שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי גלישה בטוחה באינטרנט?
איפה הכי בטוח לחצות את הכביש?
מעבר חצייה הוא מסלול מעבר בטיחותי להולכי רגל, המיועד לאפשר להם לחצות את הכביש בביטחה. בדרך כלל מעבר החצייה ממוקם ליד צומת, במקום שנהגי הרכב יכולים לראות את הולכי הרגל המבקשים לחצות. חלק ממעברי החצייה מכילים רמזורים המיועדים להולכי הרגל. מכיוון שגם הנהגים יודעים שזהו המקום שבו הולכי רגל אמורים לחצות, הם יותר עירניים באזור זה של הכביש.
בישראל מעברי חציה מסומנים כפסים מקבילים, לרוחב הכביש. ישנן מדינות בהן מעבר חצייה מסומן באמצעות שני פסים מקבילים לאורך הכביש, התוחמים את שטח המעבר.
מעברי חצייה היו קיימים כבר לפני יותר מ-2000 שנה. למשל, בחורבות העיר הרומית פומפיי אפשר למצוא אבנים גדולות שמונחות בתבנית המזכירה את פסי מעבר החצייה שאנו מכירים בימינו. האבנים שימשו את הולכי הרגל כדי לחצות את הרחוב בלי להתלכלך מהביוב והרפש שזרמו ברחוב עצמו. המרווחים בין האבנים אפשרו לעגלות לעבור בבטחה ביניהן.
עם זאת, מעברי החצייה כפי שהם מוכרים כיום, הומצאו רק בתחילת המאה ה-20, כאשר כמות המכוניות בכבישים גדלה מאד וחציית הכביש נהייתה עניין מסוכן.
לומדים איך נכון לחצות את הכביש (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=PTysym690ZI
מעבר חצייה מודרני, בטוח יותר בשעות החושך:
https://www.youtube.com/watch?v=q4z1ynJs0AU
ואיך בוחנים עד כמה מכונית היא בטוחה מבחינת פגיעה בהולכי רגל:
https://www.youtube.com/watch?v=YdjN7dIXRXo
מה עושים בסופת ברקים?
לפעמים אנו עלולים להיות בדרכים, בטיול או בנסיעה, בזמן שמתפתחת סופת ברקים. במקרה כזה כדאי להתרחק מעצים בודדים בשטח ולא להימצא במקומות גבוהים.
אלה דברים חשובים למניעת סכנה, כיוון שברקים פוגעים במקומות הגבוהים ביותר, או במקומות הבולטים מפני השטח וגבוהים ממנו, כמו עצים, מגדלים ואנטנות.
עוד דבר שכדאי להימנע ממנו בזמן סערת ברקים הוא מגע עם מים. חשמל של ברק יכול לעבור דרך הצנרת, בעיקר בצינורות מתכת. הוא מסוגל לזעזע את מי שבאים במגע באותו רגע עם מים או ברז בבניין. במהלך ההיסטוריה נרשמו מכות חשמל שספגו אנשים בעת מקלחת, ישיבה באמבטיה, כביסה או שטיפת כלים בזמן סערות שכאלה. פה ושם גם היו מקרים מצערים בהם אנשים אף איבדו את חייהם כך.
כך תישמרו מסופת ברקים (מתורגם):
https://youtu.be/eNxDgd3D_bU
והסבר של הברקים:
https://youtu.be/h-0gNl5f4BU
איך לשמור על הגוף בשמש ולמה החול נדבק?
לשמירה על גופנו בשמש, כדאי להקפיד על הדברים הבאים:
לא בצהריים - בקיץ לא כדאי להיות בשמש בשעות הלוהטות שבין השעות 10:00 ל-16:00
בגד ים מלא - שילבשו ביגוד מלא (גם בגד ים לכל הגוף או חולצה גם במים)
כובע רחב-שוליים - כדי לשמור על הפנים
מסנן קרינה לשפתיים - גם עליהן כדאי לשמור מהשמש
קרם עם מקדם הגנה גבוה - קרם הגנה עם מקדם הגנה של 15 לפחות (למרוח שוב כל שעתיים)
שתייה רבה - שישתו הרבה מים
משקפי שמש - שירכיבו משקפי שמש עם חסימת VU
שמשיה - ושבו מתחת לה.
הנה המורחים קרם הגנה (עברית):
http://youtu.be/BAlPMN5rQ3U
הסבר להגנה על הגוף מקרינה מסוכנת (עברית):
https://youtu.be/CsOsHr4Azg0
כך עובד קרם ההגנה וחשיבותו (מתורגם):
https://youtu.be/ZSJITdsTze0?t=6s
יש בים עוד צרות קטנות, כמו החול שנדבק לגוף הרטוב - למה זה קורה? (עברית)
https://youtu.be/6s5uii5WvCo
ואחד שרוצה לשמור על עצמו באמצעות שמשיה בלבד (עברית):
http://youtu.be/VUeskxCnMz0
האם לא בריא לשוחח בטלפון במעלית?
רבים יודעים שלא מומלץ לשוחח בטלפון הנייד במעלית. אבל למה בעצם? - העובדה היא שמעלית היא למעשה כלוב מתכת סגור, שמוכר במושג ובשם "כלוב פאראדיי" (Faraday Cage). המושג הזה הוא על שם הפיזיקאי הבריטי המפורסם וחלוץ מאלפי החשמל מייקל פאראדיי (Michael Faraday) ותוכלו לקרוא עליה בתגית "כלוב פאראדיי".
פאראדיי גילה כבר במאה ה-19 שקופסה העשויה מחומר מוליך חשמלי מונעת מגלים אלקטרומגנטיים לחדור פנימה או לצאת החוצה.
כשאנו נכנסים למעלית, אנחנו למעשה נכנסים לתוך מבנה מתכתי סגור שפועל בדיוק כמו כלוב פאראדיי. קשה לגלים האלקטרומגנטיים שהטלפון הנייד שלנו משתמש בהם לתקשורת לחדור דרך דפנות המעלית. המתכת של דפנות המעלית מפזרת את האותות האלקטרומגנטיים על פני המשטח החיצוני שלה ומחזירה אותם, מה שמקשה מאוד על הטלפון לקיים תקשורת יציבה עם אנטנות הסלולר הקרובות.
התופעה הזו מתעצמת כאשר המעלית נעה בין קומות. בזמן התנועה, הן השפעת קירות בטון והמתכת של המבנה עצמו והן המרחק המשתנה ללא הפסקה בין הטלפון שלנו לאנטנות הקרובות, גורמים לאות, שכבר נחלש בגלל כלוב פאראדיי, להיחלש עוד יותר. התוצאה היא שיחות מקוטעות, הפרעות בקליטה ולעתים אף ניתוק מוחלט של השיחה.
מעבר לאי הנעימות של שיחה מקוטעת, אומרים ששימוש בטלפון במעלית יכול להיות מזיק לבריאות. כאשר הטלפון מתקשה לתפוס אות, הוא מגביר את עוצמת השידור שלו באופן אוטומטי בניסיון להתגבר על ההפרעות. המשמעות היא שכל מי שנמצאים במעלית נחשפים לקרינה אלקטרומגנטית חזקה יותר בחלל הסגור של המעלית. אבל מומחים קבעו כבר מזמן שהנזק משיחות קצרות של טלפון אחד או שניים בה לא מסוכנת.
חלק מהמעליות המודרניות מצוידות במגברי אות פנימיים (repeaters) שמשפרים את הקליטה. ועדיין, הפתרון הטוב ביותר הוא להתאפק לרגע ופשוט להימנע משיחות טלפון במעלית. זה גם לא מנומס ובכל מקרה - אם חייבים לענות לשיחה חשובה, כדאי להודיע לצד השני שאתם במעלית ושהשיחה עלולה להתנתק. עדיף להמתין ליציאה מהמעלית כדי לנהל שיחה רצופה ונעימה יותר, ובמקביל להפחית את החשיפה שלנו לקרינה מיותרת ולשמור על עצמנו ועל שכנינו ל"חווית המעלית" מריב מיותר.
אפשר להאמין לסרטון המצחיק והחכם הזה (עברית):
https://youtu.be/_aotWfFn8i0
האמת על הצד הבריאותי של שיחות טלפון במעלית:
https://youtu.be/SCj659kHrHE
והסבר מפורט לבעיית הטלפון במעלית:
https://youtu.be/CdDNQJhjBDU?long=yes
מהי כת ומה הסכנות בה?
כל ילד מכיר את הילדים המקובלים האלה, שילדים אחרים נוהים אחריהם ועושים את רצונם. אולי יפתיע חלק מכם אבל גם למבוגרים יש אנשים כאלה. הם מושכים להקשיב להם ומשפיעים על אנשים רבים ולא פעם מצליחים ממש לשלוט בבני-אדם. לא פעם זה מסתיים בכך שהם יוצרים כת, שסובבת סביבם ומונהגת על ידם.
כת (Cult) היא קבוצה שהתרכזה סביב אישיות או רעיון כלשהו והפכה לקבוצה סגורה. פעילויות סגורות ופולחניות אינן אסורות מבחינת החוק, אך לא פעם הופכת הקבוצה הסגורה והמעניינת לכת הרסנית, המנצלת את חבריה וגורמת לרבים מהם לנזקים נפשיים, כלכליים ואפילו פיזיים. כתות כאלה הן מחוץ לחוק וחשוב לזהותן לפני שנסחפים אל תוכן והופכים לחברים שחייהם הולכים ונהרסים.
אם קבוצה מכתיבה לחלוטין את דרך ההתנהגות, הרגשות והחשיבה של חבריה, אם היא מרחיקה חברים בה ממשפחתם והופכת אותם תלויים בה, לוקחת מהם כסף ומטפחת מנהיג המקבל זכויות, כסף ושליטה בגורל החברים, די סביר שהיא הופכת לכת.
