הֲזָיָה (Hallucination), הָלוּצִינַצְיָה או חֶזְיוֹן שָׁוְוא הוא תחושה ללא גירוי, חוויה שאין לה קשר למציאות. זה סוג של מצב בו אדם חווה חוויה שאינה קיימת במציאות החושית שלנו - לא ראייה, לא שמיעה ולא חישה.

הזיות הן תופעה שבהן המוח יוצר חוויות חושיות שאינן קיימות במציאות. בניגוד לאשליות אופטיות, המבוססות על גירוי אמיתי שהמוח מפרש בצורה שגויה, הזיות נוצרות לגמרי בתוך ראשנו, ללא שום גירוי חיצוני.

החוקרים מבחינים בין סוגי הזיות שונים. הזיות חזותיות כוללות ראיית דמויות, חיות או אובייקטים שאינם קיימים. הזיות שמיעתיות כוללות קולות או מוסיקה דמיוניים. הזיות מישוש גורמות לתחושות של זחילה על העור או מגע פנטום.

הגורמים להזיות הם מגוונים ביותר. מחלות נוירולוגיות כמו סכיזופרניה, מחלת פרקינסון (Parkinson) או דמנציה עלולות לעורר הזיות. תרופות מסוימות, חוסר שינה קיצוני, התייבשות חמורה או חום גבוה יכולים גם הם לגרום לתופעה.

סמים וחומרים פסיכואקטיביים כמו LSD מעוררים הזיות באופן מכוון.

ככלל, ההזיה היא תוצר של פעילות מוגברת של מערכת העצבים המרכזית. ההשפעה של הזיות על חייו של האדם יכולה להיות דרמטית. הן עלולות לגרום לחרדה עזה, פחד או התנהגות מסוכנת. אנשים מסוימים מתקשים להבחין בין המציאות להזיה, דבר שמשבש את השגרה היומיומית ואת היחסים החברתיים.

מצב מיוחד הוא תסמונת שארל בונה (Charles Bonnet), שבה אנשים עם ירידה בראייה או עיוורון חווים הזיות חזותיות מורכבות. הם יכולים לראות פרחים צבעוניים, פרפרים או אנשים לבושים בבגדי תקופה. למרות שהם יודעים שמדובר בהזיות, הן נראות להם חיות ומפורטות.

התפתחות ה-AI היצירתי גילתה לעולם תופעה מעניינת בעולם הטכנולוגיה. מערכות בינה מלאכותית מתקדמות, המשמשות בצ'טבוטים ומודלי שפה, חוות גם הן "הזיות דיגיטליות", המתבטאות בייצור של מידע שנשמע מהימן ומדויק, אך אינו כזה. בביטחון עצמי אדיר וניסוחים מדויקים הזיות AI כאלה יכולות לציין מחקרים שלא קיימים, להמציא שמות וסיפורים על אנשים שלא היו או לתאר אירועים היסטוריים דמיוניים ומשוללי קשר כלשהו למציאות. וכל זאת נעשה בוודאות מוחלטת, בדומה לוודאות שחווים אנשים עם הזיות אמיתיות.


הנה ההזיות:

https://youtu.be/93vqcBLWK-8


כמה ממה שאנחנו רואים הן הזיות? (מתורגם)

https://youtu.be/4DlipN61jGA


יש מחלות נפש שגורמות להזיות והאמנית היפנית הגדולה יאיואי קוסמה הפכה את מחלתה לאמנות מדהימה (עברית):

https://youtu.be/cY2nff5V_FQ


הצד המדעי של ההזיות:

https://youtu.be/WPtLv-oRzgE


האם הזיות של בינה מלאכותית הן בעצם פיצ'ר ולא באג?

https://youtu.be/nLbaUhEAx5c


ופטריות הזייה וסמים הן דרך עתיקה לייצר הזיות:

https://youtu.be/DYTDwJuHJgM?long=yes

הרבה צבעים בגוונים חזקים במיוחד, צורות מרהיבות שהן לא מהטבע, קווים וכתמים - אתם ודאי מכירים את העיצוב הפסיכדלי, נכון אגב לומר פסיכודלי, והמראה המיוחד של מוצרים ועיצוב עם המראה של הסיקסטיז.

זו הייתה אסתטיקה פסיכדלית (Psychedelic music) נפלאה, שההיפים טיפחו באהבה והתעשייה אימצה בהתלהבות כה רבה. זאת עד שלמעשה היא הפכה למראה של שנות ה-60.

באותה תקופה יכולת לראות אותה בכל מקום. אינספור עטיפות תקליטים, פוסטרים וכריכות ספרים התאפיינו במראה המיוחד של הפסיכדליה. סרטים, פתיחים לתכניות טלוויזיה ותפאורות למופעים או תכניות אירוח מוסיקליות - בכולם יכולת לראות את אותן צורות מיוחדות ואופייניות לאותו עשור מופלא וצבעוני.

רבים סבורים שהז'אנר הזה הגיע מסמים וחוויות של LSD, אבל נראה שהאסתטיקה של ההיפים לא באה משם ואפילו לא נולדה באמריקה של תחילת המחצית השנייה של המאה ה-20. למעשה, היא התבססה על סגנון ה"ארט נובו" (Art Nouveau) - אחד הזרמים המסקרנים של המאה ה-19.

זרם הארט נובו הופיע לראשונה באנגליה במחצית השנייה של המאה ה-19. מאנגליה הוויקטוריאנית, באותה עת אימפריה בעלת השפעה עולמית אדירה, הוא התפשט במהירות ליבשת אירופה ולארצות הברית של המאה ה-19. סגנון ה"ארט נובו" שאב וסובב סביב מוטיבים מעולם החי והצומח, ביחד עם הערצת הגוף הנשי. מזרם באמנות הציור, הוא שטף את אירופה ועבר לתחומים בעיצוב, כמו אופנה, אדריכלות, רהיטים ועוד.

ה"ארט נובו" בלט בכרזות, הפוסטרים המרהיבים שלו. הסגנון המסולסל שלו נכנס לתרבות ולעולם הפרסום ואפילו אמנים מובילים כמו טולוז לוטרק אימצו אז אלמנטים ממנו.

מאה שנים אחר כך הוא יתאים לעולם הדימויים של תרבות ההיפים. ביחד עם פאלטות צבעים ססגוניות שכמו התפוצצו בסקסטיז האופטימיים, עם אנימציות שמתפתחות אז מאוד וצורות פרקטליות חדשניות שבאו מהעולם המתמטי ויזואלי, הוא אומץ בהתלהבות והפך לאחד המרכיבים המשמעותיים באמנות הפסיכדלית של התקופה.


