שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן הרשויות שיש להפריד ביניהן בדמוקרטיה?
במשטר הדמוקרטי מתקיימות, זו לצד זו, שלוש רשויות נפרדות: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
הרשות המחוקקת היא הפרלמנט, אצלנו זו הכנסת. הרשות המבצעת היא הממשלה, בעוד שהרשות השופטת כוללת את בתי המשפט ומערכת המשפט כולה.
שלוש רשויות שלטון אלה אינן כפופות זו לזו. לכל אחת מהן כללי פעולה משלה ועצמאות מסוימת ביחס לשתיים האחרות.
#למה להפריד בין הרשויות?
עיקרון הפרדת רשויות מחלק את הסמכויות השונות בין הרשויות, במטרה למנוע את ריכוז הכוח השלטוני בידי אחת הרשויות ובעצם קבוצה אחת באוכלוסיה.
אם ריכוז כזה של כוח היה בידי אחת מהקבוצות, זו הייתה דיקטטורה.
הפרדת הרשויות מאפשרת גם ביקורת הדדית של רשויות השלטון הללו, זו על זו. הביקורת מאפשרת למנוע מצב בו היו מתרחשים מצבים הפוגעים בפרט או בקבוצות באוכלוסיה, למשל באזרחים, במיעוטים, אפילו ברוב וכן הלאה.
פיזור הכוח של הרשויות גם מונע תלות של כל אחת מהן באחרת ויוצר עצמאות ואי-תלות שהן נשמות אפה של הדמוקרטיה.
#למה אחראית כל רשות מהשלוש?
על פי מונטסקייה, הוגה הדעות הצרפתי שהמציא את רעיון הפרדת הרשויות, ישנן שלוש רשויות עיקריות בדמוקרטיה ליברלית.
הרשות המחוקקת אחראית לחוקק חוקים. היא מייצגת את רצון העם ומורכבת בדרך כלל מנציגים נבחרים שלו. תפקידה של הרשות המחוקקת הוא מכריע בעיצוב ובחקיקה של החוקים השולטים בחברה ומסגירים בה את הכללים.
לעומתה, הרשות המבצעת, מופקדת על ביצוע החוקים ואכיפתם. היא כוללת את הממשלה, את ראש המדינה, הוא ראש הממשלה או הנשיא, את הפקידים המבצעים והגופים המנהליים האחראים על יישום מדיניות וההחלטות הממשלתיות.
על הרשות השופטת, לפי מונטסקייה, מוטלת המשימה לפרש את החוק וליישם אותו. הרשות הזו מורכבת מבתי משפט והשופטים. הרשות הזו פועלת כמחסום בפני הרשויות האחרות למניעה של שימוש לרעה בכוחן. בהיות השופטים עצמאיים הם מבטיחים ניהול הוגן של משפטי צדק, פותרים מחלוקות ומגינים על זכויות הפרט במדינה, זכויות אדם.
על הרשויות, האיזונים והבלמים המשמשים יחד לטובת הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/18FCmLqobmc
הנה שלוש הרשויות:
https://youtu.be/TL8HyxlL_8c
מונטסקיה, הוגה הרעיון של הפרדת הרשויות:
https://youtu.be/-TcP_pzWUlU
וההקפדה על הפרדת רשויות היא אחד מסודות הדמוקרטיה הבריאה:
https://youtu.be/e1cN5KuB5s0
מהי הפרדת רשויות ומה הכרחי בה לדמוקרטיה?
דמוקרטיה מאוזנת שבנויה נכון חייבת לכלול "הפרדת רשויות" (Separation of powers). זה אומר שמתקיימות בה שלוש הרשויות מדיניות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו.
למעשה, הפרדת הרשויות היא המימוש של עיקרון ה"איזונים ובלמים" בדמוקרטיה. כל רשות מאזנת את האחרות ובולמת אותה באמצעים דמוקרטיים מצבירת כוח רב מדי, עד כדי השחתה ושימוש אפשרי בו לרעה.
עיקרון הפרדת הרשויות, שהוא מאפיין יסוד במשטר דמוקרטי, קובע שהרשויות הללו מתפקדות במקביל ומפקחות זו על זו, אבל משתדלות שלא להתערב, כל רשות בעבודתה של רשות אחרת.
אלה הן הרשויות, המופרדות זו מזו: הרשות המחוקקת, שהיא הפרלמנט (אצלנו הכנסת היא הפרלמנט), הרשות המבצעת, היא הממשלה והרשות השופטת - בתי המשפט ומערכת המשפט כולה.
לקיומה של הדמוקרטיה חשוב שהרשויות הללו, המחוקקת, המבצעת והשופטת, יפעלו במקביל זו לזו ויפקחו זו על זו, אך ישתדלו להמעיט ככל הניתן בהתערבות זו בעבודתה של זו. זאת כל עוד אין התנגשות בין ערכי היסוד או החוקה של המדינה יבין מעשיהן של הרשויות השונות הללו.
אגב, בציבור רווחת גם התפיסה של קיומה של רשות רביעית. מדובר בעיתונות ובתקשורת החופשית ובחשיבות שלהן לדמוקרטיה. מכאן הכינוי "הרשות הרביעית", כאילו היא רשות נוספת, שהתווספה לשלוש הרשויות הקלאסיות.
