שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי המיתולוגיה של בנות הים?
בנות הים (Mermaids) הן יצורים מיתולוגיים המשלבים תכונות של נשים וציפורים או נשים ודגים. כבר אלפי שנים שהיצורים המרתקים הללו מאכלסים את האגדות האנושיות, מופיעים בפולקלור של תרבויות רבות בעולם וממשיכים לעורר סקרנות ופליאה גם בקרב הדור הצעיר של ימינו.
במיתולוגיה היוונית העתיקה, היו אלה הסירנות (Sirens), יצורים בעלי גוף של אישה וכנפיים או רגליים של ציפור. הן התפרסמו בזכות קולן המפתה, שבאמצעותו משכו מלחים אל מותם על סלעים חדים. בסיפור האודיסיאה, אודיסאוס קשר את עצמו לתורן האוניה כדי להאזין לשירתן המהפנטת מבלי להיכנע לפיתוי הקטלני של קולן.
עם הזמן, תתפתח דמות בת הים ותשתנה. רק במאה ה-8 לספירה יחלו להופיע תיאורים של יצורים בעלי פלג גוף עליון אנושי וזנב דג במקום רגליים, כמו אלה שאנו מכירים היום.
במפות עתיקות מופיעות אז שוב ושוב בנות ים, לצד מפלצות ים ויצורים אקזוטיים אחרים, בין מימי הים והאוקיאנוסים ולצד ספינות ואוניות מצוירות.
גם בספרות ובמסורות עממיות הן מככבות. באגדה הגרמנית "לורליי" (Lorelei), יושבת בת ים על צוק מעל נהר הריין ובשירתה המהפנטת גורמת למלחים להתרסק אל הסלעים.
במסורת הסקנדינבית, היפהפיות הימיות הופיעו תחת השם "האבפרוא" (Havfrue), והיו ידועות באהבתן לבני אדם. לפי אמונה זו, בנות הים יכולות לחיות 300 שנה, אך אין להן נשמה. רק באמצעות נישואין לבן אנוש הן יכולות לזכות בנשמה אלמותית.
רעיון זה של ה"האבפרוא", אגב, הוא הבסיס לאגדה המפורסמת "בת הים הקטנה" שיכתוב הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן (Hans Christian Andersen), בה מוותרת הגיבורה על קולה - בתמורה לרגליים אנושיות שיזכו אותה באהבתו של נסיך.
במסורות של עמים ימיים רבים התפתחו גרסאות שונות של יצורים ימיים דמויי אדם. ביפן מוכרות ה"נינגיו" (Ningyo), בסקוטלנד ה"סלקי" (Selkies) שהם שילוב בין בני אדם לכלבי ים, המסוגלים להשיל את עורם ולהתחלף בין שתי הצורות.
באפריקה המערבית נחשבת ה"מאמי וואטה" (Mami Wata) לאלת מים רבת עוצמה.
בימינו, בנות הים ממשיכות להתקיים בתרבות הפופולרית דרך סרטים, ספרים ומשחקים. וולט דיסני הפך בסרט האנימציה שלו את בת הים הקטנה לנערצת בעולם כולו. בנות הים מסמלות את הקסם והמסתורין של עולם הים העמוק ואת המתח בין אנושיות לטבע פראי. לא פעם הן משמשות כמטאפורה, סוג של דימוי לדברים שנמצאים מעבר להישג ידנו.
קיומם של סיפורי בנות ים בשלל צורות ותרבויות מעיד על המסתורין של הים ומעמקיו בשלל התרבויות האנושיות של העולם הקדום, כמו גם על ההשפעות של התרבויות הללו, זו על זו.
הנה מיתוס בנות הים:
https://youtu.be/KiqtBFsntW0
האם למיה המיתולוגית היא ההשראה לבנות הים?
https://youtu.be/IEK07buMBfo
בנות הים מול הסירנות הקדומות מהמיתולוגיה היוונית:
https://youtu.be/7HkjrLpcWOs
שיר של בת הים הקטנה מדיסני (עברית):
https://youtu.be/AXvS3EaIwM8
ובת הים הקטנה - המחזמר המלא בגרסת "מיכל הקטנה" (עברית):
https://youtu.be/0hS2T1haV4o?long=yes
במה הצטיין טים באקלי עם ה"שיר לסירנה"?
ה"שיר לסירנה" (Song to the Siren), מתוך "Starsailor", אלבומו השישי מ-1970 של טים באקלי, הוא אחד השירים העצובים והמרים ביותר בתולדות הפופ.
כתיבת השיר לא רמזה על הדרמה הגדולה שהוא יתרום לעולם. איך שבאקלי קיבל את מילות השיר החדש מלארי בקט, שותפו הנאמן לכתיבה, הוא התיישב ליד שולחן במטבח והלחין אותו.
