שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כמה שוקל היפופוטם והאם הוא טורף?
היפופוטם (Hippopotamus), הנקרא בעברית גם "בהמות" או "סוס יאור", הוא יונק שמנמן במיוחד שחי בנהרות ובאגמים באפריקה.
הוא יכול להגיע למשקל של עד כ-3 טון. זוהי החיה השלישית בגודלה על פני היבשה: רק פיל וקרנף גדולים ממנו. אבל אל תתנו למראה המגושם שלו להטעות אתכם. ההיפופוטם מסוגל להשיג אדם בריצה בקלות יחסית. בשביל ריצה מהירה צריך יהיה כנראה להרגיז אותו מאוד, אבל אם ייצא לרדוף אחרי אריה, קרנף או אפילו היפופוטם אחר, זה יקרה ובגדול.
ולא רק זה. לאחרונה (2024) גילו חוקרים בריטים שכשהוא רץ במהירות גבוהה, הההיפופוטם יכול להרים את ארבע הרגליים שלו לאוויר. זו תופעה נדירה לבעלי חיים כה כבדים וככל הידוע זו פעם ראשונה שאיתרו, באמצעות צילום, שבעל חיים השוקל כל כך הרבה מצליח בזה.
במהלך היום נוהג ההיפופוטם לקרר את גופו באמצעות שהייה במים או בבוץ עם העדר שלו. בשעות בין הערביים, כשפחות חם בחוץ, הוא מגיח מן המים על מנת ללחך עשב. כך הוא אוכל ואוכל, לאורך כל הלילה, כשבבוקר חוזר ההיפופוטם למים.
מצד שני, ההיפופוטם, למרות שהוא נע בקלות במים, לא ממש יכול לשחות. הוא רק יכול לגלוש על ידי דחיפה של עצמו, כשהוא נשען על עצמים שונים במים.
שימו לב, אולי ההיפופוטמים נראים חמודים, אבל למען האמת הם נחשבים לאחת החיות המסוכנות והתוקפניות ביותר באפריקה. אם אי-פעם תראו אחד כזה, עדיף יהיה לשמור ממנו מרחק.
הנה ההיפופוטמים בספארי (עברית):
https://youtu.be/QRx5BcRFRuU
סרטון קצר על היפופוטמים:
https://www.youtube.com/watch?v=0iYx5q5CudI
דיווח על אדם ששרד מרדף ע"י היפופוטם:
https://www.youtube.com/watch?v=jLwVX7_sfXY
ובואו לפגוש את פיונה, גורת היפופוטם חמודה:
https://www.youtube.com/watch?v=ic1wQjiKOa8
מי מנקה את ההיפופוטם?
ודאי התהפכתם לא פעם על משכבכם ולא הצלחתם להירדם מרוב סקרנות, כשהשאלה החשובה ביותר ניקרה בראשכם - איך מתנקה ההיפופוטם מהלכלוך שעל גופו?
שאלה יפה... ובכן, שיטת הניקיון של ההיפופוטמים היא דוגמה להדדיות יפה בטבע, הדדיות המבוססת על שיתוף פעולה המכונה בשפה המדעית "סימביוזה".
השחקן השותף להיפופוטם בסימביוזה שכאן הוא דג השפם (Barbell). מדובר בדגים שעובדים אצל ההיפופוטם בשטיפת רכב, אופס, בשטיפת הגוף וניקיונו. אבל לא גופם שלהם, אלא גופו של ההיפופוטם.
דגי השפם מנקים את ההיפופוטמים מלכלוך שמצטבר על גופם ומטפילים שנצמדים אליהם. בתמורה סועדים דגי השפם את ליבם בטפילים הללו. כמו במקרה של הנקאי, שמנקה דגים תמורת הטפילים שהוא אוכל, תוך כדי הניקיון, גם שיתוף הפעולה הזה של דג השפם עם ההיפופוטם הוא מושלם. בעוד ההיפופוטם זוכה להיפטר מטפיליו המציקים, זוכים דגי השפם לארוחה דשנה.
כמובן שבתמורה לשירות הנפלא שהוא מקבל מדג השפם, ההיפופוטם, מבעלי החיים החזקים והמסוכנים בטבע, לא פוגע בו ובחבריו המנקים.
