צ'אטבוט (Chatbot) הוא סוג של סייען חכם וממוחשב, שניתן לשוחח איתו בהתכתבות צ'אט, או במקרה של צ'אטבוט מתקדם יותר גם שיחה מבוססת דיבור.

כמובן שהצ'אטבוט הוא מערכת מבוססת AI (בינה מלאכותית, או אינטליגנציה מלאכותית) שמייצרת שיחה מלאכותית עם המשתמש - מבלי שבצד השני נמצא אדם אמיתי.

בעשור השני של המאה ה-21 הצ'אטבוט הלך ותפס את מקומו ברשת ובאפליקציות שונות והפך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. לקוחות מצאו את עצמם מנהלים התכתבות בצ'אט או שיחה אוטומטיות עם בוט, שנתן מענה מותאם אישית ושיפר את עצמו עם הזמן.

הצ'טבוט הבטיח לספק שירות לאורך כל שעות היממה, 24/7. הוא סימן הפחתה של המון מהעומס של שירות הלקוחות האנושי, חסך זמן למתעניינים וללקוחות שביקשו שירות וחסך לעסקים הרבה כסף.

התגלה שבוט AI ממוקד ואיכותי מסוגל להציע תגובות מהירות ומדויקות, מה שהוביל לשיפור ניכר בחוויית הלקוח ולעלייה בשביעות הרצון, אף שהיו לקוחות שהתעקשו לשוחח עם בן אדם, שהיה עמוס עכשיו פחות ולכן גם זמין להם הרבה יותר.

היתרונות של הצ'טבוט בטיפול אישי במשתמש ובלקוח היו עצומים. שולבו בו טכנולוגיות פרסונליזציה מתקדמות שהלכו והתפתחו, תוך גיוס הבינה המלאכותית לצרכי השיווק, המכירות והתמיכה.

רבים חזו שצ'אטבוטים עשויים להחליף חלק ניכר מהשימוש באתרי שירותים שונים ולייתר אותם בעתיד, מה שהתממש אבל חלקית.

בזמנו החליטה פייסבוק להשתמש בצ'אטבוטים בתוך שירות המסרים שלה מסנג'ר. היא אפשרה למפתחים חיצוניים לפתח צ'אטבוטים שיתנו שירותים ומידע מאתרים אחרים. ההכרזה על פלטפורמת הצ'אט בוט של פייסבוק מסנג'ר קדמה את רעיון הצ'אטבוטים המקוונים באופן משמעותי, במיוחד למשתמש הנייד בסמארטפונים ושעונים חכמים, אם כי הזינוק הטרנדי שנוצר עם ההשקה הלך ונרגע עם הזמן.

ההבשלה של אותם צ'אטבוטים באה בעשור הבא דווקא. זה קרה עם הגעתו של ChatGPT, מודל השפה הגדול הראשון (LLM), שאחריו הגיעו נוספים, כמו Gemini או Claude. מודל השפה הזה הוא בעיקרון מנוע בינה מלאכותית גדול ורחב-אופקים, המצויד ביכולת להבין שפה טבעית, אנושית, ויכול לעשות המון דברים, כלומר להתמודד עם מגוון ענקי של משימות ושהיכולות שלו הולכות וגדלות מיום ליום. ראו בתגית "LLM".

ממודלי השפה הגדולים התפתחו גם מנועי היצירה של הבינה הג'נרטיבית (Generative AI), המייצרים תמונות, שירים, וידאו ועוד. הכירו בתגית "GenAI".

אחריו נולדו סוכני ה-AI, צ'אטבוטים שממלאים משימות עבורך, על ידי שילוב בין היכולת הבינתית של מודל השפה הגדול כמו ChatGPT, עם היכולת של רכיב תוכנה שיכול לפעול באופן עצמאי וממוקד, למילוי של משימה ספציפית עבורנו, כמו לתכנן טיול, לקנות מוצרים אונליין, לטפל בדואר האלקטרוני שלנו וכדומה.

