שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך זוויות צילום יוצרות אמנות?
זוויות צילום (Camera angles) הן הזוויות שמהן מצולמים העצמים שבפריים. לזווית הצילום יש השפעה פסיכולוגית גדולה על הצופים והיא יכולה לשנות את האופן שבו הם תופסים ומבינים את האובייקט שמוצגים בצילום.
לזווית הצילום יש חשיבות רבה בהצגה מסעירה של המציאות. פעולות קטנות בעת הצילום משנות לגמרי את התמונה ואת נקודת המבט שאנשים התרגלו לראות בה דברים בחיי היום יום שלהם.
סיבוב קל של המצלמה, צילום מגובה הרצפה כלפי מעלה, מהחלון כלפי מטה, או דרך משהו אחר - אלה הן רק דוגמאות לשינוי זווית. צילום מלמטה מעצים את המצולם בעוד שאם מצלמים מלמעלה כלפי מטה מגמדים ומקטינים אותו.
גם בקולנוע משתמשים בזוויות צילום כדי ליצור דרמה ולספר סיפור מעניין יותר. הזוויות הבסיסיות בצילום קולנועי הן צילום מגובה העין (נקודת המבט הרגילה), צילום מזווית גבוהה (שמקטינה ומגמדת את המצולם), זווית נמוכה (שמאדירה ומגדילה אותו), צילום ממעוף הציפור וזווית עקומה - כזו ששוברת את השגרה שבה אנו צופים בדרך כלל במציאות.
הנה זוויות צילום מעניינות:
https://youtu.be/Koi-odrN9ZU
צילום בזוויות צילום שונות:
https://youtu.be/dIOHg4dirjQ?t=2m30s
בעברית:
https://youtu.be/CXP3-Kqw82U
והצילום הגאומטרי, אורבני מופשט שבנוי על זוויות צילום ומיקוד (עברית):
https://youtu.be/uo7EmZM5NFE?long=yes
אילו תנועות מצלמה ושוטים יש בקולנוע?
תנועה וזוויות מצלמה, כמו סוגי שוטים שונים על פי המרחק - כל אלה משמשים ככלי ביטוי ועבודה בצילום סרטים. בדרך כלל הם מתייחסים לאופן שבו מצלמת המצלמה את מושא הצילום, את המצולם. זה יכול להיות אדם, עצם, חלל או אזור מסוים שהמצלמה מכוונת אליו.
הבולטים שבין סוגי תנועות המצלמה:
פאן (תנועת Pan) - תנועת מצלמה אופקית, ימינה ושמאלה.
טילט (Tilt) - תנועת מצלמה אנכית, למעלה ולמטה.
דולי (Dolly) - תנועת מצלמה מתקרבת או מתרחקת מהמצולם. לרוב עם עגלה, או דולי מקצועי, שהיא מערכת גלגלים שעליה מותקנת המצלמה ונעה בצורה חלקה לכיוונים שונים, קדימה או אחורה.
טראק (Track) - תנועת מצלמה שבה המצלמה נעה ימינה ושמאלה, לרוב על גבי מסילה.
זום (zoom) - תנועת מצלמה שבה המצלמה אינה זזה ובזכות העדשה המתכווננת היא מתקרבת ומתרחקת מהמצולם.
סטדי קאם (Steady cam) - תנועה "אנושית" יציבה, שמושגת בהתקנת המצלמה על מתקן שיושב על גוף הצלם.
הנד הלד (Hand held) - צילום ממצלמה המוחזקת ביד, מה שמאופיין בצילום קצת "רועד" ולא יציב לחלוטין. משמש לרוב לצילום סרטים דוקומנטריים או בכדי לייצר ריאליזם קולנועי, באמצעות חיקוי עינו של האדם בשעה שהוא נע במרחב.
הנה המדריך שלכם לסוגי שוטים:
https://youtu.be/tD63b6Z-Tr0
סרטון שמדגים את זוויות הצילום, השוטים ותנועות המצלמה בקולנוע:
http://youtu.be/j5886yCsmrg
ומדריך לפרומפטים טובים עם תנועות מצלמה סינמטיים ב-AI:
https://youtu.be/cHpgSf7LKEE
איך מחליטים על זווית התמונה בסמארטפון?
