שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה יוצר מנהיגות?
מנהיגות (leadership) היא היכולת להוביל ולשכנע את המונהגים שלך, שאתה או את מהווים את הסיכוי הטוב ביותר שלהם לשרוד תקופת משבר, או לשגשג בימי צמיחה.
דומיננטיות בלהקה או במושבה של בעלי חיים ניתנת להשגה על ידי הפרט הדומיננטי. הפרט הדומיננטי הזה, לרוב זכר, שולט בסולם ההיררכיה של הקבוצה. מדי פעם קורה שפרטים אחרים קוראים תיגר על מנהיגותו ואחרי עימות נקבע האם היא תישמר או שפרט אחר יחליפו בראש הקבוצה.
להקות של בעלי חיים מונהגים בידי פרט דומיננטי, לרוב זכר, או מה שמכונה לא פעם "זכר אלפא". אגב, הם יכולים לגדול גם כשהם בטוחים שבן אדם הוא זה שעומד בראש הלהקה שלהם. במקרה כזה ייחשב האדם לפרט הדומיננטי, למנהיג הלהקה.
אצל בני אדם, בימי קדם, האמונה הייתה שמי שבוחר את המנהיגים הוא אלוהים. אז שימשה הבחירה האלוהית, הכריזמה, ככלי הנהגה ראשי של המלכים ומנהיגות עברה בירושה. על החלטות המלך איש לא חלם לערער. רק מישהו ממשפחת המלוכה יכול היה לעשות זאת, להרוג אותו ולשלוט במקומו. "המלך מת, יחי המלך החדש!"
בימינו נבחנים המנהיגים ביכולתם להציג חזון, לקבל וליישם החלטות, לגלות אומץ, כושר ארגון ודוגמה אישית, להוביל שינויים ולהאציל סמכויות לאנשיהם באופן חכם.
בדמוקרטיה המודרנית מובילים מנהיגים מתקשרים, בעבר עשו זאת בעיקר בטלוויזיה והיום ברשתות החברתיות. מי שמסוגלים להעביר את המסרים שלהם לעמם או לעובדיהם בארגון, באופן כן ואפקטיבי, בצורה שמניעה לפעולה ולתמיכה, מסוגלים להנהגה טובה ואף מעולה.
יכולות כאלה מאפיינות רבים מהמנהיגים הדמוקרטיים הבולטים של המאה האחרונה, גם כאלו שנתוני הפתיחה שלהם לקו בחסר. ביניהם אפשר לציין את ג'ון קנדי הצעיר מדי, אך כזה שידע לדבר היטב ולהעביר מסרים של חזון והשראה, רונלד רייגן שנתפס כחסר עומק מספיק, אך ידע להקיף את עצמו ביועצים טובים ולהקשיב להם, או ברק אובמה שהנהיג עם חזון ומימוש מדיניות של חמלה סוציאלית, תוך הבנת הערך של מבט ישיר בעיני הציבור ותקשורת חכמה.
בימי משבר עמוק או סכנה, מתגלה המנהיג האמיתי. זהו מי שמצויד במעין "גנים צ'רצ'יליאניים", המאפשרים לו להוביל את עמו או את הקבוצה שהוא מנהיג. מנהיג כזה הוא מי שמסוגל להתבונן בעיני אנשיו ולומר להם בכנות שכל שיוכל להבטיח להם בזמן אמת הם "דם, יזע ודמעות".
זהו דגם של מנהיגות בימי משבר, שמתחבר למה שמכונה במורשת הבריטית "הקשחת השפה העליונה" ומזוהה עם צ'רצ'יל של ימי מלחמת העולם השנייה. היא מנוגדת למנהיגים שיכולים בעיתות כאלה בעיקר לעודד את האזרחים ולהבטיח ש"יהיה טוב", אבל בפועל ההצלחה העיקרית שלהם היא בלהיות להקת "מעודדות" של העם, כמו המעודדות של פוטבול האמריקאי או של הפוגות משחקי הכדורסל. זה דגם מנהיגות שאפשר לכנות, גם אם בזלזול מסוים, Cheerleaders.
