שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הופך את הפסקול של "מלתעות" למשמעותי כל כך?
הסרט "מלתעות" (Jaws) נחשב לסרט פורץ דרך בתולדות הוליווד. אך לא פחות מהסרט עצמו, גם פסקול הסרט הוא חלוצי וחסר תקדים בהיסטוריה של הפסקול ההוליוודי ויש אומרים שהוא אחת הסיבות המרכזיות להצלחת הסרט.
זו שנת 1975 כשמלחין ג'ון ויליאמס (John Williams) את פסקול סרטו השלישי של סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) ועשה היסטוריה. זה היה רק שנה אחרי שענה בחיוב להצעה של במאי הסרטים הצעיר להלחין את פסקול סרטו השני, "שוגרלנד אקספרס" ואחרי מלתעות יהיו עוד רבים שהם יעשו ביחד.
היו אלה שני תווים פשוטים ומבשרי רעות, שני צלילים בסך הכל, שהפכו את פסקול הסרט "מלתעות" לאחד המיוחדים, הידועים והמשפיעים בתולדות הקולנוע. המוסיקה שחיבר ויליאמס לסרט האימה של ספילברג הצליחה לעשות את הבלתי אפשרי - ליצור מתח בלתי נסבל באמצעות מנגינה מינימליסטית להפליא.
המוטיב המוסיקלי המפורסם מבוסס על שני תווים בלבד בפסנתר - מי ופה - צלילים נמוכים מאוד בגובה המוסיקלי המתנגנים לסירוגין בקצב הולך ומתגבר. הצלילים הללו מלווים את הופעתו של הכריש בסרט, גם כשהצופים אינם רואים אותו על המסך. למעשה, בגלל תקלות טכניות בהפקה, ספילברג נאלץ להסתיר את הכריש המכני במשך רוב הסרט. הפסקול של ויליאמס הפך את המגבלה הזו ליתרון אדיר.
ברורה כאן ההשפעה של המוסיקה שהלחין ברנרד הרמן (Bernard Herrmann) עבור הסרט "פסיכו" של היצ'קוק, אולי קטע הפסקול הכי מצוטט בתולדות הקולנוע.
החדשנות של ויליאמס הייתה בכך שהוא יצר "נושא מוסיקלי" (Theme) שהפך את הכריש לדמות בפני עצמה. האמת שזה טריק ישן ,"לייט מוטיב" שמו, שהשתמשו בו לפניו מלחינים כמו ואגנר וליסט, אבל בקולנוע לא הכירו אותו.
בכל פעם שהצלילים המאיימים הללו נשמעים בסרט, הקהל מבין שהסכנה מתקרבת. ככל שהקצב מתגבר, כך גוברת תחושת החרדה. זו דוגמה מושלמת לשימוש במוסיקה ככלי דרמטי, שמצליח לגרום לצופים לחוש פחד עוד לפני שהם רואים את מקור האיום.
ההשפעה של הפסקול הייתה כה גדולה, עד שהוא לא רק הפך את ויליאמס למלחין סרטים מהשורה הראשונה, אלא גם שינה את האופן שבו מלחינים משתמשים מאז במוסיקה בסרטי אימה. כי לפני "מלתעות", סרטי אימה נטו להשתמש במוסיקה מורכבת ודרמטית. הוא הוכיח שלעתים דווקא הפשטות היא שיוצרת את האפקט החזק ביותר. המוסיקה שלו הפכה לחלק בלתי נפרד מהסרט, עד כדי כך שגם אנשים שמעולם לא צפו ב"מלתעות" מזהים מיד את שני הצלילים המפורסמים.
העבודה על הפסקול הייתה אינטנסיבית. ויליאמס ניסה גרסאות רבות עד שהגיע לתוצאה הסופית. כשהוא הציג לראשונה את הרעיון לספילברג, הבמאי חשב שזו בדיחה - הוא לא האמין שמשהו כה פשוט יכול להיות כה אפקטיבי. אבל ברגע שהמוסיקה שולבה בסרט, היה ברור שנוצר כאן קסם קולנועי יוצא דופן.
הפסקול זכה לפופולריות אדירה ולאפקט מדהים בהקרנות הסרט. הוא הדגים את הנטייה של ויליאמס לפסקולים דרמטיים וגדולים מהחיים, זיכה אותו בפרס האוסקר וכמעט בן לילה הפך אותו למלחין המבוקש ביותר בהוליווד. בהמשך הוא גם דורג במקום ה-6 ברשימת הפסקולים הטובים ביותר על ידי המכון לקולנוע אמריקאי.
מאז חיבר ויליאמס מוסיקה לסרטים רבים וידועים, אבל שני הצלילים הפשוטים הללו של "מלתעות" נותרו אחת היצירות המרשימות והמזוהות ביותר עם הקולנוע המודרני.
