שהחליף את הווקמן ונגני המוסיקה הפרימיטיביים, דרך האייפון שעיצב מחדש את שוק הטלפונים הניידים והביא לירידה דרמטית בשימוש במחשבים אישיים ואפל מיוזיק שהחליפה את חנויות הדיסקים.
קורבנות הדיסראפשן הן לרוב חברות מיושנות שייצגו את השוק ששובש בחדשנות. ביניהן ניתן להזכיר את האנציקלופדיה בריטניה, שנכתבת בידי מומחים והובסה על ידי האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה, את חברת קודאק שנשארה תקועה על מצלמות פילם בזמן שהעולם עבר לשימוש במצלמות דיגיטליות, את חברת אוליבטי שייצרה מכונות כתיבה בעולם שנשטף בצונאמי של מחשבים אישיים, או בחברות כמו נוקיה ואריקסון שהאייפון והטלפונים החכמים שבאו אחריו הותירו חסרי מענה.
שווקים שונים שלמים שעברו שיבוש הולכים ומייתרים "שחקנים" עסקיים בני מאות שנים. כך נעלמים ונחלשים דרמטית העיתונים, לטובת אתרי חדשות ורשתות חברתיות. כך מוחלפים שדכנים בידי אפליקציות ההיכרויות כמו טינדר, חנויות מוסיקה בידי שירותי סטרימינג כמו ספוטיפיי, חנויות פיזיות בידי אתרי מכירות כמו אמזון ועלי אקספרס וכך הלאה.
הנה החדשנות המשבשת:
https://youtu.be/ystdF6jN7hc
אפליקציית שיתוף נסיעות משבשת שוק (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
עוד על חדשנות משבשת:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
יש עסקים שמבינים ולכן מעבירים את עצמם לשיבוש עסקיהם שלהם בחדשנות:
https://youtu.be/8d32Ps1VYAk
כך נולד השינוי בעסק המתאים את עצמו:
https://youtu.be/maKZ24qq-Ec
אבל זה לא שיבוש אלא שיפור:
https://youtu.be/XI9jB3rPttI
וזה הרבה יותר גדול, כי בעולם של היצע וביקוש האינטרס של כולנו שלכולנו יהיה טוב (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
כיצד נפלה יצרנית הטלפונים הניידים המובילה נוקיה?
יצרנית הטלפונים הניידים "נוקיה" (Nokia) הייתה עד שנת 2008 יצרנית הטלפונים הניידים המצליחה בעולם. הטלפונים שלה הובילו את השוק ונחשבו לאיכותיים ביותר והנחשקים מכולם.
זו לא הייתה יצרנית ממדינת ענק או אימפריית הייטק, כמו ארצות הברית או יפן וודאי לא ענקית ייצור כמו סין או דרום קוריאה. נוקיה היא חברה פינית. היא ופינלנד היו פעם מילים נרדפות. למעשה נוקיה, בתור חברה מפינלנד כל כך הצליחה עד כדי כך שדיברו אז עליה במונחים של "חברה שיש לה מדינה".
אז איך נפלה חברת הסלולר הענקית של פעם מהאולימפוס של הסלולר?
נתחיל מ-1871 בה הוקמה חברה לא גדולה לעסקי עץ. עם הזמן היא התפרשה לתחומים נוספים, מייצור מוצרי גומי, כבלי חשמל ואלקטרוניקה. בשנות ה-80 קנתה נוקיה חברת טלפונים ניידים בשם "מובירה". היא יצרה את חלוצת הרשתות הסלולרית בעולם והשיקה את הטלפון הנייד הראשון לרכב. בהמשך נוקיה השתלטה על העולם והשוק הסלולרי והתרכזה בו. בשנת 2007 שווי השוק שלה היה 110 מיליארד אירו.
שנה אחר כך מגיעה תחילת הסוף של נוקיה. זה היה ביום שבו הכריז סטיב ג'ובס על מה שיהפוך לסיוט של היצרנית הפינית ולמפרק הלא רשמי שלה - מכשיר האייפון של חברת "אפל". מכשיר ששינה את העולם הסלולרי ברגע בו הוכרז, בדיוק כמו קודמו האייפוד ששינה את עולם נגני המוסיקה הניידים פחות מעשור לפני כן, רק במהירות גדולה פי כמה.
בעוד האייפון הולך וכובש את העולם בסערה, נוקיה נאחזה במערכת ההפעלה הבסיסית סימביאן שאין לה שום יכולת לעמוד בפני הפופולריות והאפיל (שימו לב למשחק המילים...) של iOS מבית אפל ואפילו של מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, שהגיחה די מהר כמעט משום מקום ונתנה פייט לאפל, עד שהשתלטה בעצמה כמערכת הפעלה על עולם המובייל, לפחות בכמות המכשירים שמריצים אותה - יותר מאלה של אפל.
נוקיה, עם גראפים קשים, צנחה בהכנסות שלה מהאולימפוס להר מירון. 4 שנים אחרי הכרזת באייפון שווייה צנח מאותם 110 מיליארד אירו ל-6.3 מיליארד בלבד.
היסטורית, נוקיה הפכה לקורבן של חדשנות משבשת, עוד מקרה של קורבן צונאמי טכנולוגי שהופך את המוצרים שלה למיושנים ולא רלוונטיים באחת.
וכך, משהיא מתייאשת מהמאבק חסר התוחלת להילחם במפלצות החדשות, נאלצת נוקיה למכור את חטיבת המובייל שלה למיקרוסופט. האחרונה, גם היא לא ממש מצליחה לעמוד בתחרות עם שתי המעצמות הסלולריות החדשות, מוכרת את זכויות השימוש במותג נוקיה לחברה פינית אחרת וזו מצליחה לייצר טלפונים לא רעים ולמכור מצוין במזרח, כשהיא משתמשת במותג נוקיה בתבונה ובהצלחה די מרשימה.
אז היום נוקיה כחברה כמעט ולא קיימת. אבל המותג, בידי בעליו החדשים, ממשיך לפרוח, לשמור על אמינותו כתמיד ולהסתפק בשווקים זולים בעולם השלישי ושוקי נישה כמו טלפונים לא חכמים, שיש להם לא מעט דרישה בעולם, כולל אצלנו כטלפונים כשרים לחרדים. יתכן שבעת קריאת הערך גם השווקים האלה קטנו או גדלו.
אבל מהסיפור של נוקיה אפשר בעיקר להתרשם כיצד נופלות גם הענקיות ביותר, אם הן לא מצליחות לשמור על חדשנות ויצירתיות עסקית, לא מתעוררות בזמן לעבודה וממשיכות לנמנם על זרי ההצלחה ומתחת לשמיכה החמימה, כשבחוץ מתחוללת סערה כמו זו של הסמארטפון.
הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת נוקיה (עברית):
https://youtu.be/xcXAaZrC0iA
באנגלית:
https://youtu.be/hKN6wbLnlB4
פרסומת נוקיה מ-2004:
https://youtu.be/DRBusVykhgo
היא מייצרת גם היום סמארטפונים טובים אבל זו כבר לא נוקיה המקורית (עברית):
https://youtu.be/kpXuB25w-o4
והחברות החדשות של פינלד (עברית):
https://youtu.be/4QeMvyd2Evs
איך הפסידה קודאק את השוק בו שלטה ופשטה רגל?
את הסיפור של חברת קודאק לומדים בבתי ספר לעסקים, בתור דוגמה מצוינת לחברה שלא קוראת השוק נכון ועד כמה עמוק הבור שאליו היא נופלת.
קודאק (Kodak), שנוסדה בסוף המאה ה-19, הייתה לאחת החברות המצליחות בהיסטוריה של המאה ה-20, הייתה אולי החברה המצליחה ביותר של עולם הצילום. היא המציאה בין השאר את גליל הפילם, יצרה את ה"קודאכרום" - סרט הצילום הצבעוני הראשון וכללית, הייתה חברת הצילום החשובה בעולם האנלוגי.
הטרגדיה העסקית של חברת הענק החלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, כשסטיבן ססון, אחד ממהנדסיה, המציא את המצלמה הדיגיטלית והפך את החברה לפורצת דרך בתיאוריה. בשנות ה-80 הומצא בקודאק גם החיישן הראשון שהיה מסוגל לקלוט יותר ממגה-פיקסל.
אבל בזה תמה החדשנות של ענקית הצילום, בשנות ה-90 היא הצליחה לפספס את השלב שבו המצלמות הדיגיטליות הפכו להיט. זה התחיל כשבקודאק ראו את הרמה הנמוכה של התמונות הדיגיטליות ולא האמינו שאלה יחליפו את הצילומים האנלוגיים האיכותיים של אותם זמנים. כך, בעוד חברות יפאניות פיתחו מצלמות שהולכות ומשתפרות, קודאק המשיכה להאמין בפילם ופיתחה מצלמות עם טכנולוגיות עלובות. החברה שהייתה סמל החדשנות בעולם הצילום השתרכה מאחור.
בתחילת שנות ה-2000 הפכו סרטי הצילום של קודאק למיותרים. בשל חוסר ביקוש נאלצה החברה להפסיק לייצר מצלמות פילם והפסיקה בהדרגה את ייצור הפילם. וכאילו להוסיף מלח על פצעיה האנלוגיים, הייתה זו חברת פוג'י היפאנית, המתחרה הגדולה של קודאק, שהםכה לכוכבת שוק הצילום הדיגיטלי. היא הלכה והתחזקה, על חשבון נתח השוק של קודאק כמובן. בעיניים כלות ראתה הנהלת "קודאק" כיצד הצילום הדיגיטלי, שנולד במעבדותיה שלה, הולך ומשתלט על עולם הצילום והיא נותרת מאחור.
בשלב מסוים נראה היה שקודאק מצליחה לחזור לשוק. היא פיתחה חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל מחיריה היקרים אל מול היצרנים המתחרים מהמזרח הרחוק, לא עשו לה טוב.
הכל החל להסתיים בשנת 2009. אז הודיעה קודאק על הפסקת ייצור ה"קודאכרום". בעבר זה היה סרט הצילום הצבעוני והנמכר בעולם, הפילם שהיה לסמל הצילום האנלוגי הפופולארי, זה שהיא המציאה ושהמליך אותה בעבר על התעשייה כולה. בשנת 2012 הגישה החברה בקשה לפשיטת רגל ונפטרה ממרבית נכסיה.
הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת קודאק:
https://youtu.be/zkwdwcl0EAE
כך המציא טכנאי בקודאק את המצלמה הדיגיטלית, שתביא לחורבנה של קודאק עצמה:
http://youtu.be/CpS-DKbyQEI
על ההתדרדרות של חברת קודאק, לאחר שלא קראה נכון את מהפכת הצילום הדיגיטלי:
https://youtu.be/wwfwr8eYP50
וזה מה שנשאר היום מאחת החברות ששינו את העולם:
https://youtu.be/JDzQ1gx71EI
מהם חללי עבודה משותפים ומה הפך אותם להצלחה כל כך גדולה?
חללים משותפים (Collaborated spaces) ובעיקר חללי העבודה המשותפים (Co-working Space), היו לפני עשור הדבר החדש בתחום העבודה המשרדית, במיוחד בתחומי הסטארטאפים וההייטק. אם בעבר רבים העדיפו לעבוד מהבית, הרי שדברים מתחילים להשתנות.
אבל למה בעצם? מה רע בלעבוד בבית? - מה לא טוב בשעות גמישות, בעבודה בפיג'מה, בחסכון כשלא אוכלים בחוץ ובהפסקה בכל פעם שנמאס מהעבודה... ובכן, מי שניסו זאת לתקופה ארוכה יודעים שקשה מאד להעביר ימי עבודה שלמים בבית כשאתם לבד, ללא מישהו לדבר איתו. ואגב, גם כשבני הבית נמצאים, במיוחד הפעוטות והילדים, קשה מאד להתרכז ולעבוד בשקט.
כשנוסדה חברת WeWork' בשנת 2010 היא סחפה רבים אליה ומתחם העבודה השיתופי החליף עבור רבים את בתי הקפה שבהם הם נהגו לעבוד בעבר. הוא הציע סוג של שילוב בין מקום עבודה מסודר, ביחד עם אווירה נעימה וחברתית יותר של עצמאים ויזמים.
מתחמי העבודה המשותפים פתוחים 24 שעות ביממה ועושים ככל יכולתם להקל על היזמים. הם מציעים חללי עבודה משותפים, אך גם משרדים לצוותים קטנים, תאי שיחות טלפון סגורים שמאפשרים לדבר בקול, בלי להפריע לשאר העובדים, פינות הסבה שמאפשרות לעבוד על הספה (כמו בבית..), חדרי ישיבות, מרחב משותף למפגשים, מטבחים יוקרתיים, אינטרנט אלחוטי חופשי ושירותי משרד שונים, כולל מדפסות, מקרנים, לוחות חכמים ועוד. במרבית המתחמים הללו יש קפה ובירה ללא הגבלה, לעתים גם נשנושים וכדומה.
ואכן, מה שפנה במקור לסטארטאפים הפך עם הזמן למשוך גם חברות קטנות ובינוניות ורבות מהן מעדיפות כיום לשכור משרדים במתחמי העבודה המשותפים ולשכוח מכל ה"בלגן" שקשור בשכירת משרדים, תחזוקתם, הניקיון וניהול כל החשבונות הכרוכים בהם. כך יכולים היזמים, או המנהל ועובדיו, לתעל את האנרגיות שלהם לעבודה האמיתית, במקום לבזבז זמן ואנרגיה על ניהול משרד, חשוב ככל שיהיה.
למעשה, מתאימים החללים המשותפים את עצמם לסגנון העבודה הייחודי, לנוחות ולצרכים של כל אחד מהם - מי לעבודה בעמדה בחלל הפתוח ומי להשכרת משרד למספר שעות, או לשבועות וחודשים, מי בעמדת עבודה, במשרד או ב"אופן ספייס", מי לצורכי עבודה מתמשכת ומי לפגישות עסקיות מזדמנות.
כמובן שחללי עבודה כאלה יוצרים גם אווירה קהילתית מיוחדת, נטוורקינג קבוע ומתמשך היוצר קשרים, בין אנשים שמגיעים מתחומים מגוונים, יכולים להעשיר איש את רעהו, לסייע בפתרון בעיות, בשירותים מקצועיים זה לזה וכדומה.
אבל יש שם עוד משהו... בחללי העבודה המשותפים הללו מצליחים להעניק ליזמים הצעירים, לאנשים עם חלום להקים מיזם שישנה את העולם וינהיג את התחום שלו, את ההגשה של הדבר האמיתי. הנה הם עובדים במשרד, שמרגיש הייטק, נותן פינוקים ותנאים של הייטק והופך לא רק עניין חברתי ונוחות ניהולית, אלא גם הגשמה מוקדמת של החלום הסטארטאפיסטי שלהם.
זעזוע מסוים נרשם בתחום, כשבשנת 2019, לאחר התרחבותה וטרם היציאה שלה להנפקה, נחשפו חובותיה הגדולים של חברת WeWork. הנפקתה נדחתה לספטמבר 2021, עת התמזגה החברה במיזוג ספאק ונכנסה לבורסה של ניו יורק. המשבר הכלכלי שבא השנה שאחריה פגע בה גם הוא, הן בגלל עליית הריבית והן בשל ירידת ערך שטחי הנדל"ן בערים הגדולות. עוד גרם למשבר המשבר בהייטק, שהביא לקוחות רבים של WeWork לבטל חוזים. אדם נוימן, המייסד המרכזי שלה, הודח מהחברה, תוך שהוא מקבל חבילת פיצויים ששוויה מיליארד דולר. ב-2023 הכריזה מה שהייתה ענקית החללים המשותפים על פשיטת רגל, כשאותו נוימן מבקש לקנות את החברה בחזרה בכדי למנוע זאת ומסורב.
הנה עולם חללי העבודה המשותפים:
https://youtu.be/HYlwYjRPbPo
ביקור וירטואלי ב-360 מעלות VR:
https://youtu.be/CagEhBNN-AE
חללי העבודה המשותפים מתאימים למילניאלנס בול:
https://youtu.be/2QCySNv7cxA
ויש חללי עבודה משותפים גם למעצבים ואדריכלים (עברית):
https://youtu.be/C7uRfN7d-PM
מה הייתה בעצם Wework שהובילה את העולם הזה?
https://youtu.be/J98sYPOZWEs
על עלייתה ונפילתה של WeWork:
https://youtu.be/X2LwIiKhczo?long=yes
מהם אתרי שיתוף דירות וחדרים דוגמת Airbnb?
