שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי המהפכה התעשייתית הרביעית?
שמתם לב שאנו נמצאים בליבו של תהליך המשלב באופן חסר תקדים טכנולוגיות דיגיטליות, פיזיות וביולוגיות, תוך טשטוש הגבולות בין העולם האנושי וזה הטכנולוגי?
"המהפכה התעשייתית הרביעית" (Fourth Industrial Revolution), או המהפכה התעשייתית 4.0, הם שמותיו של שינוי טכנולוגי עמוק ומהפכני בעידן המודרני. את המונח טבע פרופסור קלאוס שוורב (Klaus Schwab) מהפורום העולמי לכלכלה (World Economic Forum).
בניגוד למהפכות התעשייתיות הקודמות, המהפכה הרביעית מאופיינת בקצב חסר תקדים של התפתחות טכנולוגית וביכולת של טכנולוגיות לשנות מערכות שלמות, על ידי מרחב משולב בו פועלות, אלה לצד אלה ובתיאום מלא, מערכות פיזיות, דיגיטליות וביולוגיות.
זוהי מהפכה המשנה את האופן שבו אנו חיים, עובדים ומתקשרים. בעוד המהפכה התעשייתית הראשונה השתמשה באדי מים ובכוח הקיטור כדי להכניס את המכונות לתהליכי הייצור, המהפכה התעשייתית השנייה רתמה את החשמל כדי להגיע לייצור המוני, השלישית התמקדה בטכנולוגיית אלקטרוניקה, מחשוב ומידע במטרה לקדם אוטומציה בייצור - המהפכה התעשייתית הרביעית מתמקדת גם ביצירת בינה מלאכותית שיכולה ללמוד, להסתגל ולקבל החלטות באופן עצמאי.
במרכז הטכנולוגיות הללו שמניעות את המהפכה נמצאות טכנולוגיות ה-AI, האינטרנט של הדברים, רובוטיקה מתקדמת, הדפסת תלת-ממד, טכנולוגיות מחשוב ביולוגיות, מחשוב קוונטי וטכנולוגיות חישה מתקדמות. כל אלו יוצרים מרחב משולב שבו פועלות בסינכרוניזציה מלאה מגוון מערכות פיזיות, דיגיטליות וביולוגיות.
אין כמעט גבול להשפעות החברתיות והכלכליות של המהפכה הזו. מצד אחד היא יוצרת הזדמנויות עצומות לחדשנות וקידמה, אך בו בזמן היא גם מעוררת אתגרים הקשורים לשינויים בלתי נתפסים בתעסוקה ובעולם המקצועי שמרכיב את שוק העבודה, לשוויון בין עשירים לעניים, לפרטיות של אנשים ולזהות אנושית.
לצד העלייה בייצור, טיוב הפעילות, מקסום הערך עם הירידה בעלויות והאופטימיזציה של המדדים התפעוליים, כולל בטיחות העובדים ואיכות המוצר ובזמן שמקצועות חדשים כבר צומחים סביב הטכנולוגיות המתקדמות שצצות בכל יום, ברור שמקצועות רבים צפויים להשתנות או להיעלם לגמרי.
כיום יש כבר דיבור על מהפכה תעשייתית חמישית, שתתרכז בפרסונליזציה ובהתאמה של המערכות המתוחכמות, כולל הרובוטים והקובוטים התעשייתיים הללו, לצרכי המפעלים.
אז הסיפור של המהפכה התעשייתית הרביעית הוא ממש לא רק טכנולוגי, אלא הסיפור של החברה האנושית והדרך בה היא תבחר לעצב ולנווט את השינויים המהירים והמורכבים הללו, לצד השמירה על ערכיה האנושיים והאתיים.