הנה סיפורם של מקורות ה"לוק" הפסיכדלי של שנות ה-60:

https://youtu.be/9vuqI2v2IRs


האסתטיקה הזו הסתדרה מצוין עם ציורי גרפיטי ססגוניים:

https://youtu.be/JfPbeTd2PW0


עם פרקטלים פסיכדליים:

https://youtu.be/bIDzktFkgdA


אנימציה פסיכדלית:

https://youtu.be/w6K0iDsu0TM


סרט פסיכדלי בסגנון שנות ה-60:

https://youtu.be/X95CTasDKdg


ובהמשך גם באה המוסיקה הפסיכדלית:

https://youtu.be/C740Vo4an1Y?long=yes

אופיום (Opium) הוא סם טבעי שמופק מהשרף היבש שמפיקים מפרח הפרג המרדים. האופיום מספק תחליף כימי להפרשה הטבעית של האנדורפין.

האנדורפין הוא סם האושר והעונג הטבעי שהגוף מייצר בעצמו, בנסיבות ובתנאים הנכונים, כשאנו מאושרים. הכירו אותו בתגית "אנדורפין".

האופיום הוא חומר כהה ודביק, בעל ריח חזק ומריר. צורכים אותו בכמה דרכים - באמצעות עישון, בליעה או הזרקה.

הוא מכיל מספר חומרים פעילים שמשפיעים על המוח והגוף. החומרים העיקריים שנמצאים בו הם מורפין (Morphine) וקודאין (Codeine), שניהם משככי כאבים חזקים מאוד.

השפעות האופיום כוללות תחושת אופוריה, רגיעה והקלה על כאבים, אך תוצאתו היא התמכרות קשה ומהירה, לצד סיכוני בריאות רציניים.


#היסטוריה
באזור המזרחי של הסהר הפורה האופיום היה בשימוש כבר לפני אלפי שנים. בטבלטים שומריים עתיקים, מסביבות שנת 4000 ועד 3400 לפני הספירה, הפרג המרדים כונה "צמח האושר".

במסמך הקדום ביותר על המוח שנמצא שם תוארו היטב ההשפעות של צמח האופיום על שינוי התודעה של מי שצורכים אותו. כבר אז הבינו שיש בצמח הזה השפעה על המוח ומשהו שמשנה את החשיבה האנושית.

הפרעונים והמצרים הקדמונים גידלו את האופיום לצרכים פולחניים בסביבות 1500 לפני הספירה. בקפריסין יצרו ושווקו לכל המזרח התיכון כלי חרס שהארכיאולוגים מכנים "בילביל". כדי לרמז על תכולתם יצרו אותם בצורת פרג הפוך. בשבר פכית שנחפר בתל אל-עג'ול נמצאו שרידי אופיום וזו הייתה התגלית האמפירית היחידה לשרידי אופיום בלבנט, כינויו העתיק של המזרח התיכון.

גם היוונים והרומאים השתמשו באופיום כתרופה ובהודו הוא שימש את המהרג'ות. אבל הסיפור המעניין באמת מתחיל באסיה לפני מאות בודדות.

במיוחד בסין, בין המאות ה-18 וה-19, הפך האופיום לבעיה חברתית עצומה. האימפריה הבריטית סחרה בו בכמויות אדירות והביאה אותו לסין, מה שהוביל למלחמות האופיום (Opium Wars) בין סין לבריטניה, סדרת סכסוכים צבאיים שנבעו מהמסחר בסם.

במערב, האופיום היה נפוץ בצורת תרופות שונות במאה ה-19. שנים רבות הייתה הלאודנום (Laudanum), תמיסת אופיום באלכוהול, תרופה פופולרית לכל מיני מחלות - מכאב שיניים ועד שיעול. רבים לא הבינו את הסכנות והתמכרו לאופיום מבלי לדעת.


#שימושים
היסטורית, לאופיום היו שימושים רפואיים רבים. הוא שימש כמשכך כאבים, אמצעי טיפול בשלשולים, להרגעה ואפילו להרדמת חולים לפני ניתוחים. במאה ה-19 האופיום היה פשוט חלק מהרפואה היומיומית.

עישון אופיום היה פעם נפוץ מאוד, במיוחד באסיה ועדיין קיים באזורים מסוימים בעולם. כיום, האופיום עצמו כמעט ולא נמצא בשימוש רפואי, אבל הנגזרות שלו - מורפין, קודאין והרואין (Heroin) - עדיין משמשות ברפואה או נמצאות בשימוש לרעה כסמים.

מורפיום וקודאין הם משככי כאבים מוכרים ולגיטימיים בבתי חולים, אבל תחת פיקוח הדוק מאוד.

השימוש הלא חוקי באופיום ובנגזרותיו נפוץ כיום בעיקר לצורכי הנאה, אך יוצר התמכרות איומה והרסנית, נוטלת חיים והורסת את המכורים ולא פעם את משפחותיהם.


#השפעות וסכנות
כשמישהו צורך אופיום, ההשפעה המיידית היא תחושת רוגע ואופוריה - שלווה עמוקה שמלווה בתחושה טובה. הכאב נעלם, הדאגות מתפוגגות, והעולם נראה ורוד יותר. זה בדיוק מה שגורם לאנשים להתמכר.

אבל מעבר לתחושה הטובה הזמנית, יש השפעות מסוכנות: האטה בנשימה, ירידה בלחץ הדם, עצירות חמורה, בחילות, הקאות, בלבול, וישנוניות. במינון גבוה, האופיום יכול לגרום לדיכוי נשימתי, כשהגוף מפסיק לנשום - מה שמוביל למוות.

ההתמכרות לאופיום היא אחת החזקות והמהירות ביותר. הגוף מפתח סבילות מהר, מה שאומר שצריך יותר ויותר מהחומר כדי להשיג את אותה השפעה. כשאדם מכור מנסה להפסיק, הוא חווה תסמיני גמילה קשים: כאבי שרירים חזקים, בחילות, הקאות, שלשולים, הזעות, חרדה קיצונית ורעד.


#מחקרים
עצוב לגלות שעל אף סיכוני הבריאות החמורים, המחלות והמוות שהם גורמים, השימוש באופיואידים, כולל אופיום והירואין, נמצא במגמת עלייה בעולם. לאור העלייה בשימוש באופיום ובחומרים שכוללים אותו למטרות רפואיות ולא רפואיות, מומחי בריאות מזהירים ממנו ומעודדים את חקר השלכות הבריאות הארוכות של שימוש באופיום ואופיואידים, אותם חומרים שמכילים אותו.

במחקר שנערך באיראן, למשל, מצאו שצריכת אופיום מגבירה ב-86% את הסיכון לתמותה. גם אם הסיכון ממנו גבוה גם אצל מי שלא עישנו טבק מעולם, הקשר החזק ביותר נמצא למוות ממחלות כמו אסתמה, שחפת ומחלת ריאות חסימתית כרונית.

עוד נמצא במחקר קשר מובהק של פי 1.81, בין השימוש באופיום למוות ממחלות לב וכלי דם. סיכון מוגבר של פי 1.61 נמצא גם בין צריכת אופיום למחלת הסרטן.

