שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה האנס החכם, הסוס שידע חשבון?
זה היה בסוף המאה ה-19. בגרמניה התגלה אז "הַנְס החכם" (Clever Hans), סוס שידע לחשב ולענות על שאלות חשבוניות.
התופעה הסעירה את גרמניה של אותם ימים. סוסים לא נחשבו לחיות אינטליגנטיות במיוחד וכאן הראה הסוס יכולת מרשימה. די מהר הוא זכה לכינוי "הַנְס החכם" (בגרמנית Der kluge Hans).
היה זה בעליו של הנס, וילהלם פון אוסטן, שאימן אותו להקיש בנקישות בפרסה שלו על הארץ, את התשובה הנכונה לשאלות החשבון ששאל אותו.
הוא לא למד לבד. היה זה בעליו, ברנש בשם וילהלם פון אוסטן, שאימן אותו לענות לשאלות חשבוניות ותרגילי אריתמטיקה, באמצעות הקשה בפרסתו. את התשובה המבוקשת נהג הסוס האנס להקיש ברגליו.
התדהמה שעורר הסוס הייתה גדולה. בכדי לבחון את הטענות בדבר כישוריו של הנס, כינס פילוסוף ופסיכולוג בשם קארל שטומפף ועדה של מדענים נחשבים. לאחר שהסוס עמד גם בבדיקות המדוקדקות זהוועדה ערכה לו, הועבר הנושא לפסיכולוג אוסקר פונגסט. הוא הוכיח שזה לא כישרון מתמטי שהנס ניחן בו, אלא יכולת להגיב לסימנים לא-רצוניים אצל השואלים, בשפת הגוף שלהם, שהם כמובן אינם מודעים לקיומם.
פונגסט שם לב שהסוס נוקש את המספר הנכון רק כשהשואל יודע מראש את התשובה הנכונה והסוס עצמו יכול לראותו. כשהחוקר בדק כיצד השואל מתנהג הוא שם לב שלקראת התשובה במספר ההקשות של הסוס, הבעת הפנים ויציבת גופו של השואל נעשו מתוחות יותר וכשהסוס הקיש את הנקישה האחרונה, ה"נכונה", הם התרפו.
ב-1907 פורסמו תוצאות המחקר לראשונה והתופעה זכתה לכינוי "אפקט האנס החכם" (Clever Hans Effect). לפיה הסתבר שהסימנים הלא-רצוניים של השואל ניתנים להבחנה שהתקשורת החברתית של סוסים ניחנים בה, להבחין בשינויים קלים בסימנים גופניים אצלנו, בני האדם. מה שככל הנראה אחראי אצל הסוסים ליכולת המיוחדת הזו היא התקשורת החברתית ביניהם, שתלויה ביכולות הללו.
כמו האפקט שבתגית "אפקט הות'ורן" (ראו שם) או בתגית "אפקט הפלצבו", גם "אפקט האנס החכם" הוא מקרה פרטי נוסף של השפעה של החוקר על ביצועי הנחקר. בעצם מדובר בבעיה במחקר המדעי, שקשורה ב"נבואה המגשימה את עצמה". זה מצב בעייתי במחקר, בו משפיעות ציפיותיו של החוקר או של גורם חיצוני אחר, על ביצועי הנחקר, מבלי שתהיה לחוקר מודעות להשפעה הזו.
במחקרים מדעיים הקשורים בבני אדם או בעלי חיים יש חשיבות רבה לנטרול תופעת "הנבואה המגשימה את עצמה". בין השיטות למניעתה במחקרים העוסקים בפסיכולוגיה חברתית, או קוגניטיבית, ברפואה ובחינוך, בולט השימוש במערכות ממוחשבות, כמו אלה, למשל, שמנחות את הנחקרים אך לא יכולות לתת להם "סימנים" לא מודעים. שיטה אחרת היא לבצע את הניסויים, כשגם החוקר וגם הנחקר לא יודעים, עד תום המבחנים, האם הנחקר הוא בקבוצת הניסוי או הביקורת.
