דניאל בארנבוים נולד בארגנטינה, להורים יהודים רוסים, שניהם מורים לפסנתר. הוא החל ללמוד פסנתר מאמו בגיל 5.

עוד לפני שהיה דניאל בן 8, הוא ניגן לראשונה בקונצרט בבואנוס איירס. כשעלה לישראל הוא הפך לתלמיד שקדן של מורים רבים ומעולים והפך בתוך שנים אחדות לילד הפלא העולמי של הפסנתר. בגיל 10 הוא כבר הופיע כפסנתרן ברומא ובווינה והפך לפסנתרן מקצועי שמופיע בכל המקומות המרכזיים בעולם.

במקביל, הוא החל ללמוד ניצוח, הרמוניה והלחנה ושקד על בסיס מוסיקלי רחב, שאיפשר לו בהמשך הקריירה להפוך גם לאחד מגדולי המנצחים בעולם כיום.


בארנבוים הצעיר מנגן עם מי שתהיה אשתו, הצ'לנית ז'קלין דה פרה:

http://youtu.be/mOLc1VGacq8


והנה דניאל בארנבוים בשנים האחרונות, מנגן את הקונצ'רטו מספר 5 של בטהובן:

http://youtu.be/IS-pFFEvzFY


תכנית חינוכית על גאון הפסנתר ברנבוים (עברית):

https://youtu.be/5Tq8AdDr0Gg?long=yes


ואוסף ראיונות מכל השנים, שמדגים את האיש ותפיסותיו (עברית):

https://youtu.be/owDpPG56V7I?long=yes

המלחין הרומנטי הגרמני יוהנס ברהמס יצר ללא ספק כמה מהיצירות המרגשות של התקופה הרומנטית והמאה ה-19. קשה אולי להבחין בכך, אבל במוסיקה הקאמרית שלו הוא יצר מעין גשר בין התקופה הקלאסית במוסיקה לעבר המוסיקה המודרנית.

המאה ה-19 היא מאה בו לראשונה בתולדותיו הצ'לו הופך ביצירות רבות לכלי סולו. הכלי שבתקופת הבארוק ובתקופה הקלאסית ליווה בתפקיד בס, זכה מהמלחינים הרומנטים לתפקידים של סולן. ולא סתם סולן - הצ'לו הוא סולן עמוק, אפילו דרמטי, שחקן "מרכז המגרש" בין הבאסים המלווים לכלים הגבוהים והמככבים.


#על היצירה
בסונטה לצ'לו ופסנתר מס' 1 במי מינור הוא מערער את היציבות המקובלת של המוסיקה הקלאסית בליווי פסנתר שמלווה את הצ'לו בעיכוב קל, מעין סוג של "אוף ביט" (off-beat) שיאפיין מטה שנים אחר כך לא מעט סגנונות במוסיקה הקלה.

היא מתחילה בפרק ראשון שתחילתו אפלה משהו. הצ'לו מתעמת עם הפסנתר, תוך מעין חיפוש דרך. הפסנתר מלווה אותו, באותו ערעור ואובדן יציבות של הקצב. בפרק השני מגיע ריקוד נשכח ויוצר מינואט נוסטלגי. הפרק השלישי הוא שכלתני משהו בפוגה בסגנון באך. היא הולכת ומתגברת עד לסיום דרמטי, במרקם פוליפוני ומורכב.

הסונטות לצ'לו ופסנתר מאת ברהמס, כמו רבות מיצירותיו, נעות בין שמרנות לחדשנות. מצד אחד הוא מחדש את השפה ההרמונית של המוזיקה הקאמרית ומעשיר אותה בחידושים שהוא מכניס בפיתוח הנושאים, במיוחד הנושא הראשון, ובדרך בה הוא מעבד ומשרבב אותו בפרקים השונים. מנגד הוא עדיין משלב הרמוניות בסגנון ימי הביניים ובפוגות מהרנסאנס והבארוק ומנגד משתמש בשיטות מסורתית, כמו כתיבה בקונטרפונקט ופוליפוניה.

הסונטה הזו היא כמו מסע מוסיקלי לעבר, כי ברור שברהמס לא לגמרי מקבל את החוקים של התקופה ונמצא בקונפליקט שלא נגמר בין הקלאסיקה השמרנית לרומנטיקה החדשנית.


הנה הצ'לן הנהדר יו יו מא בסונטה מס' 1 מאת ברהמס:

https://youtu.be/6oyLJHpe8Z8


הקלטה היסטורית של הצ'לנית המנוחה ז'קלין דה פרה בצ'לו מלווה בדניאל ברנבוים בעלה בפסנתר:

https://youtu.be/9XiYrzsgWto


ועם תווים:

https://youtu.be/gnjv7W1YNa4

אחת ההמצאות הישראליות המצליחות בעולם היא תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה. זוהי תרופה שפותחה בישראל ונחשבת התרופה הישראלית המצליחה בכל הזמנים. היא מגלגלת בכל שנה כמה מיליארדי דולרים לחברת "טבע", מפתחת הקופקסון. התרופה אמנם אינה מרפאת את המחלה, אלא רק מעכבת אותה, אך היא משפרת את חייהם של חולים בכל רחבי העולם.

המדהים ביותר שהקופקסון פותחה על סמך מחקר שנערך במכון ויצמן בשנות ה-60, מחקר שבו חיפשו משהו הפוך. מה שהמדענים ביקשו למצוא במחקר ההוא היה דווקא חומר שיגרום לטרשת נפוצה. המחקר הזה, בתחום מדעי-רפואי שנקרא אימונולוגיה, ניסה לבדוק איך עובדת מערכת החיסון ולשם כך ניסו החוקרים, הפרופסורים מיכאל סלע ורות ארנון, לפתח את המחלה.

זה מה שנקרא "מחקר בסיסי" - מחקר מדעי שאינו למטרות מעשיות או לצורכי יישום, אלא לשם צבירת ידע מדעי והבנה של הדרך שבה פועל העולם. מה שיצא מהמחקר הבסיסי הזה, שלרוב אין בו תועלת מיידית או הכנסה כספית כלשהי, הוא אחד החיסונים הטובים והרווחיים בהיסטוריה של הרפואה.


הנה סיפורה של תרופת הקופקסון:

https://youtu.be/VIigdq4q88M?t=8s


סרטון לילדים על מחלת הטרשת הנפוצה:

https://youtu.be/PkVzXxp943c


הנה סיפורה של חולה בטרשת הנפוצה:

https://youtu.be/1kWbeDgR904?t=10s


והחולה המפורסמת ביותר, שגם מתה מהמחלה, הצ'לנית האגדית ז'קלין דה פרה:

https://youtu.be/ptsZHqB22sg