במחקר אחר אותרה הגברה משמעותית של הסיכון לסרטן הכבד בשל שימוש באופיום, כשצורכי אופיום מעל 21 שנים היו בסיכון של פי 11.66 לפתח סרטן כבד.


#מפורסמים
האופיום ונגזרותיו גבו מחיר כבד גם מאנשים מפורסמים. אדגר אלן פו (Edgar Allan Poe), הסופר והמשורר האמריקאי הידוע, השתמש בלאודנום והתמכרות זו תרמה למותו המסתורי בגיל 40.

ג'ון קיטס (John Keats), משורר אנגלי מוכשר, מת בגיל 25 משחפת, אבל התמכרותו ללאודנום החמירה את מצבו והאיצה את סופו.

בעידן המודרני יותר, הזמר קורט קוביין (Kurt Cobain) התמודד עם התמכרות להרואין, נגזרת סינתטית של אופיום, התמכרות שהשפיעה על חייו, יצירתו ולבסוף תרמה למותו הטרגי בגיל 27.

השחקן האמריקאי פיליפ סימור הופמן (Philip Seymour Hoffman) מת ממנת יתר של הרואין ב-2014, אחרי שנים של ניקיון. זה מראה איך ההתמכרות לאופיאטים יכולה לחזור גם אחרי שנים של התגברות.


#סוף דבר
אופיום הוא סם שלאורך ההיסטוריה תפס מקום משמעותי בתרבות האנושית - מרפואה מסורתית ועד מלחמות בינלאומיות. למרות ההשפעה המרגיעה הזמנית, המחיר שהוא גובה גבוה מדי: התמכרות קשה, נזק בריאותי, ולעתים קרובות - חיים שהולכים לאיבוד.

מה שחשוב להבין זה שמאחורי האופיום והאופיאטים המודרניים עומד משבר אמיתי. רק בארה"ב, משבר האופיואידים (Opioid Crisis) גרם למותם של מאות אלפי אנשים בעשורים האחרונים. זו לא סתם סטטיסטיקה - אלה חיים שלמים, משפחות שנהרסו, וקהילות שסובלות.

כיום יש אלטרנטיבות בטוחות יותר לטיפול בכאב ותמיכה למי שכבר מתמודד עם התמכרות. הצעד הראשון הוא פשוט להכיר בסכנות האמיתיות של החומר הזה ולפעול להבראה בלעדיו.


הנה האופיום וההיסטוריה הקשה שלו:

https://youtu.be/2AFUPv7DRxs


סמים הם עסק טוב - פחות למי שמכור (עברית):

https://youtu.be/MswRUBy92UQ


פעם עשו עליו מלחמות:

https://youtu.be/f32MPPBJOjU


הזיות אופיום בסרטון אנימציה:

https://youtu.be/5K9PYiLJCH8


מסתבר שאופיום זה עניין עתיק (עברית):

https://youtu.be/-6sq-5sKDZk


וסרטון תיעודי על האופיום והאופיאטים (מתורגם):

https://youtu.be/V0CdS128-q4?long=yes

בגיל 90 הציירת היפנית יאיואי קוסאמה (Yayoi Kusama) היא האמנית המצליחה ביותר ביפאן והאמנית היפנית המפורסמת והמצליחה ביותר בעולם.

יש לה מיליוני מעריצים באינסטגרם והתורים לתערוכות של עבודותיה האמנותיות ארוכים משל מרבית האמנים החיים כיום.

ציור שלה נמכר במחיר של כמעט 6 מיליון דולרים החזיק במחיר שיא לאמנית חיה. גם ציוריה האחרים נמכרים במחירי עתק, מה שיוצר לחשבון הבנק שלה עומס אדיר של הון, שלא ברור אם יש לה בכלל מה לעשות בו כרגע.

כי תולדות חייה של יאיואי קוסמה הם מפתיעים ומורכבים לא פחות מהיצירות המיוחדות שלה.

בראש ובראשונה הוא קשור במוסד לחולי נפש שבו היא מאושפזת.

יאיוי נחשבת לבעלת סגנון יחודי ונדיר, שכן היא יוצרת ציורים המורכבים תמיד מהמוני נקודות, אותן מציירת אחת אחת על הבד. לא רבים היו נשארים שפויים אחרי עבודה כל כך קשה ומדויקת, אבל קוסאמה יאיוי חייבת את יצירותיה דווקא לעובדה שהיא אינה שפויה.

ציוריה האובססיביים והמדהימים ניתנים לביצוע בזכות מחלת הנפש שלה. המחלה התגלתה לראשונה בימי ילדותה, בזמן מלחמת העולם השנייה. היא ראתה אז חזיונות כמו פרחי סיגליות שהיו בעלי פנים אנושיות המשוחחות עימה ודמיינה לראות אז כיצד החדר נעטף ומתמלא בהן.

בילדותה נהגה אימה, אישה מרירה וקשה איתה, לצבוט אותה ולהשאיר על עורה סימני נקודות ועיגולים רבים. הנקודות הללו יהפכו לסימן ההיכר שלה ומקור הקסם של אמנותה. היא מכנה אותן "נקודות הפולקה" ואומרת שהן סמל של אהבה לנצח ומסמלות את המעגל של האדמה, השמש והירח.

יאיוי מתגוררת בהסכמתה כבר יותר מ-30 שנה בבית חולים פסיכיאטרי בטוקיו ושם היא גם יוצרת. יש לה בבית החולים סטודיו והיא חשה שם בטוחה מאד. כך גם בחיבור הטבעי שהיא עושה בין אמנות לעיצוב אופנה.

כבר בשנות ה-60 היא עיצבה מוצרי אופנה ויצרה מותג משלה, בשם "חברת העירום". גם כיום היא מעצבת בגדים, בשיתוף פעולה מצליח מאד עם בית האופנה לואי ויטון.


הנה סיפורה של קוסאמה לילדים:

https://youtu.be/IG_8vNTAXbY


על יאיואי קוסאמה למבוגרים (עברית):

https://youtu.be/BvAEvyOlHF8


על אמנות הנקודות שלה:

https://youtu.be/Els2gFMTU-Y


עבודותיה של קוסאמה יאיואי מוצגות בתערוכות היוקרתיות בעולם:

https://youtu.be/8-XR6MxkDTs


יאיואי קוסמה בעבודה:

https://youtu.be/rRZR3nsiIeA


פרויקט שעשתה במוזיאון הטייט מודרן בלונדון ובו חדר לבן כוסה במיליוני מדבקות עגולות על ידי הקהל:

https://youtu.be/-xNzr-fJHQw


התיקים האופנתיים שהיא יוצרת עם לואי ויטון מכילים את נקודות הפולקה הידועות שלה:

https://youtu.be/nz2nen1Gtlg


ילדים מגיבים לעבודותיה של קוסאמה:

https://youtu.be/Z4OhwL7WyHg


ובסטודיו של יאיואי:

https://youtu.be/QdvltbFaEX4?long=yes

פטריות ההזיה (Hallucinogenic Mushrooms) הן פטריות שאצל מי שצורך אותן נקשרים החומרים הפעילים שבהן לקולטני הסרוטונין במוח, מה שגורם לשינויים משמעותיים בתפיסה, בחשיבה וברגש.

