שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו בוסתן עצי הפרי?
בוסתן (Bustan), שריד ליישוב הקדום, הוא גן ביתי צנוע, שבו עצי פרי, שיחי ירק וצמחי תבלין המיועדים לכלכלת המשפחה ולצריכה הביתית. על עצי הבוסתן נמנים עצים כמו עצי תאנה, זית, שקד, רימון, גפן ליד הפרגולה ולא פעם גם משוכות צבר, המשמשים לסגירה שלו מפני כניסה של זרים.
המילה 'בוסתן' היא מילה נרדפת למילים 'גן' ו'פרדס' בעברית. מקורה הוא בשפה הפרסית. היא ככל הנראה נולדה בתקופת האימפריה בפרס.
משמעות המילה 'בוסתן' בפרסית היא "מקום של ריח". המילה "בו" בפרסית פירושה "ריח", בעוד "אסתן" משמעותו "מקום".
את הבוסתן, שנפוץ בעיקר במזרח התיכון דל-המשקעים, בונים בדרך כלל ליד מקור מים. כך מובטח שלא יחסרו בו מים להשקייה, על אף המיעוט בגשמים.
חומת הבוסתן הנהוגה בבוסתנים הקנתה להם במהלך הדורות מימד מסתורי משהו. הנוהג לתחום את הבוסתן בחומת אבנים או בטון, נוצר בכדי לשמור עליו מוגן ממי שיהיו מעוניינים ליטול לעצמם מפרי העץ ושאר הגידולים.
במזרח התיכון נהוג לומר שכמו הרעלה המוסלמית, המשקפת את נפש האישה שמאחוריה באמצעות העיניים החשופות, כך מסגיר שער הבוסתן שבמרכז החומה שלו, את קיומו של הבוסתן שמאחורי הגדר ומנגד שומר ומגן עליו ועל הירקות ופירות למאכל שבו.
מהרוחות הגנו על הבוסתן ברושים או עצים עמידים דומים, בעוד שבצד השמש, בצידו הדרומי של הבוסתן נוהגים לשתול חלקות של ירקות ותבלינים.
אם בעבר היו בוסתנים רבים בנוף הארץ ישראלי, כיום הביאו השפע וזמינות המזון הגדולה עבור המשפחה הישראלית להיעלמות כמעט מוחלטת של צורת הנוף האוטרקית הזו.
אם נשאר כיום ביטוי לצורת הנוף הזו, הרי שאפשר למצוא אותו על גג הבית, בצורה של פרגולת גפן וענבים תלויים בה, מה שנותן תנובה מתוקה ליושבי הבית והגנה מהשמש כל הגג בקיץ המזרח תיכוני הלוהט.
הנה בוסתן בישראל:
https://youtu.be/MUN_GRR5_Ts
הגפן היא מרכזית בבוסתן הים תיכוני (עברית):
https://youtu.be/AW8lmxhZy7Y
כך מתאימים את עצי הפרי לבוסתן (עברית):
https://youtu.be/D28Mv1F9ew0
כך בוחרים אותם במשתלה (עברית):
https://youtu.be/MI-LjjhfRj8
ושיקום בוסתן עתיק בישראל (עברית):
https://youtu.be/aO9-qlw3nbQ?long=yes
מהם צמחי התבלין?
צמחי תבלין (herbs), או עשבי תיבול, הם צמחים שמהם אפשר להפיק תבלינים לאוכל, לשפר את הטעם והריח של מזון,
אלה צמחים שימושיים לטעם ולרפואה. טובים במזון או לטעם וריח ובעולם כורכים בתוכם גם את צמחי המרפא, בעלי ההשפעה הטיפולית.
פטרוזיליה, אורגנו, טרגון וכוסברה ישדרג שלל בישולים ביתיים, בעוד נענע, מליסה, גרניום לימוני, תימין ורוזמרין ירחיקו מכם יתושים. אין כמו ניחוחות הלוונדר והלואיזה על אדן החלון, או ריחן בגינת תבלינים, ובערב קר קחו נענע,לימונית ומרווה שיככבו בקנקן החליטה והתה הירוק.
לצד שתילי ירקות, צמחי גינה ופרחי קטיף, גדלים בגינות רבות ובעציצים על מרפסות לא מעט צמחי תבלין (herbs) הידועים גם כעשבי תיבול.
עשבי התיבול והמרפא הם סוגי צמחים מיוחדים, שיש להם פוטנציאל לחולל שינויים בגוף. אם זה באכילה כמזון או בשימוש רפואי. לעתים קרובות הם גם ארומטיים, בעלי ניחוחות מיוחדים ובעלי השפעות טובות, נפשיות או פיזיות.
להבדיל מהרבה תבלינים (Spices), שאנו מכירים ושמקורם במזרח הרחוק, צמחי התבלין (herbs) באים וגדלים ברובם באגן הים התיכון.
ראו את עשבי התיבול בתגית "צמחי תבלין".
הנה צמחי התבלין (עברית):
https://youtu.be/aCCpngpNUvM
על גידול חיל של כמה צמחי תבלין (עברית):
https://youtu.be/7agC_D534PI
את הריחן, הבזיליקום, אפשר לגדל בקלות (עברית):
https://youtu.be/aOSutGqGIjU
כך שומרים עשבי תיבול במקרר (עברית):
https://youtu.be/koMvT_2GlY0
והתפעלות מצמחי התבלין בגינה (עברית):
https://youtu.be/6v-9CV7xwkQ?long=yes
מה בריא ברימון ומה מקומו בסעודת החג בראש השנה?
"עץ הרימון נתן ריחו, מים המלח ועד יריחו..." -מי לא גדל על השיר הנהדר הזה, שעבור רובנו הוא זיכרון מתוק מהילדות בארץ ישראל. השיר הזה, אגב, מתחיל בשקר של ממש, או סתם בעובדה בוטאנית חסרת קשר למציאות - שהרי לרימון ולעץ הרימון אין ריח בכלל.
אבל שטויות. חוץ מהטעם הנפלא של פרי הרימון (Pomegranate), אכילת הרימון בסעודה של ראש השנה היא מסורת יהודית ישנה שמסמלת את ההבטחה שלנו לעשות מעשים טובים בשנה החדשה. זה, אם תשאלו אותנו הרבה יותר חשוב מהריח. מעשים טובים!
ואכן, את הברכות כמו "שירבו זכויותינו כרימון" וגם "שנהיה מלאים מצוות כרימון" נוהגים לברך בסעודת החג של ראש השנה.
לפי המסורת, יש ברימון תרי"ג גרגרים, כמספר המצוות שיש בתורה - 613 מצוות. זו הסיבה שהרימון מקודש ביהדות.
מה דעתכם על לספור ולבחון את העובדה הזו? - מעניין יהיה לשמוע את התוצאה. באמת.
גם על מעיל הכוהנים היו תלויים לפי המקרא 613 רימונים זעירים, שסימלו את אותם גרגרי הפרי. יתכן שהיו עשויים חרס.
עוד לפי המקרא, כשנכנסו בני ישראל לארץ המובטחת, היו להם פירות שונים. ביניהם היו תמרים, תאנים וענבים. אבל עם כל הטעם הנפלא של הפירות הללו, רק הרימון היה מקודש ליהודים וסימל את נוכחותו של אלוהים.
אז אם אכילת הרימון, בפרוש השנה החדשה, מסמלת את הבטחותינו להיות טובים ולעשות טוב, אז בואו לא נחכה ונתחיל כבר עכשיו. הייו טובים.
אמן!
הנה מנהג אכילת הרימון בראש השנה (עברית):
http://youtu.be/JSu_LC4qhyU?t=37s
על הצד הבריאותי של אכילת רימונים (מתורגם):
https://youtu.be/jKWDODErrZE
ועץ הרימון והרימון של ראש השנה (עברית):
http://youtu.be/aTMiq_01aws
מהו פרי הצַּבָּר או הסברס שהפך כינוי לישראלים?
הצַּבָּר (Prickly Pear), בערבית סברס, הוא פרי משונה. מחד, הוא כל כך טעים ומתוק ומנגד, קוצני ומכאיב כל כך עד שהערבים השתמשו בו כגדר לשטחי החקלאות שלהם ושתלו צבר בגבולות השטחים, כדי למנוע כניסה של גנבים ואורחים לא רצויים.