אותם סוכני AI הם רכיבי תוכנה אוטונומיים, יישומים מבוססי בינה מלאכותית, המסוגלים לתפוס את סביבתם, לקבל החלטות ולפעול לביצוע או השגת מטרות ממוקדות בשירות המשתמש. הכירו אותם בתגית "סוכני AI".

כלומר, אם הצ'טבוט של העשור שהחל ב-2010 היה עובד חרוץ אך לא חכם מדי, הצ'טבוט הבינתי של מודל השפה הגדול בעשור שאחריו רכש השכלה ופיתח את יכולותיו האינטליגנטיות באופן שהפך אותו למומחה ואז מגיע הסוכן הבינתי, AI agent והוא כבר עובד שמתמחה במשימה מסוימת ועושה אותה בצורה מיומנת וחרוצה.

עסקה טובה לרובנו.


פעילות נחמדה
============
בקישורים שלמטה יש לינק לצ'ט בוט נהדר. נסו לשוחח איתה (באנגלית) ולהכיר קצת את חוויית השיחה עם צ'ט בוט אופייני.


הנה עולם הצ'אטבוט:

http://youtu.be/iE9LtfQAYYU


עוד על השימוש בצ'אטבוטים ברשת:

http://youtu.be/G8z--x5tFOI


ההכרזה על הצ'אט בוט במסנג'ר של פייסבוק:

http://youtu.be/EOYnFUJyOlQ


ומנגד - כשהושק הצ'אטבוט של מיקרוסופט הוא "הסתבך" עם ביטויי גזענות קשים:

http://youtu.be/LA49GBcbudg

נחירות (Snores) הן אולי הפרעת השינה הכי נפוצה שיש. הנחירה נפוצה אצל אנשים מבוגרים יותר ופחות אצל צעירים.

הפקת רעש הנחירה בזמן שינה נוצרת באחורי הפה, במקום בו נפגשים הלשון, הענבל, החך וחלקו העליון של הגרון. מה שגורם בדרך כלל לנחירות היא היצרות של דרכי האוויר בלוע ובגרון, כלומר חסימה חלקית של האוויר הנכנס פנימה בנשימה.

לנחירה דרגות שונות של חומרה. נחירה קלה מתרחשת לא פעם במצב של עייפות רגילה. נחירות חזקות ורועשות במיוחד, שיכולות אף להגיע לעוצמה של 60 דציבלים, מקבילות לרעש של אוטובוס שנוסע 3 מטרים מאיתנו.


#מה רע בנחירה?
שווה לדעת שהנחירות הן לא רק רעש או מטרד סביבתי, קשה ככל שיהיה. הן גורמות גם לנזק בריאותי שפוגם באופן משמעותי באיכות החיים ובתפקוד במשך היום. הנזק הבריאותי מתחיל מעייפות כרונית ופגיעה בזיכרון לטווח קצר, דרך ירידה בייצור של הורמון הטסטוסטרון שמביאה איתה מתח, כאבי ראש, חוסר ריכוז, הזיות ופגיעה בתשוקה.

במצבים הקשים של חסימת האוויר יתכן שהחיך כמעט ויחסום לגמרי את כניסת האוויר לריאות. מצב כזה הוא בעיה בריאותית רצינית ויכול להביא לדום נשימה בזמן השינה, מצב מסוכן שעלול להביא אדם למוות.


#מה גורם לנחירות?
המקום בו נוצרים הנחירות וחלילה גם דום הנשימה הוא החיך הרך שלנו. עם השנים והתבגרות הגוף, הוא נוטה להתרופף ולאבד את גמישותו.

כשזה קורה, נוטה החיך הרך ליפול פנימה ולסגור, לפחות באופן חלקי, את כניסת האוויר. אז מתחיל להיווצר רעש, שנגרם נוצר מהרטט של החיך הרך.

הנחירה הזו מתרחשת בזמן השינה, במיוחד כשאדם ישן בשכיבה ועוד יותר בשכיבה על הגב.


