שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם הגבישים?
גְבִישִׁים, או קריסטלים (Crystals), הם מינרלים רבים בצורות גאומטריות שונות שניתן למצוא בטבע. גושי סלע שונים הם בעצם תוצאה של החיבור בין מיליוני גבישים זעירים.
הגבישים מתאפיינים בשטחים חלקים, עם קצוות ישרים ופינות סימטריות.
רובנו מכירים גבישים בתור אבני חן צבעוניות ומבריקות ולרוב יפות במיוחד. מרבית האבנים היקרות בטבע, כמו אבני יהלום, ספיר, ברקת ואופל, הן למעשה גבישי מינרלים.
כדאי לדעת שגבישים משמשים גם למאכל. המלח והסוכר הם הגבישים הכי מוכרים שעולים על שולחננו.
בכימיה שלו, הגביש הוא חומר מוצק שמורכב מאטומים, מולקולות או יונים, המסודרים בתבנית שחוזרת על עצמה ב-3 ממדים. אבני הבניין של מוצקים שונים ובמיוחד של מתכות, מרביתן בנויות מגבישים.
הצורה המרהיבה של הגבישים נובעת מכך שאטומים של יסודות שונים בטבע מסתדרים בגבישים בזוויות שונות. גבישי ברזל למשל, נערכים בזווית ישרה. גבישי צורן לעומתם, מסודרים בזווית ישרה אך נטוייה באלכסונים. גם המלח הוא גביש ומבט במיקרוסקופ מראה שגבישי המלח השולחני שלנו מזכירים קוביות קטנות. גבישי הזירקון, לעומתם, המשמשים ליצירת תכשיטים, מזכירים בצורתם הטבעית פירמידות.
יופיים של הגבישים השפיע מאד על האמנות ועל העיצוב המודרניים. מבנים רבים, פסלים ויצירות אמנות משתמשים באסתטיקה של הגבישים למרקמים ותבניות עיצוביות מדהימים.
ואכן, בנוסף לגבישים הטבעיים, חלק גדול מהגבישים בימינו מיוצרים באופן מלאכותי, בתהליכים כימיים בתעשייה.
הכירו מגוון של גבישים בתגית "גבישים".
כך נוצרים הגבישים בטבע (מתורגם):
https://youtu.be/PgSRAsgrKmg
התגבשות של גבישים שונים תחת מיקרוסקופ:
https://youtu.be/SsvJtKNrsj8
גבישים במיקרוסקופ כשהם מוארים צבעים:
https://youtu.be/bxGrI9KW1eo
הסיבה לאהבה שלנו לגבישים (עברית):
http://youtu.be/c9qjLl7mXsQ
מערה במקסיקו שיש בה גבישי ענק מדהימים ביופיים, שנוצרו בטמפרטורה ולחות גבוהים במיוחד:
http://youtu.be/wQSk179D-xY
סרט תיעודי על הגבישים הללו:
https://youtu.be/w0ztlIAYTCU?long=yes
ותכנית חינוכית על הגביש (עברית):
https://youtu.be/H684Khlfnrw?long=yes
מהו סיפורו של יהלום הקוהינור?
כבר אלפי שנים שה"קוהינור" הוא ללא ספק היהלום הידוע ביותר בעולם. היהלום הזה נמצא במכרות גולקונדה העתיקים שבהודו.
פירוש שמו של קוהינור הוא "הר של אור". משקל היהלום הגולמי היה כ-1000 קראט. נהגו לומר עליו שמי שיחזיק אותו ישלוט בעולם כולו וזו ודאי הסיבה שמאבקים התנהלו עליו ושבמלחמות רבות הוא נלקח כשלל יקר וסמלי כל כך.
על היהלום הזה אמר הקיסר המונגולי באבור שהוא כל כך יקר עד שניתן יהיה בשווי שלו להאכיל את כל העולם במשך כמה ימים..
גם שאה ג'אהן, השליט שבנה את הטאג' מאהל, החזיק בקו הי נור. האגדה מספרת שכשבנו השתלט על הממלכה והכניסו לכלא, הוא הציב את הקוהינור בחלון מיוחד ואיפשר לאביו הכלוא להביט בהשתקפות הטאג' מאהל הנפלא שהוא בנה, אבל רק דרך היהלום ולא ישירות.
במהלך השנים עבר יהלום הקוהינור מהודו לאנגליה. זה קרה כשנקנה היהלום היקר והמבוקש כל כך עבור המלכה ויקטוריה. עד היום הוא משובץ בכתר של מלכת אנגליה.
הנה סרטון קצר על יהלום הקוהינור (עברית):
http://youtu.be/1mO8Iw_PeRo?t=38s
ומצגת וידאו על הקוהינור:
http://youtu.be/Wcs2HK2QHns
איך אבן הברקת יותר יקרה מיהלום?
אבן הבָּרֶקֶת (Emerald) היא אבן חן שהמחיר שלה כל כך גבוה שהיא יקרה אפילו יותר מיהלום.
הברקת היא אבן ירוקה שהגוון שלה כל כך מזוהה עימה שמשתמשים בשמות שלה, ברקת, אִזמרגד, אזמרלדה ואמרלד, לציון הגוון הירוק האופייני לה.
אבן הברקת נוצרה מהמינרל בריל, בצורת גביש, שחדירה של חומר בשם "כרום וונדיום" לתוכו גרמה לו להיצבע בירוק.
הנה אבן הברקת הגדולה ביותר בעולם, שנמצאה בקולומביה:
http://youtu.be/633fP8jrpB8?t=5s
ומכרות האמרלד בקולומביה, בהם מפיקים את אבן הברקת:
https://youtu.be/fy927AJBtXE
מהו "זהב השוטים" ולמה הוא שווה הון?
מהו חומר הקוורץ?
הקוורץ (Quartz) הוא חומר גבישי שמצוי לרוב בהרים. הקוורץ משמש בתעשיה לייצור של זכוכית, עדשות, אבני חן, מכשירי רדיו ושעונים מודרניים.
היוונים הקדמונים האמינו שגביש הקוורץ הוא קרח שהפך לאבן. הם כינו אותו "קריסטלוס". גם הרומאים סברו שהקוורץ הוא קרח קפוא, שכן הם מצאו אותו ליד הקרחונים שבהרי האלפים. תרמה לכך העובדה שבזמנים העתיקים נהגו רבים לצנן את ידיהם בכדורי קוורץ.
בימי קדם היה הקוורץ מהגבישים המסקרנים והמסתוריים ביותר. יכולתו של גביש הקוורץ לשבור את האור הנראה לספקטרום הצבעים, כמו המנסרה והקשת בענן, סיקרנה רבים ועם הזמן הולידה את מדע הקריסטלוגרפיה, מחקר הגבישים.
לקוורץ כיום שימושים שונים בתעשייה. במיוחד מוכרים בעולם שעוני הקוורץ, שנחשבים מדוייקים ופועלים היטב. זאת בזכות המנגנון המודרני שלהם ופעולתם, המבוססת על סוללה חשמלית. שעונים אוטומטיים אלו הפכו הם זולים מאד בהשוואה לשעונים מסוגים אחרים.
הנה הקוורץ:
http://youtu.be/SEDQZSFBco8
משתמשים בו גם ברפואה אלטרנטיבית (עברית):
http://youtu.be/EdWnhOhv-Ew?t=20s&end=1m08s
מבט מקרוב על קוורץ:
http://youtu.be/NCUNW2Uj-Ak
כך עובד שעון הקוורץ האוטומטי:
https://youtu.be/1pM6uD8nePo
וגביש קריסטל קוורץ ענקי שנמצא באדמה:
http://youtu.be/pA2IrQnIUmI
מהו הסוכר?
הסוכר (Sugar) הוא חומר גבישי ומתוק, נחשק עד כדי סוג של התמכרות, אך הוא בעצם שם למולקולות שנקראות פחמימות.
ישנם סוגים רבים של סוכרים בהמון מאכלים, כולל כאלה שאינם ממתקים או קינוחים. אבל מה גורם לנו לרצות כל כך את הסוכר?
הסוכר מפעיל את קולטני הטעם המתוק שבלשון ומשם נשלחים אותות עד לאזור בקליפת המוח האחראי על הטעם המתוק. הוא מפעיל את מערכת התגמול של המוח שגורמת לנו לרצות עוד מהמתוק הזה אבל גם לאובדן השליטה העצמית ותשוקה.
גם במעיים יש קולטני סוכר ששולחים למוח הודעות שגורמות לגוף לייצר עוד אינסולין, כדי לעמוד בתוספת הסוכר שהגוף קיבל.
גם הסוכר, כמו אלכוהול, ניקוטין והרואין, שולח דופמין להילוך יתר וגורם לנו לחפש עוד ממנו, אם כי הוא פחות ממכר מהם. אם רק מדי פעם נמתיק בפה - זה לגמרי בסדר, אבל אם נאכל באופן קבוע מזון לא מגוון ועתיר סוכר, הסוכר יתנהג קצת כמו סמים ויגרום להתמכרות מסוימת למזונות מתוקים.
למרות שהוא נראה כאבקה פשוטה, הסוכר הוא פלא בוטני שמקורו בצומח. הסוכר השולחני המוכר לנו הוא פחמימה המורכבת מגלוקוז ופרוקטוז ונקראת סוכרוז (Sucrose). ישנם סוגים רבים של סוכרים - בפירות, מאכלים, ממתקים, קינוחים וכדומה. רבים צורכים אותו בקפה ובתה ואין עוגת יום הולדת שלא תכלול סוכר בכמות מוגזמת. על כל אלה קראו בתגית "סוכר".