הנה ארבע המהפכות:
https://youtu.be/Rd8gVeqE-qc
סקירה יפה על המהפכה התעשייתית הרביעית:
https://youtu.be/Ko2esJeGsrI
למה המהפכה הרביעית נוגעת לנו בעצם?
https://youtu.be/JKsVYpRp41w
הסבר מעמיק על מהפכת המאה ה-21 התעשייתית:
https://youtu.be/v9rZOa3CUC8
הרצאת וידאו על המהפכה המדהימה הזו:
https://youtu.be/GDlK9f7zHo4
סרטון תיעודי על המהפכה התעשייתית 4.0:
https://youtu.be/kpW9JcWxKq0?long=yes
ההשפעה על החיים והחברה (עברית):
https://youtu.be/6mlG1mfpDjg?long=yes
ויש מי שקורא לשלב הבא "המהפכה החמישית" או "המהפכה הרבודה" (מתורגם):
https://youtu.be/aR5N2Jl8k14?long=yes
האם בעתיד נוכל לחיות לנצח?
דורות רבים חולמים על "מציאת הפתרון למוות", כלומר חיי הנצח (Immortality). אלכימאים ניסו לשווא למצוא דרכים להאריך את חיי האדם, להעניק לנו את "מעיין הנעורים" או "אבן החכמים". כולם נכשלו והחלום לחיים שאינם נגמרים הלך והתרחק.
עד שבאה גוגל, או ליתר דיוק העתידן והממציא ריי קורצווייל, מנהל ההנדסה הגאון שלה, שמנבא בספריו את איחוד האדם עם המכונה. קורצווייל גורס שעל אף שחיי נצח אינם מציאותיים עדיין, ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות עומדות להפוך אותם לאפשריים בהחלט. הוא טוען שעד שנת 2045 יהיו חיי הנצח אפשריים, תודות למדע ובמיוחד לתחומים כמו ננוטכנולוגיה וביוטכנולוגיה. בני האדם יוכלו להשיג יכולות על-אנושיות בעזרת טכנולוגיות מהפכניות, שמפותחות בימינו.
ואם להרחיב מעט - את העתיד הוורוד הזה תולה קורצווייל בהבנה חדשנית את עולם הביולוגיה ובשליטה בו, שמאפשרים המדע והטכנולוגיה המודרניים. תכנות מחדש של תאים בגופנו, כך שיוכלו לטפל במחלות בעצמם הוא התקווה הגדולה של הגוף, הבריאות ותוחלת החיים שלנו.
המפתח לגידול של רקמות אנושיות הן מדפסות ביולוגיות בתלת-מימד. בעזרתן מסוגלים כבר היום החוקרים להדפיס רקמות אנושיות. ההדפסה התלת-ממדית של רקמות כאלה מתבצעת בעזרת חומר ביולוגי מתכלה, ביחד עם תאי גזע שמאכלסים את המבנה המודפס התלת-מימדי.
קורצווייל מתאר גם טיפולים במחלות לב, במחלות עצביות ובסרטן שיתבצעו על ידי תיכנות ביולוגי מחודש, מעין שיפור, אם תרצו, של המערכת הגופנית והתפקוד שלה אל מול מחלות וסיכונים בריאותיים. להערכתו, בתוך 20 שנה נגיע לשיפור של הטכנולוגיות הללו בלפחות פי מיליון מהמקום שבו הן היו לפני 10 שנים בלבד!
הנה האפשרויות להארכת החיים ולהקטנת תהליך ההזדקנות (מתורגם):
https://youtu.be/MjdpR-TY6QU
קדימון מסרט על הסינגולריות, שמתאר את האפשרויות של איחוד האדם והמכונה:
http://youtu.be/8XWXJDgbeP0
הסבר לחיי הנצח שמציג קורצווייל:
http://youtu.be/P9iYEUq9Vgo
המחקר והחשיבה על העתיד הגלובלי וחיי הנצח:
http://youtu.be/01hbkh4hXEk
שיר שמוקדש לרעיונותיו החשובים של קורצוויל:
http://youtu.be/DZvluMs7A4A
העתיד בתחומים שונים וקשורים (עברית):
http://youtu.be/6idbbOdd9zI?long=yes
וכתבת טלוויזיה שבוחנת האם עוד 30 שנה ננצח את המוות (עברית):
https://youtu.be/mtd_3uY1qWg?long=yes
האם טוב לחיות לנצח?