הנה מחקר שאיתר בתצפית נוסח "האח הגדול" את המנהיגות בקרב בעלי חיים (עברית):
https://youtu.be/jQwVPtjsHys
כך נוצרת מנהיגות, שלב אחרי שלב, בדוגמה מפתיעה ומרוממת נפש:
http://youtu.be/CBi5E5OMKic
האם משה רבנו היה הופך מנהיג בימינו שבהם מנהיגים מדגמנים עוצמה (עברית):
https://youtu.be/BfwP5LJQmuE
דוגמה מבריקה לדרך שבה התומכים במנהיג מצטרפים אליו (מתורגם):
http://youtu.be/JORAw0CSrTQ
גם אצל ילדים יש מנהיגים, רק צריך לוודא שהם מנהיגים לכיוון טוב ומיטיב:
http://youtu.be/HghMskVjOA8
להקת אריות שמאמינים שהאישה הזו היא מנהיגת הלהקה:
http://youtu.be/2f8Hpid8YWA
המנהיג הקולנועי הלא מכוון הקלאסי - פורסט גאמפ (מתורגם):
https://youtu.be/X7xa9K4LMSw
הרצאת טד על מנהיגות היוצרת בטחון (מתורגם):
https://youtu.be/lmyZMtPVodo?long=yes
ומדוע כל כך הרבה גרועים הופכים למנהיגים וכה רבים כאלה נבחרים למנהיגות (מתורגם):
https://youtu.be/zeAEFEXvcBg?long=yes
למה נשפט סוקרטס הפילוסוף למוות?
משפט סוקרטס (Socrates Trial) הוא הדוגמה הידועה ביותר בהיסטוריה למשפט בפני חבר מושבעים, ביוון הדמוקרטית של העת העתיקה.
במשפט הועמד הפילוסוף היווני בן ה-70 לדין בשנת 399 לפני הספירה. זאת לאחר שהוא נכלא והועמד למשפט באשמת לעג לאלים והשחתת הנוער. שנבין, ראו בו כופר ופוגע בדמוקרטיה האתונאית...
נציין שהעבירות הללו נעשו בעת שהוא עסק רבות בדיון על תורת המידות ודן עם תלמידיו על דרכי ניהול תקין של החברה והמדינה.
במקום לשכור לעצמו עורך דין סוקרטס העדיף להגן על עצמו. משפטו של סוקרטס היה משפט של אדם העומד על דעותיו ומגן על אמונתו ללא פשרות, תוך שהוא מוכן להגיע עד מוות.
על המשפט מסופר בכתבי אפלטון, תלמידו של סוקרטס. המשפט התנהל תחת כיפת השמיים, כשלהגנה ולתביעה הקצו בו זמן מוגבל, שנמדד באמצעות שעון מים.
סיפור המשפט הוא מעניין במיוחד. מאות מתלמידיו נוכחים בו, אך סוקרטס מסרב להשתמש בהם כדי לקבל את תמיכתם של המושבעים. הוא מסתמך רק על טיעוניו שלו.
האיש מצליח, בנאום ההגנה שלו, להרגיז רבים מהמושבעים. גם בזכותו לבקש גזר דין חלופי הוא מסרב להשתמש. במקום לבקש גלות הוא מציע שייהנה מארוחות חינם בבית המועצה, זכות שנשמרה לאזרחים שהעיר אתונה חפצה ביקרם. טיעונו לכך שלא יתחנן כי אין זו דרכו כמחנך וכמי שנותן דוגמה אישית ואם יעשה כך הוא יבגוד במפעל חייו.
מכל מקום, סוקרטס סרב להצעות למלטו מבית הכלא וגרס שעל אדם לכבד את חוקיה של המדינה בכל מקרה. המשפט שלו נערך באתונה בשנת 399 לפני הספירה והתנהל אל מול 500 מושבעים. 280 מהם הרשיעו אותו בעוד 220 אחרים זיכוהו. כך נמצא סוקרטס אשם והוצא להורג.
בשל חג נדחה ביצוע גזר דינו בחודש. יש לו זמן והותר להימלט והוא מסרב ולבסוף שותה את כוס התרעלה.
אפלטון מעיד בסיום שאת דבריו האחרונים מפנה סוקרטס לידידו קריטו. הוא מזכיר לאיש שהוא חייב לברנש בשם אסקוליפוס תרנגולת ומבקש ממנו שלא ישכח להחזירה לו בשמו.
לסיום, סוקרטס הוא איש עקרונות ואנשים כאלה יכולים אכן לעצבן עד מוות. הפילוסוף שהוא היה העדיף את המוות, על פני ויתור על מה שראה כעקרונות שהם חלק מהתרבות המתגבשת באתונה ובאיי יוון. עקרונותיו הפילוסופיים עמדו למבחן והוא עמד במבחן שהוא עצמו הציב ובמותו הוא מציב את חשיבותה במרכז ומנבא את שינוי דרך החשיבה האנושית שתרמה אז יוון לעולם ומתקיים בדמוקרטיות עד ימינו.
בתגית "משל המערה" תוכלו לקרוא על משל המערה של אפלטון שהסביר מדוע החינוך כה חשוב, בהמשך להוצאתו להורג של מורהו סוקרטס.