הנה הנס החכם:
https://youtu.be/1kxCNcaL_1Y
מצגת על הסיפור:
https://youtu.be/sa62dBgxB90
כך הוא ידע:
https://youtu.be/oJBCq61cVIM
הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסקירה מלאה על כל הפרשה:
https://youtu.be/C0LKN2lFWI4?long=yes
מי היה רוף הכלב המתמטי?
קראו לו "רולף הכלב" (Rolf the Dog) והוא ידע חשבון, או לפחות לענות על שאלות בחשבון. סיפרו עליו שהטא יכול לבצע חישובים מתמטיים ולתקשר עם בני אדם ברמה אינטליגנטית גבוהה.
השאלה העיקרית הייתה איך זה בדיטק קורה והאם זו תקשורת מופלאה בין מינים או סתם הונאה מדעית?
רולף המתמטי היה כלב מגזע איירדייל טרייר (Airedale Terrier) שבראשית המאה ה-20, עורר בקהילה המדעית עניין יוצא דופן. זאת לאחר שבעליו, פאולה מואקל (Paula Moekel), טענה שהוא מסוגל לפתור תרגילי מתמטיקה מורכבים ולתקשר באמצעות שפה מקודדת.
אותה מוקל, אישה משכילה מהעיר הגרמנית מנהיים (Mannheim), פיתחה שיטת תקשורת מיוחדת עם רולף. היא הציגה לכולם את יכולתו המופלאה של הכלב לתקשר על ידי ביצוע טפיחות משתנות ברגלו, כשכל צירוף כזה מייצג אות אחרת. טפיחות מרובות ייצגו אותיות פחות שכיחות בשפה. מואקל טענה שכלבה הוא משורר, אוהב ספרים ומבין כמה שפות.
מה שברור היה שרולף הכלב למד להביע את עצמו באמצעות נקישות רגליים ושכל רצף נקישות מייצג אותיות לפי קוד מוסכם. השיטה הזו, שעתידה לזכות בכינוי "שיטת מנהיים" (Mannheim Method), משכה תשומת לב רבה מצד מדענים וחוקרים שונים בתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית.
בביוגרפיה שלה היא התעקשה שרולף מהרהר בבעיות פילוסופיות ותאולוגיות עמוקות ובעניינים דתיים שונים. ברחבי גרמניה נפוצו הסיפורים על רולף והספר שלה, כשהם מושכים תשומת לב רבה של מתעניינים בפסיכולוגיה של בעלי חיים.
הסיפורים על יכולותיו של רולף היו מדהימים. לפי התיעוד, הוא היה מסוגל לא רק לפתור בעיות מתמטיות פשוטות, אלא גם לנהל שיחות מורכבות על נושאים פילוסופיים ואף להביע דעות על מלחמת העולם הראשונה. חוקרים רבים, ביניהם הפסיכולוג המפורסם וויליאם מקנזי (William MacKenzie), באו לצפות ברולף ולתעד את "יכולותיו".
אולם, כמו במקרים רבים של "חיות חכמות" בהיסטוריה, גם במקרה של רולף התעוררו ספקות רבים. מבקרים טענו שבמקום לבצע חישובים או לתקשר, בסך הכל מדובר בבעל חיים המגיב לרמזים לא מודעים מצד בעליו. היה לכך תקדים בתופעת "הסוס החכם של אלברפלד" (Clever Hans Effect), תופעה שנקראת על שם סוס שנחשב למתמטיקאי מחונן בתחילת המאה ה-20 והפכה למושג מפתח בפסיכולוגיה ההתנהגותית.
פרופסור ידוע בשם זייגלר מאוניברסיטת שטוטגרט התרשם מיכולותיו. חוקרים אחרים גרסו שהכלב בסך הכל מגיב לסימנים לא-רצוניים בגופו של השואל.