אמנם דורות רבים חלמו על חיי הנצח, אבל האם חיים אינסופיים הם כל כך טובים? - בהתחשב בזה שחוקרים רבים ובראשם העתידן והממציא ריי קורצווייל, טוענים שעד שנת 2045 יהיו חיי הנצח אפשריים, כדאי בהחלט להתחיל לחשוב על כך.
הנה המשמעויות שראוי להבין של חיי נצח (מתורגם):
https://youtu.be/uvMiz0-nPxs
דילמות ושיקולים לגבי הטעם בחיי נצח:
http://youtu.be/HTBfo7G3tOg
מה השינויים בתוחלת החיים לאורך ההיסטוריה?
תוחלת החיים (Life expectancy) האנושית משתנה והולכת וברוב המקרים גדלה ביותר.
המין האנושי לומד לחיות יותר ויותר שנים, שלא לדבר על איכות החיים שלנו בגילאים מבוגרים. נראה שהילדים של ימינו, אלו שגדלים היום, יהיו הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תעבור את מחסום 100 השנים.
הבה נביט על המגמות המשוערות של תוחלת החיים שלנו לאורך ההיסטוריה:
חוקרים מעריכים שבתקופת האבן הקדומה הייתה תוחלת החיים 18 שנה בלבד. בתקופת הברונזה היא עלתה ל-33 שנה.
ביוון העתיקה חיו היוונים 28 שנה בממוצע ובתקופה הרומית יש הערכות לתוחלת חיים של בין 25 ל-30 שנה. תוחלת חיים זו נמשכה פחות או יותר עד ימי הביניים, בה תרמו היגיינה לקויה ותמותת תינוקות גבוהה לקיצור תוחלת החיים. באנגליה של ימי הביניים היא התרוממה לתוחלת חיים של 33 שנה.
המהפכה המדעית ועידן ההשכלה מביאים לשיפור בתנאי החיים והבריאות האנושית. במאה ה-18 חיו האירופים 37 שנה בממוצע (גברים פחות ונשים יותר).
במהלך המאה ה-19 אורך החיים הממוצע הוא 35 שנה לגברים ו-40 לנשים ובסוף אותה מאה מגיעה תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה. חצי מאה אחר כך היא עולה לכ-65 שנה בממוצע בין גברים לנשים.
רוצים נתון מדהים? - בימינו, ממוצע תוחלת החיים בארצות המתקדמות הוא 81 שנים לגברים ו-84 שנות חיים לנשים. זו כמעט הכפלה של תוחלת החיים בתוך מאה שנים.
מדהים לגלות עד כמה עלתה תוחלת החיים של המין האנושי בתוך 200 השנה האחרונות.
כי במיוחד במאה ה-20, עם שתי מלחמות העולם האיומות והקטלניות שהתרחשו בה, השתנו אורך חייו של האדם המודרני ואיכות חייו עצמה. אם אלה שיפורים בתזונה ובהיגיינה של המין האנושי ואם זו ההתפתחות המהירה והמדהימה של הרפואה, בדגש על גילוי תרופת הפניצילין. אם זה בהמשך ההיסטוריה, עם אינספור תגליות, פיתוחים וטכנולוגיות שהובילו לשינויים ולהארכת החיים שלנו. דומה שהשגנו שליטה במרבית הפרמטרים (המשתנים) של תוחלת חיינו.
כי לנו, כאנשי העולם העכשווי, יש מודעות בריאותית גדולה מבעבר. אנו יודעים את סוד הקשר שבין תזונה ופעילות גופנית לבריאות, יש לנו גם יכולת לטפל בעצמנו נפשית ורוחנית והקשר בין גוף לנפש כבר ידוע לרובנו. עכשיו רק נותר לטפל נכון והוגן בעולם שמסביבנו, לשמור עליו ולהגיע למצב שבו נוכל להאריך את תוחלת חיינו עוד יותר ובאורח בלתי נתפס.