הנה סיפור המשפט של סוקרטס (מתורגם):
https://youtu.be/vNDYUlxNIAA
לא מוותר עד מוות:
https://youtu.be/KNM0PEpP6Ms
על חייו של הגאון שעתיד למות בהוצאה להורג:
https://youtu.be/Ci55Qx_RYto
ניתוח הציור המפורסם של הצייר דויד, המתאר את הרגעים האחרונים שלו לפני מותו:
https://youtu.be/rKhfFBbVtFg
ומאז המשפט של סוקרטס ועד ימינו מתקיימת שיטת המושבעים (מתורגם):
https://youtu.be/qVoYFYxGJPg
למה נותנים דמי חנוכה לילדים?
דמי חנוכה (Channukah gelt) הם מנהג יהודי עתיק שבו נוהגים ההורים לתת לילדיהם מעות בחנוכה. כמו החנוכיה, הסופגניות והסביבונים, גם דמי החנוכה מוסיפים חגיגיות לחג האור. אבל למה דווקא כסף ולא מתנות?
האמונה הרווחת היא שדמי החנוכה נועדו לחנך את הילדים לתת צדקה ולעשות מעשים טובים. על ידי נתינת דמי חנוכה, מחנכים ההורים את הילד למעשים טובים. כשנותנים לילדים דוגמה אישית לנתינה, מעבירים מסר חינוכי על הטוב שבנתינה. כך מעודדים באמצעות הפרס לעשות זאת מגיל ילדות, כדי שכשיתבגרו הילד והילדה, הם יעשו צדקה ומעשים טובים גם מבלי לקבל דבר.
חכמים יהודיים בעבר, כמו הרמב"ם והרבי מלובביץ', טענו שמאחרי המנהג עומדות סיבות רוחניות וחשובות עוד יותר. היו שגרסו שהיוונים פגעו ברכוש ישראל אך גם רצו להשחית את הרוח היהודית. לאחר הנצחון על אנטיוכוס וחייליו, היו דמי החנוכה הדרך לחזור לרוח היהודית של צדקה ומעשים טובים.
דוגמה עכשווית ומרגשת לדמי חנוכה מודרניים נתן בעל מאפיה מנהריה, לאחר שהסתבר לו שארנקו של חייל שרצה לקנות ממנו נגנב. החייל רץ לחפשו ולאחר שמצא את הארנק הריק מכסף, הוא הבין שכל כספו נגנב. משנודע לבעל המאפייה שכל כספו נגנב הוא התעקש להעניק לו את שקית המאפים שבחר קודם ושלח אותו לדרכו. רק משהחייל פתח אותה והתכוון לאכול מהעוגות, הוא גילה שבשקית הכניס האופה בסתר גם שטר של 200 שקלים, בתור דמי חנוכה.
הנה הסיפור על דמי חנוכה (עברית):
http://youtu.be/Yerytp19onU
קסם של שקית שמתמלאת מעצמה בדמי חנוכה (עברית):
http://youtu.be/QxbiAXleE34
והרבי מלובביץ' בחייו, מעניק דמי חנוכה לאנשי קהילתו:
http://youtu.be/oQ1ZQtQJH7w
איך יצר אלכסנדר הגדול אימפריית ענק ואת התרבות ההלניסטית?
אלכסנדר הגדול (Alexander the Great), המכונה גם "אלכסנדר מוקדון", היה אחד מגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה. האיש, שכל עין שלו הייתה בצבע אחר, כבש במאה השנייה לפני הספירה שטחים עצומים על פני כדור הארץ.
בין שאר המקומות שכבש בחייו הקצרים היו גם ערי המדינה הגדולות של יוון העתיקה, כל האימפריה הפרסית, כמו גם אזורים רבים באסיה, מצרים ועד הודו והאזור של תת-היבשת שלה.
בתוך 13 השנים האחרונות של חייו הקצרים, הקים אלכסנדר את אחת האימפריות הגדולות בכל הזמנים. הוא יסד אימפריה כה עצומה, עד שבתקופתו נכללו כל שבעת פלאי העולם העתיק בתחומי האימפריה שלו.
ההתחלה לא בישרה כה הרבה. לעומת התרבות היוונית המפותחת, הייתה ממלכת מוקדון, שמצפון ליוון העתיקה, ארץ די מפגרת. היה זה אביו של אלכסנדר, המלך פיליפוס השני, שהפך את מוקדון למפותחת והעמיד את תרבותה על רמה גבוהה.
לאלכסנדר בנו דאג פיליפוס לחינוך מעולה. האגדה מספרת שהוא הזמין את הפילוסוף היווני אריסטו להיות המורה הפרטי שלו. עובדה זו תסייע לאלכסנדר הצעיר לרכוש ידע רב ומיומנויות בעלות חשיבות רבה לעתידו.