קוצי הצבר נמצאים גם על העלים הבשרניים וגם על הפרי. הקוצים הללו מהווים אמצעי ההגנה של הצבר, כנגד פגיעה בו.
שמו העברי של הצבר בא על שום צבירת המים שהוא יונק ומגבעוליו המכילים הרבה מים, המסוגלים לקיים אותו לתקופות ארוכות.
על אף שמוצאו של הצבר מאמריקה, תכונותיו הפכו את שמו לכינוי לישראלים. ממש כמו הישראלים, המחוספסים וניצתים בקלות מבחוץ, אבל מלאי רגש ואחווה מבפנים, כך גם פרי הצבר העסיסי. מדובר בפרי שקוציו המכאיבים מקשים על אכילת תוכנו, אבל למי שמצליחים בכך, מובטח מעדן רך, טעים ומתוק להפליא.
הנה חקלאי שמגדל צברים מספר על הקקטוס המעניין הזה (עברית):
https://youtu.be/fWZN3jprpxA
כך קוטפים ואוכלים את פרי הצבר:
https://youtu.be/DsOix7iFvD0
קציר פירות הצבר:
https://youtu.be/sALAk2NOHu0
יש מי שמכינים מהצבר מיץ נהדר (עברית):
https://youtu.be/JrGu29JQN3M
ורבים בארץ מגדלים קקטוסים בגינה - הנה מישהו עם 5,000 מינים (עברית):
https://youtu.be/sQ3z40iM82E
מה ההיסטוריה של צמחי התבלין?
צמחי תבלין הם צמחים בעלי תכונות מיוחדות של טעם וריח, המשמשים במטבח האנושי כבר אלפי שנים, מאז ימי קדם.
להבדיל מהתבלינים (Spices), שמקורם במזרח הרחוק, מרבית צמחי התבלין (herbs) באים במקור מאגן הים התיכון.
עדויות מוקדמות על שימוש בצמחי תבלין ובושם נמצאו בכתבים מצריים עתיקים, שגילם מוערך בכ-4,500 שנה. יש מהם, כמו הרוזמרין, ששימשו למטרות של חניטה מצרית, של מה שיהיו המומיות המפורסמות משם.
במקביל לכך ואולי אף קודם לכך, שימשו צמחים בעלי תכונות דומות - גם בהודו, בסין ובמטבחים של עוד מעמי המזרח הרחוק, לצרכים קולינריים שונים.
התבלינים היבשים שימשו בעת העתיקה כמשאב מרכזי במסחר לאירופה. בשל ערכם הגבוה הם גם היו סוג של מטבע עובר לסוחר ואפילו עילה למלחמות.
צמחי התבלין, לעומתם, היו לשימוש מקומי ומיידי. הסיבה היא שהשימוש בהם היה לרוב כמוצר טרי ומיידי עם הקטיפה. השימוש בהם היה רב, במאכלים עתיקים, שונים ומגוונים.
כיום מגדלים צמחי תבלין בעציצים פורחים, במרפסות שמש ופטיו, או בחלקות מיוחדות בגינות פרטיות ובגינות גג. כמובן שעבור החנויות, הרשתות ולשווקים הם מופצים טריים, מגידולים חקלאיים ובכמויות מסחריות.
לצד התבלינים היבשים, במטבח של ימינו נעשה שימוש רב בצמחי תבלין טריים, בחלקם שימושים מסורתיים ובאחרים - חדשים יותר. מסלטים ותוספות למאכלים ועד למיצוי, ייבוש והכנת תבלינים או למשקאות תה חמים.
הנה צמחי התבלין (עברית):
https://youtu.be/aCCpngpNUvM
כמה צמחי תבלין שניתן לגדל במים ובלי אדמה:
https://youtu.be/YllaxS_FOhE
על גידול חיל של כמה צמחי תבלין (עברית):
https://youtu.be/7agC_D534PI
את הריחן למשל, הבזיליקום, אפשר לגדל בקלות (עברית):
https://youtu.be/aOSutGqGIjU
והתפעלות מצמחי התבלין בגינה (עברית):
https://youtu.be/6v-9CV7xwkQ?long=yes
מהי השקדיה וכיצד הפכה לסמל של ט"ו בשבט?
עץ השקד, או השקדיה (Almendros או Almond tree) הוא עץ שפורח בחורף. הוא איננו ענק, לעתים הוא בקושי בגודל של שיח. בתחילת החורף יש לו פריחה לבנה ורודה ומקסימה שמהדרת את הבוסתן.
הסמיכות בין ט"ו בשבט לזמן בו השקדייה פורחת, הפכה את השקד בעת החדשה למעין סמל של ט"ו בשבט, כחג האילנות. כך זכה העץ לכינוי הייחודי "שקדייה".
תולדות עץ השקד מגיעות לתקופת הברונזה הקדומה, לפני כ- 5,000 שנה. שרידי שקדים מתקופה זו נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות. כמו צמחי תרבות רבים, גם מוצאו ממזרח הים התיכון. שרידי שקדים נמצאו גם בקברו בפירמידה של תות ענח' אמון במצרים.
עץ השקד, בזכות עמידותו הטבעית לתנאי הסביבה, משמש לא פעם קנה לצמחי תרבות אחרים וטעימים שמורכבים עליו בהרכבה.
בחקלאות נקטפים השקדים של השקדיה מהעץ כשהם טריים ומוכנים לאכילה או לקלייה בתנור. יש שהופכים אותם לשקדים מוחמצים, שהם סוג ישן של מעדן נהדר. משקדים מרוסקים וקינמון הנשים הדרוזיות מכינות ליולדות תה.
השרף של השקד משמש את הדבורים כמרכיב להכנת הפרופוליס. את האדם הוא משמש לא פעם להכנת דבק טבעי - גוש שרף יבש שמעורבב במים, מתנפח והופך מעין ג'לי שאפשר להדביק איתו נייר. מעט מים, בכל פעם שהוא מתייבש, יחזירו אותו להיות דבק כזה.
הנה השקדיה (עברית):
https://youtu.be/mN5IQC6kfk0
השקדיה כסמל של ט"ו בשבט (עברית):
https://youtu.be/SuRtOLDqslA
אוסף תמונות שקדיה נהדר (ללא מילים):
https://youtu.be/dG46TixmoHE
עץ השקד בתנ"ך (עברית):
https://youtu.be/9krioaeAZuU
מטע שקדיות הפריחה:
https://youtu.be/4HH-p98oHJA
השקדיה פורחת (עברית):
https://youtu.be/5F6fpfbzETU
והשיר באנימציה לילדים (עברית):
https://youtu.be/ifPCt2Sw6gA
מהו צמח הרוזמרין?
רוזמרין (Rosemary) הוא עשב רב שנתי וארומטי, שמקורו בים התיכון. הוא אוהב שמש מלאה ולא סובל מחום בדרך כלל.
הרוזמרין מוסיף טעם מצוין לבשר וכצמח מרפא הוא מועיל לזרימת דם לקויה. הוא בעל ניחוח מרענן וחזק, אך גם מסייע ומגדיל ריכוז.
יחד עם עשבי תיבול כמו אורגנו, בזיליקום, לבנדר וטימין, הרוזמרין הוא בן למשפחת הנענע.
#תולדות הצמח
התיעוד הכתוב הראשון של הרוזמרין מופיע על לוחות אבן משנת 5,000 לפני הספירה, בכתב יתדות מוקדם.
בהמשך ידוע שהמצרים הקדמונים השתמשו ברוזמרין בטקסי הקבורה שלהם, בעוד ביוון ורומי העתיקה הוא מופיע כצמח מרפא באחד מספרי צמחי מרפא החשובים בהיסטוריה "materia medecina". בסין מופיע הרוזמרין ומתועד בתקופת קיסרות הָאן (Han), הידועה כ"שושלת האן המאוחרת", בין השנים 25-220 לספירה.
לאנגליה לא ידוע מתי הצמח מגיע. ההיסטוריונים מאמינים שהיו אלה הרומאים שהביאו אותו לאי, במאה ה-1 לספירה כשפלשו לאנגליה. עם זאת, עד המאה ה-8 אין שום תיעוד ברור לכך.
