לברוח ממחנה שבויים נאצי היה אחד הדברים הקשים במלחמת העולם השניה. אך מה אם נספר לכם על מישהו שעשה את זה 200 פעם?

ואכן, גדול הבורחים בהיסטוריה האנושית הוא כנראה האנגלי הוראס גריזלי, שבמהלך מלחמת העולם השנייה בילה 5 שנים בשבי הנאצים. האיש, כנראה רומנטיקן חסר-תקנה, ברח למעלה מ-200 פעם ממחנה השבויים כדי לראות את חברתו שהתגוררה בכפר סמוך. גם כשהעבירו אותו למחנה שבויים במרחק של כמה עשרות קילומטרים הוא המשיך במנהגו.


הנה פרסומת לספר המספר את סיפורו, "האם הציפורים עדיין שרות בגיהנום?"

http://youtu.be/hjKEjpWkmI8


מצגת שמספרת את סיפורו של גריזלי המאוהב:

http://youtu.be/NPNoTnXBMWY


וראיון שערכו עימו לפני מותו, לקראת הוצאת הספר עליו:

http://youtu.be/y07fdbzfF2Y

כלא אלקטרז המכונה גם "הסלע", היה בית סוהר אמריקאי לפושעים ועבריינים מסוכנים ביותר. הוא ניצב על אי במפרץ סן פרנסיסקו שבקליפורניה והיה כלא שקשה מאד לברוח ממנו. למעשה, זכה כלא אלקטרז למקום בספר השיאים של גינס בתור "הכלא השמור ביותר בעולם". הוא היה מבודד לחלוטין מהעיר סן-פרנסיסקו שנמצאת מולו ועובדי הכלא, הסוהרים ואפילו בני המשפחות שלהם - כולם התגוררו על האי.

הבריחה מכלא-אלקטרז הייתה כמעט בלתי אפשרית. במהלך שנותיו כמעט כל מי שניסו לברוח מהאי נתפסו או טבעו בבריחה. רק 3 אסירים נחשבים 'נעדרים' כיום, כיוון שלא נמצאו, אם כי שיערו שטבעו גם הם. בריחתם הנועזת של השלושה הונצחה בסרט הקולנוע "הבריחה מאלקטרז" משנת 1979.

בשנת 1963 נסגר הכלא בשל עלויות אחזקה גבוהות, שנבעו ממיקומו על האי ובשל זיהום מי המפרץ שנבע מהשפכים שיצר. כיום הוא משמש אתר תיירות.


הנה סרטון על אלקטרז:

http://youtu.be/9RFS46DH88w


מקומות סודיים באלקטרז:

http://youtu.be/xJc5Uco1p3k


אחד האסירים המפורסמים באלקטרז - איש הציפורים מאלקטרז:

http://youtu.be/7U0_Mj1GitI


וסרט ארוך על הכלא המפורסם אלקטרז והבריחה ממנו:

https://youtu.be/DO153ueJX1A?long=yes

שוד הרכבות הגדול היה אחד ממבצעי השוד המפורסמים בהיסטוריה של הפשע. השוד שביצעה כנופיית פושעים בת 15 חברים, בשנת 1963 שאב את ההשראה מסרטי המערב הפרוע.

במיוחד הוא שאב השראה מהמערבון הראשון בתולדות הקולנוע - "שוד הרכבת הגדול" של אדווין פורטר, סרט שבו הוצגה, אגב, כנראה לראשונה בתולדות הקולנוע, עריכה מקבילה, או עריכה צולבת, שמתארת על המסך כמה אירועים, המתרחשים בו-זמנית, אך במקומות שונים.

במהלך השוד פשטה הכנופיה על רכבת דואר שנשאה שטרות כסף שמיועדים להשמדה בלונדון. חברי הכנופיה הצליחו לקחת מהרכבת שלל בשווי של 2.6 מיליון ליש"ט - סכום דמיוני שהפך את השוד הזה לגדול ביותר במאה ה-20.

מכונית שהמתינה ליד הגשר אספה אותם והסיעה לחווה עזובה בשם לזרסלייד שבה המתין להם מטוס. רק ילד אחד שמכר להם היה שם כדי לספר לשוטרים על "האנשים הנדיבים שהיו כאן.." ולגרום בכך לאיתור שמותיהם.