עד כמה הפרדת הרשויות הכרחית לשלטון דמוקרטי יעידו מעשיהם בהיסטוריה של דיקטטורים ומנהיגים של שלטון יחיד. הדבר הראשון שהם מבצעים כשהם עולים לשלטון הוא החלשת והגבלת הרשות המחוקקת והרשות השופטת, כדי שלא "יפריעו" למעלליהם בתור הרשות המבצעת.
הנה הפרדת הרשויות בדמוקרטיה:
https://youtu.be/18FCmLqobmc
והעקרונות עם המושגים בדמוקרטיה (עברית):
http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U
מהו בית המשפט העליון?
תארו לעצמכם שבית המשפט פסק בעניינכם ונתן פסק דין שאינכם מרוצים ממנו, האם זה סוף העניין? האם לא תוכלו לעשות דבר? - האמת היא שאפשר להגיש ערעור ולבקש שבית המשפט ידון שוב בעניין. בערעור ידון בית משפט גבוה מזה שדן בנושא קודם. ניתן להגיש ערעור גם על הפסיקה שלו, עד שמגיעים לבית המשפט העליון. האחרון הוא בית המשפט הגבוה ביותר של מדינה. אם הגעתם אליו, פסיקתו תהיה סוף פסוק והיא שתתקיים.
אך בית המשפט העליון אינו רק המוסד השיפוטי הגבוה במדינת ישראל. בניגוד לבית המשפט המחוזי, שעוסק באזור מסוים בארץ, תחום השיפוט של בית המשפט העליון הוא כל שטח מדינת ישראל. פסיקה של בית המשפט העליון היא חשובה מאד. מרגע שניתנה פסיקה כזו, היא תיצור תקדים שיחייב את כל בתי המשפט בישראל. כלומר, שופטים יסתמכו בפסיקותיהם על תקדימים שנקבעו בו, במשפטים דומים, בעת שהם נותנים פסקי דין חדשים.
העליון בישראל הוא גם בית המשפט שבו דנים בעתירות של אזרחים, כלומר בנושאים של צדק, שהוגשו על ידי אזרחים במדינה. זהו תפקיד שיש רק לבית המשפט העליון בישראל.
בבית המשפט הגבוה לצדק, או בקיצור בג"ץ, יכולים אזרחים להגיש בג"ץ כנגד רשויות המדינה וגופי ציבור שלטוניים ובית המשפט יפסוק בין האזרח לרשויות הללו. רבים מאשימים את בג"ץ בליברליזם מוגזם, כלומר בעמידה על זכויות הפרט, על חשבון היכולת של הממשלה לשלוט ולהגן על האינטרסים של המדינה, אבל אחרים עונים להם שבכך שומר בג"ץ על הערכים החשובים ביותר של המדינה הדמוקרטית בישראל.
מהו בג"צ - בית הדין הגבוה לצדק? (עברית לילדים)
https://youtu.be/cKv2QGhxY8c?t=5s
על בית המשפט העליון (עברית):
http://youtu.be/TjGEYmnZkkk
ובית משפט העליון של ארה"ב פסל חוק שאסר על מכירת משחקי מחשב אלימים לילדים וקטינים (עברית):
http://youtu.be/dumWbCVnq3g
מהי המגנה כרטה ואיך נאלץ המלך ג'ון לחתום עליה?
אין סמל היסטורי ותיק יותר לשלטון החוק, זכויות האדם והדמוקרטיה מאשר ה"מגנה כרטה" (Magna Carta). זו הייתה מגילה שהמלך האנגלי ג'ון הוכרח לחתום עליה בשנת 1215, על ידי הברונים שלו, בעלי אחוזות גדולות שקצו בכוחו הבלתי מוגבל של המלך והחליטו להגבילו.
בפגישה שעשו הברונים עם המלך, המלך הוכרח לחתום על ויתור הבעלות שלו על אדמות האצילים. אמנם אותם 40 בעלי האחוזות הגדולות הכריחו אותו לחתום, כדי להימנע ממצב שבו המלך יכול להאשים ברון אציל שחטא ואז להחרים את אדמתו ולקחתה לעצמו או להעבירה לאציל אחר.
וכך, כמעט מבלי משים ולראשונה בהיסטוריה, נוצרה המלוכה התחוקתית והוסכם על זכויות הבעלות על הקרקע.
אבל חשיבותו של המסמך הזה היא הרבה יותר גדולה ממה שנראה אז. עקרונות חשובים שהיום אנו מכירים ככללי יסוד במדינות מתוקנות נבעו מאותה חתימה היסטורית של המגנה כרטא.
למשל העובדה ש"איש אינו מעל החוק", כלומר שמלך לא יכול לעשות כרצונו, לתקוף מדינות אחרות ואז להטיל מיסים על אזרחיו כדי לממן את ההרפתקאות הצבאיות הללו. אותה החלטה, שמלך לא יוכל להטיל מיסים כרצונו, אינה רק עניין כספי - היא הבסיס לשלטון של חוק, שבהמשך ההיסטוריה יהיה אבן יסוד בדמוקרטיה.
בנוסף, מהמאגנה כרטה יוולדו, עם הזמן, גם החוקה האמריקאית והצהרת העצמאות של ארצות הברית של אמריקה.
בהמשך ההיסטוריה תביא המגנה כרטה להקמת הפרלמנטים, הם בתי המחוקקים (כמו הכנסת שלנו), שייצגו את העם וישמרו על זכויותיו. בעקבותיה גם תתקבל אחת מזכויות האדם החשובות - הזכות למשפט הוגן ועונש רק לאחר שתוכח אשמתו של הנאשם.
