שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה מוסיפים לבירה פלח לימון?
בירה היא אחד המשקאות הפופולריים ביותר בעולם. בין המגוון של הבירות יש מאות ואלפי סוגים של בירות, בהמון טעמים וגוונים, חומרים וסגנונות. אבל קשה להבין את ההסבר למנהג שפה ושם מתגלה, של להוסיף פלח לימון לבירה.
הוספת פלח לימון לבירה היא מסורת מעניינת שהתפתחה לאורך השנים ונולד עם בירת קורונה, בירת הלאגר המפורסמת של מקסיקו. הוא מתחיל בטרנד מקסיקני, אי שם בשנות ה-80. משם הוא מתפשט במהירות ברחבי העולם.
האם יש לו בסיס, חוץ מהטרנד, חווית ההגשה של הבירה והיופי של בקבוק שבראשו מתנוסס פלח לימון?
הטענה היא שהלימון תורם משמעותית לחוויית השתייה. הוא מוסיף רעננות טבעית ומאזן את המרירות של הבירה, במיוחד בבירות קלות ובהירות.
החמיצות העדינה של הלימון משתלבת באופן מושלם עם טעמי הבירה. לחוויה מוסיף ומעשיר גם הניחוח המרענן של השמנים האתריים שבקליפת הלימון עצמה.
בנוסף, מושמעת לא פעם גם אגדה אורבנית הטוענת שבעבר השתמשו כך בלימון כדי לנקות את פיית הבקבוק ולהרחיק חרקים. לא נמצא לכך שום ביסוס היסטורי של ממש ועדיין, שום אגדה אורבנית לא נזקקה מעולם לעובדות.
יש לציין שלא כל סוגי הבירה מתאימים לתוספת כזו של לימון בראש בקבוק בירה. זה ללא ספק מתאים לבירות בהירות וקלות כמו לאגר, אך פחות עובד עם בירות כבדות או כהות, בהן החמיצות של הלימון עלולה לפגוע בטעמים העשירים של הבירה.
כך זה התחיל:
https://youtu.be/BXyim9uVWbE
כך תגישו בירה עם פלח לימון:
https://youtu.be/biLFF1Ifu-A
ומה אם תוחבים פנימה את פלח הלימון והופכים?
https://youtu.be/BO_hs0jVn7o
החיבור בין בירה ללימון עובד גם בשנדי:
https://youtu.be/JzEbMvsvyZw
ויש גם בירה לימון:
https://youtu.be/JKh_vVoE2Q0
מהי בירה?
הבירה היא משקה עתיק מאד. האדם למד לבשל בירה ממש בתקופה בה החל המין האנושי לייצר לחם.
במזרח התיכון הקדום של לפני 8,000 שנה כבר ידעו בביטחון לייצר בירה ויש אף חוקרים הסבורים שכבר לפני 14,000 שנים, אפילו קודם למהפכה החקלאית ולתירבות החיטה, כבר יצר האדם הקדמון בירה.
מכל מקום, עד היום הבירה היא אחד המשקאות האהובים בעולם. הבירה ידועה כמשפרת האולטימטיבית למצב הרוח ודי קל להבחין בזה. בפאבים למשל, אנשים מתיידדים בקלות רבה, נפתחים הרבה יותר וגם בלי להיות שיכורים, עושים דברים שללא בירה בידם ובגופם לא היו מרשים לעצמם לעשות.
מבחינה גאוגרפית משתנים הטעם, הצבע והריח של בירות ברחבי העולם. הסיבה היא שהמרכיבים המשמשים לבישול הבירה שונים גם הם ממקום למקום ומתרבות לתרבות.
בעידן המודרני יש מקצוע שנקרא "אוצר בירה". ובדומה לאוצרי יין, מדובר במומחים לבירות, על על תחומי הידע הקשורים בהם.
#בירה ובריאות
ודאי יעניין רבים לדעת שכל עוד לא שותים ממנה יותר מדי, הבירה היא דווקא בריאה. הסיבות מגוונות, החל מזה שבירה מייצרים משעורה, שנזכיר שהיא דגן עשיר בוויטמינים מקבוצה B החשובים לבריאות.
הבירה גם מכילה מינרלים ונוגדי חמצון, שהם מאוד בריאים והיא מסייעת לתפקוד מיטבי של המערכת החיסונית שלנו ולשיפור הפעילות הקוגניטיבית, כלומר החשיבה והזיכרון.
שתייה מתונה של בירה גם מורידה את הסיכון למחלות לב ומחלות בכלי דם, מפחיתה דלקות, טובה למאבק בסוכרת, מקטינה סיכוי לסוגים של סרטן.