כבר מגיל צעיר הוכנס אלכסנדר לעמידה בראש הכוחות הלוחמים. בהדרגה הוא הפך למצביא מבריק, מנהיג נערץ ואסטרטג מהדרגה הראשונה. הוא נתן דוגמה אישית לחייליו והתנהל באופן מכבד, גם ואפילו כלפי עמים שכבש.
מוקדון חי בתקופה שבה פותחו חידושים צבאיים רבים והוא מיהר לאמץ חידושים טכנולוגיים כאלה. בכך הפך את צבאו לבעל יכולות חסרות תקדים. די אם יצויין שהוא מעולם לא נוצח בראש כוח צבאי והוא ניהל קרבות הגנה על הממלכה, שהצליחו כולם.
כשנרצח אביו, הפך אלכסנדר למלך מוקדון והחל לבסס אימפריה ולכבוש שטחים עצומים ברחבי אסיה הקטנה, אזור שנכלל בתורכיה של היום. היוונים הפכו ממתנגדיו לחלק מהאימפריה שלו, שהלכה והתרחבה אל המזרח.
אלכסנדר היה ידוע בתבונתו הצבאית הנדירה, בצד אומץ לבו, שהביא אותו להסתער בראש אנשיו, בבחינת "אחרי!" האויב שידע זאת, ניסה לא פעם לפגוע בו, אך מעולם לא הצליח בכך.
הוא היה אכזרי מאד למי שלא נכנע לו וכך יצר אימה מפניו, שאפשרה לו לכבוש מקומות רבים ללא קרב. זה בא לידי ביטוי כבר בקרב הראשון שלו, זמן קצר לאחר שאביו המלך מת והוא זכה במלוכה. העיר תבאי מרדה אז במלך הצעיר, שהיה בן 20 בלבד. הוא הביא אז נשק חדש והכריע את חומותיה. אלכסנדר טבח באנשיה, הפך את הנותרים לעבדים והרס את העיר עד היסוד. כך נודע לראשונה על מלך מוקדון האכזרי ושום עיר מדינה יוונית לא תמרוד בו יותר.
אף שמת בגיל צעיר מאד, בן 33, השפעתו של אלכסנדר הגדול על ההיסטוריה האנושית היא עצומה. הוא היה זה שהחל ביצירת התרבות ההלניסטית, אותה תרבות שתחליף את תרבות יוון העתיקה ותשפיע על הפילוסופיה והאמנות של העולם התרבותי, עד לעליית האימפריה הרומית וכבסיס לה.
אלכסנדר ראה בעמים שכבש כשווים לו ולא התנשא מבחינה תרבותית מעליהם. זה היה חריג וחדשני בגישתם של כובשים בני זמנו. הדבר הפך את התרבות ההלניסטית למפותחת מאד, שכן היה לה הרבה ללמוד מעמים אחרים בעולם העתיק. כך שהוא הקפיד ללמוד ולאמץ מהתרבויות הכבושות רעיונות וידע חדש ובמקביל דאג להפיץ בקרבם את התרבות היוונית. בכך הפך אלכסנדר את התרבות ההלניסטית לתרבות הגלובלית הראשונה בהיסטוריה.
הנה סרטון אנימציה קצרצר על אלכסנדר מוקדון (עברית):
https://youtu.be/BYJSb5WYlIU
עוד מעלילותיו:
https://youtu.be/R7Q7j2eeUYM
סקירה על חייו של הלוחם הגדול (עברית):
https://youtu.be/1x78MZmf7ls
כמה עובדות מעניינות על מי שהיה אלכסנדר מוקדון והופך לאלכסנדר הגדול:
https://youtu.be/9wf4I4QwjkQ
תיאור מהיר של אלכסנדר מוקדון בסרטון על תערוכה שעוסקת בו:
http://youtu.be/TmGrwa1bydw?t=29s
סצנת קרב מסרט עליו:
https://youtu.be/L2yRXBaQpxQ
תגלית ארכיאולוגית של מטמון מתקופתו בארץ (עברית):
https://youtu.be/GSb0Hxtu1s0
על המסתורין סביב הקבר והמצבה שלו:
https://youtu.be/OboQ5pyWmsk
פרק תיעודי על ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית בראשות אלכסנדר הגדול (עברית):
https://youtu.be/Py8NtFBzE34?long=yes
הרצאת וידאו על אלכסנדר מוקדון (עברית):
https://youtu.be/Fk7uerxDJeQ?long=yes
מבצע הכיבוש של אלכסנדר הגדול ממוקדון, מהגדולים בהיסטוריה:
https://youtu.be/K7lb6KWBanI?long=yes
וסרט תיעודי על חיפוש קברו של אלכסנדר:
https://youtu.be/rrkMMp5leGk?long=yes
דוגמה אישית
מנהיגות (leadership) היא היכולת להוביל ולשכנע את המונהגים שלך, שאתה או את מהווים את הסיכוי הטוב ביותר שלהם לשרוד תקופת משבר, או לשגשג בימי צמיחה.