הצמח גם לא מתועד בספרות האיים הבריטיים, לפחות עד המאה ה-14, תקופה בה מתועד שימוש נרחב ברוזמרין למטרות רפואיות והוא מתחיל להיות מוזכר ברוב התיעודים של צמחי המרפא באנגלית.
בשלהי ימי הביניים מתחיל להיות מוזכר הרוזמרין כאות וכסמל לזיכרון המתים באירופה. מאז, משמש הצמח להנצחת הנופלים במלחמות ובלוויות ביבשת נוהגים אבלים רבים לזרוק אל הקברים עלי רוזמרין.
בתרבות האירופית רוזמרין הוא צמח המשמש כאות זיכרון. בהנצחת מלחמות ולוויות באירופה, נהגו אבלים לזרוק עלי רוזמרין אל הקברים כסמל של זיכרון למתים.
#גינון
הרוזמרין הוא צמח חזק, עמיד, קל לגידול וחסכוני בדרישות ההשקיה שלו. מדובר בצמח תבלין, רב שנתי, ירוק תמיד ופורח בחורף. לא כדאי לקצוץ את פרחיו כי אם נעזוב אותו כך, באביב הוא יפרח נהדר. גם ריחו עז וקשה לפספס אותו.
יש לו שני זנים, אחד שמטפס או ניתן להשתמש בו כצמח לכיסוי שטח בגינה, והשני שצומח כלפי מעלה, בגובה שיכול להגיע עד לגובה של 2 מטר ואפילו לשמש כגדר חיה.
זהו שתיל בעל סגולות רבות וצמח שנראה נהדר לאורך כל חודשי השנה. הוא לא אוהב הרבה מים אז חשוב שלא להציף אותו. אם ההשקייה שלו צנועה, הוא יתפתח כצמח עמיד, חזק וקל לגידול בגינה ובמרפסת.
למרות שהוא אוהב סביבה יבשה, חשוב שתהיה תמיד מעט לחות באדמת האדנית. הקפידו שלעולם היא לא תתייבש לחלוטין.
#מטבח
הרוזמרין הוא צמח תבלין מצוין לתיבול של סלט ירקות וגם באפייה, לצד מאכלי תפוח אדמה, עוף, או דגים.
גם במטבח הים תיכוני המסורתי, עלי הרוזמרין משמשים כחומר טעם במזונות שונים, כמו מלית עוף, טלה צלוי ובשר חזיר.
אפשר להשתמש ברוזמרין גם במשקאות חמים, כמו תה צמחים הודי.
#בריאות
הרוזמרין הוא צמח מושלם לתיבול, אך לצד טעמו והתיבול שלו יש לו גם סגולות רפואיות ברורות.
זהו עשב אנטי-מיקרוביאלי יעיל שיש בו חומצה קפאינית וחומצה רוזמרינית, הידועות כנוגדות חמצון ואנטי-דלקתיות. המינרלים שבו יסייעו בהחזרה של איזון האלקטרוליטים בגוף ולעתים יקלו על התכווצויות שרירים.
הרוזמרין גם מומלץ לשיפור הזיכרון ומשמש במוצרי ניקוי ושמפו, לצד קטורת.
בגינה ובעציץ הוא מרחיק יתושים. ברפואה עממית מאמינים שהוא מחזק את שורשי השיער, מנקה את הכבד ומסייע לכאבי ראש ולשיעול.
תה רוזמרין יספק לכם ויטמין A, ויטמין C, קרוטנואידים, סידן, מגנזיום, זרחן ואשלגן.
הנה הרוזמרין וההיסטוריה שלו:
https://youtu.be/unUoQ5tUNm0
הנה הרוזמרין (עברית):
https://youtu.be/RW_mjvNAdLQ
סגולות הריפוי של עשב הרוזמרין (עברית):
https://youtu.be/ov69WboEB_Y
על קלות הגידול והשימוש ברוזמרין (עברית):
https://youtu.be/1NTM8jrHcEM
והרצאת וידאו על צמח הרוזמרין:
https://youtu.be/yK8mIUm1FOc?long=yes
למה משמש האורגנו?
אורגנו (Oregano), בעברית "אזובית פשוטה", הוא אחד מצמחי התבלין המוכרים ואהובים שיש. האורגנו מציע טעם וריח נהדרים לאוכל. הוא פופולרי ברבים ממטבחי העולם ונכנס לכל מתכון אפשרי.
הוא גם עשב תיבול וגם שיח נוי מושלם, האורגנו מקורו מהמזרח התיכון. טעמו מתוק ועדין יותר. פרחיו מככבים בתעשיית התמרוקים וידועים כדוחי עש בארונות בגדים.
#גינון
גידול אורגנו הוא פשוט יחסית ובכל אזורי הארץ. הוא עמיד לשרב ורגיש לקור, ובכל מקרה הוא צמח ידידותי מאוד לגידול, גם בגינה וגם בעציצים.
האורגנו הוא צמח שאוהב שמש, מה שמזמין בחירת מיקום עם לפחות 6 שעות אור שמש ביום.
אורגנו אפשר לשתול מזרעים או משתיל. בנטיעה של זרעים, התחילו את הגידול בחלל סגור ושתלו אותו בחוץ רק בעונה מתאימה, רצוי באביב.
אורגנו אוהב אדמה יבשה יחסית והשקיה מתונה. הקפידו שבשום שלב האדמה לא תהיה רטובה מדי. בעציץ או אדנית חשוב ניקוז טוב של המים.
אורגנו לא זקוק לדישון רב, אבל אפשר לדשן קלות, עם דשן אורגני ולשפר מעת לעת את איכות האדמה, באמצעות קומפוסט.
האורגנו יעיל לגיזום ולשימוש, לרוב לשנתיים עד שלוש, שאז שווה להחליף לשתיל חדש.
כדי לעודד את הצמיחה, קל לעודד צמיחה של האורגנו מחדש על ידי גיזום. אפשר לקצור את העלים בעדינות, רק כשהעלים מגיעים לגובה של 10-15 ס"מ.
#בריאות
ברפואה העממית האורגנו משמש לניקוי הגוף, לבריאות השיניים ולבקרת הסוכר בקרב חולי סוכרת.
להרגעת כאבים והורדת נפיחויות הכינו קומפרסים של אורגנו. לטיפול בכאבי ראש שתו תה מפרחי אורגנו.
שמן אורגנו פראי הוא תחליף אנטיביוטיקה טבעי יטפל מצוין במגוון סוגי דלקות.
#מטבח
מהמטבח האיטלקי ועד לסלט היווני ואפילו בסלט ישראלי, אורגנו הוא תיבול מדהים למנה ארומתית ומיוחדת.
במטבח האיטלקי האורגנו מתאים לרטבים של פסטות ולפיזור על פיצות ופוקצ'ות. הוא משמש כתבלין לבשר, עם ירקות, בשר על הגריל, דגים, מרקים, פסטות, פיצות, סלטים ורטבים לבישולים שונים. יש באיטליה גם תבלין אורגנו, עם ריח וארומה אופיינית, העשוי מעלים מיובשים של הצמח, כשהוא מוכן לשימוש וזמין כל השנה.
במטבח הצרפתי הוא חלק מתערובת תבלינים הידועה בתור "הרב דה פרובאנס" (Herb de Provence).
אורגני יווני מעניק למאכלים שונים, בדגש על הסלט היווני, טעם טבעי ואותנטי של אורגנו.
#מינים
שתיל קלאסי לגידול בתוך הבית הוא אזובית מתוקה. האזובית האיטלקית תעניק למאכלים טעם שמשלב מתוק עם חריף.
אורגנו יווני יגדל באדנית עד לאורך של 10 סנטימטרים. מיני אורגנו נוספים הם אזוביון מנוצה, אזוביון משונן ואזוביון רפואי.