חופש הדיבור, חופש הדת והזכות למשפט הוגן - כל אלה הם חלק קטן מהעקרונות שנולדו בחתימה זו. הזכויות הללו הפכו מאז לזכויות שמוקנות וניתנות כלל האזרחים (כי בימי הביניים הן הוקנו רק לאצולה). הן הונהגו בכל המדינות הדמוקרטיות, למשל במהלך המהפכה האמריקאית ובדמוקרטיות רבות שהוכרזו מאז
מאז 1948 הן הונהגו למעשה בכל העולם כולו, עת הוכרזה ה"מגנה כרטה הבינלאומית לכל בני האדם" - דרישה לחופש ושמירה על זכויות האדם לכל אדם בעולם.
הנה סיפור המגנה כרטא והמהפכה שהיא יצרה בתרבות השלטון באירופה:
https://youtu.be/7xo4tUMdAMw
הנה סרטון אוסטרלי שמציג היטב את המגנה כרטה:
http://youtu.be/gA-y8uOJs9k
הנה העותק היחיד של כתב הזכויות הוותיק והחשוב כל כך:
https://youtu.be/zTr1nKVZBcI
חגיגות ה-800 שנים למגנה כרטה באנגליה בשנת 2015:
http://youtu.be/2PBAHaujY9M
כל המגנה כרטה:
http://youtu.be/IQNiBQehwp8
הנה החשיבות של מגנה כרטה בהיסטוריה של העולם:
http://youtu.be/4g5ZVF3EVUE?long=yes
וסרט תיעודי על סיפור המאגנה כרטא:
https://youtu.be/9zT4hkAxzLg?long=yes
מהי הממשלה הדמוקרטית ואיך מקימים ממשלה?
ממשלה (Government) היא הגוף שמנהל את ענייני המדינה. שרי הממשלה מייצגים את הממשלה, כל אחד בתחום משרדו.
במדינות דמוקרטיות דוגמת ישראל יש "הפרדת רשויות". הממשלה היא "הרשות המבצעת" וסמכויותיה הן רק בניהול ענייני המדינה. אך היא אינה מעורבת בחקיקה, שזה תפקיד הפרלמנט או במשפט, תפקידה של מערכת המשפט.
הממשלה, למשל, שולטת בכוחות הצבא, המשטרה וכל כוח בטחוני וחמוש במדינה. היא גם הגוף שאחראי לגביית מיסים, לניהול נכסי המדינה, כלכלתה, התחייבויות שלה, קשרי החוץ ועוד.
שרי הממשלה במדינות דמוקרטיות הם נבחרי ציבור שממונים על משרדי ממשלה שונים. הם לא בהכרח אנשי מקצוע בתחומי המשרד שעליו הם מופקדים ובישראל כמעט תמיד הם גם לא מבינים בו.
עובדי הציבור שבמשרד הם המומחים המקצועיים והיועצים לענייניו ומביאים בפני השרים את המלצותיהם, אבל החלטות משמעותיות מקבלים לרוב השרים.
ממשלות דמוקרטיות מתמנות בשני מודלים נפוצים. במודל הפרלמנטרי, דוגמת ישראל, הממשלה ממונה על ידי נשיא המדינה. רגע לאחר הבחירות מנסים לקבל ראשי המפלגות הגדולות תמיכה מהמפלגות השונות. אלה ממליצים לנשיא על מי להטיל את הקמת הממשלה. לרוב יהיה זה ראש או ראשת המפלגה הגדולה ביותר בכנסת.
במודל הנשיאותי, כמו זה שבארצות הברית, נבחר הנשיא בבחירות ישירות וממנה את חברי הממשלה כרצונו. הפרלמנט מפקח על הממשלה, אבל אין לו קשר או מעורבות בהרכבתה.
במדינות דמוקרטיות עם מדור פרלמנטרי צומחת הממשלה מהקואליציה שמוקמת בפרלמנט. כך היא גם עשויה לשנות את הרכבה, עם השינויים הפוליטיים ויחסי הכוחות המשתנים בציבור ובעיקר בפרלמנט. אלו באים לידי ביטוי בבחירות ומשפיעים על הממשלה הבאה שתקום.
כך מרכיבים ממשלה בישראל (עברית):
https://youtu.be/kN4qS8YMYUA
על תהליך הקמת הממשלה (עברית):
https://youtu.be/5MfJI65Dn2Y
בזמן בחירות הממשלה נחשבת ממשלת מעבר (עברית):
https://youtu.be/pwO0SEkrG5w
ושיר מחאה משעשע על המפלגות והפוליטיקה בישראל (עברית):
https://youtu.be/Yk7pPBpDDTo
מהו תפקיד הכנסת בישראל?
הכנסת היא הפרלמנט של מדינת ישראל, בית הנבחרים של המדינה היהודית והמקום שבו מחוקקים חוקים. זוהי רשות לאומית, אחת מ-3 הרשויות (הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת).
יש לכנסת כמה תפקידים:
- לחוקק חוקים.
- לבקר את עבודת הממשלה.
- לקבל החלטות ולאשר פעולות שונות במדינה (חלוקת התקציב במדינה, קביעת גובה המסים ועוד).