הנה השינוי המדהים בתוחלת החיים לאורך הדורות ובעידן המודרני (מתורגם):
https://youtu.be/GoJsr4IwCm4
ו-200 השנה האחרונות, ששינו את העולם:
https://youtu.be/BPt8ElTQMIg
מהי תוחלת חיים ואיך מודדים אותה?
האם סטטיסטיקה יכולה להאריך את חיינו? - נראה שלא ממש. אבל היא בהחלט יכולה לזהות שינויים בתוחלת החיים שלנו ולהצביע על הסיכויים שלנו לחיות יותר או פחות.
אבל מהי תוחלת חיים?
תוחלת החיים (Life expectancy), בפשטות, אומרת עד איזה גיל יש לנו את הסיכוי לחיות.
במונחים סטטיסטיים, "תוחלת" ערך נצפה (Expected value) של ממוצע הערכים אותם צפוי משתנה לקבל. במקרה הזה מדובר במדד סטטיסטי שמנבא את הזמן שנותר לפרטים מתוך קבוצה נתונה להישאר בחיים.
כמדד סטטיסטי כמובן שהתוחלת היא סוג של ממוצע. כל ניבוי סטטיסטי מנסה להציע את התחזית המדויקת ביותר אך הוא עדיין סטטיסטי. כפרטים בחברה אנו חיים את חיינו הפרטיים באופן אחר, מטפלים אחרת בגופנו, ניזונים מאוכל שונה, חשופים לזיהומים, סיכונים או סגנונות חיים המשתנים מאדם לאדם וכך הלאה.
אבל כללית, תוחלת החיים היא מדד מצוין לקבלת החלטות והשקעה בעתיד של חברה.
במהלך הדורות למד המין האנושי לחיות יותר ויותר שנים. כיום ברור שבקצב התפתחות המדע והטכנולוגיה ואם לא יתרחשו התפתחויות קשות, חלקן נובעות לצערנו מההתנהגות האנושית כלפי כדור הארץ, תמשיך מגמת הגדילה של תוחלת החיים האנושית.
דוגמאות למגמה הזו? - הבה נביט לשינויים ההיסטוריים בתוחלת החיים. חוקרים מעריכים שבתקופת האבן הקדומה הייתה תוחלת החיים 18 שנה בלבד. בתקופת הברונזה היא עלתה ל-33 שנה, בתקופה הרומית כ-25 שנה, תוחלת חיים שנמשכה פחות או יותר עד ימי הביניים, בשל היגיינה לקויה ותמותת תינוקות גבוהה. המהפכה המדעית ועידן ההשכלה מביאים לשיפור בתנאי החיים והבריאות האנושית ובסוף המאה ה-19 מגיעה תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה. חצי מאה אחר כך היא עולה לכ-65 שנה וכך הלאה.
יש סיכוי שהילדים הגדלים בימינו יהיו הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תעבור את מחסום 100 השנים.
עוד על הארכת תוחלת החיים אפשר ללמוד בתגית "תוחלת חיים, היסטוריה".
#שתי הערות
צריך לומר שיש אי דיוק מודע במונח "תוחלת חיים". איננו יכולים לחשב את הזמן הצפוי שנותר לאדם לחיות, שזו תוחלת החיים עצמה. מה שאנו כן יכולים לבצע הוא אומדן של תוחלת החיים. ועדיין, לשם קיצור, נהוג לכנות את אומדן תוחלת החיים בשם "תוחלת חיים".
בנוסף, חשוב לדעת שהמושג "תוחלת חיים" מתייחס תמיד לתוחלת החיים בזמן הלידה. זוהי בעצם התוחלת של מספר שנות החיים הצפויות לתינוק ביום היוולדו.
הנה תוחלת החיים ומדידתה:
https://youtu.be/7qFyX6KLCoY
כמה זמן אנו עתידים לחיות?
https://youtu.be/vjlRc1lEIvk
לסטטיסטיקה של מדינות יש תפקיד חשוב בחקר העתיד (מתורגם):
https://youtu.be/RLmKfXwWQtE
למקום בו אדם נולד וחי יש השפעה על תוחלת החיים:
https://youtu.be/KvwIW2dlUj8
וכתבת טלוויזיה על הארכת תוחלת החיים (עברית):
https://youtu.be/_b0rNa-ts2g?t=21s
שמתם לב שאנו נמצאים בליבו של תהליך המשלב באופן חסר תקדים טכנולוגיות דיגיטליות, פיזיות וביולוגיות, תוך טשטוש הגבולות בין העולם האנושי וזה הטכנולוגי?