במצלמות של הסמארטפון המודרני האיכות היא מצוינת. מי זוכר את התקופה שהצילום בטלפון היה נחות ומפוקסל? רבים מהצלמים החובבים כבר הפסיקו לרכוש מצלמות יקרות ופשוט משקיעים בטלפון עם מצלמה טובה והוא שמשמש אותם ביום יום.
צורת הצילום, פורטרט או נוף, תמונה עומדת או שוכבת, קובעת הרבה מההצלחה של התמונה. אבל רבים נוטים לצלם בטלפון לאורך ולא לרוחב. לא ברור מה הסיבה לכך אבל ההשערה היא שכולם עושים את זה, כי ככה כולם עושים...
המלצתנו - בזמן הצילום, החזיקו את הסמארטפון לרוחב, בצורה אופקית, הוריזונטלית. לחלק מאיתנו זה ייראה אולי מעט מוזר, בכל זאת התרגלנו לטלפון עומד, אבל יש לזה הרבה יתרונות.
וידאו, למשל, צלמו תמיד לרוחב. גם מסכי המחשב וגם אלו של הטלוויזיה נועדו לצפייה אופקית. כך התרגלנו לצרוך את הווידאו שלנו מאז ומתמיד ואין סיבה לשנות זאת. סרטונים שצולמו לאורך, כשהמכשיר "עומד", נראים זוועה על המסך הגדול.
גם תמונות סטילס כדאי לצלם לרוחב ולא לאורך. את רובן הרי נראה על מסך המחשב, המקרן, או הטלוויזיה החכמה. כל אלו מציגים נהדר כשהתמונה לרוחב. תמונות שצולמו לאורך ייראו פשוט רע - קטנות, עם אזורים שחורים משני הצדדים ומעט מאד מהחווייה הוויזואלית שבשבילה אנו מצלמים.
אפילו בסמארטפון, עם כל ההרגלים החדשים שלנו, כשנרצה לראות את התמונות שלנו או לצפות בסרטונים שצילמנו, נגלה לרוב שהן נראות נהדר, כשאנו מסובבים את המכשיר ומחזיקים אותו לרוחב.
מתי בכל זאת לצלם לאורך? - אם אתם מצלמים משהו גבוה במיוחד, כמו גורד שחקים, או שחקן כדורסל המזנק אל הסל. אם יש תנועה לכיוון מעלה, של טיל שנורה וכדומה. גם צילום פורטרטים יעבוד נפלא בצילום ורטיקלי.
אם אתם מצלמים הרבה תמונות שאתם עתידים ליצור מהן אלבום מודפס, יש היגיון לצלם את חלקן לאורך. באלבומים כאלה יוצר הגיוון שבין תמונות האורך והרוחב, לא מעט עניין. אולי זה המקרה גם אם אתם מרבים ביצירת קולאז'ים של תמונות.
הנה מצלמת הטלפון המצוינת בפרסומת שמדגימה את ההשתלבות המושלמת שלה בחיי היום יום שלנו:
https://youtu.be/rw0AXq5t5JY
כך מחליטים כיצד לסובב את הטלפון כשמצלמים תמונה:
https://youtu.be/hRZ5V5cdBl4
יש אפילו אפליקציה שיכולה לסייע בצילום אופקי בכל מקרה:
https://youtu.be/ZmXCHNC72Eo
וקליפ משעשע שאומר את מה שאנו אומרים:
https://youtu.be/AqHZJe6306k
איך העין מטעה מזווית צילום שונה?
קוראים לו אורן לביא. הוא הציג וידאו קליפ שצולם באנמציית סטופ מושן על גבי מיטה, מלמעלה. הדמויות נראות בו כשהן מהלכות ונעות, כאילו צולמו מהצד. זה עבד נהדר וזכה למחמאות מכל כיוון. הקליפ הזה הוא אחד המוצלחים בתולדות הווידאו קליפים.
גם אמני במה עושים זאת לעתים, על ידי הקרנה של סרט על הבמה ותנועה מעליה. זה נראה נהדר אם התנועה מדויקת ומדמה גם היא מבט מהצד.
גם אמנים משתמשים לעתים בנקודת המבט, או בזווית הראיה, כדי ליצור יצירות מרתקות, שמזוויות אחרות נראות כמו בלגן מוחלט, אבל בנקודה הנכונה, הדברים ברורים ומהפנטים מרוב דיוק.
