כבר מאות שנים ששטר כסף (Banknote) הוא אמצעי התשלום המשמש את האדם בכדי לשלם עבור קניית שירותים וסחורות. יחד עם מטבעות, המיועדים לרוב לסכומים קטנים, השטרות מהווים את הכסף המזומן והחוקי של העולם המודרני.

שטרי כסף מייצגים ערך כספי משתנה, כל שטר והערך שלו. היות והם מייצגים ערך רב יש צורך לייצרם באופן מיוחד. ואכן, בכדי להגן על שטרות הכסף מבלאי מהיר ועוד יותר - מפני זיוף, מדפיסים אותם בבתי דפוס מיוחדים ושמורים היטב, בתהליכים המיוחדים להם.

הדפסת שטרות מחייבת טכנולוגיה מתקדמת וידע רב. נתחיל מהנייר שאיננו סתם נייר. כדי שהשטרות לא ייקרעו במהירות, זהו נייר מיוחד, עמיד יותר מנייר רגיל. הוא מיוצר מכותנה מיוחדת, למען הדיוק תערובת של כותנה ופשתן ובמדינות שונות אפילו מפלסטיק.

לשטרות נוהגים להוסיף סימנים מיוחדים ואמצעים שיקשו על זייפנים ונוכלים, שינסו להדפיס שטרות מזויפים ולהתעשר. נייר השטרות מכיל סיבים זוהרים, שניתן לראות רק תחת אור אולטרה-סגול. בתוך הנייר משולבים גם חוטי ביטחון מתכתיים וסימני מים ייחודיים שנוצרים במהלך ייצור הנייר.

ההדפסה על השטר נעשית במספר שלבים אופייניים:
הדפסת רקע - עם סימני רקע בצבעים שקשה לשכפל
הדפסה תלת-ממדית - זוהי הדפסה שיוצרת בליטות מוחשיות על השטר (תוכל להרגיש אותן באצבעותיך)
הוספת הולוגרמות - המשנות צבע כשמסתכלים עליהם מזוויות שונות
מספור - הטבעת מספרים סידוריים ייחודיים לכל שטר
ציפוי בשכבת הגנה - שכבה שקופה שמאריכה את חיי השטר

כל שלב בתהליך מתבצע במכונות מיוחדות, והדיו שמשתמשים בו הוא דיו מגנטי מיוחד שמכיל מרכיבים סודיים. חלק מהצבעים משנים גוון תחת אור אולטרה-סגול או אור אינפרא-אדום.

הבקרה על איכות השטרות היא קפדנית ביותר. כל שטר נבדק בעין אלקטרונית שמוודאת שכל מנגנוני האבטחה תקינים. שטרות פגומים מושמדים מיד.

הדפסת שטרות מותרת במדינות רק לבית דפוס שקיבל היתר מהממשלה ועבורה. בישראל, למשל, בנק ישראל הוא היחיד שמורשה להדפיס שטרות. ההדפסה עצמה מתבצעת במדפיסים מיוחדים, המתמחים בהדפסת שטרות ומסמכים מאובטחים.

בגלל בלאי, מוחלפים כל כמה שנים מרבית השטרות. השימוש בשטר ממוצע הוא בין שנה ל-15 שנים, תלוי בערך הנקוב שלו ובתדירות השימוש בו.


כך מסבירים סימני שטרות (עברית):

https://youtu.be/-SBEJE2QJnk


כך מדפיסים את שטרות היורו:

https://youtu.be/SKq1UnuVijA


בית הדפוס שמדפיס שטרות:

http://youtu.be/5qvaxUwY3Pw


הדפסת שטרות דולרים באמריקה של שנות ה-60:

https://youtu.be/Slwn2nDZNtE


המעבר לשטרות פלסטיק באוסטרליה, כתוצאה מזיוף פשוט שהצליח:

https://youtu.be/KVKwwXQS0q4


סימני האבטחה המשתנים בשטרות עם שינויי המלכים בבריטניה:

https://youtu.be/ZqhtHyndnOE


כך תופסים זייפני שטרות (עברית):

https://youtu.be/XuOqEU7iii0


מכונית שבתא המטען שלה נמצאו המון שטרות:

https://youtu.be/ypJeEMxQo1A


ובחיוך - כשחוששים שהשטר ייקרע:

https://youtu.be/KXK1at-udX8


וסרט תיעודי על הדפסת הכסף והעולם הכספי:

https://youtu.be/i77nE2gLbDY?long=yes

זה די פשוט.. הכתבים כותבים, העורך בוחר את הכתבות והתמונות הטובות ומחליט כיצד יסודר העיתון ומה ישאר מחוץ לגליון. מומחי לשון שנקראים מגיהים עוברים על הכתבות ומתקנים את שגיאות הכתיב והניסוח שבהן. עתה יושבים האנשים שעורכים את העיתון מבחינה גרפית ומעמדים את עמודי העיתון על מסך המחשב.