"המהפכה התעשייתית הרביעית" (Fourth Industrial Revolution), או המהפכה התעשייתית 4.0, הם שמותיו של שינוי טכנולוגי עמוק ומהפכני בעידן המודרני. את המונח טבע פרופסור קלאוס שוורב (Klaus Schwab) מהפורום העולמי לכלכלה (World Economic Forum).
בניגוד למהפכות התעשייתיות הקודמות, המהפכה הרביעית מאופיינת בקצב חסר תקדים של התפתחות טכנולוגית וביכולת של טכנולוגיות לשנות מערכות שלמות, על ידי מרחב משולב בו פועלות, אלה לצד אלה ובתיאום מלא, מערכות פיזיות, דיגיטליות וביולוגיות.
זוהי מהפכה המשנה את האופן שבו אנו חיים, עובדים ומתקשרים. בעוד המהפכה התעשייתית הראשונה השתמשה באדי מים ובכוח הקיטור כדי להכניס את המכונות לתהליכי הייצור, המהפכה התעשייתית השנייה רתמה את החשמל כדי להגיע לייצור המוני, השלישית התמקדה בטכנולוגיית אלקטרוניקה, מחשוב ומידע במטרה לקדם אוטומציה בייצור - המהפכה התעשייתית הרביעית מתמקדת גם ביצירת בינה מלאכותית שיכולה ללמוד, להסתגל ולקבל החלטות באופן עצמאי.
במרכז הטכנולוגיות הללו שמניעות את המהפכה נמצאות טכנולוגיות ה-AI, האינטרנט של הדברים, רובוטיקה מתקדמת, הדפסת תלת-ממד, טכנולוגיות מחשוב ביולוגיות, מחשוב קוונטי וטכנולוגיות חישה מתקדמות. כל אלו יוצרים מרחב משולב שבו פועלות בסינכרוניזציה מלאה מגוון מערכות פיזיות, דיגיטליות וביולוגיות.
אין כמעט גבול להשפעות החברתיות והכלכליות של המהפכה הזו. מצד אחד היא יוצרת הזדמנויות עצומות לחדשנות וקידמה, אך בו בזמן היא גם מעוררת אתגרים הקשורים לשינויים בלתי נתפסים בתעסוקה ובעולם המקצועי שמרכיב את שוק העבודה, לשוויון בין עשירים לעניים, לפרטיות של אנשים ולזהות אנושית.
לצד העלייה בייצור, טיוב הפעילות, מקסום הערך עם הירידה בעלויות והאופטימיזציה של המדדים התפעוליים, כולל בטיחות העובדים ואיכות המוצר ובזמן שמקצועות חדשים כבר צומחים סביב הטכנולוגיות המתקדמות שצצות בכל יום, ברור שמקצועות רבים צפויים להשתנות או להיעלם לגמרי.
כיום יש כבר דיבור על מהפכה תעשייתית חמישית, שתתרכז בפרסונליזציה ובהתאמה של המערכות המתוחכמות, כולל הרובוטים והקובוטים התעשייתיים הללו, לצרכי המפעלים.
אז הסיפור של המהפכה התעשייתית הרביעית הוא ממש לא רק טכנולוגי, אלא הסיפור של החברה האנושית והדרך בה היא תבחר לעצב ולנווט את השינויים המהירים והמורכבים הללו, לצד השמירה על ערכיה האנושיים והאתיים.