אז הנה הנה סטופ מושן שמשתמש בצילום מלמעלה שמדמה תנועה בממד אחר:
https://youtu.be/2_HXUhShhmY
הכוריאוגרף הנודע באסבי ברקלי השתמש בזוויות צילום יצירתיות כמו צילום עילי או צילום מתוך מעגל כמו כאן בסרט Dames:
https://youtu.be/9bVJol3-XLo
העין קולטת גם צבעים בצורה מבלבלת:
https://youtu.be/_jRiV7pJO1E
ויש אמנים שבונים פסלים ויצירות שניתן להבינם רק מנקודת מבט אחת:
https://youtu.be/BorcaCtjmog
איך אשליה אופטית מסייעת לזהירות בדרכים?
האם ראיתם פעם מעברי חצייה הצבועים בדרך היוצרת אשליה אופטית של עצמים תלת-ממדיים שכמו מרחפים מעל הכביש?
האשליה נועדה לגרום לנהגים להאט את מהירות נסיעתם כשהם מתקרבים למעבר החצייה, מחשש שייתקעו בו, ובכך להגביר את בטיחות הולכי הרגל. כל העולם צפה בתמונות של מעברי החצייה התלת-ממדיים הללו. הם מהווים דוגמה מרתקת לחשיבה יצירתית בתחום הבטיחות בדרכים.
הרעיון התפתח באיסלנד בספטמבר 2017 כשעיריית איסאפיורדור (Ísafjörður), עיירת דייגים קטנה בת כ-2,600 תושבים בצפון-מערב איסלנד, החליטה לנסות פתרון חדשני לבעיית המהירות המופרזת של הנהגים בה.
הבמפרים הרגילים, הסביר ראלף טרילה (Ralf Trylla), מנהל התכנון והפיתוח של העיירה איסאפיורדור, נמצאו כפחות מוצלחים, כך קבע מחקר שנערך בשנת 2016 על ידי המכון הלאומי לבריאות בבריטניה. המחקר גילה שבנוסף לתרומתם בזיהום האוויר, הבאמפרים פוגעים ברכב וגורמים לעלייה בכאבי גב אצל נהגים.
איסאפיורדור, שווה לדעת, הוא לא המקום הראשון בעולם שבו מציירים מעברי חצייה תלת-ממדיים. טרילה, שנתקל ברעיון היצירתי בהודו, הציע לאמץ אותו ולהתאימו לצרכי העיר הצפונית. הוא הלך על זה והתוצאה נראתה נהדר.
צביעת מעברי החצייה כשהם נראים כעצמים מוגבהים ובולטים מהכביש נראה פשוט אך בה בעת הוא מתוחכם. הצבע הלבן המסורתי של הפסים מצויר באופן מדויק כך שייצור אשליה של קוביות תלת-ממדיות המרחפות מעל פני הכביש או בולטות מעליו.
בעוד שהולכי רגל רואים אותו כמעבר חצייה רגיל מזווית הראייה שלהם, האפקט האופטי מורגש בעיקר כשמתקרבים ברכב למעבר החצייה.
הניסוי הראשון באיסאפיורדור זכה לתהודה עולמית. תמונות מעבר החצייה הייחודי הפכו לוויראליות ברשתות החברתיות והרעיון משך תשומת לב מערים רבות ברחבי העולם שהתמודדו גם הן עם בעיות דומות של בטיחות בדרכים.
מה שהחל כניסוי מקומי קטן בעיירת דייגים מרוחקת הפך במהרה לתופעה גלובלית. השימוש באשליה אופטית מעולם לא נראה כל כך טוב ולצרכים כה משמעותיים כמו חיי אדם.
האפקטיביות של מעברי החצייה התלת-ממדיים נובעת מכך שהם מפתיעים את הנהגים ומושכים את תשומת ליבם. כאשר נהג רואה לפתע "קוביות צפות" על הכביש, התגובה האינסטינקטיבית היא להאט. באיסאפיירד'ור, אגב, עשו ניסוי גם בצבעים רפלקטיביים, כך שנהגים יראו את התלת ממד גם בלילה.
אז נכון שמחקרים מראים כי האפקט דועך מהר יחסית, במיוחד עבור נהגים מקומיים המתרגלים לאשליה האופטית, אך עדיין נשמרת השפעה חיובית על נהגים חדשים באזור ועל תיירים הנוהגים בו לראשונה.