דומיננטיות בלהקה או במושבה של בעלי חיים ניתנת להשגה על ידי הפרט הדומיננטי. הפרט הדומיננטי הזה, לרוב זכר, שולט בסולם ההיררכיה של הקבוצה. מדי פעם קורה שפרטים אחרים קוראים תיגר על מנהיגותו ואחרי עימות נקבע האם היא תישמר או שפרט אחר יחליפו בראש הקבוצה.
להקות של בעלי חיים מונהגים בידי פרט דומיננטי, לרוב זכר, או מה שמכונה לא פעם "זכר אלפא". אגב, הם יכולים לגדול גם כשהם בטוחים שבן אדם הוא זה שעומד בראש הלהקה שלהם. במקרה כזה ייחשב האדם לפרט הדומיננטי, למנהיג הלהקה.
אצל בני אדם, בימי קדם, האמונה הייתה שמי שבוחר את המנהיגים הוא אלוהים. אז שימשה הבחירה האלוהית, הכריזמה, ככלי הנהגה ראשי של המלכים ומנהיגות עברה בירושה. על החלטות המלך איש לא חלם לערער. רק מישהו ממשפחת המלוכה יכול היה לעשות זאת, להרוג אותו ולשלוט במקומו. "המלך מת, יחי המלך החדש!"
בימינו נבחנים המנהיגים ביכולתם להציג חזון, לקבל וליישם החלטות, לגלות אומץ, כושר ארגון ודוגמה אישית, להוביל שינויים ולהאציל סמכויות לאנשיהם באופן חכם.
בדמוקרטיה המודרנית מובילים מנהיגים מתקשרים, בעבר עשו זאת בעיקר בטלוויזיה והיום ברשתות החברתיות. מי שמסוגלים להעביר את המסרים שלהם לעמם או לעובדיהם בארגון, באופן כן ואפקטיבי, בצורה שמניעה לפעולה ולתמיכה, מסוגלים להנהגה טובה ואף מעולה.
יכולות כאלה מאפיינות רבים מהמנהיגים הדמוקרטיים הבולטים של המאה האחרונה, גם כאלו שנתוני הפתיחה שלהם לקו בחסר. ביניהם אפשר לציין את ג'ון קנדי הצעיר מדי, אך כזה שידע לדבר היטב ולהעביר מסרים של חזון והשראה, רונלד רייגן שנתפס כחסר עומק מספיק, אך ידע להקיף את עצמו ביועצים טובים ולהקשיב להם, או ברק אובמה שהנהיג עם חזון ומימוש מדיניות של חמלה סוציאלית, תוך הבנת הערך של מבט ישיר בעיני הציבור ותקשורת חכמה.
בימי משבר עמוק או סכנה, מתגלה המנהיג האמיתי. זהו מי שמצויד במעין "גנים צ'רצ'יליאניים", המאפשרים לו להוביל את עמו או את הקבוצה שהוא מנהיג. מנהיג כזה הוא מי שמסוגל להתבונן בעיני אנשיו ולומר להם בכנות שכל שיוכל להבטיח להם בזמן אמת הם "דם, יזע ודמעות".
זהו דגם של מנהיגות בימי משבר, שמתחבר למה שמכונה במורשת הבריטית "הקשחת השפה העליונה" ומזוהה עם צ'רצ'יל של ימי מלחמת העולם השנייה. היא מנוגדת למנהיגים שיכולים בעיתות כאלה בעיקר לעודד את האזרחים ולהבטיח ש"יהיה טוב", אבל בפועל ההצלחה העיקרית שלהם היא בלהיות להקת "מעודדות" של העם, כמו המעודדות של פוטבול האמריקאי או של הפוגות משחקי הכדורסל. זה דגם מנהיגות שאפשר לכנות, גם אם בזלזול מסוים, Cheerleaders.