הנה האורגנו והגידול שלו (עברית):
https://youtu.be/mdZhvSR4xdQ
כמה מהיתרונות של אורגנו לבריאותנו (מתורגם):
https://youtu.be/lUT1hX7P_kc
אורגנו עם קרובי משפחה ומקורותיהם (עברית):
https://youtu.be/-xsZ7k5JJqo
כך נציל אורגנו שהתייבש ונשמטו גבעוליו (עברית):
https://youtu.be/8sPO6nPW8WQ
פלא הבריאות והאנטיביוטיקה הטבעית של שמן האורגנו (עברית):
https://youtu.be/IwxVQM0ZwDI
וסקירה מקיפה על האורגנו (עברית):
https://youtu.be/b1NrIOvHkvM?long=yes
מה העניין עם הזעתר?
זעתר, צתרה או אזוב מצוי (Satureja) הוא צמח ים-תיכוני, בעל עלווה שעירה, בגוון ירוק - אפרפר
הוא מאוד עמיד בתנאי הגידול השונים במזרח התיכון ואפשר למצוא אותו בקלות בטבע. בעבר נאסר לקטוף אותו בארץ, מחשש להכחדה, אך כיום האיסור בוטל.
לגידולו כצמח לא נחוץ טיפול רב. בגינה מומלץ לגזום אותו מראשי הענפים הבוגרים, מה שישמור אותו צפוף ובריא לאורך זמן ויגדיל את יופיו.
הזעתר הוא צמח יפה וגם טעים. ניתן לעשות בו שימוש רב, הן במטבח והן כצמח מרפא ברפואה העממית.
אחת הסברות היא ששם הסוג העברי, צתרה, הוא גלגול של השם זעתר. ברומא הוא שימש כסם אהבה.
#בגינה
הזעתר משתרע בגינה והטבע. יש לו עלים ארומטיים והוא פורח בקיץ, פריחה קטנטנה בגווני ורוד ולבן.
אם קוטמים אותו בקביעות הוא צומח בצמיחה בריאה ורעננה.
#מטבח
הזעתר כתבלין הוא טעים מאוד, ארומטי ומוסיף טעם ייחודי למאכלים ומאפים. זעתר רומי, בעברית צתרה ורודה, הוא משמש אחד ממרכיבי תבלין הזעתר.
במטבח משתמשים בו לסלטים, גבינות ומאכלים מהמטבח האיטלקי - לסלטים, פסטות ומאכלי בשר.
במטבח הערבי הוא נהדר עם שמן זית על גבינת הלבאנה הערבית וגם מוכרי בייגלה מרבים לצרף מעט זעתר לבייגלה טרי עם שומשום, שהם מוכרים.
גם תה זעתר מסייע נגד הצטננות ולחיזוק פעילות הלב.
#רפואה
לזעתר, הידוע גם כאזובית מצוייה, יוחסו לא מעט סגולות מרפא. מחיסון הגוף ועד לשיפור בכוח הגברא ואפילו בעזרה לחולי סוכרת.
ברפואה העממית הוא מסייע, בתור תה למשל, לסובלים מכאבי ראש, כאבי בטן, תולעים, שלשולים ובעיות במערכת העיכול.
הציטרה תסייע גם לסובלים מקשיים בדרכי הנשימה ולפי האמונה אפילו תחזק את הזיכרון. יש המשתמשים בו גם נגד כאבי שיניים ואוזניים.
הנה הזעתר בטבע וכל מה שקשור בו (עברית):
https://youtu.be/dCtln31l0fM
הציתרה הוורודה, זעתר המלכים ההיסטורי (עברית):
https://youtu.be/Xk6M5eXjVL4
ראו כמה היא יפה:
https://youtu.be/ZabXIkZXMo0
בניגוד לזעפרן היקר להחריד, הזעתר הוא התבלין הכי נפוץ באזורנו (עברית):
https://youtu.be/66qgh5u-yDg?t=11m46s&end=13m36s
כך מפיקים שמן אתרי מהזעתר הציתרה הוורודה (מתורגם):
https://youtu.be/uiMB5NGGeic
כתבת טלוויזיה על הזעתר בתרבות, במרפא ובמטבח הערבי (עברית):
https://youtu.be/wyxGG3NOa-s?long=yes
וכך תגדלו זעתר בגינה (עברית):
https://youtu.be/Jgd3GJfV9yQ?long=yes
בוסתן (Bustan), שריד ליישוב הקדום, הוא גן ביתי צנוע, שבו עצי פרי, שיחי ירק וצמחי תבלין המיועדים לכלכלת המשפחה ולצריכה הביתית. על עצי הבוסתן נמנים עצים כמו עצי תאנה, זית, שקד, רימון, גפן ליד הפרגולה ולא פעם גם משוכות צבר, המשמשים לסגירה שלו מפני כניסה של זרים.
המילה 'בוסתן' היא מילה נרדפת למילים 'גן' ו'פרדס' בעברית. מקורה הוא בשפה הפרסית. היא ככל הנראה נולדה בתקופת האימפריה בפרס.
משמעות המילה 'בוסתן' בפרסית היא "מקום של ריח". המילה "בו" בפרסית פירושה "ריח", בעוד "אסתן" משמעותו "מקום".
את הבוסתן, שנפוץ בעיקר במזרח התיכון דל-המשקעים, בונים בדרך כלל ליד מקור מים. כך מובטח שלא יחסרו בו מים להשקייה, על אף המיעוט בגשמים.
חומת הבוסתן הנהוגה בבוסתנים הקנתה להם במהלך הדורות מימד מסתורי משהו. הנוהג לתחום את הבוסתן בחומת אבנים או בטון, נוצר בכדי לשמור עליו מוגן ממי שיהיו מעוניינים ליטול לעצמם מפרי העץ ושאר הגידולים.
במזרח התיכון נהוג לומר שכמו הרעלה המוסלמית, המשקפת את נפש האישה שמאחוריה באמצעות העיניים החשופות, כך מסגיר שער הבוסתן שבמרכז החומה שלו, את קיומו של הבוסתן שמאחורי הגדר ומנגד שומר ומגן עליו ועל הירקות ופירות למאכל שבו.
מהרוחות הגנו על הבוסתן ברושים או עצים עמידים דומים, בעוד שבצד השמש, בצידו הדרומי של הבוסתן נוהגים לשתול חלקות של ירקות ותבלינים.
אם בעבר היו בוסתנים רבים בנוף הארץ ישראלי, כיום הביאו השפע וזמינות המזון הגדולה עבור המשפחה הישראלית להיעלמות כמעט מוחלטת של צורת הנוף האוטרקית הזו.
אם נשאר כיום ביטוי לצורת הנוף הזו, הרי שאפשר למצוא אותו על גג הבית, בצורה של פרגולת גפן וענבים תלויים בה, מה שנותן תנובה מתוקה ליושבי הבית והגנה מהשמש כל הגג בקיץ המזרח תיכוני הלוהט.
הנה בוסתן בישראל:
https://youtu.be/MUN_GRR5_Ts
הגפן היא מרכזית בבוסתן הים תיכוני (עברית):
https://youtu.be/AW8lmxhZy7Y
כך מתאימים את עצי הפרי לבוסתן (עברית):
https://youtu.be/D28Mv1F9ew0
כך בוחרים אותם במשתלה (עברית):
https://youtu.be/MI-LjjhfRj8
ושיקום בוסתן עתיק בישראל (עברית):
https://youtu.be/aO9-qlw3nbQ?long=yes
צמחי תבלין (herbs), או עשבי תיבול, הם צמחים שמהם אפשר להפיק תבלינים לאוכל, לשפר את הטעם והריח של מזון,
אלה צמחים שימושיים לטעם ולרפואה. טובים במזון או לטעם וריח ובעולם כורכים בתוכם גם את צמחי המרפא, בעלי ההשפעה הטיפולית.
פטרוזיליה, אורגנו, טרגון וכוסברה ישדרג שלל בישולים ביתיים, בעוד נענע, מליסה, גרניום לימוני, תימין ורוזמרין ירחיקו מכם יתושים. אין כמו ניחוחות הלוונדר והלואיזה על אדן החלון, או ריחן בגינת תבלינים, ובערב קר קחו נענע,לימונית ומרווה שיככבו בקנקן החליטה והתה הירוק.
לצד שתילי ירקות, צמחי גינה ופרחי קטיף, גדלים בגינות רבות ובעציצים על מרפסות לא מעט צמחי תבלין (herbs) הידועים גם כעשבי תיבול.