בשבועות שלאחר מכן נתפסו כל חברי הכנופיה, חוץ מנהג קטר ששכרו. המרכזיים שבהם נדונו לעונשי מאסר כבדים ומתוכם שניים נמלטו - צ'רלס ווילסון, שנרצח כעבור זמן קצר בספרד ורוני ביגס, שיברח לברזיל ויהפוך לגיבור תרבות נועז, מעין סלב מקומי, יינשא לאישה מקומית ויבלה שם שנים רבות.

רק בזקנתו, חולה ומתגעגע, יחזור לאנגליה, ירצה מאסר קצר וישוחרר בשל מצבו הבריאותי.

והכסף, אתם שואלים... רק חלק קטן מהכסף שנשדד נמצא. מי אמר שהפשע לא משתלם?


הנה רוני ביגס, האסיר הנמלט של שוד הרכבות הגדול:

http://youtu.be/H5R5SoBYu_Y


ביקור במקום שבו נשדדה הרכבת ב-1963:

http://youtu.be/Eb2AK-me1b8


וסרטו של אדווין פורטר משנת 1903 על שוד הרכבת הגדול מהמאה ה-19, שהיווה השראה לשודדי רכבות:

http://youtu.be/Bc7wWOmEGGY?long=yes

דיוויד גריי היה טייס במלחמת העולם הראשונה. הוא הפך שבוי של הגרמנים לאחר שמטוסו הופל. הוא ניסה 5 פעמים לברוח ונכשל. גריי הועבר ב-1918 למחנה הולצמינדן ומיד עמד בראש החופרים. מחנה השבויים הקשה והאכזרי ביותר לקצינים שבויים. מפקד המחנה היה אכזרי וקשה וכולם כולל השומרים, שנאו אותו.

במנהרה שאורכה 55 מטרים זחלו 29 שבויים וברחו. הם חצו את נהר הוויזר והחלו לברוח לכיוון הולנד הנייטרלית.

3 הטייסים בראשות גריי הצליחו לברוח, כשהעמידו פנים שהיחיד מביניהם שלא ידע גרמנית הוא משוגע והשניים האחרים מובילים אותו לבית חולים פסיכיאטרי..

בסך הכל הצליחו 10 מהבורחים להגיע להולנד ולברוח ממנה לאנגליה. זו הייתה הבריחה הנועזת ביותר במלחמת העולם הראשונה.


הנה הבריחה מהולצמינדן:

https://youtu.be/Aggpl8aIvuQ


מדובר באחת הבריחות הכי מרשימות בהיסטוריה:

https://youtu.be/-WpP_tnAQzA


והיום יש משחק בריחה המדמה את בריחת הולצמינדן:

https://youtu.be/kn9H7jA0VrE

ווינסטון צ'רצ'יל (Winston Churchill) לא נולד ראש ממשלה. לא רבים יודעים שהמנהיג לעתיד היה בצעירותו קצין קרבי בחיל הפרשים ואף הספיק להשתתף באחד מקרבות הפרשים האחרונות בהיסטוריה, שהתקיים בסודאן.

בשנת 1893 ווינסטון הצעיר מתגייס לצבא הבריטי ומגלה עניין בהתכתבויות מלחמה. יצירותיו הספרותיות הראשונות הן דיווחי מלחמה שונים, מה שהוביל אותו לקבל הצעה, לאחר שעזב את הצבא, לשמש ככתב מלחמה של עיתון בריטי בשם "המורנינג פוסט".

וכך הקצין האמיץ שבשעות הפנאי שלו בצבא כתב, מצא עצמו עכשיו כתב צבאי של עיתון אנגלי נחשב במלחמת הבורים, מלחמתם של ההולנדים המקומיים בדרום אפריקה כנגד אנגליה. זו תהיה הפעם הראשונה שהוא יקנה את עולמו לראשונה.

ב- 15 בנובמבר 1899, בעת שכיסה את אירועי מלחמת האנגלו-בורים בדרום אפריקה, הוא ליווה משלחת ברכבת משוריינת. במהלך ניסיון להציל רכבת ממארב שטמנו לה הבורים, הוא הצליח לברוח, אך די מהר נתפס העיתונאי צ'רצ'יל שוב והוכנס למחנה שבויים.