בכנסת 120 חברי כנסת, שנבחרים אחת לארבע שנים. חברי הכנסת נבחרים מהמפלגות שקיבלו בבחירות את קולות הבוחרים. כל מפלגה מכניסה לכנסת חברי כנסת על פי מספר הקולות שקיבלה בבחירות.
במקרה שהממשלה נופלת, בהצבעת אי-אמון בכנסת (כלומר אינה מקבלת יותר את תמיכה רוב חברי הכנסת) או אם אינה מצליחה להעביר בהצבעה את תקציב המדינה השנתי, הכנסת מתפזרת והבחירות מתקיימות לפני כן.
הנה בניית משכן הכנסת שנראה לרבים כמו מקדש יווני (עברית):
https://youtu.be/FVYb0qRPLgc
המחנות הפוליטיים שנוצרים בה (עברית):
https://youtu.be/nyrfyPa2uxI
סיפור הכנסת השנייה (עברית):
https://youtu.be/YdovsGMryLI
ובליוך עגמומי משהו - חברי הכנסת בעבודה...
https://youtu.be/U6V0aoW6KZI
מהו ביזור?
בִּזּוּר, ביזור (Decentralization) או דֵּה-צֶנְטְרָלִיזַצְיָה (Decentralisation), הם אמצעים של פיזור הסמכויות או נקודות השליטה - מהמרכז לכיוונים רבים, חליפיים.
ביזור סמכויות, למשל, הוא מצב בו מחולקות סמכויות שונות בין גופים שונים, למשל במדינה. ביזור אמצעים הוא חלוקת האמצעים לכמה גורמים, במקום להחזקתם אצל גורם יחיד.
#דוגמאות היסטוריות?
ביזור סמכויות במדינה דמוקרטית, למשל, יתבצע כך שהסמכויות מחולקות בין גופים שונים במדינה. הפרדת רשויות למשל (רשות מחוקקת, רשות מבצעת, רשות שופטת), תורמת בדמוקרטיה לאיזון ולחלוקת הכוח בין גורמים שונים, כך שלא גורם אחד יחזיק את כל הכוח בידיו ועלול לנצלו לרעה.
ביזור יכולת המחשוב לירי טילים בליסטיים, למשל, נעשה בשנות ה-60 בארצות הברית, כדי להקטין את הסיכון לפגיעה במקום מרכזי אחד על ידי ברית המועצות, מה שהוביל להקמת רשת ARPANET שממנה יוולד שני עשורים אחר כך האינטרנט.
המטרות של ביזור יכולות להיות רבות, אבל במרבית המקרים מטרתו היא שלא כולם יצטרכו לקבל שירותים מהמרכז, או שהמרכז לא יצבור כוח רב מדי והמצב יהיה שהכל תלוי בו.
זה קורה מכיוון שהביזור מסייע להפקעת סמכות המרכז הבלעדית והעברת חלק מתפקידיו המרכזיים ליחידות שונות, מחלקות, כוחות או חלקים במערכת.
במאה ה-21 הפך הביזור לתהליך משמעותי ובולט, בתחומים רבים, מכלכלה, ארגון ועוד. בעיקר ניתן לזהות את התפיסה המבוזרת בתחומים הטכנולוגיים השונים, כמו האינטרנט, המטבעות הדיגיטליים (קריפטו) והתקשורת המקוונת.
הביזור הוא ההיפך מה"מרכוז", כלומר ריכוז של סמכויות או תפקידים המרוכזים בידי סמכות מרכזית או במיקום מרכזי אחד. אגב, שניהם - גם המרכוז וגם הביזור יהיו בדרך כלל יחסיים למצב ההפוך ולא מוחלטים (אולי רק אצל דיקטטור, רודן יחיד השומר את כל הכוח בידיו שלו, רק הוא מתאר ריכוז מוחלט ואפס ביזור סמכויות, אפילו למקורביו).
ראו מבחר דוגמאות לביזור בתגית "ביזור".
#למה שווה לבזר?
יש כמה סיבות שיכולות להיות כדי להשתמש בביזור.
אחת מהן היא פרקטית - העומס המוטל על אדם יחיד או גורם אחד שצריך לטפל בנושאים רבים.
בקבלת החלטות יבזרו את ההחלטות כדי שגורמים רבים יהיו מעורבים ויגוונו את בחינת המידע ויביאו לקבלת החלטות מאוזנת וטובה יותר.
פעמים רבות הביזור בניהול יהיה כדי שלא רק המטה וההנהלה יקבלו אותן אלא גם אנשי השטח, יחידות הקו, אלה שרואים את הדברים מקרוב וערים לניואנסים שפעמים רבות המנהלים כבר לא זוכרים או מעולם לא התבוננו בהם מקרוב.
והכי חשובה היא מניעת הצטברות של כוח מוחלט בידי גורם בודד. כאן רוצים ליצור איזון מערכתי ובלימה של הכוח בין מערכות, מה שנקרא "איזונים ובלמים" ולמשל במדינה דמוקרטית ממומש באמצעות "הפרדת רשויות".
