שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היה המרד הגדול של יהודה ברומאים?
המרד הגדול (First Jewish–Roman War), המרד היהודי נגד האימפריה הרומית, התרחש בשנים 66-73 לספירה. זהו המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
וזה אחד האירועים המכריעים בהיסטוריה היהודית, מרד שיוביל לחורבן בית המקדש השני ולשינוי דרמטי בחיי העם היהודי בארץ ישראל ולתפוצות.
שורשי המרד נעוצים במתח המתמשך בין האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל לבין השלטון הרומי. הרומאים שלטו באזור מאז שכבש אותו הקיסר פומפיוס (Pompey), בשנת 63 לפני הספירה. פומפיוס עצמו היה נאור, אך היחסים הלכו והחריפו אחריו, במהלך המאה ה-1 לספירה.
את האווירה הלהיטו אז שרשרת של נציבים רומים שגילו חוסר רגישות למסורת היהודית, הטילו מיסים כבדים מטעם הקיסר והחרימו רכוש, פגעו ברגשות דתיים והרבו במעשי שחיתות. מצב זה הוחמר גם בשל תפקידם של אגריפס השני (Agrippa II) והכוהנים הגדולים, שרבים מהיהודים ראו אותם כמשתפי פעולה עם הרומאים.
הניצוץ שהדליק את המרד היה סדרת עימותים בקיסריה ובירושלים, כשהנציב הרומי פלורוס (Florus) מחרים כספים מאוצר בית המקדש בשנת 66 לספירה. התגובה היהודית הייתה עזה והחלטית.
היו אלה הקנאים (Zealots) והסיקריים (Sicarii), הקיצוניים שבין המורדים, שהחלו בפעולות אלימות נגד הרומאים. הסיקריים, שהיו קיצוניים אף יותר מהקנאים, נודעו בשימוש בפגיונות קצרים ("סיקה" בלטינית) לחיסול יריבים פוליטיים. המרד התפשט במהירות כאשר המורדים משתלטים על ארמון המלך, הורגים רבים בכוח הרומי בירושלים ומנצחים את הצבא הרומי שנשלח להשיב את הסדר על כנו.
לא כל היהודים תמכו במרד. החברה היהודית הייתה מפולגת מאוד בשאלת היחס לרומא. האליטות העשירות ורבים מהפרושים (Pharisees), בהנהגת רבן יוחנן בן זכאי (Yohanan ben Zakkai), התנגדו למרד מחשש לתוצאותיו ההרסניות. הם האמינו שעימות ישיר עם האימפריה הרומית האדירה יסתיים באסון.
אחד המרכזיים שבמתנגדים למרד היה רבי יוחנן בן זכאי שלא רק התנגד למרד אלא גם פעל להציל את היהדות אחרי החורבן שהוא עצמו הזהיר ממנו והוא הקים את הסנהדרין, המרכז התורני ביבנה. אך מנגד, הקבוצות הקיצוניות של הקנאים והסיקריים דחפו למאבק אלים, מתוך אמונה משיחית בגאולה ושחרור מעול רומא.
תגובת רומא למרד הייתה הרסנית. הקיסר נירון (Nero) שלח את המצביא המנוסה אספסיאנוס (Vespasian) לדכא את המרד. אספסיאנוס כבש את הגליל ויהודה, תוך שהוא מבודד את ירושלים. בשנת 69, כשאספסיאנוס מוכרז כקיסר, הוא ממנה את בנו טיטוס (Titus) להמשיך במשימה ובאביב שנת 70 טיטוס מטיל מצור על ירושלים.
המצור על ירושלים היה אכזרי במיוחד. הוסיפו לו מאבקי כוח פנימיים שפרצו בעיר בין פלגים שונים של מורדים. המאבקים הללו גורמים לאובדן של מזון רב ופוגעים אנושות ביכולת להתנגד לרומאים. רעב כבד פקד את העיר הנצורה ובחודש אב, שנת 70 לספירה, הורס טיטוס את ירושלים והצבא הרומאי פורץ לבית המקדש ומצית אותו.
חורבן המקדש היה אסון לאומי ודתי עצום, שמשמעותו מורגשת עד היום.