#תולדות הסוכר
לסוכר היסטוריה עשירה. במהלכה הפך החומר המתוק והטבעי שהוא, מסחורה יקרה לאחד המרכיבים הנפוצים ביותר בתזונה המערבית.
דרכו אל התזונה האנושית החלה לפני אלפי שנים באזור דרום-מזרח אסיה, בעיקר בנגל, שם גידלו אנשים קנה סוכר (Saccharum officinarum) כצמח מאכל, לפני שהתפשט לאזורים כמו פפואה גינאה החדשה. המיצוי של קנה הסוכר — המיץ המתוק שנמצא בגבעול — היה בתחילה לעיסה פשוטה, הרחק מהגרגרים הלבנים שאנחנו מכירים היום.
המהפכה האמיתית התחילה בהודו העתיקה, שם פיתחו תהליך להפיכת מיץ קנה הסוכר לגרגרים מוצקים. הידע הזה נדד עם הסוחרים לפרס ומשם לאימפריה הערבית שהפכה את הסוכר למצרך יוקרתי. באירופה של ימי הביניים, סוכר היה כה יקר שרק אצילים יכלו להרשות לעצמם להשתמש בו, והוא הוצג בארוחות מפוארות כסמל סטטוס.
הכל השתנה בעקבות מסעות קולומבוס. הסוכר החל להיות מיוצר בהמוניו במטעים ענקיים בעולם החדש, בעיקר באיים הקריביים, תוך שימוש בעבודת עבדים. זהו פרק אפל בהיסטוריה של הסוכר — המתיקות שנהנו ממנה האירופאים הגיעה במחיר נורא של סבל אנושי.
#תזונתית
מבחינה תזונתית, סוכר הוא מקור לקלוריות ריקות — אנרגיה ללא ערכים תזונתיים נוספים. הגוף מפרק אותו במהירות, מה שגורם לעלייה חדה ברמות הסוכר בדם ואחריה לירידה מהירה. המחקר העכשווי מצביע על קשר בין צריכת סוכר מוגזמת לבין השמנה, סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, בעיות שיניים ואפילו דלקות כרוניות.
#התמכרות
השאלה אם סוכר ממכר נותרה שנויה במחלוקת בקהילה המדעית. מחקרים במכרסמים הראו דפוסי התנהגות דומים לאלו שנראים בהתמכרות לסמים. החיות הראו העדפה עזה לסוכר, חיפשו אותו בצורה אובססיבית והראו תסמיני גמילה כשהוא נלקח מהן.
אצל בני אדם, רבים מדווחים על "תשוקה" לסוכר ועל קושי להפסיק לצרוך אותו. חשוב לציין שמבחינה רפואית-קלינית, סוכר אינו מוגדר כחומר ממכר בספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM-5).
הנוירוביולוג ד"ר ניקול אווינה (Nicole Avena) מאוניברסיטת מאונט סיני בניו יורק הסבירה שצריכת סוכר משחררת דופמין במוח באופן דומה לסמים, אם כי בעוצמה נמוכה יותר. עם זאת, חוקרים אחרים טוענים שהדמיון בין התגובה לסוכר לבין התמכרות אמיתית הוא שטחי וההשפעות שלו על המוח הן חלשות מדי מכדי לעמוד בקריטריונים הרפואיים של התמכרות.
כיום, האמריקאי הממוצע צורך כ-22 כפיות של סוכרים מוספים מדי יום, שזה פי 4 מההמלצה של ארגון הבריאות העולמי. הסוכר מסתתר בכל מקום: ממשקאות קלים, דרך ארוחות של רשתות מזון מהיר ועד לרטבים לסלט ולחם. יצרני המזון גילו שהוספת סוכר מגבירה את הקניות החוזרות של המוצרים שלהם, ועובדה זו מעוררת שאלות רבות על סחר הוגן ואחריות תאגידית.
אז האם הסוכר הוא האויב? כמו רבים מיחסי האנושות עם המזון, התשובה מורכבת. סוכר בכמויות מתונות, כחלק מתזונה מאוזנת, אינו בהכרח מזיק. הבעיה מתחילה כשהוא הופך למרכיב דומיננטי בתפריט היומי — תופעה שהפכה נפוצה מדי בעידן המזון המתועש.
כך הסוכר משפיע על המוח (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
הסוכר מסתתר במקומות לא צפויים (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
האם הסוכר הוא הצרה הבריאותית של העולם השבע:
https://youtu.be/o6W-wKrb4t0
מפת הטעמים שזיהתה, מעט אחרת ממה שחושבים, את אזורי הטעם שעל לשוננו (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
בעיות הבריאות שבסוכר:
https://youtu.be/EFlnlGx0B5U
וסרט תיעודי שחושף את הסכנות שיש בסוכר המתוק כל כך:
https://youtu.be/K3ksKkCOgTw?long=yes
איך נוצרת מערת קריסטלים כמו שיש בצ'יוואווה במקסיקו?
בצ'יוואווה שבמקסיקו ישנה מערת קריסטלים מדהימה שנקראת "מערת הקריסטלים" (Cave of the Crystals), או בעברית "מערת הגבישים".
המערה הזו מיוחדת במראה הבלתי נתפס שבתוכה, המציע חלל ענקי של גבישי ענק מרהיבים כל כך שקשה להאמין שהם אמיתיים.
המערה הזו היא חלק ממכרה שנמצא 300 מטרים מתחת לפני האדמה בנאיקה, במדינת צ'יוואווה שבמקסיקו. כן, זו אותה מדינה שעל שמה נקראים כלבי הצ'יוואווה המיוחדים.
באולם המרכזי של מערת הקריסטלים יש גבישי סלניט ענקיים, כנראה הגבישים הטבעיים הכי גדולים שנמצאו בכדור הארץ. אורכו של הגביש הגדול ביותר במערה הוא 11 מטר!
ב-58 מעלות, החום במערה הוא גבוה מאד ולכן לחוקרים קשה מאד לשהות בה לשם מחקר למשך יותר מ-10 דקות. המבקרים כאן, לעומתם, מבקרים בליווי מדריכים המוליכים אותם בהליכה המאתגרת שבין הגבישים הענקיים, גם כדי שלא להיפגע מהם ובעיקר - על מנת שלא לפגוע באותם גבישים נדירים ומיוחדים כל כך.
הנה סיפורה של מערת הקריסטלים המדהימה של צ'יוואווה:
https://youtu.be/jb1bL8xTqAs
מראות מהמערה של גבישי ענק מיוחדים:
http://youtu.be/jEU9ltjVwcs
התפעלות המבקרים מהמערה המיוחדת הזו:
https://youtu.be/HeiMfLmJtzk
איך חצבו אבני כורכר בימי קדם?
חציבת אבני כורכר לבנייה במחצבות הקדומות הייתה מיומנות מרתקת ושימושית, במיוחד בבניית ערים לחופי הים התיכון. החופים הללו היו אזורים עתירי סלע כורכר.
במשך אלפי שנים הפכו אזורים אלה למחצבות כורכר, כשהכורכר משמש במהלך אותם ימים כאבן בניין. למעשה מחצבות הכורכר הן דיונות חול שנוצרו מהתאבנות באמצעות חומר שהוא סוג של גיר. מאותן מחצבות חצבו החוצבים של תרבויות עתיקות, כשאבני הכורכר הללו משמשות לבניית ערים וישובים שלמים בסביבת המחצבה (ליתר דיוק חצבו בסביבות כל עיר, בכדי להשיג אבני בניין לבנייתה).
על מנת להפריד אבנים מהסלע הגדול, נהגו החוצבים לנעוץ יתדות עץ בחריצים שחצבו באבן. השיטה ליצור בקע בחריצים הייתה חכמה מאוד והתבססה על תכונות החומר, כמו שלמדו בני התקופה מהמחקר של תקופתם. הם שמו לב שעץ מתרחב כשהוא רטוב. לכן החוצבים נהגו להרטיב את היתדות שנדחפו לחריצים. היתדות הללו תפחו ויצרו לחץ רב על האבן, שממש עקר את האבן החצובה מסלע המחצבה.
כך פעלו חוצבי הכורכר העתיקים:
https://youtu.be/hFWlsEPG-bc
סוגי האבנים היוצאות ממחצבות כורכר:
https://youtu.be/ZhpoPEdw91w
ההגנה הבריאותית של כורי כורכר בימינו:
https://youtu.be/e7rpW00mxiw
סיתות אבני הכורכר לבנייה:
https://youtu.be/RXu4hvWyUbk?si=VhDMLtcCf4WI1PzC
יש מחצבות כורכר עם אגמים קטנים בתוכם:
https://youtu.be/MReRCvqD4wI
איך חוצבים שיש?
השיש (Marble) הוא סלע גבישי שמשמש לבני האדם כבר אלפי שנים לבנייה, פיסול ועוד.
חציבת השיש הטבעי היא מלאכה מאד מורכבת ומדויקת. כדי לחתוך את השיש בצורה חלקה וללא נזקים לאבן העדינה משתמשים בכבלי יהלום, שרק הם מסוגלים לחצוב את השיש ללא נזק. כמובן שהיהלום שממנו עשויים הכבלים הינו מלאכותי, אבל הוא כה קשה עד שהוא מבצע את העבודה.