הנה הנחירות ודום הנשימה הקשור בהן (עברית):

https://youtu.be/Yav8Xymk30g


הבעיה והפתרון הסביר שלה:

https://youtu.be/zHchEaObaBo


איך הנוחר לא מתעורר מנחירותיו? (עברית)

https://youtu.be/iqeeuuIRkv8


פתרון הלייזר לנחירות (עברית)

https://youtu.be/y0z8Jt_ml-I


ובחיוך - זה בטוח לא הפתרון, נכון?

https://youtu.be/t-k91nwHQO4

הרבה צבעים בגוונים חזקים במיוחד, צורות מרהיבות שהן לא מהטבע, קווים וכתמים - אתם ודאי מכירים את העיצוב הפסיכדלי, נכון אגב לומר פסיכודלי, והמראה המיוחד של מוצרים ועיצוב עם המראה של הסיקסטיז.

זו הייתה אסתטיקה פסיכדלית (Psychedelic music) נפלאה, שההיפים טיפחו באהבה והתעשייה אימצה בהתלהבות כה רבה. זאת עד שלמעשה היא הפכה למראה של שנות ה-60.

באותה תקופה יכולת לראות אותה בכל מקום. אינספור עטיפות תקליטים, פוסטרים וכריכות ספרים התאפיינו במראה המיוחד של הפסיכדליה. סרטים, פתיחים לתכניות טלוויזיה ותפאורות למופעים או תכניות אירוח מוסיקליות - בכולם יכולת לראות את אותן צורות מיוחדות ואופייניות לאותו עשור מופלא וצבעוני.

רבים סבורים שהז'אנר הזה הגיע מסמים וחוויות של LSD, אבל נראה שהאסתטיקה של ההיפים לא באה משם ואפילו לא נולדה באמריקה של תחילת המחצית השנייה של המאה ה-20. למעשה, היא התבססה על סגנון ה"ארט נובו" (Art Nouveau) - אחד הזרמים המסקרנים של המאה ה-19.

זרם הארט נובו הופיע לראשונה באנגליה במחצית השנייה של המאה ה-19. מאנגליה הוויקטוריאנית, באותה עת אימפריה בעלת השפעה עולמית אדירה, הוא התפשט במהירות ליבשת אירופה ולארצות הברית של המאה ה-19. סגנון ה"ארט נובו" שאב וסובב סביב מוטיבים מעולם החי והצומח, ביחד עם הערצת הגוף הנשי. מזרם באמנות הציור, הוא שטף את אירופה ועבר לתחומים בעיצוב, כמו אופנה, אדריכלות, רהיטים ועוד.

ה"ארט נובו" בלט בכרזות, הפוסטרים המרהיבים שלו. הסגנון המסולסל שלו נכנס לתרבות ולעולם הפרסום ואפילו אמנים מובילים כמו טולוז לוטרק אימצו אז אלמנטים ממנו.

מאה שנים אחר כך הוא יתאים לעולם הדימויים של תרבות ההיפים. ביחד עם פאלטות צבעים ססגוניות שכמו התפוצצו בסקסטיז האופטימיים, עם אנימציות שמתפתחות אז מאוד וצורות פרקטליות חדשניות שבאו מהעולם המתמטי ויזואלי, הוא אומץ בהתלהבות והפך לאחד המרכיבים המשמעותיים באמנות הפסיכדלית של התקופה.


הנה סיפורם של מקורות ה"לוק" הפסיכדלי של שנות ה-60:

https://youtu.be/9vuqI2v2IRs


האסתטיקה הזו הסתדרה מצוין עם ציורי גרפיטי ססגוניים:

https://youtu.be/JfPbeTd2PW0


עם פרקטלים פסיכדליים:

https://youtu.be/bIDzktFkgdA


אנימציה פסיכדלית:

https://youtu.be/w6K0iDsu0TM


סרט פסיכדלי בסגנון שנות ה-60:

https://youtu.be/X95CTasDKdg


ובהמשך גם באה המוסיקה הפסיכדלית:

https://youtu.be/C740Vo4an1Y?long=yes

למידת מכונה מתבססת על יצירה של מודל גדול. המודל עצמו הוא אכן אוסף גדול ומורכב של מספרים, שמייצגים מידע, כלומר דאטה שהוזן למודל מהעולם האמיתי כקלט (Input).