מאז ההתקנה הראשונית, הרעיון התפשט לערים שונות ברחבי העולם, מהודו ועד סין ובריטניה, הרחק מאיסלנד עצמה. הרשויות במקומות שונים דיווחו על ירידה במהירות הנסיעה באזורים שבהם הותקנו מעברי החצייה החדשניים, מה שהוביל לשיפור בבטיחות הולכי הרגל.
המחלוקת הגדולה, ותמיד תהיה כזו, סביב מעברי החצייה התלת-ממדיים נוגעת לשאלה האם האשליה האופטית עלולה לגרום לבלבול מסוכן אצל נהגים. המבקרים טוענים שהיא עלולה להוביל לבלימות פתע מיותרות או לתגובות לא צפויות.
תומכי הרעיון מנגד מדגישים את העובדה שהאטה בקרבת מעברי חצייה היא בדיוק התוצאה הרצויה. הסיכון הכרוך בבלימות פתע קטן לדעתם מהסיכון הטמון במהירות נסיעה גבוהה באזורים עירוניים.
דוגמה זו ממחישה היטב כיצד פתרונות פשוטים ויצירתיים יכולים לעיתים להשיג תוצאות טובות יותר מאשר אמצעי אכיפה מסורתיים ויקרים. מעברי החצייה התלת-ממדיים מדגימים את הכוח של עיצוב חכם המשתמש בהבנת הפסיכולוגיה האנושית כדי להשפיע על התנהגות.
אגב, סיכון שלא יפתיע איש ממי שמכירים את עידן האינסטגרם והטיק טוק הוא בהזדמנויות הצילום של הולכי הרגל שירצו להצטלם על מעבר החציה כשהם "מרחפים באוויר"...
ועדיין, מעברי החצייה התלת-ממדיים של איסלנד הם דוגמה נהדרת לשימוש נפלא ויצירתי באשליה האופטית לצרכי הזהירות בדרכים. יפה לא פחות היא העובדה שרעיון הציור שמכריח את הנהגים להיזהר, לא רק יושם היטב אלא גם פורסם לעולם כולו ומאפשר לבחון אותו בהיקפים גדולים ומגוונים מבחינה תרבותית.
בעולם שבו תאונות דרכים מהוות איום משמעותי על חיי אדם, פתרונות חדשניים כאלה הם דוגמה מעוררת השראה לחשיבה יצירתית על בטיחות בדרכים ושימוש נבון בפסיכולוגיה אנושית.
הנה מעבר החצייה המשתמש באשליה אופטית להאטת הנהגים:
https://youtu.be/x_8cQzBKdUQ
מצגת וידאו של מעברי החצייה המטעים של איסלנד:
https://youtu.be/X2GCC9LSjYo
מראה מעברי החצייה הבולטים:
https://youtu.be/R1SQcXhqefs
כתבה על מעברי חצייה כאלו בקנזס ארה"ב:
https://youtu.be/8XewhV4TDAQ
גם בפורטו שבפורטוגל עשו את זה:
https://youtu.be/0NK7GNupewA
והסבר מקיף על מעברי החצייה התלת ממדיים:
https://youtu.be/aVHXTie9xDE?long=yes
למה משמש המנוף בצילום סרטים?
בקולנוע מחפשים לא פעם זוויות צילום מעניינות במיוחד, כדי ליצור את החוויה הקולנועית. צילום מהגובה, תוך כדי תנועה, יכול להיות אחת הצורות המרגשות והמשמעותיות לסצנות חזקות ומרגשות.
אחד האמצעים הטובים לעשות זאת הוא בעזרת המנוף (Crane), שאנשי המקצוע קוראים לו באנגלית קריין.
באמצעות המנוף ניתן ליצור תנועה קיצונית של המצלמה לכיוון מעלה או מטה. לרוב מבצעים את התנועה הזו על ידי מנוף אמיתי או בעזרת "מצלמת-רחף", שהיא מעין מנוף למצלמה בלבד.