נניח שמישהו שוכר דירה יקרה והוא רוצה להקל על עצמו בהוצאות שכר הדירה, מה הוא יוכל לעשות? - האתר Airbnb למשל, הציע לבעלי דירות להשכיר את דירתם או חלק ממנה, לתיירים או מבקרים בעיר. תוך זמן קצר הוא הפך לאחד האתרים המצליחים בעולם. ככה זה כשאתה חוסך לתיירים ומטיילים כסף רב במהלך הטיול או החופשה ובו-בזמן מאפשר לבעלי דירות ובתים להתפרנס או לפחות להשלים הכנסה.
לצד החיסכון הכספי, אתרים כמו airbandb ו-Housetrip מיועדים למטיילים שמחפשים את החוויה האותנטית ולא התיירותית. אנשים רבים אוהבים את החוויה של בילוי חופשה בין תושבי המקום, כחלק מהמקומיים, בשכונות המגורים, עם הבילויים והאוכל המקומי ולא במלונות מנוכרים ויקרים.
הכלכלה הזו קיבלה מהר מאוד תנופה והתפתחה לתצלחה של ממש. משיתוף חדר בבית היא הפכה לחברה להשכרה של דירות שלמות והתחברה לטרנד של כלכלת החלטורה, או הגיק אקונומי. זה אומר שרבים החלו לעבוד בהכנת הדירות להשכרה, ניקוי, קבלת האורחים וטיפול בהם בזמן השהייה במקום. כך נוצר ענף תעסוקה חדש לחלוטין ותעשייה של השכרת חדרים ודירות לחופשה ולטווח קצר.
כך, במהלך התפתחות מהירה מאד של התחום, גם השתלטו עליו חברות מסחריות, בעלי הון ומשקיעים מקצועיים. הללו רוכשים דירות והופכים אותן לדירות להשכרה יומית. למעשה, הם מנהלים "מלונות לרוחב" - אוסף של דירות להשכרה יומית, המפוזרות במקומות שונים בעיר ושהרווחים מהן גדולים, בעוד ההוצאות קטנות משמעותית מאלה של מלון רגיל.
הנה המיזם והרעיון השיתופי של הדירות:
https://youtu.be/YK5OQdxXbPM
משכירי הדירות מציגים מה טוב בהשכרת דירתם:
https://youtu.be/lVIz0ZbJikw
וכאן החברות המתחרות שמנהלות דירות כאלה (עברית):
https://youtu.be/7wAb0rqsPUQ
מהי התחבורה השיתופית ולמה מקשים עליה?
תחבורה שיתופית (Shared transportation) היא העתיד. תוכלו לקרוא עליה בתגית "תחבורה שיתופית" או בתגית "קארפול", על שם הנסיעה ביחד עם זרים. היא כל כך חשובה בעתיד, בגלל הצפיפות האדירה בכבישי העולם, במטרופולינים, הערים הענקיות בעולם.
בארץ כרגע הסיפור לא מתרומם מהר מספיק והמצב קשה. משרד התחבורה רצה ואולי אף ניסה לקדם את הנושא, אבל הגביל את ה"קארפול", כך שהנהגים לא ירוויחו כסף, אלא רק ייקחו נוסעים טרמפ, בעבור מחיר סמלי לכיסוי הוצאות הנסיעה.
האבסורד הוא שבשנים האחרונות כובשות אפליקציות ישראליות את העולם ומצמצמות באופן משמעותי את הפקקים. אפליקציות ייעודיות ומעולות, כמו Via האמריקאית, שמייסדיה ישראלים, מצליחות לעשות שם פלאים.
אצלנו זה לא קורה כרגע. זה גורם לכך שכרגע יש יותר מדי מכוניות על הכביש, האטיות זוחלת והמחיר של הנסיעה, או הפקק, או שניהם - יקר. בארץ הנסיעה השיתופית זוחלת בקצב איטי והכי קרוב שגענו אליה זה דרך פרויקט באבל המשובח בתל אביב. המיזם, שבו שותפה גם אותה חברת VIA, משלב בין אוטובוס למונית.
זה עובד כך - מיניבוסים אוספים אותך במחיר זול, כמעט מכל מקום בעיר, אחרי הזמנת נסיעה באפליקציה והמתנה בתחנת האוטובוס הקרובה שהאפליקציה הורתה. משם יסיע המיניבוס לכל מקום אחר בעיר ויביא היישר לתחנת אוטובוס קרובה לאזור המבוקש. אוטובוס, אבל בטקסי.
הנה התחבורה השיתופית וטענה שהנסיעה השיתופית תקל על הפקקים, לעומת נהגי המוניות (עברית):
https://youtu.be/ZhTrFd4XMLI
כך לא הצליחה התחבורה השיתופית בישראל (עברית):
https://youtu.be/glEJX1vrJ1A
פרויקט Bubble בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/Y3_jk7bG1cY
וההסבר לכך שבשיטה הממשלתית הנוכחית, הנהג בעצם מפסיד כסף בנסיעות כאלה (עברית):
https://youtu.be/WOYf_4ujxZA
מהם סוכני AI ומה הם עושים?
סוכני AI הם רכיבי תוכנה אוטונומיים, מבוססי AI, יישומים שנתמכים בבינה מלאכותית ומסוגלים לתפוס את סביבתם, לקבל החלטות ולנקוט פעולות להשגת מטרות ספציפיות עבורנו המשתמשים.
בשנת 2025 החלה תעשיית ה-AI במרוץ לפיתוח מה שנקראים בשפה הפופולרית "סוכנים חכמים" (AI agents), סוכני AI או LLM Agents.
אבל איך זה קורה?
סוכני AI הם עוזרים דיגיטליים בעלי יכולות לפתור בעיות. אלה לא מודלי שפה שעונים על כל השאלות האפשריות או מבצעים משימות מכל הסוגים, אבל באופן בינוני, אלא מנועי בינה ממוקדים, בעלי מומחיות ומצוידים ביכולות לשלב כלים שונים ואמצעים מגוונים בכדי להגיע לפתרונות ב"תחום מומחיותם", כלומר התחום שלשמו פותחו.
סוכני AI הם מנועי תוכנה מבוססי בינה מלאכותית שיכולים לבצע משימות באופן אוטונומי, כלומר עצמאי, בתהליך מעגלי ואיטרטיבי, כלומר עם תיקונים ושיפורים של כל שלב שלא השיג את מטרתו, עד להשגת התוצאה.
מטרתם של סוכני AI טובים היא לחקות את תהליכי התכנון והביצועים הכי טובים של בני אדם מוכשרים ומיומנים בתחומם ומעבר להם...
הבינה המלאכותית מאפשרת כיום לסוכן AI שכזה לבצע פעולות בעצמו. בניגוד לכלי GenAI שמתמקדים בדרך כלל ביצירה של תוכן כמו טקסט, תמונות, סרטונים ומוסיקה - הסוכנים החכמים, ה-AI Agents הללו, מיועדים לפתרון בעיות ממוקד ולביצוע של משימות מורכבות.
סוכן AI מבין שפה טבעית לחלוטין והתקשורת איתו פשוטה ורגילה ולא מחייבת מיומנות מיוחדת, מצידנו בני האדם.
סוכני ה-AI נקראים כך מכיוון שהם עושים את העבודה במקום המשתמש. הם יודעים לדמות התנהגות ויכולות אנושיות, אך בה בעת גם יכולות לא אנושיות. במילים אחרות, סוכני בינה כאלה ממירים את הידע של כיצד לעשות דברים ליכולת אמיתית לעשות אותם ולעשייה ממוקדת כזו, לפי צרכי המשתמש.
סוכנים בינתיים כאלו מאפשרים אוטומציות של פעולות מורכבות ותובעניות מבחינת זמן ובכך הם מביאים להחזר השקעה מהיר. לארגונים וחברות הם מאפשרים להגדיל את הצמיחה ולחסוך לטווח הארוך הרבה כסף. הם מחליפים ויחליפו בעתיד רופאים, מהנדסים, חוקרים ועוד בעלי מקצוע רבים.
סוכן ה-AI הוא המשך של הצ'טבוטים הוותיקים והעוזרים החכמים שעזרו לנו בעשור השני של המאה ה-21. הוא הופך את האינטליגנציה של הבינה המלאכותית לפעולה וליכולות ביצוע. הוא מבין את ההוראות שלך, מעבד את המידע הזה ומספקים את מה שביקשת - תשובה, פתרון, הסבר או עזרה בהשלמת משימה.
ברגע שהוא מוגדר היטב ומצויד בכלי ה-AI המתאימים, הסוכן החכם מטפל במשימות באופן מושכל ומדויק, מתכנן, מקבל החלטות ומבצע באופן אוטומטי פעולות מעייפות ושוחקות, לצד "עבודות שחורות". כך הוא משחרר את המשתמשים להתמקד בעניינים חשובים יותר.
כשהסוכנים החכמים הללו עובדים, כולנו מבינים שהמשימה תבוצע. בהתחייבות של AI. זו מהפכה שעומדת להיות מהפכה מטורפת ומובילי הטכנולוגיה חוזים שהאייג'נטים הללו, אותם סוכני AI, יהיו התוכנות החדשות, שהעולם יהיה מלא בהם.
אבל מיהם אותם סוכנים ומה בדיוק הם מאומנים ויכולים לעשות בשבילנו?
#מה זה סוכן AI?
אם AI באנגלית הוא ראשי התיבות של בינה מלאכותית, צריך להבין שבינה מלאכותית לכשעצמה היא מוח גולמי עם ים של פוטנציאל. אבל עד שלא נשאל אותה, עד שלא נבקש ממנה לעשות משהו ספציפי, ניתן לה תפקיד או משימה, היא לא תהיה ממש שימושית.
וזו בדיוק המשמעות של סוכן חכם, או סוכן AI. אם בינה מלאכותית היא גאון עם המון יכולת, אך סוג של "ראש קטן", סוכן AI הוא ביצועיסט, בינה מעשית שבאמת נותנת עבודה. יש לה יכולות מסוימות ומוגדרות והיא מתמחה בהן ורק בהן ואותן היא מבטיחה לבצע.
במילים פשוטות, האייג'נט עם ה-AI הוא עוזר וירטואלי חכם שמסוגל לבצע בעצמו משימות ספציפיות, תוך שימוש יעיל ביכולות הבינה המלאכותית. כמו ששעון מעורר יכול להעיר אותנו בבוקר, סוכני בינה ספציפיים כאלו יכולים לבדוק ולענות על המיילים שלנו, לקבוע לנו פגישות, לערוך קניות, למכור שירותים ומוצרים ללקוחות, לתכנן טיול או חופשה בחו"ל, חיפוש באינטרנט, הזמנת טיסות, למצוא לנו בדיחות לערב סטנדאפ בכיכובנו, או לנגן לנו מוסיקה לפי מצב הרוח שלנו.
כלומר, בזמן שבינה מלאכותית עניינה להיות חכמה נורא ולדעת הכל, הסוכן החכם עם ה-AI הוא הגרסה המעשית. הוא זה שמבצע משימות מוגדרות ומבצע אותן היטב. אפשר לדמות אותו למישהו מוכשר שמתגייס לצבא ואחרי שאומן לביצוע משימות מסוימות. הוא ממתין לפקודות שיקבל, או מבצע משימות לפי זמנים ותגובות, וכשהגיע הזמן לבצע את המשימה, או כשהוא מקבל פקודה לביצוע, הוא "עושה את מה שצריך" ומבצע וממלא את ההוראות.
#איך הם עושים זאת?
התשובה הכי קצרה היא: באמצעות ביצוע של משימות בצורה חכמה, עצמאית ויעילה.
סוכני AI מאומנים ומצוידים, כך שהם יידעו כיצד להגיב הכי טוב לדרישות, למצבים ולצרכים שונים. הם מבצעים את המבוקש מהם, לאחר שקיבלו הוראות מפורטות וגם נתונים שהם צריכים לקבל או לאתר.
סוכנים מצוידי AI נבנו כך שיהיו מסוגלים להבין דרישות, לחוש את המשתמש, לפרש נתונים, להבין את הסביבה, לקבל החלטות מושכלות ולבצע פעולות מורכבות יחסית - עד שיצליחו להשיג את המטרות שהוגדרו מראש.
כך מצליחים סוכני בינה מלאכותית כאלו להגביר את היעילות שלהם עבורנו, בני האדם. הם עושים זאת למשל, על ידי אוטומציה של משימות שגרתיות שמוטלות עלינו, מה שנקרא לא פעם "עבודה שחורה".
בכך מאפשרים הסוכנים הבינתיים הללו לעובדים האנושיים שאנחנו, להתרכז באסטרטגיה ויצירתיות.
מודלי השפה הרחבים (LLMs) שבהם הם מצוידים מאפשרים לאייג'נטים הללו לבצע משימות בצורה עצמאית ויעילה. עוד משולבים בהם מודלים מתקדמים לעיבוד שפה טבעית, מה שמאפשר להם להבין פרומפטים, הוראות, הנחיות וטקסטים בכתיבה טבעית. תוך יישום של טכניקות ניתוח מתקדמות כמו "העץ המחשבה" או "שרשרת המחשבה" (Chain of Thought) וביחד עם טכניקות ויכולות של למידת מכונה, הם יכולים להציע ביצועים מדהימים.
הסוכנים משפרים את הפרודוקטיביות, מפחיתים טעויות ומאפשרים שיתוף. חלקם ממלאים משימות מוגדרות מראש, אחרים עונים על שאלות, יש היכולים לתקשר בקול אנושי ולנהל שיחה רגילה. לעתים הם מתוכנתים לנהוג ולחשוב כאילו הם פקיד, מזכירה, מנהל חשבונות, מדענית, סוכן נסיעות או תחקירן - רבים מהם ספציפיים וממלאים משימה אחת היטב ואחרים ממלאים מגוון של משימות ואפילו בו-זמנית.
ההבנה היא שבאמצעות יכולת ניתוח של נתונים מורכבים ויכולת למידה מתמשכת הסוכנים החכמים הללו ימשיכו לפעול ולצבור ניסיון, תוך שהם הופכים ומתחדדים, לכלים נבונים ובעלי ביצועים טובים יותר ויותר.
#איך עובדים איתם?
אתם נכנסים לסוכן אינטליגנטי שאתם יודעים שמבצע משימה מסוימת ונותנים לו הוראות. מצידו, תהליך העבודה מתחיל בקבלת המטרה המוגדרת שנתתם לו. הוא מפתח במהירות הבזק תוכנית פעולה, בוחר את הכלים המתאימים לביצוע של המשימה שלא פעם הוא יפרק למשימות משנה וכאן מגיע ביצוע המשימות בפועל והערכה של התוצאות.
הכל מתבצע בצורה אוטונומית, מבלי להיעזר בכם. בדרך כלל הסוכן מסתמך על נתונים והקשרים שנאספו במהלך ה"שיחות" הקודמות שלכם ו"לומד אתכם" ומה הציפיות שלכם ממנו.
כי אחת התכונות החשובות של סוכני AI נעוצה ביכולת שלהם ללמוד ולהשתפר לאורך זמן. הם מנתחים כל הזמן את תגובותיכם והפעולות שלכם, לומדים מהמשוב שקיבלו מכם ומבצעים התאמות שישפרו את הביצועים שלהם. כך יכולים סוכני AI להתפתח ולהתאים את עצמם לצרכים המשתנים שלכם ולהגיב טוב ומדויק יותר למגוון רחב של צרכים וסיטואציות.
סוכן ה-AI מגיש לכם את התוצאות ואתם מוזמנים להמשיך ולנהל איתו דיאלוג. אפשר לבקש ממנו הרחבות ושיפורים. תוכלו גם להכניס שינויים בבקשה המקורית או עדכונים, להטיל עליו לבצע פעולות שישפרו את הדיוק למה שיתאים לצרכים שלכם וכך הלאה.
#דוגמאות?
האפשרויות כמעט אינסופיות. כבר היום יש סוכנים חכמים רבים. יש מהם שיכולים לבצע חישובים, לחפש באינטרנט, להבין תמונות, לנתח מסמכים מורכבים, לגשת למאגרי מידע ולהפעיל המון כלים נוספים.
יש סוכנים שנותנים תשובות על שאלות בתחומים שונים כמו משפטים או מיסים, אחרים בונים תכנית טיול שמותאמת לבקשותינו ולכלל המשתנים, יש שמזמינים כרטיסים להופעות או מקומות במסעדות, אחרים מנסחים טקסטים וכדומה.