הנה הביזור:
הביטקוין כמו מטבעות הקריפטו האחרים הוא מטבע מבוזר, שאין ממשלה או גוף שמנהל אותו ובעצם הכוח בו הוא בידי המשתמשים (עברית):
https://youtu.be/M5pSWe_4SWs
גישת המוח האנושי המבוזר והוויכוח הגדול שנוהל עליה בעבר (מתורגם):
https://youtu.be/pv6QHxkBFzY
סיפורה של ארפאנט, רשת המחשבים המבוזרת שממנה נולד האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
כך פועלת רשת CDN של שרתים המפוזרים בעולם ומריצים את הגלישה ברשת האינטרנט:
https://youtu.be/841kyd_mfH0
במשטר הדמוקרטי מתקיימות, זו לצד זו, שלוש רשויות נפרדות: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
הרשות המחוקקת היא הפרלמנט, אצלנו זו הכנסת. הרשות המבצעת היא הממשלה, בעוד שהרשות השופטת כוללת את בתי המשפט ומערכת המשפט כולה.
שלוש רשויות שלטון אלה אינן כפופות זו לזו. לכל אחת מהן כללי פעולה משלה ועצמאות מסוימת ביחס לשתיים האחרות.
#למה להפריד בין הרשויות?
עיקרון הפרדת רשויות מחלק את הסמכויות השונות בין הרשויות, במטרה למנוע את ריכוז הכוח השלטוני בידי אחת הרשויות ובעצם קבוצה אחת באוכלוסיה.
אם ריכוז כזה של כוח היה בידי אחת מהקבוצות, זו הייתה דיקטטורה.
הפרדת הרשויות מאפשרת גם ביקורת הדדית של רשויות השלטון הללו, זו על זו. הביקורת מאפשרת למנוע מצב בו היו מתרחשים מצבים הפוגעים בפרט או בקבוצות באוכלוסיה, למשל באזרחים, במיעוטים, אפילו ברוב וכן הלאה.
פיזור הכוח של הרשויות גם מונע תלות של כל אחת מהן באחרת ויוצר עצמאות ואי-תלות שהן נשמות אפה של הדמוקרטיה.
#למה אחראית כל רשות מהשלוש?
על פי מונטסקייה, הוגה הדעות הצרפתי שהמציא את רעיון הפרדת הרשויות, ישנן שלוש רשויות עיקריות בדמוקרטיה ליברלית.
הרשות המחוקקת אחראית לחוקק חוקים. היא מייצגת את רצון העם ומורכבת בדרך כלל מנציגים נבחרים שלו. תפקידה של הרשות המחוקקת הוא מכריע בעיצוב ובחקיקה של החוקים השולטים בחברה ומסגירים בה את הכללים.
לעומתה, הרשות המבצעת, מופקדת על ביצוע החוקים ואכיפתם. היא כוללת את הממשלה, את ראש המדינה, הוא ראש הממשלה או הנשיא, את הפקידים המבצעים והגופים המנהליים האחראים על יישום מדיניות וההחלטות הממשלתיות.
על הרשות השופטת, לפי מונטסקייה, מוטלת המשימה לפרש את החוק וליישם אותו. הרשות הזו מורכבת מבתי משפט והשופטים. הרשות הזו פועלת כמחסום בפני הרשויות האחרות למניעה של שימוש לרעה בכוחן. בהיות השופטים עצמאיים הם מבטיחים ניהול הוגן של משפטי צדק, פותרים מחלוקות ומגינים על זכויות הפרט במדינה, זכויות אדם.
על הרשויות, האיזונים והבלמים המשמשים יחד לטובת הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/18FCmLqobmc
הנה שלוש הרשויות:
https://youtu.be/TL8HyxlL_8c
מונטסקיה, הוגה הרעיון של הפרדת הרשויות:
https://youtu.be/-TcP_pzWUlU
וההקפדה על הפרדת רשויות היא אחד מסודות הדמוקרטיה הבריאה:
https://youtu.be/e1cN5KuB5s0
דמוקרטיה מאוזנת שבנויה נכון חייבת לכלול "הפרדת רשויות" (Separation of powers). זה אומר שמתקיימות בה שלוש הרשויות מדיניות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו.
למעשה, הפרדת הרשויות היא המימוש של עיקרון ה"איזונים ובלמים" בדמוקרטיה. כל רשות מאזנת את האחרות ובולמת אותה באמצעים דמוקרטיים מצבירת כוח רב מדי, עד כדי השחתה ושימוש אפשרי בו לרעה.
עיקרון הפרדת הרשויות, שהוא מאפיין יסוד במשטר דמוקרטי, קובע שהרשויות הללו מתפקדות במקביל ומפקחות זו על זו, אבל משתדלות שלא להתערב, כל רשות בעבודתה של רשות אחרת.
אלה הן הרשויות, המופרדות זו מזו: הרשות המחוקקת, שהיא הפרלמנט (אצלנו הכנסת היא הפרלמנט), הרשות המבצעת, היא הממשלה והרשות השופטת - בתי המשפט ומערכת המשפט כולה.
לקיומה של הדמוקרטיה חשוב שהרשויות הללו, המחוקקת, המבצעת והשופטת, יפעלו במקביל זו לזו ויפקחו זו על זו, אך ישתדלו להמעיט ככל הניתן בהתערבות זו בעבודתה של זו. זאת כל עוד אין התנגשות בין ערכי היסוד או החוקה של המדינה יבין מעשיהן של הרשויות השונות הללו.
אגב, בציבור רווחת גם התפיסה של קיומה של רשות רביעית. מדובר בעיתונות ובתקשורת החופשית ובחשיבות שלהן לדמוקרטיה. מכאן הכינוי "הרשות הרביעית", כאילו היא רשות נוספת, שהתווספה לשלוש הרשויות הקלאסיות.