מכרות השיש באיטליה הם מהידועים בעולם ובהם מתבצע החיתוך של האבן בצורה מושלמת. אך יש מכרות נהדרים גם בהודו, בברזיל ובמדינות נוספות.
החוצבים המומחים מחוררים את השיש ומשלשלים לתוכו את כבלי היהלומים. משיכה של הכבלים במנוע בעל 50 כוחות סוס, מנוע חזק מאד, העושה את עבודת החיתוך היטב.
אחר כך מטים את גוש השיש הענקי ומפילים אותו על שכבת עפר. משם הדרך קצרה להרמה שלו אל המשאית שתיקח אותו למפעל השיש. שם הוא ייחתך לפרוסות, אותם לוחות שיש שיגיעו למטבחים, לקירות בנייני היוקרה ולרצפות ההיכלות ומלונות הפאר בעולם כולו.
אבני השיש הנחשבות ביותר בעולם מגיעות מאיטליה ובמיוחד ממחצבות השיש שבסביבת קררה. השיש האיטלקי נשלח משם לכל העולם והוא מבוקש מאוד.
כך פועלות מחצבות שיש:
https://youtu.be/KVuCjH8jdbw
כל התהליך - מחציבת השיש ועד ללוחות שיוצאים למכירה:
https://youtu.be/qG8mwN44Io4
וכך מעבדים ופורסים את השיש במפעל:
http://youtu.be/59RVcFPXN_g
גְבִישִׁים, או קריסטלים (Crystals), הם מינרלים רבים בצורות גאומטריות שונות שניתן למצוא בטבע. גושי סלע שונים הם בעצם תוצאה של החיבור בין מיליוני גבישים זעירים.
הגבישים מתאפיינים בשטחים חלקים, עם קצוות ישרים ופינות סימטריות.
רובנו מכירים גבישים בתור אבני חן צבעוניות ומבריקות ולרוב יפות במיוחד. מרבית האבנים היקרות בטבע, כמו אבני יהלום, ספיר, ברקת ואופל, הן למעשה גבישי מינרלים.
כדאי לדעת שגבישים משמשים גם למאכל. המלח והסוכר הם הגבישים הכי מוכרים שעולים על שולחננו.
בכימיה שלו, הגביש הוא חומר מוצק שמורכב מאטומים, מולקולות או יונים, המסודרים בתבנית שחוזרת על עצמה ב-3 ממדים. אבני הבניין של מוצקים שונים ובמיוחד של מתכות, מרביתן בנויות מגבישים.
הצורה המרהיבה של הגבישים נובעת מכך שאטומים של יסודות שונים בטבע מסתדרים בגבישים בזוויות שונות. גבישי ברזל למשל, נערכים בזווית ישרה. גבישי צורן לעומתם, מסודרים בזווית ישרה אך נטוייה באלכסונים. גם המלח הוא גביש ומבט במיקרוסקופ מראה שגבישי המלח השולחני שלנו מזכירים קוביות קטנות. גבישי הזירקון, לעומתם, המשמשים ליצירת תכשיטים, מזכירים בצורתם הטבעית פירמידות.
יופיים של הגבישים השפיע מאד על האמנות ועל העיצוב המודרניים. מבנים רבים, פסלים ויצירות אמנות משתמשים באסתטיקה של הגבישים למרקמים ותבניות עיצוביות מדהימים.
ואכן, בנוסף לגבישים הטבעיים, חלק גדול מהגבישים בימינו מיוצרים באופן מלאכותי, בתהליכים כימיים בתעשייה.
הכירו מגוון של גבישים בתגית "גבישים".
כך נוצרים הגבישים בטבע (מתורגם):
https://youtu.be/PgSRAsgrKmg
התגבשות של גבישים שונים תחת מיקרוסקופ:
https://youtu.be/SsvJtKNrsj8
גבישים במיקרוסקופ כשהם מוארים צבעים:
https://youtu.be/bxGrI9KW1eo
הסיבה לאהבה שלנו לגבישים (עברית):
http://youtu.be/c9qjLl7mXsQ
מערה במקסיקו שיש בה גבישי ענק מדהימים ביופיים, שנוצרו בטמפרטורה ולחות גבוהים במיוחד:
http://youtu.be/wQSk179D-xY
סרט תיעודי על הגבישים הללו:
https://youtu.be/w0ztlIAYTCU?long=yes
ותכנית חינוכית על הגביש (עברית):
https://youtu.be/H684Khlfnrw?long=yes
כבר אלפי שנים שה"קוהינור" הוא ללא ספק היהלום הידוע ביותר בעולם. היהלום הזה נמצא במכרות גולקונדה העתיקים שבהודו.
פירוש שמו של קוהינור הוא "הר של אור". משקל היהלום הגולמי היה כ-1000 קראט. נהגו לומר עליו שמי שיחזיק אותו ישלוט בעולם כולו וזו ודאי הסיבה שמאבקים התנהלו עליו ושבמלחמות רבות הוא נלקח כשלל יקר וסמלי כל כך.
על היהלום הזה אמר הקיסר המונגולי באבור שהוא כל כך יקר עד שניתן יהיה בשווי שלו להאכיל את כל העולם במשך כמה ימים..
גם שאה ג'אהן, השליט שבנה את הטאג' מאהל, החזיק בקו הי נור. האגדה מספרת שכשבנו השתלט על הממלכה והכניסו לכלא, הוא הציב את הקוהינור בחלון מיוחד ואיפשר לאביו הכלוא להביט בהשתקפות הטאג' מאהל הנפלא שהוא בנה, אבל רק דרך היהלום ולא ישירות.
במהלך השנים עבר יהלום הקוהינור מהודו לאנגליה. זה קרה כשנקנה היהלום היקר והמבוקש כל כך עבור המלכה ויקטוריה. עד היום הוא משובץ בכתר של מלכת אנגליה.
הנה סרטון קצר על יהלום הקוהינור (עברית):
http://youtu.be/1mO8Iw_PeRo?t=38s
ומצגת וידאו על הקוהינור:
http://youtu.be/Wcs2HK2QHns
אבן הבָּרֶקֶת (Emerald) היא אבן חן שהמחיר שלה כל כך גבוה שהיא יקרה אפילו יותר מיהלום.
הברקת היא אבן ירוקה שהגוון שלה כל כך מזוהה עימה שמשתמשים בשמות שלה, ברקת, אִזמרגד, אזמרלדה ואמרלד, לציון הגוון הירוק האופייני לה.
אבן הברקת נוצרה מהמינרל בריל, בצורת גביש, שחדירה של חומר בשם "כרום וונדיום" לתוכו גרמה לו להיצבע בירוק.
הנה אבן הברקת הגדולה ביותר בעולם, שנמצאה בקולומביה:
http://youtu.be/633fP8jrpB8?t=5s
ומכרות האמרלד בקולומביה, בהם מפיקים את אבן הברקת:
https://youtu.be/fy927AJBtXE
מהו המינרל שנקרא בעבר "זהב השוטים"?
המינרל פיריט (Pyrite) יוצר גבישים מרובעים להפליא, שנראים כמו יצירת אמנות מודרנית. גבישי הפיריט כה מרשימים שהם כונו בעבר "זהב השוטים". האגדה מספרת שמחפשי זהב נהגו להתבלבל וחשבו שגילו זהב, כשהתגלתה האבן. זוהי אבן מתכתית זהובה, המתגבשת לעיתים לכדורים או קוביות או נראית פשוט כגוש ללא צורה מוגדרת.
יש הרואים בה את אבן האשליות. אחרים רואים בה אבן שמעניקה לנושאים אותה הגנה מאנרגיות שליליות סביבם.
מקור השם פיריט הוא מיוונית שבה הפירוש שלו "אש" בשל הגיצים שגורם חיכוך הפיריט בפלדה או "האבן שיוצרת אש", על שום מראה הניצוצות הזהובים שלה.
כיום משתמשים בפיריט בעיקר בתעשייה. בנוסף, במחקר שפרסמה ב-2011 אוניברסיטת אורגון בארצות הברית, התגלה ש"זהב השוטים" עשוי להיות שווה זהב בסוף. זאת בזכות העובדה שהוא בעל יכולת נהדרת לקליטת אנרגיה סולארית ובעצם לייצור של חשמל. עובדה זו עתידה להעלות משמעותית את יעילות התאים הפוטו-וולטאים, שבקולטי השמש לייצור חשמל, אם הפיריט יחליף את החומרים הנפוצים בהם.
הנה "זהב השוטים" - גבישי הפיריט:
http://youtu.be/7bMYEtOHe9M
כך מבדילים בין פיריט לזהב:
http://youtu.be/TQ2DFMmIMR0
וכך בנוי הגביש שלו:
http://youtu.be/c74LrNz9Khc
המינרל פיריט (Pyrite) יוצר גבישים מרובעים להפליא, שנראים כמו יצירת אמנות מודרנית. גבישי הפיריט כה מרשימים שהם כונו בעבר "זהב השוטים". האגדה מספרת שמחפשי זהב נהגו להתבלבל וחשבו שגילו זהב, כשהתגלתה האבן. זוהי אבן מתכתית זהובה, המתגבשת לעיתים לכדורים או קוביות או נראית פשוט כגוש ללא צורה מוגדרת.