אז נסיים במנטרה של השותים: "בגן עדן אין בירה, אז כדאי שנשתה כאן!"
כראוי לפאב נתחיל בסצנת שמות הבירות הקצרצרה מהסרט "טד":
https://youtu.be/RqVP1XoYpWM
והאוטובירה:
https://youtu.be/ftKKfzF6fSQ
עניין כרס הבירה ומה האמת מסביבה:
https://youtu.be/oJtQth3bl5M
הפאב, כאן "או פלקו" בעיר פראג, הוא מקום מפגש חברתי:
https://youtu.be/4n7z7TZxqV0
יש בעולם עשרות אלפי מותגים של בירה אבל בגדול החלוקה בסוגים מתחילה משניים (עברית):
https://youtu.be/n8sRdPyvR2Q
הבירה העתיקה בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/rDrDLWS-k8c
ואוהבי בירה מספרים (עברית):
https://youtu.be/JNGF-9ShZ6o
איך מייצרים בירה?
הבירה היא משקה עתיק מאד. כבר לפני 7000 שנה ידעו לייצר בירה ועד היום זהו אחד המשקאות האהובים בעולם. לא רבים יודעים שהסוד של הבירה היא התסיסה שלה.
ייצור בירה הוא תהליך שבו משתמשים במרכיבים כמו מים, שמרים, כשות ולתת - שהיא שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה.
כדי להכין את הבירה מבשלים בתהליך ייצור שנקרא "בישול". מכאן זכו מפעלי בירה לכינוי "מבשלות בירה".
ממשיך? - אז מהבישול נוצר התירוש, שממנו מפרידים את הקליפות. אחר כך מרתיחים את התירוש ואז מקררים ומוסיפים לו שמרים.
השמרים גורמים לתסיסה. אחרי פרק זמן של שבועיים-שלושה מקררים את הבירה מאוד ומסננים אותה, כדי לקבל את הבירה הצלולה שההורים כל כך אוהבים.
כך מכינים בירה במפעל מודרני (עברית):
http://youtu.be/iGZs94d02Ts
כמה ממבשלות הבירה הקטנות של ישראל (עברית):
https://youtu.be/vzMy6gmg-ck
כך ייצרו בירה בימי קדם (עברית):
https://youtu.be/8dd6bufFj74?t=2m23s
הבירה העתיקה בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/rDrDLWS-k8c
וכך מייצרים את הבירה במפעל:
https://youtu.be/cUr8jVWauq8?long=yes
מהו פאב ואיך נולד הפאב?
הפאב (Pub) הוא אולי המוסד התרבותי הכי בריטי ועתיק שיש. קשה לדמיין כפר בריטי או שכונה שאין בהם לפחות פאב אחד ובדרך כלל כמה.
כי הפאב הוא הרבה יותר מסתם מקום לשתות בו בירה. מדובר במוסד שצמח בבריטניה והפך לחלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי של העולם המערבי כולו.
את הפאב תרמו לאנגלים דווקא הרומאים, שבימי האימפריה הרומית שלטו באי הבריטי. הפאב נולד בתקופה הרומית, כשלאורך הדרכים הראשיות באנגליה הוקמו תחנות דרכים שנקראו "טברנות" (Tabernae). בטברנה עצרו הנוסעים העייפים ויכולים היו למצוא מקום מנוחה, אוכל וכמובן גם משקה מרענן.
בימי הביניים המוקדמים, מי שהיו הדמויות המרכזיות בתרבות השתייה האנגלית היו נשים שכונו "אייל וייף" (Ale Wife). הן נהגו לבשל בבתיהן בירה ולהגיש אותה לעוברים ושבים, ובכך היוו את הבסיס למה שיהפוך מאוחר יותר לפאב המודרני.
בהמשך, המנזרים לקחו על עצמם את תפקיד ייצור הבירה והיין, והקימו אכסניות שהציעו משקאות ולינה לצליינים. המילה "פאב" עצמה הופיעה לראשונה במאה ה-16, כקיצור של "פאבליק האוס" (Public House), שמשמעו "בית העם", או "בית הציבור", למקום המשרת את הקהילה כולה.
נקודת ציון משמעותית בהתפתחות הפאב הגיעה בשנת 1552, כשבאנגליה נחקק חוק שהסדיר לראשונה את פעילות הפאבים והעניק להם מעמד רשמי. בחוק נקבעו תקנות לגבי איכות המשקאות, שעות הפעילות והתנהלות המקום ובכך הפך הפאב למוסד מוכר ומפוקח.