הנה מחקר שאיתר בתצפית נוסח "האח הגדול" את המנהיגות בקרב בעלי חיים (עברית):
https://youtu.be/jQwVPtjsHys
כך נוצרת מנהיגות, שלב אחרי שלב, בדוגמה מפתיעה ומרוממת נפש:
http://youtu.be/CBi5E5OMKic
האם משה רבנו היה הופך מנהיג בימינו שבהם מנהיגים מדגמנים עוצמה (עברית):
https://youtu.be/BfwP5LJQmuE
דוגמה מבריקה לדרך שבה התומכים במנהיג מצטרפים אליו (מתורגם):
http://youtu.be/JORAw0CSrTQ
גם אצל ילדים יש מנהיגים, רק צריך לוודא שהם מנהיגים לכיוון טוב ומיטיב:
http://youtu.be/HghMskVjOA8
להקת אריות שמאמינים שהאישה הזו היא מנהיגת הלהקה:
http://youtu.be/2f8Hpid8YWA
המנהיג הקולנועי הלא מכוון הקלאסי - פורסט גאמפ (מתורגם):
https://youtu.be/X7xa9K4LMSw
הרצאת טד על מנהיגות היוצרת בטחון (מתורגם):
https://youtu.be/lmyZMtPVodo?long=yes
ומדוע כל כך הרבה גרועים הופכים למנהיגים וכה רבים כאלה נבחרים למנהיגות (מתורגם):
https://youtu.be/zeAEFEXvcBg?long=yes
משפט סוקרטס (Socrates Trial) הוא הדוגמה הידועה ביותר בהיסטוריה למשפט בפני חבר מושבעים, ביוון הדמוקרטית של העת העתיקה.
במשפט הועמד הפילוסוף היווני בן ה-70 לדין בשנת 399 לפני הספירה. זאת לאחר שהוא נכלא והועמד למשפט באשמת לעג לאלים והשחתת הנוער. שנבין, ראו בו כופר ופוגע בדמוקרטיה האתונאית...
נציין שהעבירות הללו נעשו בעת שהוא עסק רבות בדיון על תורת המידות ודן עם תלמידיו על דרכי ניהול תקין של החברה והמדינה.
במקום לשכור לעצמו עורך דין סוקרטס העדיף להגן על עצמו. משפטו של סוקרטס היה משפט של אדם העומד על דעותיו ומגן על אמונתו ללא פשרות, תוך שהוא מוכן להגיע עד מוות.
על המשפט מסופר בכתבי אפלטון, תלמידו של סוקרטס. המשפט התנהל תחת כיפת השמיים, כשלהגנה ולתביעה הקצו בו זמן מוגבל, שנמדד באמצעות שעון מים.
סיפור המשפט הוא מעניין במיוחד. מאות מתלמידיו נוכחים בו, אך סוקרטס מסרב להשתמש בהם כדי לקבל את תמיכתם של המושבעים. הוא מסתמך רק על טיעוניו שלו.
האיש מצליח, בנאום ההגנה שלו, להרגיז רבים מהמושבעים. גם בזכותו לבקש גזר דין חלופי הוא מסרב להשתמש. במקום לבקש גלות הוא מציע שייהנה מארוחות חינם בבית המועצה, זכות שנשמרה לאזרחים שהעיר אתונה חפצה ביקרם. טיעונו לכך שלא יתחנן כי אין זו דרכו כמחנך וכמי שנותן דוגמה אישית ואם יעשה כך הוא יבגוד במפעל חייו.
מכל מקום, סוקרטס סרב להצעות למלטו מבית הכלא וגרס שעל אדם לכבד את חוקיה של המדינה בכל מקרה. המשפט שלו נערך באתונה בשנת 399 לפני הספירה והתנהל אל מול 500 מושבעים. 280 מהם הרשיעו אותו בעוד 220 אחרים זיכוהו. כך נמצא סוקרטס אשם והוצא להורג.
בשל חג נדחה ביצוע גזר דינו בחודש. יש לו זמן והותר להימלט והוא מסרב ולבסוף שותה את כוס התרעלה.
אפלטון מעיד בסיום שאת דבריו האחרונים מפנה סוקרטס לידידו קריטו. הוא מזכיר לאיש שהוא חייב לברנש בשם אסקוליפוס תרנגולת ומבקש ממנו שלא ישכח להחזירה לו בשמו.
לסיום, סוקרטס הוא איש עקרונות ואנשים כאלה יכולים אכן לעצבן עד מוות. הפילוסוף שהוא היה העדיף את המוות, על פני ויתור על מה שראה כעקרונות שהם חלק מהתרבות המתגבשת באתונה ובאיי יוון. עקרונותיו הפילוסופיים עמדו למבחן והוא עמד במבחן שהוא עצמו הציב ובמותו הוא מציב את חשיבותה במרכז ומנבא את שינוי דרך החשיבה האנושית שתרמה אז יוון לעולם ומתקיים בדמוקרטיות עד ימינו.
בתגית "משל המערה" תוכלו לקרוא על משל המערה של אפלטון שהסביר מדוע החינוך כה חשוב, בהמשך להוצאתו להורג של מורהו סוקרטס.