עשבי התיבול והמרפא הם סוגי צמחים מיוחדים, שיש להם פוטנציאל לחולל שינויים בגוף. אם זה באכילה כמזון או בשימוש רפואי. לעתים קרובות הם גם ארומטיים, בעלי ניחוחות מיוחדים ובעלי השפעות טובות, נפשיות או פיזיות.
להבדיל מהרבה תבלינים (Spices), שאנו מכירים ושמקורם במזרח הרחוק, צמחי התבלין (herbs) באים וגדלים ברובם באגן הים התיכון.
ראו את עשבי התיבול בתגית "צמחי תבלין".
הנה צמחי התבלין (עברית):
https://youtu.be/aCCpngpNUvM
על גידול חיל של כמה צמחי תבלין (עברית):
https://youtu.be/7agC_D534PI
את הריחן, הבזיליקום, אפשר לגדל בקלות (עברית):
https://youtu.be/aOSutGqGIjU
כך שומרים עשבי תיבול במקרר (עברית):
https://youtu.be/koMvT_2GlY0
והתפעלות מצמחי התבלין בגינה (עברית):
https://youtu.be/6v-9CV7xwkQ?long=yes
"עץ הרימון נתן ריחו, מים המלח ועד יריחו..." -מי לא גדל על השיר הנהדר הזה, שעבור רובנו הוא זיכרון מתוק מהילדות בארץ ישראל. השיר הזה, אגב, מתחיל בשקר של ממש, או סתם בעובדה בוטאנית חסרת קשר למציאות - שהרי לרימון ולעץ הרימון אין ריח בכלל.
אבל שטויות. חוץ מהטעם הנפלא של פרי הרימון (Pomegranate), אכילת הרימון בסעודה של ראש השנה היא מסורת יהודית ישנה שמסמלת את ההבטחה שלנו לעשות מעשים טובים בשנה החדשה. זה, אם תשאלו אותנו הרבה יותר חשוב מהריח. מעשים טובים!
ואכן, את הברכות כמו "שירבו זכויותינו כרימון" וגם "שנהיה מלאים מצוות כרימון" נוהגים לברך בסעודת החג של ראש השנה.
לפי המסורת, יש ברימון תרי"ג גרגרים, כמספר המצוות שיש בתורה - 613 מצוות. זו הסיבה שהרימון מקודש ביהדות.
מה דעתכם על לספור ולבחון את העובדה הזו? - מעניין יהיה לשמוע את התוצאה. באמת.
גם על מעיל הכוהנים היו תלויים לפי המקרא 613 רימונים זעירים, שסימלו את אותם גרגרי הפרי. יתכן שהיו עשויים חרס.
עוד לפי המקרא, כשנכנסו בני ישראל לארץ המובטחת, היו להם פירות שונים. ביניהם היו תמרים, תאנים וענבים. אבל עם כל הטעם הנפלא של הפירות הללו, רק הרימון היה מקודש ליהודים וסימל את נוכחותו של אלוהים.
אז אם אכילת הרימון, בפרוש השנה החדשה, מסמלת את הבטחותינו להיות טובים ולעשות טוב, אז בואו לא נחכה ונתחיל כבר עכשיו. הייו טובים.
אמן!
הנה מנהג אכילת הרימון בראש השנה (עברית):
http://youtu.be/JSu_LC4qhyU?t=37s
על הצד הבריאותי של אכילת רימונים (מתורגם):
https://youtu.be/jKWDODErrZE
ועץ הרימון והרימון של ראש השנה (עברית):
http://youtu.be/aTMiq_01aws
הצַּבָּר (Prickly Pear), בערבית סברס, הוא פרי משונה. מחד, הוא כל כך טעים ומתוק ומנגד, קוצני ומכאיב כל כך עד שהערבים השתמשו בו כגדר לשטחי החקלאות שלהם ושתלו צבר בגבולות השטחים, כדי למנוע כניסה של גנבים ואורחים לא רצויים.
קוצי הצבר נמצאים גם על העלים הבשרניים וגם על הפרי. הקוצים הללו מהווים אמצעי ההגנה של הצבר, כנגד פגיעה בו.
שמו העברי של הצבר בא על שום צבירת המים שהוא יונק ומגבעוליו המכילים הרבה מים, המסוגלים לקיים אותו לתקופות ארוכות.
על אף שמוצאו של הצבר מאמריקה, תכונותיו הפכו את שמו לכינוי לישראלים. ממש כמו הישראלים, המחוספסים וניצתים בקלות מבחוץ, אבל מלאי רגש ואחווה מבפנים, כך גם פרי הצבר העסיסי. מדובר בפרי שקוציו המכאיבים מקשים על אכילת תוכנו, אבל למי שמצליחים בכך, מובטח מעדן רך, טעים ומתוק להפליא.
הנה חקלאי שמגדל צברים מספר על הקקטוס המעניין הזה (עברית):
https://youtu.be/fWZN3jprpxA
כך קוטפים ואוכלים את פרי הצבר:
https://youtu.be/DsOix7iFvD0
קציר פירות הצבר:
https://youtu.be/sALAk2NOHu0
יש מי שמכינים מהצבר מיץ נהדר (עברית):
https://youtu.be/JrGu29JQN3M
ורבים בארץ מגדלים קקטוסים בגינה - הנה מישהו עם 5,000 מינים (עברית):
https://youtu.be/sQ3z40iM82E
בוסתן
צמחי תבלין הם צמחים בעלי תכונות מיוחדות של טעם וריח, המשמשים במטבח האנושי כבר אלפי שנים, מאז ימי קדם.
להבדיל מהתבלינים (Spices), שמקורם במזרח הרחוק, מרבית צמחי התבלין (herbs) באים במקור מאגן הים התיכון.
עדויות מוקדמות על שימוש בצמחי תבלין ובושם נמצאו בכתבים מצריים עתיקים, שגילם מוערך בכ-4,500 שנה. יש מהם, כמו הרוזמרין, ששימשו למטרות של חניטה מצרית, של מה שיהיו המומיות המפורסמות משם.
במקביל לכך ואולי אף קודם לכך, שימשו צמחים בעלי תכונות דומות - גם בהודו, בסין ובמטבחים של עוד מעמי המזרח הרחוק, לצרכים קולינריים שונים.
התבלינים היבשים שימשו בעת העתיקה כמשאב מרכזי במסחר לאירופה. בשל ערכם הגבוה הם גם היו סוג של מטבע עובר לסוחר ואפילו עילה למלחמות.
צמחי התבלין, לעומתם, היו לשימוש מקומי ומיידי. הסיבה היא שהשימוש בהם היה לרוב כמוצר טרי ומיידי עם הקטיפה. השימוש בהם היה רב, במאכלים עתיקים, שונים ומגוונים.
כיום מגדלים צמחי תבלין בעציצים פורחים, במרפסות שמש ופטיו, או בחלקות מיוחדות בגינות פרטיות ובגינות גג. כמובן שעבור החנויות, הרשתות ולשווקים הם מופצים טריים, מגידולים חקלאיים ובכמויות מסחריות.
לצד התבלינים היבשים, במטבח של ימינו נעשה שימוש רב בצמחי תבלין טריים, בחלקם שימושים מסורתיים ובאחרים - חדשים יותר. מסלטים ותוספות למאכלים ועד למיצוי, ייבוש והכנת תבלינים או למשקאות תה חמים.
הנה צמחי התבלין (עברית):
https://youtu.be/aCCpngpNUvM
כמה צמחי תבלין שניתן לגדל במים ובלי אדמה:
https://youtu.be/YllaxS_FOhE
על גידול חיל של כמה צמחי תבלין (עברית):
https://youtu.be/7agC_D534PI
את הריחן למשל, הבזיליקום, אפשר לגדל בקלות (עברית):
https://youtu.be/aOSutGqGIjU
והתפעלות מצמחי התבלין בגינה (עברית):
https://youtu.be/6v-9CV7xwkQ?long=yes
עץ השקד, או השקדיה (Almendros או Almond tree) הוא עץ שפורח בחורף. הוא איננו ענק, לעתים הוא בקושי בגודל של שיח. בתחילת החורף יש לו פריחה לבנה ורודה ומקסימה שמהדרת את הבוסתן.