בבית חכם יכול AI אג'נטי לשלוט בתאורה, בחימום ובאבטחה - על ידי שילוב עם מערכות אחרות, במטרה ליצור סביבת מגורים נוחה וקלה.
יש מהם שמבצעים אוטומציות שעושות בשבילך את העבודה, ממיינות את המיילים או מטפלות ב-To do list, כלומר ניהול המשימות האישי ועוד.
סוכני AI ייעודיים אחרים מפיקים טקסטים מותאמים אישית, למטרות כמו אימיילים, דו"חות, קורות חיים וחומרי שיווק. יכולותיהם מתגלות במיטבן כשהם מצליחים להתאים את רמת האוטונומיה שלהם, בהתאם לצרכים של המשתמשים ומטרותיהם.
הנה הסבר פשוט ולעניין של סוכני ה-AI:
https://youtu.be/wazHMMaiDEA
הבשלת היכולות של סוכנים חכמים מצוידי AI היא תוצאה של שנות התפתחות רבות:
https://youtu.be/WftLJZw6Cf8
צריך לתת סיכוי לסוכני AI חכמים (מתורגם):
https://youtu.be/xq8Ws1jyBX4
כך יוצרים סוכן AI בכלי שנקרא n8n:
https://youtu.be/6DLZK7XDOGo
סוכן AI לפיתוח כלי תוכנה ואפליקציות רשת:
https://youtu.be/aWBiZc5XKJM
הצ'טבוט המתקדם של Open AI שמשמש מתורגמן:
https://youtu.be/c2DFg53Zhvw
הכירו את ה-Projects של קלוד לבניית ושימוש בסוכני AI (עברית):
https://youtu.be/8mWR1r28ia4
הנה הסבר מקיף של סוכני ה-AI החדשים:
https://youtu.be/S9dc0y_Zesc?long=yes
סוכן ה-AI המתכנת המוביל:
https://youtu.be/Wvyc2E6OHm8?long=yes
והדגמת GPT 4o שהופך לסוכן AI ומסוגל לעשות פעולות שונות בשירותך:
https://youtu.be/DrKkKLEditU?long=yes
מיהם העוזרים החכמים שבבית המודרני?
בהמשך לעוזרים וירטואליים אישיים, כמו סירי וקורטנה, המשתמשים בבינה מלאכותית כדי להבין את המשתמש ולסייע מהסמארטפון בניהול החיים האישיים שלנו, מתפתח והולך דור של מכשירים חיצוניים, עם הבינה המלאכותית של ענקיות הטכנולוגיה, כדי לסייע לנו בניהול חיים נוחים ופשוטים יותר.
אלקסה של אמסון, ג'ארביס של פייסבוק או גוגל הום של גוגל - גם העוזרים החכמים הללו מבינים "שפה טבעית" (Natural language). הם מסתובבים בבית ובני הבית יכולים לשוחח ולתקשר איתם בדיבור רגיל ולא בשפת מחשב או בכתיבה.
מדובר במעין רמקולים חכמים, המשוטטים בבית החכם וממתינים לפקודות בני הבית. הם מסוגלים למלא הוראות מגוונות, מחיפוש מידע, דרך טיפול בהזמנות מוצרים ועד להשכמה, השמעת מוסיקה והפעלת מגוון שירותים של מפתחים עצמאיים, כמו הזמנת מוניות, שליחת פרחים וכדומה.
החזון הוא להפעיל משהו שהוא בין "באטלר" ואב-בית דיגיטלי לעולם הבית החכם ולתחום המתפתח של "האינטרנט של הדברים". כך פותחים העוזרים החכמים, לבקשתכם, את החנייה, מפעילים מזגן או הדוד החשמלי ועוד.
העוזרים החכמים והעוזרות החכמות נעשים חכמים מיום ליום וההערכה היא שהם ימלאו בבית העתיד יותר ויותר תפקידים שכיום ממלאים בני אדם, משירותי מזכירות ועזרה אישית, ועד תחזוקת בית, שירותי מודיעין, אספקת שירותים ומוצרים, הזמנת בעלי מקצוע, ארגון אירועים משפחתיים וחברתיים ועוד.
הנה ג'ארוויס של פייסבוק (בעברית):
https://youtu.be/0fNPG9SLZvc
גוגל הום של גוגל (בעברית):
https://youtu.be/LYaXf_QWnAk
אמזון אקו הוא עוזר מדומה ביתי שמדברים אליו:
https://youtu.be/vVYcOi8R8dg
העוזר החכם של EmoSpark:
http://youtu.be/odQw5BDnCRs
ואקו דוט של אמזון והעוזר החכם של גוגל:
https://youtu.be/dAsZVQvjCt8
איך ווייז הישראלית מנווטת את העולם?
אפליקציית המפות הישראלית ווייז (Waze) היא יישום לטלפון חכם שניצח את החברות הגדולות בעולם. ווייז עשתה את זה בזכות המשתמשים שלה, או במילים אחרות, בזכות היותה רשת חברתית לנהיגה. האפליקציה של ווייז הפכה בתוך שנים אחדות מהיום שבו החל הסטארטאפ הישראלי לפעול, ללהיט גדול בתחום הניווט הסולארי.
ווייז הפכה למובילת השוק בזכות תכונותיה המיוחדות, כמו ההתראות לנהגים, שניתנו על ידי נהגים אחרים, היכולת שלה להרחיק את הנהג מפקקי תנועה, על ידי הפנייה לדרכים חלופיות, או כמו ההוראות הקוליות הידידותיות לנהג.
ווייז הוכרה באופן רשמי לאפליקציה הטובה בתחום, לאחר שחברת גוגל, בעצמה מפתחת אפליקציית ניווט מצוינת בשם "גוגל מפות", החליטה לרכוש אותה במיליארד דולר. בדיעבד ההערכה היא שהקנייה הייתה גם מסיבות של בליעת היריב החזק בתחום, שלא על מנת להשמידו, כמו שעושות חברות ביג טק עצומות בדרך כלל, אלא במקרה הזה על מנת להחזיק בו ולנצל את יתרונותיו גם להמשך פיתוחו אך גם לחיזוק "גוגל מפות", המצוינת אבל לא חברתית כמו ווייז, הכלי שפיתחה גוגל עצמה.
כך הוצגה Waze בעולם, על החדשנות החברתית שלה:
https://youtu.be/aRXSWXNF-fw
כאן היא מוצגת ברשת הטלוויזיה CNN שניסתה להבין את הפלא הישראלי:
https://youtu.be/_LUJnlT2dGg
ובחיוך - האם זה מה שמתרחש מאחורי הקלעים של האפליקציה Waze (עברית):
https://youtu.be/tfiYgCaOWM4
"חדשנות משבשת" (Disruptive innovation), או "טכנולוגיה משבשת", הם מונחים זהים, המתארים חדשנות המובילה ליצירת שוק כלכלי חדש. בניגוד להקשר השלילי של המילה "שיבוש", כאן מובנו הוא לגמרי חיובי. מדובר בפיתוח של פתרונות טובים יותר לבעיות קיימות, כמו גם פתרונות לבעיות שלא ידענו שעומדות בפנינו. הסיבה? - ככל שיש חידושים, כן מתגלים אתגרים ובעיות מורכבים ומרתקים יותר.
אבל השיבוש לא סתם יוצר שוק חדש. הוא מרעיד ומשנה שוק קיים, דוחק ומחליף את השחקנים המסורתיים שבו ומייצר במקומו שוק חדש, המשפר את המצב בתחום, בדרך כלל לטובת הצרכנים והמשתמשים בו.
את המונח "חדשנות משבשת", טבע לראשונה הפרופסור כריסטנסן קלייטון מאוניברסיטת הווארד ומקורו הוא בעולם הטכנולוגיה.
איך זה קורה בפועל?
בבסיס השיבוש של שוק מצוי הערעור על האופן שבו הוא פועל וההתבססות שלו על פיתוחים קודמים ומיושנים. החדשנות המשבשת לא נובעת מעצם החידוש הטכנולוגי או החדשנות שלו, אלא מההשפעה הטכנולוגית המשמעותית על המשתמשים והאופן שבו הם מקבלים את הפתרון. כשאלו משתנים באופן דרמטי, כנראה שהשוק חווה שיבוש.
מי שמובילים חדשנות משבשת הם לרוב מיזמים "משבשי שוק". לרוב החדשנות המשבשת נולדת מטכנולוגיה "משנת משחק", או באנגלית גיימצ'יינג'ר (Game changer). טכנולוגיה כזו יכולה להתבסס על תהליכי פיתוח חדשים, המאפשרים ומממשים את הפוטנציאל לשיבוש של הסטטוס קוו הקיים בתחום.
מי שפיתחו טכנולוגיה כזו, מביאים לכך שאחריה זה נתפס כמיושן, טפשי, יקר ולא יעיל, לעשות את הדברים כמו בעבר. למשל, להתקשר לתחנת מוניות כדי להזמין מונית בעולם שיש בו אובר או גטאיט, ללכת לספריית וידאו בעולם עם נטפליקס, לקנות דיסקים בעולם שיש בו ספוטיפיי, או לקרוא בעשרות כרכים מסורבלים ולא מעודכנים של אנציקלופדיית נייר מודפסת, בעולם שיש בו ויקיפדיה.
כשחברה מייצרת שיבוש (בלעז "דיסראפשן"), היא מביאה לשינוי בדרך שבה בני אדם מתנהלים. השינוי הזה מייצר בדרך כלל ערך מוסף בחברה האנושית. ועדיין, כל חברה עסקית מעוניינת לייצר רווחים ולמנף את השינוי לרווח כלכלי למשקיעים ולמייסדים שלה. לכן חברות משבשות שוק צומחות בדרך כלל במהירות והופכות ל"חדי קרן", השוות מעל מיליארד דולר.
מיזמים כאלה הם למשל אובר, אמזון, אייר בי אנבי, נטפליקס, ויקיפדיה, ג'ימייל, ווייז, יוטיוב, ווטסאפ, ווייוורק ובתחום החומרה שורת המוצרים משבשי השוק שהוציאה חברת Apple בהנהגת סטיב ג'ובס, בהם שיבשה שווקים אדירים, מהאייפוד שהחליף את הווקמן ונגני המוסיקה הפרימיטיביים, דרך האייפון שעיצב מחדש את שוק הטלפונים הניידים והביא לירידה דרמטית בשימוש במחשבים אישיים ואפל מיוזיק שהחליפה את חנויות הדיסקים.
קורבנות הדיסראפשן הן לרוב חברות מיושנות שייצגו את השוק ששובש בחדשנות. ביניהן ניתן להזכיר את האנציקלופדיה בריטניה, שנכתבת בידי מומחים והובסה על ידי האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה, את חברת קודאק שנשארה תקועה על מצלמות פילם בזמן שהעולם עבר לשימוש במצלמות דיגיטליות, את חברת אוליבטי שייצרה מכונות כתיבה בעולם שנשטף בצונאמי של מחשבים אישיים, או בחברות כמו נוקיה ואריקסון שהאייפון והטלפונים החכמים שבאו אחריו הותירו חסרי מענה.
שווקים שונים שלמים שעברו שיבוש הולכים ומייתרים "שחקנים" עסקיים בני מאות שנים. כך נעלמים ונחלשים דרמטית העיתונים, לטובת אתרי חדשות ורשתות חברתיות. כך מוחלפים שדכנים בידי אפליקציות ההיכרויות כמו טינדר, חנויות מוסיקה בידי שירותי סטרימינג כמו ספוטיפיי, חנויות פיזיות בידי אתרי מכירות כמו אמזון ועלי אקספרס וכך הלאה.
הנה החדשנות המשבשת:
https://youtu.be/ystdF6jN7hc
אפליקציית שיתוף נסיעות משבשת שוק (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
עוד על חדשנות משבשת:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
יש עסקים שמבינים ולכן מעבירים את עצמם לשיבוש עסקיהם שלהם בחדשנות:
https://youtu.be/8d32Ps1VYAk
כך נולד השינוי בעסק המתאים את עצמו:
https://youtu.be/maKZ24qq-Ec
אבל זה לא שיבוש אלא שיפור:
https://youtu.be/XI9jB3rPttI
וזה הרבה יותר גדול, כי בעולם של היצע וביקוש האינטרס של כולנו שלכולנו יהיה טוב (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
יצרנית הטלפונים הניידים "נוקיה" (Nokia) הייתה עד שנת 2008 יצרנית הטלפונים הניידים המצליחה בעולם. הטלפונים שלה הובילו את השוק ונחשבו לאיכותיים ביותר והנחשקים מכולם.
זו לא הייתה יצרנית ממדינת ענק או אימפריית הייטק, כמו ארצות הברית או יפן וודאי לא ענקית ייצור כמו סין או דרום קוריאה. נוקיה היא חברה פינית. היא ופינלנד היו פעם מילים נרדפות. למעשה נוקיה, בתור חברה מפינלנד כל כך הצליחה עד כדי כך שדיברו אז עליה במונחים של "חברה שיש לה מדינה".
אז איך נפלה חברת הסלולר הענקית של פעם מהאולימפוס של הסלולר?
נתחיל מ-1871 בה הוקמה חברה לא גדולה לעסקי עץ. עם הזמן היא התפרשה לתחומים נוספים, מייצור מוצרי גומי, כבלי חשמל ואלקטרוניקה. בשנות ה-80 קנתה נוקיה חברת טלפונים ניידים בשם "מובירה". היא יצרה את חלוצת הרשתות הסלולרית בעולם והשיקה את הטלפון הנייד הראשון לרכב. בהמשך נוקיה השתלטה על העולם והשוק הסלולרי והתרכזה בו. בשנת 2007 שווי השוק שלה היה 110 מיליארד אירו.
שנה אחר כך מגיעה תחילת הסוף של נוקיה. זה היה ביום שבו הכריז סטיב ג'ובס על מה שיהפוך לסיוט של היצרנית הפינית ולמפרק הלא רשמי שלה - מכשיר האייפון של חברת "אפל". מכשיר ששינה את העולם הסלולרי ברגע בו הוכרז, בדיוק כמו קודמו האייפוד ששינה את עולם נגני המוסיקה הניידים פחות מעשור לפני כן, רק במהירות גדולה פי כמה.
בעוד האייפון הולך וכובש את העולם בסערה, נוקיה נאחזה במערכת ההפעלה הבסיסית סימביאן שאין לה שום יכולת לעמוד בפני הפופולריות והאפיל (שימו לב למשחק המילים...) של iOS מבית אפל ואפילו של מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, שהגיחה די מהר כמעט משום מקום ונתנה פייט לאפל, עד שהשתלטה בעצמה כמערכת הפעלה על עולם המובייל, לפחות בכמות המכשירים שמריצים אותה - יותר מאלה של אפל.
נוקיה, עם גראפים קשים, צנחה בהכנסות שלה מהאולימפוס להר מירון. 4 שנים אחרי הכרזת באייפון שווייה צנח מאותם 110 מיליארד אירו ל-6.3 מיליארד בלבד.
היסטורית, נוקיה הפכה לקורבן של חדשנות משבשת, עוד מקרה של קורבן צונאמי טכנולוגי שהופך את המוצרים שלה למיושנים ולא רלוונטיים באחת.
וכך, משהיא מתייאשת מהמאבק חסר התוחלת להילחם במפלצות החדשות, נאלצת נוקיה למכור את חטיבת המובייל שלה למיקרוסופט. האחרונה, גם היא לא ממש מצליחה לעמוד בתחרות עם שתי המעצמות הסלולריות החדשות, מוכרת את זכויות השימוש במותג נוקיה לחברה פינית אחרת וזו מצליחה לייצר טלפונים לא רעים ולמכור מצוין במזרח, כשהיא משתמשת במותג נוקיה בתבונה ובהצלחה די מרשימה.
אז היום נוקיה כחברה כמעט ולא קיימת. אבל המותג, בידי בעליו החדשים, ממשיך לפרוח, לשמור על אמינותו כתמיד ולהסתפק בשווקים זולים בעולם השלישי ושוקי נישה כמו טלפונים לא חכמים, שיש להם לא מעט דרישה בעולם, כולל אצלנו כטלפונים כשרים לחרדים. יתכן שבעת קריאת הערך גם השווקים האלה קטנו או גדלו.
אבל מהסיפור של נוקיה אפשר בעיקר להתרשם כיצד נופלות גם הענקיות ביותר, אם הן לא מצליחות לשמור על חדשנות ויצירתיות עסקית, לא מתעוררות בזמן לעבודה וממשיכות לנמנם על זרי ההצלחה ומתחת לשמיכה החמימה, כשבחוץ מתחוללת סערה כמו זו של הסמארטפון.
הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת נוקיה (עברית):
https://youtu.be/xcXAaZrC0iA
באנגלית:
https://youtu.be/hKN6wbLnlB4
פרסומת נוקיה מ-2004:
https://youtu.be/DRBusVykhgo
היא מייצרת גם היום סמארטפונים טובים אבל זו כבר לא נוקיה המקורית (עברית):
https://youtu.be/kpXuB25w-o4
והחברות החדשות של פינלד (עברית):
https://youtu.be/4QeMvyd2Evs
את הסיפור של חברת קודאק לומדים בבתי ספר לעסקים, בתור דוגמה מצוינת לחברה שלא קוראת השוק נכון ועד כמה עמוק הבור שאליו היא נופלת.
קודאק (Kodak), שנוסדה בסוף המאה ה-19, הייתה לאחת החברות המצליחות בהיסטוריה של המאה ה-20, הייתה אולי החברה המצליחה ביותר של עולם הצילום. היא המציאה בין השאר את גליל הפילם, יצרה את ה"קודאכרום" - סרט הצילום הצבעוני הראשון וכללית, הייתה חברת הצילום החשובה בעולם האנלוגי.
הטרגדיה העסקית של חברת הענק החלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, כשסטיבן ססון, אחד ממהנדסיה, המציא את המצלמה הדיגיטלית והפך את החברה לפורצת דרך בתיאוריה. בשנות ה-80 הומצא בקודאק גם החיישן הראשון שהיה מסוגל לקלוט יותר ממגה-פיקסל.
אבל בזה תמה החדשנות של ענקית הצילום, בשנות ה-90 היא הצליחה לפספס את השלב שבו המצלמות הדיגיטליות הפכו להיט. זה התחיל כשבקודאק ראו את הרמה הנמוכה של התמונות הדיגיטליות ולא האמינו שאלה יחליפו את הצילומים האנלוגיים האיכותיים של אותם זמנים. כך, בעוד חברות יפאניות פיתחו מצלמות שהולכות ומשתפרות, קודאק המשיכה להאמין בפילם ופיתחה מצלמות עם טכנולוגיות עלובות. החברה שהייתה סמל החדשנות בעולם הצילום השתרכה מאחור.
בתחילת שנות ה-2000 הפכו סרטי הצילום של קודאק למיותרים. בשל חוסר ביקוש נאלצה החברה להפסיק לייצר מצלמות פילם והפסיקה בהדרגה את ייצור הפילם. וכאילו להוסיף מלח על פצעיה האנלוגיים, הייתה זו חברת פוג'י היפאנית, המתחרה הגדולה של קודאק, שהםכה לכוכבת שוק הצילום הדיגיטלי. היא הלכה והתחזקה, על חשבון נתח השוק של קודאק כמובן. בעיניים כלות ראתה הנהלת "קודאק" כיצד הצילום הדיגיטלי, שנולד במעבדותיה שלה, הולך ומשתלט על עולם הצילום והיא נותרת מאחור.
בשלב מסוים נראה היה שקודאק מצליחה לחזור לשוק. היא פיתחה חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל מחיריה היקרים אל מול היצרנים המתחרים מהמזרח הרחוק, לא עשו לה טוב.
הכל החל להסתיים בשנת 2009. אז הודיעה קודאק על הפסקת ייצור ה"קודאכרום". בעבר זה היה סרט הצילום הצבעוני והנמכר בעולם, הפילם שהיה לסמל הצילום האנלוגי הפופולארי, זה שהיא המציאה ושהמליך אותה בעבר על התעשייה כולה. בשנת 2012 הגישה החברה בקשה לפשיטת רגל ונפטרה ממרבית נכסיה.
הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת קודאק:
https://youtu.be/zkwdwcl0EAE
כך המציא טכנאי בקודאק את המצלמה הדיגיטלית, שתביא לחורבנה של קודאק עצמה:
http://youtu.be/CpS-DKbyQEI
על ההתדרדרות של חברת קודאק, לאחר שלא קראה נכון את מהפכת הצילום הדיגיטלי:
https://youtu.be/wwfwr8eYP50
וזה מה שנשאר היום מאחת החברות ששינו את העולם:
https://youtu.be/JDzQ1gx71EI
חללים משותפים (Collaborated spaces) ובעיקר חללי העבודה המשותפים (Co-working Space), היו לפני עשור הדבר החדש בתחום העבודה המשרדית, במיוחד בתחומי הסטארטאפים וההייטק. אם בעבר רבים העדיפו לעבוד מהבית, הרי שדברים מתחילים להשתנות.
אבל למה בעצם? מה רע בלעבוד בבית? - מה לא טוב בשעות גמישות, בעבודה בפיג'מה, בחסכון כשלא אוכלים בחוץ ובהפסקה בכל פעם שנמאס מהעבודה... ובכן, מי שניסו זאת לתקופה ארוכה יודעים שקשה מאד להעביר ימי עבודה שלמים בבית כשאתם לבד, ללא מישהו לדבר איתו. ואגב, גם כשבני הבית נמצאים, במיוחד הפעוטות והילדים, קשה מאד להתרכז ולעבוד בשקט.
כשנוסדה חברת WeWork' בשנת 2010 היא סחפה רבים אליה ומתחם העבודה השיתופי החליף עבור רבים את בתי הקפה שבהם הם נהגו לעבוד בעבר. הוא הציע סוג של שילוב בין מקום עבודה מסודר, ביחד עם אווירה נעימה וחברתית יותר של עצמאים ויזמים.
מתחמי העבודה המשותפים פתוחים 24 שעות ביממה ועושים ככל יכולתם להקל על היזמים. הם מציעים חללי עבודה משותפים, אך גם משרדים לצוותים קטנים, תאי שיחות טלפון סגורים שמאפשרים לדבר בקול, בלי להפריע לשאר העובדים, פינות הסבה שמאפשרות לעבוד על הספה (כמו בבית..), חדרי ישיבות, מרחב משותף למפגשים, מטבחים יוקרתיים, אינטרנט אלחוטי חופשי ושירותי משרד שונים, כולל מדפסות, מקרנים, לוחות חכמים ועוד. במרבית המתחמים הללו יש קפה ובירה ללא הגבלה, לעתים גם נשנושים וכדומה.
ואכן, מה שפנה במקור לסטארטאפים הפך עם הזמן למשוך גם חברות קטנות ובינוניות ורבות מהן מעדיפות כיום לשכור משרדים במתחמי העבודה המשותפים ולשכוח מכל ה"בלגן" שקשור בשכירת משרדים, תחזוקתם, הניקיון וניהול כל החשבונות הכרוכים בהם. כך יכולים היזמים, או המנהל ועובדיו, לתעל את האנרגיות שלהם לעבודה האמיתית, במקום לבזבז זמן ואנרגיה על ניהול משרד, חשוב ככל שיהיה.
למעשה, מתאימים החללים המשותפים את עצמם לסגנון העבודה הייחודי, לנוחות ולצרכים של כל אחד מהם - מי לעבודה בעמדה בחלל הפתוח ומי להשכרת משרד למספר שעות, או לשבועות וחודשים, מי בעמדת עבודה, במשרד או ב"אופן ספייס", מי לצורכי עבודה מתמשכת ומי לפגישות עסקיות מזדמנות.
כמובן שחללי עבודה כאלה יוצרים גם אווירה קהילתית מיוחדת, נטוורקינג קבוע ומתמשך היוצר קשרים, בין אנשים שמגיעים מתחומים מגוונים, יכולים להעשיר איש את רעהו, לסייע בפתרון בעיות, בשירותים מקצועיים זה לזה וכדומה.
אבל יש שם עוד משהו... בחללי העבודה המשותפים הללו מצליחים להעניק ליזמים הצעירים, לאנשים עם חלום להקים מיזם שישנה את העולם וינהיג את התחום שלו, את ההגשה של הדבר האמיתי. הנה הם עובדים במשרד, שמרגיש הייטק, נותן פינוקים ותנאים של הייטק והופך לא רק עניין חברתי ונוחות ניהולית, אלא גם הגשמה מוקדמת של החלום הסטארטאפיסטי שלהם.
זעזוע מסוים נרשם בתחום, כשבשנת 2019, לאחר התרחבותה וטרם היציאה שלה להנפקה, נחשפו חובותיה הגדולים של חברת WeWork. הנפקתה נדחתה לספטמבר 2021, עת התמזגה החברה במיזוג ספאק ונכנסה לבורסה של ניו יורק. המשבר הכלכלי שבא השנה שאחריה פגע בה גם הוא, הן בגלל עליית הריבית והן בשל ירידת ערך שטחי הנדל"ן בערים הגדולות. עוד גרם למשבר המשבר בהייטק, שהביא לקוחות רבים של WeWork לבטל חוזים. אדם נוימן, המייסד המרכזי שלה, הודח מהחברה, תוך שהוא מקבל חבילת פיצויים ששוויה מיליארד דולר. ב-2023 הכריזה מה שהייתה ענקית החללים המשותפים על פשיטת רגל, כשאותו נוימן מבקש לקנות את החברה בחזרה בכדי למנוע זאת ומסורב.
הנה עולם חללי העבודה המשותפים:
https://youtu.be/HYlwYjRPbPo
ביקור וירטואלי ב-360 מעלות VR:
https://youtu.be/CagEhBNN-AE
חללי העבודה המשותפים מתאימים למילניאלנס בול:
https://youtu.be/2QCySNv7cxA
ויש חללי עבודה משותפים גם למעצבים ואדריכלים (עברית):
https://youtu.be/C7uRfN7d-PM
מה הייתה בעצם Wework שהובילה את העולם הזה?
https://youtu.be/J98sYPOZWEs
על עלייתה ונפילתה של WeWork:
https://youtu.be/X2LwIiKhczo?long=yes
חדשנות משבשת
נניח שמישהו שוכר דירה יקרה והוא רוצה להקל על עצמו בהוצאות שכר הדירה, מה הוא יוכל לעשות? - האתר Airbnb למשל, הציע לבעלי דירות להשכיר את דירתם או חלק ממנה, לתיירים או מבקרים בעיר. תוך זמן קצר הוא הפך לאחד האתרים המצליחים בעולם. ככה זה כשאתה חוסך לתיירים ומטיילים כסף רב במהלך הטיול או החופשה ובו-בזמן מאפשר לבעלי דירות ובתים להתפרנס או לפחות להשלים הכנסה.
לצד החיסכון הכספי, אתרים כמו airbandb ו-Housetrip מיועדים למטיילים שמחפשים את החוויה האותנטית ולא התיירותית. אנשים רבים אוהבים את החוויה של בילוי חופשה בין תושבי המקום, כחלק מהמקומיים, בשכונות המגורים, עם הבילויים והאוכל המקומי ולא במלונות מנוכרים ויקרים.
הכלכלה הזו קיבלה מהר מאוד תנופה והתפתחה לתצלחה של ממש. משיתוף חדר בבית היא הפכה לחברה להשכרה של דירות שלמות והתחברה לטרנד של כלכלת החלטורה, או הגיק אקונומי. זה אומר שרבים החלו לעבוד בהכנת הדירות להשכרה, ניקוי, קבלת האורחים וטיפול בהם בזמן השהייה במקום. כך נוצר ענף תעסוקה חדש לחלוטין ותעשייה של השכרת חדרים ודירות לחופשה ולטווח קצר.
כך, במהלך התפתחות מהירה מאד של התחום, גם השתלטו עליו חברות מסחריות, בעלי הון ומשקיעים מקצועיים. הללו רוכשים דירות והופכים אותן לדירות להשכרה יומית. למעשה, הם מנהלים "מלונות לרוחב" - אוסף של דירות להשכרה יומית, המפוזרות במקומות שונים בעיר ושהרווחים מהן גדולים, בעוד ההוצאות קטנות משמעותית מאלה של מלון רגיל.
הנה המיזם והרעיון השיתופי של הדירות:
https://youtu.be/YK5OQdxXbPM
משכירי הדירות מציגים מה טוב בהשכרת דירתם:
https://youtu.be/lVIz0ZbJikw
וכאן החברות המתחרות שמנהלות דירות כאלה (עברית):
https://youtu.be/7wAb0rqsPUQ
תחבורה שיתופית (Shared transportation) היא העתיד. תוכלו לקרוא עליה בתגית "תחבורה שיתופית" או בתגית "קארפול", על שם הנסיעה ביחד עם זרים. היא כל כך חשובה בעתיד, בגלל הצפיפות האדירה בכבישי העולם, במטרופולינים, הערים הענקיות בעולם.
בארץ כרגע הסיפור לא מתרומם מהר מספיק והמצב קשה. משרד התחבורה רצה ואולי אף ניסה לקדם את הנושא, אבל הגביל את ה"קארפול", כך שהנהגים לא ירוויחו כסף, אלא רק ייקחו נוסעים טרמפ, בעבור מחיר סמלי לכיסוי הוצאות הנסיעה.
האבסורד הוא שבשנים האחרונות כובשות אפליקציות ישראליות את העולם ומצמצמות באופן משמעותי את הפקקים. אפליקציות ייעודיות ומעולות, כמו Via האמריקאית, שמייסדיה ישראלים, מצליחות לעשות שם פלאים.
אצלנו זה לא קורה כרגע. זה גורם לכך שכרגע יש יותר מדי מכוניות על הכביש, האטיות זוחלת והמחיר של הנסיעה, או הפקק, או שניהם - יקר. בארץ הנסיעה השיתופית זוחלת בקצב איטי והכי קרוב שגענו אליה זה דרך פרויקט באבל המשובח בתל אביב. המיזם, שבו שותפה גם אותה חברת VIA, משלב בין אוטובוס למונית.
זה עובד כך - מיניבוסים אוספים אותך במחיר זול, כמעט מכל מקום בעיר, אחרי הזמנת נסיעה באפליקציה והמתנה בתחנת האוטובוס הקרובה שהאפליקציה הורתה. משם יסיע המיניבוס לכל מקום אחר בעיר ויביא היישר לתחנת אוטובוס קרובה לאזור המבוקש. אוטובוס, אבל בטקסי.
הנה התחבורה השיתופית וטענה שהנסיעה השיתופית תקל על הפקקים, לעומת נהגי המוניות (עברית):
https://youtu.be/ZhTrFd4XMLI
כך לא הצליחה התחבורה השיתופית בישראל (עברית):
https://youtu.be/glEJX1vrJ1A
פרויקט Bubble בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/Y3_jk7bG1cY
וההסבר לכך שבשיטה הממשלתית הנוכחית, הנהג בעצם מפסיד כסף בנסיעות כאלה (עברית):
https://youtu.be/WOYf_4ujxZA
סוכני AI הם רכיבי תוכנה אוטונומיים, מבוססי AI, יישומים שנתמכים בבינה מלאכותית ומסוגלים לתפוס את סביבתם, לקבל החלטות ולנקוט פעולות להשגת מטרות ספציפיות עבורנו המשתמשים.
בשנת 2025 החלה תעשיית ה-AI במרוץ לפיתוח מה שנקראים בשפה הפופולרית "סוכנים חכמים" (AI agents), סוכני AI או LLM Agents.
אבל איך זה קורה?
סוכני AI הם עוזרים דיגיטליים בעלי יכולות לפתור בעיות. אלה לא מודלי שפה שעונים על כל השאלות האפשריות או מבצעים משימות מכל הסוגים, אבל באופן בינוני, אלא מנועי בינה ממוקדים, בעלי מומחיות ומצוידים ביכולות לשלב כלים שונים ואמצעים מגוונים בכדי להגיע לפתרונות ב"תחום מומחיותם", כלומר התחום שלשמו פותחו.
סוכני AI הם מנועי תוכנה מבוססי בינה מלאכותית שיכולים לבצע משימות באופן אוטונומי, כלומר עצמאי, בתהליך מעגלי ואיטרטיבי, כלומר עם תיקונים ושיפורים של כל שלב שלא השיג את מטרתו, עד להשגת התוצאה.
מטרתם של סוכני AI טובים היא לחקות את תהליכי התכנון והביצועים הכי טובים של בני אדם מוכשרים ומיומנים בתחומם ומעבר להם...
הבינה המלאכותית מאפשרת כיום לסוכן AI שכזה לבצע פעולות בעצמו. בניגוד לכלי GenAI שמתמקדים בדרך כלל ביצירה של תוכן כמו טקסט, תמונות, סרטונים ומוסיקה - הסוכנים החכמים, ה-AI Agents הללו, מיועדים לפתרון בעיות ממוקד ולביצוע של משימות מורכבות.