יש הרואים בה את אבן האשליות. אחרים רואים בה אבן שמעניקה לנושאים אותה הגנה מאנרגיות שליליות סביבם.
מקור השם פיריט הוא מיוונית שבה הפירוש שלו "אש" בשל הגיצים שגורם חיכוך הפיריט בפלדה או "האבן שיוצרת אש", על שום מראה הניצוצות הזהובים שלה.
כיום משתמשים בפיריט בעיקר בתעשייה. בנוסף, במחקר שפרסמה ב-2011 אוניברסיטת אורגון בארצות הברית, התגלה ש"זהב השוטים" עשוי להיות שווה זהב בסוף. זאת בזכות העובדה שהוא בעל יכולת נהדרת לקליטת אנרגיה סולארית ובעצם לייצור של חשמל. עובדה זו עתידה להעלות משמעותית את יעילות התאים הפוטו-וולטאים, שבקולטי השמש לייצור חשמל, אם הפיריט יחליף את החומרים הנפוצים בהם.
הנה "זהב השוטים" - גבישי הפיריט:
http://youtu.be/7bMYEtOHe9M
כך מבדילים בין פיריט לזהב:
http://youtu.be/TQ2DFMmIMR0
וכך בנוי הגביש שלו:
http://youtu.be/c74LrNz9Khc
גבישים
הקוורץ (Quartz) הוא חומר גבישי שמצוי לרוב בהרים. הקוורץ משמש בתעשיה לייצור של זכוכית, עדשות, אבני חן, מכשירי רדיו ושעונים מודרניים.
היוונים הקדמונים האמינו שגביש הקוורץ הוא קרח שהפך לאבן. הם כינו אותו "קריסטלוס". גם הרומאים סברו שהקוורץ הוא קרח קפוא, שכן הם מצאו אותו ליד הקרחונים שבהרי האלפים. תרמה לכך העובדה שבזמנים העתיקים נהגו רבים לצנן את ידיהם בכדורי קוורץ.
בימי קדם היה הקוורץ מהגבישים המסקרנים והמסתוריים ביותר. יכולתו של גביש הקוורץ לשבור את האור הנראה לספקטרום הצבעים, כמו המנסרה והקשת בענן, סיקרנה רבים ועם הזמן הולידה את מדע הקריסטלוגרפיה, מחקר הגבישים.
לקוורץ כיום שימושים שונים בתעשייה. במיוחד מוכרים בעולם שעוני הקוורץ, שנחשבים מדוייקים ופועלים היטב. זאת בזכות המנגנון המודרני שלהם ופעולתם, המבוססת על סוללה חשמלית. שעונים אוטומטיים אלו הפכו הם זולים מאד בהשוואה לשעונים מסוגים אחרים.
הנה הקוורץ:
http://youtu.be/SEDQZSFBco8
משתמשים בו גם ברפואה אלטרנטיבית (עברית):
http://youtu.be/EdWnhOhv-Ew?t=20s&end=1m08s
מבט מקרוב על קוורץ:
http://youtu.be/NCUNW2Uj-Ak
כך עובד שעון הקוורץ האוטומטי:
https://youtu.be/1pM6uD8nePo
וגביש קריסטל קוורץ ענקי שנמצא באדמה:
http://youtu.be/pA2IrQnIUmI
הסוכר (Sugar) הוא חומר גבישי ומתוק, נחשק עד כדי סוג של התמכרות, אך הוא בעצם שם למולקולות שנקראות פחמימות.
ישנם סוגים רבים של סוכרים בהמון מאכלים, כולל כאלה שאינם ממתקים או קינוחים. אבל מה גורם לנו לרצות כל כך את הסוכר?
הסוכר מפעיל את קולטני הטעם המתוק שבלשון ומשם נשלחים אותות עד לאזור בקליפת המוח האחראי על הטעם המתוק. הוא מפעיל את מערכת התגמול של המוח שגורמת לנו לרצות עוד מהמתוק הזה אבל גם לאובדן השליטה העצמית ותשוקה.
גם במעיים יש קולטני סוכר ששולחים למוח הודעות שגורמות לגוף לייצר עוד אינסולין, כדי לעמוד בתוספת הסוכר שהגוף קיבל.
גם הסוכר, כמו אלכוהול, ניקוטין והרואין, שולח דופמין להילוך יתר וגורם לנו לחפש עוד ממנו, אם כי הוא פחות ממכר מהם. אם רק מדי פעם נמתיק בפה - זה לגמרי בסדר, אבל אם נאכל באופן קבוע מזון לא מגוון ועתיר סוכר, הסוכר יתנהג קצת כמו סמים ויגרום להתמכרות מסוימת למזונות מתוקים.
למרות שהוא נראה כאבקה פשוטה, הסוכר הוא פלא בוטני שמקורו בצומח. הסוכר השולחני המוכר לנו הוא פחמימה המורכבת מגלוקוז ופרוקטוז ונקראת סוכרוז (Sucrose). ישנם סוגים רבים של סוכרים - בפירות, מאכלים, ממתקים, קינוחים וכדומה. רבים צורכים אותו בקפה ובתה ואין עוגת יום הולדת שלא תכלול סוכר בכמות מוגזמת. על כל אלה קראו בתגית "סוכר".
#תולדות הסוכר
לסוכר היסטוריה עשירה. במהלכה הפך החומר המתוק והטבעי שהוא, מסחורה יקרה לאחד המרכיבים הנפוצים ביותר בתזונה המערבית.
דרכו אל התזונה האנושית החלה לפני אלפי שנים באזור דרום-מזרח אסיה, בעיקר בנגל, שם גידלו אנשים קנה סוכר (Saccharum officinarum) כצמח מאכל, לפני שהתפשט לאזורים כמו פפואה גינאה החדשה. המיצוי של קנה הסוכר — המיץ המתוק שנמצא בגבעול — היה בתחילה לעיסה פשוטה, הרחק מהגרגרים הלבנים שאנחנו מכירים היום.
המהפכה האמיתית התחילה בהודו העתיקה, שם פיתחו תהליך להפיכת מיץ קנה הסוכר לגרגרים מוצקים. הידע הזה נדד עם הסוחרים לפרס ומשם לאימפריה הערבית שהפכה את הסוכר למצרך יוקרתי. באירופה של ימי הביניים, סוכר היה כה יקר שרק אצילים יכלו להרשות לעצמם להשתמש בו, והוא הוצג בארוחות מפוארות כסמל סטטוס.
הכל השתנה בעקבות מסעות קולומבוס. הסוכר החל להיות מיוצר בהמוניו במטעים ענקיים בעולם החדש, בעיקר באיים הקריביים, תוך שימוש בעבודת עבדים. זהו פרק אפל בהיסטוריה של הסוכר — המתיקות שנהנו ממנה האירופאים הגיעה במחיר נורא של סבל אנושי.
#תזונתית
מבחינה תזונתית, סוכר הוא מקור לקלוריות ריקות — אנרגיה ללא ערכים תזונתיים נוספים. הגוף מפרק אותו במהירות, מה שגורם לעלייה חדה ברמות הסוכר בדם ואחריה לירידה מהירה. המחקר העכשווי מצביע על קשר בין צריכת סוכר מוגזמת לבין השמנה, סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, בעיות שיניים ואפילו דלקות כרוניות.
#התמכרות
השאלה אם סוכר ממכר נותרה שנויה במחלוקת בקהילה המדעית. מחקרים במכרסמים הראו דפוסי התנהגות דומים לאלו שנראים בהתמכרות לסמים. החיות הראו העדפה עזה לסוכר, חיפשו אותו בצורה אובססיבית והראו תסמיני גמילה כשהוא נלקח מהן.
אצל בני אדם, רבים מדווחים על "תשוקה" לסוכר ועל קושי להפסיק לצרוך אותו. חשוב לציין שמבחינה רפואית-קלינית, סוכר אינו מוגדר כחומר ממכר בספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM-5).
הנוירוביולוג ד"ר ניקול אווינה (Nicole Avena) מאוניברסיטת מאונט סיני בניו יורק הסבירה שצריכת סוכר משחררת דופמין במוח באופן דומה לסמים, אם כי בעוצמה נמוכה יותר. עם זאת, חוקרים אחרים טוענים שהדמיון בין התגובה לסוכר לבין התמכרות אמיתית הוא שטחי וההשפעות שלו על המוח הן חלשות מדי מכדי לעמוד בקריטריונים הרפואיים של התמכרות.
כיום, האמריקאי הממוצע צורך כ-22 כפיות של סוכרים מוספים מדי יום, שזה פי 4 מההמלצה של ארגון הבריאות העולמי. הסוכר מסתתר בכל מקום: ממשקאות קלים, דרך ארוחות של רשתות מזון מהיר ועד לרטבים לסלט ולחם. יצרני המזון גילו שהוספת סוכר מגבירה את הקניות החוזרות של המוצרים שלהם, ועובדה זו מעוררת שאלות רבות על סחר הוגן ואחריות תאגידית.
אז האם הסוכר הוא האויב? כמו רבים מיחסי האנושות עם המזון, התשובה מורכבת. סוכר בכמויות מתונות, כחלק מתזונה מאוזנת, אינו בהכרח מזיק. הבעיה מתחילה כשהוא הופך למרכיב דומיננטי בתפריט היומי — תופעה שהפכה נפוצה מדי בעידן המזון המתועש.