המספרים הללו מייצגים את פריטי הקלט המסוים ומגדירים קשרים מתמטיים ביניהם. על ידי אימון מתמיד של המודל, הוא הולך ומזהה את הקשרים הללו כדפוסים, שיהיו מוכנים כמעין ידע שהוא למד, לקראת שימוש בו, להצגת תחזיות, מענה לשאלות, חישובים של בעיות שנפנה אליו וכדומה.


#תהליך האימון
לפני וכדי שמודל יוכל לענות על שאלות או להציע תחזיות יש לאמן אותו. ממש כמו מאמן כושר או מפקד טירונים בצבא, שמקבלים אימון, הוא יקבל אוסף של נתונים, דאטה שיעמוד לרשותו, כדי שיוכל לזהות את אותם דפוסים. זה חייב להיות קלט (Input) עצום וגדול, כלומר המון נתונים, Big Data.

כדי לאמן מודל אנחנו נותנים לו אוסף של קלטים. הקלטים הללו ישתנו לפי סוג ומטרת המודל, אך המטרה הבסיסית, העליונה והתמידית שלו תהיה למצוא את הדפוסים בדאטה, כך שהוא יוכל ליצור תחזיות טובות ולתת תשובות טובות וללא הֲזָיוֹת (Hallucinations).


#שיטות אימון
למידת מכונה מתבצעת בכמה שיטות שונות, שכל אחת מחייבת "שיטת הוראה" שונה. ישנם 3 סוגים של למידת מכונה: למידה ללא פיקוח, למידה מפוקחת ולמידת חיזוק.

- למידה לא מפוקחת - היא למידת מכונה הלומדת באמצעות זיהוי עצמי של קווי דמיון ודפוסים וללא הנחיה אנושית.

- למידה מפוקחת - מתבססת על אימון בינה מלאכותית באמצעות דוגמאות מסומנות. כלומר, למידה שמסתמכת על קלט מבני אדם כדי לבדוק את דיוק התחזיות.

- למידת חיזוק - מתבססת על אימון בינה מלאכותית באמצעות ניסוי וטעייה. כלומר, מדובר בלמידה מחוזקת משמשת לתוכניות טיפול, תוך איסוף משוב באופן חוזר ונשנה (איטרטיבי) והשוואה מול הדאטה המקורית של כל פרופיל, כדי לקבוע את הטיפול היעיל ביותר לו.

כאשר מודלים אלה הופכים לעצמם, קשה יותר לקבוע את תהליך קבלת ההחלטות שלהם, מה שיכול להשפיע על העבודה, הבריאות והבטיחות שלנו.


#דוגמה
הנה דוגמה מהעולם הרפואי של רופאים והמטופלים שלהם:

בלמידה ללא פיקוח נוכל להשתמש כדי שהמודל יזהה קווי דמיון בין פרופילי מטופלים שונים ויאתר דפוסים שמתעוררים אצלם, כשהוא עושה זאת ללא הדרכה אנושית וללא פיקוח של רופאים ומומחים.

למידה מפוקחת, לעומת זאת, תסתמך על הקלט של הרופאים שיבצעו את האבחנה הסופית ויבדקו את הדיוק של חיזוי האלגוריתם. כלומר כאן המכונה תלמד מהמומחה, גם מהאבחנות המוצלחות שלו אך גם משגיאותיו. אם יוזנו למכונה נתונים של 2 קבוצות, חולים ובריאים, היא תזהה בעצמה מאפיינים שמשותפים לחולים במחלה מסוימת ושאינם נמצאים אצל אנשים בריאים. לאחר השוואה בין תחזיות המכונה לאבחון הסופי של המומחים, המכונה תלמד לזהות את התסמינים של המחלה ולסייע לרופאים לאבחן אותה נכון בעתיד.