סוכן AI מבין שפה טבעית לחלוטין והתקשורת איתו פשוטה ורגילה ולא מחייבת מיומנות מיוחדת, מצידנו בני האדם.
סוכני ה-AI נקראים כך מכיוון שהם עושים את העבודה במקום המשתמש. הם יודעים לדמות התנהגות ויכולות אנושיות, אך בה בעת גם יכולות לא אנושיות. במילים אחרות, סוכני בינה כאלה ממירים את הידע של כיצד לעשות דברים ליכולת אמיתית לעשות אותם ולעשייה ממוקדת כזו, לפי צרכי המשתמש.
סוכנים בינתיים כאלו מאפשרים אוטומציות של פעולות מורכבות ותובעניות מבחינת זמן ובכך הם מביאים להחזר השקעה מהיר. לארגונים וחברות הם מאפשרים להגדיל את הצמיחה ולחסוך לטווח הארוך הרבה כסף. הם מחליפים ויחליפו בעתיד רופאים, מהנדסים, חוקרים ועוד בעלי מקצוע רבים.
סוכן ה-AI הוא המשך של הצ'טבוטים הוותיקים והעוזרים החכמים שעזרו לנו בעשור השני של המאה ה-21. הוא הופך את האינטליגנציה של הבינה המלאכותית לפעולה וליכולות ביצוע. הוא מבין את ההוראות שלך, מעבד את המידע הזה ומספקים את מה שביקשת - תשובה, פתרון, הסבר או עזרה בהשלמת משימה.
ברגע שהוא מוגדר היטב ומצויד בכלי ה-AI המתאימים, הסוכן החכם מטפל במשימות באופן מושכל ומדויק, מתכנן, מקבל החלטות ומבצע באופן אוטומטי פעולות מעייפות ושוחקות, לצד "עבודות שחורות". כך הוא משחרר את המשתמשים להתמקד בעניינים חשובים יותר.
כשהסוכנים החכמים הללו עובדים, כולנו מבינים שהמשימה תבוצע. בהתחייבות של AI. זו מהפכה שעומדת להיות מהפכה מטורפת ומובילי הטכנולוגיה חוזים שהאייג'נטים הללו, אותם סוכני AI, יהיו התוכנות החדשות, שהעולם יהיה מלא בהם.
אבל מיהם אותם סוכנים ומה בדיוק הם מאומנים ויכולים לעשות בשבילנו?
#מה זה סוכן AI?
אם AI באנגלית הוא ראשי התיבות של בינה מלאכותית, צריך להבין שבינה מלאכותית לכשעצמה היא מוח גולמי עם ים של פוטנציאל. אבל עד שלא נשאל אותה, עד שלא נבקש ממנה לעשות משהו ספציפי, ניתן לה תפקיד או משימה, היא לא תהיה ממש שימושית.
וזו בדיוק המשמעות של סוכן חכם, או סוכן AI. אם בינה מלאכותית היא גאון עם המון יכולת, אך סוג של "ראש קטן", סוכן AI הוא ביצועיסט, בינה מעשית שבאמת נותנת עבודה. יש לה יכולות מסוימות ומוגדרות והיא מתמחה בהן ורק בהן ואותן היא מבטיחה לבצע.
במילים פשוטות, האייג'נט עם ה-AI הוא עוזר וירטואלי חכם שמסוגל לבצע בעצמו משימות ספציפיות, תוך שימוש יעיל ביכולות הבינה המלאכותית. כמו ששעון מעורר יכול להעיר אותנו בבוקר, סוכני בינה ספציפיים כאלו יכולים לבדוק ולענות על המיילים שלנו, לקבוע לנו פגישות, לערוך קניות, למכור שירותים ומוצרים ללקוחות, לתכנן טיול או חופשה בחו"ל, חיפוש באינטרנט, הזמנת טיסות, למצוא לנו בדיחות לערב סטנדאפ בכיכובנו, או לנגן לנו מוסיקה לפי מצב הרוח שלנו.
כלומר, בזמן שבינה מלאכותית עניינה להיות חכמה נורא ולדעת הכל, הסוכן החכם עם ה-AI הוא הגרסה המעשית. הוא זה שמבצע משימות מוגדרות ומבצע אותן היטב. אפשר לדמות אותו למישהו מוכשר שמתגייס לצבא ואחרי שאומן לביצוע משימות מסוימות. הוא ממתין לפקודות שיקבל, או מבצע משימות לפי זמנים ותגובות, וכשהגיע הזמן לבצע את המשימה, או כשהוא מקבל פקודה לביצוע, הוא "עושה את מה שצריך" ומבצע וממלא את ההוראות.
#איך הם עושים זאת?
התשובה הכי קצרה היא: באמצעות ביצוע של משימות בצורה חכמה, עצמאית ויעילה.
סוכני AI מאומנים ומצוידים, כך שהם יידעו כיצד להגיב הכי טוב לדרישות, למצבים ולצרכים שונים. הם מבצעים את המבוקש מהם, לאחר שקיבלו הוראות מפורטות וגם נתונים שהם צריכים לקבל או לאתר.
סוכנים מצוידי AI נבנו כך שיהיו מסוגלים להבין דרישות, לחוש את המשתמש, לפרש נתונים, להבין את הסביבה, לקבל החלטות מושכלות ולבצע פעולות מורכבות יחסית - עד שיצליחו להשיג את המטרות שהוגדרו מראש.
כך מצליחים סוכני בינה מלאכותית כאלו להגביר את היעילות שלהם עבורנו, בני האדם. הם עושים זאת למשל, על ידי אוטומציה של משימות שגרתיות שמוטלות עלינו, מה שנקרא לא פעם "עבודה שחורה".
בכך מאפשרים הסוכנים הבינתיים הללו לעובדים האנושיים שאנחנו, להתרכז באסטרטגיה ויצירתיות.
מודלי השפה הרחבים (LLMs) שבהם הם מצוידים מאפשרים לאייג'נטים הללו לבצע משימות בצורה עצמאית ויעילה. עוד משולבים בהם מודלים מתקדמים לעיבוד שפה טבעית, מה שמאפשר להם להבין פרומפטים, הוראות, הנחיות וטקסטים בכתיבה טבעית. תוך יישום של טכניקות ניתוח מתקדמות כמו "העץ המחשבה" או "שרשרת המחשבה" (Chain of Thought) וביחד עם טכניקות ויכולות של למידת מכונה, הם יכולים להציע ביצועים מדהימים.
הסוכנים משפרים את הפרודוקטיביות, מפחיתים טעויות ומאפשרים שיתוף. חלקם ממלאים משימות מוגדרות מראש, אחרים עונים על שאלות, יש היכולים לתקשר בקול אנושי ולנהל שיחה רגילה. לעתים הם מתוכנתים לנהוג ולחשוב כאילו הם פקיד, מזכירה, מנהל חשבונות, מדענית, סוכן נסיעות או תחקירן - רבים מהם ספציפיים וממלאים משימה אחת היטב ואחרים ממלאים מגוון של משימות ואפילו בו-זמנית.
ההבנה היא שבאמצעות יכולת ניתוח של נתונים מורכבים ויכולת למידה מתמשכת הסוכנים החכמים הללו ימשיכו לפעול ולצבור ניסיון, תוך שהם הופכים ומתחדדים, לכלים נבונים ובעלי ביצועים טובים יותר ויותר.
#איך עובדים איתם?
אתם נכנסים לסוכן אינטליגנטי שאתם יודעים שמבצע משימה מסוימת ונותנים לו הוראות. מצידו, תהליך העבודה מתחיל בקבלת המטרה המוגדרת שנתתם לו. הוא מפתח במהירות הבזק תוכנית פעולה, בוחר את הכלים המתאימים לביצוע של המשימה שלא פעם הוא יפרק למשימות משנה וכאן מגיע ביצוע המשימות בפועל והערכה של התוצאות.
הכל מתבצע בצורה אוטונומית, מבלי להיעזר בכם. בדרך כלל הסוכן מסתמך על נתונים והקשרים שנאספו במהלך ה"שיחות" הקודמות שלכם ו"לומד אתכם" ומה הציפיות שלכם ממנו.
כי אחת התכונות החשובות של סוכני AI נעוצה ביכולת שלהם ללמוד ולהשתפר לאורך זמן. הם מנתחים כל הזמן את תגובותיכם והפעולות שלכם, לומדים מהמשוב שקיבלו מכם ומבצעים התאמות שישפרו את הביצועים שלהם. כך יכולים סוכני AI להתפתח ולהתאים את עצמם לצרכים המשתנים שלכם ולהגיב טוב ומדויק יותר למגוון רחב של צרכים וסיטואציות.
סוכן ה-AI מגיש לכם את התוצאות ואתם מוזמנים להמשיך ולנהל איתו דיאלוג. אפשר לבקש ממנו הרחבות ושיפורים. תוכלו גם להכניס שינויים בבקשה המקורית או עדכונים, להטיל עליו לבצע פעולות שישפרו את הדיוק למה שיתאים לצרכים שלכם וכך הלאה.
#דוגמאות?
האפשרויות כמעט אינסופיות. כבר היום יש סוכנים חכמים רבים. יש מהם שיכולים לבצע חישובים, לחפש באינטרנט, להבין תמונות, לנתח מסמכים מורכבים, לגשת למאגרי מידע ולהפעיל המון כלים נוספים.
יש סוכנים שנותנים תשובות על שאלות בתחומים שונים כמו משפטים או מיסים, אחרים בונים תכנית טיול שמותאמת לבקשותינו ולכלל המשתנים, יש שמזמינים כרטיסים להופעות או מקומות במסעדות, אחרים מנסחים טקסטים וכדומה.
בבית חכם יכול AI אג'נטי לשלוט בתאורה, בחימום ובאבטחה - על ידי שילוב עם מערכות אחרות, במטרה ליצור סביבת מגורים נוחה וקלה.
יש מהם שמבצעים אוטומציות שעושות בשבילך את העבודה, ממיינות את המיילים או מטפלות ב-To do list, כלומר ניהול המשימות האישי ועוד.
סוכני AI ייעודיים אחרים מפיקים טקסטים מותאמים אישית, למטרות כמו אימיילים, דו"חות, קורות חיים וחומרי שיווק. יכולותיהם מתגלות במיטבן כשהם מצליחים להתאים את רמת האוטונומיה שלהם, בהתאם לצרכים של המשתמשים ומטרותיהם.
הנה הסבר פשוט ולעניין של סוכני ה-AI:
https://youtu.be/wazHMMaiDEA
הבשלת היכולות של סוכנים חכמים מצוידי AI היא תוצאה של שנות התפתחות רבות:
https://youtu.be/WftLJZw6Cf8
צריך לתת סיכוי לסוכני AI חכמים (מתורגם):
https://youtu.be/xq8Ws1jyBX4
כך יוצרים סוכן AI בכלי שנקרא n8n:
https://youtu.be/6DLZK7XDOGo
סוכן AI לפיתוח כלי תוכנה ואפליקציות רשת:
https://youtu.be/aWBiZc5XKJM
הצ'טבוט המתקדם של Open AI שמשמש מתורגמן:
https://youtu.be/c2DFg53Zhvw
הכירו את ה-Projects של קלוד לבניית ושימוש בסוכני AI (עברית):
https://youtu.be/8mWR1r28ia4
הנה הסבר מקיף של סוכני ה-AI החדשים:
https://youtu.be/S9dc0y_Zesc?long=yes
סוכן ה-AI המתכנת המוביל:
https://youtu.be/Wvyc2E6OHm8?long=yes
והדגמת GPT 4o שהופך לסוכן AI ומסוגל לעשות פעולות שונות בשירותך:
https://youtu.be/DrKkKLEditU?long=yes
בהמשך לעוזרים וירטואליים אישיים, כמו סירי וקורטנה, המשתמשים בבינה מלאכותית כדי להבין את המשתמש ולסייע מהסמארטפון בניהול החיים האישיים שלנו, מתפתח והולך דור של מכשירים חיצוניים, עם הבינה המלאכותית של ענקיות הטכנולוגיה, כדי לסייע לנו בניהול חיים נוחים ופשוטים יותר.
אלקסה של אמסון, ג'ארביס של פייסבוק או גוגל הום של גוגל - גם העוזרים החכמים הללו מבינים "שפה טבעית" (Natural language). הם מסתובבים בבית ובני הבית יכולים לשוחח ולתקשר איתם בדיבור רגיל ולא בשפת מחשב או בכתיבה.
מדובר במעין רמקולים חכמים, המשוטטים בבית החכם וממתינים לפקודות בני הבית. הם מסוגלים למלא הוראות מגוונות, מחיפוש מידע, דרך טיפול בהזמנות מוצרים ועד להשכמה, השמעת מוסיקה והפעלת מגוון שירותים של מפתחים עצמאיים, כמו הזמנת מוניות, שליחת פרחים וכדומה.
החזון הוא להפעיל משהו שהוא בין "באטלר" ואב-בית דיגיטלי לעולם הבית החכם ולתחום המתפתח של "האינטרנט של הדברים". כך פותחים העוזרים החכמים, לבקשתכם, את החנייה, מפעילים מזגן או הדוד החשמלי ועוד.
העוזרים החכמים והעוזרות החכמות נעשים חכמים מיום ליום וההערכה היא שהם ימלאו בבית העתיד יותר ויותר תפקידים שכיום ממלאים בני אדם, משירותי מזכירות ועזרה אישית, ועד תחזוקת בית, שירותי מודיעין, אספקת שירותים ומוצרים, הזמנת בעלי מקצוע, ארגון אירועים משפחתיים וחברתיים ועוד.
הנה ג'ארוויס של פייסבוק (בעברית):
https://youtu.be/0fNPG9SLZvc
גוגל הום של גוגל (בעברית):
https://youtu.be/LYaXf_QWnAk
אמזון אקו הוא עוזר מדומה ביתי שמדברים אליו:
https://youtu.be/vVYcOi8R8dg
העוזר החכם של EmoSpark:
http://youtu.be/odQw5BDnCRs
ואקו דוט של אמזון והעוזר החכם של גוגל:
https://youtu.be/dAsZVQvjCt8
אפליקציית המפות הישראלית ווייז (Waze) היא יישום לטלפון חכם שניצח את החברות הגדולות בעולם. ווייז עשתה את זה בזכות המשתמשים שלה, או במילים אחרות, בזכות היותה רשת חברתית לנהיגה. האפליקציה של ווייז הפכה בתוך שנים אחדות מהיום שבו החל הסטארטאפ הישראלי לפעול, ללהיט גדול בתחום הניווט הסולארי.
ווייז הפכה למובילת השוק בזכות תכונותיה המיוחדות, כמו ההתראות לנהגים, שניתנו על ידי נהגים אחרים, היכולת שלה להרחיק את הנהג מפקקי תנועה, על ידי הפנייה לדרכים חלופיות, או כמו ההוראות הקוליות הידידותיות לנהג.
ווייז הוכרה באופן רשמי לאפליקציה הטובה בתחום, לאחר שחברת גוגל, בעצמה מפתחת אפליקציית ניווט מצוינת בשם "גוגל מפות", החליטה לרכוש אותה במיליארד דולר. בדיעבד ההערכה היא שהקנייה הייתה גם מסיבות של בליעת היריב החזק בתחום, שלא על מנת להשמידו, כמו שעושות חברות ביג טק עצומות בדרך כלל, אלא במקרה הזה על מנת להחזיק בו ולנצל את יתרונותיו גם להמשך פיתוחו אך גם לחיזוק "גוגל מפות", המצוינת אבל לא חברתית כמו ווייז, הכלי שפיתחה גוגל עצמה.
כך הוצגה Waze בעולם, על החדשנות החברתית שלה:
https://youtu.be/aRXSWXNF-fw
כאן היא מוצגת ברשת הטלוויזיה CNN שניסתה להבין את הפלא הישראלי:
https://youtu.be/_LUJnlT2dGg
ובחיוך - האם זה מה שמתרחש מאחורי הקלעים של האפליקציה Waze (עברית):
https://youtu.be/tfiYgCaOWM4
מה זה NLP או עיבוד שפה טבעית ב-AI?
עיבוד שפה טבעית, או NLP, משתמש במחשבים ובטכנולוגיות של בינה מלאכותית, המתמקדות בפיתוח אלגוריתמים המאפשרים למחשבים לקרוא, להבין ולתקשר בשפה רגילה, כתובה או מדוברת אבל טבעית, שפה של בני אדם.
NLP הם ראשי תיבות של "Natural Language Processing" ובעברית "עיבוד שפה טבעית". זהו תת-תחום בבינה מלאכותית, הקשור בצד הבלשני שלה, צד השפה המדוברת.