דגי השפם נפגשים עם ההיפופוטם לניקיונות הסימביוטיים הללו, בעיקר באגמים, הנהרות והביצות.
הנה סרטון על דגי השפם המנקים את ההיפופוטם:
https://youtu.be/q6q4uwefhDA
ועוד מדגי השפם המנקים היפופוטמים:
https://youtu.be/8SJq2bnb1VA
מה זה שנהב?
המון פילים חייבים את חייהם לממציא אמריקאי שהמציא את הפלסטיק. הוא נענה להצעה של חברה לייצור כדורי ביליארד, שהקציבה פרס למי שיפתח חומר ייצור שיחליף את השנהב.
שנהב הוא חומר שממנו עשויים חטיהם של חיות כמו פילים, היפופוטמים, אריות ים וכדומה. השנהב הוא חומר קשה מאד והוא בצבע לבן-צהבהב.
בעבר נהגו להשתמש בשנהב לייצור חפצי נוי, קלידים לפסנתרים, כפתורים לבגדים וכדורי משחק הביליארד. הפופולאריות של הביליארד גרמה לציד מוגזם של פילים בעולם ולמחסור ניכר והכריחה את החברות המייצרות את הכדורים לחפש חומר שיחליף את השנהב.
אגב, בעברית מורכבת המילה שנהב מהמילה "שן" ומהמילה "הב" (שבמצרית פירושה הוא "פיל"). כלומר שנהב הוא "שן הפיל" - בעל החיים שבגופו הכי הרבה שנהב.
הנה קדימון לסדרה על הציד הלא חוקי של הפילים והמסחר המזמין עוד ועוד שנהב:
http://youtu.be/JJbOmWE0jIo
קריאה לעזרה כנגד הציד הבלתי חוקי הזה:
http://youtu.be/_395sKkO9Ug
השמדה של שנהב, כדי למנוע הכנסתו למסחר בשנהב:
http://youtu.be/fkZevvee2d4
והתקווה להיעזר במקומיים בשמירה על הפילים, שתשמור גם עליהם:
https://youtu.be/I4DuL6Zj2cc
מיהם בעלי החיים של אפריקה?
באפריקה יש אוצר מדהים של בעלי חיים מכל הסוגים והמינים, משובצים בנופים רחבים המשתרעים עד האופק, בלי שמישהו מפריע להם. אלה בעלי החיים הפראיים והמפורסמים ביותר בעולם.
ביבשת אפריקה חיים טורפים חדי-עין. על היבשה נראה את האריה, הברדלס והנמר. התנין המפחיד משוטט בה בין המים ליבשה. ולמעלה בשמיים עפים ציפורים ועופות דורסים.
באפריקה חיים בעלי חיים ענקיים וכבדים כמו הפיל הענקי, ההיפופוטם הכבד, הקרנף האימתני, התאו המרשים והג'ירפות הגבוהות.
משוטטות ביבשת השחורה גם הזברות, עם הפיג'מות בצבעי שחור לבן שלהן. ממהרים להם כאן גם דלגנים ואנטילופות קלי רגליים.
ובתוך כל הקסם של הטבע האפריקני יש את כל שאר החיות המרתקות ויפות כל כך שבשמורות הענק והסוואנות של אפריקה.
היבשת הזו היא כר בלתי נדלה להתבוננות בהתנהגות של בעלי חיים. בואו נטייל בה ונראה אותם מקרוב.
הנה בעלי החיים באפריקה (עברית):
http://youtu.be/e2_3QM_CnGY
עוד מהחיים הטבעיים בערבות העצומות של אפריקה:
https://youtu.be/6-eZvNJj6Io
וסרט ארוך על בעלי חיים באפריקה (עברית):
http://youtu.be/4vtj_O7bgA8?long=yes
מהן הביצות ומי חיים בהן?
ביצה (Swamp), או בניקוד בִּצָּה, היא שטח טבעי בו מכוסה האדמה במים רדודים לאורך כל השנה.
קרקע הביצה רוויה במים עומדים או מים שנעים באיטיות רבה. לעומת אגמים עם מים רדודים יחסית, בביצות שעומקן לרוב פחות ממטר יש מעבר הדרגתי בין היבשה למים ולא פעם מעין איים של אזורים יבשים יותר.