אך המרד לא הסתיים בנפילת ירושלים. מבצרים כמו מצדה (Masada), מכוור (Machaerus) והרודיון (Herodium) ממשיכים להחזיק מעמד. מצדה, נשלטת על ידי הסִיקָרִיִים בהנהגת אלעזר בן יאיר (Eleazar ben Yair). היא החזיקה מעמד עד שנת 73 או 74. על פי התיאור של יוספוס פלאביוס, לשעבר יוסף בן מתתיהו (Josephus), מגיני מצדה האחרונים בוחרים להתאבד על פני הכניעה לרומאים.
תוצאות המרד היו הרות אסון לחברה היהודית. חורבן המקדש שינה את פני היהדות, שעברה ממרכזיות הפולחן לדגש על לימוד התורה והתפילה. יהודה הופכת לפרובינציה רומית ישירה, רבים מוגלים לרומי כעבדים ובשל ההרס והאבדות הרבות המצב הדמוגרפי והכלכלי בארץ ישראל משתנה דרמטית.
הרומאים מטילים מס מיוחד, "מס היהודים" (Fiscus Judaicus), על כל היהודים באימפריה הרומית, לא רק על תושבי יהודה.
על אף התבוסה הצבאית, לא הובסו הזהות היהודית והתקווה לעצמאות. אדרבא, הם יובילו למרידות נוספות בעתיד, כמו מרד התפוצות (115-117) ומרד בר כוכבא (132-135).
להבנת צדדים שונים של המרד ראו תגית "המרד הגדול".
הנה סיפורו של המרד הגדול והתבוסה האיומה (עברית):
https://youtu.be/S-VcBkUzC2M?t=13s
מצגת וידאו של המרד והחורבן (עברית):
https://youtu.be/CZK7nnSF7g0
חורבן בית שני (עברית):
http://youtu.be/Sbbv_WleRyo
הגליית היהודים ותבליט משער טיטוס של תהלוכת הניצחון הרומית הנושאים את מנורת בית המקדש:
https://youtu.be/2Pz_p8Tf24g
והיהודים צוחקים על אבטלה אחרי החורבן (עברית):
https://youtu.be/Ng1LDt7WR_s
שלטון רומא, מרד וחורבן (עברית):
https://youtu.be/4_uma1wEIxk?long=yes
וסרט תיעודי המציג שלב אחרי שלב במרד ובחורבן שבא בעקבותיו (עברית):
https://youtu.be/0pdaZy3amCY?long=yes
מה עושה מנורת המקדש על שער טיטוס?
שער טיטוס (Arch of Titus) הוא שער שנבנה על ידי הקיסר דומיטיאנוס, שהקדיש אותו כשער ניצחון לאחיו טיטוס, לכבוד ניצחונו על היהודים והדיכוי של המרד הגדול בארץ ישראל, בשנת 70 לספירה. כשהחריב טיטוס את בית המקדש בירושלים, הוא הגלה עשרות אלפי יהודים לרומא כשבויים ועבדים.
שער טיטוס, שנבנה כשער ניצחון ומפאר את ניצחונו של טיטוס, מציג בין השאר גם תבליטים המספרים את סיפור הניצחון הרומאי. בין השאר יש בו תבליט שבו מתוארת ביזת ירושלים, לאחר חורבן בית המקדש השני וכיבוש ירושלים על ידי הרומאים. אם למישהו יש ספק, אז על השער מופיעה בלטינית עתיקה הכתובת: "פרטים משער טיטוס שמתארים את הביזה והשלל מירושלים".
אבל המיוחד באמת בשער טיטוס הוא בכך שהוא הרמז הרומאי היחידי שמעיד על גורלה של מנורת המקדש היהודי שנבזזה מבית המקדש על ידי הרומאים. בתבליט מופיעים שבויים יהודים, המובלים כפופים לרומא, כשהם נושאים את מנורת המקדש, את מזבח הזהב ואף כלי נגינה - הכל מבית המקדש שבירושלים.
במשך אלפי שנים הוזנח שער טיטוס, הלך והתפורר. במשך מאות שנים לא עברו יהודי רומא מתחת לשער הזה, שריד לחרפת הגלות והחורבן היהודי. רק במחצית הראשונה של המאה ה-20, בעידן הפשיסטי של איטליה, הורה הדיקטטור האיטלקי מוסוליני לשפץ אותו. כמי ראה בשער הניצחון של טיטוס חלק מגדולת העם האיטלקי ותהילת האימפריה הרומית שקדמה לו, הוא רצה שהשער יפאר את רומא הפשיסטית ויקרין עליה מתהילת העבר.