מקורן של הפטריות הללו, שנודעו כ"פטריות הקסם", הוא בעיקר בתרבויות הילידיות של מרכז ודרום אמריקה, בהן שימש, במשך אלפי שנים, סם ההזיה הטבעי בטקסים דתיים ורפואיים.

את הפטריות הללו צרכו באכילה, כשהן טריות, מיובשות או בחליטות של תה. ההשפעות שלהן מתחילות כחצי שעה לאחר הצריכה ונמשכות כ-4 עד 6 שעות.

שמן המדעי של הפטריות הללו הוא פטריות פסילוציבין או פסילוסיבין (Psilocybin mushroom), על שם החומר הפעיל בהן. זו קבוצת פטריות המכילות חומרים פסיכואקטיביים, בעיקר פסילוציבין (Psilocybin) ופסילוצין (Psilocin). הסוגים הנפוצים ביותר כוללים את פטריות הקובנסיס (Psilocybe cubensis) והסמילנצאטה (Psilocybe semilanceata), שבשל השפעתן משנת התודעה הן מכונות גם "פטריות קסם" (Magic Mushrooms).


#ההזיה של הפטריות
החוויה הפסיכדלית מפטריות הזייה יכולה להימשך בין 4 ל-6 שעות, ולכלול מגוון תופעות כמו הגברה של צבעים וצלילים, עיוות של צורות ומרחב, שינוי בתחושת הזמן, ולעיתים גם חוויות רוחניות עמוקות או תחושת התמזגות עם הסביבה.

רבים מתארים תובנות משמעותיות לגבי עצמם והעולם במהלך "טריפ" כזה. האנתרופולוג רוברט גורדון ווסון (Robert Gordon Wasson) היה הראשון שהציג את פטריות הקסם לציבור המערבי, לאחר שהשתתף בטקס שאמאני במקסיקו ב-1955. חוויותיו פורסמו במגזין "לייף" וגרמו לתשומת לב נרחבת.

הסכנות בשימוש בפטריות הזיה אינן מבוטלות. הסיכון הפיזי הישיר נמוך יחסית, שהרי אין כמעט מקרים של מוות מהרעלת פטריות פסיכדליות בלבד. אך הסכנה העיקרית בהן טמונה בהשפעות הפסיכולוגיות. המשתמשים עלולים לחוות "טריפ רע" הכולל חרדה קיצונית, פרנויה ומחשבות מטרידות.

אצל אנשים עם נטייה לבעיות נפשיות כמו סכיזופרניה, השימוש עלול לזרז את התפרצות המחלה. סכנה נוספת עלולה להיווצר בעת איסוף עצמאי בטבע, בבלבול שבין פטריות הזיה לפטריות רעילות.


#פוטנציאל רפואי
למרות הסיכונים, המחקר המדעי בשנים האחרונות חושף פוטנציאל רפואי מרשים. מחקרים קליניים באוניברסיטאות יוקרתיות כמו ג'ונס הופקינס (Johns Hopkins) ואימפריאל קולג' לונדון (Imperial College London) מראים תוצאות מבטיחות בטיפול בדיכאון עמיד, חרדה בקרב חולים סופניים, התמכרויות ותסמונת דחק פוסט-טראומטית.

מחקר חדשני משנת 2020 מצא שטיפול בודד בפסילוציבין הפחית תסמיני דיכאון אצל 71% מהמשתתפים למשך 4 שבועות לפחות. אלה תוצאות מרשימות, בהשוואה לתרופות אנטי-דיכאוניות מסורתיות. במינונים טיפוליים ובסביבה קלינית מבוקרת, עשויים החומרים הפעילים לסייע בשבירת דפוסי חשיבה שליליים ובפתיחת "חלון הזדמנויות" לשינוי פסיכולוגי.


#יצירה והזיה
רבים מגדולי המוסיקאים בשנות ה-60, כולל חברי להקת הביטלס, ג'ימי הנדריקס והפינק פלויד, הודו שפטריות הזיה השפיעו משמעותית על יצירתם האמנותית. השפעה זו ניכרת באלבומים איקוניים כמו "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band" של הביטלס ורבים אחרים.


#חוקים ומחקרים
במדינות רבות, כולל ישראל, פטריות ההזיה והחומרים הפעילים שבהן מוגדרים כסמים מסוכנים ואסורים לשימוש. המשתמשים בהם מדווחים על הזיות חזותיות, שינויים בתפיסת הזמן והמרחב ותחושות של אחדות עם הסביבה. רבים מהם עושים שימוש בפטריות ההזיות לחקירה עצמית, חוויות רוחניות או יצירתיות מוגברת.

אולם, מגמה עולמית של רפורמות בתחום הסמים הפסיכדליים מתחילה להתפתח, עם הקלות רגולטוריות בחלק ממדינות ארה"ב וקנדה לצרכי מחקר וטיפול.

בשנים האחרונות, יש עניין רב במחקר על השימוש בפסילוציבין לצורכי טיפול. הרנסנס הפסיכדלי המתגבר בעולם של ימינו זקוק לרפואה שתשפר ותוסיף כלים טבעיים לפסיכיאטריה הרגילה. חוקרים רבים מדגישים שהפוטנציאל הטיפולי של "פטריות הקסם" הללו קשור רק לשילוב של החומר הפסיכדלי עם פסיכותרפיה מקצועית ובשום אופן לא לשימוש עצמאי וחסר פיקוח.


הנה פטריות הזיה (עברית):

https://youtu.be/lJz9U8IMXLI


על הפוטנציאל שכיום רואים בסמים הפסיכדליים לריפוי הנפש:

https://youtu.be/A8SSpMAY5P4


זה ממש רנסנס פסיכדלי שבו יטפלו בצורה נבונה ואחראית בבעיות נפש עם סמי הזיה וחומרים פסיכדליים:

https://youtu.be/yS9FBB19Ws0


כשסמי ההזיה הופכים להבטחה הגדולה של הנפש החולה:

https://youtu.be/qJNpKaZmidU


בחיוך - פרסומת מצחיקה שמשתמשת בפטריות הזייה כדי לשכנע (עברית):

https://youtu.be/-CAn9aMjCeA


ופטריות הזיה וסמים הן דרך עתיקה לייצר הזיות:

https://youtu.be/DYTDwJuHJgM?long=yes

צ'אטבוט (Chatbot) הוא סוג של סייען חכם וממוחשב, שניתן לשוחח איתו בהתכתבות צ'אט, או במקרה של צ'אטבוט מתקדם יותר גם שיחה מבוססת דיבור.