כדי למשוך מגויסים חדשים, מקפידות כתות להסתיר מהחברים החדשים והעתידיים שלהן את האופי והמטרות האמיתיות שלהן. הן עושות זאת על ידי פעילויות שיווק וגיוס שמוליכות שולל את המועמדים ומפתות אותם להצטרף. הם חשים שהם בדרך למעלה, להגשמת המטרות ושיפור האישיות, בזמן שהכת תלך ותסחוף אותם למעמקי הניצול והתלות בה.
כתות משתמשות בשיטות שונות של שליטה, כדי להפוך אנשים חדשים לחברים צייתנים וכנועים. בדרך כלל הן מבדילות את עצמן ואת המנהיגים שלהם מהנורמות ומהתפיסות החברתיות המקובלות. הן פוגעות בתא המשפחתי של חברי הכת ובערכי המשפחה המקובלים, שכן הכת מתיימרת להחליף את המשפחה ולהיות המשפחה החדשה של חבריה. הן מאמצות מנהגים רוחניים שונים הנראים חוקיים, אך מפעילות שיטות פסיכולוגיות שנוקט מנהיג הכת, כדי להרחיק את המצטרפים מהחברה שמסביב וליצור להם זהות חדשה, כזו שתאפשר לו לנצל ולשעבד אותם לטובתו ולטובת רווחיו האישיים, אם זה רווח כלכלי, רווח של מעמד, כבוד וכדומה.
מנהיגי כתות יוצרים תחושה אהבה ללא גבולות כלפי החברים החדשים. לצד זה הם משתמשים באמצעים פסיכולוגיים כדי ליצור אצלם תלות וחולשה, דורשים שיתוודו בפניהם על "חטאים" שעשו או אפילו רק חשבו, מחדירים אצלם פחד מעזיבת הכת או מערעור על דרכה, משתמשים במידע שקיבלו מהם. כדי לתמרן ולנתק אותם מהעולם החיצוני וממשפחתם ושולטים בממדים שונים של אישיותם, משליטה במחשבות, הרגשות, וההתנהגות שלהם. לצורך כך מנהיגי כתות משתמשים בטכניקות שליטה נוספות, כמו הלשנות, קירוב הוותיקים, הסתרת מידע מהחדשים, שיחות ארוכות עם המנהיג או בכירי הכת ועוד. כל אלו מביאים את המצטרף לשנות בהדרגה את זהותו ולהפוך לחבר שתלוי בקבוצה לחלוטין ולא מרגיש עד כמה הוא מנוצל ומשועבד לה.
הנה ההסבר המתורגם של הכתות ולמה רבים מצטרפים אליהן:
https://youtu.be/kB-dJaCXAxA
כך כתות שולטות בחבריהן:
https://youtu.be/6xKUqTdNPDM
עדות של מי שהייתה חברה בכת על חלק ממה שעברה:
http://youtu.be/my2_rSBqL_A?t=2s
הנה כמה מהכתות המוזרות, אכזריות ומופרכות בהיסטוריה:
https://youtu.be/lptW0sWALhE
ודיון שמסביר על הכתות, איך להימנע ואיך לסייע למי שנקלע לכת:
http://youtu.be/uLGSh0LE7yg?t=4s?long=yes
איך פועל קרם הגנה נגד השמש?
קרם הגנה (Sunscreen) הוא קרם ששומר על העור מקרינת השמש המזיקה. קרם ההגנה מונע מהקרינה האולטרה סגולה (קרינת על-סגול) מלפגוע בעור הרגיש ולמנוע שיזוף יתר וסכנה של סרטן העור.
המעניין הוא שפעם, לפני שהמודעות לסכנת השיזוף גברה, אנשים השתמשו בשמן שיזוף. הוא עשה את הפעולה ההפוכה וחיזק את השיזוף ואת חריכת העור, בכדי להגיע לגוון הכהה, השזוף.
חשוב לדעת שקרם ההגנה אינו מספיק. יש לשמור על גופנו בשמש, באמצעות הכללים הבאים:
לא בצהריים - בקיץ לא כדאי להיות בשמש בשעות הלוהטות שבין השעות 10:00 ל-16:00.
בגד ים מלא - שילבשו ביגוד מלא (גם בגד ים לכל הגוף או חולצה גם במים).
כובע רחב-שוליים - כדי לשמור על הפנים.
מסנן קרינה לשפתיים - גם עליהן כדאי לשמור מהשמש.
קרם עם מקדם הגנה גבוה - קרם הגנה עם מקדם הגנה של 15 לפחות (למרוח שוב כל שעתיים).
שתייה רבה - שישתו הרבה מים.
משקפי שמש - שירכיבו משקפי שמש עם חסימת VU
שמשיה - ושבו מתחת לה.
זו הסיבה שאנו משתמשים בקרם הגנה (מתורגם):
https://youtu.be/ZSJITdsTze0
כך פועל קרם הגנה:
https://youtu.be/dknhA1uL7Jg
הכימיה של קרם ההגנה:
https://youtu.be/wopwVVsbvWI
וכן, כולם צריכים להשתמש בו - גם אם זה מצחיק! (עברית)
https://youtu.be/m1nUUM-xpkk
מי המציא את סיכת הביטחון?
סיכת ביטחון (Safety Pin) היא המצאה קטנה, נראית שולית ולא משהו מיוחד, אבל היא פתרה בעיה כואבת לאדם, כואבת תרתי משמע. הגאונות שלה מתבטאת גם בפתרון המבריק והפשוט כל כך לחיבור של בדים וגם בבטיחות הנהדרת שלה, בכך שהסיכה הקלאסית נחבאת בה ולא מסכנת בנעיצה כואבת בעורו של הלובש או המשתמש בה.
סיכת ביטחון היא אביזר רכיסה שבו נכללים סיכה, מנגנון קפיצי וחבק שמכסה את קצה הסיכה ומונע ממנו לדקור. זו אחת ההמצאות המרהיבות בפשטותן, שנועדה להדק או לחבר בדים, באופן זמני כמובן ותוך שמירה על קלות הפעלה ובטיחות מירבית.
הממציא וולטר האנט (walter Hunt), או בקיצור וולט, גם הוא דמות מדהימה. הוא מגדולי הממציאים ואחד המוחות הפוריים ביותר בתחום ההמצאה והפתרונות. מנגד, הוא אחד הממציאים הכי פחות מוכרים בעולם, כולל במולדתו - ארצות הברית.
המדהים הוא שסיכת הביטחון המודרנית אינה הראשונה שנועדה לפתור את בעיית הרכיסה של בדים. ב-1849 היא הומצאה מחדש על ידי וולטר האנט, אבל מקור הרעיון, אם כי במימוש פחות מוצלח בהרבה, היה ביוון העתיקה. שם השתמשו באביזר דומה לסיכת הביטחון המודרנית שנקרא פיבולה ונשכח. ביוון העתיקה הוא שימש לרכיסת בגדים ותכשיטים כמו סיכות בגד, אך נשכח והתגלה רק כממצא ארכאולוגי, בעיר מיקנה.
סיכת הביטחון נחשבת לאביזר שימושי ויומיומי, אך היה שלב בהיסטוריה שבו היא הפכה למרכיב אופנתי של ממש. זה היה בשנות ה-80 של המאה הקודמת, עת הפכה סיכת הביטחון גם לאביזר אופנה. מדובר בתרבות הפאנק, עם האופנה המובחנת שבחרו לעצמם חובבי הז'אנר. הם אמצו את סיכות הביטחון כאמצעי קישוט שכיח לבגדים בסגנון הפנקיסטי.
בתחילה אומצה סיכת הביטחון על ידי הפנקיסטים בשביל הצורך לחבר יחד בגדים מרופטים, קרועים ומחוררים. די מהר הם גם חיברו באמצעותה טלאים עם מסרים וסמלי להקות שהם אהבו, לצד האחורי של הז'קט או הבגד. לעתים הם גם תחבו את סיכת הביטחון לחורי עגילים באוזן, כסוג פשוט וחתרני של מעין "עגילי פאנק".
הנה המצאת סיכת הביטחון:
https://youtu.be/u2La7s3Z5uE
על הגאונות של סיכת הביטחון והתחכום בפשטותה:
https://youtu.be/jzyBsJg1iZY
אופנת הפאנק השתמשה בסיכות ביטחון:
https://youtu.be/d3AW4L3VS3M
הפחד ממגמות שנאה בארצות הברית של טראמפ הזניק את סיכת ביטחון כסימן לתמיכה:
https://youtu.be/kw9YdqjaXzo
וממציא סיכת הביטחון הפורה וחריף המחשבה, שכמעט איש לא מכיר:
https://youtu.be/fYSQuCxJILE?long=yes
מה לעשות אם יש רעידת אדמה?
במקרה של רעידת אדמה כדאי לנהוג כך:
לצאת לשטח פתוח!
אם אי אפשר אז בממ"ד או מתחת למשקופי הדלתות, או בחדר המדרגות בבית משותף.
אם אתם במיטה ורעידת האדמה בשיאה, כסו מהר את הראש בכרית.
התרחק מקירות חיצוניים ומכונניות גדולות.
הנה סרטון הסבר קצר לאיך לנהוג ברעידת אדמה (עברית):
https://youtu.be/cmG7ZgSAQDU
כך זה מרגיש כשהאדמה רועדת:
https://youtu.be/_r_nFT2m-Vg
וסרטון הדרכה מפורט על התנהגות ברעידת אדמה במצבים שונים (עברית):
https://youtu.be/kpbQcb8Y66s?t=15s
על אילו כללים כדאי להקפיד לגלישה בטוחה ברשת?