להבדיל מחופי ים, אגמים ונהרות רבים, הנוטים להיות ברורים ומוצקים יחסית, במרבית סוגי הביצות יש מעבר הדרגתי בין המים ליבשה ודרגות משתנות של בוץ. מימי הביצה הם לרוב בגווני חום, הנובעים מריקבון של צמחים והיות המים עשירים במרכיב שנקרא טאנין.
הביצות נחשבות לסביבת מחיה חשובה ולאחת ממערכות הטבע המורכבות והחיוניות ביותר על פני כדור הארץ. בהיותן אזורים שבהם המים עומדים על פני הקרקע לאורך רוב השנה או נמצאים ממש מתחת לפני השטח, יוצרים סביבה רוויית לחות שמאפשרת חיים מיוחדים ומגוונים במיוחד.
העולם הביצתי כולל מספר סוגי סביבות שונים. הבולטים שבהם הם ביצות המתוקים כמו אלה שניתן למצוא באזור החולה (Hula Valley) בישראל, ביצות המלח הפזורות לאורך קווי החוף, ביצות הכבול (Peat Bogs) הנפוצות בסקנדינביה ובקנדה, ומנגרובים (Mangroves) הגדלים באזורים טרופיים חמים.
כל סוג של ביצה מתאפיין בתנאי מים ומלחות שונים המעצבים את קהילת החיים הייחודית שלו.
#מי חיים בביצות?
הביצות נחשבות לאחד מבתי הגידול הכי עשירים ומגוונים בטבע. בהיותן בית גידול למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, תרומתן למגוון הביולוגי היא אדירה.
בביצות חיים יצורים שהתאימו עצמם באופן מושלם לחיים במים רדודים. הבולטים בהם הם הדו-חיים, כמו צפרדעים וקרפדים המתרבים בבריכות הביצה, לעתים גם סלמנדרות וטריטונים.
בביצה חיים גם דגים שהם מזון עבור עופות מים כמו אנפות (Herons) ואנפות קטנות (Egrets) שצדות דגים בצורת ציד מאופיינת למקום, לצד סופיות, אגמיות, טבלנים, ברווזים, שקיטנים ועוד, כולם מוצאים בביצה מזון ומקום קינון. לעתים יש גם יונקים כגון היפופוטם, קפיברה ונוטריות וזוחלים כמו צבים, נחשים ואף תנינים.
יש גם מיקרואורגניזמים רבים בביצה ואת צמחי הביצה כמו סוף (Typha) וגומא (Cyperus) שפיתחו מערכות שורשים מיוחדות המאפשרות להם לחיות במים עומדים. באזורי המנגרובים גדלים עצים ייחודיים שהשורשים שלהם מסוגלים לסנן מלח מהמים.
#תרומת הביצות לטבע
הביצות מסייעות בוויסות מים ובהפחתת שטפונות. הן משמשות כמפעלי טיהור טבעיים וסופחי רעלים. הצמחים והחיידקים הייחודיים שחיים בהן מסוגלים לפרק זיהומים ולסנן מהמים חומרים מזיקים. מחקרים מראים שביצה אחת יכולה לטהר עד 30-50% מהחנקן והזרחן העודפים במים, חומרים שגורמים לפריחת אצות מזיקות בגופי מים אחרים.
התפקיד של הביצות בשימור המגוון הביולוגי הוא קריטי. הן משמשות כתחנות דלק לציפורים נודדות במסעותיהן הארוכים ברחבי העולם. מיליוני ציפורים עוצרות בביצות פעמיים בשנה כדי להתרענן ולהצטייד במזון לפני המשך המסע. בלי תחנות הדלק הללו, מסלולי הנדידה העולמיים יתמוטטו.
הביצות, המהוות מקלט למינים נדירים, פועלות גם כמעין חממה טבעית לגידול מינים חדשים. הבידוד הגיאוגרפי של ביצות רבות יוצר אפשרות להתפתחות מינים אנדמיים שלא נמצאים בשום מקום אחר בעולם. בביצות פלורידה נמצאו למשל יותר מ-30 מיני צמחים אנדמיים שלא קיימים בשום מקום אחר.
