שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו החתול של שרדינגר?
האם שמעתם פעם את הביטוי "הסקרנות הרגה את החתול?" - הסקרנות הזו מרמזת על אחד הרעיונות המעניינים בפיזיקה ובמדע בכלל.
הניסוי המחשבתי פילוסופי הזה נקרא “חתולו של שרדינגר“ (Schrodinger's cat). הציג אותו לעולם הפיזיקאי האוסטרי ארווין שרדינגר, ממפתחי מכניקת הקוונטים ומי שאף זכה על כך בפרס נובל. הוא ניסה להסביר בעזרתו את הבעיה לתאר מצבים קוונטיים שלא ניתנים למדידה.
דמיינו שהכנסנו חתול לתוך תיבה אטומה. בתוכה נמצא מתקן שבתוכו אטום אחד של חומר רדיואקטיבי, שיש לו סיכוי של בדיוק 50% להתפרק במהלך הניסוי. במידה שהחומר יתפרק, יזהה זאת חיישן שיפלוט רעל שיביא מיד למותו של החתול.
כמובן שאם החומר הרדיואקטיבי לא יתפרק, החתול יישאר בחיים. אם בתום הזמן שהוקצב לניסוי נפתח את התיבה, נדע אם החתול בחיים או שמת, אבל מה מצבו של החתול כל עוד התיבה סגורה?
התשובה היא שהחתול לא חי ולא מת, או שהוא גם חי וגם מת. במילים אחרות, החתול של שרדינגר נמצא במצב של סופר-פוזיציה. הוא חי ומת באותו זמן. חומר קלאסי לתורת הקוונטים החמקמקה... דומה ששאלת החיים והמוות של החתול תלויה רק במה שנראה כשנפתח את הקופסה, ועד שזה יקרה החתול שרוי במצב של סופרפוזיציה, מעין לימבו, מצב שבין החיים למוות.
הנה הסבר פשוט לחתול ולמצב הייחודי שהוא מתאר (עברית):
https://youtu.be/9gQys9UiQh0
סיפורם של שרדינגר והחתול (מתורגם):
http://youtu.be/UjaAxUO6-Uw
ושוב סיפור החתול של שרדינגר:
https://youtu.be/IOYyCHGWJq4
כך הוא מלמד אותנו על מכניקת הקוונטים (מתורגם):
http://youtu.be/z1GCnycbMeA
דיון והסבר עמוק על הנושא:
https://youtu.be/uWMTOrux0LM
אז האם החתול של שרודינגר הוא חי או מת?
https://youtu.be/phDMUxumSHg
גברת שמסבירה כמה שהדימוי של החתול להצגת תיאוריית הקוונטים גרוע:
https://youtu.be/itQVDA6_TME
וסיטקום שמשתמש בסיפור החתול של שרדינגר כדי לנתח יחסים זוגיים:
https://youtu.be/HCOE__N6v4o
איך מציג אפקט הצופה את השפעת התצפית?
אפקט הצופה (Observer effect) הוא מונח מדעי המתאר את האופן שבו אדם המודד וצופה בהתרחשות או אירוע כלשהם, עשוי לשנותם. כלומר עצם התצפית בדבר מה - הוא שמשנה אותו.
את אפקט הצופה נראה בקלות הכי גדולה במחקרים חברתיים. כי במדעי החברה יודע כל חוקר שבדרך כלל אנשים לא מתנהגים רגיל, אם הם יודעים שהם נצפים על ידי החוקרים.
עצם העובדה שנבדק יודע שצופים בו, משנה את התנהגותו. מה שמצטרף לעובדה שאנשים נוטים לציין בראיונות דברים שנראים להם "נכונים" חברתית ולאו דווקא את האמת שהחוקר מחפש.
אך גם בפיזיקה, הראה עקרון אי הוודאות של הייזנברג שעצם פעולת המדידה משנה את העצם הנמדד. האיש הוכיח את הטענה שבלתי אפשרי למדוד בדייקנות את מצבו של חלקיק, או בעצם את מיקומו ואת המומנטום שלו, וזאת מכיוון שעצם פעולת המדידה משנה את הפרמטרים, או המשתנים הללו.