הנה ארבע המהפכות:
https://youtu.be/Rd8gVeqE-qc
סקירה יפה על המהפכה התעשייתית הרביעית:
https://youtu.be/Ko2esJeGsrI
למה המהפכה הרביעית נוגעת לנו בעצם?
https://youtu.be/JKsVYpRp41w
הסבר מעמיק על מהפכת המאה ה-21 התעשייתית:
https://youtu.be/v9rZOa3CUC8
הרצאת וידאו על המהפכה המדהימה הזו:
https://youtu.be/GDlK9f7zHo4
סרטון תיעודי על המהפכה התעשייתית 4.0:
https://youtu.be/kpW9JcWxKq0?long=yes
ההשפעה על החיים והחברה (עברית):
https://youtu.be/6mlG1mfpDjg?long=yes
ויש מי שקורא לשלב הבא "המהפכה החמישית" או "המהפכה הרבודה" (מתורגם):
https://youtu.be/aR5N2Jl8k14?long=yes
דורות רבים חולמים על "מציאת הפתרון למוות", כלומר חיי הנצח (Immortality). אלכימאים ניסו לשווא למצוא דרכים להאריך את חיי האדם, להעניק לנו את "מעיין הנעורים" או "אבן החכמים". כולם נכשלו והחלום לחיים שאינם נגמרים הלך והתרחק.
עד שבאה גוגל, או ליתר דיוק העתידן והממציא ריי קורצווייל, מנהל ההנדסה הגאון שלה, שמנבא בספריו את איחוד האדם עם המכונה. קורצווייל גורס שעל אף שחיי נצח אינם מציאותיים עדיין, ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות עומדות להפוך אותם לאפשריים בהחלט. הוא טוען שעד שנת 2045 יהיו חיי הנצח אפשריים, תודות למדע ובמיוחד לתחומים כמו ננוטכנולוגיה וביוטכנולוגיה. בני האדם יוכלו להשיג יכולות על-אנושיות בעזרת טכנולוגיות מהפכניות, שמפותחות בימינו.
ואם להרחיב מעט - את העתיד הוורוד הזה תולה קורצווייל בהבנה חדשנית את עולם הביולוגיה ובשליטה בו, שמאפשרים המדע והטכנולוגיה המודרניים. תכנות מחדש של תאים בגופנו, כך שיוכלו לטפל במחלות בעצמם הוא התקווה הגדולה של הגוף, הבריאות ותוחלת החיים שלנו.
המפתח לגידול של רקמות אנושיות הן מדפסות ביולוגיות בתלת-מימד. בעזרתן מסוגלים כבר היום החוקרים להדפיס רקמות אנושיות. ההדפסה התלת-ממדית של רקמות כאלה מתבצעת בעזרת חומר ביולוגי מתכלה, ביחד עם תאי גזע שמאכלסים את המבנה המודפס התלת-מימדי.
קורצווייל מתאר גם טיפולים במחלות לב, במחלות עצביות ובסרטן שיתבצעו על ידי תיכנות ביולוגי מחודש, מעין שיפור, אם תרצו, של המערכת הגופנית והתפקוד שלה אל מול מחלות וסיכונים בריאותיים. להערכתו, בתוך 20 שנה נגיע לשיפור של הטכנולוגיות הללו בלפחות פי מיליון מהמקום שבו הן היו לפני 10 שנים בלבד!
הנה האפשרויות להארכת החיים ולהקטנת תהליך ההזדקנות (מתורגם):
https://youtu.be/MjdpR-TY6QU
קדימון מסרט על הסינגולריות, שמתאר את האפשרויות של איחוד האדם והמכונה:
http://youtu.be/8XWXJDgbeP0
הסבר לחיי הנצח שמציג קורצווייל:
http://youtu.be/P9iYEUq9Vgo
המחקר והחשיבה על העתיד הגלובלי וחיי הנצח:
http://youtu.be/01hbkh4hXEk
שיר שמוקדש לרעיונותיו החשובים של קורצוויל:
http://youtu.be/DZvluMs7A4A
העתיד בתחומים שונים וקשורים (עברית):
http://youtu.be/6idbbOdd9zI?long=yes
וכתבת טלוויזיה שבוחנת האם עוד 30 שנה ננצח את המוות (עברית):
https://youtu.be/mtd_3uY1qWg?long=yes
אמנם דורות רבים חלמו על חיי הנצח, אבל האם חיים אינסופיים הם כל כך טובים? - בהתחשב בזה שחוקרים רבים ובראשם העתידן והממציא ריי קורצווייל, טוענים שעד שנת 2045 יהיו חיי הנצח אפשריים, כדאי בהחלט להתחיל לחשוב על כך.