במהלך השנים התפתח הפאב להיות הרבה יותר ממקום שתייה. הוא היה למרכז חברתי של הקהילה. בתקופה הוויקטוריאנית התפתח ה"סניג" (Snug), מאפיין אדריכלי ייחודי בפאבים, של חדר קטן ואינטימי המאפשר לאורחים פרטיות ושיחות שקטות. מכיוון שלא היה מקובל שנשים יישבו בחלל המרכזי של הפאב, זה היה מקום מושלם לבילוי בפאב, עבור נשים מהמעמד הבינוני.
למרות השינויים בהרגלי הבילוי והשתייה, הפאב נשאר גם כיום מוסד תרבותי חשוב, במיוחד בבריטניה ואירלנד. עם 60 אלף פאבים באי הבריטי, אנשים ממשיכים להימשך ולהגיע אל הפאב המקומי, עם האווירה הביתית והחמימה שבו, ריהוט העץ הכבד, התקרות הנמוכות והאח הבוערת.
הפאבים המודרניים משלבים את המסורת העתיקה עם חידושים עכשוויים, מציעים מגוון רחב של בירות מיוחדות, אוכל איכותי ואירועי תרבות מגוונים, תוך שמירה על האופי הייחודי שהתפתח לאורך מאות שנים של היסטוריה.
גם באירלנד הפאבים פופולריים מאוד והם פתוחים כל היום ולא רק בלילה. אנשים פוקדים אותם בכל יום ובשעות רבות במהלכו. רבים מהם שותים בירה ואוכלים בפאב באופן קבוע.
הנה ההיסטוריה של הפאבים:
https://youtu.be/KlYsqAKKL6U
הפאבים העתיקים בעולם:
https://youtu.be/oemfO56t9yw
הפאב האירי הכי ותיק בעולם:
https://youtu.be/gg6iGn3VZrY
רעיון מקסים של פאב חברתי (עברית):
https://youtu.be/372zqz2Q0aE
אנגלי שמנסה להסביר מה ההבדל בין בר לפאב, לפונדק ועוד...
https://youtu.be/TrU6aB4_hec?long=yes
והדרכה לאיך להזמין, לנהוג ולדבר בפאב אנגלי:
https://youtu.be/x47LCM_qkPk?long=yes
מהי שעורה ומה ההבדל בינה לבין חיטה?
שעורה (Barley), שנחשבה בעבר כמאכל בהמות, היא גידול תרבותי משמעותי מאוד בתרבות החקלאית הקדומה וגם כיום, היא הגידול החקלאי החמישי בחשיבותו בעולם ומהווה אפילו גידול אקסקלוסיבי לשוחרי מזון בריאות.
במקורות היהודיים היא נזכרת במנין שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. היא לא סתם חלק מהרשימה, אלא מצוינת שנייה ברשימה, מיד אחרי החיטה. גם אם מיקומה נמוך מהחיטה, היותה שנייה בדירוג משקף את ערכה הכלכלי בסל המזון של אותם ימים וכללית את חשיבותה בין מיני התבואה.
מבחינה חקלאית, השעורה היא גידול בעל, המסתפק בכמויות משקעים קטנות יחסית. היא חיה וגדלה היטב באיזורים שחונים, יבשים ובקרקע דלה, עם הצלחה יתרה בחבלי הספר של דרום ארץ-ישראל. אפילו באזורי בצורת, דלים במיוחד בגשם, שורדת השעורה, במקומות שהחיטה אינה מסוגלת לשרוד.
בניגוד לחיטה ה"מפונקת" יותר, שצרכיה לצמיחה, השעורה מצליחה להניב יבולים גבוהים ויפים גם באיזורים אלה. גם אחרי תקופות יובש ממושכות וללא גשמים וממטרים, אפשר לראות את נבטיה המתקיימים, צומחים ומצטיינים בחיוניות.
כ-30 מינים של שעורה יש בעולם ותפוצתה משתרעת מהאזורים הטרופיים בדרום ועד הקוטב הצפוני שבצפון.
מבשילה באפריל, עוד לפני החיטה, השעורה כבר במאפיות בסביבות חג הפסח. ביחד עם החיטה, גם השעורה מהווה מקור ראשוני מצוין לפחמימות.
#תולדות השעורה
החיטה והשעורה היו מהיבולים המבויתים הראשונים שגידל האדם, במהלך המהפכה החקלאית בסהר הפורה, בתקופה הנאוליתית שהתקיימה לפני מעל 10,000 שנים.