כך הסוכר משפיע על המוח (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
הסוכר מסתתר במקומות לא צפויים (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
האם הסוכר הוא הצרה הבריאותית של העולם השבע:
https://youtu.be/o6W-wKrb4t0
מפת הטעמים שזיהתה, מעט אחרת ממה שחושבים, את אזורי הטעם שעל לשוננו (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
בעיות הבריאות שבסוכר:
https://youtu.be/EFlnlGx0B5U
וסרט תיעודי שחושף את הסכנות שיש בסוכר המתוק כל כך:
https://youtu.be/K3ksKkCOgTw?long=yes
בצ'יוואווה שבמקסיקו ישנה מערת קריסטלים מדהימה שנקראת "מערת הקריסטלים" (Cave of the Crystals), או בעברית "מערת הגבישים".
המערה הזו מיוחדת במראה הבלתי נתפס שבתוכה, המציע חלל ענקי של גבישי ענק מרהיבים כל כך שקשה להאמין שהם אמיתיים.
המערה הזו היא חלק ממכרה שנמצא 300 מטרים מתחת לפני האדמה בנאיקה, במדינת צ'יוואווה שבמקסיקו. כן, זו אותה מדינה שעל שמה נקראים כלבי הצ'יוואווה המיוחדים.
באולם המרכזי של מערת הקריסטלים יש גבישי סלניט ענקיים, כנראה הגבישים הטבעיים הכי גדולים שנמצאו בכדור הארץ. אורכו של הגביש הגדול ביותר במערה הוא 11 מטר!
ב-58 מעלות, החום במערה הוא גבוה מאד ולכן לחוקרים קשה מאד לשהות בה לשם מחקר למשך יותר מ-10 דקות. המבקרים כאן, לעומתם, מבקרים בליווי מדריכים המוליכים אותם בהליכה המאתגרת שבין הגבישים הענקיים, גם כדי שלא להיפגע מהם ובעיקר - על מנת שלא לפגוע באותם גבישים נדירים ומיוחדים כל כך.
הנה סיפורה של מערת הקריסטלים המדהימה של צ'יוואווה:
https://youtu.be/jb1bL8xTqAs
מראות מהמערה של גבישי ענק מיוחדים:
http://youtu.be/jEU9ltjVwcs
התפעלות המבקרים מהמערה המיוחדת הזו:
https://youtu.be/HeiMfLmJtzk
חציבת אבני כורכר לבנייה במחצבות הקדומות הייתה מיומנות מרתקת ושימושית, במיוחד בבניית ערים לחופי הים התיכון. החופים הללו היו אזורים עתירי סלע כורכר.
במשך אלפי שנים הפכו אזורים אלה למחצבות כורכר, כשהכורכר משמש במהלך אותם ימים כאבן בניין. למעשה מחצבות הכורכר הן דיונות חול שנוצרו מהתאבנות באמצעות חומר שהוא סוג של גיר. מאותן מחצבות חצבו החוצבים של תרבויות עתיקות, כשאבני הכורכר הללו משמשות לבניית ערים וישובים שלמים בסביבת המחצבה (ליתר דיוק חצבו בסביבות כל עיר, בכדי להשיג אבני בניין לבנייתה).
על מנת להפריד אבנים מהסלע הגדול, נהגו החוצבים לנעוץ יתדות עץ בחריצים שחצבו באבן. השיטה ליצור בקע בחריצים הייתה חכמה מאוד והתבססה על תכונות החומר, כמו שלמדו בני התקופה מהמחקר של תקופתם. הם שמו לב שעץ מתרחב כשהוא רטוב. לכן החוצבים נהגו להרטיב את היתדות שנדחפו לחריצים. היתדות הללו תפחו ויצרו לחץ רב על האבן, שממש עקר את האבן החצובה מסלע המחצבה.
כך פעלו חוצבי הכורכר העתיקים:
https://youtu.be/hFWlsEPG-bc
סוגי האבנים היוצאות ממחצבות כורכר:
https://youtu.be/ZhpoPEdw91w
ההגנה הבריאותית של כורי כורכר בימינו:
https://youtu.be/e7rpW00mxiw
סיתות אבני הכורכר לבנייה:
https://youtu.be/RXu4hvWyUbk?si=VhDMLtcCf4WI1PzC
יש מחצבות כורכר עם אגמים קטנים בתוכם:
https://youtu.be/MReRCvqD4wI
השיש (Marble) הוא סלע גבישי שמשמש לבני האדם כבר אלפי שנים לבנייה, פיסול ועוד.
חציבת השיש הטבעי היא מלאכה מאד מורכבת ומדויקת. כדי לחתוך את השיש בצורה חלקה וללא נזקים לאבן העדינה משתמשים בכבלי יהלום, שרק הם מסוגלים לחצוב את השיש ללא נזק. כמובן שהיהלום שממנו עשויים הכבלים הינו מלאכותי, אבל הוא כה קשה עד שהוא מבצע את העבודה.
מכרות השיש באיטליה הם מהידועים בעולם ובהם מתבצע החיתוך של האבן בצורה מושלמת. אך יש מכרות נהדרים גם בהודו, בברזיל ובמדינות נוספות.
החוצבים המומחים מחוררים את השיש ומשלשלים לתוכו את כבלי היהלומים. משיכה של הכבלים במנוע בעל 50 כוחות סוס, מנוע חזק מאד, העושה את עבודת החיתוך היטב.
אחר כך מטים את גוש השיש הענקי ומפילים אותו על שכבת עפר. משם הדרך קצרה להרמה שלו אל המשאית שתיקח אותו למפעל השיש. שם הוא ייחתך לפרוסות, אותם לוחות שיש שיגיעו למטבחים, לקירות בנייני היוקרה ולרצפות ההיכלות ומלונות הפאר בעולם כולו.
אבני השיש הנחשבות ביותר בעולם מגיעות מאיטליה ובמיוחד ממחצבות השיש שבסביבת קררה. השיש האיטלקי נשלח משם לכל העולם והוא מבוקש מאוד.
כך פועלות מחצבות שיש:
https://youtu.be/KVuCjH8jdbw
כל התהליך - מחציבת השיש ועד ללוחות שיוצאים למכירה:
https://youtu.be/qG8mwN44Io4
וכך מעבדים ופורסים את השיש במפעל:
http://youtu.be/59RVcFPXN_g
מהו היהלום הגדול ביותר שיש?
אם בכדור הארץ יש יהלומים גדולים שמשקלם נמדד במאות קראטים, הרי שמדענים גילו כוכב שהליבה שלו עשויה מיהלום עצום, במשקל של 10 מיליארד טריליון טריליונים של קראט!
מדובר בננס לבן שנמצא בקבוצת הכוכבים קנטאור. המדענים כינו אותו "לוסי", על שם השיר המפורסם של להקת החיפושיות "לוסי בשמי היהלומים"..
אגב, אם מישהו חושב לטוס ולחצוב את היהלום של לוסי, כדאי שיתחיל לבנות חללית מהירה ביותר - הכוכב הננס הזה נמצא במרחק של 50 שנות אור מאיתנו..
הנה סרטון על הננס הלבן שהוא יהלום:
http://youtu.be/6uTlygM7c-s
ומסתבר שהוא אינו היחיד שהאסטרונומים גילו:
http://youtu.be/3-hDNq7IjSk
אם בכדור הארץ יש יהלומים גדולים שמשקלם נמדד במאות קראטים, הרי שמדענים גילו כוכב שהליבה שלו עשויה מיהלום עצום, במשקל של 10 מיליארד טריליון טריליונים של קראט!
מדובר בננס לבן שנמצא בקבוצת הכוכבים קנטאור. המדענים כינו אותו "לוסי", על שם השיר המפורסם של להקת החיפושיות "לוסי בשמי היהלומים"..
אגב, אם מישהו חושב לטוס ולחצוב את היהלום של לוסי, כדאי שיתחיל לבנות חללית מהירה ביותר - הכוכב הננס הזה נמצא במרחק של 50 שנות אור מאיתנו..
הנה סרטון על הננס הלבן שהוא יהלום:
http://youtu.be/6uTlygM7c-s
ומסתבר שהוא אינו היחיד שהאסטרונומים גילו:
http://youtu.be/3-hDNq7IjSk
מהי אבן האחלמה?
אחלמה (Amethyst), או האמטיסט, היא אבן סגולה ויפה, מינרל בעל גבישים גדולים ממשפחת הקוורץ. היא גדלה במושבות גבישיות שבגושי סלע ובכדורי אבן מסוג "גאודות".
כבר בעת העתיקה היא הייתה אבן חן מבוקשת ויקרה. ממצאים ארכיאולוגיים מצאו אותה בשלל תרבויות, ממצרים העתיקה שבה שימשה בחפצי נוי ותכשיטים ועד לאיי אנגליה שבה נמצאו חרוזי אחלמה בקברים עתיקים.
"אחלמה" הוא שמה המקראי של האבן המיוחדת והידועה מזמנים קדומים מאד. היא הייתה אחת משנים עשר אבני החושן של הכהן הגדול בבית המקדש, האבן השלישית בטור השלישי. העברים האמינו שיש לה סגולות רפואיות. מכאן גם השם העברי "אחלמה".