לגבי סיפורו של רולף ידוע מאמר שפורסם במגזין "פסיכולוגיה היום". סופר בו שבעקבות המחקרים על רולף פתחו הנאצים תוכנית סודית לאילוף כלבים נבונים ו"מדברים", למטרות כמו ריגול ומודיעין.
למרות שכיום רוב החוקרים מסכימים שיכולותיו של רולף היו כנראה תוצאה של פרשנות מוטעית או אפילו הונאה מכוונת, סיפורו ממשיך לרתק את המדע. הוא מעלה שאלות מרתקות על טבע האינטליגנציה החייתית, על הקשר בין בני אדם לחיות ועל הדרך בה התשוקה שלנו למצוא תבונה אנושית בחיות - יכולה להוביל אותנו לראות דברים שלא באמת קיימים.
אין סרטונים על הכלב המתמטי רולף, אך דומה שהוא זכה להנצחה בצורת דמות בסדרת הטלוויזיה "החבובות":
https://youtu.be/_yaP_kc3y9w
יש גם כלבת ג'ק ראסל שמחשבת כיום חישובים אריתמטיים:
https://youtu.be/xGWAZtD3IsQ
וכך בודקים, ממש כמו אז, אם היא לא מקבלת סימנים:
https://youtu.be/Zfw1FXXhgRk
מה היו סוסי אלברפלד החכמים?
"הסוסים החכמים של אלברפלד" (The wise horses of Alberfeld) היא ביטוי שמתייחס לתופעה שהפכה מושג מפתח בפסיכולוגיה ההתנהגותית ונקראת על שם סוסים שנחשבו בתחילת המאה ה-20 לחכמים מאוד.
סוסים חכמים היו גם לפניהם (ראו בתגית "האנס החכם"), אבל סוסי אלברפלד הם תופעה מרתקת עוד יותר. סיפורם של סוסי אלברפלד (The Elberfeld Horses) הוא אחד הפרקים המרתקים בתולדות המחקר הפסיכולוגי והמדעי של תחילת המאה ה-20. זה התחיל בסקרנות אינטלקטואלית והוביל לתגליות מפתיעות על הקשר המורכב שבין בני אדם לבעלי חיים.
הסיפור מתחיל בשנת 1908, כשסוחר יהלומים אמיד ונלהב בשם קרל קראל (Karl Krall) מוצא את עצמו שבוי בקסמה של תעלומה מדעית מרתקת. לאחר שנחשף לסיפורו של הסוס "האנס החכם ", הסוס המפורסם מברלין שהדהים את העולם המדעי ביכולותיו המתמטיות, מחליט קארל להקדיש את חייו לחקר האינטליגנציה של סוסים. עם מותו של וילהלם פון אוסטן (Wilhelm von Osten), בעליו המקורי של הנס, הוא רוכש את הסוס מוהמד ומקים מרכז מחקר חדשני בעיר אלברפלד.
בשונה מקודמו, מאמין קראל שהמפתח להבנת האינטליגנציה של סוסים טמון בגישה הוליסטית ומקיפה. הוא מפתח שיטת למידה ייחודית שתתבסס על פיתוח החשיבה הכללית של הסוסים, במקום רק על תרגול מתמטי. במרכז שיטתו עמדה מערכת תקשורת מתוחכמת. לפי השיטה הסוסים למדו להקיש ברגליהם הימנית והשמאלית בקומבינציות שונות, כשכל רצף הקשות מייצג אות או מספר. שני הסוסים המובילים בקבוצה, מוהמד וזרף (Zarif), היו אלה שהפגינו יכולות מרשימות במיוחד בשימוש בשיטה זו.
קרל קראל מקדיש שעות ארוכות מדי יום לעבודה עם הסוסים, כשהוא מתעד בקפדנות, ביומניו המפורטים, כל התקדמות ותגלית שלו. התיעוד המדוקדק הזה יהפוך מאוחר יותר לבסיס ספרו המונומנטלי "סוסים חושבים" (Denkende Tiere), שהוא יפרסם ב-1912 ויהווה ציון דרך בחקר ההתנהגות של בעלי חיים.