הסמיכות בין ט"ו בשבט לזמן בו השקדייה פורחת, הפכה את השקד בעת החדשה למעין סמל של ט"ו בשבט, כחג האילנות. כך זכה העץ לכינוי הייחודי "שקדייה".
תולדות עץ השקד מגיעות לתקופת הברונזה הקדומה, לפני כ- 5,000 שנה. שרידי שקדים מתקופה זו נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות. כמו צמחי תרבות רבים, גם מוצאו ממזרח הים התיכון. שרידי שקדים נמצאו גם בקברו בפירמידה של תות ענח' אמון במצרים.
עץ השקד, בזכות עמידותו הטבעית לתנאי הסביבה, משמש לא פעם קנה לצמחי תרבות אחרים וטעימים שמורכבים עליו בהרכבה.
בחקלאות נקטפים השקדים של השקדיה מהעץ כשהם טריים ומוכנים לאכילה או לקלייה בתנור. יש שהופכים אותם לשקדים מוחמצים, שהם סוג ישן של מעדן נהדר. משקדים מרוסקים וקינמון הנשים הדרוזיות מכינות ליולדות תה.
השרף של השקד משמש את הדבורים כמרכיב להכנת הפרופוליס. את האדם הוא משמש לא פעם להכנת דבק טבעי - גוש שרף יבש שמעורבב במים, מתנפח והופך מעין ג'לי שאפשר להדביק איתו נייר. מעט מים, בכל פעם שהוא מתייבש, יחזירו אותו להיות דבק כזה.
הנה השקדיה (עברית):
https://youtu.be/mN5IQC6kfk0
השקדיה כסמל של ט"ו בשבט (עברית):
https://youtu.be/SuRtOLDqslA
אוסף תמונות שקדיה נהדר (ללא מילים):
https://youtu.be/dG46TixmoHE
עץ השקד בתנ"ך (עברית):
https://youtu.be/9krioaeAZuU
מטע שקדיות הפריחה:
https://youtu.be/4HH-p98oHJA
השקדיה פורחת (עברית):
https://youtu.be/5F6fpfbzETU
והשיר באנימציה לילדים (עברית):
https://youtu.be/ifPCt2Sw6gA
רוזמרין (Rosemary) הוא עשב רב שנתי וארומטי, שמקורו בים התיכון. הוא אוהב שמש מלאה ולא סובל מחום בדרך כלל.
הרוזמרין מוסיף טעם מצוין לבשר וכצמח מרפא הוא מועיל לזרימת דם לקויה. הוא בעל ניחוח מרענן וחזק, אך גם מסייע ומגדיל ריכוז.
יחד עם עשבי תיבול כמו אורגנו, בזיליקום, לבנדר וטימין, הרוזמרין הוא בן למשפחת הנענע.
#תולדות הצמח
התיעוד הכתוב הראשון של הרוזמרין מופיע על לוחות אבן משנת 5,000 לפני הספירה, בכתב יתדות מוקדם.
בהמשך ידוע שהמצרים הקדמונים השתמשו ברוזמרין בטקסי הקבורה שלהם, בעוד ביוון ורומי העתיקה הוא מופיע כצמח מרפא באחד מספרי צמחי מרפא החשובים בהיסטוריה "materia medecina". בסין מופיע הרוזמרין ומתועד בתקופת קיסרות הָאן (Han), הידועה כ"שושלת האן המאוחרת", בין השנים 25-220 לספירה.
לאנגליה לא ידוע מתי הצמח מגיע. ההיסטוריונים מאמינים שהיו אלה הרומאים שהביאו אותו לאי, במאה ה-1 לספירה כשפלשו לאנגליה. עם זאת, עד המאה ה-8 אין שום תיעוד ברור לכך.
הצמח גם לא מתועד בספרות האיים הבריטיים, לפחות עד המאה ה-14, תקופה בה מתועד שימוש נרחב ברוזמרין למטרות רפואיות והוא מתחיל להיות מוזכר ברוב התיעודים של צמחי המרפא באנגלית.
בשלהי ימי הביניים מתחיל להיות מוזכר הרוזמרין כאות וכסמל לזיכרון המתים באירופה. מאז, משמש הצמח להנצחת הנופלים במלחמות ובלוויות ביבשת נוהגים אבלים רבים לזרוק אל הקברים עלי רוזמרין.
בתרבות האירופית רוזמרין הוא צמח המשמש כאות זיכרון. בהנצחת מלחמות ולוויות באירופה, נהגו אבלים לזרוק עלי רוזמרין אל הקברים כסמל של זיכרון למתים.
#גינון
הרוזמרין הוא צמח חזק, עמיד, קל לגידול וחסכוני בדרישות ההשקיה שלו. מדובר בצמח תבלין, רב שנתי, ירוק תמיד ופורח בחורף. לא כדאי לקצוץ את פרחיו כי אם נעזוב אותו כך, באביב הוא יפרח נהדר. גם ריחו עז וקשה לפספס אותו.
יש לו שני זנים, אחד שמטפס או ניתן להשתמש בו כצמח לכיסוי שטח בגינה, והשני שצומח כלפי מעלה, בגובה שיכול להגיע עד לגובה של 2 מטר ואפילו לשמש כגדר חיה.
זהו שתיל בעל סגולות רבות וצמח שנראה נהדר לאורך כל חודשי השנה. הוא לא אוהב הרבה מים אז חשוב שלא להציף אותו. אם ההשקייה שלו צנועה, הוא יתפתח כצמח עמיד, חזק וקל לגידול בגינה ובמרפסת.
למרות שהוא אוהב סביבה יבשה, חשוב שתהיה תמיד מעט לחות באדמת האדנית. הקפידו שלעולם היא לא תתייבש לחלוטין.
#מטבח
הרוזמרין הוא צמח תבלין מצוין לתיבול של סלט ירקות וגם באפייה, לצד מאכלי תפוח אדמה, עוף, או דגים.
גם במטבח הים תיכוני המסורתי, עלי הרוזמרין משמשים כחומר טעם במזונות שונים, כמו מלית עוף, טלה צלוי ובשר חזיר.
אפשר להשתמש ברוזמרין גם במשקאות חמים, כמו תה צמחים הודי.
#בריאות
הרוזמרין הוא צמח מושלם לתיבול, אך לצד טעמו והתיבול שלו יש לו גם סגולות רפואיות ברורות.
זהו עשב אנטי-מיקרוביאלי יעיל שיש בו חומצה קפאינית וחומצה רוזמרינית, הידועות כנוגדות חמצון ואנטי-דלקתיות. המינרלים שבו יסייעו בהחזרה של איזון האלקטרוליטים בגוף ולעתים יקלו על התכווצויות שרירים.
הרוזמרין גם מומלץ לשיפור הזיכרון ומשמש במוצרי ניקוי ושמפו, לצד קטורת.
בגינה ובעציץ הוא מרחיק יתושים. ברפואה עממית מאמינים שהוא מחזק את שורשי השיער, מנקה את הכבד ומסייע לכאבי ראש ולשיעול.
תה רוזמרין יספק לכם ויטמין A, ויטמין C, קרוטנואידים, סידן, מגנזיום, זרחן ואשלגן.
הנה הרוזמרין וההיסטוריה שלו:
https://youtu.be/unUoQ5tUNm0
הנה הרוזמרין (עברית):
https://youtu.be/RW_mjvNAdLQ
סגולות הריפוי של עשב הרוזמרין (עברית):
https://youtu.be/ov69WboEB_Y
על קלות הגידול והשימוש ברוזמרין (עברית):
https://youtu.be/1NTM8jrHcEM
והרצאת וידאו על צמח הרוזמרין:
https://youtu.be/yK8mIUm1FOc?long=yes
אורגנו (Oregano), בעברית "אזובית פשוטה", הוא אחד מצמחי התבלין המוכרים ואהובים שיש. האורגנו מציע טעם וריח נהדרים לאוכל. הוא פופולרי ברבים ממטבחי העולם ונכנס לכל מתכון אפשרי.