בימי קדם נהגו לייחס לאבן האחלמה יכולות מיוחדות וסגולות רפואיות. ביוון העתיקה נפוצה האמונה כי האחלמה מגינה מפני שכרות וברומא נהגו אצילים לענוד אבן אחלמה על צווארם ולעיתים גם שתו מגביעי אחלמה, מתוך האמונה כי הם מוגנים משכרות בעזרתה. שמה הלועזי של האבן מגיע מיוונית עתיקה, שבה "א" הוא "לא" ו"מתוסטוס" פירושו שיכור, מורעל (אגב, "מסטול" בערבית וכיום גם בסלנג עברי, הוא שיבוש של המילה היוונית הזו). בימי הביניים, האירופאים האמינו כי לאחלמה יש יכולת לרפא את הגוף ולהרגיע כעס וחרדה. מאוחר יותר, בימי הרנסנס כתב, לאונרדו דה וינצ'י כי האחלמה מנקה את הראש ומחדדת את המחשבה וברפואה הסינית המסורתית משתמשים בה להקלה על כאבים פיזיים ולהפגת מתחים נפשיים.
הנה אבן האחלמה:
http://youtu.be/4HG_8vQMlLQ
וכך מחפשים את אבני האחלמה באוסטרליה:
http://youtu.be/ffs4ABGcZ40
אחלמה (Amethyst), או האמטיסט, היא אבן סגולה ויפה, מינרל בעל גבישים גדולים ממשפחת הקוורץ. היא גדלה במושבות גבישיות שבגושי סלע ובכדורי אבן מסוג "גאודות".
כבר בעת העתיקה היא הייתה אבן חן מבוקשת ויקרה. ממצאים ארכיאולוגיים מצאו אותה בשלל תרבויות, ממצרים העתיקה שבה שימשה בחפצי נוי ותכשיטים ועד לאיי אנגליה שבה נמצאו חרוזי אחלמה בקברים עתיקים.
"אחלמה" הוא שמה המקראי של האבן המיוחדת והידועה מזמנים קדומים מאד. היא הייתה אחת משנים עשר אבני החושן של הכהן הגדול בבית המקדש, האבן השלישית בטור השלישי. העברים האמינו שיש לה סגולות רפואיות. מכאן גם השם העברי "אחלמה".
בימי קדם נהגו לייחס לאבן האחלמה יכולות מיוחדות וסגולות רפואיות. ביוון העתיקה נפוצה האמונה כי האחלמה מגינה מפני שכרות וברומא נהגו אצילים לענוד אבן אחלמה על צווארם ולעיתים גם שתו מגביעי אחלמה, מתוך האמונה כי הם מוגנים משכרות בעזרתה. שמה הלועזי של האבן מגיע מיוונית עתיקה, שבה "א" הוא "לא" ו"מתוסטוס" פירושו שיכור, מורעל (אגב, "מסטול" בערבית וכיום גם בסלנג עברי, הוא שיבוש של המילה היוונית הזו). בימי הביניים, האירופאים האמינו כי לאחלמה יש יכולת לרפא את הגוף ולהרגיע כעס וחרדה. מאוחר יותר, בימי הרנסנס כתב, לאונרדו דה וינצ'י כי האחלמה מנקה את הראש ומחדדת את המחשבה וברפואה הסינית המסורתית משתמשים בה להקלה על כאבים פיזיים ולהפגת מתחים נפשיים.
הנה אבן האחלמה:
http://youtu.be/4HG_8vQMlLQ
וכך מחפשים את אבני האחלמה באוסטרליה:
http://youtu.be/ffs4ABGcZ40
איך נוצר השיש?
שיש (Marble), אותו סלע גבישי חזק שכולנו מכירים, שימש ומשמש את האדם לצרכים רבים. מהשיש המשמש בתור משטח במטבח ועד לפיסול וריצוף של מקדשים - שיש הוא ללא ספק חומר שימושי מאוד.
אבל כיצד נוצר השיש?
שיש הוא למעשה תוצר של אבן גיר, שהיא עצמה סלע משקע ימי שנוצר משלדי בעלי חיים ימיים, או צדפים, חלזונות וכדומה.
אבן הגיר מורכבת מהמינרל קלציט, הידוע גם כסידן פחמתי. הוא עתיד למלא תפקיד חשוב בהיווצרות השיש, אבל על זה עוד מעט.
במשך מיליוני שנים ותוך כדי תנועות גושי הסלע שבקרום כדור הארץ, יש ואבן הגיר הזו מתחממת מאד.
וזה לא רק חום. כי לאורך עידנים ארוכים האבן ש"נאפתה" בחום הרב, עמוק באדמה, גם נדחסת בלחץ רב ומתמצקת, מה שיביא לכך שהיא תהפוך קשה במיוחד.
התהליך הארוך הזה, של דחיסת אבן הגיר לסלע וה"אפייה" שלה, חושף אותה לתנאים קיצוניים. וכמו בן אדם שעובר אירוע קיצוני ומתקשח, גם היא מתקשה. גאולוגית, מה שקורה בסלע הוא שגבישי הקלציט שבאבן הגיר מתגבשים מחדש לגבישים גדולים יותר.
כך הופך הסלע, שהיה פעם אבן גיר חלשה או דולומיט, לסלע קשה ועמיד במיוחד. זהו בדיוק השיש.
כך נוצר השיש:
https://youtu.be/LHgifUKUqWw
מצגת וידאו קצרה על היווצרות השיש:
https://youtu.be/4Mi8jph56xY
כך יוצרים פסלי שיש:
https://youtu.be/vR8ZiT9JTcg
ומכרות השיש העצומים של איטליה:
https://youtu.be/_PcOPVYb7EQ?long=yes
שיש (Marble), אותו סלע גבישי חזק שכולנו מכירים, שימש ומשמש את האדם לצרכים רבים. מהשיש המשמש בתור משטח במטבח ועד לפיסול וריצוף של מקדשים - שיש הוא ללא ספק חומר שימושי מאוד.
אבל כיצד נוצר השיש?
שיש הוא למעשה תוצר של אבן גיר, שהיא עצמה סלע משקע ימי שנוצר משלדי בעלי חיים ימיים, או צדפים, חלזונות וכדומה.
אבן הגיר מורכבת מהמינרל קלציט, הידוע גם כסידן פחמתי. הוא עתיד למלא תפקיד חשוב בהיווצרות השיש, אבל על זה עוד מעט.
במשך מיליוני שנים ותוך כדי תנועות גושי הסלע שבקרום כדור הארץ, יש ואבן הגיר הזו מתחממת מאד.
וזה לא רק חום. כי לאורך עידנים ארוכים האבן ש"נאפתה" בחום הרב, עמוק באדמה, גם נדחסת בלחץ רב ומתמצקת, מה שיביא לכך שהיא תהפוך קשה במיוחד.
התהליך הארוך הזה, של דחיסת אבן הגיר לסלע וה"אפייה" שלה, חושף אותה לתנאים קיצוניים. וכמו בן אדם שעובר אירוע קיצוני ומתקשח, גם היא מתקשה. גאולוגית, מה שקורה בסלע הוא שגבישי הקלציט שבאבן הגיר מתגבשים מחדש לגבישים גדולים יותר.
כך הופך הסלע, שהיה פעם אבן גיר חלשה או דולומיט, לסלע קשה ועמיד במיוחד. זהו בדיוק השיש.
כך נוצר השיש:
https://youtu.be/LHgifUKUqWw
מצגת וידאו קצרה על היווצרות השיש:
https://youtu.be/4Mi8jph56xY
כך יוצרים פסלי שיש:
https://youtu.be/vR8ZiT9JTcg
ומכרות השיש העצומים של איטליה:
https://youtu.be/_PcOPVYb7EQ?long=yes
איך מים קופאים והופכים לקרח?
קרח נוצר ממים שנמצאים בטמפרטורה נמוכה מאד, טמפרטורת הקיפאון. כך למשל יקרה כשיהיו מים בטמפרטורה של 0 מעלות צלזיוס ובלחץ אוויר של אטמוספירה אחת.
קרח הוא אם כן, צורת המוצק של מים. יש לו מבנה גבישי, מפני שהמים התגבשו, בשל הקור הרב.
הקרח תמיד יתפוס נפח גדול משל הים שמהם הוא נוצר. הסיבה היא שבין המולקולות של המים יוותרו חללים ריקים עם חמצן (אוויר). לכן כשנכניס כלי שמכיל מים למקפיא, הוא יתנפח ועלול אף להתפוצץ. מסיבה זו הקרח גם צף על פני המים.
כך נוצר הקרח:
https://youtu.be/3Qasw7lb2UM
וכך נוצרים הקרחונים בטבע:
http://youtu.be/Cqgb2OZF2Zc
קרח נוצר ממים שנמצאים בטמפרטורה נמוכה מאד, טמפרטורת הקיפאון. כך למשל יקרה כשיהיו מים בטמפרטורה של 0 מעלות צלזיוס ובלחץ אוויר של אטמוספירה אחת.
קרח הוא אם כן, צורת המוצק של מים. יש לו מבנה גבישי, מפני שהמים התגבשו, בשל הקור הרב.
הקרח תמיד יתפוס נפח גדול משל הים שמהם הוא נוצר. הסיבה היא שבין המולקולות של המים יוותרו חללים ריקים עם חמצן (אוויר). לכן כשנכניס כלי שמכיל מים למקפיא, הוא יתנפח ועלול אף להתפוצץ. מסיבה זו הקרח גם צף על פני המים.