עם קום מדינת ישראל, החליט הרב הראשי לישראל דאז, על אימוץ המנורה משער טיטוס כסמל המדינה וסמל לאומי לכל עם ישראל. ברבות השנים הועלתה ביקורת רבה לגבי ההחלטה. חוקרים רבים גרסו שאמנם יש למנורה שבציור שבעה קנים ובסיסה מזכיר את המדרגות, שעל פי האמונה היהודית נהג הכהן הגדול לעלות עליהן בדרך להדלקת הנרות.
אבל מנגד, הם גורסים, במנורה שבתבליט הרומי מופיעים פרטים בעייתיים שלא ייתכן שהם יהודיים. זה מתחיל מהבסיס המתומן של המנורה, ככל הנראה מעשה ידיו ודמיונו של אמן רומי או יווני. הסיבה - העיצוב אינו מזכיר את סגנון המנורה כפי שהוכר בהלכה היהודית. עוד מקור לביקורת על האותנטיות של ציור המנורה שבתבליט הם עיטורי בעלי החיים שמופיעים עליה.
לא יתכן, אומרים החוקרים, שבעלי חיים כמו אריות, דרקונים ובעלי חיים ימיים, שמובלטים על בסיס המנורה, הם ממקור יהודי. על פי ההלכה היהודית, ציורים שכאלה הם בחזקת עבודה זרה, שמקומה על מנורת בית המקדש אינו סביר מכל טעם שהוא.
הנה התבליט המפורסם של גלות היהודים (עברית):
https://youtu.be/JGGz5dtbGQY
השער מקרוב:
https://youtu.be/SSuPczrQV38
באנגלית על הצד היהודי של שער טיטוס:
https://youtu.be/LOGWUJpWNSg
וסיפורם של המרד ברומאים, שער טיטוס והמנורה שעליו (עברית):
https://youtu.be/UTKXT1GIa1c?long=yes
גלות רומי
המרד הגדול (First Jewish–Roman War), המרד היהודי נגד האימפריה הרומית, התרחש בשנים 66-73 לספירה. זהו המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
וזה אחד האירועים המכריעים בהיסטוריה היהודית, מרד שיוביל לחורבן בית המקדש השני ולשינוי דרמטי בחיי העם היהודי בארץ ישראל ולתפוצות.
שורשי המרד נעוצים במתח המתמשך בין האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל לבין השלטון הרומי. הרומאים שלטו באזור מאז שכבש אותו הקיסר פומפיוס (Pompey), בשנת 63 לפני הספירה. פומפיוס עצמו היה נאור, אך היחסים הלכו והחריפו אחריו, במהלך המאה ה-1 לספירה.
את האווירה הלהיטו אז שרשרת של נציבים רומים שגילו חוסר רגישות למסורת היהודית, הטילו מיסים כבדים מטעם הקיסר והחרימו רכוש, פגעו ברגשות דתיים והרבו במעשי שחיתות. מצב זה הוחמר גם בשל תפקידם של אגריפס השני (Agrippa II) והכוהנים הגדולים, שרבים מהיהודים ראו אותם כמשתפי פעולה עם הרומאים.
הניצוץ שהדליק את המרד היה סדרת עימותים בקיסריה ובירושלים, כשהנציב הרומי פלורוס (Florus) מחרים כספים מאוצר בית המקדש בשנת 66 לספירה. התגובה היהודית הייתה עזה והחלטית.
היו אלה הקנאים (Zealots) והסיקריים (Sicarii), הקיצוניים שבין המורדים, שהחלו בפעולות אלימות נגד הרומאים. הסיקריים, שהיו קיצוניים אף יותר מהקנאים, נודעו בשימוש בפגיונות קצרים ("סיקה" בלטינית) לחיסול יריבים פוליטיים. המרד התפשט במהירות כאשר המורדים משתלטים על ארמון המלך, הורגים רבים בכוח הרומי בירושלים ומנצחים את הצבא הרומי שנשלח להשיב את הסדר על כנו.