הניסויים באלברפלד משכו תשומת לב עצומה מהקהילה המדעית האירופית. לא מעט פסיכולוגים וחוקרים מובילים, בראשם הפסיכולוג השוויצרי המפורסם אדוארד קלפרד (Édouard Claparède), מגיעים למעבדה שלו בכדי לצפות מקרוב בתופעה המרתקת של הסוסים שעושים חישובים.
קלפרד וחבריו פרסמו דוחות מפורטים על תצפיותיהם, שהציגו תמונה מורכבת: בניגוד למקרה של הנס החכם, שבו הוכח כי הסוס מגיב לרמזים לא מודעים של האנשים סביבו, הניסויים באלברפלד הניבו תוצאות מפתיעות גם כשהסוסים לא יכלו לראות את השואל.
אבל ההיסטוריה לא ממתינה לחוקרים. בצירוף מקרים לא משמח, הגיע סופו המרתק של הניסוי לסיומו הטרגי, בשל פריצתה של מלחמת העולם הראשונה. המחקר נעצר, כשהסוסים החכמים כל כך גויסו למאמץ המלחמתי, מילאו משימות פחות חכמות ויותר קטלניות. גם המעבדה עצמה נהרסה בהפצצה, ביחד עם חלק ניכר מהתיעוד המדעי היקר שצבר קראל החרוץ.
המחקר מעולם לא חודש ובשל אובדן התיעוד המדעי של הניסויים והתצפיות שלפני המלחמה, נמנעה גם האפשרות לשחזורו על ידי אחרים. אך השאלות שהעלו סוסי אלברפלד נותרו רלוונטיות עד ימינו: מהם גבולות התקשורת בין אדם לחיה? עד כמה מורכבת האינטליגנציה של בעלי החיים? - והאם ייתכן שבעלי חיים מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב?
הנה הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסיפורו של מוהמד, אחד הסוסים של אלברפלד:
https://youtu.be/hqM5sRvZnjc?long=yes
הנס החכם
זה היה בסוף המאה ה-19. בגרמניה התגלה אז "הַנְס החכם" (Clever Hans), סוס שידע לחשב ולענות על שאלות חשבוניות.
התופעה הסעירה את גרמניה של אותם ימים. סוסים לא נחשבו לחיות אינטליגנטיות במיוחד וכאן הראה הסוס יכולת מרשימה. די מהר הוא זכה לכינוי "הַנְס החכם" (בגרמנית Der kluge Hans).
היה זה בעליו של הנס, וילהלם פון אוסטן, שאימן אותו להקיש בנקישות בפרסה שלו על הארץ, את התשובה הנכונה לשאלות החשבון ששאל אותו.
הוא לא למד לבד. היה זה בעליו, ברנש בשם וילהלם פון אוסטן, שאימן אותו לענות לשאלות חשבוניות ותרגילי אריתמטיקה, באמצעות הקשה בפרסתו. את התשובה המבוקשת נהג הסוס האנס להקיש ברגליו.
התדהמה שעורר הסוס הייתה גדולה. בכדי לבחון את הטענות בדבר כישוריו של הנס, כינס פילוסוף ופסיכולוג בשם קארל שטומפף ועדה של מדענים נחשבים. לאחר שהסוס עמד גם בבדיקות המדוקדקות זהוועדה ערכה לו, הועבר הנושא לפסיכולוג אוסקר פונגסט. הוא הוכיח שזה לא כישרון מתמטי שהנס ניחן בו, אלא יכולת להגיב לסימנים לא-רצוניים אצל השואלים, בשפת הגוף שלהם, שהם כמובן אינם מודעים לקיומם.
פונגסט שם לב שהסוס נוקש את המספר הנכון רק כשהשואל יודע מראש את התשובה הנכונה והסוס עצמו יכול לראותו. כשהחוקר בדק כיצד השואל מתנהג הוא שם לב שלקראת התשובה במספר ההקשות של הסוס, הבעת הפנים ויציבת גופו של השואל נעשו מתוחות יותר וכשהסוס הקיש את הנקישה האחרונה, ה"נכונה", הם התרפו.