כך נוצר הקרח:
https://youtu.be/3Qasw7lb2UM
וכך נוצרים הקרחונים בטבע:
http://youtu.be/Cqgb2OZF2Zc
מהו מבנה גבישי הקוורץ בפארק פוטורוסקופ?
מהו בניין הקוורץ הפוטורוסקופ שבצרפת?
בפארק השעשועים העתידני "פוטורוסקופ" (Parc du Futuroscope), או פיוטרוסקופ, שליד העיר פואטייה בצרפת, יש עשרות רבות של אטרקציות ומתקנים שכולם מוקדשים לעתיד, למדע מודרני ולטכנולוגיות מתקדמות של העתיד.
בין מסכי קולנוע ענקיים, כולל מסך הקולנוע הגדול ביותר באירופה, חוויות מולטימדיה, מתחמים של משקפי התלת-ממד והכיסאות זזים בחוויות מולטימדיה המדמות מציאות מסוגים שונים, הפוטורוסקופ מציע גם טכנולוגיית 4D, עם ארבעה ממדים, חוויות במסעות חלל, במעמקי הים ועוד המון חוויות לילדים ולמבוגרים.
כמו בפארק יורו-דיסני הידוע שבצרפת, אבל בהתייחסות לתכנים שונים, בפיוטרוסקופ מבנים עתידניים ומרשימים המוקדשים למרכיבים שמייצרים את הטכנולוגיה של ימינו.
מבנה הקוורץ מוקדש לחומר שגבישיו הם החומר המניע כל כך הרבה מחשבים ופריטים ממוחשבים בעולם המודרני. כאן פורצים גבישי קוורץ, שנמצאים בטבע מתחת לפני האדמה, אל אוויר העולם בהעמדה מרגשת של בניין מרשים ומיוחד במינו.
הנה מבנה הקוורץ בפארק הפוטורוסקופ (צרפתית):
https://youtu.be/yhRbJ-ZQ2Mc
האדריכלות העתידנית של הפארק:
https://youtu.be/z2CO2UgfIYk
בניין הקוורץ של פארק הפוטורוסקופ:
http://youtu.be/9avCsV0OkDc?t=2m39s
בתוך הפארק עצמו:
https://youtu.be/Nb0UXjDewrg
בפארק השעשועים העתידני "פוטורוסקופ" (Parc du Futuroscope), או פיוטרוסקופ, שליד העיר פואטייה בצרפת, יש עשרות רבות של אטרקציות ומתקנים שכולם מוקדשים לעתיד, למדע מודרני ולטכנולוגיות מתקדמות של העתיד.
בין מסכי קולנוע ענקיים, כולל מסך הקולנוע הגדול ביותר באירופה, חוויות מולטימדיה, מתחמים של משקפי התלת-ממד והכיסאות זזים בחוויות מולטימדיה המדמות מציאות מסוגים שונים, הפוטורוסקופ מציע גם טכנולוגיית 4D, עם ארבעה ממדים, חוויות במסעות חלל, במעמקי הים ועוד המון חוויות לילדים ולמבוגרים.
כמו בפארק יורו-דיסני הידוע שבצרפת, אבל בהתייחסות לתכנים שונים, בפיוטרוסקופ מבנים עתידניים ומרשימים המוקדשים למרכיבים שמייצרים את הטכנולוגיה של ימינו.
מבנה הקוורץ מוקדש לחומר שגבישיו הם החומר המניע כל כך הרבה מחשבים ופריטים ממוחשבים בעולם המודרני. כאן פורצים גבישי קוורץ, שנמצאים בטבע מתחת לפני האדמה, אל אוויר העולם בהעמדה מרגשת של בניין מרשים ומיוחד במינו.
הנה מבנה הקוורץ בפארק הפוטורוסקופ (צרפתית):
https://youtu.be/yhRbJ-ZQ2Mc
האדריכלות העתידנית של הפארק:
https://youtu.be/z2CO2UgfIYk
בניין הקוורץ של פארק הפוטורוסקופ:
http://youtu.be/9avCsV0OkDc?t=2m39s
בתוך הפארק עצמו:
https://youtu.be/Nb0UXjDewrg
מהם פתיתי השלג ואיך הם נוצרים?
פתיתי שלג הם פתיתי קרח גדולים וגבישיים שנופלים מהעננים אל הקרקע. פתיתי השלג הם קלים בזכות האוויר שיש בהם. פתיתי שלג עשויים מגבישי שלג קטנטנים שנצמדים זה לזה.
הצורות המופלאות של פתיתי השלג עשויות במגוון אדיר וניתן לומר שאין שני פתיתי שלג זהים זה לזה. רבות מצורות פתיתי השלג הם פרקטליות, צורות שבהן ככל שמעמיקים ומתקרבים, רואים עוד ועוד מאותן צורות.
הדוגמאות הנפוצות ביותר בפתיתי השלג הן בצורת המשושה. זו שוב הצורה של המשושים, שכל כך נפוצה בטבע (ראו באאוריקה בתגית "משושים").
חלקים גדולים מכדור הארץ מכוסים בשלג. יש אזורים שבהם השלג מכסה את האדמה רק בעונת החורף ולקראת הקיץ השלגים מפשירים. באזורים אחרים, כמו הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי ופסגות ההרים הגבוהים, האדמה מושלגת בכל עונות השנה.
כך נוצר השלג ואיך לכל אחד מפתיתי השלג יש צורה משלו (עברית):
https://youtu.be/omDSofC8L0E?end=1m17s
ההסבר לפתיתי השלג הללו (מתורגם):
https://youtu.be/FwGH4gulLX4
הצורות המופלאות של פתיתי השלג שיורדים בחורף:
http://youtu.be/s1lBbmQmpk0
קפיאת פתיתי השלג והתגבשות תחת מיקרוסקופ:
https://youtu.be/q-PQk2-Po-g
על תוכנה שפותחה כדי לדמות את פתיתי השלג הללו באופן מדעי (מתורגם):
http://youtu.be/UtHsFVmHdZY
והפשרת השלגים בתחילת הקיץ:
http://youtu.be/MwdWMmFeXIo
פתיתי שלג הם פתיתי קרח גדולים וגבישיים שנופלים מהעננים אל הקרקע. פתיתי השלג הם קלים בזכות האוויר שיש בהם. פתיתי שלג עשויים מגבישי שלג קטנטנים שנצמדים זה לזה.
הצורות המופלאות של פתיתי השלג עשויות במגוון אדיר וניתן לומר שאין שני פתיתי שלג זהים זה לזה. רבות מצורות פתיתי השלג הם פרקטליות, צורות שבהן ככל שמעמיקים ומתקרבים, רואים עוד ועוד מאותן צורות.
הדוגמאות הנפוצות ביותר בפתיתי השלג הן בצורת המשושה. זו שוב הצורה של המשושים, שכל כך נפוצה בטבע (ראו באאוריקה בתגית "משושים").
חלקים גדולים מכדור הארץ מכוסים בשלג. יש אזורים שבהם השלג מכסה את האדמה רק בעונת החורף ולקראת הקיץ השלגים מפשירים. באזורים אחרים, כמו הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי ופסגות ההרים הגבוהים, האדמה מושלגת בכל עונות השנה.
כך נוצר השלג ואיך לכל אחד מפתיתי השלג יש צורה משלו (עברית):
https://youtu.be/omDSofC8L0E?end=1m17s
ההסבר לפתיתי השלג הללו (מתורגם):
https://youtu.be/FwGH4gulLX4
הצורות המופלאות של פתיתי השלג שיורדים בחורף:
http://youtu.be/s1lBbmQmpk0
קפיאת פתיתי השלג והתגבשות תחת מיקרוסקופ:
https://youtu.be/q-PQk2-Po-g
על תוכנה שפותחה כדי לדמות את פתיתי השלג הללו באופן מדעי (מתורגם):
http://youtu.be/UtHsFVmHdZY
והפשרת השלגים בתחילת הקיץ:
http://youtu.be/MwdWMmFeXIo
איך ברק יוצר זכוכית בטבע ומהי אבן הפולגוריט?
רבים לא מודעים לאחת התופעות המרתקות בטבע. מדובר על כך שברק טבעי מייצר חשמל ואנרגיה עצומים, שיש להם את היכולת לייצר זכוכית.
כן, מרביתנו מכירים את הזכוכית המלאכותית, זו שמיוצרת במפעל. אבל כמה יודעים שגם הטבע מייצר זכוכית? - אחת הדרכים העיקריות שזה קורה היא בפגיעה של ברק בחול, או מטאוריט וכדומה.
התהליך הבסיסי זהה בכל המקרים הללו: חימום מהיר במיוחד, שממיס ומשנה חול או סלעים עשירי צורן הנקראים סיליקה, מביא אותם במהירות לטמפרטורות גבוהות מאוד, שאחריהן מתרחש קירור מהיר והוא לא מאפשר גיבוש של מבנה גבישי מסודר. כך נוצרת זכוכית טבעית.
זכוכית בטבע יכולה להיווצר מפגיעת ברק בחול ים. כשהברק פוגע בחול, הטמפרטורה שלו היא גבוהה מאוד ובתוך שבריר של שניה היא יכולה להגיע לכ-5,000 מעלות צלזיוס. עוצמת החום הזו ממיסה מיידית את ה סיליקה.