הנה מנוף לצילומי קולנוע:
https://youtu.be/-m598H0BJJ8
מנוף ממונע:
https://youtu.be/RgoZ_oPA5ns
מנוף מצלמה גדול:
https://youtu.be/Ad2IxHWd1wY
מנוף נוצה קטן להנעת מצלמה:
https://youtu.be/Z4t0mznq3ew
וקטע מסרט שמראה כיצד משתמשים במנוף בצילום קולנועי בסרטים:
https://youtu.be/z8M2BzGVH_k

זוויות צילום (Camera angles) הן הזוויות שמהן מצולמים העצמים שבפריים. לזווית הצילום יש השפעה פסיכולוגית גדולה על הצופים והיא יכולה לשנות את האופן שבו הם תופסים ומבינים את האובייקט שמוצגים בצילום.
לזווית הצילום יש חשיבות רבה בהצגה מסעירה של המציאות. פעולות קטנות בעת הצילום משנות לגמרי את התמונה ואת נקודת המבט שאנשים התרגלו לראות בה דברים בחיי היום יום שלהם.
סיבוב קל של המצלמה, צילום מגובה הרצפה כלפי מעלה, מהחלון כלפי מטה, או דרך משהו אחר - אלה הן רק דוגמאות לשינוי זווית. צילום מלמטה מעצים את המצולם בעוד שאם מצלמים מלמעלה כלפי מטה מגמדים ומקטינים אותו.
גם בקולנוע משתמשים בזוויות צילום כדי ליצור דרמה ולספר סיפור מעניין יותר. הזוויות הבסיסיות בצילום קולנועי הן צילום מגובה העין (נקודת המבט הרגילה), צילום מזווית גבוהה (שמקטינה ומגמדת את המצולם), זווית נמוכה (שמאדירה ומגדילה אותו), צילום ממעוף הציפור וזווית עקומה - כזו ששוברת את השגרה שבה אנו צופים בדרך כלל במציאות.
הנה זוויות צילום מעניינות:
https://youtu.be/Koi-odrN9ZU
צילום בזוויות צילום שונות:
https://youtu.be/dIOHg4dirjQ?t=2m30s
בעברית:
https://youtu.be/CXP3-Kqw82U
והצילום הגאומטרי, אורבני מופשט שבנוי על זוויות צילום ומיקוד (עברית):
https://youtu.be/uo7EmZM5NFE?long=yes

תנועה וזוויות מצלמה, כמו סוגי שוטים שונים על פי המרחק - כל אלה משמשים ככלי ביטוי ועבודה בצילום סרטים. בדרך כלל הם מתייחסים לאופן שבו מצלמת המצלמה את מושא הצילום, את המצולם. זה יכול להיות אדם, עצם, חלל או אזור מסוים שהמצלמה מכוונת אליו.
הבולטים שבין סוגי תנועות המצלמה:
פאן (תנועת Pan) - תנועת מצלמה אופקית, ימינה ושמאלה.
טילט (Tilt) - תנועת מצלמה אנכית, למעלה ולמטה.
דולי (Dolly) - תנועת מצלמה מתקרבת או מתרחקת מהמצולם. לרוב עם עגלה, או דולי מקצועי, שהיא מערכת גלגלים שעליה מותקנת המצלמה ונעה בצורה חלקה לכיוונים שונים, קדימה או אחורה.
טראק (Track) - תנועת מצלמה שבה המצלמה נעה ימינה ושמאלה, לרוב על גבי מסילה.
זום (zoom) - תנועת מצלמה שבה המצלמה אינה זזה ובזכות העדשה המתכווננת היא מתקרבת ומתרחקת מהמצולם.
סטדי קאם (Steady cam) - תנועה "אנושית" יציבה, שמושגת בהתקנת המצלמה על מתקן שיושב על גוף הצלם.
הנד הלד (Hand held) - צילום ממצלמה המוחזקת ביד, מה שמאופיין בצילום קצת "רועד" ולא יציב לחלוטין. משמש לרוב לצילום סרטים דוקומנטריים או בכדי לייצר ריאליזם קולנועי, באמצעות חיקוי עינו של האדם בשעה שהוא נע במרחב.
הנה המדריך שלכם לסוגי שוטים:
https://youtu.be/tD63b6Z-Tr0
סרטון שמדגים את זוויות הצילום, השוטים ותנועות המצלמה בקולנוע:
http://youtu.be/j5886yCsmrg
ומדריך לפרומפטים טובים עם תנועות מצלמה סינמטיים ב-AI:
https://youtu.be/cHpgSf7LKEE

במצלמות של הסמארטפון המודרני האיכות היא מצוינת. מי זוכר את התקופה שהצילום בטלפון היה נחות ומפוקסל? רבים מהצלמים החובבים כבר הפסיקו לרכוש מצלמות יקרות ופשוט משקיעים בטלפון עם מצלמה טובה והוא שמשמש אותם ביום יום.