איך להיזהר ברשת?
המשרד לביטחון פנים ממליץ על כמה כללים להתנהגות זהירה בגלישה באינטרנט:
1. תהיו רגישים למסרים שאתם מקבלים ומוסרים ברשתות החברתיות
2. דיווח הוא הגשת עזרה ולא הלשנה
3. הרכוש הציבורי נועד גם בשבילכם- שמרו עליו
4. שיתוף חברים טובים יכול להציל חיים
5. הגוף שלך – שייך רק לך
6. מידע אישי לא מוסרים ברשת
7. אלכוהול שותה לך את החיים
8. חרם על מישהו היום יכול להיות חרם עליך מחר
9. בעת צרה פנו למבוגר אחראי או גורם מקצועי
10. בהימורים בסוף מפסידים
הנה סרטון על חשיבות הגלישה הבטוחה ברשת (עברית):
http://youtu.be/kDGPVF5M8oo
איך להיזהר ברשת?
המשרד לביטחון פנים ממליץ על כמה כללים להתנהגות זהירה בגלישה באינטרנט:
1. תהיו רגישים למסרים שאתם מקבלים ומוסרים ברשתות החברתיות
2. דיווח הוא הגשת עזרה ולא הלשנה
3. הרכוש הציבורי נועד גם בשבילכם- שמרו עליו
4. שיתוף חברים טובים יכול להציל חיים
5. הגוף שלך – שייך רק לך
6. מידע אישי לא מוסרים ברשת
7. אלכוהול שותה לך את החיים
8. חרם על מישהו היום יכול להיות חרם עליך מחר
9. בעת צרה פנו למבוגר אחראי או גורם מקצועי
10. בהימורים בסוף מפסידים
הנה סרטון על חשיבות הגלישה הבטוחה ברשת (עברית):
http://youtu.be/kDGPVF5M8oo
מעבר חצייה הוא מסלול מעבר בטיחותי להולכי רגל, המיועד לאפשר להם לחצות את הכביש בביטחה. בדרך כלל מעבר החצייה ממוקם ליד צומת, במקום שנהגי הרכב יכולים לראות את הולכי הרגל המבקשים לחצות. חלק ממעברי החצייה מכילים רמזורים המיועדים להולכי הרגל. מכיוון שגם הנהגים יודעים שזהו המקום שבו הולכי רגל אמורים לחצות, הם יותר עירניים באזור זה של הכביש.
בישראל מעברי חציה מסומנים כפסים מקבילים, לרוחב הכביש. ישנן מדינות בהן מעבר חצייה מסומן באמצעות שני פסים מקבילים לאורך הכביש, התוחמים את שטח המעבר.
מעברי חצייה היו קיימים כבר לפני יותר מ-2000 שנה. למשל, בחורבות העיר הרומית פומפיי אפשר למצוא אבנים גדולות שמונחות בתבנית המזכירה את פסי מעבר החצייה שאנו מכירים בימינו. האבנים שימשו את הולכי הרגל כדי לחצות את הרחוב בלי להתלכלך מהביוב והרפש שזרמו ברחוב עצמו. המרווחים בין האבנים אפשרו לעגלות לעבור בבטחה ביניהן.
עם זאת, מעברי החצייה כפי שהם מוכרים כיום, הומצאו רק בתחילת המאה ה-20, כאשר כמות המכוניות בכבישים גדלה מאד וחציית הכביש נהייתה עניין מסוכן.
לומדים איך נכון לחצות את הכביש (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=PTysym690ZI
מעבר חצייה מודרני, בטוח יותר בשעות החושך:
https://www.youtube.com/watch?v=q4z1ynJs0AU
ואיך בוחנים עד כמה מכונית היא בטוחה מבחינת פגיעה בהולכי רגל:
https://www.youtube.com/watch?v=YdjN7dIXRXo
לפעמים אנו עלולים להיות בדרכים, בטיול או בנסיעה, בזמן שמתפתחת סופת ברקים. במקרה כזה כדאי להתרחק מעצים בודדים בשטח ולא להימצא במקומות גבוהים.
אלה דברים חשובים למניעת סכנה, כיוון שברקים פוגעים במקומות הגבוהים ביותר, או במקומות הבולטים מפני השטח וגבוהים ממנו, כמו עצים, מגדלים ואנטנות.
עוד דבר שכדאי להימנע ממנו בזמן סערת ברקים הוא מגע עם מים. חשמל של ברק יכול לעבור דרך הצנרת, בעיקר בצינורות מתכת. הוא מסוגל לזעזע את מי שבאים במגע באותו רגע עם מים או ברז בבניין. במהלך ההיסטוריה נרשמו מכות חשמל שספגו אנשים בעת מקלחת, ישיבה באמבטיה, כביסה או שטיפת כלים בזמן סערות שכאלה. פה ושם גם היו מקרים מצערים בהם אנשים אף איבדו את חייהם כך.
כך תישמרו מסופת ברקים (מתורגם):
https://youtu.be/eNxDgd3D_bU
והסבר של הברקים:
https://youtu.be/h-0gNl5f4BU
לשמירה על גופנו בשמש, כדאי להקפיד על הדברים הבאים:
לא בצהריים - בקיץ לא כדאי להיות בשמש בשעות הלוהטות שבין השעות 10:00 ל-16:00
בגד ים מלא - שילבשו ביגוד מלא (גם בגד ים לכל הגוף או חולצה גם במים)
כובע רחב-שוליים - כדי לשמור על הפנים
מסנן קרינה לשפתיים - גם עליהן כדאי לשמור מהשמש
קרם עם מקדם הגנה גבוה - קרם הגנה עם מקדם הגנה של 15 לפחות (למרוח שוב כל שעתיים)
שתייה רבה - שישתו הרבה מים
משקפי שמש - שירכיבו משקפי שמש עם חסימת VU
שמשיה - ושבו מתחת לה.
הנה המורחים קרם הגנה (עברית):
http://youtu.be/BAlPMN5rQ3U
הסבר להגנה על הגוף מקרינה מסוכנת (עברית):
https://youtu.be/CsOsHr4Azg0
כך עובד קרם ההגנה וחשיבותו (מתורגם):
https://youtu.be/ZSJITdsTze0?t=6s
יש בים עוד צרות קטנות, כמו החול שנדבק לגוף הרטוב - למה זה קורה? (עברית)
https://youtu.be/6s5uii5WvCo
ואחד שרוצה לשמור על עצמו באמצעות שמשיה בלבד (עברית):
http://youtu.be/VUeskxCnMz0
זהירות
רבים יודעים שלא מומלץ לשוחח בטלפון הנייד במעלית. אבל למה בעצם? - העובדה היא שמעלית היא למעשה כלוב מתכת סגור, שמוכר במושג ובשם "כלוב פאראדיי" (Faraday Cage). המושג הזה הוא על שם הפיזיקאי הבריטי המפורסם וחלוץ מאלפי החשמל מייקל פאראדיי (Michael Faraday) ותוכלו לקרוא עליה בתגית "כלוב פאראדיי".
פאראדיי גילה כבר במאה ה-19 שקופסה העשויה מחומר מוליך חשמלי מונעת מגלים אלקטרומגנטיים לחדור פנימה או לצאת החוצה.
כשאנו נכנסים למעלית, אנחנו למעשה נכנסים לתוך מבנה מתכתי סגור שפועל בדיוק כמו כלוב פאראדיי. קשה לגלים האלקטרומגנטיים שהטלפון הנייד שלנו משתמש בהם לתקשורת לחדור דרך דפנות המעלית. המתכת של דפנות המעלית מפזרת את האותות האלקטרומגנטיים על פני המשטח החיצוני שלה ומחזירה אותם, מה שמקשה מאוד על הטלפון לקיים תקשורת יציבה עם אנטנות הסלולר הקרובות.
התופעה הזו מתעצמת כאשר המעלית נעה בין קומות. בזמן התנועה, הן השפעת קירות בטון והמתכת של המבנה עצמו והן המרחק המשתנה ללא הפסקה בין הטלפון שלנו לאנטנות הקרובות, גורמים לאות, שכבר נחלש בגלל כלוב פאראדיי, להיחלש עוד יותר. התוצאה היא שיחות מקוטעות, הפרעות בקליטה ולעתים אף ניתוק מוחלט של השיחה.
מעבר לאי הנעימות של שיחה מקוטעת, אומרים ששימוש בטלפון במעלית יכול להיות מזיק לבריאות. כאשר הטלפון מתקשה לתפוס אות, הוא מגביר את עוצמת השידור שלו באופן אוטומטי בניסיון להתגבר על ההפרעות. המשמעות היא שכל מי שנמצאים במעלית נחשפים לקרינה אלקטרומגנטית חזקה יותר בחלל הסגור של המעלית. אבל מומחים קבעו כבר מזמן שהנזק משיחות קצרות של טלפון אחד או שניים בה לא מסוכנת.
חלק מהמעליות המודרניות מצוידות במגברי אות פנימיים (repeaters) שמשפרים את הקליטה. ועדיין, הפתרון הטוב ביותר הוא להתאפק לרגע ופשוט להימנע משיחות טלפון במעלית. זה גם לא מנומס ובכל מקרה - אם חייבים לענות לשיחה חשובה, כדאי להודיע לצד השני שאתם במעלית ושהשיחה עלולה להתנתק. עדיף להמתין ליציאה מהמעלית כדי לנהל שיחה רצופה ונעימה יותר, ובמקביל להפחית את החשיפה שלנו לקרינה מיותרת ולשמור על עצמנו ועל שכנינו ל"חווית המעלית" מריב מיותר.