ואכן מוצאה של השעורה הוא ככל הנראה באזור מזרח-טורקיה של ימינו. היא נחשבת לגידול העתיק ביותר באזור ההוא. לפני יותר מ-5,000 שנה.
גם באזורנו הייתה השעורה נפוצה. מהפירמידות שבמצרים ועד למבצר מצדה, הארכיאולוגים מצאו גרגירי ושיבולי שעורים. בברית החדשה מתואר נס בו ישו מאכיל 5,000 איש בארוחה של 5 כיכרות שעורה ו-2 דגים.
וזה לא שלא היה הבדל בין שני הדגנים הללו. הערך הכלכלי של גרגרי השעורה היה אז נמוך בהרבה, ביחס לזה של גרגרי חיטה. ואכן, קמח שעורה היה אז מזונם של העניים ושל בהמות הבית.
במהלך ההיסטוריה השתנה המעמד של השעורה, כשהפכו גרעיני השעורה לחומר גלם עיקרי בייצור של בירה, וויסקי ושיכר.
בימינו עדיין משתמשים בשעורה להכנת מזון בהמות וכמנחה נחותה בטקסים דתיים, אך במקביל הפך לחם השעורים למבוקש מאוד בקרב שוחרי המאכלים האורגניים.
המדהים הוא שהביקוש המודרני ללחם הבריא הזה הביא לכך שמחירו היום עבר במקרים מסוימים את זה של החיטה והוא שהופך את לחם השעורים ליקר, לפחות ביחס למיני לחם אחרים, רגילים ופחות בריאים.
#שימושים
קמח השעורה עשיר גם בחלבון שמתאים מאוד להאבסת בהמות וזה עיקר השימוש בה. אך השעורה משמשת גם להכנת לחם ומרקים.
קמח השעורה עשיר במינרלים הרבים שבו וגם בוויטמינים כמו B1 ו-B6. שוחרי המאכלים האורגניים אוהבים את לחם השעורים, שהפך מבוקש מאוד על ידם.
בגרעיני השעורה משתמשים לייצור של בירה, שהמרכיב העיקרי בה נקרא לתת והוא בעצם שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה, יחד עם מים, שמרים וכשות.
התססת השעורה משמשת להכנה של עוד משקאות אלכוהוליים, כולל וויסקי ושיכר.
קמח השעורה הדו-טורית נחשב עני יחסית בחלבון. אך בניגוד לקמח של השעורה השש-טורית, הוא עשיר בסוכר וקמח עשיר בסוכר מתאים גם להתססה.
הנה סרטון על השעורה:
https://youtu.be/ut_hc_eNSkM
כך הופכים גרגרי השעורה לבירה:
https://youtu.be/-Lo2LNHqDt8
וכך מכינים בירה בהתססה של שעורת לתת (עברית):
http://youtu.be/iGZs94d02Ts
מהי התסיסה ואיך היא מייצרת אוכל ומשקה?
מה משותף ליין, לחם, בירה, יוגורט, גבינות וסוגי נקניקים שונים? - ובכן מדובר בתסיסה (Fermentation), תהליך שהתגלה בשנת 1875 על ידי המדען הצרפתי קינדארד דה לה-טור. הוא גילה את התסיסה, שנוצרת כששמרים חד-תאיים ממשפחת הפטריות, יוצרים תהליך כימי שמייצר אלכוהול מסוכר ועמילן.
הבירה היא משקה עתיק מאד. כבר לפני 7000 שנה ידעו לייצר בירה ועד היום זהו אחד המשקאות האהובים בעולם. לא רבים יודעים שהסוד של הבירה היא התסיסה שלה.
כמו בלחם, גם בייצור בירה מתבצעת תסיסה בשמרים. בירה מכינים ממים, שמרים, כשות ולתת, שהיא שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה.
ההכנה מתחילה בבישול הבירה, שיוצר תירוש, ממנו מפרידים את הקליפות. אחר כך מרתיחים את התירוש ואז מקררים ומוסיפים לו שמרים. השמרים גורמים לתסיסה. לאחר פרק זמן של שבועיים-שלושה מקררים את הבירה מאוד ומסננים אותה, כדי לקבל את הבירה המוכנה ואהובה כל כך.