למרות החשיבות הרבה, הביצות נמצאות בסכנת הכחדה. בעולם נעלמו כבר יותר מ-50% מהביצות הטבעיות בגלל פיתוח עירוני, ייבוש לחקלאות וזיהום. אולם קיימת גם אנקדוטה מעודדת מארצות הברית: בשנות ה-90 הצליחו אקולוגים במסיסיפי לשקם ביצה של 50 דונם שהייתה מזוהמת במשך 30 שנה. תוך 5 שנים חזרו לאזור יותר מ-120 מיני בעלי חיים שלא נראו שם במשך עשרות שנים. ההבנה הגוברת של החשיבות הביולוגית שלהן מובילה כיום למאמצי שיקום וחידוש של ביצות ברחבי העולם.
הכירו ביצות בעולם בתגית "ביצות".
#סוגי ביצות
ביצות הן חיוניות לבריאות הפלנטה ומחולקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים: ביצות גומא, ביצות סוואנה (או ביצות עץ), ואוורגליידס. ההבדלים ביניהם מעניקים לכל סוג ביצה זהות אקולוגית משלה ותורמים לעושר המערכות האקולוגיות המימיות של כדור הארץ.
בעוד שהן חולקות מאפיינים משותפים, כל סוג מתאפיין בייחוד משלו:
ביצות גומא - נשלטות על ידי צמחים רכים הגדלים במים רדודים.
ביצות עץ או סוואנה - מאופיינות בצמחים עציים ומים עומדים או זורמים באיטיות, שלעיתים עמוקים יותר.
אוורגליידס - נחשבות למערכת ביצתית ייחודית של עשב גבוה ומים זורמים לאט. יש כאלה רק בשני מקומות בעולם.
הנה ביצת המים:
https://youtu.be/_cWaSyib1XA
איך הביצות נוצרות?
https://youtu.be/Nr3F94SZbKI
החיים באגמון החולה:
https://youtu.be/M3j5z7Rh1VE
הביצות של צפון קרוליינה:
https://youtu.be/WtpJTnBmPw0
לילדים - בעלי החיים של הביצה:
https://youtu.be/C3RJn15XDSY
ההבדלים בין ביצות גומא לביצות עצים או סוואנה:
https://youtu.be/Bst1ywLRIbY
ויש כמה סוגי ביצות:
https://youtu.be/GOz1mD3LOiU
היפופוטם (Hippopotamus), הנקרא בעברית גם "בהמות" או "סוס יאור", הוא יונק שמנמן במיוחד שחי בנהרות ובאגמים באפריקה.
הוא יכול להגיע למשקל של עד כ-3 טון. זוהי החיה השלישית בגודלה על פני היבשה: רק פיל וקרנף גדולים ממנו. אבל אל תתנו למראה המגושם שלו להטעות אתכם. ההיפופוטם מסוגל להשיג אדם בריצה בקלות יחסית. בשביל ריצה מהירה צריך יהיה כנראה להרגיז אותו מאוד, אבל אם ייצא לרדוף אחרי אריה, קרנף או אפילו היפופוטם אחר, זה יקרה ובגדול.
ולא רק זה. לאחרונה (2024) גילו חוקרים בריטים שכשהוא רץ במהירות גבוהה, הההיפופוטם יכול להרים את ארבע הרגליים שלו לאוויר. זו תופעה נדירה לבעלי חיים כה כבדים וככל הידוע זו פעם ראשונה שאיתרו, באמצעות צילום, שבעל חיים השוקל כל כך הרבה מצליח בזה.
במהלך היום נוהג ההיפופוטם לקרר את גופו באמצעות שהייה במים או בבוץ עם העדר שלו. בשעות בין הערביים, כשפחות חם בחוץ, הוא מגיח מן המים על מנת ללחך עשב. כך הוא אוכל ואוכל, לאורך כל הלילה, כשבבוקר חוזר ההיפופוטם למים.
מצד שני, ההיפופוטם, למרות שהוא נע בקלות במים, לא ממש יכול לשחות. הוא רק יכול לגלוש על ידי דחיפה של עצמו, כשהוא נשען על עצמים שונים במים.
שימו לב, אולי ההיפופוטמים נראים חמודים, אבל למען האמת הם נחשבים לאחת החיות המסוכנות והתוקפניות ביותר באפריקה. אם אי-פעם תראו אחד כזה, עדיף יהיה לשמור ממנו מרחק.