אבל לא פראייר מי שיהיה מנהיג בריטניה בשעתה הכי קשה... בתוך ימים אחדים אירגן צ'רצ'יל בריחת יחיד נועזת ובסיוע מנהל מוקשים אנגלי הוא גמא מרחק של 300 מיילים בשטח האוייב, עשה את דרכו למפרץ דלוגא, עד שחצה את הגבול למוזמביק וחזר לאנגליה.

בעקבות הבריחה הפך צ'רצ'יל לגיבור לאומי בבריטניה. הוא פרסם ספר על חוויותיו במהלך המלחמה בדרום אפריקה ותוך שבועות הוא חוזר לדרום אפריקה להילחם בבורים...

מכל מקום, בהמשך הוא יפנה את תשומת ליבו לפוליטיקה, ב-1906 יזכה במושב בפרלמנט ועם הצטרפותו למפלגה השמרנית הוא יהפוך לשר. 30 שנה אחר-כך הוא לא יציל רק את עצמו ולא יברח, אלא יעמוד בראש העם הבריטי, אמיץ, עמיד ובלתי שביר - כשהוא מציל את העולם כולו.


הנה סיפור בריחת צ'רצ'יל מהכלא והמשך הקריירה שלו לאחר מכן:

https://youtu.be/KhCGg3syKtc


סיפור הבריחה המפורסמת שלו מהבורים בדרום אפריקה:

https://youtu.be/pwTS3wGsvpA


כך הציל צ'רצ'יל את העולם החופשי (מתורגם):

https://youtu.be/djW36C3t_dQ


והמנהיג הדגול שיצמח מהעיתונאי האמיץ הצעיר צ'רצ'יל:

http://youtu.be/qsOzPMrqVxE

הוא היה הראשון שחצה את החומה המתהווה בין מזרח ברלין למערבה. בהיותו חלק מכוח השיטור המזרח גרמני הוא ראה את אי הצדק שיוצרת ההפרדה הזו. במיוחד זעזע אותו מקרה שראה, של ילדה צעירה מהמערב, שביקרה את סבתה שבמזרח ולא הורשתה לחצות בחזרה את הגבול למערב גרמניה. הוא ראה למול עיניו את הוריה המתחננים, מטרים אחדים מבתם הבוכה ואת החיילים שמורים לה לחזור לביתה שבמזרח דווקא...

לאחר שקיבל ממפקדיו הוראה מפורשת לירות למוות במי שינסה לברוח למערב ברלין, החליט קונרד שומאן (Conrad Schumann) לנטוש את מזרח גרמניה ומזרח ברלין ולערוק למערב. הוא עשה זאת בקפיצה אמיצה מעל לגדר התיל שהוא עצמו היה אמור למנוע מאחרים לעבור.

תמונת שומאן קופץ בצ'ק פוינט צ'ארלי הייתה סנסציה תעמולתית של ממש. בקרב על התודעה שבין הקומוניסטים והליברלים של גרמניה המפוצלת באותה תקופה, התמונה הזו הייתה אחת ממתנות התעמולה הטובות ביותר למערב. "חיילי מזרח גרמניה בורחים בעצמם ממנה" - הצהירו פוליטיקאים ממערב גרמניה שוב ושוב.

הם לא ידעו עד כמה הם צדקו. המזרח ברלינאים חשו שהם במחנה שבויים אחד גדול...

שומאן לא ראה את עצמו כגיבור. בראיונות הוא חזר על כך שוב ושוב. הוא הכיר צעירה גרמנית והתחתן עימה, מצא עבודה וניהל חיים רגילים. אך העובדה שנחשב בוגד ורגשות אשם על שנטש והותיר את משפחתו לחסדי הקומוניסטים העיקו עליו מאוד. גם לאחר איחוד גרמניה לא היו חייו טובים או קלים מדי. הבחור האמיץ ניסה להשתלב ולחיות כאחד האדם, אבל בסוף שנות ה-90 הוא התייאש, נטל את חייו ומת.