ב-1907 פורסמו תוצאות המחקר לראשונה והתופעה זכתה לכינוי "אפקט האנס החכם" (Clever Hans Effect). לפיה הסתבר שהסימנים הלא-רצוניים של השואל ניתנים להבחנה שהתקשורת החברתית של סוסים ניחנים בה, להבחין בשינויים קלים בסימנים גופניים אצלנו, בני האדם. מה שככל הנראה אחראי אצל הסוסים ליכולת המיוחדת הזו היא התקשורת החברתית ביניהם, שתלויה ביכולות הללו.
כמו האפקט שבתגית "אפקט הות'ורן" (ראו שם) או בתגית "אפקט הפלצבו", גם "אפקט האנס החכם" הוא מקרה פרטי נוסף של השפעה של החוקר על ביצועי הנחקר. בעצם מדובר בבעיה במחקר המדעי, שקשורה ב"נבואה המגשימה את עצמה". זה מצב בעייתי במחקר, בו משפיעות ציפיותיו של החוקר או של גורם חיצוני אחר, על ביצועי הנחקר, מבלי שתהיה לחוקר מודעות להשפעה הזו.
במחקרים מדעיים הקשורים בבני אדם או בעלי חיים יש חשיבות רבה לנטרול תופעת "הנבואה המגשימה את עצמה". בין השיטות למניעתה במחקרים העוסקים בפסיכולוגיה חברתית, או קוגניטיבית, ברפואה ובחינוך, בולט השימוש במערכות ממוחשבות, כמו אלה, למשל, שמנחות את הנחקרים אך לא יכולות לתת להם "סימנים" לא מודעים. שיטה אחרת היא לבצע את הניסויים, כשגם החוקר וגם הנחקר לא יודעים, עד תום המבחנים, האם הנחקר הוא בקבוצת הניסוי או הביקורת.
הנה הנס החכם:
https://youtu.be/1kxCNcaL_1Y
מצגת על הסיפור:
https://youtu.be/sa62dBgxB90
כך הוא ידע:
https://youtu.be/oJBCq61cVIM
הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסקירה מלאה על כל הפרשה:
https://youtu.be/C0LKN2lFWI4?long=yes
קראו לו "רולף הכלב" (Rolf the Dog) והוא ידע חשבון, או לפחות לענות על שאלות בחשבון. סיפרו עליו שהטא יכול לבצע חישובים מתמטיים ולתקשר עם בני אדם ברמה אינטליגנטית גבוהה.
השאלה העיקרית הייתה איך זה בדיטק קורה והאם זו תקשורת מופלאה בין מינים או סתם הונאה מדעית?
רולף המתמטי היה כלב מגזע איירדייל טרייר (Airedale Terrier) שבראשית המאה ה-20, עורר בקהילה המדעית עניין יוצא דופן. זאת לאחר שבעליו, פאולה מואקל (Paula Moekel), טענה שהוא מסוגל לפתור תרגילי מתמטיקה מורכבים ולתקשר באמצעות שפה מקודדת.
אותה מוקל, אישה משכילה מהעיר הגרמנית מנהיים (Mannheim), פיתחה שיטת תקשורת מיוחדת עם רולף. היא הציגה לכולם את יכולתו המופלאה של הכלב לתקשר על ידי ביצוע טפיחות משתנות ברגלו, כשכל צירוף כזה מייצג אות אחרת. טפיחות מרובות ייצגו אותיות פחות שכיחות בשפה. מואקל טענה שכלבה הוא משורר, אוהב ספרים ומבין כמה שפות.