אפשר להאמין לסרטון המצחיק והחכם הזה (עברית):
https://youtu.be/_aotWfFn8i0
האמת על הצד הבריאותי של שיחות טלפון במעלית:
https://youtu.be/SCj659kHrHE
והסבר מפורט לבעיית הטלפון במעלית:
https://youtu.be/CdDNQJhjBDU?long=yes
כל ילד מכיר את הילדים המקובלים האלה, שילדים אחרים נוהים אחריהם ועושים את רצונם. אולי יפתיע חלק מכם אבל גם למבוגרים יש אנשים כאלה. הם מושכים להקשיב להם ומשפיעים על אנשים רבים ולא פעם מצליחים ממש לשלוט בבני-אדם. לא פעם זה מסתיים בכך שהם יוצרים כת, שסובבת סביבם ומונהגת על ידם.
כת (Cult) היא קבוצה שהתרכזה סביב אישיות או רעיון כלשהו והפכה לקבוצה סגורה. פעילויות סגורות ופולחניות אינן אסורות מבחינת החוק, אך לא פעם הופכת הקבוצה הסגורה והמעניינת לכת הרסנית, המנצלת את חבריה וגורמת לרבים מהם לנזקים נפשיים, כלכליים ואפילו פיזיים. כתות כאלה הן מחוץ לחוק וחשוב לזהותן לפני שנסחפים אל תוכן והופכים לחברים שחייהם הולכים ונהרסים.
אם קבוצה מכתיבה לחלוטין את דרך ההתנהגות, הרגשות והחשיבה של חבריה, אם היא מרחיקה חברים בה ממשפחתם והופכת אותם תלויים בה, לוקחת מהם כסף ומטפחת מנהיג המקבל זכויות, כסף ושליטה בגורל החברים, די סביר שהיא הופכת לכת.
כדי למשוך מגויסים חדשים, מקפידות כתות להסתיר מהחברים החדשים והעתידיים שלהן את האופי והמטרות האמיתיות שלהן. הן עושות זאת על ידי פעילויות שיווק וגיוס שמוליכות שולל את המועמדים ומפתות אותם להצטרף. הם חשים שהם בדרך למעלה, להגשמת המטרות ושיפור האישיות, בזמן שהכת תלך ותסחוף אותם למעמקי הניצול והתלות בה.
כתות משתמשות בשיטות שונות של שליטה, כדי להפוך אנשים חדשים לחברים צייתנים וכנועים. בדרך כלל הן מבדילות את עצמן ואת המנהיגים שלהם מהנורמות ומהתפיסות החברתיות המקובלות. הן פוגעות בתא המשפחתי של חברי הכת ובערכי המשפחה המקובלים, שכן הכת מתיימרת להחליף את המשפחה ולהיות המשפחה החדשה של חבריה. הן מאמצות מנהגים רוחניים שונים הנראים חוקיים, אך מפעילות שיטות פסיכולוגיות שנוקט מנהיג הכת, כדי להרחיק את המצטרפים מהחברה שמסביב וליצור להם זהות חדשה, כזו שתאפשר לו לנצל ולשעבד אותם לטובתו ולטובת רווחיו האישיים, אם זה רווח כלכלי, רווח של מעמד, כבוד וכדומה.
מנהיגי כתות יוצרים תחושה אהבה ללא גבולות כלפי החברים החדשים. לצד זה הם משתמשים באמצעים פסיכולוגיים כדי ליצור אצלם תלות וחולשה, דורשים שיתוודו בפניהם על "חטאים" שעשו או אפילו רק חשבו, מחדירים אצלם פחד מעזיבת הכת או מערעור על דרכה, משתמשים במידע שקיבלו מהם. כדי לתמרן ולנתק אותם מהעולם החיצוני וממשפחתם ושולטים בממדים שונים של אישיותם, משליטה במחשבות, הרגשות, וההתנהגות שלהם. לצורך כך מנהיגי כתות משתמשים בטכניקות שליטה נוספות, כמו הלשנות, קירוב הוותיקים, הסתרת מידע מהחדשים, שיחות ארוכות עם המנהיג או בכירי הכת ועוד. כל אלו מביאים את המצטרף לשנות בהדרגה את זהותו ולהפוך לחבר שתלוי בקבוצה לחלוטין ולא מרגיש עד כמה הוא מנוצל ומשועבד לה.
הנה ההסבר המתורגם של הכתות ולמה רבים מצטרפים אליהן:
https://youtu.be/kB-dJaCXAxA
כך כתות שולטות בחבריהן:
https://youtu.be/6xKUqTdNPDM
עדות של מי שהייתה חברה בכת על חלק ממה שעברה:
http://youtu.be/my2_rSBqL_A?t=2s
הנה כמה מהכתות המוזרות, אכזריות ומופרכות בהיסטוריה:
https://youtu.be/lptW0sWALhE
ודיון שמסביר על הכתות, איך להימנע ואיך לסייע למי שנקלע לכת:
http://youtu.be/uLGSh0LE7yg?t=4s?long=yes
קרם הגנה (Sunscreen) הוא קרם ששומר על העור מקרינת השמש המזיקה. קרם ההגנה מונע מהקרינה האולטרה סגולה (קרינת על-סגול) מלפגוע בעור הרגיש ולמנוע שיזוף יתר וסכנה של סרטן העור.
המעניין הוא שפעם, לפני שהמודעות לסכנת השיזוף גברה, אנשים השתמשו בשמן שיזוף. הוא עשה את הפעולה ההפוכה וחיזק את השיזוף ואת חריכת העור, בכדי להגיע לגוון הכהה, השזוף.
חשוב לדעת שקרם ההגנה אינו מספיק. יש לשמור על גופנו בשמש, באמצעות הכללים הבאים:
לא בצהריים - בקיץ לא כדאי להיות בשמש בשעות הלוהטות שבין השעות 10:00 ל-16:00.
בגד ים מלא - שילבשו ביגוד מלא (גם בגד ים לכל הגוף או חולצה גם במים).
כובע רחב-שוליים - כדי לשמור על הפנים.
מסנן קרינה לשפתיים - גם עליהן כדאי לשמור מהשמש.
קרם עם מקדם הגנה גבוה - קרם הגנה עם מקדם הגנה של 15 לפחות (למרוח שוב כל שעתיים).
שתייה רבה - שישתו הרבה מים.
משקפי שמש - שירכיבו משקפי שמש עם חסימת VU
שמשיה - ושבו מתחת לה.
זו הסיבה שאנו משתמשים בקרם הגנה (מתורגם):
https://youtu.be/ZSJITdsTze0
כך פועל קרם הגנה:
https://youtu.be/dknhA1uL7Jg
הכימיה של קרם ההגנה:
https://youtu.be/wopwVVsbvWI
וכן, כולם צריכים להשתמש בו - גם אם זה מצחיק! (עברית)
https://youtu.be/m1nUUM-xpkk
סיכת ביטחון (Safety Pin) היא המצאה קטנה, נראית שולית ולא משהו מיוחד, אבל היא פתרה בעיה כואבת לאדם, כואבת תרתי משמע. הגאונות שלה מתבטאת גם בפתרון המבריק והפשוט כל כך לחיבור של בדים וגם בבטיחות הנהדרת שלה, בכך שהסיכה הקלאסית נחבאת בה ולא מסכנת בנעיצה כואבת בעורו של הלובש או המשתמש בה.
סיכת ביטחון היא אביזר רכיסה שבו נכללים סיכה, מנגנון קפיצי וחבק שמכסה את קצה הסיכה ומונע ממנו לדקור. זו אחת ההמצאות המרהיבות בפשטותן, שנועדה להדק או לחבר בדים, באופן זמני כמובן ותוך שמירה על קלות הפעלה ובטיחות מירבית.
הממציא וולטר האנט (walter Hunt), או בקיצור וולט, גם הוא דמות מדהימה. הוא מגדולי הממציאים ואחד המוחות הפוריים ביותר בתחום ההמצאה והפתרונות. מנגד, הוא אחד הממציאים הכי פחות מוכרים בעולם, כולל במולדתו - ארצות הברית.
המדהים הוא שסיכת הביטחון המודרנית אינה הראשונה שנועדה לפתור את בעיית הרכיסה של בדים. ב-1849 היא הומצאה מחדש על ידי וולטר האנט, אבל מקור הרעיון, אם כי במימוש פחות מוצלח בהרבה, היה ביוון העתיקה. שם השתמשו באביזר דומה לסיכת הביטחון המודרנית שנקרא פיבולה ונשכח. ביוון העתיקה הוא שימש לרכיסת בגדים ותכשיטים כמו סיכות בגד, אך נשכח והתגלה רק כממצא ארכאולוגי, בעיר מיקנה.
סיכת הביטחון נחשבת לאביזר שימושי ויומיומי, אך היה שלב בהיסטוריה שבו היא הפכה למרכיב אופנתי של ממש. זה היה בשנות ה-80 של המאה הקודמת, עת הפכה סיכת הביטחון גם לאביזר אופנה. מדובר בתרבות הפאנק, עם האופנה המובחנת שבחרו לעצמם חובבי הז'אנר. הם אמצו את סיכות הביטחון כאמצעי קישוט שכיח לבגדים בסגנון הפנקיסטי.
בתחילה אומצה סיכת הביטחון על ידי הפנקיסטים בשביל הצורך לחבר יחד בגדים מרופטים, קרועים ומחוררים. די מהר הם גם חיברו באמצעותה טלאים עם מסרים וסמלי להקות שהם אהבו, לצד האחורי של הז'קט או הבגד. לעתים הם גם תחבו את סיכת הביטחון לחורי עגילים באוזן, כסוג פשוט וחתרני של מעין "עגילי פאנק".