כמובן שהצ'אטבוט הוא מערכת מבוססת AI (בינה מלאכותית, או אינטליגנציה מלאכותית) שמייצרת שיחה מלאכותית עם המשתמש - מבלי שבצד השני נמצא אדם אמיתי.

בעשור השני של המאה ה-21 הצ'אטבוט הלך ותפס את מקומו ברשת ובאפליקציות שונות והפך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. לקוחות מצאו את עצמם מנהלים התכתבות בצ'אט או שיחה אוטומטיות עם בוט, שנתן מענה מותאם אישית ושיפר את עצמו עם הזמן.

הצ'טבוט הבטיח לספק שירות לאורך כל שעות היממה, 24/7. הוא סימן הפחתה של המון מהעומס של שירות הלקוחות האנושי, חסך זמן למתעניינים וללקוחות שביקשו שירות וחסך לעסקים הרבה כסף.

התגלה שבוט AI ממוקד ואיכותי מסוגל להציע תגובות מהירות ומדויקות, מה שהוביל לשיפור ניכר בחוויית הלקוח ולעלייה בשביעות הרצון, אף שהיו לקוחות שהתעקשו לשוחח עם בן אדם, שהיה עמוס עכשיו פחות ולכן גם זמין להם הרבה יותר.

היתרונות של הצ'טבוט בטיפול אישי במשתמש ובלקוח היו עצומים. שולבו בו טכנולוגיות פרסונליזציה מתקדמות שהלכו והתפתחו, תוך גיוס הבינה המלאכותית לצרכי השיווק, המכירות והתמיכה.

רבים חזו שצ'אטבוטים עשויים להחליף חלק ניכר מהשימוש באתרי שירותים שונים ולייתר אותם בעתיד, מה שהתממש אבל חלקית.

בזמנו החליטה פייסבוק להשתמש בצ'אטבוטים בתוך שירות המסרים שלה מסנג'ר. היא אפשרה למפתחים חיצוניים לפתח צ'אטבוטים שיתנו שירותים ומידע מאתרים אחרים. ההכרזה על פלטפורמת הצ'אט בוט של פייסבוק מסנג'ר קדמה את רעיון הצ'אטבוטים המקוונים באופן משמעותי, במיוחד למשתמש הנייד בסמארטפונים ושעונים חכמים, אם כי הזינוק הטרנדי שנוצר עם ההשקה הלך ונרגע עם הזמן.

ההבשלה של אותם צ'אטבוטים באה בעשור הבא דווקא. זה קרה עם הגעתו של ChatGPT, מודל השפה הגדול הראשון (LLM), שאחריו הגיעו נוספים, כמו Gemini או Claude. מודל השפה הזה הוא בעיקרון מנוע בינה מלאכותית גדול ורחב-אופקים, המצויד ביכולת להבין שפה טבעית, אנושית, ויכול לעשות המון דברים, כלומר להתמודד עם מגוון ענקי של משימות ושהיכולות שלו הולכות וגדלות מיום ליום. ראו בתגית "LLM".

ממודלי השפה הגדולים התפתחו גם מנועי היצירה של הבינה הג'נרטיבית (Generative AI), המייצרים תמונות, שירים, וידאו ועוד. הכירו בתגית "GenAI".

אחריו נולדו סוכני ה-AI, צ'אטבוטים שממלאים משימות עבורך, על ידי שילוב בין היכולת הבינתית של מודל השפה הגדול כמו ChatGPT, עם היכולת של רכיב תוכנה שיכול לפעול באופן עצמאי וממוקד, למילוי של משימה ספציפית עבורנו, כמו לתכנן טיול, לקנות מוצרים אונליין, לטפל בדואר האלקטרוני שלנו וכדומה.

אותם סוכני AI הם רכיבי תוכנה אוטונומיים, יישומים מבוססי בינה מלאכותית, המסוגלים לתפוס את סביבתם, לקבל החלטות ולפעול לביצוע או השגת מטרות ממוקדות בשירות המשתמש. הכירו אותם בתגית "סוכני AI".

כלומר, אם הצ'טבוט של העשור שהחל ב-2010 היה עובד חרוץ אך לא חכם מדי, הצ'טבוט הבינתי של מודל השפה הגדול בעשור שאחריו רכש השכלה ופיתח את יכולותיו האינטליגנטיות באופן שהפך אותו למומחה ואז מגיע הסוכן הבינתי, AI agent והוא כבר עובד שמתמחה במשימה מסוימת ועושה אותה בצורה מיומנת וחרוצה.

עסקה טובה לרובנו.


פעילות נחמדה
============
בקישורים שלמטה יש לינק לצ'ט בוט נהדר. נסו לשוחח איתה (באנגלית) ולהכיר קצת את חוויית השיחה עם צ'ט בוט אופייני.


הנה עולם הצ'אטבוט:

http://youtu.be/iE9LtfQAYYU


עוד על השימוש בצ'אטבוטים ברשת:

http://youtu.be/G8z--x5tFOI


ההכרזה על הצ'אט בוט במסנג'ר של פייסבוק:

http://youtu.be/EOYnFUJyOlQ


ומנגד - כשהושק הצ'אטבוט של מיקרוסופט הוא "הסתבך" עם ביטויי גזענות קשים:

http://youtu.be/LA49GBcbudg

נחירות (Snores) הן אולי הפרעת השינה הכי נפוצה שיש. הנחירה נפוצה אצל אנשים מבוגרים יותר ופחות אצל צעירים.

הפקת רעש הנחירה בזמן שינה נוצרת באחורי הפה, במקום בו נפגשים הלשון, הענבל, החך וחלקו העליון של הגרון. מה שגורם בדרך כלל לנחירות היא היצרות של דרכי האוויר בלוע ובגרון, כלומר חסימה חלקית של האוויר הנכנס פנימה בנשימה.

לנחירה דרגות שונות של חומרה. נחירה קלה מתרחשת לא פעם במצב של עייפות רגילה. נחירות חזקות ורועשות במיוחד, שיכולות אף להגיע לעוצמה של 60 דציבלים, מקבילות לרעש של אוטובוס שנוסע 3 מטרים מאיתנו.


#מה רע בנחירה?
שווה לדעת שהנחירות הן לא רק רעש או מטרד סביבתי, קשה ככל שיהיה. הן גורמות גם לנזק בריאותי שפוגם באופן משמעותי באיכות החיים ובתפקוד במשך היום. הנזק הבריאותי מתחיל מעייפות כרונית ופגיעה בזיכרון לטווח קצר, דרך ירידה בייצור של הורמון הטסטוסטרון שמביאה איתה מתח, כאבי ראש, חוסר ריכוז, הזיות ופגיעה בתשוקה.

במצבים הקשים של חסימת האוויר יתכן שהחיך כמעט ויחסום לגמרי את כניסת האוויר לריאות. מצב כזה הוא בעיה בריאותית רצינית ויכול להביא לדום נשימה בזמן השינה, מצב מסוכן שעלול להביא אדם למוות.


