שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היו סוסי אלברפלד החכמים?
"הסוסים החכמים של אלברפלד" (The wise horses of Alberfeld) היא ביטוי שמתייחס לתופעה שהפכה מושג מפתח בפסיכולוגיה ההתנהגותית ונקראת על שם סוסים שנחשבו בתחילת המאה ה-20 לחכמים מאוד.
סוסים חכמים היו גם לפניהם (ראו בתגית "האנס החכם"), אבל סוסי אלברפלד הם תופעה מרתקת עוד יותר. סיפורם של סוסי אלברפלד (The Elberfeld Horses) הוא אחד הפרקים המרתקים בתולדות המחקר הפסיכולוגי והמדעי של תחילת המאה ה-20. זה התחיל בסקרנות אינטלקטואלית והוביל לתגליות מפתיעות על הקשר המורכב שבין בני אדם לבעלי חיים.
הסיפור מתחיל בשנת 1908, כשסוחר יהלומים אמיד ונלהב בשם קרל קראל (Karl Krall) מוצא את עצמו שבוי בקסמה של תעלומה מדעית מרתקת. לאחר שנחשף לסיפורו של הסוס "האנס החכם ", הסוס המפורסם מברלין שהדהים את העולם המדעי ביכולותיו המתמטיות, מחליט קארל להקדיש את חייו לחקר האינטליגנציה של סוסים. עם מותו של וילהלם פון אוסטן (Wilhelm von Osten), בעליו המקורי של הנס, הוא רוכש את הסוס מוהמד ומקים מרכז מחקר חדשני בעיר אלברפלד.
בשונה מקודמו, מאמין קראל שהמפתח להבנת האינטליגנציה של סוסים טמון בגישה הוליסטית ומקיפה. הוא מפתח שיטת למידה ייחודית שתתבסס על פיתוח החשיבה הכללית של הסוסים, במקום רק על תרגול מתמטי. במרכז שיטתו עמדה מערכת תקשורת מתוחכמת. לפי השיטה הסוסים למדו להקיש ברגליהם הימנית והשמאלית בקומבינציות שונות, כשכל רצף הקשות מייצג אות או מספר. שני הסוסים המובילים בקבוצה, מוהמד וזרף (Zarif), היו אלה שהפגינו יכולות מרשימות במיוחד בשימוש בשיטה זו.
קרל קראל מקדיש שעות ארוכות מדי יום לעבודה עם הסוסים, כשהוא מתעד בקפדנות, ביומניו המפורטים, כל התקדמות ותגלית שלו. התיעוד המדוקדק הזה יהפוך מאוחר יותר לבסיס ספרו המונומנטלי "סוסים חושבים" (Denkende Tiere), שהוא יפרסם ב-1912 ויהווה ציון דרך בחקר ההתנהגות של בעלי חיים.
הניסויים באלברפלד משכו תשומת לב עצומה מהקהילה המדעית האירופית. לא מעט פסיכולוגים וחוקרים מובילים, בראשם הפסיכולוג השוויצרי המפורסם אדוארד קלפרד (Édouard Claparède), מגיעים למעבדה שלו בכדי לצפות מקרוב בתופעה המרתקת של הסוסים שעושים חישובים.
קלפרד וחבריו פרסמו דוחות מפורטים על תצפיותיהם, שהציגו תמונה מורכבת: בניגוד למקרה של הנס החכם, שבו הוכח כי הסוס מגיב לרמזים לא מודעים של האנשים סביבו, הניסויים באלברפלד הניבו תוצאות מפתיעות גם כשהסוסים לא יכלו לראות את השואל.
אבל ההיסטוריה לא ממתינה לחוקרים. בצירוף מקרים לא משמח, הגיע סופו המרתק של הניסוי לסיומו הטרגי, בשל פריצתה של מלחמת העולם הראשונה. המחקר נעצר, כשהסוסים החכמים כל כך גויסו למאמץ המלחמתי, מילאו משימות פחות חכמות ויותר קטלניות. גם המעבדה עצמה נהרסה בהפצצה, ביחד עם חלק ניכר מהתיעוד המדעי היקר שצבר קראל החרוץ.
המחקר מעולם לא חודש ובשל אובדן התיעוד המדעי של הניסויים והתצפיות שלפני המלחמה, נמנעה גם האפשרות לשחזורו על ידי אחרים. אך השאלות שהעלו סוסי אלברפלד נותרו רלוונטיות עד ימינו: מהם גבולות התקשורת בין אדם לחיה? עד כמה מורכבת האינטליגנציה של בעלי החיים? - והאם ייתכן שבעלי חיים מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב?