מה שברור היה שרולף הכלב למד להביע את עצמו באמצעות נקישות רגליים ושכל רצף נקישות מייצג אותיות לפי קוד מוסכם. השיטה הזו, שעתידה לזכות בכינוי "שיטת מנהיים" (Mannheim Method), משכה תשומת לב רבה מצד מדענים וחוקרים שונים בתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית.
בביוגרפיה שלה היא התעקשה שרולף מהרהר בבעיות פילוסופיות ותאולוגיות עמוקות ובעניינים דתיים שונים. ברחבי גרמניה נפוצו הסיפורים על רולף והספר שלה, כשהם מושכים תשומת לב רבה של מתעניינים בפסיכולוגיה של בעלי חיים.
הסיפורים על יכולותיו של רולף היו מדהימים. לפי התיעוד, הוא היה מסוגל לא רק לפתור בעיות מתמטיות פשוטות, אלא גם לנהל שיחות מורכבות על נושאים פילוסופיים ואף להביע דעות על מלחמת העולם הראשונה. חוקרים רבים, ביניהם הפסיכולוג המפורסם וויליאם מקנזי (William MacKenzie), באו לצפות ברולף ולתעד את "יכולותיו".
אולם, כמו במקרים רבים של "חיות חכמות" בהיסטוריה, גם במקרה של רולף התעוררו ספקות רבים. מבקרים טענו שבמקום לבצע חישובים או לתקשר, בסך הכל מדובר בבעל חיים המגיב לרמזים לא מודעים מצד בעליו. היה לכך תקדים בתופעת "הסוס החכם של אלברפלד" (Clever Hans Effect), תופעה שנקראת על שם סוס שנחשב למתמטיקאי מחונן בתחילת המאה ה-20 והפכה למושג מפתח בפסיכולוגיה ההתנהגותית.
פרופסור ידוע בשם זייגלר מאוניברסיטת שטוטגרט התרשם מיכולותיו. חוקרים אחרים גרסו שהכלב בסך הכל מגיב לסימנים לא-רצוניים בגופו של השואל.
לגבי סיפורו של רולף ידוע מאמר שפורסם במגזין "פסיכולוגיה היום". סופר בו שבעקבות המחקרים על רולף פתחו הנאצים תוכנית סודית לאילוף כלבים נבונים ו"מדברים", למטרות כמו ריגול ומודיעין.
למרות שכיום רוב החוקרים מסכימים שיכולותיו של רולף היו כנראה תוצאה של פרשנות מוטעית או אפילו הונאה מכוונת, סיפורו ממשיך לרתק את המדע. הוא מעלה שאלות מרתקות על טבע האינטליגנציה החייתית, על הקשר בין בני אדם לחיות ועל הדרך בה התשוקה שלנו למצוא תבונה אנושית בחיות - יכולה להוביל אותנו לראות דברים שלא באמת קיימים.
אין סרטונים על הכלב המתמטי רולף, אך דומה שהוא זכה להנצחה בצורת דמות בסדרת הטלוויזיה "החבובות":
https://youtu.be/_yaP_kc3y9w
יש גם כלבת ג'ק ראסל שמחשבת כיום חישובים אריתמטיים:
https://youtu.be/xGWAZtD3IsQ
וכך בודקים, ממש כמו אז, אם היא לא מקבלת סימנים:
https://youtu.be/Zfw1FXXhgRk
"הסוסים החכמים של אלברפלד" (The wise horses of Alberfeld) היא ביטוי שמתייחס לתופעה שהפכה מושג מפתח בפסיכולוגיה ההתנהגותית ונקראת על שם סוסים שנחשבו בתחילת המאה ה-20 לחכמים מאוד.
סוסים חכמים היו גם לפניהם (ראו בתגית "האנס החכם"), אבל סוסי אלברפלד הם תופעה מרתקת עוד יותר. סיפורם של סוסי אלברפלד (The Elberfeld Horses) הוא אחד הפרקים המרתקים בתולדות המחקר הפסיכולוגי והמדעי של תחילת המאה ה-20. זה התחיל בסקרנות אינטלקטואלית והוביל לתגליות מפתיעות על הקשר המורכב שבין בני אדם לבעלי חיים.