#מה גורם לנחירות?
המקום בו נוצרים הנחירות וחלילה גם דום הנשימה הוא החיך הרך שלנו. עם השנים והתבגרות הגוף, הוא נוטה להתרופף ולאבד את גמישותו.

כשזה קורה, נוטה החיך הרך ליפול פנימה ולסגור, לפחות באופן חלקי, את כניסת האוויר. אז מתחיל להיווצר רעש, שנגרם נוצר מהרטט של החיך הרך.

הנחירה הזו מתרחשת בזמן השינה, במיוחד כשאדם ישן בשכיבה ועוד יותר בשכיבה על הגב.


הנה הנחירות ודום הנשימה הקשור בהן (עברית):

https://youtu.be/Yav8Xymk30g


הבעיה והפתרון הסביר שלה:

https://youtu.be/zHchEaObaBo


איך הנוחר לא מתעורר מנחירותיו? (עברית)

https://youtu.be/iqeeuuIRkv8


פתרון הלייזר לנחירות (עברית)

https://youtu.be/y0z8Jt_ml-I


ובחיוך - זה בטוח לא הפתרון, נכון?

https://youtu.be/t-k91nwHQO4

למידת מכונה מתבססת על יצירה של מודל גדול. המודל עצמו הוא אכן אוסף גדול ומורכב של מספרים, שמייצגים מידע, כלומר דאטה שהוזן למודל מהעולם האמיתי כקלט (Input).

המספרים הללו מייצגים את פריטי הקלט המסוים ומגדירים קשרים מתמטיים ביניהם. על ידי אימון מתמיד של המודל, הוא הולך ומזהה את הקשרים הללו כדפוסים, שיהיו מוכנים כמעין ידע שהוא למד, לקראת שימוש בו, להצגת תחזיות, מענה לשאלות, חישובים של בעיות שנפנה אליו וכדומה.


#תהליך האימון
לפני וכדי שמודל יוכל לענות על שאלות או להציע תחזיות יש לאמן אותו. ממש כמו מאמן כושר או מפקד טירונים בצבא, שמקבלים אימון, הוא יקבל אוסף של נתונים, דאטה שיעמוד לרשותו, כדי שיוכל לזהות את אותם דפוסים. זה חייב להיות קלט (Input) עצום וגדול, כלומר המון נתונים, Big Data.

כדי לאמן מודל אנחנו נותנים לו אוסף של קלטים. הקלטים הללו ישתנו לפי סוג ומטרת המודל, אך המטרה הבסיסית, העליונה והתמידית שלו תהיה למצוא את הדפוסים בדאטה, כך שהוא יוכל ליצור תחזיות טובות ולתת תשובות טובות וללא הֲזָיוֹת (Hallucinations).


#שיטות אימון
למידת מכונה מתבצעת בכמה שיטות שונות, שכל אחת מחייבת "שיטת הוראה" שונה. ישנם 3 סוגים של למידת מכונה: למידה ללא פיקוח, למידה מפוקחת ולמידת חיזוק.

- למידה לא מפוקחת - היא למידת מכונה הלומדת באמצעות זיהוי עצמי של קווי דמיון ודפוסים וללא הנחיה אנושית.

- למידה מפוקחת - מתבססת על אימון בינה מלאכותית באמצעות דוגמאות מסומנות. כלומר, למידה שמסתמכת על קלט מבני אדם כדי לבדוק את דיוק התחזיות.

- למידת חיזוק - מתבססת על אימון בינה מלאכותית באמצעות ניסוי וטעייה. כלומר, מדובר בלמידה מחוזקת משמשת לתוכניות טיפול, תוך איסוף משוב באופן חוזר ונשנה (איטרטיבי) והשוואה מול הדאטה המקורית של כל פרופיל, כדי לקבוע את הטיפול היעיל ביותר לו.

כאשר מודלים אלה הופכים לעצמם, קשה יותר לקבוע את תהליך קבלת ההחלטות שלהם, מה שיכול להשפיע על העבודה, הבריאות והבטיחות שלנו.


#דוגמה
הנה דוגמה מהעולם הרפואי של רופאים והמטופלים שלהם:

בלמידה ללא פיקוח נוכל להשתמש כדי שהמודל יזהה קווי דמיון בין פרופילי מטופלים שונים ויאתר דפוסים שמתעוררים אצלם, כשהוא עושה זאת ללא הדרכה אנושית וללא פיקוח של רופאים ומומחים.

למידה מפוקחת, לעומת זאת, תסתמך על הקלט של הרופאים שיבצעו את האבחנה הסופית ויבדקו את הדיוק של חיזוי האלגוריתם. כלומר כאן המכונה תלמד מהמומחה, גם מהאבחנות המוצלחות שלו אך גם משגיאותיו. אם יוזנו למכונה נתונים של 2 קבוצות, חולים ובריאים, היא תזהה בעצמה מאפיינים שמשותפים לחולים במחלה מסוימת ושאינם נמצאים אצל אנשים בריאים. לאחר השוואה בין תחזיות המכונה לאבחון הסופי של המומחים, המכונה תלמד לזהות את התסמינים של המחלה ולסייע לרופאים לאבחן אותה נכון בעתיד.

למידת חיזוק תשמש לתכניות טיפול, בגישה איטרטיבית, תהליך חוזר ונשנה בו יוזן למכונה, שוב ושוב, המשוב החוזר על ידי הרופאים. המשוב יהיה לגבי יעילות התרופות, המינונים השונים ולגבי הטיפולים היעילים יותר ופחות, כך שהמודל ישווה יעילות של התרופות, המינונים והטיפולים לדאטה של החולה ויסיק מסקנות שיאפשרו לו לחזק בעתיד את הטיפולים המוצלחים והייחודיים יותר, אלו שיתאימו לפרופילי חולים, עם מאפיינים ומקרים שונים, לאור תגובות חולים משתנות, נסיבות שונות של המחלה ומצבי המחלה המגוונים לאורך הטיפול.


כלומר, החוקרים יכולים להשתמש במערכות למידת המכונה הללו ביחד, כדי לבנות מערכות בינה מלאכותית.

אבל - ויש כאן אבל משמעותי - יש לשים לב שככל שהמודלים הללו מכוונים באופן עצמאי, יהיה קשה יותר לקבוע כיצד האלגוריתמים השונים מגיעים לפתרונות שלהם, מה שיכול להיות בעל השפעה משמעותית על העבודה, הבריאות והבטיחות שלנו, בני האדם, כשאנו משתמשים בהם. לכן, באימון של מודלים גדולים (LLMs) משתמשים לרוב בכל השיטות הללו במקביל, כשלא פעם הן מאמנות אחת את השנייה.