הנה המצאת סיכת הביטחון:
https://youtu.be/u2La7s3Z5uE
על הגאונות של סיכת הביטחון והתחכום בפשטותה:
https://youtu.be/jzyBsJg1iZY
אופנת הפאנק השתמשה בסיכות ביטחון:
https://youtu.be/d3AW4L3VS3M
הפחד ממגמות שנאה בארצות הברית של טראמפ הזניק את סיכת ביטחון כסימן לתמיכה:
https://youtu.be/kw9YdqjaXzo
וממציא סיכת הביטחון הפורה וחריף המחשבה, שכמעט איש לא מכיר:
https://youtu.be/fYSQuCxJILE?long=yes
במקרה של רעידת אדמה כדאי לנהוג כך:
לצאת לשטח פתוח!
אם אי אפשר אז בממ"ד או מתחת למשקופי הדלתות, או בחדר המדרגות בבית משותף.
אם אתם במיטה ורעידת האדמה בשיאה, כסו מהר את הראש בכרית.
התרחק מקירות חיצוניים ומכונניות גדולות.
הנה סרטון הסבר קצר לאיך לנהוג ברעידת אדמה (עברית):
https://youtu.be/cmG7ZgSAQDU
כך זה מרגיש כשהאדמה רועדת:
https://youtu.be/_r_nFT2m-Vg
וסרטון הדרכה מפורט על התנהגות ברעידת אדמה במצבים שונים (עברית):
https://youtu.be/kpbQcb8Y66s?t=15s
איך אשליה אופטית מסייעת לזהירות בדרכים?
האם ראיתם פעם מעברי חצייה הצבועים בדרך היוצרת אשליה אופטית של עצמים תלת-ממדיים שכמו מרחפים מעל הכביש?
האשליה נועדה לגרום לנהגים להאט את מהירות נסיעתם כשהם מתקרבים למעבר החצייה, מחשש שייתקעו בו, ובכך להגביר את בטיחות הולכי הרגל. כל העולם צפה בתמונות של מעברי החצייה התלת-ממדיים הללו. הם מהווים דוגמה מרתקת לחשיבה יצירתית בתחום הבטיחות בדרכים.
הרעיון התפתח באיסלנד בספטמבר 2017 כשעיריית איסאפיורדור (Ísafjörður), עיירת דייגים קטנה בת כ-2,600 תושבים בצפון-מערב איסלנד, החליטה לנסות פתרון חדשני לבעיית המהירות המופרזת של הנהגים בה.
הבמפרים הרגילים, הסביר ראלף טרילה (Ralf Trylla), מנהל התכנון והפיתוח של העיירה איסאפיורדור, נמצאו כפחות מוצלחים, כך קבע מחקר שנערך בשנת 2016 על ידי המכון הלאומי לבריאות בבריטניה. המחקר גילה שבנוסף לתרומתם בזיהום האוויר, הבאמפרים פוגעים ברכב וגורמים לעלייה בכאבי גב אצל נהגים.
איסאפיורדור, שווה לדעת, הוא לא המקום הראשון בעולם שבו מציירים מעברי חצייה תלת-ממדיים. טרילה, שנתקל ברעיון היצירתי בהודו, הציע לאמץ אותו ולהתאימו לצרכי העיר הצפונית. הוא הלך על זה והתוצאה נראתה נהדר.
צביעת מעברי החצייה כשהם נראים כעצמים מוגבהים ובולטים מהכביש נראה פשוט אך בה בעת הוא מתוחכם. הצבע הלבן המסורתי של הפסים מצויר באופן מדויק כך שייצור אשליה של קוביות תלת-ממדיות המרחפות מעל פני הכביש או בולטות מעליו.
בעוד שהולכי רגל רואים אותו כמעבר חצייה רגיל מזווית הראייה שלהם, האפקט האופטי מורגש בעיקר כשמתקרבים ברכב למעבר החצייה.
הניסוי הראשון באיסאפיורדור זכה לתהודה עולמית. תמונות מעבר החצייה הייחודי הפכו לוויראליות ברשתות החברתיות והרעיון משך תשומת לב מערים רבות ברחבי העולם שהתמודדו גם הן עם בעיות דומות של בטיחות בדרכים.
מה שהחל כניסוי מקומי קטן בעיירת דייגים מרוחקת הפך במהרה לתופעה גלובלית. השימוש באשליה אופטית מעולם לא נראה כל כך טוב ולצרכים כה משמעותיים כמו חיי אדם.
האפקטיביות של מעברי החצייה התלת-ממדיים נובעת מכך שהם מפתיעים את הנהגים ומושכים את תשומת ליבם. כאשר נהג רואה לפתע "קוביות צפות" על הכביש, התגובה האינסטינקטיבית היא להאט. באיסאפיירד'ור, אגב, עשו ניסוי גם בצבעים רפלקטיביים, כך שנהגים יראו את התלת ממד גם בלילה.
אז נכון שמחקרים מראים כי האפקט דועך מהר יחסית, במיוחד עבור נהגים מקומיים המתרגלים לאשליה האופטית, אך עדיין נשמרת השפעה חיובית על נהגים חדשים באזור ועל תיירים הנוהגים בו לראשונה.
מאז ההתקנה הראשונית, הרעיון התפשט לערים שונות ברחבי העולם, מהודו ועד סין ובריטניה, הרחק מאיסלנד עצמה. הרשויות במקומות שונים דיווחו על ירידה במהירות הנסיעה באזורים שבהם הותקנו מעברי החצייה החדשניים, מה שהוביל לשיפור בבטיחות הולכי הרגל.
המחלוקת הגדולה, ותמיד תהיה כזו, סביב מעברי החצייה התלת-ממדיים נוגעת לשאלה האם האשליה האופטית עלולה לגרום לבלבול מסוכן אצל נהגים. המבקרים טוענים שהיא עלולה להוביל לבלימות פתע מיותרות או לתגובות לא צפויות.
תומכי הרעיון מנגד מדגישים את העובדה שהאטה בקרבת מעברי חצייה היא בדיוק התוצאה הרצויה. הסיכון הכרוך בבלימות פתע קטן לדעתם מהסיכון הטמון במהירות נסיעה גבוהה באזורים עירוניים.
דוגמה זו ממחישה היטב כיצד פתרונות פשוטים ויצירתיים יכולים לעיתים להשיג תוצאות טובות יותר מאשר אמצעי אכיפה מסורתיים ויקרים. מעברי החצייה התלת-ממדיים מדגימים את הכוח של עיצוב חכם המשתמש בהבנת הפסיכולוגיה האנושית כדי להשפיע על התנהגות.
אגב, סיכון שלא יפתיע איש ממי שמכירים את עידן האינסטגרם והטיק טוק הוא בהזדמנויות הצילום של הולכי הרגל שירצו להצטלם על מעבר החציה כשהם "מרחפים באוויר"...
ועדיין, מעברי החצייה התלת-ממדיים של איסלנד הם דוגמה נהדרת לשימוש נפלא ויצירתי באשליה האופטית לצרכי הזהירות בדרכים. יפה לא פחות היא העובדה שרעיון הציור שמכריח את הנהגים להיזהר, לא רק יושם היטב אלא גם פורסם לעולם כולו ומאפשר לבחון אותו בהיקפים גדולים ומגוונים מבחינה תרבותית.
בעולם שבו תאונות דרכים מהוות איום משמעותי על חיי אדם, פתרונות חדשניים כאלה הם דוגמה מעוררת השראה לחשיבה יצירתית על בטיחות בדרכים ושימוש נבון בפסיכולוגיה אנושית.
הנה מעבר החצייה המשתמש באשליה אופטית להאטת הנהגים:
https://youtu.be/x_8cQzBKdUQ
מצגת וידאו של מעברי החצייה המטעים של איסלנד:
https://youtu.be/X2GCC9LSjYo
מראה מעברי החצייה הבולטים:
https://youtu.be/R1SQcXhqefs
כתבה על מעברי חצייה כאלו בקנזס ארה"ב:
https://youtu.be/8XewhV4TDAQ
גם בפורטו שבפורטוגל עשו את זה:
https://youtu.be/0NK7GNupewA
והסבר מקיף על מעברי החצייה התלת ממדיים:
https://youtu.be/aVHXTie9xDE?long=yes
האם ראיתם פעם מעברי חצייה הצבועים בדרך היוצרת אשליה אופטית של עצמים תלת-ממדיים שכמו מרחפים מעל הכביש?
האשליה נועדה לגרום לנהגים להאט את מהירות נסיעתם כשהם מתקרבים למעבר החצייה, מחשש שייתקעו בו, ובכך להגביר את בטיחות הולכי הרגל. כל העולם צפה בתמונות של מעברי החצייה התלת-ממדיים הללו. הם מהווים דוגמה מרתקת לחשיבה יצירתית בתחום הבטיחות בדרכים.
הרעיון התפתח באיסלנד בספטמבר 2017 כשעיריית איסאפיורדור (Ísafjörður), עיירת דייגים קטנה בת כ-2,600 תושבים בצפון-מערב איסלנד, החליטה לנסות פתרון חדשני לבעיית המהירות המופרזת של הנהגים בה.
הבמפרים הרגילים, הסביר ראלף טרילה (Ralf Trylla), מנהל התכנון והפיתוח של העיירה איסאפיורדור, נמצאו כפחות מוצלחים, כך קבע מחקר שנערך בשנת 2016 על ידי המכון הלאומי לבריאות בבריטניה. המחקר גילה שבנוסף לתרומתם בזיהום האוויר, הבאמפרים פוגעים ברכב וגורמים לעלייה בכאבי גב אצל נהגים.