הנה המשמעויות שראוי להבין של חיי נצח (מתורגם):
https://youtu.be/uvMiz0-nPxs
דילמות ושיקולים לגבי הטעם בחיי נצח:
http://youtu.be/HTBfo7G3tOg
תוחלת החיים (Life expectancy) האנושית משתנה והולכת וברוב המקרים גדלה ביותר.
המין האנושי לומד לחיות יותר ויותר שנים, שלא לדבר על איכות החיים שלנו בגילאים מבוגרים. נראה שהילדים של ימינו, אלו שגדלים היום, יהיו הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תעבור את מחסום 100 השנים.
הבה נביט על המגמות המשוערות של תוחלת החיים שלנו לאורך ההיסטוריה:
חוקרים מעריכים שבתקופת האבן הקדומה הייתה תוחלת החיים 18 שנה בלבד. בתקופת הברונזה היא עלתה ל-33 שנה.
ביוון העתיקה חיו היוונים 28 שנה בממוצע ובתקופה הרומית יש הערכות לתוחלת חיים של בין 25 ל-30 שנה. תוחלת חיים זו נמשכה פחות או יותר עד ימי הביניים, בה תרמו היגיינה לקויה ותמותת תינוקות גבוהה לקיצור תוחלת החיים. באנגליה של ימי הביניים היא התרוממה לתוחלת חיים של 33 שנה.
המהפכה המדעית ועידן ההשכלה מביאים לשיפור בתנאי החיים והבריאות האנושית. במאה ה-18 חיו האירופים 37 שנה בממוצע (גברים פחות ונשים יותר).
במהלך המאה ה-19 אורך החיים הממוצע הוא 35 שנה לגברים ו-40 לנשים ובסוף אותה מאה מגיעה תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה. חצי מאה אחר כך היא עולה לכ-65 שנה בממוצע בין גברים לנשים.
רוצים נתון מדהים? - בימינו, ממוצע תוחלת החיים בארצות המתקדמות הוא 81 שנים לגברים ו-84 שנות חיים לנשים. זו כמעט הכפלה של תוחלת החיים בתוך מאה שנים.
מדהים לגלות עד כמה עלתה תוחלת החיים של המין האנושי בתוך 200 השנה האחרונות.
כי במיוחד במאה ה-20, עם שתי מלחמות העולם האיומות והקטלניות שהתרחשו בה, השתנו אורך חייו של האדם המודרני ואיכות חייו עצמה. אם אלה שיפורים בתזונה ובהיגיינה של המין האנושי ואם זו ההתפתחות המהירה והמדהימה של הרפואה, בדגש על גילוי תרופת הפניצילין. אם זה בהמשך ההיסטוריה, עם אינספור תגליות, פיתוחים וטכנולוגיות שהובילו לשינויים ולהארכת החיים שלנו. דומה שהשגנו שליטה במרבית הפרמטרים (המשתנים) של תוחלת חיינו.
כי לנו, כאנשי העולם העכשווי, יש מודעות בריאותית גדולה מבעבר. אנו יודעים את סוד הקשר שבין תזונה ופעילות גופנית לבריאות, יש לנו גם יכולת לטפל בעצמנו נפשית ורוחנית והקשר בין גוף לנפש כבר ידוע לרובנו. עכשיו רק נותר לטפל נכון והוגן בעולם שמסביבנו, לשמור עליו ולהגיע למצב שבו נוכל להאריך את תוחלת חיינו עוד יותר ובאורח בלתי נתפס.