הנה אימון מכונה פשוט (עברית):

https://youtu.be/CC-TGXxc-Go


כך המכונה לומדת ומדוע כדאי לשלב שיטות אימון שונות (מתורגם):

https://youtu.be/0yCJMt9Mx9c


וכך האלגוריתמים לומדים (מתורגם):

https://youtu.be/R9OHn5ZF4Uo?long=yes

שנת 1969 הביאה לעולם שלושה אירועים תרבותיים מעצבים של ממש. גם פסטיבל וודסטוק המיתולוגי, גם את הנחיתה על הירח וגם את הסרט "אדם בעקבות גורלו" (Easy Rider) - סרט שייצג באופן מבריק את תרבות ההיפים ותרבות הנגד אבל בדגש על החופש והכיף שבחוויה הזו, מה שהפך אותו לחלק מסרטי המיינסטרים המצליחים של התקופה.

בהיותו סרט עצמאי וללא תמיכת האולפנים, זה היה סרט דל-תקציב ופורץ מוסכמות מאותה שנה, המספר את סיפורם של שני צעירים אופנוענים שחוצים את ארצות הברית של שנות ה-60.

הסרט אמנם סיפר את סיפורם של שני הגברים, אבל בעצם הציג את הרעיונות המהפכניים של הדור ששינה את ערכיה של אמריקה.

הסרט ספוג ברוח הסיקסטיז ומתאר היטב את ההוויי של שנות השישים באמריקה. הוא היה לסרט שייצג דור שלם ובמרכזו אווירת החופש ההיפית הזכורה כל כך מהתקופה, על השיתוף בקומונות של ההיפים, הסמים, המוסיקה וההתחברות לטבע. הוא מציג את האנשים המיוחדים, חלקם מיוחדים באופן מוזר, שהתגלו לשניים ברחבי אמריקה.

הצלחתו הייחודית בהצגת אורח החיים ההיפי, השילוב של שירים רבים מהתקופה וסצנות נסיעה ארוכות באופנועי ההארלי דיווידסון המיתולוגיים, כל אלו הפכו אותו לשובר קופות והזניקו את הקריירה של יוצריו, שהיו גם השחקנים הראשיים, דניס הופר ופיטר פונדה.

אבל "אדם בעקבות גורלו" היה גם סרט מצוין והוא הפך לסרט מכונן, אחד החשובים ביצירת "הגל החדש האמריקני" בקולנוע ההוליוודי של סוף שנות ה-60. הוא שאב רעיונות חדשניים ומעניינים מהיוצרים של "הגל החדש הצרפתי" ושילב טכניקות צילום חדשות, כמו חיתוכים וזומים מהירים, פלש פורוורדים, הרבה שימוש בטכניקת הג'אמפ קאט וצילום מחוספס ולא מוקפד.


אהבת החופש והאופנועים שמבטאים משהו ממנה היא מהערכים של "אדם בעקבות גורלו":

https://youtu.be/J1cDECkN2xg


שיר אופייני בסצנת נסיעה מהסרט:

https://youtu.be/rMbATaj7Il8


סצנות הסמים בסרט משקפות את הבילוי האהוב על ההיפים:

https://youtu.be/RXBAgAxn1x4


ומשחק משנה מרהיב של ג'ק ניקולסון הצעיר, עורך הדין האלכוהוליסט שהתחבר אליהם בכלא:

https://youtu.be/hCb6UkQ_AnM

דמיינו מודל AI שלא רק עונה לכם על השאלה ששאלתם אלא משתף אתכם בהסבר מפורט על סדר הפעולות שעשה בדרך לתשובה ובמהלך המחשבה שלו. נכון שזה מעולה? - זה מצוין כדי להבין, ללמוד, להשתפר וכמובן לאמת שהתשובה היא לא עוד הזיית AI, כמו שאנו מקבלים לעתים מהמודלים שלנו.

שרשרת מחשבה (Chain of thought ובקיצור COT) היא בדיוק שיטה כזו. טכניקה חדישה יחסית, שפותחה בתחום הבינה המלאכותית, לפיה הבינה מתבקשת לא רק לענות על שאלה, אלא להסביר ולשתף בכל שלב, בצעדים או בשלבים לקראת ועד הפיתרון. מכאן בא גם תרגום נוסף ואולי אף מדויק יותר בעברית של התהליך: "חשיבה מדורגת".

אם נדמיין לרגע שאנחנו מלמדים ילד לפתור בעיה מורכבת, סביר שלא נגיד לו את התשובה הסופית מיד. במקום זאת, נעדיף להוביל אותו אל הפתרון, בצעדים קטנים, צעד אחרי צעד. וזה בדיוק מה שקורה כשמתקשרים עם מודלים של בינה מלאכותית בדרך של שרשרת החשיבה, או החשיבה המדורגת.

באופן דומה, אפשר להנחות את הצ'טבוט כבר בפרומפט, לתת הסבר בשלבים של דרך הפתרון או ההגעה לתשובה ולא רק את התשובה עצמה.


#איך זה עובד בפועל?
זה לא מסובך. במקום לשאול "מה התשובה?", אפשר לכתוב למודל "בוא נחשוב על זה צעד אחרי צעד" או "הסבר לי את תהליך החשיבה שלך". התוצאה די מפתיעה: המודל הממושמע מתחיל לפרק את הבעיה לחלקים קטנים יותר, מסביר כל שלב בדרך ומוביל בהדרגה אל הפתרון המלא.

לטכניקה הזו יש משמעות מיוחדת בעולם הפרומפטים. כשאנחנו כותבים פרומפט חכם, אנחנו למעשה מזמינים את המודל לשתף אותנו בתהליך החשיבה שלו, בדיוק כמו תלמיד שמראה את כל שלבי הפתרון במחברת המתמטיקה. במקום לקבל תשובה יבשה וסופית, אנחנו מקבלים הצצה מרתקת אל תוך "המוח" של הבינה המלאכותית.

ושוב - לא מדובר רק על חקירת מידע, אלא על חקר הבינה האנושית עצמה. בדרך הזו אנו יכולים לחייב את הבינה להיות מאורגנת יותר ואולי אף ליפול פחות לאותן הזיות (Hallucinations), פריטי מידע שקריים או מטעים שלרוב מוצגים כעובדה.


#מה היתרון בשיטה הזו?
היתרון הגדול של שיטת "שרשרת המחשבה" הוא כפול: לא זו בלבד שהיא משפרת משמעותית את הדיוק של התשובות, אלא שהיא גם הופכת את כל התהליך לשקוף יותר. כשאנו, בני האדם, שותפים לתהליך המחשבה המודרגת הזו, ההרגשה היא כמו להציץ מעבר לכתפו של מומחה בזמן שהוא עובד - אנו לא רק רואים את התוצאה הסופית, אלא יכולים להבין בדיוק איך הגיעו אליה.

ובעידן שבו בינה מלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מחיינו, היכולת להבין את תהליך החשיבה של מודל שפה או כל מכונה בינתית שהיא, היא לא רק יתרון, כי אחרי שמתנסים בה, מבינים כמה היא לעתים הכרחית.