לא כל היהודים תמכו במרד. החברה היהודית הייתה מפולגת מאוד בשאלת היחס לרומא. האליטות העשירות ורבים מהפרושים (Pharisees), בהנהגת רבן יוחנן בן זכאי (Yohanan ben Zakkai), התנגדו למרד מחשש לתוצאותיו ההרסניות. הם האמינו שעימות ישיר עם האימפריה הרומית האדירה יסתיים באסון.
אחד המרכזיים שבמתנגדים למרד היה רבי יוחנן בן זכאי שלא רק התנגד למרד אלא גם פעל להציל את היהדות אחרי החורבן שהוא עצמו הזהיר ממנו והוא הקים את הסנהדרין, המרכז התורני ביבנה. אך מנגד, הקבוצות הקיצוניות של הקנאים והסיקריים דחפו למאבק אלים, מתוך אמונה משיחית בגאולה ושחרור מעול רומא.
תגובת רומא למרד הייתה הרסנית. הקיסר נירון (Nero) שלח את המצביא המנוסה אספסיאנוס (Vespasian) לדכא את המרד. אספסיאנוס כבש את הגליל ויהודה, תוך שהוא מבודד את ירושלים. בשנת 69, כשאספסיאנוס מוכרז כקיסר, הוא ממנה את בנו טיטוס (Titus) להמשיך במשימה ובאביב שנת 70 טיטוס מטיל מצור על ירושלים.
המצור על ירושלים היה אכזרי במיוחד. הוסיפו לו מאבקי כוח פנימיים שפרצו בעיר בין פלגים שונים של מורדים. המאבקים הללו גורמים לאובדן של מזון רב ופוגעים אנושות ביכולת להתנגד לרומאים. רעב כבד פקד את העיר הנצורה ובחודש אב, שנת 70 לספירה, הורס טיטוס את ירושלים והצבא הרומאי פורץ לבית המקדש ומצית אותו.
חורבן המקדש היה אסון לאומי ודתי עצום, שמשמעותו מורגשת עד היום.
אך המרד לא הסתיים בנפילת ירושלים. מבצרים כמו מצדה (Masada), מכוור (Machaerus) והרודיון (Herodium) ממשיכים להחזיק מעמד. מצדה, נשלטת על ידי הסִיקָרִיִים בהנהגת אלעזר בן יאיר (Eleazar ben Yair). היא החזיקה מעמד עד שנת 73 או 74. על פי התיאור של יוספוס פלאביוס, לשעבר יוסף בן מתתיהו (Josephus), מגיני מצדה האחרונים בוחרים להתאבד על פני הכניעה לרומאים.
תוצאות המרד היו הרות אסון לחברה היהודית. חורבן המקדש שינה את פני היהדות, שעברה ממרכזיות הפולחן לדגש על לימוד התורה והתפילה. יהודה הופכת לפרובינציה רומית ישירה, רבים מוגלים לרומי כעבדים ובשל ההרס והאבדות הרבות המצב הדמוגרפי והכלכלי בארץ ישראל משתנה דרמטית.
הרומאים מטילים מס מיוחד, "מס היהודים" (Fiscus Judaicus), על כל היהודים באימפריה הרומית, לא רק על תושבי יהודה.
על אף התבוסה הצבאית, לא הובסו הזהות היהודית והתקווה לעצמאות. אדרבא, הם יובילו למרידות נוספות בעתיד, כמו מרד התפוצות (115-117) ומרד בר כוכבא (132-135).
להבנת צדדים שונים של המרד ראו תגית "המרד הגדול".