למידת חיזוק תשמש לתכניות טיפול, בגישה איטרטיבית, תהליך חוזר ונשנה בו יוזן למכונה, שוב ושוב, המשוב החוזר על ידי הרופאים. המשוב יהיה לגבי יעילות התרופות, המינונים השונים ולגבי הטיפולים היעילים יותר ופחות, כך שהמודל ישווה יעילות של התרופות, המינונים והטיפולים לדאטה של החולה ויסיק מסקנות שיאפשרו לו לחזק בעתיד את הטיפולים המוצלחים והייחודיים יותר, אלו שיתאימו לפרופילי חולים, עם מאפיינים ומקרים שונים, לאור תגובות חולים משתנות, נסיבות שונות של המחלה ומצבי המחלה המגוונים לאורך הטיפול.


כלומר, החוקרים יכולים להשתמש במערכות למידת המכונה הללו ביחד, כדי לבנות מערכות בינה מלאכותית.

אבל - ויש כאן אבל משמעותי - יש לשים לב שככל שהמודלים הללו מכוונים באופן עצמאי, יהיה קשה יותר לקבוע כיצד האלגוריתמים השונים מגיעים לפתרונות שלהם, מה שיכול להיות בעל השפעה משמעותית על העבודה, הבריאות והבטיחות שלנו, בני האדם, כשאנו משתמשים בהם. לכן, באימון של מודלים גדולים (LLMs) משתמשים לרוב בכל השיטות הללו במקביל, כשלא פעם הן מאמנות אחת את השנייה.


הנה אימון מכונה פשוט (עברית):

https://youtu.be/CC-TGXxc-Go


כך המכונה לומדת ומדוע כדאי לשלב שיטות אימון שונות (מתורגם):

https://youtu.be/0yCJMt9Mx9c


וכך האלגוריתמים לומדים (מתורגם):

https://youtu.be/R9OHn5ZF4Uo?long=yes

שנת 1969 הביאה לעולם שלושה אירועים תרבותיים מעצבים של ממש. גם פסטיבל וודסטוק המיתולוגי, גם את הנחיתה על הירח וגם את הסרט "אדם בעקבות גורלו" (Easy Rider) - סרט שייצג באופן מבריק את תרבות ההיפים ותרבות הנגד אבל בדגש על החופש והכיף שבחוויה הזו, מה שהפך אותו לחלק מסרטי המיינסטרים המצליחים של התקופה.

בהיותו סרט עצמאי וללא תמיכת האולפנים, זה היה סרט דל-תקציב ופורץ מוסכמות מאותה שנה, המספר את סיפורם של שני צעירים אופנוענים שחוצים את ארצות הברית של שנות ה-60.

הסרט אמנם סיפר את סיפורם של שני הגברים, אבל בעצם הציג את הרעיונות המהפכניים של הדור ששינה את ערכיה של אמריקה.

הסרט ספוג ברוח הסיקסטיז ומתאר היטב את ההוויי של שנות השישים באמריקה. הוא היה לסרט שייצג דור שלם ובמרכזו אווירת החופש ההיפית הזכורה כל כך מהתקופה, על השיתוף בקומונות של ההיפים, הסמים, המוסיקה וההתחברות לטבע. הוא מציג את האנשים המיוחדים, חלקם מיוחדים באופן מוזר, שהתגלו לשניים ברחבי אמריקה.

הצלחתו הייחודית בהצגת אורח החיים ההיפי, השילוב של שירים רבים מהתקופה וסצנות נסיעה ארוכות באופנועי ההארלי דיווידסון המיתולוגיים, כל אלו הפכו אותו לשובר קופות והזניקו את הקריירה של יוצריו, שהיו גם השחקנים הראשיים, דניס הופר ופיטר פונדה.