ניתן לומר בפשטות שהמטרה של עיבוד שפה טבעית היא שמחשבים יוכלו לתקשר עם בני אדם באותו אופן בו אנו, בני האדם, מתקשרים בינינו.
עיבוד השפה הטבעית קשור לתחום הבלשנות החישובית והוא משלב רעיונות מתחום מדעי המחשב בחקר השפה האנושית. התחום הזה במחשוב עוסק בבעיות הקשורות לעיבוד, טיפול ושינויים או מניפולציה של השפה הטבעית האנושית.
מטרת ה-NLP היא להבין שפות אנושיות, לנתח את התוכן והכוונה של המסרים שבהן ולהצליח לפרש את משמעותם הבסיסית, כך שניתן יהיה לגרום למחשבים "להבין" דברים שנכתבים או נאמרים בשפה הטבעית, כלומר בשפות של בני-אדם.
לשם כך, מודלים של NLP משתמשים בנוסחאות או בעצם אלגוריתמים של למידת מכונה, יחד עם שילוב כללים מוגדרים מראש.
בשנים האחרונות זוכה התחום לעניין רב, כחלק מהפיתוח של יישומי מחשב, רובם מבוססי בינה מלאכותית, יישומים שהתקשורת עימם היא בשפה אנושית.
רבים מהכלים הללו מחייבים תיאורים מילוליים של התוצר המצופה מהם, מנהלים שיחה עם המשתמש או מטפלים בטקסטים באופנים שונים. חלקם מייצרים ויוצרים יצירות באופן דומה ליצירה אנושית, מה שמחייב הנחיות, פרומפטים המהווים תיאור טקסטואלי של תוכן ואופי התוצרים המצופים, כמו תמונות, סרטים, מוסיקה, קוד ועוד.
עיבוד השפה הטבעית קשור לתחום הבלשנות החישובית והוא משלב רעיונות מתחום מדעי המחשב בחקר השפה האנושית.
הנה הסבר פשוט של NLP במדעי המחשב:
https://youtu.be/pqgUfv7UP4A
היישומים המדהימים של עיבוד שפה טבעית לתקשורת בינינו ובין מערכות AI:
https://youtu.be/TZMZvULBVio
זה עיבוד שפה טבעית בלמידת מכונה:
https://youtu.be/CMrHM8a3hqw
מטרת ה-NLP בעולם של ימינו:
https://youtu.be/7NObIGHhQWA
עיבוד השפה הטבעית בטכנולוגיות AI יומיומיות:
https://youtu.be/43cXcuXGnXk
אי אפשר לדבר על NLP בלי לדבר על LLM (עברית):
https://youtu.be/ugxgxqRg2-I
פרמטרים וטוקנים הם לא הכל במודלים:
https://youtu.be/a1nqXQMOCks
עיבוד שפה טבעית, או NLP, משתמש במחשבים ובטכנולוגיות של בינה מלאכותית, המתמקדות בפיתוח אלגוריתמים המאפשרים למחשבים לקרוא, להבין ולתקשר בשפה רגילה, כתובה או מדוברת אבל טבעית, שפה של בני אדם.
NLP הם ראשי תיבות של "Natural Language Processing" ובעברית "עיבוד שפה טבעית". זהו תת-תחום בבינה מלאכותית, הקשור בצד הבלשני שלה, צד השפה המדוברת.
ניתן לומר בפשטות שהמטרה של עיבוד שפה טבעית היא שמחשבים יוכלו לתקשר עם בני אדם באותו אופן בו אנו, בני האדם, מתקשרים בינינו.
עיבוד השפה הטבעית קשור לתחום הבלשנות החישובית והוא משלב רעיונות מתחום מדעי המחשב בחקר השפה האנושית. התחום הזה במחשוב עוסק בבעיות הקשורות לעיבוד, טיפול ושינויים או מניפולציה של השפה הטבעית האנושית.
מטרת ה-NLP היא להבין שפות אנושיות, לנתח את התוכן והכוונה של המסרים שבהן ולהצליח לפרש את משמעותם הבסיסית, כך שניתן יהיה לגרום למחשבים "להבין" דברים שנכתבים או נאמרים בשפה הטבעית, כלומר בשפות של בני-אדם.
לשם כך, מודלים של NLP משתמשים בנוסחאות או בעצם אלגוריתמים של למידת מכונה, יחד עם שילוב כללים מוגדרים מראש.
בשנים האחרונות זוכה התחום לעניין רב, כחלק מהפיתוח של יישומי מחשב, רובם מבוססי בינה מלאכותית, יישומים שהתקשורת עימם היא בשפה אנושית.
רבים מהכלים הללו מחייבים תיאורים מילוליים של התוצר המצופה מהם, מנהלים שיחה עם המשתמש או מטפלים בטקסטים באופנים שונים. חלקם מייצרים ויוצרים יצירות באופן דומה ליצירה אנושית, מה שמחייב הנחיות, פרומפטים המהווים תיאור טקסטואלי של תוכן ואופי התוצרים המצופים, כמו תמונות, סרטים, מוסיקה, קוד ועוד.
עיבוד השפה הטבעית קשור לתחום הבלשנות החישובית והוא משלב רעיונות מתחום מדעי המחשב בחקר השפה האנושית.
הנה הסבר פשוט של NLP במדעי המחשב:
https://youtu.be/pqgUfv7UP4A
היישומים המדהימים של עיבוד שפה טבעית לתקשורת בינינו ובין מערכות AI:
https://youtu.be/TZMZvULBVio
זה עיבוד שפה טבעית בלמידת מכונה:
https://youtu.be/CMrHM8a3hqw
מטרת ה-NLP בעולם של ימינו:
https://youtu.be/7NObIGHhQWA
עיבוד השפה הטבעית בטכנולוגיות AI יומיומיות:
https://youtu.be/43cXcuXGnXk
אי אפשר לדבר על NLP בלי לדבר על LLM (עברית):
https://youtu.be/ugxgxqRg2-I
פרמטרים וטוקנים הם לא הכל במודלים:
https://youtu.be/a1nqXQMOCks
למה לאנשים לשלם עבור טרמפ במכוניות אובר?
רבים מאיתנו מכירים את אפליקציית המוניות Getit, הידועה בשמה הקודם "גט טקסי". אבל חברה עולמית מרתקת אף יותר היא Uber.
"אובר" היא חברה השונה בכך שהזמנת נסיעה באפליקציה שלה, לא תביא לכם נהגי מוניות הנוהגים באופן מקצועי במוניות, אלא אנשים פשוטים כמוכם, שיסיעו אתכם ברכבם הפרטי, בתמורה ל"השתתפות בהוצאות הנסיעה".
המרכאות, אגב, הן מפני שכולם כבר מבינים שלא מדובר כאן עוד בקארפול, שיתוף נסיעה של מישהו הנוסע ברכבו לכיוון מסוים, עם אנשים המעוניינים להצטרף אליו ומוכנים להשתתף בהוצאות שלו, אלא בשירות מוניות ללא מוניות. או בלשון אחרת - מוניות לא רשמיות, הנהוגות בידי בעליהן, בתמורה לדמי נסיעה מופחתים.
מדובר באחת הדוגמאות המוצלחות של עולם הכלכלה השיתופית. בעולם המודרני נוסעים כלי רכב רבים כשבתוכם אדם אחד. זה עניין טיפשי מהמון בחינות, כי מדובר גם בבזבוז של כסף רב על דלק וחנייה ובלאי של המכונית, אבל גם בפגיעה עצומה בסביבה, יצירת פקקי תנועה ענקיים, המבזבזים הון עתק למשק וזמן יקר לאנשים, ולא פחות מזה - מדובר בנסיעה בבדידות מזהירה, שבה אנשים מסתגרים לבדם במכונית לשעות ארוכות ונוהגים לבדם, מפקק לפקק, כשנם סגורים בתוך קופסה עם גלגלים.
כלכלת השיתוף מאפשרת לפתור את הבעיה הזו. שיתוף נסיעות או קארפול (carpool) מאפשר לכמה אנשים לנסוע ביחד במכונית אחת. נסיעה כזו היא זולה יותר ובחלק גדול מהמקרים גם מעניינת ומהנה יותר מנסיעה באמצעי תחבורה ציבורית רגילים.
הקארפול טובה לסביבה הרבה יותר, כי פחות מכוניות בכבישים פירושו פחות זיהום אוויר, פחות דלק שמתבזבז ופחות פקקים. נסיעה כזו היא גם בטוחה יותר מטרמפים חינמיים אך מסוכנים, שניתן אולי לתפוס בצידי הדרך, אך מבלי לדעת באמת מי האדם שאוסף אותך לנסיעה.
גם לבעל הרכב זה משתלם. בנסיעה של כמה שעות, שווה לבזבז כמה דקות ולאסוף שותף לנסיעה שמשלם חלק מעלות הנסיעה. בנוסף, לרבים מהנהגים נחמד שיש עם מי לדבר ולהעביר את זמן הנסיעה הארוך והמונוטוני.
"אובר" לא לבד. אתרי אינטרנט, אפליקציות כמו Waze ומוביט ושירותים שיתופיים כמו BlaBlaCar, מאפשרים או אפשרו לחבר לקארפול את מי שמעוניינים לנסוע בחסכון אך לא רוצים לעשות זאת בתחבורה ציבורית.
באמצעות ה"קרפול" הם יכולים להצטרף לנסיעות למרחקים ארוכים של בעלי רכב הנוסעים לאותו יעד.
כאמור, גם בתוך הערים מצליחים מיזמים חברתיים לגרום לאנשים לנסוע כטרמפיסטים משלמים, במכוניות פרטיות במקום במוניות. סטארטאפים כמו Uber, Lyft ו-SideCar מציעים תחליף זול למוניות ולתחבורה הציבורית העירונית.
התמורה ברורה לכולם - הנוסע מוותר על נסיעה עם נהג מקצועי, תמורת נסיעה זולה יותר, עם בני אדם שכבר באפליקציה ועל פי דירוג הנוסעים הקודמים שלהם, ניתן לדעת מי הם יהיו, מה האיכות האנושית והמקצועית שלהם ועד כמה הם אמינים ומעניינים לשיחה טובה בדרך...
כך נראה שיתוף הנסיעות דרך אפליקציה (עברית):
https://youtu.be/k8XjBvA1Yus
יתרונות הקארפולינג:
https://youtu.be/e-gIHqeNwTY
פרסומת שמסבירה את היתרונות (עברית):
http://youtu.be/yD0ZUU9KO0c
היתרונות הסביבתיים של שיתוף הנסיעות:
http://youtu.be/okD8RMpu2Vs
ומעט נתונים סטטיסטיים על יתרונות הקארפול, שיתוף הנסיעות:
http://youtu.be/jwaKRhPY4Zo
רבים מאיתנו מכירים את אפליקציית המוניות Getit, הידועה בשמה הקודם "גט טקסי". אבל חברה עולמית מרתקת אף יותר היא Uber.
"אובר" היא חברה השונה בכך שהזמנת נסיעה באפליקציה שלה, לא תביא לכם נהגי מוניות הנוהגים באופן מקצועי במוניות, אלא אנשים פשוטים כמוכם, שיסיעו אתכם ברכבם הפרטי, בתמורה ל"השתתפות בהוצאות הנסיעה".
המרכאות, אגב, הן מפני שכולם כבר מבינים שלא מדובר כאן עוד בקארפול, שיתוף נסיעה של מישהו הנוסע ברכבו לכיוון מסוים, עם אנשים המעוניינים להצטרף אליו ומוכנים להשתתף בהוצאות שלו, אלא בשירות מוניות ללא מוניות. או בלשון אחרת - מוניות לא רשמיות, הנהוגות בידי בעליהן, בתמורה לדמי נסיעה מופחתים.
מדובר באחת הדוגמאות המוצלחות של עולם הכלכלה השיתופית. בעולם המודרני נוסעים כלי רכב רבים כשבתוכם אדם אחד. זה עניין טיפשי מהמון בחינות, כי מדובר גם בבזבוז של כסף רב על דלק וחנייה ובלאי של המכונית, אבל גם בפגיעה עצומה בסביבה, יצירת פקקי תנועה ענקיים, המבזבזים הון עתק למשק וזמן יקר לאנשים, ולא פחות מזה - מדובר בנסיעה בבדידות מזהירה, שבה אנשים מסתגרים לבדם במכונית לשעות ארוכות ונוהגים לבדם, מפקק לפקק, כשנם סגורים בתוך קופסה עם גלגלים.
כלכלת השיתוף מאפשרת לפתור את הבעיה הזו. שיתוף נסיעות או קארפול (carpool) מאפשר לכמה אנשים לנסוע ביחד במכונית אחת. נסיעה כזו היא זולה יותר ובחלק גדול מהמקרים גם מעניינת ומהנה יותר מנסיעה באמצעי תחבורה ציבורית רגילים.
הקארפול טובה לסביבה הרבה יותר, כי פחות מכוניות בכבישים פירושו פחות זיהום אוויר, פחות דלק שמתבזבז ופחות פקקים. נסיעה כזו היא גם בטוחה יותר מטרמפים חינמיים אך מסוכנים, שניתן אולי לתפוס בצידי הדרך, אך מבלי לדעת באמת מי האדם שאוסף אותך לנסיעה.
גם לבעל הרכב זה משתלם. בנסיעה של כמה שעות, שווה לבזבז כמה דקות ולאסוף שותף לנסיעה שמשלם חלק מעלות הנסיעה. בנוסף, לרבים מהנהגים נחמד שיש עם מי לדבר ולהעביר את זמן הנסיעה הארוך והמונוטוני.
"אובר" לא לבד. אתרי אינטרנט, אפליקציות כמו Waze ומוביט ושירותים שיתופיים כמו BlaBlaCar, מאפשרים או אפשרו לחבר לקארפול את מי שמעוניינים לנסוע בחסכון אך לא רוצים לעשות זאת בתחבורה ציבורית.
באמצעות ה"קרפול" הם יכולים להצטרף לנסיעות למרחקים ארוכים של בעלי רכב הנוסעים לאותו יעד.
כאמור, גם בתוך הערים מצליחים מיזמים חברתיים לגרום לאנשים לנסוע כטרמפיסטים משלמים, במכוניות פרטיות במקום במוניות. סטארטאפים כמו Uber, Lyft ו-SideCar מציעים תחליף זול למוניות ולתחבורה הציבורית העירונית.
התמורה ברורה לכולם - הנוסע מוותר על נסיעה עם נהג מקצועי, תמורת נסיעה זולה יותר, עם בני אדם שכבר באפליקציה ועל פי דירוג הנוסעים הקודמים שלהם, ניתן לדעת מי הם יהיו, מה האיכות האנושית והמקצועית שלהם ועד כמה הם אמינים ומעניינים לשיחה טובה בדרך...
כך נראה שיתוף הנסיעות דרך אפליקציה (עברית):
https://youtu.be/k8XjBvA1Yus
יתרונות הקארפולינג:
https://youtu.be/e-gIHqeNwTY
פרסומת שמסבירה את היתרונות (עברית):
http://youtu.be/yD0ZUU9KO0c
היתרונות הסביבתיים של שיתוף הנסיעות:
http://youtu.be/okD8RMpu2Vs
ומעט נתונים סטטיסטיים על יתרונות הקארפול, שיתוף הנסיעות:
http://youtu.be/jwaKRhPY4Zo
מה זה קארפול, או נסיעה שיתופית?
קארפול (Carpool) בעברית "שיתוף נסיעות", היא נסיעה ביחד של אנשים זרים, בדרך כלל לעבודה אך גם לצרכים אחרים. הקארפולינג מאפשר חסכון בכסף והקטנה של העומס בכבישים ושל פגיעה בסביבה.
הקארפול מאפשר לכמה אנשים לנסוע יחדיו. נסיעה כזו היא כמובן זולה יותר, משום שאותם אנשים, אם היו נוסעים לבדם, כל אחד במכוניתו, היו מוציאים הרבה יותר על דלק ובלאי של הרכב. בנסיעה משותפת הם חוסכים גם בהוצאות החנייה, כבישי אגרה וכדומה.
אבל לקארפול יש גם יתרונות חברתיים ברורים. החיבור בין אנשים והתפתחות של קשרים, במיוחד בנסיעה משותפת וקבועה, הם דבר חשוב מאד, במיוחד במציאות האינדוודואליסטית של העידן המודרני.
הקארפול תורם גם לסביבה, כי הוא מקטין את מספר המכוניות בכבישים, מה שאומר פחות זיהום אוויר, פחות דלק שמתבזבז ופחות פקקי תנועה ועומסי תנועה.