הוא גם עשב תיבול וגם שיח נוי מושלם, האורגנו מקורו מהמזרח התיכון. טעמו מתוק ועדין יותר. פרחיו מככבים בתעשיית התמרוקים וידועים כדוחי עש בארונות בגדים.
#גינון
גידול אורגנו הוא פשוט יחסית ובכל אזורי הארץ. הוא עמיד לשרב ורגיש לקור, ובכל מקרה הוא צמח ידידותי מאוד לגידול, גם בגינה וגם בעציצים.
האורגנו הוא צמח שאוהב שמש, מה שמזמין בחירת מיקום עם לפחות 6 שעות אור שמש ביום.
אורגנו אפשר לשתול מזרעים או משתיל. בנטיעה של זרעים, התחילו את הגידול בחלל סגור ושתלו אותו בחוץ רק בעונה מתאימה, רצוי באביב.
אורגנו אוהב אדמה יבשה יחסית והשקיה מתונה. הקפידו שבשום שלב האדמה לא תהיה רטובה מדי. בעציץ או אדנית חשוב ניקוז טוב של המים.
אורגנו לא זקוק לדישון רב, אבל אפשר לדשן קלות, עם דשן אורגני ולשפר מעת לעת את איכות האדמה, באמצעות קומפוסט.
האורגנו יעיל לגיזום ולשימוש, לרוב לשנתיים עד שלוש, שאז שווה להחליף לשתיל חדש.
כדי לעודד את הצמיחה, קל לעודד צמיחה של האורגנו מחדש על ידי גיזום. אפשר לקצור את העלים בעדינות, רק כשהעלים מגיעים לגובה של 10-15 ס"מ.
#בריאות
ברפואה העממית האורגנו משמש לניקוי הגוף, לבריאות השיניים ולבקרת הסוכר בקרב חולי סוכרת.
להרגעת כאבים והורדת נפיחויות הכינו קומפרסים של אורגנו. לטיפול בכאבי ראש שתו תה מפרחי אורגנו.
שמן אורגנו פראי הוא תחליף אנטיביוטיקה טבעי יטפל מצוין במגוון סוגי דלקות.
#מטבח
מהמטבח האיטלקי ועד לסלט היווני ואפילו בסלט ישראלי, אורגנו הוא תיבול מדהים למנה ארומתית ומיוחדת.
במטבח האיטלקי האורגנו מתאים לרטבים של פסטות ולפיזור על פיצות ופוקצ'ות. הוא משמש כתבלין לבשר, עם ירקות, בשר על הגריל, דגים, מרקים, פסטות, פיצות, סלטים ורטבים לבישולים שונים. יש באיטליה גם תבלין אורגנו, עם ריח וארומה אופיינית, העשוי מעלים מיובשים של הצמח, כשהוא מוכן לשימוש וזמין כל השנה.
במטבח הצרפתי הוא חלק מתערובת תבלינים הידועה בתור "הרב דה פרובאנס" (Herb de Provence).
אורגני יווני מעניק למאכלים שונים, בדגש על הסלט היווני, טעם טבעי ואותנטי של אורגנו.
#מינים
שתיל קלאסי לגידול בתוך הבית הוא אזובית מתוקה. האזובית האיטלקית תעניק למאכלים טעם שמשלב מתוק עם חריף.
אורגנו יווני יגדל באדנית עד לאורך של 10 סנטימטרים. מיני אורגנו נוספים הם אזוביון מנוצה, אזוביון משונן ואזוביון רפואי.
הנה האורגנו והגידול שלו (עברית):
https://youtu.be/mdZhvSR4xdQ
כמה מהיתרונות של אורגנו לבריאותנו (מתורגם):
https://youtu.be/lUT1hX7P_kc
אורגנו עם קרובי משפחה ומקורותיהם (עברית):
https://youtu.be/-xsZ7k5JJqo
כך נציל אורגנו שהתייבש ונשמטו גבעוליו (עברית):
https://youtu.be/8sPO6nPW8WQ
פלא הבריאות והאנטיביוטיקה הטבעית של שמן האורגנו (עברית):
https://youtu.be/IwxVQM0ZwDI
וסקירה מקיפה על האורגנו (עברית):
https://youtu.be/b1NrIOvHkvM?long=yes
זעתר, צתרה או אזוב מצוי (Satureja) הוא צמח ים-תיכוני, בעל עלווה שעירה, בגוון ירוק - אפרפר
הוא מאוד עמיד בתנאי הגידול השונים במזרח התיכון ואפשר למצוא אותו בקלות בטבע. בעבר נאסר לקטוף אותו בארץ, מחשש להכחדה, אך כיום האיסור בוטל.
לגידולו כצמח לא נחוץ טיפול רב. בגינה מומלץ לגזום אותו מראשי הענפים הבוגרים, מה שישמור אותו צפוף ובריא לאורך זמן ויגדיל את יופיו.
הזעתר הוא צמח יפה וגם טעים. ניתן לעשות בו שימוש רב, הן במטבח והן כצמח מרפא ברפואה העממית.
אחת הסברות היא ששם הסוג העברי, צתרה, הוא גלגול של השם זעתר. ברומא הוא שימש כסם אהבה.
#בגינה
הזעתר משתרע בגינה והטבע. יש לו עלים ארומטיים והוא פורח בקיץ, פריחה קטנטנה בגווני ורוד ולבן.
אם קוטמים אותו בקביעות הוא צומח בצמיחה בריאה ורעננה.
#מטבח
הזעתר כתבלין הוא טעים מאוד, ארומטי ומוסיף טעם ייחודי למאכלים ומאפים. זעתר רומי, בעברית צתרה ורודה, הוא משמש אחד ממרכיבי תבלין הזעתר.
במטבח משתמשים בו לסלטים, גבינות ומאכלים מהמטבח האיטלקי - לסלטים, פסטות ומאכלי בשר.
במטבח הערבי הוא נהדר עם שמן זית על גבינת הלבאנה הערבית וגם מוכרי בייגלה מרבים לצרף מעט זעתר לבייגלה טרי עם שומשום, שהם מוכרים.
גם תה זעתר מסייע נגד הצטננות ולחיזוק פעילות הלב.
#רפואה
לזעתר, הידוע גם כאזובית מצוייה, יוחסו לא מעט סגולות מרפא. מחיסון הגוף ועד לשיפור בכוח הגברא ואפילו בעזרה לחולי סוכרת.
ברפואה העממית הוא מסייע, בתור תה למשל, לסובלים מכאבי ראש, כאבי בטן, תולעים, שלשולים ובעיות במערכת העיכול.
הציטרה תסייע גם לסובלים מקשיים בדרכי הנשימה ולפי האמונה אפילו תחזק את הזיכרון. יש המשתמשים בו גם נגד כאבי שיניים ואוזניים.
הנה הזעתר בטבע וכל מה שקשור בו (עברית):
https://youtu.be/dCtln31l0fM
הציתרה הוורודה, זעתר המלכים ההיסטורי (עברית):
https://youtu.be/Xk6M5eXjVL4
ראו כמה היא יפה:
https://youtu.be/ZabXIkZXMo0
בניגוד לזעפרן היקר להחריד, הזעתר הוא התבלין הכי נפוץ באזורנו (עברית):
https://youtu.be/66qgh5u-yDg?t=11m46s&end=13m36s
כך מפיקים שמן אתרי מהזעתר הציתרה הוורודה (מתורגם):
https://youtu.be/uiMB5NGGeic
כתבת טלוויזיה על הזעתר בתרבות, במרפא ובמטבח הערבי (עברית):
https://youtu.be/wyxGG3NOa-s?long=yes
וכך תגדלו זעתר בגינה (עברית):
https://youtu.be/Jgd3GJfV9yQ?long=yes
למה טוב צמח המרווה?
מרווה (Salvia) היא מצמחי התבלין וצמחי המרפא העתיקים והנפוצים ביותר בישראל ובאזורי צמחייה באזורי הים התיכון.
מעבר להיותו צמח נוי נהדר, בעל פריחות נאות ומגוונות וניחוחות שונים ונעימים, המשמשים גם לקטורת.
המרווה היא צמח תבלין רב שנתי ובעל שימושים רבים גם ברפואה העממית וגם בקולינריה. זרעי מינים שונים משמשים כתוסף תזונה וכמקור לחומצות שומן חיוניות.