הסיפור מתחיל בשנת 1908, כשסוחר יהלומים אמיד ונלהב בשם קרל קראל (Karl Krall) מוצא את עצמו שבוי בקסמה של תעלומה מדעית מרתקת. לאחר שנחשף לסיפורו של הסוס "האנס החכם ", הסוס המפורסם מברלין שהדהים את העולם המדעי ביכולותיו המתמטיות, מחליט קארל להקדיש את חייו לחקר האינטליגנציה של סוסים. עם מותו של וילהלם פון אוסטן (Wilhelm von Osten), בעליו המקורי של הנס, הוא רוכש את הסוס מוהמד ומקים מרכז מחקר חדשני בעיר אלברפלד.
בשונה מקודמו, מאמין קראל שהמפתח להבנת האינטליגנציה של סוסים טמון בגישה הוליסטית ומקיפה. הוא מפתח שיטת למידה ייחודית שתתבסס על פיתוח החשיבה הכללית של הסוסים, במקום רק על תרגול מתמטי. במרכז שיטתו עמדה מערכת תקשורת מתוחכמת. לפי השיטה הסוסים למדו להקיש ברגליהם הימנית והשמאלית בקומבינציות שונות, כשכל רצף הקשות מייצג אות או מספר. שני הסוסים המובילים בקבוצה, מוהמד וזרף (Zarif), היו אלה שהפגינו יכולות מרשימות במיוחד בשימוש בשיטה זו.
קרל קראל מקדיש שעות ארוכות מדי יום לעבודה עם הסוסים, כשהוא מתעד בקפדנות, ביומניו המפורטים, כל התקדמות ותגלית שלו. התיעוד המדוקדק הזה יהפוך מאוחר יותר לבסיס ספרו המונומנטלי "סוסים חושבים" (Denkende Tiere), שהוא יפרסם ב-1912 ויהווה ציון דרך בחקר ההתנהגות של בעלי חיים.
הניסויים באלברפלד משכו תשומת לב עצומה מהקהילה המדעית האירופית. לא מעט פסיכולוגים וחוקרים מובילים, בראשם הפסיכולוג השוויצרי המפורסם אדוארד קלפרד (Édouard Claparède), מגיעים למעבדה שלו בכדי לצפות מקרוב בתופעה המרתקת של הסוסים שעושים חישובים.
קלפרד וחבריו פרסמו דוחות מפורטים על תצפיותיהם, שהציגו תמונה מורכבת: בניגוד למקרה של הנס החכם, שבו הוכח כי הסוס מגיב לרמזים לא מודעים של האנשים סביבו, הניסויים באלברפלד הניבו תוצאות מפתיעות גם כשהסוסים לא יכלו לראות את השואל.
אבל ההיסטוריה לא ממתינה לחוקרים. בצירוף מקרים לא משמח, הגיע סופו המרתק של הניסוי לסיומו הטרגי, בשל פריצתה של מלחמת העולם הראשונה. המחקר נעצר, כשהסוסים החכמים כל כך גויסו למאמץ המלחמתי, מילאו משימות פחות חכמות ויותר קטלניות. גם המעבדה עצמה נהרסה בהפצצה, ביחד עם חלק ניכר מהתיעוד המדעי היקר שצבר קראל החרוץ.
המחקר מעולם לא חודש ובשל אובדן התיעוד המדעי של הניסויים והתצפיות שלפני המלחמה, נמנעה גם האפשרות לשחזורו על ידי אחרים. אך השאלות שהעלו סוסי אלברפלד נותרו רלוונטיות עד ימינו: מהם גבולות התקשורת בין אדם לחיה? עד כמה מורכבת האינטליגנציה של בעלי החיים? - והאם ייתכן שבעלי חיים מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב?
הנה הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסיפורו של מוהמד, אחד הסוסים של אלברפלד:
https://youtu.be/hqM5sRvZnjc?long=yes