הנה המוסיקה מתוך הסרט "מלתעות":
https://youtu.be/BX3bN5YeiQs
סצנה מהסרט:
https://youtu.be/5tMqcARKRSE
שפילברג מספר:
https://youtu.be/BQKLJ2MuHvY
ג'ון וויליאמס

הסרט "מלתעות" (Jaws) נחשב לסרט פורץ דרך בתולדות הוליווד. אך לא פחות מהסרט עצמו, גם פסקול הסרט הוא חלוצי וחסר תקדים בהיסטוריה של הפסקול ההוליוודי ויש אומרים שהוא אחת הסיבות המרכזיות להצלחת הסרט.
זו שנת 1975 כשמלחין ג'ון ויליאמס (John Williams) את פסקול סרטו השלישי של סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) ועשה היסטוריה. זה היה רק שנה אחרי שענה בחיוב להצעה של במאי הסרטים הצעיר להלחין את פסקול סרטו השני, "שוגרלנד אקספרס" ואחרי מלתעות יהיו עוד רבים שהם יעשו ביחד.
היו אלה שני תווים פשוטים ומבשרי רעות, שני צלילים בסך הכל, שהפכו את פסקול הסרט "מלתעות" לאחד המיוחדים, הידועים והמשפיעים בתולדות הקולנוע. המוסיקה שחיבר ויליאמס לסרט האימה של ספילברג הצליחה לעשות את הבלתי אפשרי - ליצור מתח בלתי נסבל באמצעות מנגינה מינימליסטית להפליא.
המוטיב המוסיקלי המפורסם מבוסס על שני תווים בלבד בפסנתר - מי ופה - צלילים נמוכים מאוד בגובה המוסיקלי המתנגנים לסירוגין בקצב הולך ומתגבר. הצלילים הללו מלווים את הופעתו של הכריש בסרט, גם כשהצופים אינם רואים אותו על המסך. למעשה, בגלל תקלות טכניות בהפקה, ספילברג נאלץ להסתיר את הכריש המכני במשך רוב הסרט. הפסקול של ויליאמס הפך את המגבלה הזו ליתרון אדיר.
ברורה כאן ההשפעה של המוסיקה שהלחין ברנרד הרמן (Bernard Herrmann) עבור הסרט "פסיכו" של היצ'קוק, אולי קטע הפסקול הכי מצוטט בתולדות הקולנוע.
החדשנות של ויליאמס הייתה בכך שהוא יצר "נושא מוסיקלי" (Theme) שהפך את הכריש לדמות בפני עצמה. האמת שזה טריק ישן ,"לייט מוטיב" שמו, שהשתמשו בו לפניו מלחינים כמו ואגנר וליסט, אבל בקולנוע לא הכירו אותו.
בכל פעם שהצלילים המאיימים הללו נשמעים בסרט, הקהל מבין שהסכנה מתקרבת. ככל שהקצב מתגבר, כך גוברת תחושת החרדה. זו דוגמה מושלמת לשימוש במוסיקה ככלי דרמטי, שמצליח לגרום לצופים לחוש פחד עוד לפני שהם רואים את מקור האיום.
ההשפעה של הפסקול הייתה כה גדולה, עד שהוא לא רק הפך את ויליאמס למלחין סרטים מהשורה הראשונה, אלא גם שינה את האופן שבו מלחינים משתמשים מאז במוסיקה בסרטי אימה. כי לפני "מלתעות", סרטי אימה נטו להשתמש במוסיקה מורכבת ודרמטית. הוא הוכיח שלעתים דווקא הפשטות היא שיוצרת את האפקט החזק ביותר. המוסיקה שלו הפכה לחלק בלתי נפרד מהסרט, עד כדי כך שגם אנשים שמעולם לא צפו ב"מלתעות" מזהים מיד את שני הצלילים המפורסמים.
העבודה על הפסקול הייתה אינטנסיבית. ויליאמס ניסה גרסאות רבות עד שהגיע לתוצאה הסופית. כשהוא הציג לראשונה את הרעיון לספילברג, הבמאי חשב שזו בדיחה - הוא לא האמין שמשהו כה פשוט יכול להיות כה אפקטיבי. אבל ברגע שהמוסיקה שולבה בסרט, היה ברור שנוצר כאן קסם קולנועי יוצא דופן.
הפסקול זכה לפופולריות אדירה ולאפקט מדהים בהקרנות הסרט. הוא הדגים את הנטייה של ויליאמס לפסקולים דרמטיים וגדולים מהחיים, זיכה אותו בפרס האוסקר וכמעט בן לילה הפך אותו למלחין המבוקש ביותר בהוליווד. בהמשך הוא גם דורג במקום ה-6 ברשימת הפסקולים הטובים ביותר על ידי המכון לקולנוע אמריקאי.
מאז חיבר ויליאמס מוסיקה לסרטים רבים וידועים, אבל שני הצלילים הפשוטים הללו של "מלתעות" נותרו אחת היצירות המרשימות והמזוהות ביותר עם הקולנוע המודרני.
הנה המוסיקה מתוך הסרט "מלתעות":
https://youtu.be/BX3bN5YeiQs
סצנה מהסרט:
https://youtu.be/5tMqcARKRSE
שפילברג מספר:
https://youtu.be/BQKLJ2MuHvY