הנה סיפורו של המרד הגדול והתבוסה האיומה (עברית):
https://youtu.be/S-VcBkUzC2M?t=13s
מצגת וידאו של המרד והחורבן (עברית):
https://youtu.be/CZK7nnSF7g0
חורבן בית שני (עברית):
http://youtu.be/Sbbv_WleRyo
הגליית היהודים ותבליט משער טיטוס של תהלוכת הניצחון הרומית הנושאים את מנורת בית המקדש:
https://youtu.be/2Pz_p8Tf24g
והיהודים צוחקים על אבטלה אחרי החורבן (עברית):
https://youtu.be/Ng1LDt7WR_s
שלטון רומא, מרד וחורבן (עברית):
https://youtu.be/4_uma1wEIxk?long=yes
וסרט תיעודי המציג שלב אחרי שלב במרד ובחורבן שבא בעקבותיו (עברית):
https://youtu.be/0pdaZy3amCY?long=yes
שער טיטוס (Arch of Titus) הוא שער שנבנה על ידי הקיסר דומיטיאנוס, שהקדיש אותו כשער ניצחון לאחיו טיטוס, לכבוד ניצחונו על היהודים והדיכוי של המרד הגדול בארץ ישראל, בשנת 70 לספירה. כשהחריב טיטוס את בית המקדש בירושלים, הוא הגלה עשרות אלפי יהודים לרומא כשבויים ועבדים.
שער טיטוס, שנבנה כשער ניצחון ומפאר את ניצחונו של טיטוס, מציג בין השאר גם תבליטים המספרים את סיפור הניצחון הרומאי. בין השאר יש בו תבליט שבו מתוארת ביזת ירושלים, לאחר חורבן בית המקדש השני וכיבוש ירושלים על ידי הרומאים. אם למישהו יש ספק, אז על השער מופיעה בלטינית עתיקה הכתובת: "פרטים משער טיטוס שמתארים את הביזה והשלל מירושלים".
אבל המיוחד באמת בשער טיטוס הוא בכך שהוא הרמז הרומאי היחידי שמעיד על גורלה של מנורת המקדש היהודי שנבזזה מבית המקדש על ידי הרומאים. בתבליט מופיעים שבויים יהודים, המובלים כפופים לרומא, כשהם נושאים את מנורת המקדש, את מזבח הזהב ואף כלי נגינה - הכל מבית המקדש שבירושלים.
במשך אלפי שנים הוזנח שער טיטוס, הלך והתפורר. במשך מאות שנים לא עברו יהודי רומא מתחת לשער הזה, שריד לחרפת הגלות והחורבן היהודי. רק במחצית הראשונה של המאה ה-20, בעידן הפשיסטי של איטליה, הורה הדיקטטור האיטלקי מוסוליני לשפץ אותו. כמי ראה בשער הניצחון של טיטוס חלק מגדולת העם האיטלקי ותהילת האימפריה הרומית שקדמה לו, הוא רצה שהשער יפאר את רומא הפשיסטית ויקרין עליה מתהילת העבר.
עם קום מדינת ישראל, החליט הרב הראשי לישראל דאז, על אימוץ המנורה משער טיטוס כסמל המדינה וסמל לאומי לכל עם ישראל. ברבות השנים הועלתה ביקורת רבה לגבי ההחלטה. חוקרים רבים גרסו שאמנם יש למנורה שבציור שבעה קנים ובסיסה מזכיר את המדרגות, שעל פי האמונה היהודית נהג הכהן הגדול לעלות עליהן בדרך להדלקת הנרות.
אבל מנגד, הם גורסים, במנורה שבתבליט הרומי מופיעים פרטים בעייתיים שלא ייתכן שהם יהודיים. זה מתחיל מהבסיס המתומן של המנורה, ככל הנראה מעשה ידיו ודמיונו של אמן רומי או יווני. הסיבה - העיצוב אינו מזכיר את סגנון המנורה כפי שהוכר בהלכה היהודית. עוד מקור לביקורת על האותנטיות של ציור המנורה שבתבליט הם עיטורי בעלי החיים שמופיעים עליה.
לא יתכן, אומרים החוקרים, שבעלי חיים כמו אריות, דרקונים ובעלי חיים ימיים, שמובלטים על בסיס המנורה, הם ממקור יהודי. על פי ההלכה היהודית, ציורים שכאלה הם בחזקת עבודה זרה, שמקומה על מנורת בית המקדש אינו סביר מכל טעם שהוא.
הנה התבליט המפורסם של גלות היהודים (עברית):
https://youtu.be/JGGz5dtbGQY
השער מקרוב:
https://youtu.be/SSuPczrQV38
באנגלית על הצד היהודי של שער טיטוס:
https://youtu.be/LOGWUJpWNSg
וסיפורם של המרד ברומאים, שער טיטוס והמנורה שעליו (עברית):
https://youtu.be/UTKXT1GIa1c?long=yes