הנה ההיפופוטמים בספארי (עברית):
https://youtu.be/QRx5BcRFRuU
סרטון קצר על היפופוטמים:
https://www.youtube.com/watch?v=0iYx5q5CudI
דיווח על אדם ששרד מרדף ע"י היפופוטם:
https://www.youtube.com/watch?v=jLwVX7_sfXY
ובואו לפגוש את פיונה, גורת היפופוטם חמודה:
https://www.youtube.com/watch?v=ic1wQjiKOa8
ודאי התהפכתם לא פעם על משכבכם ולא הצלחתם להירדם מרוב סקרנות, כשהשאלה החשובה ביותר ניקרה בראשכם - איך מתנקה ההיפופוטם מהלכלוך שעל גופו?
שאלה יפה... ובכן, שיטת הניקיון של ההיפופוטמים היא דוגמה להדדיות יפה בטבע, הדדיות המבוססת על שיתוף פעולה המכונה בשפה המדעית "סימביוזה".
השחקן השותף להיפופוטם בסימביוזה שכאן הוא דג השפם (Barbell). מדובר בדגים שעובדים אצל ההיפופוטם בשטיפת רכב, אופס, בשטיפת הגוף וניקיונו. אבל לא גופם שלהם, אלא גופו של ההיפופוטם.
דגי השפם מנקים את ההיפופוטמים מלכלוך שמצטבר על גופם ומטפילים שנצמדים אליהם. בתמורה סועדים דגי השפם את ליבם בטפילים הללו. כמו במקרה של הנקאי, שמנקה דגים תמורת הטפילים שהוא אוכל, תוך כדי הניקיון, גם שיתוף הפעולה הזה של דג השפם עם ההיפופוטם הוא מושלם. בעוד ההיפופוטם זוכה להיפטר מטפיליו המציקים, זוכים דגי השפם לארוחה דשנה.
כמובן שבתמורה לשירות הנפלא שהוא מקבל מדג השפם, ההיפופוטם, מבעלי החיים החזקים והמסוכנים בטבע, לא פוגע בו ובחבריו המנקים.
דגי השפם נפגשים עם ההיפופוטם לניקיונות הסימביוטיים הללו, בעיקר באגמים, הנהרות והביצות.
הנה סרטון על דגי השפם המנקים את ההיפופוטם:
https://youtu.be/q6q4uwefhDA
ועוד מדגי השפם המנקים היפופוטמים:
https://youtu.be/8SJq2bnb1VA
המון פילים חייבים את חייהם לממציא אמריקאי שהמציא את הפלסטיק. הוא נענה להצעה של חברה לייצור כדורי ביליארד, שהקציבה פרס למי שיפתח חומר ייצור שיחליף את השנהב.
שנהב הוא חומר שממנו עשויים חטיהם של חיות כמו פילים, היפופוטמים, אריות ים וכדומה. השנהב הוא חומר קשה מאד והוא בצבע לבן-צהבהב.
בעבר נהגו להשתמש בשנהב לייצור חפצי נוי, קלידים לפסנתרים, כפתורים לבגדים וכדורי משחק הביליארד. הפופולאריות של הביליארד גרמה לציד מוגזם של פילים בעולם ולמחסור ניכר והכריחה את החברות המייצרות את הכדורים לחפש חומר שיחליף את השנהב.
אגב, בעברית מורכבת המילה שנהב מהמילה "שן" ומהמילה "הב" (שבמצרית פירושה הוא "פיל"). כלומר שנהב הוא "שן הפיל" - בעל החיים שבגופו הכי הרבה שנהב.
הנה קדימון לסדרה על הציד הלא חוקי של הפילים והמסחר המזמין עוד ועוד שנהב:
http://youtu.be/JJbOmWE0jIo
קריאה לעזרה כנגד הציד הבלתי חוקי הזה:
http://youtu.be/_395sKkO9Ug
השמדה של שנהב, כדי למנוע הכנסתו למסחר בשנהב:
http://youtu.be/fkZevvee2d4
והתקווה להיעזר במקומיים בשמירה על הפילים, שתשמור גם עליהם:
https://youtu.be/I4DuL6Zj2cc
באפריקה יש אוצר מדהים של בעלי חיים מכל הסוגים והמינים, משובצים בנופים רחבים המשתרעים עד האופק, בלי שמישהו מפריע להם. אלה בעלי החיים הפראיים והמפורסמים ביותר בעולם.