עד כמה הפרדת הרשויות הכרחית לשלטון דמוקרטי יעידו מעשיהם בהיסטוריה של דיקטטורים ומנהיגים של שלטון יחיד. הדבר הראשון שהם מבצעים כשהם עולים לשלטון הוא החלשת והגבלת הרשות המחוקקת והרשות השופטת, כדי שלא "יפריעו" למעלליהם בתור הרשות המבצעת.
הנה הפרדת הרשויות בדמוקרטיה:
https://youtu.be/18FCmLqobmc
והעקרונות עם המושגים בדמוקרטיה (עברית):
http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U
תארו לעצמכם שבית המשפט פסק בעניינכם ונתן פסק דין שאינכם מרוצים ממנו, האם זה סוף העניין? האם לא תוכלו לעשות דבר? - האמת היא שאפשר להגיש ערעור ולבקש שבית המשפט ידון שוב בעניין. בערעור ידון בית משפט גבוה מזה שדן בנושא קודם. ניתן להגיש ערעור גם על הפסיקה שלו, עד שמגיעים לבית המשפט העליון. האחרון הוא בית המשפט הגבוה ביותר של מדינה. אם הגעתם אליו, פסיקתו תהיה סוף פסוק והיא שתתקיים.
אך בית המשפט העליון אינו רק המוסד השיפוטי הגבוה במדינת ישראל. בניגוד לבית המשפט המחוזי, שעוסק באזור מסוים בארץ, תחום השיפוט של בית המשפט העליון הוא כל שטח מדינת ישראל. פסיקה של בית המשפט העליון היא חשובה מאד. מרגע שניתנה פסיקה כזו, היא תיצור תקדים שיחייב את כל בתי המשפט בישראל. כלומר, שופטים יסתמכו בפסיקותיהם על תקדימים שנקבעו בו, במשפטים דומים, בעת שהם נותנים פסקי דין חדשים.
העליון בישראל הוא גם בית המשפט שבו דנים בעתירות של אזרחים, כלומר בנושאים של צדק, שהוגשו על ידי אזרחים במדינה. זהו תפקיד שיש רק לבית המשפט העליון בישראל.
בבית המשפט הגבוה לצדק, או בקיצור בג"ץ, יכולים אזרחים להגיש בג"ץ כנגד רשויות המדינה וגופי ציבור שלטוניים ובית המשפט יפסוק בין האזרח לרשויות הללו. רבים מאשימים את בג"ץ בליברליזם מוגזם, כלומר בעמידה על זכויות הפרט, על חשבון היכולת של הממשלה לשלוט ולהגן על האינטרסים של המדינה, אבל אחרים עונים להם שבכך שומר בג"ץ על הערכים החשובים ביותר של המדינה הדמוקרטית בישראל.
מהו בג"צ - בית הדין הגבוה לצדק? (עברית לילדים)
https://youtu.be/cKv2QGhxY8c?t=5s
על בית המשפט העליון (עברית):
http://youtu.be/TjGEYmnZkkk
ובית משפט העליון של ארה"ב פסל חוק שאסר על מכירת משחקי מחשב אלימים לילדים וקטינים (עברית):
http://youtu.be/dumWbCVnq3g
אין סמל היסטורי ותיק יותר לשלטון החוק, זכויות האדם והדמוקרטיה מאשר ה"מגנה כרטה" (Magna Carta). זו הייתה מגילה שהמלך האנגלי ג'ון הוכרח לחתום עליה בשנת 1215, על ידי הברונים שלו, בעלי אחוזות גדולות שקצו בכוחו הבלתי מוגבל של המלך והחליטו להגבילו.
בפגישה שעשו הברונים עם המלך, המלך הוכרח לחתום על ויתור הבעלות שלו על אדמות האצילים. אמנם אותם 40 בעלי האחוזות הגדולות הכריחו אותו לחתום, כדי להימנע ממצב שבו המלך יכול להאשים ברון אציל שחטא ואז להחרים את אדמתו ולקחתה לעצמו או להעבירה לאציל אחר.
וכך, כמעט מבלי משים ולראשונה בהיסטוריה, נוצרה המלוכה התחוקתית והוסכם על זכויות הבעלות על הקרקע.
אבל חשיבותו של המסמך הזה היא הרבה יותר גדולה ממה שנראה אז. עקרונות חשובים שהיום אנו מכירים ככללי יסוד במדינות מתוקנות נבעו מאותה חתימה היסטורית של המגנה כרטא.
למשל העובדה ש"איש אינו מעל החוק", כלומר שמלך לא יכול לעשות כרצונו, לתקוף מדינות אחרות ואז להטיל מיסים על אזרחיו כדי לממן את ההרפתקאות הצבאיות הללו. אותה החלטה, שמלך לא יוכל להטיל מיסים כרצונו, אינה רק עניין כספי - היא הבסיס לשלטון של חוק, שבהמשך ההיסטוריה יהיה אבן יסוד בדמוקרטיה.
בנוסף, מהמאגנה כרטה יוולדו, עם הזמן, גם החוקה האמריקאית והצהרת העצמאות של ארצות הברית של אמריקה.
בהמשך ההיסטוריה תביא המגנה כרטה להקמת הפרלמנטים, הם בתי המחוקקים (כמו הכנסת שלנו), שייצגו את העם וישמרו על זכויותיו. בעקבותיה גם תתקבל אחת מזכויות האדם החשובות - הזכות למשפט הוגן ועונש רק לאחר שתוכח אשמתו של הנאשם.