הנה סיפור המשפט של סוקרטס (מתורגם):
https://youtu.be/vNDYUlxNIAA
לא מוותר עד מוות:
https://youtu.be/KNM0PEpP6Ms
על חייו של הגאון שעתיד למות בהוצאה להורג:
https://youtu.be/Ci55Qx_RYto
ניתוח הציור המפורסם של הצייר דויד, המתאר את הרגעים האחרונים שלו לפני מותו:
https://youtu.be/rKhfFBbVtFg
ומאז המשפט של סוקרטס ועד ימינו מתקיימת שיטת המושבעים (מתורגם):
https://youtu.be/qVoYFYxGJPg
דמי חנוכה (Channukah gelt) הם מנהג יהודי עתיק שבו נוהגים ההורים לתת לילדיהם מעות בחנוכה. כמו החנוכיה, הסופגניות והסביבונים, גם דמי החנוכה מוסיפים חגיגיות לחג האור. אבל למה דווקא כסף ולא מתנות?
האמונה הרווחת היא שדמי החנוכה נועדו לחנך את הילדים לתת צדקה ולעשות מעשים טובים. על ידי נתינת דמי חנוכה, מחנכים ההורים את הילד למעשים טובים. כשנותנים לילדים דוגמה אישית לנתינה, מעבירים מסר חינוכי על הטוב שבנתינה. כך מעודדים באמצעות הפרס לעשות זאת מגיל ילדות, כדי שכשיתבגרו הילד והילדה, הם יעשו צדקה ומעשים טובים גם מבלי לקבל דבר.
חכמים יהודיים בעבר, כמו הרמב"ם והרבי מלובביץ', טענו שמאחרי המנהג עומדות סיבות רוחניות וחשובות עוד יותר. היו שגרסו שהיוונים פגעו ברכוש ישראל אך גם רצו להשחית את הרוח היהודית. לאחר הנצחון על אנטיוכוס וחייליו, היו דמי החנוכה הדרך לחזור לרוח היהודית של צדקה ומעשים טובים.
דוגמה עכשווית ומרגשת לדמי חנוכה מודרניים נתן בעל מאפיה מנהריה, לאחר שהסתבר לו שארנקו של חייל שרצה לקנות ממנו נגנב. החייל רץ לחפשו ולאחר שמצא את הארנק הריק מכסף, הוא הבין שכל כספו נגנב. משנודע לבעל המאפייה שכל כספו נגנב הוא התעקש להעניק לו את שקית המאפים שבחר קודם ושלח אותו לדרכו. רק משהחייל פתח אותה והתכוון לאכול מהעוגות, הוא גילה שבשקית הכניס האופה בסתר גם שטר של 200 שקלים, בתור דמי חנוכה.
הנה הסיפור על דמי חנוכה (עברית):
http://youtu.be/Yerytp19onU
קסם של שקית שמתמלאת מעצמה בדמי חנוכה (עברית):
http://youtu.be/QxbiAXleE34
והרבי מלובביץ' בחייו, מעניק דמי חנוכה לאנשי קהילתו:
http://youtu.be/oQ1ZQtQJH7w
אלכסנדר הגדול (Alexander the Great), המכונה גם "אלכסנדר מוקדון", היה אחד מגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה. האיש, שכל עין שלו הייתה בצבע אחר, כבש במאה השנייה לפני הספירה שטחים עצומים על פני כדור הארץ.
בין שאר המקומות שכבש בחייו הקצרים היו גם ערי המדינה הגדולות של יוון העתיקה, כל האימפריה הפרסית, כמו גם אזורים רבים באסיה, מצרים ועד הודו והאזור של תת-היבשת שלה.
בתוך 13 השנים האחרונות של חייו הקצרים, הקים אלכסנדר את אחת האימפריות הגדולות בכל הזמנים. הוא יסד אימפריה כה עצומה, עד שבתקופתו נכללו כל שבעת פלאי העולם העתיק בתחומי האימפריה שלו.
ההתחלה לא בישרה כה הרבה. לעומת התרבות היוונית המפותחת, הייתה ממלכת מוקדון, שמצפון ליוון העתיקה, ארץ די מפגרת. היה זה אביו של אלכסנדר, המלך פיליפוס השני, שהפך את מוקדון למפותחת והעמיד את תרבותה על רמה גבוהה.
לאלכסנדר בנו דאג פיליפוס לחינוך מעולה. האגדה מספרת שהוא הזמין את הפילוסוף היווני אריסטו להיות המורה הפרטי שלו. עובדה זו תסייע לאלכסנדר הצעיר לרכוש ידע רב ומיומנויות בעלות חשיבות רבה לעתידו.