כשהחום העצום הזה נוצר, לא פעם הוא ממיס את גרגירי החול העשויים מחומר טבעי הנקרא סיליקה (Silica) והופך אותם לאבן.
פגיעת מטאוריטים או התפוצצות שלהם באטמוספירה, היא שיצרה, לפני מעל 25 מיליון שנה, את הזכוכית הלובית (Libyan Desert Glass), זכוכית טבעית שהתגלתה במדבר הלובי שבמצרים.
שם האבן שנוצרת הוא פולגוריט (Fulgurite) או פולגורית. מקור שמה הוא מהמילה "Fulgur", שפירושה בלטינית "ברק".
צורת הפולגוריט, שנראית כמו צינור חלול בצבע מט בהיר או חולי ואפרפר, מציגות למעשה את נתיבו של הברק בחול. היא מכונה על ידי אנשי מדע גם "מאובן של ברק" כי היא נוצרת רק מפגיעה זו של הברק ומשמרת את רגע פגיעתו בקרקע.
דרך נוספת בה יוצר הטבע זכוכית היא בפגיעת מטאוריטים בקרקע. כשמטאוריט פוגע באדמה, במהירות עצומה, הופכים החום ולחץ הפגיעה את הסלעים והחול שמסביבם לזכוכית טבעית שנקראת טקטיט (Tektite). גוון פיסות הזכוכית הללו הוא אפרפר, חום, שחרחר או ירקרק.
זכוכית טבעית יכולה להיווצר גם מהתפרצויות של הר געש. התקררות מהירה של הלבה הגעשית יכולה ליצור זכוכית וולקנית, שחורה ומבריקה, הנקראת אובסידיאן (Obsidian).
זכוכית האובסידיאן היא חדה בקצותיה. תכונה זו הפכה אותה בעולם העתיק לחומר גלם מבוקש לייצור של כלי נשק וכלי עבודה.
ואגב, אם ההתפרצות הוולקנית היא תת-ימית, היא יוצרת סוג שונה של זכוכית, ששמה הייאלוקלסטיט (Hyaloclastite).
הנה ברק הפוגע בחול יכול ליצור בטבע זכוכית בצורת אבן הפולגוריט:
https://youtu.be/Qdx61OEfDOA
כך נראית אבן הזכוכית הטבעית:
https://youtu.be/WHeYWpaSVoc
אז זכוכית טבעית נוצרת מברקים הפוגעים בחול:
https://youtu.be/OkKN8ih6Bsc
וכנראה שמשם למד העולם העתיק לייצר זכוכית מחול ים בחום גבוה:
https://youtu.be/1VrdUYbHvyo
רבים לא מודעים לאחת התופעות המרתקות בטבע. מדובר על כך שברק טבעי מייצר חשמל ואנרגיה עצומים, שיש להם את היכולת לייצר זכוכית.
כן, מרביתנו מכירים את הזכוכית המלאכותית, זו שמיוצרת במפעל. אבל כמה יודעים שגם הטבע מייצר זכוכית? - אחת הדרכים העיקריות שזה קורה היא בפגיעה של ברק בחול, או מטאוריט וכדומה.
התהליך הבסיסי זהה בכל המקרים הללו: חימום מהיר במיוחד, שממיס ומשנה חול או סלעים עשירי צורן הנקראים סיליקה, מביא אותם במהירות לטמפרטורות גבוהות מאוד, שאחריהן מתרחש קירור מהיר והוא לא מאפשר גיבוש של מבנה גבישי מסודר. כך נוצרת זכוכית טבעית.
זכוכית בטבע יכולה להיווצר מפגיעת ברק בחול ים. כשהברק פוגע בחול, הטמפרטורה שלו היא גבוהה מאוד ובתוך שבריר של שניה היא יכולה להגיע לכ-5,000 מעלות צלזיוס. עוצמת החום הזו ממיסה מיידית את ה סיליקה.
כשהחום העצום הזה נוצר, לא פעם הוא ממיס את גרגירי החול העשויים מחומר טבעי הנקרא סיליקה (Silica) והופך אותם לאבן.
פגיעת מטאוריטים או התפוצצות שלהם באטמוספירה, היא שיצרה, לפני מעל 25 מיליון שנה, את הזכוכית הלובית (Libyan Desert Glass), זכוכית טבעית שהתגלתה במדבר הלובי שבמצרים.
שם האבן שנוצרת הוא פולגוריט (Fulgurite) או פולגורית. מקור שמה הוא מהמילה "Fulgur", שפירושה בלטינית "ברק".
צורת הפולגוריט, שנראית כמו צינור חלול בצבע מט בהיר או חולי ואפרפר, מציגות למעשה את נתיבו של הברק בחול. היא מכונה על ידי אנשי מדע גם "מאובן של ברק" כי היא נוצרת רק מפגיעה זו של הברק ומשמרת את רגע פגיעתו בקרקע.
דרך נוספת בה יוצר הטבע זכוכית היא בפגיעת מטאוריטים בקרקע. כשמטאוריט פוגע באדמה, במהירות עצומה, הופכים החום ולחץ הפגיעה את הסלעים והחול שמסביבם לזכוכית טבעית שנקראת טקטיט (Tektite). גוון פיסות הזכוכית הללו הוא אפרפר, חום, שחרחר או ירקרק.
זכוכית טבעית יכולה להיווצר גם מהתפרצויות של הר געש. התקררות מהירה של הלבה הגעשית יכולה ליצור זכוכית וולקנית, שחורה ומבריקה, הנקראת אובסידיאן (Obsidian).
זכוכית האובסידיאן היא חדה בקצותיה. תכונה זו הפכה אותה בעולם העתיק לחומר גלם מבוקש לייצור של כלי נשק וכלי עבודה.
ואגב, אם ההתפרצות הוולקנית היא תת-ימית, היא יוצרת סוג שונה של זכוכית, ששמה הייאלוקלסטיט (Hyaloclastite).
הנה ברק הפוגע בחול יכול ליצור בטבע זכוכית בצורת אבן הפולגוריט:
https://youtu.be/Qdx61OEfDOA
כך נראית אבן הזכוכית הטבעית:
https://youtu.be/WHeYWpaSVoc
אז זכוכית טבעית נוצרת מברקים הפוגעים בחול:
https://youtu.be/OkKN8ih6Bsc
וכנראה שמשם למד העולם העתיק לייצר זכוכית מחול ים בחום גבוה:
https://youtu.be/1VrdUYbHvyo
ממה נוצר הסוכר ומהו קנה הסוכר?
הסוכר (Sugar) מופק מצמחים שגדלים בחקלאות, כמו קנה הסוכר וסלק הסוכר. קנה הסוכר, למשל, הוא מרכיב שנמכר בשווקים בכל רחבי אסיה ואפריקה. ילדים בעולם השלישי מוצצים אותו כממתק שממנו נשאב הסוכר. הוא גם אחד המרכיבים העיקריים לייצור סוכר.
אם את סלק הסוכר פורסים לפרוסות ומבשלים להפקת סוכר, את הגבעול של קנה הסוכר מרסקים היטב במכונות חזקות. התהליך הזה יוצר מיץ, שאותו מבשלים.
לאחר הבישול של מיץ קנה הסוכר, או של פרוסות סלק הסוכר, נוצרים גבישי הסוכר. אותם מייבשים היטב ובתום התהליך נוצר הסוכר. לעיתים הוא יפורק לגרגרים ולעיתים יגובש לקוביות סוכר שנוח להכניס לכוס התה או הקפה, ללא צורך בכפית.
כך או כך, בסיומו של ייצור הסוכר, הוא נארז בשקים ומוכן לשיווק.
כך מגדלים את קנה הסוכר:
https://youtu.be/EP_fgp7zYKk
ייבוש הסוכר בהודו:
https://youtu.be/PEbv7KyfITM
ותהליך ייצור הסוכר כולו:
https://youtu.be/jCKt02NGjfM
הסוכר (Sugar) מופק מצמחים שגדלים בחקלאות, כמו קנה הסוכר וסלק הסוכר. קנה הסוכר, למשל, הוא מרכיב שנמכר בשווקים בכל רחבי אסיה ואפריקה. ילדים בעולם השלישי מוצצים אותו כממתק שממנו נשאב הסוכר. הוא גם אחד המרכיבים העיקריים לייצור סוכר.
אם את סלק הסוכר פורסים לפרוסות ומבשלים להפקת סוכר, את הגבעול של קנה הסוכר מרסקים היטב במכונות חזקות. התהליך הזה יוצר מיץ, שאותו מבשלים.
לאחר הבישול של מיץ קנה הסוכר, או של פרוסות סלק הסוכר, נוצרים גבישי הסוכר. אותם מייבשים היטב ובתום התהליך נוצר הסוכר. לעיתים הוא יפורק לגרגרים ולעיתים יגובש לקוביות סוכר שנוח להכניס לכוס התה או הקפה, ללא צורך בכפית.
כך או כך, בסיומו של ייצור הסוכר, הוא נארז בשקים ומוכן לשיווק.
כך מגדלים את קנה הסוכר:
https://youtu.be/EP_fgp7zYKk
ייבוש הסוכר בהודו:
https://youtu.be/PEbv7KyfITM
ותהליך ייצור הסוכר כולו:
https://youtu.be/jCKt02NGjfM