הנה החיידקים שעושים לנו אוכל (מתורגם):
https://youtu.be/eksagPy5tmQ
סרטון על התסיסה:
https://youtu.be/MPToC2_tjxo
הסבר על התסיסה מבחינה כימית:
https://youtu.be/6-D1oes63_U
התסיסה ביוגורט:
https://youtu.be/V4MuECi05hc
וכך מכינים בירה בעזרת התסיסה (עברית):
http://youtu.be/iGZs94d02Ts
בירה היא אחד המשקאות הפופולריים ביותר בעולם. בין המגוון של הבירות יש מאות ואלפי סוגים של בירות, בהמון טעמים וגוונים, חומרים וסגנונות. אבל קשה להבין את ההסבר למנהג שפה ושם מתגלה, של להוסיף פלח לימון לבירה.
הוספת פלח לימון לבירה היא מסורת מעניינת שהתפתחה לאורך השנים ונולד עם בירת קורונה, בירת הלאגר המפורסמת של מקסיקו. הוא מתחיל בטרנד מקסיקני, אי שם בשנות ה-80. משם הוא מתפשט במהירות ברחבי העולם.
האם יש לו בסיס, חוץ מהטרנד, חווית ההגשה של הבירה והיופי של בקבוק שבראשו מתנוסס פלח לימון?
הטענה היא שהלימון תורם משמעותית לחוויית השתייה. הוא מוסיף רעננות טבעית ומאזן את המרירות של הבירה, במיוחד בבירות קלות ובהירות.
החמיצות העדינה של הלימון משתלבת באופן מושלם עם טעמי הבירה. לחוויה מוסיף ומעשיר גם הניחוח המרענן של השמנים האתריים שבקליפת הלימון עצמה.
בנוסף, מושמעת לא פעם גם אגדה אורבנית הטוענת שבעבר השתמשו כך בלימון כדי לנקות את פיית הבקבוק ולהרחיק חרקים. לא נמצא לכך שום ביסוס היסטורי של ממש ועדיין, שום אגדה אורבנית לא נזקקה מעולם לעובדות.
יש לציין שלא כל סוגי הבירה מתאימים לתוספת כזו של לימון בראש בקבוק בירה. זה ללא ספק מתאים לבירות בהירות וקלות כמו לאגר, אך פחות עובד עם בירות כבדות או כהות, בהן החמיצות של הלימון עלולה לפגוע בטעמים העשירים של הבירה.
כך זה התחיל:
https://youtu.be/BXyim9uVWbE
כך תגישו בירה עם פלח לימון:
https://youtu.be/biLFF1Ifu-A
ומה אם תוחבים פנימה את פלח הלימון והופכים?
https://youtu.be/BO_hs0jVn7o
החיבור בין בירה ללימון עובד גם בשנדי:
https://youtu.be/JzEbMvsvyZw
ויש גם בירה לימון:
https://youtu.be/JKh_vVoE2Q0
הבירה היא משקה עתיק מאד. האדם למד לבשל בירה ממש בתקופה בה החל המין האנושי לייצר לחם.
במזרח התיכון הקדום של לפני 8,000 שנה כבר ידעו בביטחון לייצר בירה ויש אף חוקרים הסבורים שכבר לפני 14,000 שנים, אפילו קודם למהפכה החקלאית ולתירבות החיטה, כבר יצר האדם הקדמון בירה.
מכל מקום, עד היום הבירה היא אחד המשקאות האהובים בעולם. הבירה ידועה כמשפרת האולטימטיבית למצב הרוח ודי קל להבחין בזה. בפאבים למשל, אנשים מתיידדים בקלות רבה, נפתחים הרבה יותר וגם בלי להיות שיכורים, עושים דברים שללא בירה בידם ובגופם לא היו מרשים לעצמם לעשות.
מבחינה גאוגרפית משתנים הטעם, הצבע והריח של בירות ברחבי העולם. הסיבה היא שהמרכיבים המשמשים לבישול הבירה שונים גם הם ממקום למקום ומתרבות לתרבות.
בעידן המודרני יש מקצוע שנקרא "אוצר בירה". ובדומה לאוצרי יין, מדובר במומחים לבירות, על על תחומי הידע הקשורים בהם.
#בירה ובריאות
ודאי יעניין רבים לדעת שכל עוד לא שותים ממנה יותר מדי, הבירה היא דווקא בריאה. הסיבות מגוונות, החל מזה שבירה מייצרים משעורה, שנזכיר שהיא דגן עשיר בוויטמינים מקבוצה B החשובים לבריאות.
הבירה גם מכילה מינרלים ונוגדי חמצון, שהם מאוד בריאים והיא מסייעת לתפקוד מיטבי של המערכת החיסונית שלנו ולשיפור הפעילות הקוגניטיבית, כלומר החשיבה והזיכרון.