הנה השינוי המדהים בתוחלת החיים לאורך הדורות ובעידן המודרני (מתורגם):
https://youtu.be/GoJsr4IwCm4
ו-200 השנה האחרונות, ששינו את העולם:
https://youtu.be/BPt8ElTQMIg
הארכת חיים
האם סטטיסטיקה יכולה להאריך את חיינו? - נראה שלא ממש. אבל היא בהחלט יכולה לזהות שינויים בתוחלת החיים שלנו ולהצביע על הסיכויים שלנו לחיות יותר או פחות.
אבל מהי תוחלת חיים?
תוחלת החיים (Life expectancy), בפשטות, אומרת עד איזה גיל יש לנו את הסיכוי לחיות.
במונחים סטטיסטיים, "תוחלת" ערך נצפה (Expected value) של ממוצע הערכים אותם צפוי משתנה לקבל. במקרה הזה מדובר במדד סטטיסטי שמנבא את הזמן שנותר לפרטים מתוך קבוצה נתונה להישאר בחיים.
כמדד סטטיסטי כמובן שהתוחלת היא סוג של ממוצע. כל ניבוי סטטיסטי מנסה להציע את התחזית המדויקת ביותר אך הוא עדיין סטטיסטי. כפרטים בחברה אנו חיים את חיינו הפרטיים באופן אחר, מטפלים אחרת בגופנו, ניזונים מאוכל שונה, חשופים לזיהומים, סיכונים או סגנונות חיים המשתנים מאדם לאדם וכך הלאה.
אבל כללית, תוחלת החיים היא מדד מצוין לקבלת החלטות והשקעה בעתיד של חברה.
במהלך הדורות למד המין האנושי לחיות יותר ויותר שנים. כיום ברור שבקצב התפתחות המדע והטכנולוגיה ואם לא יתרחשו התפתחויות קשות, חלקן נובעות לצערנו מההתנהגות האנושית כלפי כדור הארץ, תמשיך מגמת הגדילה של תוחלת החיים האנושית.
דוגמאות למגמה הזו? - הבה נביט לשינויים ההיסטוריים בתוחלת החיים. חוקרים מעריכים שבתקופת האבן הקדומה הייתה תוחלת החיים 18 שנה בלבד. בתקופת הברונזה היא עלתה ל-33 שנה, בתקופה הרומית כ-25 שנה, תוחלת חיים שנמשכה פחות או יותר עד ימי הביניים, בשל היגיינה לקויה ותמותת תינוקות גבוהה. המהפכה המדעית ועידן ההשכלה מביאים לשיפור בתנאי החיים והבריאות האנושית ובסוף המאה ה-19 מגיעה תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה. חצי מאה אחר כך היא עולה לכ-65 שנה וכך הלאה.
יש סיכוי שהילדים הגדלים בימינו יהיו הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תעבור את מחסום 100 השנים.
עוד על הארכת תוחלת החיים אפשר ללמוד בתגית "תוחלת חיים, היסטוריה".
#שתי הערות
צריך לומר שיש אי דיוק מודע במונח "תוחלת חיים". איננו יכולים לחשב את הזמן הצפוי שנותר לאדם לחיות, שזו תוחלת החיים עצמה. מה שאנו כן יכולים לבצע הוא אומדן של תוחלת החיים. ועדיין, לשם קיצור, נהוג לכנות את אומדן תוחלת החיים בשם "תוחלת חיים".
בנוסף, חשוב לדעת שהמושג "תוחלת חיים" מתייחס תמיד לתוחלת החיים בזמן הלידה. זוהי בעצם התוחלת של מספר שנות החיים הצפויות לתינוק ביום היוולדו.
הנה תוחלת החיים ומדידתה:
https://youtu.be/7qFyX6KLCoY
כמה זמן אנו עתידים לחיות?
https://youtu.be/vjlRc1lEIvk
לסטטיסטיקה של מדינות יש תפקיד חשוב בחקר העתיד (מתורגם):
https://youtu.be/RLmKfXwWQtE
למקום בו אדם נולד וחי יש השפעה על תוחלת החיים:
https://youtu.be/KvwIW2dlUj8
וכתבת טלוויזיה על הארכת תוחלת החיים (עברית):
https://youtu.be/_b0rNa-ts2g?t=21s