כבר מגיל צעיר הוכנס אלכסנדר לעמידה בראש הכוחות הלוחמים. בהדרגה הוא הפך למצביא מבריק, מנהיג נערץ ואסטרטג מהדרגה הראשונה. הוא נתן דוגמה אישית לחייליו והתנהל באופן מכבד, גם ואפילו כלפי עמים שכבש.
מוקדון חי בתקופה שבה פותחו חידושים צבאיים רבים והוא מיהר לאמץ חידושים טכנולוגיים כאלה. בכך הפך את צבאו לבעל יכולות חסרות תקדים. די אם יצויין שהוא מעולם לא נוצח בראש כוח צבאי והוא ניהל קרבות הגנה על הממלכה, שהצליחו כולם.
כשנרצח אביו, הפך אלכסנדר למלך מוקדון והחל לבסס אימפריה ולכבוש שטחים עצומים ברחבי אסיה הקטנה, אזור שנכלל בתורכיה של היום. היוונים הפכו ממתנגדיו לחלק מהאימפריה שלו, שהלכה והתרחבה אל המזרח.
אלכסנדר היה ידוע בתבונתו הצבאית הנדירה, בצד אומץ לבו, שהביא אותו להסתער בראש אנשיו, בבחינת "אחרי!" האויב שידע זאת, ניסה לא פעם לפגוע בו, אך מעולם לא הצליח בכך.
הוא היה אכזרי מאד למי שלא נכנע לו וכך יצר אימה מפניו, שאפשרה לו לכבוש מקומות רבים ללא קרב. זה בא לידי ביטוי כבר בקרב הראשון שלו, זמן קצר לאחר שאביו המלך מת והוא זכה במלוכה. העיר תבאי מרדה אז במלך הצעיר, שהיה בן 20 בלבד. הוא הביא אז נשק חדש והכריע את חומותיה. אלכסנדר טבח באנשיה, הפך את הנותרים לעבדים והרס את העיר עד היסוד. כך נודע לראשונה על מלך מוקדון האכזרי ושום עיר מדינה יוונית לא תמרוד בו יותר.
אף שמת בגיל צעיר מאד, בן 33, השפעתו של אלכסנדר הגדול על ההיסטוריה האנושית היא עצומה. הוא היה זה שהחל ביצירת התרבות ההלניסטית, אותה תרבות שתחליף את תרבות יוון העתיקה ותשפיע על הפילוסופיה והאמנות של העולם התרבותי, עד לעליית האימפריה הרומית וכבסיס לה.
אלכסנדר ראה בעמים שכבש כשווים לו ולא התנשא מבחינה תרבותית מעליהם. זה היה חריג וחדשני בגישתם של כובשים בני זמנו. הדבר הפך את התרבות ההלניסטית למפותחת מאד, שכן היה לה הרבה ללמוד מעמים אחרים בעולם העתיק. כך שהוא הקפיד ללמוד ולאמץ מהתרבויות הכבושות רעיונות וידע חדש ובמקביל דאג להפיץ בקרבם את התרבות היוונית. בכך הפך אלכסנדר את התרבות ההלניסטית לתרבות הגלובלית הראשונה בהיסטוריה.
הנה סרטון אנימציה קצרצר על אלכסנדר מוקדון (עברית):
https://youtu.be/BYJSb5WYlIU
עוד מעלילותיו:
https://youtu.be/R7Q7j2eeUYM
סקירה על חייו של הלוחם הגדול (עברית):
https://youtu.be/1x78MZmf7ls
כמה עובדות מעניינות על מי שהיה אלכסנדר מוקדון והופך לאלכסנדר הגדול:
https://youtu.be/9wf4I4QwjkQ
תיאור מהיר של אלכסנדר מוקדון בסרטון על תערוכה שעוסקת בו:
http://youtu.be/TmGrwa1bydw?t=29s
סצנת קרב מסרט עליו:
https://youtu.be/L2yRXBaQpxQ
תגלית ארכיאולוגית של מטמון מתקופתו בארץ (עברית):
https://youtu.be/GSb0Hxtu1s0
על המסתורין סביב הקבר והמצבה שלו:
https://youtu.be/OboQ5pyWmsk
פרק תיעודי על ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית בראשות אלכסנדר הגדול (עברית):
https://youtu.be/Py8NtFBzE34?long=yes
הרצאת וידאו על אלכסנדר מוקדון (עברית):
https://youtu.be/Fk7uerxDJeQ?long=yes
מבצע הכיבוש של אלכסנדר הגדול ממוקדון, מהגדולים בהיסטוריה:
https://youtu.be/K7lb6KWBanI?long=yes
וסרט תיעודי על חיפוש קברו של אלכסנדר:
https://youtu.be/rrkMMp5leGk?long=yes