צורת הצילום, פורטרט או נוף, תמונה עומדת או שוכבת, קובעת הרבה מההצלחה של התמונה. אבל רבים נוטים לצלם בטלפון לאורך ולא לרוחב. לא ברור מה הסיבה לכך אבל ההשערה היא שכולם עושים את זה, כי ככה כולם עושים...
המלצתנו - בזמן הצילום, החזיקו את הסמארטפון לרוחב, בצורה אופקית, הוריזונטלית. לחלק מאיתנו זה ייראה אולי מעט מוזר, בכל זאת התרגלנו לטלפון עומד, אבל יש לזה הרבה יתרונות.
וידאו, למשל, צלמו תמיד לרוחב. גם מסכי המחשב וגם אלו של הטלוויזיה נועדו לצפייה אופקית. כך התרגלנו לצרוך את הווידאו שלנו מאז ומתמיד ואין סיבה לשנות זאת. סרטונים שצולמו לאורך, כשהמכשיר "עומד", נראים זוועה על המסך הגדול.
גם תמונות סטילס כדאי לצלם לרוחב ולא לאורך. את רובן הרי נראה על מסך המחשב, המקרן, או הטלוויזיה החכמה. כל אלו מציגים נהדר כשהתמונה לרוחב. תמונות שצולמו לאורך ייראו פשוט רע - קטנות, עם אזורים שחורים משני הצדדים ומעט מאד מהחווייה הוויזואלית שבשבילה אנו מצלמים.
אפילו בסמארטפון, עם כל ההרגלים החדשים שלנו, כשנרצה לראות את התמונות שלנו או לצפות בסרטונים שצילמנו, נגלה לרוב שהן נראות נהדר, כשאנו מסובבים את המכשיר ומחזיקים אותו לרוחב.
מתי בכל זאת לצלם לאורך? - אם אתם מצלמים משהו גבוה במיוחד, כמו גורד שחקים, או שחקן כדורסל המזנק אל הסל. אם יש תנועה לכיוון מעלה, של טיל שנורה וכדומה. גם צילום פורטרטים יעבוד נפלא בצילום ורטיקלי.
אם אתם מצלמים הרבה תמונות שאתם עתידים ליצור מהן אלבום מודפס, יש היגיון לצלם את חלקן לאורך. באלבומים כאלה יוצר הגיוון שבין תמונות האורך והרוחב, לא מעט עניין. אולי זה המקרה גם אם אתם מרבים ביצירת קולאז'ים של תמונות.
הנה מצלמת הטלפון המצוינת בפרסומת שמדגימה את ההשתלבות המושלמת שלה בחיי היום יום שלנו:
https://youtu.be/rw0AXq5t5JY
כך מחליטים כיצד לסובב את הטלפון כשמצלמים תמונה:
https://youtu.be/hRZ5V5cdBl4
יש אפילו אפליקציה שיכולה לסייע בצילום אופקי בכל מקרה:
https://youtu.be/ZmXCHNC72Eo
וקליפ משעשע שאומר את מה שאנו אומרים:
https://youtu.be/AqHZJe6306k

קוראים לו אורן לביא. הוא הציג וידאו קליפ שצולם באנמציית סטופ מושן על גבי מיטה, מלמעלה. הדמויות נראות בו כשהן מהלכות ונעות, כאילו צולמו מהצד. זה עבד נהדר וזכה למחמאות מכל כיוון. הקליפ הזה הוא אחד המוצלחים בתולדות הווידאו קליפים.
גם אמני במה עושים זאת לעתים, על ידי הקרנה של סרט על הבמה ותנועה מעליה. זה נראה נהדר אם התנועה מדויקת ומדמה גם היא מבט מהצד.
גם אמנים משתמשים לעתים בנקודת המבט, או בזווית הראיה, כדי ליצור יצירות מרתקות, שמזוויות אחרות נראות כמו בלגן מוחלט, אבל בנקודה הנכונה, הדברים ברורים ומהפנטים מרוב דיוק.