השיר הזה מפוצץ בכאב, סבל וכמיהה. זו קינת אהבה נואשת ועצובה, שיופיה מתעתע ומתחרה רק באפילתה. זו הגאונות של בקט, בדמותו את האהבה הנואשת להתרסקות ספינת המלחים מהמיתולוגיה היוונית, כשהם מתקרבים אל האי שעליו יושבות הסירנות המיתולוגיות ושרות. למדו על הסיפור בתגית "סירנה, האודיסיאה היוונית".
אגב, מסכנת אותן סירנות נולד שמה של הצפירה בתרבות המערבית, "סירנה" - לאותה קריאת אזהרה ממשהו מסוכן מאוד.
נחזור לשיר עצמו.
האהובה הטרופה, כמו הספינה הטרופה במיתולוגיה, היא דימוי מרתק שהופך את השיר היפה הזה לעמוק ודרמתי במיוחד. באקלי מוסיף על הטקסט הנהדר של בקט את המלודיה המלנכולית שלו וזועק לשמיים כאב.
טים באקלי היה רק בן 28, כשמת ממנת יתר של סם ההירואין. בלילה אחד איבד העולם מוסיקאי ומבצע מצוין שהקליט 9 תקליטים משמעותיים ואף חלוציים מבחינה אמנותית. המיתוס שלו נשאר, אבל אתם - הייו חכמים ואל תעשו סמים!
אחרי זה בא גם הביצוע של להקת "This Mortal coil", שיצא 10 שנים אחרי מותו של היוצר. שם הלהקה באנגלית לקוח משייקספיר. פירושו המילולי של הביטוי "This Mortal coil" הוא "הפתיל בן האלמוות". אבל משמעותו היא בעצם "עול החיים הזה", הקשיים האינסופיים שביום יום ואתגריו...
הביצוע של הלהקה הזו נפלא, בדרכו המסתורית ובשירה המצמררת והקסומה של הסולנית אליזבת פרייזר. ובדיוק את הגרסה הזו של "דיס מורטל קויל" בחר גאון הקולנוע דיוויד לינץ' לסרטו "כביש אבוד".
במשך השנים יצאו עוד גרסאות רבות של "השיר לסירנה". עוד מהמיוחדות שבהן היא זו של רוברט פלנט, סולנה של להקת "לד זפלין" עליה השלום. האזינו גם לו. הוא נהדר.
הנה טים באקלי שר את "שיר לסירנה" בביצוע מרטיט:
https://youtu.be/vMTEtDBHGY4
הביצוע של This Mortal Coil בהופעה חיה:
https://youtu.be/SuwfsS5-iM8
והביצוע המרטיט של רוברט פלנט ל"6666":
https://youtu.be/sqOHGXyajxM
בנות ים
בנות הים (Mermaids) הן יצורים מיתולוגיים המשלבים תכונות של נשים וציפורים או נשים ודגים. כבר אלפי שנים שהיצורים המרתקים הללו מאכלסים את האגדות האנושיות, מופיעים בפולקלור של תרבויות רבות בעולם וממשיכים לעורר סקרנות ופליאה גם בקרב הדור הצעיר של ימינו.
במיתולוגיה היוונית העתיקה, היו אלה הסירנות (Sirens), יצורים בעלי גוף של אישה וכנפיים או רגליים של ציפור. הן התפרסמו בזכות קולן המפתה, שבאמצעותו משכו מלחים אל מותם על סלעים חדים. בסיפור האודיסיאה, אודיסאוס קשר את עצמו לתורן האוניה כדי להאזין לשירתן המהפנטת מבלי להיכנע לפיתוי הקטלני של קולן.
עם הזמן, תתפתח דמות בת הים ותשתנה. רק במאה ה-8 לספירה יחלו להופיע תיאורים של יצורים בעלי פלג גוף עליון אנושי וזנב דג במקום רגליים, כמו אלה שאנו מכירים היום.
במפות עתיקות מופיעות אז שוב ושוב בנות ים, לצד מפלצות ים ויצורים אקזוטיים אחרים, בין מימי הים והאוקיאנוסים ולצד ספינות ואוניות מצוירות.
גם בספרות ובמסורות עממיות הן מככבות. באגדה הגרמנית "לורליי" (Lorelei), יושבת בת ים על צוק מעל נהר הריין ובשירתה המהפנטת גורמת למלחים להתרסק אל הסלעים.
במסורת הסקנדינבית, היפהפיות הימיות הופיעו תחת השם "האבפרוא" (Havfrue), והיו ידועות באהבתן לבני אדם. לפי אמונה זו, בנות הים יכולות לחיות 300 שנה, אך אין להן נשמה. רק באמצעות נישואין לבן אנוש הן יכולות לזכות בנשמה אלמותית.
רעיון זה של ה"האבפרוא", אגב, הוא הבסיס לאגדה המפורסמת "בת הים הקטנה" שיכתוב הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן (Hans Christian Andersen), בה מוותרת הגיבורה על קולה - בתמורה לרגליים אנושיות שיזכו אותה באהבתו של נסיך.