איסאפיורדור, שווה לדעת, הוא לא המקום הראשון בעולם שבו מציירים מעברי חצייה תלת-ממדיים. טרילה, שנתקל ברעיון היצירתי בהודו, הציע לאמץ אותו ולהתאימו לצרכי העיר הצפונית. הוא הלך על זה והתוצאה נראתה נהדר.
צביעת מעברי החצייה כשהם נראים כעצמים מוגבהים ובולטים מהכביש נראה פשוט אך בה בעת הוא מתוחכם. הצבע הלבן המסורתי של הפסים מצויר באופן מדויק כך שייצור אשליה של קוביות תלת-ממדיות המרחפות מעל פני הכביש או בולטות מעליו.
בעוד שהולכי רגל רואים אותו כמעבר חצייה רגיל מזווית הראייה שלהם, האפקט האופטי מורגש בעיקר כשמתקרבים ברכב למעבר החצייה.
הניסוי הראשון באיסאפיורדור זכה לתהודה עולמית. תמונות מעבר החצייה הייחודי הפכו לוויראליות ברשתות החברתיות והרעיון משך תשומת לב מערים רבות ברחבי העולם שהתמודדו גם הן עם בעיות דומות של בטיחות בדרכים.
מה שהחל כניסוי מקומי קטן בעיירת דייגים מרוחקת הפך במהרה לתופעה גלובלית. השימוש באשליה אופטית מעולם לא נראה כל כך טוב ולצרכים כה משמעותיים כמו חיי אדם.
האפקטיביות של מעברי החצייה התלת-ממדיים נובעת מכך שהם מפתיעים את הנהגים ומושכים את תשומת ליבם. כאשר נהג רואה לפתע "קוביות צפות" על הכביש, התגובה האינסטינקטיבית היא להאט. באיסאפיירד'ור, אגב, עשו ניסוי גם בצבעים רפלקטיביים, כך שנהגים יראו את התלת ממד גם בלילה.
אז נכון שמחקרים מראים כי האפקט דועך מהר יחסית, במיוחד עבור נהגים מקומיים המתרגלים לאשליה האופטית, אך עדיין נשמרת השפעה חיובית על נהגים חדשים באזור ועל תיירים הנוהגים בו לראשונה.
מאז ההתקנה הראשונית, הרעיון התפשט לערים שונות ברחבי העולם, מהודו ועד סין ובריטניה, הרחק מאיסלנד עצמה. הרשויות במקומות שונים דיווחו על ירידה במהירות הנסיעה באזורים שבהם הותקנו מעברי החצייה החדשניים, מה שהוביל לשיפור בבטיחות הולכי הרגל.
המחלוקת הגדולה, ותמיד תהיה כזו, סביב מעברי החצייה התלת-ממדיים נוגעת לשאלה האם האשליה האופטית עלולה לגרום לבלבול מסוכן אצל נהגים. המבקרים טוענים שהיא עלולה להוביל לבלימות פתע מיותרות או לתגובות לא צפויות.
תומכי הרעיון מנגד מדגישים את העובדה שהאטה בקרבת מעברי חצייה היא בדיוק התוצאה הרצויה. הסיכון הכרוך בבלימות פתע קטן לדעתם מהסיכון הטמון במהירות נסיעה גבוהה באזורים עירוניים.
דוגמה זו ממחישה היטב כיצד פתרונות פשוטים ויצירתיים יכולים לעיתים להשיג תוצאות טובות יותר מאשר אמצעי אכיפה מסורתיים ויקרים. מעברי החצייה התלת-ממדיים מדגימים את הכוח של עיצוב חכם המשתמש בהבנת הפסיכולוגיה האנושית כדי להשפיע על התנהגות.
אגב, סיכון שלא יפתיע איש ממי שמכירים את עידן האינסטגרם והטיק טוק הוא בהזדמנויות הצילום של הולכי הרגל שירצו להצטלם על מעבר החציה כשהם "מרחפים באוויר"...
ועדיין, מעברי החצייה התלת-ממדיים של איסלנד הם דוגמה נהדרת לשימוש נפלא ויצירתי באשליה האופטית לצרכי הזהירות בדרכים. יפה לא פחות היא העובדה שרעיון הציור שמכריח את הנהגים להיזהר, לא רק יושם היטב אלא גם פורסם לעולם כולו ומאפשר לבחון אותו בהיקפים גדולים ומגוונים מבחינה תרבותית.
בעולם שבו תאונות דרכים מהוות איום משמעותי על חיי אדם, פתרונות חדשניים כאלה הם דוגמה מעוררת השראה לחשיבה יצירתית על בטיחות בדרכים ושימוש נבון בפסיכולוגיה אנושית.
הנה מעבר החצייה המשתמש באשליה אופטית להאטת הנהגים:
https://youtu.be/x_8cQzBKdUQ
מצגת וידאו של מעברי החצייה המטעים של איסלנד:
https://youtu.be/X2GCC9LSjYo
מראה מעברי החצייה הבולטים:
https://youtu.be/R1SQcXhqefs
כתבה על מעברי חצייה כאלו בקנזס ארה"ב:
https://youtu.be/8XewhV4TDAQ
גם בפורטו שבפורטוגל עשו את זה:
https://youtu.be/0NK7GNupewA
והסבר מקיף על מעברי החצייה התלת ממדיים:
https://youtu.be/aVHXTie9xDE?long=yes
מהי תרמית הפירמידה?
תרמית פירמידה (Pyramid scheme) היא אחת התופעות הפיננסיות, המסוכנות והנכלוליות שמלוות את החברה האנושית. זוהי שיטת הונאה מתוחכמת המשחקת על המיתרים הרגישים ביותר של הנפש האנושית - התשוקה הנפוצה למדי של אנשים להתעשר במהירות והנטייה להאמין שאנו חכמים מספיק כדי לזהות "הזדמנות של פעם בחיים".
התרמית הידועה ביותר מסוג זה, שהפכה לסמל של התופעה כולה, היא זו של צ'רלס פונזי (Charles Ponzi), המוצגת בתגית "תרמית פונזי". בשנות ה-20 הבטיח פונזי רווחים עצומים על השקעתם, באמצעות ניצול של פערי מחירים בבולי דואר בינלאומיים. תוך הבטחות לרווחים מדהימים של 100% תוך 45 ימים, פונזי גייס סכומי כסף גדולים פי כמה משוויו של כל שוק הבולים העולמי והביא להפסדים בסדר גודל עצום.
פונזי ניצל את "אפקט העדר", בו מי שראו את חבריהם הראשונים מרוויחים בגדול, הצטרפו והפסידו את כל כספם. כי הם לא ידעו שהמשקיעים הראשונים קיבלו את הרווחים שהובטחו להם, אך לא מעסקאות בולים אמיתיות, אלא מכספם שלהם, של המשקיעים החדשים. פונזי יוצר מעגל קסמים שהתבסס על אשליה של הצלחה עסקית, בו הראשונים מקבלים כסף ולמעשה משמשים כפרסומת למעשה נוכחלות ורמאות.
למרות החקיקה המחמירה וההיסטורית בארה"ב ועם חוקים חדשים להגנת משקיעים, תרמיות פירמידה ממשיכות להופיע מעת לעת ובצורות חדשות ומתוחכמות. בעידן האינטרנט, כשהרשתות החברתיות הפכו כלי מרכזי גם בהפצה לקהלי ענק, נפוצים גם סיפורי הצלחה מזויפים ובמהירות מסחררת.
הם מייצרים תחושת לחץ ומנצלים את ה"פחד מהחמצת הזדמנות" (FOMO - Fear Of Missing Out) ולא פעם מסתתרים מאחורי מונחים מתוחכמים כמו "שיווק רשתי", "השקעות קריפטו", או "הזדמנויות עסקיות ייחודיות", לקידום תרמיות חדשניות.
רבים מאיתנו נוטים לחשוב שלנו זה לא יקרה. מי שנופלים לתרמיות פירמידה הם לא בהכרח תמימים, טפשים או חסרי השכלה. מחקרים פסיכולוגיים מראים שוב ושוב שהנטייה ליפול בפח, שלהן היא דווקא אצל אנשים משכילים ומתוחכמים שבטוחים ביכולת שלהם לזהות תרמיות ולא מזהים חדשנות נכלולית מסוג חדש.
אז אולי הכי חשוב זה לזכור את הכלל הישן והטוב - אם דבר מה נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי, הוא אינו אמיתי.
הכירו כמה תרמיות כאלה בתגית "תרמיות פירמידה".
הנה תרמית הפירמידה וכך תזהו אותה (מתורגם):
https://youtu.be/SBGfHk91Vrk
על פירמידה שהתחזתה לשיווק רשתי:
https://youtu.be/DarTs8AJs8Q
תרמית פירמידה כפי שהתגלתה בתכנית הכרישים (מתורגם):
https://youtu.be/UKJra8U6dMQ
הרצאת הסבר לאיך פועלות תרמיות פירמידה (עברית):
https://youtu.be/j1QDXb9Avqg
ובחיוך - הזמנה להצטרף לתרמית פירמידה בתור המרומים (עברית):
https://youtu.be/w6qllPVszPw
תרמית פירמידה (Pyramid scheme) היא אחת התופעות הפיננסיות, המסוכנות והנכלוליות שמלוות את החברה האנושית. זוהי שיטת הונאה מתוחכמת המשחקת על המיתרים הרגישים ביותר של הנפש האנושית - התשוקה הנפוצה למדי של אנשים להתעשר במהירות והנטייה להאמין שאנו חכמים מספיק כדי לזהות "הזדמנות של פעם בחיים".