מה שמשמש לא פעם לצורך הסבר התופעה הוא הניסוי המחשבתי שבתגית "החתול של שרדינגר", בו החתול שבקופסה סגורה לא חי ולא מת, עד שהוא נצפה, אלא נמצא בסופרפוזיציה של המצבים חי ומת גם יחד. כלומר, עצם המדידה היא שמשפיעה על מצבו הפיזיקלי של החתול ולא המידע שצובר הצופה, או בלא צפייה. כל הפרטים שם - זה גאוני!
הייזנברג הראה, שאפילו תאורטית וגם עם כלי מדידה בעלי דיוק אינסופי, שום מדידה לא תגיע לדיוק מושלם, שיכלול גם את המיקום וגם את התנע של כל עצם פיזי שהוא. כתוצאה מכך, אגב, התמונה הדטרמיניסטית והרציונלית של הטבע מתערערת, הדברים הופכים סובייקטיביים תלויים במי שקוראים אותם ובכלים שעומדים לרשותם לצורך כך.
גם בעולם התעשייה והניהול הדגימו מחקרי הות'ורן המפורסמים את אפקט הצופה. עצם תשומת הלב שקיבלו פועלים במפעל, השפיע על התפוקה שלהם, גם כשתשומת הלב הייתה כנגדם. ראו תגית "ניסויי הות'ורן".
הנה אפקט הצופה:
https://youtu.be/Rqh6CH1Hlvo
הנה האפקט הזה במכניקה קוונטית:
https://youtu.be/wa21Z9skqd4
ביקום:
https://youtu.be/wxEFqbyF8ps
הסבר לעומק על אפקט הצופה:
https://youtu.be/Bq69-MI9TA0
וההסבר של הקשר בין זה לבין החתול של שרדינגר:
https://youtu.be/V9KnrVlpqoM
החתול של שרדינגר
האם שמעתם פעם את הביטוי "הסקרנות הרגה את החתול?" - הסקרנות הזו מרמזת על אחד הרעיונות המעניינים בפיזיקה ובמדע בכלל.
הניסוי המחשבתי פילוסופי הזה נקרא “חתולו של שרדינגר“ (Schrodinger's cat). הציג אותו לעולם הפיזיקאי האוסטרי ארווין שרדינגר, ממפתחי מכניקת הקוונטים ומי שאף זכה על כך בפרס נובל. הוא ניסה להסביר בעזרתו את הבעיה לתאר מצבים קוונטיים שלא ניתנים למדידה.
דמיינו שהכנסנו חתול לתוך תיבה אטומה. בתוכה נמצא מתקן שבתוכו אטום אחד של חומר רדיואקטיבי, שיש לו סיכוי של בדיוק 50% להתפרק במהלך הניסוי. במידה שהחומר יתפרק, יזהה זאת חיישן שיפלוט רעל שיביא מיד למותו של החתול.
כמובן שאם החומר הרדיואקטיבי לא יתפרק, החתול יישאר בחיים. אם בתום הזמן שהוקצב לניסוי נפתח את התיבה, נדע אם החתול בחיים או שמת, אבל מה מצבו של החתול כל עוד התיבה סגורה?
התשובה היא שהחתול לא חי ולא מת, או שהוא גם חי וגם מת. במילים אחרות, החתול של שרדינגר נמצא במצב של סופר-פוזיציה. הוא חי ומת באותו זמן. חומר קלאסי לתורת הקוונטים החמקמקה... דומה ששאלת החיים והמוות של החתול תלויה רק במה שנראה כשנפתח את הקופסה, ועד שזה יקרה החתול שרוי במצב של סופרפוזיציה, מעין לימבו, מצב שבין החיים למוות.