אז הנה הנה סטופ מושן שמשתמש בצילום מלמעלה שמדמה תנועה בממד אחר:
https://youtu.be/2_HXUhShhmY
הכוריאוגרף הנודע באסבי ברקלי השתמש בזוויות צילום יצירתיות כמו צילום עילי או צילום מתוך מעגל כמו כאן בסרט Dames:
https://youtu.be/9bVJol3-XLo
העין קולטת גם צבעים בצורה מבלבלת:
https://youtu.be/_jRiV7pJO1E
ויש אמנים שבונים פסלים ויצירות שניתן להבינם רק מנקודת מבט אחת:
https://youtu.be/BorcaCtjmog
זוויות צילום

האם ראיתם פעם מעברי חצייה הצבועים בדרך היוצרת אשליה אופטית של עצמים תלת-ממדיים שכמו מרחפים מעל הכביש?
האשליה נועדה לגרום לנהגים להאט את מהירות נסיעתם כשהם מתקרבים למעבר החצייה, מחשש שייתקעו בו, ובכך להגביר את בטיחות הולכי הרגל. כל העולם צפה בתמונות של מעברי החצייה התלת-ממדיים הללו. הם מהווים דוגמה מרתקת לחשיבה יצירתית בתחום הבטיחות בדרכים.
הרעיון התפתח באיסלנד בספטמבר 2017 כשעיריית איסאפיורדור (Ísafjörður), עיירת דייגים קטנה בת כ-2,600 תושבים בצפון-מערב איסלנד, החליטה לנסות פתרון חדשני לבעיית המהירות המופרזת של הנהגים בה.
הבמפרים הרגילים, הסביר ראלף טרילה (Ralf Trylla), מנהל התכנון והפיתוח של העיירה איסאפיורדור, נמצאו כפחות מוצלחים, כך קבע מחקר שנערך בשנת 2016 על ידי המכון הלאומי לבריאות בבריטניה. המחקר גילה שבנוסף לתרומתם בזיהום האוויר, הבאמפרים פוגעים ברכב וגורמים לעלייה בכאבי גב אצל נהגים.
איסאפיורדור, שווה לדעת, הוא לא המקום הראשון בעולם שבו מציירים מעברי חצייה תלת-ממדיים. טרילה, שנתקל ברעיון היצירתי בהודו, הציע לאמץ אותו ולהתאימו לצרכי העיר הצפונית. הוא הלך על זה והתוצאה נראתה נהדר.
צביעת מעברי החצייה כשהם נראים כעצמים מוגבהים ובולטים מהכביש נראה פשוט אך בה בעת הוא מתוחכם. הצבע הלבן המסורתי של הפסים מצויר באופן מדויק כך שייצור אשליה של קוביות תלת-ממדיות המרחפות מעל פני הכביש או בולטות מעליו.
בעוד שהולכי רגל רואים אותו כמעבר חצייה רגיל מזווית הראייה שלהם, האפקט האופטי מורגש בעיקר כשמתקרבים ברכב למעבר החצייה.
הניסוי הראשון באיסאפיורדור זכה לתהודה עולמית. תמונות מעבר החצייה הייחודי הפכו לוויראליות ברשתות החברתיות והרעיון משך תשומת לב מערים רבות ברחבי העולם שהתמודדו גם הן עם בעיות דומות של בטיחות בדרכים.
מה שהחל כניסוי מקומי קטן בעיירת דייגים מרוחקת הפך במהרה לתופעה גלובלית. השימוש באשליה אופטית מעולם לא נראה כל כך טוב ולצרכים כה משמעותיים כמו חיי אדם.
האפקטיביות של מעברי החצייה התלת-ממדיים נובעת מכך שהם מפתיעים את הנהגים ומושכים את תשומת ליבם. כאשר נהג רואה לפתע "קוביות צפות" על הכביש, התגובה האינסטינקטיבית היא להאט. באיסאפיירד'ור, אגב, עשו ניסוי גם בצבעים רפלקטיביים, כך שנהגים יראו את התלת ממד גם בלילה.
אז נכון שמחקרים מראים כי האפקט דועך מהר יחסית, במיוחד עבור נהגים מקומיים המתרגלים לאשליה האופטית, אך עדיין נשמרת השפעה חיובית על נהגים חדשים באזור ועל תיירים הנוהגים בו לראשונה.