התרמית הידועה ביותר מסוג זה, שהפכה לסמל של התופעה כולה, היא זו של צ'רלס פונזי (Charles Ponzi), המוצגת בתגית "תרמית פונזי". בשנות ה-20 הבטיח פונזי רווחים עצומים על השקעתם, באמצעות ניצול של פערי מחירים בבולי דואר בינלאומיים. תוך הבטחות לרווחים מדהימים של 100% תוך 45 ימים, פונזי גייס סכומי כסף גדולים פי כמה משוויו של כל שוק הבולים העולמי והביא להפסדים בסדר גודל עצום.
פונזי ניצל את "אפקט העדר", בו מי שראו את חבריהם הראשונים מרוויחים בגדול, הצטרפו והפסידו את כל כספם. כי הם לא ידעו שהמשקיעים הראשונים קיבלו את הרווחים שהובטחו להם, אך לא מעסקאות בולים אמיתיות, אלא מכספם שלהם, של המשקיעים החדשים. פונזי יוצר מעגל קסמים שהתבסס על אשליה של הצלחה עסקית, בו הראשונים מקבלים כסף ולמעשה משמשים כפרסומת למעשה נוכחלות ורמאות.
למרות החקיקה המחמירה וההיסטורית בארה"ב ועם חוקים חדשים להגנת משקיעים, תרמיות פירמידה ממשיכות להופיע מעת לעת ובצורות חדשות ומתוחכמות. בעידן האינטרנט, כשהרשתות החברתיות הפכו כלי מרכזי גם בהפצה לקהלי ענק, נפוצים גם סיפורי הצלחה מזויפים ובמהירות מסחררת.
הם מייצרים תחושת לחץ ומנצלים את ה"פחד מהחמצת הזדמנות" (FOMO - Fear Of Missing Out) ולא פעם מסתתרים מאחורי מונחים מתוחכמים כמו "שיווק רשתי", "השקעות קריפטו", או "הזדמנויות עסקיות ייחודיות", לקידום תרמיות חדשניות.
רבים מאיתנו נוטים לחשוב שלנו זה לא יקרה. מי שנופלים לתרמיות פירמידה הם לא בהכרח תמימים, טפשים או חסרי השכלה. מחקרים פסיכולוגיים מראים שוב ושוב שהנטייה ליפול בפח, שלהן היא דווקא אצל אנשים משכילים ומתוחכמים שבטוחים ביכולת שלהם לזהות תרמיות ולא מזהים חדשנות נכלולית מסוג חדש.
אז אולי הכי חשוב זה לזכור את הכלל הישן והטוב - אם דבר מה נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי, הוא אינו אמיתי.
הכירו כמה תרמיות כאלה בתגית "תרמיות פירמידה".
הנה תרמית הפירמידה וכך תזהו אותה (מתורגם):
https://youtu.be/SBGfHk91Vrk
על פירמידה שהתחזתה לשיווק רשתי:
https://youtu.be/DarTs8AJs8Q
תרמית פירמידה כפי שהתגלתה בתכנית הכרישים (מתורגם):
https://youtu.be/UKJra8U6dMQ
הרצאת הסבר לאיך פועלות תרמיות פירמידה (עברית):
https://youtu.be/j1QDXb9Avqg
ובחיוך - הזמנה להצטרף לתרמית פירמידה בתור המרומים (עברית):
https://youtu.be/w6qllPVszPw
מה זה "פישינג" באינטרנט?
פישינג (כותבים "Phishing" - שיבוש של המלה "Fishing" בעברית "דיג") היא תרמית של נוכלים ש"דגים" את הפרטים הסודיים שלכם, כדי לשדוד לכם כסף מרחוק, דרך האינטרנט.
משמעות המושג "פישינג" היא נוכלות פשוטה.
אתר פישינג הוא אתר שמתחזה לאתר של בנק או ספקית דואר אלקטרוני ומטרתו לגרום לכם להקליד את שם המשתמש והסיסמא שלכם אליו, או להוריד תוכנה ש"תדוג" אותם בעצמה.
התרמית של משיכת הפרטים שלכם, למשל, מתנהלת לא פעם כך: קיבלתם מייל, מסרון, או הודעת ווטסאפ, שהבטיחו משהו או ביקשו "לאמת פרטים באתר הבנק שלכם"... לחצתם על הקישור שבהודעה וחשבתם שהגעתם לאתר הבנק, קרן הפנסיה שלכם,שירות כלשהו וכדומה.
מכאן זה ממש מתחיל. לאחר שהקלדתם את שם המשתמש וסיסמת הכניסה שלכם, לא תצליחו להיכנס לשירות או לחשבון הבנק ובתחושה שיש בעיה באתר ו"נחזור אחר-כך", תמשיכו הלאה. למעשה, מה שבאמת קרה הוא שזה היה אתר שהתחזה לאתר הבנק למשל ושמר את הפרטים שהקלדתם.
הנוכלים שמאחורי האתר הזה מתכוונים לנצל את הפירצה שהרוויחו באדיבותכם, כדי לחדור לחשבון הבנק, הדואר, קרן הפנסיה שלכם וכדומה ולעשות שם פעולות כדי לגזול את כספכם, או להרוויח ממשהו שלא שלהם. למשל להעביר כספים שלכם לחשבונות שלהם וכדומה.
המסקנה: כדי להיזהר מפישינג היזהרו ובדקו היטב למי אתם מוסרים פרטים!
הנה הפישינג והסיכונים שבו (עברית):
https://youtu.be/-cahWaWYouY
הסבר קצר באנגלית על פישינג:
http://youtu.be/QcWwdhSuAYE
והזהירות המתחייבת מאתרי פישינג או דואר אלקטרוני עם פישינג (עברית):
http://youtu.be/B_t-xRfWkn0
פישינג (כותבים "Phishing" - שיבוש של המלה "Fishing" בעברית "דיג") היא תרמית של נוכלים ש"דגים" את הפרטים הסודיים שלכם, כדי לשדוד לכם כסף מרחוק, דרך האינטרנט.
משמעות המושג "פישינג" היא נוכלות פשוטה.
אתר פישינג הוא אתר שמתחזה לאתר של בנק או ספקית דואר אלקטרוני ומטרתו לגרום לכם להקליד את שם המשתמש והסיסמא שלכם אליו, או להוריד תוכנה ש"תדוג" אותם בעצמה.
התרמית של משיכת הפרטים שלכם, למשל, מתנהלת לא פעם כך: קיבלתם מייל, מסרון, או הודעת ווטסאפ, שהבטיחו משהו או ביקשו "לאמת פרטים באתר הבנק שלכם"... לחצתם על הקישור שבהודעה וחשבתם שהגעתם לאתר הבנק, קרן הפנסיה שלכם,שירות כלשהו וכדומה.
מכאן זה ממש מתחיל. לאחר שהקלדתם את שם המשתמש וסיסמת הכניסה שלכם, לא תצליחו להיכנס לשירות או לחשבון הבנק ובתחושה שיש בעיה באתר ו"נחזור אחר-כך", תמשיכו הלאה. למעשה, מה שבאמת קרה הוא שזה היה אתר שהתחזה לאתר הבנק למשל ושמר את הפרטים שהקלדתם.
הנוכלים שמאחורי האתר הזה מתכוונים לנצל את הפירצה שהרוויחו באדיבותכם, כדי לחדור לחשבון הבנק, הדואר, קרן הפנסיה שלכם וכדומה ולעשות שם פעולות כדי לגזול את כספכם, או להרוויח ממשהו שלא שלהם. למשל להעביר כספים שלכם לחשבונות שלהם וכדומה.
המסקנה: כדי להיזהר מפישינג היזהרו ובדקו היטב למי אתם מוסרים פרטים!
הנה הפישינג והסיכונים שבו (עברית):
https://youtu.be/-cahWaWYouY
הסבר קצר באנגלית על פישינג:
http://youtu.be/QcWwdhSuAYE
והזהירות המתחייבת מאתרי פישינג או דואר אלקטרוני עם פישינג (עברית):
http://youtu.be/B_t-xRfWkn0
איך להיזהר בצ'אט וברשתות החברתיות?
צ'אטים באינטרנט, שניתן לדבר בהם עם אחרים, כולל זרים שאיננו מכירים כלל, יכולים להיות מקום די מסוכן. אנשים בעלי כוונות רעות, נוכלים ומתחזים, משתמשים לא פעם ברשת האינטרנט כדי למצוא קורבנות למעשי נוכלות ופשע.
האנונימיות של הרשת מאפשרת להם להתחזות לאנשים תמימים ואף לילדים ולהטעות אחרים. הדבר יכול להפיל בפח גם את מי שחושב שהוא יודע להבחין בין אדם טוב לאדם שכוונתו רעה. ברשת בלתי אפשרי להבחין בכך לגמרי.
לכן כדאי לנהוג בזהירות בצ'אט ולסגל התנהגות זהירה במיוחד.
#כמה כללי זהירות ראשוניים:
לא מוסרים פרטים אישיים לאחרים.
לא שולחים לזרים תמונות או סרטונים, בשום מקרה!
בפייסבוק וברשתות חברתיות קבעו את הגדרות הפרטיות רק לחברים שלכם.
לעולם אל תקבעו לפגוש זרים שהיכרתם ברשת. אם ניסו לקבוע אתכם פגישה - ספרו על כך להורים.
אם קיבלתם תמונות או סרטונים שאינם רגילים מאנשים - הראו אותם להורים.
הנה הכללים להתנהגות נכונה בצ'אט:
http://youtu.be/z452tz27eng
הנה הדרכה לזהירות בפייסבוק:
http://youtu.be/3KTHCzXwi1U
הנה דוגמה לצ'אט כמו שהוא היה נראה בעולם האמיתי:
http://youtu.be/LY26nB5ngAc
צ'אטים באינטרנט, שניתן לדבר בהם עם אחרים, כולל זרים שאיננו מכירים כלל, יכולים להיות מקום די מסוכן. אנשים בעלי כוונות רעות, נוכלים ומתחזים, משתמשים לא פעם ברשת האינטרנט כדי למצוא קורבנות למעשי נוכלות ופשע.