הנה סיפורו של קונרד שומאן והתמונה האייקונית של בריחתו מצ'ק פוינט צ'ארלי:

https://youtu.be/Jn8xMlZV0FQ


עוד תיאור בתמונות של האירוע האיקוני:

https://youtu.be/UeyueF5qh58


סרטון אמיתי של הבריחה הראשונה הזו:

https://youtu.be/uDPG4zTdm-w


פרסומת לבירה שהתבססה על הקפיצה המפורסמת:

https://youtu.be/JBoT9u3Hd7Y


עם הזמן הפך קונרד שומאן לסמל, אך עזב את העולם בכאב:

https://youtu.be/r4KBziYZvJY

השנה היא 1940. הדיביזיות הגרמניות סיימו לכבוש את מרחבי צרפת, היכו את הצבא החזק שלה, שרבים ראו בו אז את הצבא החזק בעולם.

הצבא הגרמני מגיע אל חופי תעלת למנש ולראשונה בהיסטוריה הוא מאיים לפלוש אל האי האנגלי ולכבוש אותו. במקביל, הצבא הבריטי שהתכונן לסייע לצרפת כנגד הגרמנים יושב בעיר הצרפתית דנקרק.

צ'רצ'יל מבין שעליו להציל את צבאו ולהחזירו הביתה, כדי שיוכל להגן על בריטניה והממלכה תעמוד במתקפה הגרמנית המתקרבת. וכאן יוצא לדרך "מבצע דינמו", אחד האירועים המשמעותיים והמכריעים של מלחמת העולם השנייה.

המבצע נועד לבצע את מה שיזכה לימים לכינוי "פינוי דנקרק" (Dunkirk evacuation), להצלת הכוחות הלכודים, בין הים לצבא הגרמני המתקדם אליהם. יזם אותו ראש ממשלת בריטניה החדש, ווינסטון צ'רצ'יל, כמוצא אחרון לחילוץ מדנקרק של כוחות בעלות הברית, בעיקר בריטים וצרפתים.

בהיעדר משחתות שיוכלו לאסוף כמעט 350 אלף חיילים ולהעבירם את התעלה, הכריז צ'רצ'יל על גיוס עממי של כלי שיט מכל סוג וגודל. מאוניות הצי המלכותי וספינות צבא ועד כ-700 כלי שיט אזרחיים קטנים, בתוכם סירות דיג ואפילו יכטות פרטיות.

כך הצליחו הבריטים לגייס למבצע כ-900 כלי שיט, למאמץ לאומי אדיר שלא היה כמותו בהיסטוריה והפגין את נחישותה של בריטניה לנצח ולא להיכנע.

התוצאה הייתה מדהימה. כמעט 340 אלף חיילים חולצו מהעיר דנקרק, מתוכם כמעט 200 אלף חיילים בריטים. זה היה הרבה יותר ממה שהמטכ"ל הבריטי תכנן והעריך בתחילה והמורל הבריטי זכה לזריקת עידוד משמעותית באחת משעותיו הקשות ביותר.

ואף שהצבא הבריטי מצליח, בקושי רב, להינצל ולשוב לאנגליה בפינוי דנקרק, הוא מותיר מאחור כמות עצומה של נשק כבד וציוד צבאי. כל הציוד הזה נפל כפרי בשל לידי הגרמנים ומדובר בהמון, אבל המון, ציוד ונשק.

כמה?

בדנקרק נשארו 6 משחתות ו-200 כלי שיט קטנים יותר של הצי המלכותי, כ-2,500 תותחים, 20 אלף אופנועים ו-65 אלף כלי רכב אחרים. חיל האוויר המלכותי איבד במהלך המבצע גם הוא 145 מטוסים, אף שהצליח להפיל כ-156 מטוסים לגרמנים.

ועדיין, פינוי דנקרק היה הצלחה אסטרטגית מסעירה, משולבת במזל עצום. כי הפיקוד הגרמני בראשות היטלר, יכול היה לפגוע בפינוי. אך הוא לא עשה זאת. איש לא יודע עד היום מדוע היטלר נמנע מפגיעה במפנים והמפונים. היסטוריונים ממשיכים עד היום להעלות השערות, אבל תשובה ברורה אין.

רבים כינו את הפינוי מדנקרק "נס ההצלה". בזכותו הצליחה בריטניה להמשיך במלחמה, לשקם את כוחותיה ולשמור על עמדת המפתח שלה במאבק נגד המפלצת הנאצית.