שתייה מתונה של בירה גם מורידה את הסיכון למחלות לב ומחלות בכלי דם, מפחיתה דלקות, טובה למאבק בסוכרת, מקטינה סיכוי לסוגים של סרטן.
אז נסיים במנטרה של השותים: "בגן עדן אין בירה, אז כדאי שנשתה כאן!"
כראוי לפאב נתחיל בסצנת שמות הבירות הקצרצרה מהסרט "טד":
https://youtu.be/RqVP1XoYpWM
והאוטובירה:
https://youtu.be/ftKKfzF6fSQ
עניין כרס הבירה ומה האמת מסביבה:
https://youtu.be/oJtQth3bl5M
הפאב, כאן "או פלקו" בעיר פראג, הוא מקום מפגש חברתי:
https://youtu.be/4n7z7TZxqV0
יש בעולם עשרות אלפי מותגים של בירה אבל בגדול החלוקה בסוגים מתחילה משניים (עברית):
https://youtu.be/n8sRdPyvR2Q
הבירה העתיקה בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/rDrDLWS-k8c
ואוהבי בירה מספרים (עברית):
https://youtu.be/JNGF-9ShZ6o
הבירה היא משקה עתיק מאד. כבר לפני 7000 שנה ידעו לייצר בירה ועד היום זהו אחד המשקאות האהובים בעולם. לא רבים יודעים שהסוד של הבירה היא התסיסה שלה.
ייצור בירה הוא תהליך שבו משתמשים במרכיבים כמו מים, שמרים, כשות ולתת - שהיא שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה.
כדי להכין את הבירה מבשלים בתהליך ייצור שנקרא "בישול". מכאן זכו מפעלי בירה לכינוי "מבשלות בירה".
ממשיך? - אז מהבישול נוצר התירוש, שממנו מפרידים את הקליפות. אחר כך מרתיחים את התירוש ואז מקררים ומוסיפים לו שמרים.
השמרים גורמים לתסיסה. אחרי פרק זמן של שבועיים-שלושה מקררים את הבירה מאוד ומסננים אותה, כדי לקבל את הבירה הצלולה שההורים כל כך אוהבים.
כך מכינים בירה במפעל מודרני (עברית):
http://youtu.be/iGZs94d02Ts
כמה ממבשלות הבירה הקטנות של ישראל (עברית):
https://youtu.be/vzMy6gmg-ck
כך ייצרו בירה בימי קדם (עברית):
https://youtu.be/8dd6bufFj74?t=2m23s
הבירה העתיקה בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/rDrDLWS-k8c
וכך מייצרים את הבירה במפעל:
https://youtu.be/cUr8jVWauq8?long=yes
הפאב (Pub) הוא אולי המוסד התרבותי הכי בריטי ועתיק שיש. קשה לדמיין כפר בריטי או שכונה שאין בהם לפחות פאב אחד ובדרך כלל כמה.
כי הפאב הוא הרבה יותר מסתם מקום לשתות בו בירה. מדובר במוסד שצמח בבריטניה והפך לחלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי של העולם המערבי כולו.
את הפאב תרמו לאנגלים דווקא הרומאים, שבימי האימפריה הרומית שלטו באי הבריטי. הפאב נולד בתקופה הרומית, כשלאורך הדרכים הראשיות באנגליה הוקמו תחנות דרכים שנקראו "טברנות" (Tabernae). בטברנה עצרו הנוסעים העייפים ויכולים היו למצוא מקום מנוחה, אוכל וכמובן גם משקה מרענן.
בימי הביניים המוקדמים, מי שהיו הדמויות המרכזיות בתרבות השתייה האנגלית היו נשים שכונו "אייל וייף" (Ale Wife). הן נהגו לבשל בבתיהן בירה ולהגיש אותה לעוברים ושבים, ובכך היוו את הבסיס למה שיהפוך מאוחר יותר לפאב המודרני.
בהמשך, המנזרים לקחו על עצמם את תפקיד ייצור הבירה והיין, והקימו אכסניות שהציעו משקאות ולינה לצליינים. המילה "פאב" עצמה הופיעה לראשונה במאה ה-16, כקיצור של "פאבליק האוס" (Public House), שמשמעו "בית העם", או "בית הציבור", למקום המשרת את הקהילה כולה.
נקודת ציון משמעותית בהתפתחות הפאב הגיעה בשנת 1552, כשבאנגליה נחקק חוק שהסדיר לראשונה את פעילות הפאבים והעניק להם מעמד רשמי. בחוק נקבעו תקנות לגבי איכות המשקאות, שעות הפעילות והתנהלות המקום ובכך הפך הפאב למוסד מוכר ומפוקח.