חופש הדיבור, חופש הדת והזכות למשפט הוגן - כל אלה הם חלק קטן מהעקרונות שנולדו בחתימה זו. הזכויות הללו הפכו מאז לזכויות שמוקנות וניתנות כלל האזרחים (כי בימי הביניים הן הוקנו רק לאצולה). הן הונהגו בכל המדינות הדמוקרטיות, למשל במהלך המהפכה האמריקאית ובדמוקרטיות רבות שהוכרזו מאז
מאז 1948 הן הונהגו למעשה בכל העולם כולו, עת הוכרזה ה"מגנה כרטה הבינלאומית לכל בני האדם" - דרישה לחופש ושמירה על זכויות האדם לכל אדם בעולם.
הנה סיפור המגנה כרטא והמהפכה שהיא יצרה בתרבות השלטון באירופה:
https://youtu.be/7xo4tUMdAMw
הנה סרטון אוסטרלי שמציג היטב את המגנה כרטה:
http://youtu.be/gA-y8uOJs9k
הנה העותק היחיד של כתב הזכויות הוותיק והחשוב כל כך:
https://youtu.be/zTr1nKVZBcI
חגיגות ה-800 שנים למגנה כרטה באנגליה בשנת 2015:
http://youtu.be/2PBAHaujY9M
כל המגנה כרטה:
http://youtu.be/IQNiBQehwp8
הנה החשיבות של מגנה כרטה בהיסטוריה של העולם:
http://youtu.be/4g5ZVF3EVUE?long=yes
וסרט תיעודי על סיפור המאגנה כרטא:
https://youtu.be/9zT4hkAxzLg?long=yes
ביזור הכוח
ממשלה (Government) היא הגוף שמנהל את ענייני המדינה. שרי הממשלה מייצגים את הממשלה, כל אחד בתחום משרדו.
במדינות דמוקרטיות דוגמת ישראל יש "הפרדת רשויות". הממשלה היא "הרשות המבצעת" וסמכויותיה הן רק בניהול ענייני המדינה. אך היא אינה מעורבת בחקיקה, שזה תפקיד הפרלמנט או במשפט, תפקידה של מערכת המשפט.
הממשלה, למשל, שולטת בכוחות הצבא, המשטרה וכל כוח בטחוני וחמוש במדינה. היא גם הגוף שאחראי לגביית מיסים, לניהול נכסי המדינה, כלכלתה, התחייבויות שלה, קשרי החוץ ועוד.
שרי הממשלה במדינות דמוקרטיות הם נבחרי ציבור שממונים על משרדי ממשלה שונים. הם לא בהכרח אנשי מקצוע בתחומי המשרד שעליו הם מופקדים ובישראל כמעט תמיד הם גם לא מבינים בו.
עובדי הציבור שבמשרד הם המומחים המקצועיים והיועצים לענייניו ומביאים בפני השרים את המלצותיהם, אבל החלטות משמעותיות מקבלים לרוב השרים.
ממשלות דמוקרטיות מתמנות בשני מודלים נפוצים. במודל הפרלמנטרי, דוגמת ישראל, הממשלה ממונה על ידי נשיא המדינה. רגע לאחר הבחירות מנסים לקבל ראשי המפלגות הגדולות תמיכה מהמפלגות השונות. אלה ממליצים לנשיא על מי להטיל את הקמת הממשלה. לרוב יהיה זה ראש או ראשת המפלגה הגדולה ביותר בכנסת.
במודל הנשיאותי, כמו זה שבארצות הברית, נבחר הנשיא בבחירות ישירות וממנה את חברי הממשלה כרצונו. הפרלמנט מפקח על הממשלה, אבל אין לו קשר או מעורבות בהרכבתה.
במדינות דמוקרטיות עם מדור פרלמנטרי צומחת הממשלה מהקואליציה שמוקמת בפרלמנט. כך היא גם עשויה לשנות את הרכבה, עם השינויים הפוליטיים ויחסי הכוחות המשתנים בציבור ובעיקר בפרלמנט. אלו באים לידי ביטוי בבחירות ומשפיעים על הממשלה הבאה שתקום.
כך מרכיבים ממשלה בישראל (עברית):
https://youtu.be/kN4qS8YMYUA
על תהליך הקמת הממשלה (עברית):
https://youtu.be/5MfJI65Dn2Y
בזמן בחירות הממשלה נחשבת ממשלת מעבר (עברית):
https://youtu.be/pwO0SEkrG5w
ושיר מחאה משעשע על המפלגות והפוליטיקה בישראל (עברית):
https://youtu.be/Yk7pPBpDDTo
הכנסת היא הפרלמנט של מדינת ישראל, בית הנבחרים של המדינה היהודית והמקום שבו מחוקקים חוקים. זוהי רשות לאומית, אחת מ-3 הרשויות (הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת).
יש לכנסת כמה תפקידים:
- לחוקק חוקים.
- לבקר את עבודת הממשלה.
- לקבל החלטות ולאשר פעולות שונות במדינה (חלוקת התקציב במדינה, קביעת גובה המסים ועוד).
בכנסת 120 חברי כנסת, שנבחרים אחת לארבע שנים. חברי הכנסת נבחרים מהמפלגות שקיבלו בבחירות את קולות הבוחרים. כל מפלגה מכניסה לכנסת חברי כנסת על פי מספר הקולות שקיבלה בבחירות.