האנונימיות של הרשת מאפשרת להם להתחזות לאנשים תמימים ואף לילדים ולהטעות אחרים. הדבר יכול להפיל בפח גם את מי שחושב שהוא יודע להבחין בין אדם טוב לאדם שכוונתו רעה. ברשת בלתי אפשרי להבחין בכך לגמרי.
לכן כדאי לנהוג בזהירות בצ'אט ולסגל התנהגות זהירה במיוחד.
#כמה כללי זהירות ראשוניים:
לא מוסרים פרטים אישיים לאחרים.
לא שולחים לזרים תמונות או סרטונים, בשום מקרה!
בפייסבוק וברשתות חברתיות קבעו את הגדרות הפרטיות רק לחברים שלכם.
לעולם אל תקבעו לפגוש זרים שהיכרתם ברשת. אם ניסו לקבוע אתכם פגישה - ספרו על כך להורים.
אם קיבלתם תמונות או סרטונים שאינם רגילים מאנשים - הראו אותם להורים.
הנה הכללים להתנהגות נכונה בצ'אט:
http://youtu.be/z452tz27eng
הנה הדרכה לזהירות בפייסבוק:
http://youtu.be/3KTHCzXwi1U
הנה דוגמה לצ'אט כמו שהוא היה נראה בעולם האמיתי:
http://youtu.be/LY26nB5ngAc
מה לעשות אם מציקים לי ברשת או שיש עלי חרם?
הבריונות ברשת היא אחד הדברים האיומים שהביא איתו דור הרשתות החברתיות. עלבונות, השפלות, איומים או חרמות - הבריונות כאן היא המשך של הבריונות בחיים ובבית הספר, אבל היא מתבצעת לעיניהם של רבים מאי-פעם.
הבריונות הזו פוגעת ומשפילה וגורמת לילדים לסבול מאד. היו כבר מקרים איומים של ילדים שאיבדו את כל בטחונם בחיים. ילדים אחרים חווים חרם, שאם פעם היה רק במפגש החברתי בבית הספר או בשכונה, היום הוא גם ברשת, ללא הפסקה ובכל שעה ביום.
ולילדים נפגעי רשת - אל תסכימו לראות ולאפשר לבריונות כזו להתקיים לנגד עיניכם! אל תעמדו מנגד! - אם אתם נחשפים להצקות שפוגעות במישהו ברשת, פנו לכל מקום אפשרי כדי למנוע זאת - להנהלת האתר שבו מציקים לילד, אם אינכם מכירים אותו, או להורים, מורים, או ליועצת בית הספר - במקרה שמדובר במישהו שאתם מכירים (חבר לכיתה או מישהו מהחבר'ה).
הנה מה שצריך לעשות כשנחשפים למישהו שסובל מהצקות ברשת:
http://youtu.be/-5PZ_Bh-M6o
הנה חרם ואף אחד לא איתך (עברית):
https://youtu.be/KAsasXXfL-w
כך נראה חרם משפיל בווטסאפ (עברית):
https://youtu.be/xSRKrpyVLCo
קליפ שמדבר על הרוע והאלימות:
https://youtu.be/oC-GflRB0y4
וסרט ארוך על בריונות ברשת (מתורגם):
http://youtu.be/Fjqiaa-SDHA?long=yes
הבריונות ברשת היא אחד הדברים האיומים שהביא איתו דור הרשתות החברתיות. עלבונות, השפלות, איומים או חרמות - הבריונות כאן היא המשך של הבריונות בחיים ובבית הספר, אבל היא מתבצעת לעיניהם של רבים מאי-פעם.
הבריונות הזו פוגעת ומשפילה וגורמת לילדים לסבול מאד. היו כבר מקרים איומים של ילדים שאיבדו את כל בטחונם בחיים. ילדים אחרים חווים חרם, שאם פעם היה רק במפגש החברתי בבית הספר או בשכונה, היום הוא גם ברשת, ללא הפסקה ובכל שעה ביום.
ולילדים נפגעי רשת - אל תסכימו לראות ולאפשר לבריונות כזו להתקיים לנגד עיניכם! אל תעמדו מנגד! - אם אתם נחשפים להצקות שפוגעות במישהו ברשת, פנו לכל מקום אפשרי כדי למנוע זאת - להנהלת האתר שבו מציקים לילד, אם אינכם מכירים אותו, או להורים, מורים, או ליועצת בית הספר - במקרה שמדובר במישהו שאתם מכירים (חבר לכיתה או מישהו מהחבר'ה).
הנה מה שצריך לעשות כשנחשפים למישהו שסובל מהצקות ברשת:
http://youtu.be/-5PZ_Bh-M6o
הנה חרם ואף אחד לא איתך (עברית):
https://youtu.be/KAsasXXfL-w
כך נראה חרם משפיל בווטסאפ (עברית):
https://youtu.be/xSRKrpyVLCo
קליפ שמדבר על הרוע והאלימות:
https://youtu.be/oC-GflRB0y4
וסרט ארוך על בריונות ברשת (מתורגם):
http://youtu.be/Fjqiaa-SDHA?long=yes
על מה להקפיד בגלישה באינטרנט?
באינטרנט, כמו בחיים צריך לנהוג נכון, לא לדבר עם זרים, לא למסור פרטים ולא להעלות תמונות, סרטונים או דברים פרטיים.
יש היבטים משמעותיים מאוד לאובדן הפרטיות שלנו באינטרנט. לרבים זה לא איכפת, אבל חשוב להיות מודעים לכך שאינספור אפליקציות יודעות עלינו המוח דברים שספק אם היינו מספרים להן מרצוננו.
הנה כתבת טלוויזיה על פרטיות במרחב הווירטואלי (עברית):
https://youtu.be/uWCMISNW1Ns
והמדריך הנחמד של סבתא סעדה לשימוש נכון בפייסבוק:
http://youtu.be/JVIk32Z9ikw
באינטרנט, כמו בחיים צריך לנהוג נכון, לא לדבר עם זרים, לא למסור פרטים ולא להעלות תמונות, סרטונים או דברים פרטיים.
יש היבטים משמעותיים מאוד לאובדן הפרטיות שלנו באינטרנט. לרבים זה לא איכפת, אבל חשוב להיות מודעים לכך שאינספור אפליקציות יודעות עלינו המוח דברים שספק אם היינו מספרים להן מרצוננו.
הנה כתבת טלוויזיה על פרטיות במרחב הווירטואלי (עברית):
https://youtu.be/uWCMISNW1Ns
והמדריך הנחמד של סבתא סעדה לשימוש נכון בפייסבוק:
http://youtu.be/JVIk32Z9ikw
למה לא לשלוח תמונות לזרים באינטרנט?
אנשים זרים ברשת יכולים להתחזות ולכתוב לכם שהם מישהו אחר ולנצל אתכם. הם עלולים לבקש את הפרטים שלכם או לבקש שתעשו דברים לא מקובלים, שתשלחו תמונות שלכם ועוד. מסוכן מאד לעשות זאת!
בשנים האחרונות הנושא הזה הפך לחשוב הרבה יותר, מאז שאמנדה טוד, נערה בת 15 מארה"ב, העלתה את הסרטון של הסיפור שלה ליוטיוב וזמן מה לאחר מכן התאבדה. היא לא יכולה היתה לעמוד בהשפלה שגרמו לה באינטרנט.
ובקשה מכם ילדים - לעולם אל תמסרו לזרים באינטרנט את פרטיכם האישיים או תמונות שלכם!
והכי חשוב - אם נוצרה בעיה והסתבכתם, אל תנסו להתמודד עם זה לבד. ספרו להורים או ליועצת בבית הספר ויסייעו לכם לפתור אותה. איש לא יאשים אתכם אלא יעשו הכל כדי לפתור את הבעיה ולהעניש את מי שצריך להעניש.
הנה סרטון שמסביר ממה כדאי להיזהר באינטרנט (עברית):
http://youtu.be/kDGPVF5M8oo
והאם נוכל לדעת באמת עם מי אנחנו מדברים?
http://youtu.be/DZ_f7yOAzPU
אנשים זרים ברשת יכולים להתחזות ולכתוב לכם שהם מישהו אחר ולנצל אתכם. הם עלולים לבקש את הפרטים שלכם או לבקש שתעשו דברים לא מקובלים, שתשלחו תמונות שלכם ועוד. מסוכן מאד לעשות זאת!
בשנים האחרונות הנושא הזה הפך לחשוב הרבה יותר, מאז שאמנדה טוד, נערה בת 15 מארה"ב, העלתה את הסרטון של הסיפור שלה ליוטיוב וזמן מה לאחר מכן התאבדה. היא לא יכולה היתה לעמוד בהשפלה שגרמו לה באינטרנט.
ובקשה מכם ילדים - לעולם אל תמסרו לזרים באינטרנט את פרטיכם האישיים או תמונות שלכם!
והכי חשוב - אם נוצרה בעיה והסתבכתם, אל תנסו להתמודד עם זה לבד. ספרו להורים או ליועצת בבית הספר ויסייעו לכם לפתור אותה. איש לא יאשים אתכם אלא יעשו הכל כדי לפתור את הבעיה ולהעניש את מי שצריך להעניש.
הנה סרטון שמסביר ממה כדאי להיזהר באינטרנט (עברית):
http://youtu.be/kDGPVF5M8oo
והאם נוכל לדעת באמת עם מי אנחנו מדברים?
http://youtu.be/DZ_f7yOAzPU