במסורות של עמים ימיים רבים התפתחו גרסאות שונות של יצורים ימיים דמויי אדם. ביפן מוכרות ה"נינגיו" (Ningyo), בסקוטלנד ה"סלקי" (Selkies) שהם שילוב בין בני אדם לכלבי ים, המסוגלים להשיל את עורם ולהתחלף בין שתי הצורות.
באפריקה המערבית נחשבת ה"מאמי וואטה" (Mami Wata) לאלת מים רבת עוצמה.
בימינו, בנות הים ממשיכות להתקיים בתרבות הפופולרית דרך סרטים, ספרים ומשחקים. וולט דיסני הפך בסרט האנימציה שלו את בת הים הקטנה לנערצת בעולם כולו. בנות הים מסמלות את הקסם והמסתורין של עולם הים העמוק ואת המתח בין אנושיות לטבע פראי. לא פעם הן משמשות כמטאפורה, סוג של דימוי לדברים שנמצאים מעבר להישג ידנו.
קיומם של סיפורי בנות ים בשלל צורות ותרבויות מעיד על המסתורין של הים ומעמקיו בשלל התרבויות האנושיות של העולם הקדום, כמו גם על ההשפעות של התרבויות הללו, זו על זו.
הנה מיתוס בנות הים:
https://youtu.be/KiqtBFsntW0
האם למיה המיתולוגית היא ההשראה לבנות הים?
https://youtu.be/IEK07buMBfo
בנות הים מול הסירנות הקדומות מהמיתולוגיה היוונית:
https://youtu.be/7HkjrLpcWOs
שיר של בת הים הקטנה מדיסני (עברית):
https://youtu.be/AXvS3EaIwM8
ובת הים הקטנה - המחזמר המלא בגרסת "מיכל הקטנה" (עברית):
https://youtu.be/0hS2T1haV4o?long=yes
ה"שיר לסירנה" (Song to the Siren), מתוך "Starsailor", אלבומו השישי מ-1970 של טים באקלי, הוא אחד השירים העצובים והמרים ביותר בתולדות הפופ.
כתיבת השיר לא רמזה על הדרמה הגדולה שהוא יתרום לעולם. איך שבאקלי קיבל את מילות השיר החדש מלארי בקט, שותפו הנאמן לכתיבה, הוא התיישב ליד שולחן במטבח והלחין אותו.
השיר הזה מפוצץ בכאב, סבל וכמיהה. זו קינת אהבה נואשת ועצובה, שיופיה מתעתע ומתחרה רק באפילתה. זו הגאונות של בקט, בדמותו את האהבה הנואשת להתרסקות ספינת המלחים מהמיתולוגיה היוונית, כשהם מתקרבים אל האי שעליו יושבות הסירנות המיתולוגיות ושרות. למדו על הסיפור בתגית "סירנה, האודיסיאה היוונית".
אגב, מסכנת אותן סירנות נולד שמה של הצפירה בתרבות המערבית, "סירנה" - לאותה קריאת אזהרה ממשהו מסוכן מאוד.
נחזור לשיר עצמו.
האהובה הטרופה, כמו הספינה הטרופה במיתולוגיה, היא דימוי מרתק שהופך את השיר היפה הזה לעמוק ודרמתי במיוחד. באקלי מוסיף על הטקסט הנהדר של בקט את המלודיה המלנכולית שלו וזועק לשמיים כאב.
טים באקלי היה רק בן 28, כשמת ממנת יתר של סם ההירואין. בלילה אחד איבד העולם מוסיקאי ומבצע מצוין שהקליט 9 תקליטים משמעותיים ואף חלוציים מבחינה אמנותית. המיתוס שלו נשאר, אבל אתם - הייו חכמים ואל תעשו סמים!
אחרי זה בא גם הביצוע של להקת "This Mortal coil", שיצא 10 שנים אחרי מותו של היוצר. שם הלהקה באנגלית לקוח משייקספיר. פירושו המילולי של הביטוי "This Mortal coil" הוא "הפתיל בן האלמוות". אבל משמעותו היא בעצם "עול החיים הזה", הקשיים האינסופיים שביום יום ואתגריו...
הביצוע של הלהקה הזו נפלא, בדרכו המסתורית ובשירה המצמררת והקסומה של הסולנית אליזבת פרייזר. ובדיוק את הגרסה הזו של "דיס מורטל קויל" בחר גאון הקולנוע דיוויד לינץ' לסרטו "כביש אבוד".
במשך השנים יצאו עוד גרסאות רבות של "השיר לסירנה". עוד מהמיוחדות שבהן היא זו של רוברט פלנט, סולנה של להקת "לד זפלין" עליה השלום. האזינו גם לו. הוא נהדר.
הנה טים באקלי שר את "שיר לסירנה" בביצוע מרטיט:
https://youtu.be/vMTEtDBHGY4
הביצוע של This Mortal Coil בהופעה חיה:
https://youtu.be/SuwfsS5-iM8
והביצוע המרטיט של רוברט פלנט ל"6666":
https://youtu.be/sqOHGXyajxM