אבל "אדם בעקבות גורלו" היה גם סרט מצוין והוא הפך לסרט מכונן, אחד החשובים ביצירת "הגל החדש האמריקני" בקולנוע ההוליוודי של סוף שנות ה-60. הוא שאב רעיונות חדשניים ומעניינים מהיוצרים של "הגל החדש הצרפתי" ושילב טכניקות צילום חדשות, כמו חיתוכים וזומים מהירים, פלש פורוורדים, הרבה שימוש בטכניקת הג'אמפ קאט וצילום מחוספס ולא מוקפד.


אהבת החופש והאופנועים שמבטאים משהו ממנה היא מהערכים של "אדם בעקבות גורלו":

https://youtu.be/J1cDECkN2xg


שיר אופייני בסצנת נסיעה מהסרט:

https://youtu.be/rMbATaj7Il8


סצנות הסמים בסרט משקפות את הבילוי האהוב על ההיפים:

https://youtu.be/RXBAgAxn1x4


ומשחק משנה מרהיב של ג'ק ניקולסון הצעיר, עורך הדין האלכוהוליסט שהתחבר אליהם בכלא:

https://youtu.be/hCb6UkQ_AnM

דמיינו מודל AI שלא רק עונה לכם על השאלה ששאלתם אלא משתף אתכם בהסבר מפורט על סדר הפעולות שעשה בדרך לתשובה ובמהלך המחשבה שלו. נכון שזה מעולה? - זה מצוין כדי להבין, ללמוד, להשתפר וכמובן לאמת שהתשובה היא לא עוד הזיית AI, כמו שאנו מקבלים לעתים מהמודלים שלנו.

שרשרת מחשבה (Chain of thought ובקיצור COT) היא בדיוק שיטה כזו. טכניקה חדישה יחסית, שפותחה בתחום הבינה המלאכותית, לפיה הבינה מתבקשת לא רק לענות על שאלה, אלא להסביר ולשתף בכל שלב, בצעדים או בשלבים לקראת ועד הפיתרון. מכאן בא גם תרגום נוסף ואולי אף מדויק יותר בעברית של התהליך: "חשיבה מדורגת".

אם נדמיין לרגע שאנחנו מלמדים ילד לפתור בעיה מורכבת, סביר שלא נגיד לו את התשובה הסופית מיד. במקום זאת, נעדיף להוביל אותו אל הפתרון, בצעדים קטנים, צעד אחרי צעד. וזה בדיוק מה שקורה כשמתקשרים עם מודלים של בינה מלאכותית בדרך של שרשרת החשיבה, או החשיבה המדורגת.

באופן דומה, אפשר להנחות את הצ'טבוט כבר בפרומפט, לתת הסבר בשלבים של דרך הפתרון או ההגעה לתשובה ולא רק את התשובה עצמה.


#איך זה עובד בפועל?
זה לא מסובך. במקום לשאול "מה התשובה?", אפשר לכתוב למודל "בוא נחשוב על זה צעד אחרי צעד" או "הסבר לי את תהליך החשיבה שלך". התוצאה די מפתיעה: המודל הממושמע מתחיל לפרק את הבעיה לחלקים קטנים יותר, מסביר כל שלב בדרך ומוביל בהדרגה אל הפתרון המלא.

לטכניקה הזו יש משמעות מיוחדת בעולם הפרומפטים. כשאנחנו כותבים פרומפט חכם, אנחנו למעשה מזמינים את המודל לשתף אותנו בתהליך החשיבה שלו, בדיוק כמו תלמיד שמראה את כל שלבי הפתרון במחברת המתמטיקה. במקום לקבל תשובה יבשה וסופית, אנחנו מקבלים הצצה מרתקת אל תוך "המוח" של הבינה המלאכותית.