הנה הסבר פשוט לחתול ולמצב הייחודי שהוא מתאר (עברית):
https://youtu.be/9gQys9UiQh0
סיפורם של שרדינגר והחתול (מתורגם):
http://youtu.be/UjaAxUO6-Uw
ושוב סיפור החתול של שרדינגר:
https://youtu.be/IOYyCHGWJq4
כך הוא מלמד אותנו על מכניקת הקוונטים (מתורגם):
http://youtu.be/z1GCnycbMeA
דיון והסבר עמוק על הנושא:
https://youtu.be/uWMTOrux0LM
אז האם החתול של שרודינגר הוא חי או מת?
https://youtu.be/phDMUxumSHg
גברת שמסבירה כמה שהדימוי של החתול להצגת תיאוריית הקוונטים גרוע:
https://youtu.be/itQVDA6_TME
וסיטקום שמשתמש בסיפור החתול של שרדינגר כדי לנתח יחסים זוגיים:
https://youtu.be/HCOE__N6v4o
אפקט הצופה (Observer effect) הוא מונח מדעי המתאר את האופן שבו אדם המודד וצופה בהתרחשות או אירוע כלשהם, עשוי לשנותם. כלומר עצם התצפית בדבר מה - הוא שמשנה אותו.
את אפקט הצופה נראה בקלות הכי גדולה במחקרים חברתיים. כי במדעי החברה יודע כל חוקר שבדרך כלל אנשים לא מתנהגים רגיל, אם הם יודעים שהם נצפים על ידי החוקרים.
עצם העובדה שנבדק יודע שצופים בו, משנה את התנהגותו. מה שמצטרף לעובדה שאנשים נוטים לציין בראיונות דברים שנראים להם "נכונים" חברתית ולאו דווקא את האמת שהחוקר מחפש.
אך גם בפיזיקה, הראה עקרון אי הוודאות של הייזנברג שעצם פעולת המדידה משנה את העצם הנמדד. האיש הוכיח את הטענה שבלתי אפשרי למדוד בדייקנות את מצבו של חלקיק, או בעצם את מיקומו ואת המומנטום שלו, וזאת מכיוון שעצם פעולת המדידה משנה את הפרמטרים, או המשתנים הללו.
מה שמשמש לא פעם לצורך הסבר התופעה הוא הניסוי המחשבתי שבתגית "החתול של שרדינגר", בו החתול שבקופסה סגורה לא חי ולא מת, עד שהוא נצפה, אלא נמצא בסופרפוזיציה של המצבים חי ומת גם יחד. כלומר, עצם המדידה היא שמשפיעה על מצבו הפיזיקלי של החתול ולא המידע שצובר הצופה, או בלא צפייה. כל הפרטים שם - זה גאוני!
הייזנברג הראה, שאפילו תאורטית וגם עם כלי מדידה בעלי דיוק אינסופי, שום מדידה לא תגיע לדיוק מושלם, שיכלול גם את המיקום וגם את התנע של כל עצם פיזי שהוא. כתוצאה מכך, אגב, התמונה הדטרמיניסטית והרציונלית של הטבע מתערערת, הדברים הופכים סובייקטיביים תלויים במי שקוראים אותם ובכלים שעומדים לרשותם לצורך כך.
גם בעולם התעשייה והניהול הדגימו מחקרי הות'ורן המפורסמים את אפקט הצופה. עצם תשומת הלב שקיבלו פועלים במפעל, השפיע על התפוקה שלהם, גם כשתשומת הלב הייתה כנגדם. ראו תגית "ניסויי הות'ורן".
הנה אפקט הצופה:
https://youtu.be/Rqh6CH1Hlvo
הנה האפקט הזה במכניקה קוונטית:
https://youtu.be/wa21Z9skqd4
ביקום:
https://youtu.be/wxEFqbyF8ps
הסבר לעומק על אפקט הצופה:
https://youtu.be/Bq69-MI9TA0
וההסבר של הקשר בין זה לבין החתול של שרדינגר:
https://youtu.be/V9KnrVlpqoM