הנה הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסיפורו של מוהמד, אחד הסוסים של אלברפלד:
https://youtu.be/hqM5sRvZnjc?long=yes
הסוסים החכמים של אלברפלד
"הסוסים החכמים של אלברפלד" (The wise horses of Alberfeld) היא ביטוי שמתייחס לתופעה שהפכה מושג מפתח בפסיכולוגיה ההתנהגותית ונקראת על שם סוסים שנחשבו בתחילת המאה ה-20 לחכמים מאוד.
סוסים חכמים היו גם לפניהם (ראו בתגית "האנס החכם"), אבל סוסי אלברפלד הם תופעה מרתקת עוד יותר. סיפורם של סוסי אלברפלד (The Elberfeld Horses) הוא אחד הפרקים המרתקים בתולדות המחקר הפסיכולוגי והמדעי של תחילת המאה ה-20. זה התחיל בסקרנות אינטלקטואלית והוביל לתגליות מפתיעות על הקשר המורכב שבין בני אדם לבעלי חיים.
הסיפור מתחיל בשנת 1908, כשסוחר יהלומים אמיד ונלהב בשם קרל קראל (Karl Krall) מוצא את עצמו שבוי בקסמה של תעלומה מדעית מרתקת. לאחר שנחשף לסיפורו של הסוס "האנס החכם ", הסוס המפורסם מברלין שהדהים את העולם המדעי ביכולותיו המתמטיות, מחליט קארל להקדיש את חייו לחקר האינטליגנציה של סוסים. עם מותו של וילהלם פון אוסטן (Wilhelm von Osten), בעליו המקורי של הנס, הוא רוכש את הסוס מוהמד ומקים מרכז מחקר חדשני בעיר אלברפלד.
בשונה מקודמו, מאמין קראל שהמפתח להבנת האינטליגנציה של סוסים טמון בגישה הוליסטית ומקיפה. הוא מפתח שיטת למידה ייחודית שתתבסס על פיתוח החשיבה הכללית של הסוסים, במקום רק על תרגול מתמטי. במרכז שיטתו עמדה מערכת תקשורת מתוחכמת. לפי השיטה הסוסים למדו להקיש ברגליהם הימנית והשמאלית בקומבינציות שונות, כשכל רצף הקשות מייצג אות או מספר. שני הסוסים המובילים בקבוצה, מוהמד וזרף (Zarif), היו אלה שהפגינו יכולות מרשימות במיוחד בשימוש בשיטה זו.
קרל קראל מקדיש שעות ארוכות מדי יום לעבודה עם הסוסים, כשהוא מתעד בקפדנות, ביומניו המפורטים, כל התקדמות ותגלית שלו. התיעוד המדוקדק הזה יהפוך מאוחר יותר לבסיס ספרו המונומנטלי "סוסים חושבים" (Denkende Tiere), שהוא יפרסם ב-1912 ויהווה ציון דרך בחקר ההתנהגות של בעלי חיים.
הניסויים באלברפלד משכו תשומת לב עצומה מהקהילה המדעית האירופית. לא מעט פסיכולוגים וחוקרים מובילים, בראשם הפסיכולוג השוויצרי המפורסם אדוארד קלפרד (Édouard Claparède), מגיעים למעבדה שלו בכדי לצפות מקרוב בתופעה המרתקת של הסוסים שעושים חישובים.
קלפרד וחבריו פרסמו דוחות מפורטים על תצפיותיהם, שהציגו תמונה מורכבת: בניגוד למקרה של הנס החכם, שבו הוכח כי הסוס מגיב לרמזים לא מודעים של האנשים סביבו, הניסויים באלברפלד הניבו תוצאות מפתיעות גם כשהסוסים לא יכלו לראות את השואל.
אבל ההיסטוריה לא ממתינה לחוקרים. בצירוף מקרים לא משמח, הגיע סופו המרתק של הניסוי לסיומו הטרגי, בשל פריצתה של מלחמת העולם הראשונה. המחקר נעצר, כשהסוסים החכמים כל כך גויסו למאמץ המלחמתי, מילאו משימות פחות חכמות ויותר קטלניות. גם המעבדה עצמה נהרסה בהפצצה, ביחד עם חלק ניכר מהתיעוד המדעי היקר שצבר קראל החרוץ.
המחקר מעולם לא חודש ובשל אובדן התיעוד המדעי של הניסויים והתצפיות שלפני המלחמה, נמנעה גם האפשרות לשחזורו על ידי אחרים. אך השאלות שהעלו סוסי אלברפלד נותרו רלוונטיות עד ימינו: מהם גבולות התקשורת בין אדם לחיה? עד כמה מורכבת האינטליגנציה של בעלי החיים? - והאם ייתכן שבעלי חיים מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב?
הנה הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסיפורו של מוהמד, אחד הסוסים של אלברפלד:
https://youtu.be/hqM5sRvZnjc?long=yes