העיתון יוצא לדפוס, מכינים תבניות פלסטיק של כל דף בעיתון והן מוכנסות למכונות הדפוס הגדולות שידפיסו את גליונות העיתון בצבעים. גלגלי ענק של נייר מאפשרים הדפסה של עיתונים גדולים. אחרי ההדפסה יוצאים העיתונים לסגירה, הוספת הסיכות לגליונות ואריזה. משם הם יוצאים לאולם ההעמסה, כדי לשלוח אותם אל החנויות ולמנויים.


הנה התהליך המלא של יצירת העיתון היומי:

https://youtu.be/G7zYpvtRAlE


כך מכינים את העיתון היומי:

http://youtu.be/NhjSZE0SLTM?t=34s


ושיר על אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון (עברית):

https://youtu.be/Vev_L4_5_lE

את מטבעות הכסף מייצרים במטבעה - מקום שבו מייצרים את המטבעות השונים.

את השטרות מדפיסים בבתי דפוס מיוחדים, שבהם מדפיסים את השטרות על ניירות מיוחדים, עמידים יותר מנייר רגיל (כדי שלא ייקרעו במהירות), עם סימנים מיוחדים שקשה לזייף (כדי שנוכלים לא יוכלו להדפיס שטרות בעצמם ולהתעשר מהתרמית).

אגב, מעניין לדעת שפחות מעשירית מהכסף בעולם קיים כמטבעות ושטרות - השאר מופיע רק במערכות ממוחשבות.


הנה בית הדפוס שמדפיס שטרות יורו:

http://youtu.be/5qvaxUwY3Pw


הדפסת דולרים באמריקה:

https://youtu.be/1tX7HRz8qWg


מטבעה להכנת מטבעות כסף:

http://youtu.be/Hyh9SI5UhnY


עוד ייצור של מטבעות:

http://youtu.be/DkHFNnOK3Bg


וכך מייצרים מטבעות שעשויים משני סוגי מתכת:

http://youtu.be/rFDsSMDeV3w

מעצבים ואנשי מוצר בתחום התוכנה והאונליין, כמו גם אנשי פרסום ודפוס, יודעים כבר מזמן שכדי להמחיש בשלבי העיצוב השונים כיצד ייראה הטקסט במוצר חדש, מבלי שיסיח את הדעת מהעיצוב, יש להשתמש בטקסט שימלא מקום (Filler text) שמתחיל בצירוף Lorem Ipsum.

הטקסט עצמו מתחיל במילים הבאות:
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur..

טקסט ה-lorem ipsum משמש כבר יותר מ-500 שנה בתור טקסט דמה, טקסט טיפש, ללא משמעות, המציין או שומר מקום בעיצוב של מודעות, תוכנות, דפי אינטרנט וכדומה.

אז המילים שמתחילות ב"לורם איפסום" מאוד מזכירות מילים בלטינית קלאסית. על אף שלא נועדו להיות בעלי משמעות ומטרת הטקסט היא לכאורה רק "לתפוס מקום", רבים קלטו במהלך השנים שבטקסט הזה אולי יש משהו.

כי הלורם איפסום הוא לא כל כך סתמי. מקורו הוא ככל הנראה בערבוב המילים של טקסט בן 2,000 שנה לפחות.

הוא נקרא "על תכליות הטוב והרע" (De finibus bonorum et malorum) וכתב אותו חכם יווני בשם מרקוס טוליוס קיקרו. פירושו הוא "אין אדם רוצה בכאב ככאב בלבד, או רוצה בו ומחפש אותו על מנת להרגישו רק כי הוא כאב".

המקור של הטקסט הלטיני, לפני הערבוב שיצר את ה-lorem ipsum, הוא "Neque porro quisquam est qui dolorem ipsum quia dolor sit amet, consectetur, adipisci velit".

לפי האגדה, הלורם איפסום נולד בתעשיית הדפוס והסדר-דפוס, בסביבות המאה ה-16. מי שיצר אותו היה כנראה איש דפוס אלמוני שערבב על שולחן הכתיבה מבחר של מילים מהטקסט של קיקרו, שיועדו להדפסה. כך הוא יצר טקסט חסר משמעות שעתיד לשרוד מאות שנים ולהפוך לאחד המוכרים בתבל.