בהשוואה לטרמפים, הקארפול גם בטוח יותר. כי ניתן לדעת יותר על הנוסעים שמצטרפים אליך, או הנהגים שאליהם תצטרף. זה כך גם כשמדובר באפליקציות קארפול ייעודיות, כמו BlaBlaCar, או רחבות יותר שמציעות גם קארפול, כמו waze (שבינתיים פרשה מהתחום) או moovit.
הנה הקארפול, הפתרון ההגיוני בשיתוף הנסיעות (עברית):
https://youtu.be/yJtEuAtziF4
נסיעה שיתופית מתאמים באמצעות אפליקציות:
https://youtu.be/8u7QTkFo71Q
אנשים מספרים על הקארפול שלהם:
https://youtu.be/dmGM_BYjAQw
פרסומת שמסבירה את היתרונות (עברית):
http://youtu.be/yD0ZUU9KO0c
מעט נתונים סטטיסטיים על יתרונות הקארפול, שיתוף הנסיעות:
http://youtu.be/jwaKRhPY4Zo
כיום מתעדפים בארצנו הפקוקה את הנסיעה השיתופית כאמצעי להקטנת העומס בכבישים (עברית):
https://youtu.be/PQ2O7SLPvNU
והזמרת אדל ב"קארפול קריוקי", תכנית טלוויזיה שמזמינה כוכבים לנסיעה משותפת ושירת קריוקי של שיריהם:
https://youtu.be/Nck6BZga7TQ?long=yes
קארפול (Carpool) בעברית "שיתוף נסיעות", היא נסיעה ביחד של אנשים זרים, בדרך כלל לעבודה אך גם לצרכים אחרים. הקארפולינג מאפשר חסכון בכסף והקטנה של העומס בכבישים ושל פגיעה בסביבה.
הקארפול מאפשר לכמה אנשים לנסוע יחדיו. נסיעה כזו היא כמובן זולה יותר, משום שאותם אנשים, אם היו נוסעים לבדם, כל אחד במכוניתו, היו מוציאים הרבה יותר על דלק ובלאי של הרכב. בנסיעה משותפת הם חוסכים גם בהוצאות החנייה, כבישי אגרה וכדומה.
אבל לקארפול יש גם יתרונות חברתיים ברורים. החיבור בין אנשים והתפתחות של קשרים, במיוחד בנסיעה משותפת וקבועה, הם דבר חשוב מאד, במיוחד במציאות האינדוודואליסטית של העידן המודרני.
הקארפול תורם גם לסביבה, כי הוא מקטין את מספר המכוניות בכבישים, מה שאומר פחות זיהום אוויר, פחות דלק שמתבזבז ופחות פקקי תנועה ועומסי תנועה.
בהשוואה לטרמפים, הקארפול גם בטוח יותר. כי ניתן לדעת יותר על הנוסעים שמצטרפים אליך, או הנהגים שאליהם תצטרף. זה כך גם כשמדובר באפליקציות קארפול ייעודיות, כמו BlaBlaCar, או רחבות יותר שמציעות גם קארפול, כמו waze (שבינתיים פרשה מהתחום) או moovit.
הנה הקארפול, הפתרון ההגיוני בשיתוף הנסיעות (עברית):
https://youtu.be/yJtEuAtziF4
נסיעה שיתופית מתאמים באמצעות אפליקציות:
https://youtu.be/8u7QTkFo71Q
אנשים מספרים על הקארפול שלהם:
https://youtu.be/dmGM_BYjAQw
פרסומת שמסבירה את היתרונות (עברית):
http://youtu.be/yD0ZUU9KO0c
מעט נתונים סטטיסטיים על יתרונות הקארפול, שיתוף הנסיעות:
http://youtu.be/jwaKRhPY4Zo
כיום מתעדפים בארצנו הפקוקה את הנסיעה השיתופית כאמצעי להקטנת העומס בכבישים (עברית):
https://youtu.be/PQ2O7SLPvNU
והזמרת אדל ב"קארפול קריוקי", תכנית טלוויזיה שמזמינה כוכבים לנסיעה משותפת ושירת קריוקי של שיריהם:
https://youtu.be/Nck6BZga7TQ?long=yes
מה המהפכה שעשתה תוכנת נפסטר?
אם חייתם בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, ודאי הורגלתם לשלם על מוסיקה לא מעט כסף. הדיסקים עלו כסף, קלטות עלו כסף, והופעות עלו כסף רב (גם היום).
לתוך המציאות הזו פרץ שון פאנינג, בחור צעיר עם תוכנה מבריקה, נפסטר שמה. נפסטר, או נאפסטר (Napster), הייתה שירות שיתוף הקבצים הראשון בעולם. היא אפשרה למיליוני גולשים להעביר ביניהם מוסיקה דרך האינטרנט, מבלי שהיא הייתה צריכה להישמר בשרתי החברה, מה שאסור לפי חוקי זכויות היוצרים.
למעשה, המשתמשים אפילו לא היו צריכים להעביר שירים או קבצים ביניהם. התוכנה פשוט אפשרה להם לחפש מה שרצו במנוע החיפוש שבה, לקבל את התוצאות בקובצי MP3 ולהורידם אל המחשב האישי שלהם.
זו הייתה הברקה שסחפה במהירות את כל חובבי המוסיקה שהחזיקו מחשב בבית. כולם החלו לשתף את המוסיקה שלהם עם אחרים ולחפש שירים ויצירות שאהבו. ההורדה הייתה מהירה וכל משתמש מרוצה סיפר מיד לכל חבריו.
מעל 50 מיליון משתמשים הורידו את הפלא המוסיקלי החינמי הזה. בתוך זמן קצר נוצר והועבר מאגר המוסיקה הגדול בהיסטוריה האנושית ולמעשה שירות המוסיקה החינמי הגדול בעולם.
חברות התקליטים השתוללו מזעם. הן פנו לבתי המשפט והגישו תביעות ענק להסרת התוכנה מהמחשבים וכיבוי השרתים שמאפשרים למשתמשים לחפש קבצים. גם להקת מטאליקה גילתה ששירים שעוד לא הציעה למכירה הורדו על ידי משתמשי נאפסטר בטירוף. אז גם היא הצטרפה ובית המשפט החליט לסגור את השירות. בהסדר עם התובעים, נאפסטר נאלצה לשלם 26 מיליון דולר לחברות ההפקה ובשנת 2002 היא הכריזה על פשיטת רגל.
הצער, אגב, נמשך שבועיים כי מיד החלו לעלות תוכנות דומות ברחבי האינטרנט וכל הסיפור החל מהתחלה, רק בלי נאפסטר...
אגב, פאנינג עצמו לא הרוויח דבר מנפסטר, אבל הפך לדמות נערצת וליזם מצליח. גם שותפו להקמת נאפסטר, שון פארקר, מי שהגדיר את נאפסטר כ"מהפכה תרבותית", הקים והשקיע בכמה מיזמים נוספים והיה למיליארדר. במיוחד הוא הצליח כשהיה לאחד המשקיעים החשובים במיזם של סטודנט צעיר, שביקש להיוועץ עימו לגבי פרויקט שנקרא "דה פייסבוק" והיה לרשת החברתית הגדולה בהיסטוריה.
הנה סרטון על המהפכה של תוכנת נאפסטר:
http://youtu.be/jo2xticav9I
ולנאפסטר יש תפקיד היסטורי בחיסול האלבומים (עברית):
https://youtu.be/pREu6urcI8k
אם חייתם בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, ודאי הורגלתם לשלם על מוסיקה לא מעט כסף. הדיסקים עלו כסף, קלטות עלו כסף, והופעות עלו כסף רב (גם היום).
לתוך המציאות הזו פרץ שון פאנינג, בחור צעיר עם תוכנה מבריקה, נפסטר שמה. נפסטר, או נאפסטר (Napster), הייתה שירות שיתוף הקבצים הראשון בעולם. היא אפשרה למיליוני גולשים להעביר ביניהם מוסיקה דרך האינטרנט, מבלי שהיא הייתה צריכה להישמר בשרתי החברה, מה שאסור לפי חוקי זכויות היוצרים.
למעשה, המשתמשים אפילו לא היו צריכים להעביר שירים או קבצים ביניהם. התוכנה פשוט אפשרה להם לחפש מה שרצו במנוע החיפוש שבה, לקבל את התוצאות בקובצי MP3 ולהורידם אל המחשב האישי שלהם.
זו הייתה הברקה שסחפה במהירות את כל חובבי המוסיקה שהחזיקו מחשב בבית. כולם החלו לשתף את המוסיקה שלהם עם אחרים ולחפש שירים ויצירות שאהבו. ההורדה הייתה מהירה וכל משתמש מרוצה סיפר מיד לכל חבריו.
מעל 50 מיליון משתמשים הורידו את הפלא המוסיקלי החינמי הזה. בתוך זמן קצר נוצר והועבר מאגר המוסיקה הגדול בהיסטוריה האנושית ולמעשה שירות המוסיקה החינמי הגדול בעולם.
חברות התקליטים השתוללו מזעם. הן פנו לבתי המשפט והגישו תביעות ענק להסרת התוכנה מהמחשבים וכיבוי השרתים שמאפשרים למשתמשים לחפש קבצים. גם להקת מטאליקה גילתה ששירים שעוד לא הציעה למכירה הורדו על ידי משתמשי נאפסטר בטירוף. אז גם היא הצטרפה ובית המשפט החליט לסגור את השירות. בהסדר עם התובעים, נאפסטר נאלצה לשלם 26 מיליון דולר לחברות ההפקה ובשנת 2002 היא הכריזה על פשיטת רגל.
הצער, אגב, נמשך שבועיים כי מיד החלו לעלות תוכנות דומות ברחבי האינטרנט וכל הסיפור החל מהתחלה, רק בלי נאפסטר...
אגב, פאנינג עצמו לא הרוויח דבר מנפסטר, אבל הפך לדמות נערצת וליזם מצליח. גם שותפו להקמת נאפסטר, שון פארקר, מי שהגדיר את נאפסטר כ"מהפכה תרבותית", הקים והשקיע בכמה מיזמים נוספים והיה למיליארדר. במיוחד הוא הצליח כשהיה לאחד המשקיעים החשובים במיזם של סטודנט צעיר, שביקש להיוועץ עימו לגבי פרויקט שנקרא "דה פייסבוק" והיה לרשת החברתית הגדולה בהיסטוריה.
הנה סרטון על המהפכה של תוכנת נאפסטר:
http://youtu.be/jo2xticav9I
ולנאפסטר יש תפקיד היסטורי בחיסול האלבומים (עברית):
https://youtu.be/pREu6urcI8k
מהי המהפכה של מצלמת קנון 5D?
לא זכורים מקרים רבים בהיסטוריה, שבהם שינה מוצר שגוי תעשייה שלמה וקידם אותה לעד. זה בדיוק הסיפור המופלא של מצלמה שעשתה מהפכה מבלי להתכוון.
תערוכת הצילום פוטוקינה (Fotokina) בגרמניה נערכת בכל שנה בספטמבר. בתערוכה של שנת 2008 הכריזה מחלקת מצלמות הסטילס של חברת המצלמות Canon על מצלמת הקנון 5D סימן 2, שיצאה במחיר של 2500 דולר. זו הייתה הכרזה רגילה של עוד מצלמה דיגיטלית מצוינת של יצרן מעולה. אבל הפעם היה שם חידוש. הקנון 5D אפשרה גם צילום וידאו של 70 מילימטר, איכות שמקבילה לסרטי הראווה של הוליווד, שצולמו עד אז בעזרת מצלמות יקרות שעלו רבע מיליון דולר!
המדהים הוא שהמצלמה הזו יצאה במקביל למצלמות הווידאו של חברת קנון עצמה, מצלמות שפיתחה מחלקת הוידאו של קנון ועלו יותר. עוד יותר מדהים היה שמצלמות הווידאו היקרות הללו לא התקרבו לאיכות הווידאו של מצלמת הסטילס 5D. הן היו באיכות הרבה יותר נמוכה ובלי המראה עתיר עומק השדה והאיכותי בלילה של הקנון פייב די.
בתערוכה הוצג סרטון בשם Reverie, שצילם וינסנט לה-פורט, צלם סטילס שהוזמן על ידי קנון לנסות את המצלמה לפני התערוכה. הסרטון השאיר את גדולי התעשייה פעורי פה. ההלם נבע מכך שהציג איכות מדהימה של וידאו מקצועי, שצולם במצלמה זולה. הסרטון שכלל צילומי לילה מעולים, התאפשר בזכות החיישן הגדול של הפייב די, שמלכתחילה יועד בכלל לצילומי סטילס איכותיים, אבל עשה עבודה מרהיבה גם בוידאו. המדהים הוא שלה-פורט הודיע שבחומרים שצילם לא הוסיף שום תיקוני צבע או שיפורים על מה שצילמה המצלמה החדשה של קנון. עריכה פשוטה וזהו.
הנקודה היחידה שהעיבה הייתה המגבלה שהכניסה קנון למצלמה ושכפתה צילום וידאו אוטומטי. את הצלמים זה הגביל ומנע מהם לצלם חומר קולנועי במצלמה. אבל הלחץ האדיר של הצלמים לפתיחת התוכנה של הפייב די לצילום ידני (Manual control) היה עצום. וכך, די מהר החלו האקרים להציע בחינם פריצות של תוכנת המצלמה.
זמן מה אחר-כך הכריזה אחת המתחרות, חברת פנסוניק, על מצלמה שתאפשר צילום ידני באיכות דומה. אז קרה מה שצפו כולם - קנון שיחררה עדכון למצלמה המופלאה שלהם, של צילום ידני וצילום ב-24 פריימים בשנייה, מה שהפך רשמית את המצלמה הזולה הזו למצלמת הקולנוע והטלוויזיה המועדפת על רבים בקולנוע העצמאי ובטלוויזיה.
כך עשה הצלם וינסנט לה-פורט את סרטון ההדגמה Reverie:
http://youtu.be/WixL4zuNceI
והנה Reverie, שהציג ב-2008 את היכולות המדהימות של המצלמה:
http://youtu.be/a1Rq2KzoTSg
לא זכורים מקרים רבים בהיסטוריה, שבהם שינה מוצר שגוי תעשייה שלמה וקידם אותה לעד. זה בדיוק הסיפור המופלא של מצלמה שעשתה מהפכה מבלי להתכוון.
תערוכת הצילום פוטוקינה (Fotokina) בגרמניה נערכת בכל שנה בספטמבר. בתערוכה של שנת 2008 הכריזה מחלקת מצלמות הסטילס של חברת המצלמות Canon על מצלמת הקנון 5D סימן 2, שיצאה במחיר של 2500 דולר. זו הייתה הכרזה רגילה של עוד מצלמה דיגיטלית מצוינת של יצרן מעולה. אבל הפעם היה שם חידוש. הקנון 5D אפשרה גם צילום וידאו של 70 מילימטר, איכות שמקבילה לסרטי הראווה של הוליווד, שצולמו עד אז בעזרת מצלמות יקרות שעלו רבע מיליון דולר!
המדהים הוא שהמצלמה הזו יצאה במקביל למצלמות הווידאו של חברת קנון עצמה, מצלמות שפיתחה מחלקת הוידאו של קנון ועלו יותר. עוד יותר מדהים היה שמצלמות הווידאו היקרות הללו לא התקרבו לאיכות הווידאו של מצלמת הסטילס 5D. הן היו באיכות הרבה יותר נמוכה ובלי המראה עתיר עומק השדה והאיכותי בלילה של הקנון פייב די.
בתערוכה הוצג סרטון בשם Reverie, שצילם וינסנט לה-פורט, צלם סטילס שהוזמן על ידי קנון לנסות את המצלמה לפני התערוכה. הסרטון השאיר את גדולי התעשייה פעורי פה. ההלם נבע מכך שהציג איכות מדהימה של וידאו מקצועי, שצולם במצלמה זולה. הסרטון שכלל צילומי לילה מעולים, התאפשר בזכות החיישן הגדול של הפייב די, שמלכתחילה יועד בכלל לצילומי סטילס איכותיים, אבל עשה עבודה מרהיבה גם בוידאו. המדהים הוא שלה-פורט הודיע שבחומרים שצילם לא הוסיף שום תיקוני צבע או שיפורים על מה שצילמה המצלמה החדשה של קנון. עריכה פשוטה וזהו.