הפינוי גם הפך לסמל של אומץ לב ונחישות, מבצע מעורר השראה והפגנת סולידריות (אחווה), שהיה לו תפקיד מכריע בגיבוש הרוח הלאומית הבריטית, בשעתה הקשה ביותר ובפתח לימים הקשים שעוד יבואו - עד הניצחון.


הנה החילוץ הגדול והפינוי מדנקרק (מתורגם):

https://youtu.be/LC8h56uS7vs?long=yes


סיפור הפינוי מדנקרק בקצרה ובאנגלית:

https://youtu.be/ZOrx1WqgmUU


מצגת וידאו של פינוי דנקרק:

https://youtu.be/FYU6ju5r8lo


הסיפור "הנכון" של הפינוי הצבאי מהעיר דנקרק:

https://youtu.be/9RPviCT7SWU


וסרטןן תיעודי מפורט על כל תהליך הפינוי של דנקרק:

https://youtu.be/Xc_SzYNAAII?long=yes

ההיסטוריה האפרו-אמריקאית חבה חוב עצום לפרדריק דאגלס (Frederick Douglass). סיפורו הלא יאומן הוא של עבד שחור, שברח מהעבדות והפך בכוחות עצמו וכישרונו לעיתונאי, לפעיל חברתי נועז נגד העבדות, בהמשך לפוליטיקאי ולמנהיג של ממש.

פרדריק דאגלס (Frederick Douglass) היה אחד המנהיגים המשפיעים ביותר בהיסטוריה האמריקאית. סיפור חייו, מלידתו בעבדות ועד להפיכתו למנהיג בתנועה לזכויות האדם, מהווה עדות מרתקת לכוחם של נחישות, השכלה ואמונה בשוויון.

דאגלס נולד לתוך עבדות ב-14 בפברואר 1818 במחוז טלבוט שבמרילנד, ונקרא בשם פרדריק אוגוסטוס וושינגטון ביילי (Frederick Augustus Washington Bailey). אמו, הארייט ביילי (Harriet Bailey), הייתה שפחה שנאנסה בידי אדונה, קפטן אהרון אנטוני (Aaron Anthony), שייתכן כי היה אביו של דאגלס. כתינוק בן שנה, הופרד מאמו וראה אותה לעיתים נדירות בלבד, גורל שהיה נפוץ בקרב משפחות עבדים.

נקודת מפנה משמעותית בחייו התרחשה בגיל שבע, כאשר נשלח לבולטימור לשרת את משפחת אולד. סופיה אולד (Sophia Auld), אשת הבית, לימדה אותו לקרוא ולכתוב - מעשה שהיה אסור על פי חוק. למרות שבעלה, יו אולד (Hugh Auld), אסר על המשך הלימודים בטענה שהשכלה תעורר בעבדים רצון לחופש, פרדריק המשיך ללמוד בסתר בעזרת ילדי הרחוב הלבנים. חוויה זו חיזקה את הבנתו כי השכלה היא המפתח לחירות.

השהות בבולטימור חשפה את דאגלס ליחס אנושי ושוויוני מצד סופיה אולד, והעמיקה את אמונתו בשוויון בין בני אדם. קריאת "הדרשן הקולומביאני" ("The Columbian Orator"), ספר שהציג ויכוח בין אדון לעבד נמלט, פקחה את עיניו להבנת העוול שבמוסד העבדות.

לאחר תקופה קשה בחווה אחרת, שבה סבל מיחס אכזרי, הצליח דאגלס לברוח לחופש בגיל עשרים. הוא הגיע לניו יורק, נישא לאנה מארי (Anna Murray), שינה את שמו לפרדריק דאגלס, והחל את דרכו כפעיל בתנועה האבוליציוניסטית.

כישרונו הרטורי התגלה בשנת 1841, כאשר נאם לראשונה בעצרת נגד העבדות בננטקט. מאז הפך לנואם מבוקש ברחבי ארצות הברית. ספרו האוטוביוגרפי "סיפור חייו של פרדריק דאגלס, עבד אמריקני" ("Narrative of the Life of Frederick Douglass, an American Slave") הפך לנכס צאן ברזל של התנועה האבוליציוניסטית. מסעו לאנגליה בשנת 1845 לא רק הביא לשחרורו הרשמי מעבדות בזכות הנרי ריצ'רדסון (Henry Richardson), אלא גם חשף אותו לחברה שוויונית יותר.