מאז ההתקנה הראשונית, הרעיון התפשט לערים שונות ברחבי העולם, מהודו ועד סין ובריטניה, הרחק מאיסלנד עצמה. הרשויות במקומות שונים דיווחו על ירידה במהירות הנסיעה באזורים שבהם הותקנו מעברי החצייה החדשניים, מה שהוביל לשיפור בבטיחות הולכי הרגל.
המחלוקת הגדולה, ותמיד תהיה כזו, סביב מעברי החצייה התלת-ממדיים נוגעת לשאלה האם האשליה האופטית עלולה לגרום לבלבול מסוכן אצל נהגים. המבקרים טוענים שהיא עלולה להוביל לבלימות פתע מיותרות או לתגובות לא צפויות.
תומכי הרעיון מנגד מדגישים את העובדה שהאטה בקרבת מעברי חצייה היא בדיוק התוצאה הרצויה. הסיכון הכרוך בבלימות פתע קטן לדעתם מהסיכון הטמון במהירות נסיעה גבוהה באזורים עירוניים.
דוגמה זו ממחישה היטב כיצד פתרונות פשוטים ויצירתיים יכולים לעיתים להשיג תוצאות טובות יותר מאשר אמצעי אכיפה מסורתיים ויקרים. מעברי החצייה התלת-ממדיים מדגימים את הכוח של עיצוב חכם המשתמש בהבנת הפסיכולוגיה האנושית כדי להשפיע על התנהגות.
אגב, סיכון שלא יפתיע איש ממי שמכירים את עידן האינסטגרם והטיק טוק הוא בהזדמנויות הצילום של הולכי הרגל שירצו להצטלם על מעבר החציה כשהם "מרחפים באוויר"...
ועדיין, מעברי החצייה התלת-ממדיים של איסלנד הם דוגמה נהדרת לשימוש נפלא ויצירתי באשליה האופטית לצרכי הזהירות בדרכים. יפה לא פחות היא העובדה שרעיון הציור שמכריח את הנהגים להיזהר, לא רק יושם היטב אלא גם פורסם לעולם כולו ומאפשר לבחון אותו בהיקפים גדולים ומגוונים מבחינה תרבותית.
בעולם שבו תאונות דרכים מהוות איום משמעותי על חיי אדם, פתרונות חדשניים כאלה הם דוגמה מעוררת השראה לחשיבה יצירתית על בטיחות בדרכים ושימוש נבון בפסיכולוגיה אנושית.
הנה מעבר החצייה המשתמש באשליה אופטית להאטת הנהגים:
https://youtu.be/x_8cQzBKdUQ
מצגת וידאו של מעברי החצייה המטעים של איסלנד:
https://youtu.be/X2GCC9LSjYo
מראה מעברי החצייה הבולטים:
https://youtu.be/R1SQcXhqefs
כתבה על מעברי חצייה כאלו בקנזס ארה"ב:
https://youtu.be/8XewhV4TDAQ
גם בפורטו שבפורטוגל עשו את זה:
https://youtu.be/0NK7GNupewA
והסבר מקיף על מעברי החצייה התלת ממדיים:
https://youtu.be/aVHXTie9xDE?long=yes

בקולנוע מחפשים לא פעם זוויות צילום מעניינות במיוחד, כדי ליצור את החוויה הקולנועית. צילום מהגובה, תוך כדי תנועה, יכול להיות אחת הצורות המרגשות והמשמעותיות לסצנות חזקות ומרגשות.
אחד האמצעים הטובים לעשות זאת הוא בעזרת המנוף (Crane), שאנשי המקצוע קוראים לו באנגלית קריין.
באמצעות המנוף ניתן ליצור תנועה קיצונית של המצלמה לכיוון מעלה או מטה. לרוב מבצעים את התנועה הזו על ידי מנוף אמיתי או בעזרת "מצלמת-רחף", שהיא מעין מנוף למצלמה בלבד.
הנה מנוף לצילומי קולנוע:
https://youtu.be/-m598H0BJJ8
מנוף ממונע:
https://youtu.be/RgoZ_oPA5ns
מנוף מצלמה גדול:
https://youtu.be/Ad2IxHWd1wY
מנוף נוצה קטן להנעת מצלמה:
https://youtu.be/Z4t0mznq3ew
וקטע מסרט שמראה כיצד משתמשים במנוף בצילום קולנועי בסרטים:
https://youtu.be/z8M2BzGVH_k