הנקודה היחידה שהעיבה הייתה המגבלה שהכניסה קנון למצלמה ושכפתה צילום וידאו אוטומטי. את הצלמים זה הגביל ומנע מהם לצלם חומר קולנועי במצלמה. אבל הלחץ האדיר של הצלמים לפתיחת התוכנה של הפייב די לצילום ידני (Manual control) היה עצום. וכך, די מהר החלו האקרים להציע בחינם פריצות של תוכנת המצלמה.
זמן מה אחר-כך הכריזה אחת המתחרות, חברת פנסוניק, על מצלמה שתאפשר צילום ידני באיכות דומה. אז קרה מה שצפו כולם - קנון שיחררה עדכון למצלמה המופלאה שלהם, של צילום ידני וצילום ב-24 פריימים בשנייה, מה שהפך רשמית את המצלמה הזולה הזו למצלמת הקולנוע והטלוויזיה המועדפת על רבים בקולנוע העצמאי ובטלוויזיה.
כך עשה הצלם וינסנט לה-פורט את סרטון ההדגמה Reverie:
http://youtu.be/WixL4zuNceI
והנה Reverie, שהציג ב-2008 את היכולות המדהימות של המצלמה:
http://youtu.be/a1Rq2KzoTSg
מה זה בנק הזמן?
בנק הזמן הוא בנק של סחר חליפין. זהו פרויקט שבו אנשים נותנים זמן, כלומר עוזרים לאחרים. כך הם "מפקידים" את זמנם בבנק. אותם אנשים יכולים "לפדות" את הזמן שהפקידו, כשהם נזקקים לדבר מה מחברים אחרים בבנק הזמן.
כך למשל יכול מישהו ללמד גיטרה במשך שעתיים ובתמורה הוא יכול לקבל ממאגר בנק הזמן שעתיים שבהם מישהו יוציא לו את הכלב לטיול, או יטפל בגינה שלו, או ינסח מכתב משפטי שהוא צריך.
בשנים האחרונות התפתחו בנקי זמן במקומות שונים בעולם, כחלק מהמודעות הכלכלית שהביאו המחאות החברתיות במדינות רבות.
הנה סרטון שבו מסבירים חברים בבנק זמן על היתרונות בבנק הזמן שלהם (עברית):
http://youtu.be/BHZUYTRmaA8
ראיון עם מייסד בנק הזמן של ירושלים (עברית):
http://youtu.be/FqCX5RDP5Og
הסבר על בנק זמן לסטודנטים (עברית):
http://youtu.be/q0ggJm7Tv9A
ועדויות של חברים בבנק זמן לגבי היתרונות שבשיתוף ידע ויכולת שכזה (עברית):
http://youtu.be/NYWa32Ckri0
בנק הזמן הוא בנק של סחר חליפין. זהו פרויקט שבו אנשים נותנים זמן, כלומר עוזרים לאחרים. כך הם "מפקידים" את זמנם בבנק. אותם אנשים יכולים "לפדות" את הזמן שהפקידו, כשהם נזקקים לדבר מה מחברים אחרים בבנק הזמן.
כך למשל יכול מישהו ללמד גיטרה במשך שעתיים ובתמורה הוא יכול לקבל ממאגר בנק הזמן שעתיים שבהם מישהו יוציא לו את הכלב לטיול, או יטפל בגינה שלו, או ינסח מכתב משפטי שהוא צריך.
בשנים האחרונות התפתחו בנקי זמן במקומות שונים בעולם, כחלק מהמודעות הכלכלית שהביאו המחאות החברתיות במדינות רבות.
הנה סרטון שבו מסבירים חברים בבנק זמן על היתרונות בבנק הזמן שלהם (עברית):
http://youtu.be/BHZUYTRmaA8
ראיון עם מייסד בנק הזמן של ירושלים (עברית):
http://youtu.be/FqCX5RDP5Og
הסבר על בנק זמן לסטודנטים (עברית):
http://youtu.be/q0ggJm7Tv9A
ועדויות של חברים בבנק זמן לגבי היתרונות שבשיתוף ידע ויכולת שכזה (עברית):
http://youtu.be/NYWa32Ckri0
מהם הארנבים האנושיים שעוזרים לנו?
מי לא חולם לפעמים להיות עצמאי והבוס של עצמו? - בשנים האחרונות פורחים אתרים שמאפשרים לשכור אנשים לעזרה בבית, לשליחויות, עבודות קטנות, הרכבת רהיטים של איקאה או התקנות של מכשירים.
חברות כמו TaskRabbit שהייתה מהראשונות בסצנה הזו מאפשרות מאז לאנשים להתפרנס ומצמצמות את האבטלה. אנשים בעלי יכולות, שבעבר נזרקו לאבטלה או לפנסיה ענייה יחסית, יכולים בעידן החדש לעבוד ולסייע למי שצריך בדיוק את הידע והמיומנות שיש להם.
לצד זה, חברות כאלה גם מוזילות את יוקר המחיה ומאפשרות לאדם לבצע משימות קשות, מורכבות או תובעניות, בקלות ובזול.
היום מיזמים כאלה הופכים לחברות השמה של כוח אדם זול. התחום זכה לכינוי "כלכלת החלטורה" ומהווה את הדרך הקלה שמאפשרת לאנשים ללא זמן פנוי שמוכנים לשלם, לקבל עזרה בתשלום מאנשים עם זמן פנוי וכישורים או יכולות שדרושים להם, לצורך ספציפי. הראשונים מקבלים את השירות והשניים זוכים להכנסה משלימה בעבודה או שירות שהם נותנים להם.
כך עבד האתר TaskRabbit עם ארנבי משימות אנושיים ועבודתם היומיומית:
http://youtu.be/GlUvHQwLT7k
מייסדת ומנהלת האתר מספרת כיצד חשבה עליו:
https://youtu.be/rM33wENmmd0?t=25s
מי לא חולם לפעמים להיות עצמאי והבוס של עצמו? - בשנים האחרונות פורחים אתרים שמאפשרים לשכור אנשים לעזרה בבית, לשליחויות, עבודות קטנות, הרכבת רהיטים של איקאה או התקנות של מכשירים.
חברות כמו TaskRabbit שהייתה מהראשונות בסצנה הזו מאפשרות מאז לאנשים להתפרנס ומצמצמות את האבטלה. אנשים בעלי יכולות, שבעבר נזרקו לאבטלה או לפנסיה ענייה יחסית, יכולים בעידן החדש לעבוד ולסייע למי שצריך בדיוק את הידע והמיומנות שיש להם.
לצד זה, חברות כאלה גם מוזילות את יוקר המחיה ומאפשרות לאדם לבצע משימות קשות, מורכבות או תובעניות, בקלות ובזול.
היום מיזמים כאלה הופכים לחברות השמה של כוח אדם זול. התחום זכה לכינוי "כלכלת החלטורה" ומהווה את הדרך הקלה שמאפשרת לאנשים ללא זמן פנוי שמוכנים לשלם, לקבל עזרה בתשלום מאנשים עם זמן פנוי וכישורים או יכולות שדרושים להם, לצורך ספציפי. הראשונים מקבלים את השירות והשניים זוכים להכנסה משלימה בעבודה או שירות שהם נותנים להם.
כך עבד האתר TaskRabbit עם ארנבי משימות אנושיים ועבודתם היומיומית:
http://youtu.be/GlUvHQwLT7k
מייסדת ומנהלת האתר מספרת כיצד חשבה עליו:
https://youtu.be/rM33wENmmd0?t=25s
איך הפך ג'ימייל לדואר האלקטרוני הפופולרי בעולם?
עולם הדואר האלקטרוני היה עולם יקר וקמצני לפני שנת 2,000. את כל זה שינה שירות ג'ימייל (Gmail) של גוגל.
ג'ימייל נולד ברחבי גוגל (Google) בשנת 2001, כאשר פול בוכהייט (Paul Buchheit), מהנדס מבריק שהצטרף לחברה ב-1999, החל לפתח את הרעיון במסגרת תוכנית ה-20% של גוגל. תוכנית זו אפשרה למהנדסים להקדיש חמישית מזמנם לפרויקטים אישיים מעוררי השראה.
בוכהייט התחיל עם פיתוח תכונת חיפוש מתקדמת, שהציעה יכולות מרשימות בהשוואה לשירותי דואר אחרים באותה תקופה. תכונת החיפוש דרשה נפח אחסון גדול, מה שהוביל לתפיסה חדשנית ביחס לדואר אלקטרוני - אין צורך למחוק הודעות באופן תדיר. השרת הראשון של ג'ימייל היה המחשב השולחני של בוכהייט עצמו, הפרויקט קיבל את שם הקוד "קאריבו" (Caribou).
לאחר חודש או חודשיים, הצטרף לבוכהייט מהנדס נוסף, סנג'יב סינג (Sanjeev Singh). לבסוף, צוות מצומצם של כתריסר מהנדסים עבד על הפרויקט. הממשק הראשוני היה פשוט, קווין פוקס (Kevin Fox) גויס לעיצוב הממשק המתקדם. פוקס יצר עיצוב בהשראת גוגל חדשות, שילב בתבונה בין ממשק אתר לממשק תוכנה מקומית.
ג'ימייל הושק ב-1 באפריל 2004, תאריך שגרם לרבים לחשוב שמדובר במתיחה, במיוחד בקרב עיתונאי טכנולוגיה שהכירו את מסורת מתיחות אפריל של גוגל. השירות הציע נפח אחסון של 1GB, שהיה תחרותי ביחס להוטספוט (Hotspot) שהציע 2GB, התבלט בזכות הממשק המתקדם שלו. ג'ימייל נכתב בג'אווה (Java) ו-AJAX, טכנולוגיות שאפשרו תגובתיות מרשימה בהשוואה למתחרים.
הגבלת כמות המשתמשים בשלבי ההשקה הראשונים, שנבעה מאילוצים טכניים, התפתחה למהלך שיווקי גאוני. הזמנות לשירות נסחרו במחירים שהגיעו לעתים אף מעל 200 דולר. כתובת ג'ימייל הפכה לסמל סטטוס נחשק. תשתית השרתים הראשונית התבססה על מחשבי פנטיום 3 (Pentium 3) משומשים שנותרו בחברה.
עם הזמן, ג'ימייל התפתח למעין "דרכון דיגיטלי", המשמש לכניסה למגוון שירותים, איפוס סיסמאות, מעקב אחר משלוחים. למרות שחשיבות הדואר האלקטרוני לתקשורת בין-אישית פחתה, ג'ימייל נותר כלי מרכזי לאימות זהות, אחסון מידע דיגיטלי.
מודל הפרסום של ג'ימייל, המבוסס על סריקת תוכן המיילים להתאמת פרסומות, עורר ביקורת על פגיעה בפרטיות. גוגל התמודדה עם החששות באמצעות שקיפות במדיניות האחסון, מערכת יחסי ציבור מקיפה.
ג'ימייל, שהחל כפרויקט צדדי יצירתי, התפתח לשירות הדואר האלקטרוני המוביל בעולם בזכות חדשנות טכנולוגית, שיווק מבריק, הבנה עמוקה של צורכי המשתמשים.
שיטת ההזמנות האקסקלוסיביות, שרשור המילים בהתכתבות, הנפח העצום שהעמידה גוגל לרשותנו בחינם - אלה רק מעט מהסיבות ששירות המייל הזה הפך למרכזי והמוביל בעולם. אבל מעל כל אלה, מדובר בשירות מצוין ואמין, מקוון ונדיב, שברור היה שהוא לטובת המשתמשים.
הנה סיפורו של Gmail בדרך לפסגה:
https://youtu.be/Mae8smafbe4
הגרסה הראשונה:
https://youtu.be/6QxYiwMp3ms
האבולוציה של gmail לאורך השנים:
https://youtu.be/AbuQ3rXgrfg
המייל בשירות ג'ימייל מאדם לאדם:
https://youtu.be/5Be2YnlRIg8
כך Gmail שירת משתמשים שונים:
https://youtu.be/R1epyJsRnBM
ותיאור מחויך של הדרך שעושה מייל מהשולח למקבל בג'ימייל (ללא מילים):
https://youtu.be/VfDW7qAdFGk
עולם הדואר האלקטרוני היה עולם יקר וקמצני לפני שנת 2,000. את כל זה שינה שירות ג'ימייל (Gmail) של גוגל.
ג'ימייל נולד ברחבי גוגל (Google) בשנת 2001, כאשר פול בוכהייט (Paul Buchheit), מהנדס מבריק שהצטרף לחברה ב-1999, החל לפתח את הרעיון במסגרת תוכנית ה-20% של גוגל. תוכנית זו אפשרה למהנדסים להקדיש חמישית מזמנם לפרויקטים אישיים מעוררי השראה.
בוכהייט התחיל עם פיתוח תכונת חיפוש מתקדמת, שהציעה יכולות מרשימות בהשוואה לשירותי דואר אחרים באותה תקופה. תכונת החיפוש דרשה נפח אחסון גדול, מה שהוביל לתפיסה חדשנית ביחס לדואר אלקטרוני - אין צורך למחוק הודעות באופן תדיר. השרת הראשון של ג'ימייל היה המחשב השולחני של בוכהייט עצמו, הפרויקט קיבל את שם הקוד "קאריבו" (Caribou).
לאחר חודש או חודשיים, הצטרף לבוכהייט מהנדס נוסף, סנג'יב סינג (Sanjeev Singh). לבסוף, צוות מצומצם של כתריסר מהנדסים עבד על הפרויקט. הממשק הראשוני היה פשוט, קווין פוקס (Kevin Fox) גויס לעיצוב הממשק המתקדם. פוקס יצר עיצוב בהשראת גוגל חדשות, שילב בתבונה בין ממשק אתר לממשק תוכנה מקומית.
ג'ימייל הושק ב-1 באפריל 2004, תאריך שגרם לרבים לחשוב שמדובר במתיחה, במיוחד בקרב עיתונאי טכנולוגיה שהכירו את מסורת מתיחות אפריל של גוגל. השירות הציע נפח אחסון של 1GB, שהיה תחרותי ביחס להוטספוט (Hotspot) שהציע 2GB, התבלט בזכות הממשק המתקדם שלו. ג'ימייל נכתב בג'אווה (Java) ו-AJAX, טכנולוגיות שאפשרו תגובתיות מרשימה בהשוואה למתחרים.
הגבלת כמות המשתמשים בשלבי ההשקה הראשונים, שנבעה מאילוצים טכניים, התפתחה למהלך שיווקי גאוני. הזמנות לשירות נסחרו במחירים שהגיעו לעתים אף מעל 200 דולר. כתובת ג'ימייל הפכה לסמל סטטוס נחשק. תשתית השרתים הראשונית התבססה על מחשבי פנטיום 3 (Pentium 3) משומשים שנותרו בחברה.
עם הזמן, ג'ימייל התפתח למעין "דרכון דיגיטלי", המשמש לכניסה למגוון שירותים, איפוס סיסמאות, מעקב אחר משלוחים. למרות שחשיבות הדואר האלקטרוני לתקשורת בין-אישית פחתה, ג'ימייל נותר כלי מרכזי לאימות זהות, אחסון מידע דיגיטלי.
מודל הפרסום של ג'ימייל, המבוסס על סריקת תוכן המיילים להתאמת פרסומות, עורר ביקורת על פגיעה בפרטיות. גוגל התמודדה עם החששות באמצעות שקיפות במדיניות האחסון, מערכת יחסי ציבור מקיפה.
ג'ימייל, שהחל כפרויקט צדדי יצירתי, התפתח לשירות הדואר האלקטרוני המוביל בעולם בזכות חדשנות טכנולוגית, שיווק מבריק, הבנה עמוקה של צורכי המשתמשים.
שיטת ההזמנות האקסקלוסיביות, שרשור המילים בהתכתבות, הנפח העצום שהעמידה גוגל לרשותנו בחינם - אלה רק מעט מהסיבות ששירות המייל הזה הפך למרכזי והמוביל בעולם. אבל מעל כל אלה, מדובר בשירות מצוין ואמין, מקוון ונדיב, שברור היה שהוא לטובת המשתמשים.
הנה סיפורו של Gmail בדרך לפסגה:
https://youtu.be/Mae8smafbe4
הגרסה הראשונה:
https://youtu.be/6QxYiwMp3ms
האבולוציה של gmail לאורך השנים:
https://youtu.be/AbuQ3rXgrfg
המייל בשירות ג'ימייל מאדם לאדם:
https://youtu.be/5Be2YnlRIg8
כך Gmail שירת משתמשים שונים:
https://youtu.be/R1epyJsRnBM
ותיאור מחויך של הדרך שעושה מייל מהשולח למקבל בג'ימייל (ללא מילים):
https://youtu.be/VfDW7qAdFGk