ביבשת אפריקה חיים טורפים חדי-עין. על היבשה נראה את האריה, הברדלס והנמר. התנין המפחיד משוטט בה בין המים ליבשה. ולמעלה בשמיים עפים ציפורים ועופות דורסים.
באפריקה חיים בעלי חיים ענקיים וכבדים כמו הפיל הענקי, ההיפופוטם הכבד, הקרנף האימתני, התאו המרשים והג'ירפות הגבוהות.
משוטטות ביבשת השחורה גם הזברות, עם הפיג'מות בצבעי שחור לבן שלהן. ממהרים להם כאן גם דלגנים ואנטילופות קלי רגליים.
ובתוך כל הקסם של הטבע האפריקני יש את כל שאר החיות המרתקות ויפות כל כך שבשמורות הענק והסוואנות של אפריקה.
היבשת הזו היא כר בלתי נדלה להתבוננות בהתנהגות של בעלי חיים. בואו נטייל בה ונראה אותם מקרוב.
הנה בעלי החיים באפריקה (עברית):
http://youtu.be/e2_3QM_CnGY
עוד מהחיים הטבעיים בערבות העצומות של אפריקה:
https://youtu.be/6-eZvNJj6Io
וסרט ארוך על בעלי חיים באפריקה (עברית):
http://youtu.be/4vtj_O7bgA8?long=yes
היפופוטם
ביצה (Swamp), או בניקוד בִּצָּה, היא שטח טבעי בו מכוסה האדמה במים רדודים לאורך כל השנה.
קרקע הביצה רוויה במים עומדים או מים שנעים באיטיות רבה. לעומת אגמים עם מים רדודים יחסית, בביצות שעומקן לרוב פחות ממטר יש מעבר הדרגתי בין היבשה למים ולא פעם מעין איים של אזורים יבשים יותר.
להבדיל מחופי ים, אגמים ונהרות רבים, הנוטים להיות ברורים ומוצקים יחסית, במרבית סוגי הביצות יש מעבר הדרגתי בין המים ליבשה ודרגות משתנות של בוץ. מימי הביצה הם לרוב בגווני חום, הנובעים מריקבון של צמחים והיות המים עשירים במרכיב שנקרא טאנין.
הביצות נחשבות לסביבת מחיה חשובה ולאחת ממערכות הטבע המורכבות והחיוניות ביותר על פני כדור הארץ. בהיותן אזורים שבהם המים עומדים על פני הקרקע לאורך רוב השנה או נמצאים ממש מתחת לפני השטח, יוצרים סביבה רוויית לחות שמאפשרת חיים מיוחדים ומגוונים במיוחד.
העולם הביצתי כולל מספר סוגי סביבות שונים. הבולטים שבהם הם ביצות המתוקים כמו אלה שניתן למצוא באזור החולה (Hula Valley) בישראל, ביצות המלח הפזורות לאורך קווי החוף, ביצות הכבול (Peat Bogs) הנפוצות בסקנדינביה ובקנדה, ומנגרובים (Mangroves) הגדלים באזורים טרופיים חמים.
כל סוג של ביצה מתאפיין בתנאי מים ומלחות שונים המעצבים את קהילת החיים הייחודית שלו.
#מי חיים בביצות?
הביצות נחשבות לאחד מבתי הגידול הכי עשירים ומגוונים בטבע. בהיותן בית גידול למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, תרומתן למגוון הביולוגי היא אדירה.
בביצות חיים יצורים שהתאימו עצמם באופן מושלם לחיים במים רדודים. הבולטים בהם הם הדו-חיים, כמו צפרדעים וקרפדים המתרבים בבריכות הביצה, לעתים גם סלמנדרות וטריטונים.
בביצה חיים גם דגים שהם מזון עבור עופות מים כמו אנפות (Herons) ואנפות קטנות (Egrets) שצדות דגים בצורת ציד מאופיינת למקום, לצד סופיות, אגמיות, טבלנים, ברווזים, שקיטנים ועוד, כולם מוצאים בביצה מזון ומקום קינון. לעתים יש גם יונקים כגון היפופוטם, קפיברה ונוטריות וזוחלים כמו צבים, נחשים ואף תנינים.