במהלך השנים התפתח הפאב להיות הרבה יותר ממקום שתייה. הוא היה למרכז חברתי של הקהילה. בתקופה הוויקטוריאנית התפתח ה"סניג" (Snug), מאפיין אדריכלי ייחודי בפאבים, של חדר קטן ואינטימי המאפשר לאורחים פרטיות ושיחות שקטות. מכיוון שלא היה מקובל שנשים יישבו בחלל המרכזי של הפאב, זה היה מקום מושלם לבילוי בפאב, עבור נשים מהמעמד הבינוני.
למרות השינויים בהרגלי הבילוי והשתייה, הפאב נשאר גם כיום מוסד תרבותי חשוב, במיוחד בבריטניה ואירלנד. עם 60 אלף פאבים באי הבריטי, אנשים ממשיכים להימשך ולהגיע אל הפאב המקומי, עם האווירה הביתית והחמימה שבו, ריהוט העץ הכבד, התקרות הנמוכות והאח הבוערת.
הפאבים המודרניים משלבים את המסורת העתיקה עם חידושים עכשוויים, מציעים מגוון רחב של בירות מיוחדות, אוכל איכותי ואירועי תרבות מגוונים, תוך שמירה על האופי הייחודי שהתפתח לאורך מאות שנים של היסטוריה.
גם באירלנד הפאבים פופולריים מאוד והם פתוחים כל היום ולא רק בלילה. אנשים פוקדים אותם בכל יום ובשעות רבות במהלכו. רבים מהם שותים בירה ואוכלים בפאב באופן קבוע.
הנה ההיסטוריה של הפאבים:
https://youtu.be/KlYsqAKKL6U
הפאבים העתיקים בעולם:
https://youtu.be/oemfO56t9yw
הפאב האירי הכי ותיק בעולם:
https://youtu.be/gg6iGn3VZrY
רעיון מקסים של פאב חברתי (עברית):
https://youtu.be/372zqz2Q0aE
אנגלי שמנסה להסביר מה ההבדל בין בר לפאב, לפונדק ועוד...
https://youtu.be/TrU6aB4_hec?long=yes
והדרכה לאיך להזמין, לנהוג ולדבר בפאב אנגלי:
https://youtu.be/x47LCM_qkPk?long=yes
בירות
שעורה (Barley), שנחשבה בעבר כמאכל בהמות, היא גידול תרבותי משמעותי מאוד בתרבות החקלאית הקדומה וגם כיום, היא הגידול החקלאי החמישי בחשיבותו בעולם ומהווה אפילו גידול אקסקלוסיבי לשוחרי מזון בריאות.
במקורות היהודיים היא נזכרת במנין שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. היא לא סתם חלק מהרשימה, אלא מצוינת שנייה ברשימה, מיד אחרי החיטה. גם אם מיקומה נמוך מהחיטה, היותה שנייה בדירוג משקף את ערכה הכלכלי בסל המזון של אותם ימים וכללית את חשיבותה בין מיני התבואה.
מבחינה חקלאית, השעורה היא גידול בעל, המסתפק בכמויות משקעים קטנות יחסית. היא חיה וגדלה היטב באיזורים שחונים, יבשים ובקרקע דלה, עם הצלחה יתרה בחבלי הספר של דרום ארץ-ישראל. אפילו באזורי בצורת, דלים במיוחד בגשם, שורדת השעורה, במקומות שהחיטה אינה מסוגלת לשרוד.
בניגוד לחיטה ה"מפונקת" יותר, שצרכיה לצמיחה, השעורה מצליחה להניב יבולים גבוהים ויפים גם באיזורים אלה. גם אחרי תקופות יובש ממושכות וללא גשמים וממטרים, אפשר לראות את נבטיה המתקיימים, צומחים ומצטיינים בחיוניות.
כ-30 מינים של שעורה יש בעולם ותפוצתה משתרעת מהאזורים הטרופיים בדרום ועד הקוטב הצפוני שבצפון.
מבשילה באפריל, עוד לפני החיטה, השעורה כבר במאפיות בסביבות חג הפסח. ביחד עם החיטה, גם השעורה מהווה מקור ראשוני מצוין לפחמימות.
#תולדות השעורה
החיטה והשעורה היו מהיבולים המבויתים הראשונים שגידל האדם, במהלך המהפכה החקלאית בסהר הפורה, בתקופה הנאוליתית שהתקיימה לפני מעל 10,000 שנים.