ושוב - לא מדובר רק על חקירת מידע, אלא על חקר הבינה האנושית עצמה. בדרך הזו אנו יכולים לחייב את הבינה להיות מאורגנת יותר ואולי אף ליפול פחות לאותן הזיות (Hallucinations), פריטי מידע שקריים או מטעים שלרוב מוצגים כעובדה.


#מה היתרון בשיטה הזו?
היתרון הגדול של שיטת "שרשרת המחשבה" הוא כפול: לא זו בלבד שהיא משפרת משמעותית את הדיוק של התשובות, אלא שהיא גם הופכת את כל התהליך לשקוף יותר. כשאנו, בני האדם, שותפים לתהליך המחשבה המודרגת הזו, ההרגשה היא כמו להציץ מעבר לכתפו של מומחה בזמן שהוא עובד - אנו לא רק רואים את התוצאה הסופית, אלא יכולים להבין בדיוק איך הגיעו אליה.

ובעידן שבו בינה מלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מחיינו, היכולת להבין את תהליך החשיבה של מודל שפה או כל מכונה בינתית שהיא, היא לא רק יתרון, כי אחרי שמתנסים בה, מבינים כמה היא לעתים הכרחית.


הנה שרשרת מחשבה:

https://youtu.be/Fp-ue4UCE3s


הסבר יפה של ה-Chain of Thought:

https://youtu.be/4Iwnx2cVqtE


כך תשלטו בהנחיות שרשרת, באנגלית Chain prompting:

https://youtu.be/B4MR8m7V17A?long=yes


פודקסט AI על הסבר מפורט יותר על החשיבה המדורגת:

https://youtu.be/uo6y8oDrW3U?long=yes


והסבר מפורט יותר על זה:

https://youtu.be/C_gf9KNScIo?long=yes

הפסיכדליה (Psychedelic) הייתה תופעה פסיכוטית של צריכת סמי הזיה כמו ה-LSD (אל אס די) והמסקלין. אבל בסוף שנות ה-60 היא הפכה מתופעה פסיכולוגית לתופעה תרבותית, כשאמנים החלו ליצור אמנות תחת השפעת סמי הזיה. לא פעם חשו אותם אמנים שהם רוצים להעביר את המראות והחזיונות שלהם מה"טריפים" אל האמנות שלהם. כך נוצרה באותה תקופה המוסיקה הפסיכדלית.

מי שכנראה החלו בה היו מי שהחלו באותו עשור כמעט כל שינוי במוסיקה הפופולרית, כלומר הביטלס. הם הקליטו את השיר "Tomorrow Never Knows" שהלחין ג'ון לנון ב-1965, עם מילים מ"ספר המתים הטיבטי", בהשפעת טימותי לירי, הנביא של ה-LSD והחוויות משנות התודעה שלנון עצמו עבר באותה תקופה באינטנסיביות לא רגילה.

ההקלטה של השיר כללה הרבה לופים (Loops), כלומר לולאות סאונד מוקלטות שחזרו שוב ושוב, הרבה צווחות וצלילים לא ברורים שמילאו את הסאונד באווירה לא מציאותית, הקלטות שמושמעות הפוך (בדרך כלל גיטרות) ויוצרות כלי נגינה שלא באמת מוכרים לאוזן וכך הלאה. השיר כולו, אגב, מנוגן בהרמוניה של שני אקורדים בלבד. זו לא הכמות שמעון - זו החוויה!

בהמשך החלו ליצור מוסיקה פסיכדלית אמני רוק רבים, רובם מסוממים בעצמם. היו ביניהם הגרייטפול דד, הבירדס, ג'פרסון איירפליין, נערי החוף וג'ימי הנדריקס. היו גם אמני ג'אז פסיכדלי כמו ג'ון קולטריין וצ'ארלי מינגוס. כך גם נולדה האמנות הפסיכדלית, של ציור וסרטים שנוצרו בהשפעת סמים ועוד.