יש גם מיקרואורגניזמים רבים בביצה ואת צמחי הביצה כמו סוף (Typha) וגומא (Cyperus) שפיתחו מערכות שורשים מיוחדות המאפשרות להם לחיות במים עומדים. באזורי המנגרובים גדלים עצים ייחודיים שהשורשים שלהם מסוגלים לסנן מלח מהמים.
#תרומת הביצות לטבע
הביצות מסייעות בוויסות מים ובהפחתת שטפונות. הן משמשות כמפעלי טיהור טבעיים וסופחי רעלים. הצמחים והחיידקים הייחודיים שחיים בהן מסוגלים לפרק זיהומים ולסנן מהמים חומרים מזיקים. מחקרים מראים שביצה אחת יכולה לטהר עד 30-50% מהחנקן והזרחן העודפים במים, חומרים שגורמים לפריחת אצות מזיקות בגופי מים אחרים.
התפקיד של הביצות בשימור המגוון הביולוגי הוא קריטי. הן משמשות כתחנות דלק לציפורים נודדות במסעותיהן הארוכים ברחבי העולם. מיליוני ציפורים עוצרות בביצות פעמיים בשנה כדי להתרענן ולהצטייד במזון לפני המשך המסע. בלי תחנות הדלק הללו, מסלולי הנדידה העולמיים יתמוטטו.
הביצות, המהוות מקלט למינים נדירים, פועלות גם כמעין חממה טבעית לגידול מינים חדשים. הבידוד הגיאוגרפי של ביצות רבות יוצר אפשרות להתפתחות מינים אנדמיים שלא נמצאים בשום מקום אחר בעולם. בביצות פלורידה נמצאו למשל יותר מ-30 מיני צמחים אנדמיים שלא קיימים בשום מקום אחר.
למרות החשיבות הרבה, הביצות נמצאות בסכנת הכחדה. בעולם נעלמו כבר יותר מ-50% מהביצות הטבעיות בגלל פיתוח עירוני, ייבוש לחקלאות וזיהום. אולם קיימת גם אנקדוטה מעודדת מארצות הברית: בשנות ה-90 הצליחו אקולוגים במסיסיפי לשקם ביצה של 50 דונם שהייתה מזוהמת במשך 30 שנה. תוך 5 שנים חזרו לאזור יותר מ-120 מיני בעלי חיים שלא נראו שם במשך עשרות שנים. ההבנה הגוברת של החשיבות הביולוגית שלהן מובילה כיום למאמצי שיקום וחידוש של ביצות ברחבי העולם.
הכירו ביצות בעולם בתגית "ביצות".
#סוגי ביצות
ביצות הן חיוניות לבריאות הפלנטה ומחולקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים: ביצות גומא, ביצות סוואנה (או ביצות עץ), ואוורגליידס. ההבדלים ביניהם מעניקים לכל סוג ביצה זהות אקולוגית משלה ותורמים לעושר המערכות האקולוגיות המימיות של כדור הארץ.
בעוד שהן חולקות מאפיינים משותפים, כל סוג מתאפיין בייחוד משלו:
ביצות גומא - נשלטות על ידי צמחים רכים הגדלים במים רדודים.
ביצות עץ או סוואנה - מאופיינות בצמחים עציים ומים עומדים או זורמים באיטיות, שלעיתים עמוקים יותר.
אוורגליידס - נחשבות למערכת ביצתית ייחודית של עשב גבוה ומים זורמים לאט. יש כאלה רק בשני מקומות בעולם.
הנה ביצת המים:
https://youtu.be/_cWaSyib1XA
איך הביצות נוצרות?
https://youtu.be/Nr3F94SZbKI
החיים באגמון החולה:
https://youtu.be/M3j5z7Rh1VE
הביצות של צפון קרוליינה:
https://youtu.be/WtpJTnBmPw0
לילדים - בעלי החיים של הביצה:
https://youtu.be/C3RJn15XDSY
ההבדלים בין ביצות גומא לביצות עצים או סוואנה:
https://youtu.be/Bst1ywLRIbY
ויש כמה סוגי ביצות:
https://youtu.be/GOz1mD3LOiU