ואכן מוצאה של השעורה הוא ככל הנראה באזור מזרח-טורקיה של ימינו. היא נחשבת לגידול העתיק ביותר באזור ההוא. לפני יותר מ-5,000 שנה.
גם באזורנו הייתה השעורה נפוצה. מהפירמידות שבמצרים ועד למבצר מצדה, הארכיאולוגים מצאו גרגירי ושיבולי שעורים. בברית החדשה מתואר נס בו ישו מאכיל 5,000 איש בארוחה של 5 כיכרות שעורה ו-2 דגים.
וזה לא שלא היה הבדל בין שני הדגנים הללו. הערך הכלכלי של גרגרי השעורה היה אז נמוך בהרבה, ביחס לזה של גרגרי חיטה. ואכן, קמח שעורה היה אז מזונם של העניים ושל בהמות הבית.
במהלך ההיסטוריה השתנה המעמד של השעורה, כשהפכו גרעיני השעורה לחומר גלם עיקרי בייצור של בירה, וויסקי ושיכר.
בימינו עדיין משתמשים בשעורה להכנת מזון בהמות וכמנחה נחותה בטקסים דתיים, אך במקביל הפך לחם השעורים למבוקש מאוד בקרב שוחרי המאכלים האורגניים.
המדהים הוא שהביקוש המודרני ללחם הבריא הזה הביא לכך שמחירו היום עבר במקרים מסוימים את זה של החיטה והוא שהופך את לחם השעורים ליקר, לפחות ביחס למיני לחם אחרים, רגילים ופחות בריאים.
#שימושים
קמח השעורה עשיר גם בחלבון שמתאים מאוד להאבסת בהמות וזה עיקר השימוש בה. אך השעורה משמשת גם להכנת לחם ומרקים.
קמח השעורה עשיר במינרלים הרבים שבו וגם בוויטמינים כמו B1 ו-B6. שוחרי המאכלים האורגניים אוהבים את לחם השעורים, שהפך מבוקש מאוד על ידם.
בגרעיני השעורה משתמשים לייצור של בירה, שהמרכיב העיקרי בה נקרא לתת והוא בעצם שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה, יחד עם מים, שמרים וכשות.
התססת השעורה משמשת להכנה של עוד משקאות אלכוהוליים, כולל וויסקי ושיכר.
קמח השעורה הדו-טורית נחשב עני יחסית בחלבון. אך בניגוד לקמח של השעורה השש-טורית, הוא עשיר בסוכר וקמח עשיר בסוכר מתאים גם להתססה.
הנה סרטון על השעורה:
https://youtu.be/ut_hc_eNSkM
כך הופכים גרגרי השעורה לבירה:
https://youtu.be/-Lo2LNHqDt8
וכך מכינים בירה בהתססה של שעורת לתת (עברית):
http://youtu.be/iGZs94d02Ts
מה משותף ליין, לחם, בירה, יוגורט, גבינות וסוגי נקניקים שונים? - ובכן מדובר בתסיסה (Fermentation), תהליך שהתגלה בשנת 1875 על ידי המדען הצרפתי קינדארד דה לה-טור. הוא גילה את התסיסה, שנוצרת כששמרים חד-תאיים ממשפחת הפטריות, יוצרים תהליך כימי שמייצר אלכוהול מסוכר ועמילן.
הבירה היא משקה עתיק מאד. כבר לפני 7000 שנה ידעו לייצר בירה ועד היום זהו אחד המשקאות האהובים בעולם. לא רבים יודעים שהסוד של הבירה היא התסיסה שלה.
כמו בלחם, גם בייצור בירה מתבצעת תסיסה בשמרים. בירה מכינים ממים, שמרים, כשות ולתת, שהיא שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה.
ההכנה מתחילה בבישול הבירה, שיוצר תירוש, ממנו מפרידים את הקליפות. אחר כך מרתיחים את התירוש ואז מקררים ומוסיפים לו שמרים. השמרים גורמים לתסיסה. לאחר פרק זמן של שבועיים-שלושה מקררים את הבירה מאוד ומסננים אותה, כדי לקבל את הבירה המוכנה ואהובה כל כך.
הנה החיידקים שעושים לנו אוכל (מתורגם):
https://youtu.be/eksagPy5tmQ
סרטון על התסיסה:
https://youtu.be/MPToC2_tjxo
הסבר על התסיסה מבחינה כימית:
https://youtu.be/6-D1oes63_U
התסיסה ביוגורט:
https://youtu.be/V4MuECi05hc
וכך מכינים בירה בעזרת התסיסה (עברית):
http://youtu.be/iGZs94d02Ts