בשובו לאמריקה, הקים את העיתון "כוכב הצפון" ("The North Star") והמשיך במאבקו נגד העבדות. אגב, בשם "כוכב הצפון" בחר דאגלס מתוך הבנה עמוקה של חשיבות הכוכב הצפוני בחיי העבדים וכסמל לחופש. עבורו כשברח ועבור עבדים נמלטים רבים, שימש כוכב הצפון כמורה הדרך במסעם אל החופש במדינות הצפון ובקנדה. בעזרת הכוכב, שנשאר קבוע במקומו בשמי הלילה, יכלו הנמלטים לנווט את דרכם צפונה דרך "הרכבת התת-קרקעית", הרשת החשאית שסייעה לעבדים אז להשיג את חירותם. קראו על כך בתגית "כוכב הצפון".

בבחירת השם לעיתונו, ביקש האיש ליצור מקבילה רעיונית לאותו כוכב מנחה. הרעיון היה שכפי שכוכב הצפון האיר את דרכם הפיזית של העבדים הנמלטים, כך ביקש העיתון להאיר את דרכם הרוחנית והאינטלקטואלית של כל המבקשים חופש ושוויון. או, במילים אחרות, לשמש כמגדלור של תקווה ומקור להפצת רעיונות של חירות ושוויון.

את חזונו הרחב לשוויון אוניברסלי ביטא דאגלס בסיסמת העיתון: "זכות אינה מכירה במין, אמת אינה מכירה בצבע" ("Right is of no Sex – Truth is of no Color"). כך הוא קידם לא רק את המאבק נגד העבדות, אלא גם את הרעיון של שוויון מלא בין כל בני האדם, ללא הבדל גזע או מגדר.

במהלך מלחמת האזרחים פועל דאגלס לגיוס חיילים שחורים לצבא הצפון וכדי לקדם את זכויותיהם הוא נפגש עם הנשיא לינקולן. מאבקו למען שוויון זכויות לא הצטמצם רק לשחורים; הוא היה גם תומך נלהב בזכויות נשים והשתתף בוועידת סנקה פולס ההיסטורית למען זכות הצבעה לנשים.

לאחר מות אשתו אנה בשנת 1882, נישא דאגלס להלן פיטס (Helen Pitts), אישה לבנה הצעירה ממנו בעשרים שנה - נישואים שהיוו הצהרה נועזת על אמונתו בשוויון בין הגזעים. הוא המשיך במאבקו עד יום מותו מהתקף לב ב-20 בפברואר 1895.

מורשתו של פרדריק דאגלס חיה עד היום. הוא הוכיח שבכוח האמונה, ההשכלה והנחישות אפשר להתגבר על המכשולים הקשים ביותר, לחתור מעבדות למנהיגות ולחולל שינוי חברתי משמעותי. ממשיך להוות השראה למאבקים לצדק חברתי בכל רחבי העולם.

במשך השנים שעברו מאז, נתן סיפור חייו של דאגלס השראה לדורות של אקטיביסטים, אם אלו פעילי זכויות אדם באשר הם ועד פעילים חברתיים בכלל, כולל למשל אלו של צפון אירלנד. בעיר האירית בלפסט, אלפי קילומטרים מאמריקה, בולט ציור קיר עוצמתי ומרהיב של העבד שלא ויתר לעבדות.


הנה סיפור חייו של פרדריק דאגלס:

https://youtu.be/FMT4fnw4AT8


ההצלחה, הכישלון והחזון שלו:

https://youtu.be/0OaBKsF7bQo


על חשיבותו וגדולתו של דאגלס:

https://youtu.be/7j0jvj4e4XU


מספר את סיפורו ומקבל הצעה - בסרט על חייו:

https://youtu.be/6tx5DZC3X1M


על פרדריק דאגלס ולינקולן:

https://youtu.be/gOhgrTo257M?long=yes


וסרטון תיעודי על דאגלס:

https://youtu.be/kByK5SnG10Y?long=yes