מאז ועד היום תפקידו של ה-Lorem Ipsum הוא בעיקר למלא מקום בעריכה ובעיצוב, בעולמות הדפוס והפרסום.

בשנות ה-60, בימים שלפני המחשב האישי, הוא זכה לפופולריות, כששוחררו לשוק כמוצר, גיליונות ה-Letraset, עם קטעי Lorem Ipsum מוכנים להדבקה בעיצובים ידניים.

בתעשיית התוכנה והאינטרנט הוא נקלט משנות השמונים והפך די מהר לטקסט הדמה הסטנדרטי והפופולרי ביותר. על ההצלחה שלו הוא שומר גם היום, אף שיש כבר אתרים וכלים רבים המציעים מלל דמה משתנה ומותאם, לשימוש במקומות בהם נדרש טקסט ממלא שכזה, שיש לו אפילו גרסאות בעברית - ראו בקישור למטה.


הנה תולדות הלורם איפסום:

https://youtu.be/CmzKQ3PSrow


מצגת וידאו עם סיפורו של טקסט ה-lorem ipsum המפורסם:

https://youtu.be/XysRGYNtpgI


ועוד על השימוש וההיסטוריה של lorem ipsum:

https://youtu.be/Y0chZNYr--w

על אף שהסינים הדפיסו בעזרת לוחות הרבה לפני כן, את מכונת הדפוס הראשונה המציא הגרמני יוהן גוטנברג בסביבות שנת 1440 בעיר הגרמנית שטרסבורג.

חמש שנים לאחר המצאת הדפוס הוא הדפיס את הספר הראשון בייצור המוני - זה היה ספר התנ"ך, שגם הפך לספר הנמכר ביותר בהיסטוריה.

אין דומה לחשיבות ההמצאה של גוטנברג. מכונת הדפוס נחשבת להמצאה החשובה ביותר במילניום השני, אלף השנים האחרונות. היא הזניקה את תפוצת הספרים לכל העולם ואפשרה את המהפכה המדעית, שבתוך 500 שנה עתידה להפוך את העולם למתקדם כל כך, כמו שאנו מכירים כיום.

לעומת זאת, גורלו האישי של גוטנברג היה רע. ליזם החרוץ והחכם הזה לא היה כסף רב. לכן הוא נזקק להלוואה כספית גדולה, לצורך הקמת בית הדפוס שלו .

משסיים לבנות את מכונת הדפוס והחל להדפיס ספרים בבית הדפוס שהקים, הוא נדרש להחזיר את הכספים שלווה. אך נדרש זמן כדי להרוויח כסף והנושים שלו, האנשים להם הוא היה חייב כסף, לחצו עליו ואיימו. גוטנברג המסכן, ממציא הדפוס שעתיד לשנות את העולם וההיסטוריה, נאלץ למסור את בית הדפוס כולו לנושיו. הם זכו, במקום החוב, במפעל הדפוס שלו, בית הדךוס הראשון בהיסטוריה וללא ספק החשוב ביותר.

עד יום מותו לא התאושש גוטנברג האומלל מאובדן מפעל חייו. האיש שהמציא את הדפוס ושינה את העולם, מת עני וללא ההמצאה שנלקחה ממנו. לפחות הוא זכה לשם של אחד הממציאים החשובים בתולדות האדם ולמי שאפשר לעולם לצעוד קדימה בקפיצות ענק.


הנה סרטון על המצאת הדפוס:

https://youtu.be/KnlP_hBoSaA


הטכנולוגיה של גוטנברג:

https://youtu.be/_6Pn4h6eLnk


מצגת על המצאת הדפוס (עברית):

https://youtu.be/3tPh9J_epPo


כך פועלת מכונת הדפוס בסגנון שהמציא גוטנברג:

http://youtu.be/9Ube6FRxv7c


מהפכת הדפוס שיצרה ההמצאה של גוטנברג (מתורגם):

https://youtu.be/5ob6t9KamDM


הדפוס השתלב עם התפתחות הנייר כחומר לספרים (מתורגם):

https://youtu.be/_YqYtdPUis4


גם על הספרות של עם הספר השפיעה המהפכה של גוטנברג (פרסומת בעברית):

https://youtu.be/RlRuC4BBzVw


שחזור מכונת הדפוס של גוטנברג:

https://youtu.be/yeikqw0kyqI


וסרט ארוך על המצאת הדפוס וחשיבותה (מתורגם):

https://youtu.be/fp7OyIm2zWk?long=yes