חוץ מהפרחים בשיער והמוסיקה שלהם, "ילדי הפרחים" הטיפו לשלום, שוויון, אהבה. אבל בסוף שנות ה-60, במה שכונה "קיץ של אהבה", כל אלה הסתדרו להם היטב עם השימוש בקנאביס (מריחואנה) וסמים פסיכדליים אחרים דוגמת ה-LSD. שכן השימוש בסמים היה חלק מהתקופה והרוח של החוף המערבי בארצות הברית של אותה תקופה. הסמים אפשרו לצעירים לברוח מהמציאות שמורכבת מהרבה וייטנאם, ניכור מההורים, חומרנות ואמריקה שהרגישה אז לצעירים כמאבדת את דרכה.

הסמים בערו במיוחד בפסטיבלים הגדולים של ילדי הפרחים. זה התגלה לראשונה בפסטיבל מונטריי, שהיה רגע הפריחה הגדול של הרוח החדשה של הקיץ ההוא. במהלך כל התקופה התמודדו ההיפים עם צריכה גדולה של סמים כאלה, כשהלהקות והאמנים שהם מעריצים מדגימים להם איך צריך לחיות, ב"טריפ" אינסופי, גם אם הרסני.

אבל ללא ספק היה רגע השיא של הפסיכדליה פסטיבל וודסטוק של שנת 1969. בימי הפסטיבל בעיירה בית-אל נמצא חלק גדול מהקהל והאמנים תחת השפעת סמים כמו מריחואנה ו-LSD, הכוכב החדש של המסטולים. ג'ניס ג'ופלין עלתה אז מסוממת על הבמה ודיברה עם המעריצים שלה, כשהקשר שלה אל המציאות לא ברור. היא בקשה שישתו מים ולא ישימו על מי שמזלזל בהם וזייפה את השירים שלה, כשהיא בקושי מחזיקה מעמד.

לא לחינם אמרו אז על וודסטוק ש"אם אתה זוכר מה היה שם, סימן שלא היית שם". במשך כל הפסטיבל קיימו בו המעריצים טקסי נטילת סמים המוניים. השיתוף והאחווה עבדו שם לכל הצדדים והסמים היקרים מפז היו ההוכחה שכולם יכולים לתת אחד לשני ולתרום אחד לשני, מבלי לעשות חשבון. זו הייתה האידיליה ההיפית המושלמת.

זמן קצר אחרי אותו "קיץ של אהבה" יתחילו הכוכבים הגדולים לשלם בחייהם על הסמים והאלכוהול, על החיים הלא אחראיים שלהם וההגזמה. מג'ניס ג'ופלין, דרך ג'ים מוריסון וג'ימי הנדריקס - אחד אחד הם ייעלמו להם בקרוב, בשל מוות ממנת יתר של הירואין. היו כאלה, כמו מנהיגה של להקת "פינק פלויד" סיד בארט ומנהיג ה"ביץ' בויז" בריאן וילסון, שלקו בנפשם בעקבות ההתמכרות לסמי ההזיה הללו ומעולם לא יצאו מה"טריפ" של הסיקסטיז.


השיר הפסיכדלי "Tomorrow Never Knows" של הביטלס:

https://youtu.be/Ag58k2elaYs


"אמא מתילדה" של פינק פלויד בהנהגת סיד בארט מתוך האלבום "החלילן בשערי השחר" - כאן עם אנימציה עכשווית ומקסימה:

https://youtu.be/ENz1uyheA8g


"Paint It Black" של הרולינג סטונז:

https://youtu.be/O4irXQhgMqg


"Eight Miles High" של הבירדס:

https://youtu.be/2ymkBEhdHBE


סרט פסיכדלי בסגנון שנות ה-60:

https://youtu.be/X95CTasDKdg


הבזקים פסיכדליים מההווה (עברית):

https://youtu.be/QB8NuvDML2I


ו-10 מהלהקות הטובות במוסיקה הפסיכדלית:

https://youtu.be/C740Vo4an1Y?long=yes