הנה שרשרת מחשבה:

https://youtu.be/Fp-ue4UCE3s


הסבר יפה של ה-Chain of Thought:

https://youtu.be/4Iwnx2cVqtE


כך תשלטו בהנחיות שרשרת, באנגלית Chain prompting:

https://youtu.be/B4MR8m7V17A?long=yes


פודקסט AI על הסבר מפורט יותר על החשיבה המדורגת:

https://youtu.be/uo6y8oDrW3U?long=yes


והסבר מפורט יותר על זה:

https://youtu.be/C_gf9KNScIo?long=yes

הפסיכדליה (Psychedelic) הייתה תופעה פסיכוטית של צריכת סמי הזיה כמו ה-LSD (אל אס די) והמסקלין. אבל בסוף שנות ה-60 היא הפכה מתופעה פסיכולוגית לתופעה תרבותית, כשאמנים החלו ליצור אמנות תחת השפעת סמי הזיה.

לא פעם חשו אותם אמנים שהם רוצים להעביר את המראות והחזיונות שלהם מה"טריפים" אל האמנות שלהם. כך נוצרה באותה תקופה המוסיקה הפסיכדלית.

מי שכנראה החלו בה היו מי שהחלו באותו עשור כמעט כל שינוי במוסיקה הפופולרית, כלומר הביטלס. הם הקליטו את השיר "Tomorrow Never Knows" שהלחין ג'ון לנון ב-1965, עם מילים מ"ספר המתים הטיבטי", בהשפעת טימותי לירי, הנביא של ה-LSD והחוויות משנות התודעה שלנון עצמו עבר באותה תקופה ובאינטנסיביות לא רגילה.

ההקלטה של השיר כללה הרבה לופים (Loops), כלומר לולאות סאונד מוקלטות שחזרו שוב ושוב, הרבה צווחות וצלילים לא ברורים שמילאו את הסאונד באווירה לא מציאותית, הקלטות שמושמעות הפוך (בדרך כלל גיטרות) ויוצרות כלי נגינה שלא באמת מוכרים לאוזן וכך הלאה. השיר כולו, אגב, מנוגן בהרמוניה של שני אקורדים בלבד. זו לא הכמות שמעון - זו החוויה!

בהמשך החלו ליצור מוסיקה פסיכדלית אמני רוק רבים, רובם מסוממים בעצמם. היו ביניהם הגרייטפול דד, הבירדס, ג'פרסון איירפליין, נערי החוף וג'ימי הנדריקס. היו גם אמני ג'אז פסיכדלי כמו ג'ון קולטריין וצ'ארלי מינגוס. כך גם נולדה האמנות הפסיכדלית, של ציור וסרטים שנוצרו בהשפעת סמים ועוד.

חוץ מהפרחים בשיער והמוסיקה שלהם, "ילדי הפרחים" הטיפו לשלום, שוויון, אהבה. אבל בסוף שנות ה-60, במה שכונה "קיץ של אהבה", כל אלה הסתדרו להם היטב עם השימוש בקנאביס (מריחואנה) וסמים פסיכדליים אחרים דוגמת ה-LSD. שכן השימוש בסמים היה חלק מהתקופה והרוח של החוף המערבי בארצות הברית של אותה תקופה. הסמים אפשרו לצעירים לברוח מהמציאות שמורכבת מהרבה וייטנאם, ניכור מההורים, חומרנות ואמריקה שהרגישה אז לצעירים כמאבדת את דרכה.

הסמים בערו במיוחד בפסטיבלים הגדולים של ילדי הפרחים. זה התגלה לראשונה בפסטיבל מונטריי, שהיה רגע הפריחה הגדול של הרוח החדשה של הקיץ ההוא. במהלך כל התקופה התמודדו ההיפים עם צריכה גדולה של סמים כאלה, כשהלהקות והאמנים שהם מעריצים מדגימים להם איך צריך לחיות, ב"טריפ" אינסופי, גם אם הרסני.

אבל ללא ספק היה רגע השיא של הפסיכדליה פסטיבל וודסטוק של שנת 1969. בימי הפסטיבל בעיירה בית-אל נמצא חלק גדול מהקהל והאמנים תחת השפעת סמים כמו מריחואנה ו-LSD, הכוכב החדש של המסטולים. ג'ניס ג'ופלין עלתה אז מסוממת על הבמה ודיברה עם המעריצים שלה, כשהקשר שלה אל המציאות לא ברור. היא בקשה שישתו מים ולא ישימו על מי שמזלזל בהם וזייפה את השירים שלה, כשהיא בקושי מחזיקה מעמד.

לא לחינם אמרו אז על וודסטוק ש"אם אתה זוכר מה היה שם, סימן שלא היית שם". במשך כל הפסטיבל קיימו בו המעריצים טקסי נטילת סמים המוניים. השיתוף והאחווה עבדו שם לכל הצדדים והסמים היקרים מפז היו ההוכחה שכולם יכולים לתת אחד לשני ולתרום אחד לשני, מבלי לעשות חשבון. זו הייתה האידיליה ההיפית המושלמת.

זמן קצר אחרי אותו "קיץ של אהבה" יתחילו הכוכבים הגדולים לשלם בחייהם על הסמים והאלכוהול, על החיים הלא אחראיים שלהם וההגזמה. מג'ניס ג'ופלין, דרך ג'ים מוריסון וג'ימי הנדריקס - אחד אחד הם ייעלמו להם בקרוב, בשל מוות ממנת יתר של הירואין. היו כאלה, כמו מנהיגה של להקת "פינק פלויד" סיד בארט ומנהיג ה"ביץ' בויז" בריאן וילסון, שלקו בנפשם בעקבות ההתמכרות לסמי ההזיה הללו ומעולם לא יצאו מה"טריפ" של הסיקסטיז.


זה מה שהפסיכדליה עושה למוחנו:

https://youtu.be/pKR-jvGlkNg


השיר הפסיכדלי "Tomorrow Never Knows" של הביטלס:

https://youtu.be/Ag58k2elaYs


"אמא מתילדה" של פינק פלויד בהנהגת סיד בארט מתוך האלבום "החלילן בשערי השחר" - כאן עם אנימציה עכשווית ומקסימה:

https://youtu.be/ENz1uyheA8g


"Paint It Black" של הרולינג סטונז:

https://youtu.be/O4irXQhgMqg


"Eight Miles High" של הבירדס:

https://youtu.be/2ymkBEhdHBE


סרט פסיכדלי בסגנון שנות ה-60:

https://youtu.be/X95CTasDKdg


הבזקים פסיכדליים מההווה (עברית):

https://youtu.be/QB8NuvDML2I


ו-10 מהלהקות הטובות במוסיקה הפסיכדלית:

https://youtu.be/C740Vo4an1Y?long=yes