במקרה שהממשלה נופלת, בהצבעת אי-אמון בכנסת (כלומר אינה מקבלת יותר את תמיכה רוב חברי הכנסת) או אם אינה מצליחה להעביר בהצבעה את תקציב המדינה השנתי, הכנסת מתפזרת והבחירות מתקיימות לפני כן.
הנה בניית משכן הכנסת שנראה לרבים כמו מקדש יווני (עברית):
https://youtu.be/FVYb0qRPLgc
המחנות הפוליטיים שנוצרים בה (עברית):
https://youtu.be/nyrfyPa2uxI
סיפור הכנסת השנייה (עברית):
https://youtu.be/YdovsGMryLI
ובליוך עגמומי משהו - חברי הכנסת בעבודה...
https://youtu.be/U6V0aoW6KZI
בִּזּוּר, ביזור (Decentralization) או דֵּה-צֶנְטְרָלִיזַצְיָה (Decentralisation), הם אמצעים של פיזור הסמכויות או נקודות השליטה - מהמרכז לכיוונים רבים, חליפיים.
ביזור סמכויות, למשל, הוא מצב בו מחולקות סמכויות שונות בין גופים שונים, למשל במדינה. ביזור אמצעים הוא חלוקת האמצעים לכמה גורמים, במקום להחזקתם אצל גורם יחיד.
#דוגמאות היסטוריות?
ביזור סמכויות במדינה דמוקרטית, למשל, יתבצע כך שהסמכויות מחולקות בין גופים שונים במדינה. הפרדת רשויות למשל (רשות מחוקקת, רשות מבצעת, רשות שופטת), תורמת בדמוקרטיה לאיזון ולחלוקת הכוח בין גורמים שונים, כך שלא גורם אחד יחזיק את כל הכוח בידיו ועלול לנצלו לרעה.
ביזור יכולת המחשוב לירי טילים בליסטיים, למשל, נעשה בשנות ה-60 בארצות הברית, כדי להקטין את הסיכון לפגיעה במקום מרכזי אחד על ידי ברית המועצות, מה שהוביל להקמת רשת ARPANET שממנה יוולד שני עשורים אחר כך האינטרנט.
המטרות של ביזור יכולות להיות רבות, אבל במרבית המקרים מטרתו היא שלא כולם יצטרכו לקבל שירותים מהמרכז, או שהמרכז לא יצבור כוח רב מדי והמצב יהיה שהכל תלוי בו.
זה קורה מכיוון שהביזור מסייע להפקעת סמכות המרכז הבלעדית והעברת חלק מתפקידיו המרכזיים ליחידות שונות, מחלקות, כוחות או חלקים במערכת.
במאה ה-21 הפך הביזור לתהליך משמעותי ובולט, בתחומים רבים, מכלכלה, ארגון ועוד. בעיקר ניתן לזהות את התפיסה המבוזרת בתחומים הטכנולוגיים השונים, כמו האינטרנט, המטבעות הדיגיטליים (קריפטו) והתקשורת המקוונת.
הביזור הוא ההיפך מה"מרכוז", כלומר ריכוז של סמכויות או תפקידים המרוכזים בידי סמכות מרכזית או במיקום מרכזי אחד. אגב, שניהם - גם המרכוז וגם הביזור יהיו בדרך כלל יחסיים למצב ההפוך ולא מוחלטים (אולי רק אצל דיקטטור, רודן יחיד השומר את כל הכוח בידיו שלו, רק הוא מתאר ריכוז מוחלט ואפס ביזור סמכויות, אפילו למקורביו).
ראו מבחר דוגמאות לביזור בתגית "ביזור".
#למה שווה לבזר?
יש כמה סיבות שיכולות להיות כדי להשתמש בביזור.
אחת מהן היא פרקטית - העומס המוטל על אדם יחיד או גורם אחד שצריך לטפל בנושאים רבים.
בקבלת החלטות יבזרו את ההחלטות כדי שגורמים רבים יהיו מעורבים ויגוונו את בחינת המידע ויביאו לקבלת החלטות מאוזנת וטובה יותר.
פעמים רבות הביזור בניהול יהיה כדי שלא רק המטה וההנהלה יקבלו אותן אלא גם אנשי השטח, יחידות הקו, אלה שרואים את הדברים מקרוב וערים לניואנסים שפעמים רבות המנהלים כבר לא זוכרים או מעולם לא התבוננו בהם מקרוב.
והכי חשובה היא מניעת הצטברות של כוח מוחלט בידי גורם בודד. כאן רוצים ליצור איזון מערכתי ובלימה של הכוח בין מערכות, מה שנקרא "איזונים ובלמים" ולמשל במדינה דמוקרטית ממומש באמצעות "הפרדת רשויות".
הנה הביזור:
הביטקוין כמו מטבעות הקריפטו האחרים הוא מטבע מבוזר, שאין ממשלה או גוף שמנהל אותו ובעצם הכוח בו הוא בידי המשתמשים (עברית):
https://youtu.be/M5pSWe_4SWs
גישת המוח האנושי המבוזר והוויכוח הגדול שנוהל עליה בעבר (מתורגם):
https://youtu.be/pv6QHxkBFzY
סיפורה של ארפאנט, רשת המחשבים המבוזרת שממנה נולד האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
כך פועלת רשת CDN של שרתים המפוזרים בעולם ומריצים את הגלישה ברשת האינטרנט:
https://youtu.be/841kyd_mfH0