בבישול היא מצוינת לחליטות לתה, לתיבול מאכלים ועד למיני בישולים שונים. המרווה היא גם מקור לחומצות שומן חיוניות ותוסף תזונה מצוין.
ריחם הנפלא של זני המרווה הפכו אותה פופולרית מאוד בארץ. במטבח מתבלים איתה בשרים, גבינות וסלטים וברפואה העממית היא מורידה חום ולחץ דם, ומסייעת לטיפול בכאבי בטן.
למרווה מנגנון האבקה מיוחד. יש לה מעל 1,000 מינים ועשרות רבות של תת-מינים. רובם בני שיח ולעיתים רחוקות שיחים, חלקם עשבים חד-שנתיים ואחרים רב-שנתיים.
מיני המרווה השונים נפוצים ברחבי העולם, במיוחד באזורים טרופיים, באזורים הממוזגים ובאזורים סובטרופיים - כמו אגן הים התיכון ומקסיקו.
טיפ לגינון - בכדי להעצים את צמיחת העלים שלה, גזמו את פרחי המרווה.
הנה המרוות, הבריאות והריחות השונים (עברית):
https://youtu.be/zxNfropYIKQ
מרווה צחורה עם פריחה נהדרת (עברית):
https://youtu.be/j0E3AV3dc0U
מקלות מרווה הן מקלות קטורת ם ריחות נפלאים (עברית):
https://youtu.be/Jez9eRErRdA
מרווה (Salvia) היא מצמחי התבלין וצמחי המרפא העתיקים והנפוצים ביותר בישראל ובאזורי צמחייה באזורי הים התיכון.
מעבר להיותו צמח נוי נהדר, בעל פריחות נאות ומגוונות וניחוחות שונים ונעימים, המשמשים גם לקטורת.
המרווה היא צמח תבלין רב שנתי ובעל שימושים רבים גם ברפואה העממית וגם בקולינריה. זרעי מינים שונים משמשים כתוסף תזונה וכמקור לחומצות שומן חיוניות.
בבישול היא מצוינת לחליטות לתה, לתיבול מאכלים ועד למיני בישולים שונים. המרווה היא גם מקור לחומצות שומן חיוניות ותוסף תזונה מצוין.
ריחם הנפלא של זני המרווה הפכו אותה פופולרית מאוד בארץ. במטבח מתבלים איתה בשרים, גבינות וסלטים וברפואה העממית היא מורידה חום ולחץ דם, ומסייעת לטיפול בכאבי בטן.
למרווה מנגנון האבקה מיוחד. יש לה מעל 1,000 מינים ועשרות רבות של תת-מינים. רובם בני שיח ולעיתים רחוקות שיחים, חלקם עשבים חד-שנתיים ואחרים רב-שנתיים.
מיני המרווה השונים נפוצים ברחבי העולם, במיוחד באזורים טרופיים, באזורים הממוזגים ובאזורים סובטרופיים - כמו אגן הים התיכון ומקסיקו.
טיפ לגינון - בכדי להעצים את צמיחת העלים שלה, גזמו את פרחי המרווה.
הנה המרוות, הבריאות והריחות השונים (עברית):
https://youtu.be/zxNfropYIKQ
מרווה צחורה עם פריחה נהדרת (עברית):
https://youtu.be/j0E3AV3dc0U
מקלות מרווה הן מקלות קטורת ם ריחות נפלאים (עברית):
https://youtu.be/Jez9eRErRdA
מהו צמח המליסה?
מֵלִיסָה (Melissa), בעברית חחחח, הוא צמח רב שנתי, המפיץ ריח לימוני נהדר ומשמש מאז ימי קדם כצמח מרפא חשוב ברפואה העממית, עם שמן ריחני, יכולת תיבול מאכלים והכנת חליטות תה נהדרות.
מקור שמו "מליסה" מהמילה הלטינית meli, שמשמעותה דבש. על שום פרחי הצמח שמושכים דבורי דבש. שמותיו באנגלית רבים, כולל balm, balm lemon, Common Balm, Bee Balm. שמו בערבית גם הוא נובע מהיותו צמח הדבורים, או בשמו הערבי - "חשישת א (ל)-נחל".
תפוצתו הטבעית באגן הים התיכון והוא תורבת באירופה, במרכז אסיה, בצפון אמריקה ובדרום דרום אמריקה.
לריח הלימוני של עליו אחראים מרכיבים כימיים כמו ציטרל (לימונל) וציטרונל.
בין היתרונות הרפואיים של צמח המליסה אפשר לראות את חיזוק תפקודי החשיבה הקוגניטיביים, הגברת עירנות, הקלה על בעיות עיכול, סיוע במניעת כיבי קיבה, הגנה על תאי המוח ושיפור ריכוז וזיכרון.
#גינון
המליסה הוא סוג של עשבים רב-שנתיים ממשפחת השפתניים. יש בו 4 מינים ושני תת-מינים. הנפוץ והמוכר מהם הוא המין הריחני מליסה רפואית (.Melissa officinalis L), שחו עצמו ישנם 2 תת-מינים.
המליסה עמיד לשרב, לקרה ולגיר. בגינה מומלץ להציבו בצל מלא או חלקי, עם השקיה בינונית עד מרובה, כשבסוף החורף יש לגזום אותו.
בעציץ הוא גם מרחיק יתושים בעציץ ובגינה.
#במטבח
המליסה ידועה כבעלת ארומה נפלאה, היכולה לשדרג מגוון מאכלים. הצמח מוסיף טעם לימוני לסלטים, דגים ולגבינות.
צמח תבלין זה גם מצוין להכנת חליטת תה מרגיע. ראו בהמשך.
#ברפואה
צמח המליסה הוא צמח מרפא מדהים וידוע כבעלת סגולות רפואיות רבות. הוא כולל נוגדי חמצון רבים ובריאים. במליסה יש חומצת רוזמרין ואוג'נול, שני מרכיבים בעלי תכונות נוגדות חמצון משמעותיות.
לכן היא עוזרת בהגנה על התאים ומפני מתח חמצוני ונזקי רדיקלים חופשיים בגוף ובמוח.
למליסה יכולת שיכוך כאבים והפחתת דלקות. עלי המליסה יכולים לסייע בהרגעה של עקיצות יתושים, לטפל בפצעי קור, בדלקות עור, להפחית התפרצויות של אקנה, פריחות וכתמי עור.
מליסה מכילה גם עפיצות טבעית חזקה ושפע של נוגדי חמצון מה שהופך אותו לשימושי במיוחד לטיפול בדלקות עור הפחתת התפרצויות אקנה פריחות וכתמי עור.
המליסה מסייעת להסדרת המחזור הנשי, הרגעה, שיפור מצב רוח ומסייע ליתר פעילות של בלוטת התריס.
מומלץ לשתות תה מליסה לאחר הארוחה. חוץ מתרומתו לעיכול משופר, המליסה גם מרגיעה, מפיגה מתחים, חרדות, משמש לטיפול בהצטננות, מגביר את הריכוז, משפר את הזיכרון ומסייע למי שסובלים מנדודי שינה.
תמצית מליסה יכול לעזור בוויסות של רמות הסוכר בדם ובהפחתה של מתח חמצוני שגורמת הסוכרת.
אף שאין שימוש במליסה הרפואית ברפואה המודרנית, המדע מוצא שמיצוי חומרים מעלי המליסה יסייע לספיחת גזים, להרגעת עוויתות שרירים ולהגברת ההזעה כאמצעי להורדת חום.
תה מליסה הוא בעל יתרונות במצבי דכאון והוא יכול להקל ולטפל בו. ראו סעיף בהמשך.
#בימי קדם
כבר בימי קדם יוחסו למליסה ברפואה העממית תכונות שונות והיו לו שימושים רפואיים מגוונים.
ביוון העתיקה נהגו להשרות עלי מליסה ביין, לטיפול בנשיכות של כלבים ובעקיצות עקרב. גם גאון הרפואה המוסלמי, אבו סינא, ציין בספריו את המליסה בתור נוגדת דיכאון.
באירופה ייחסו לה סגולות כאלה נגד דיכאון ומחלות נפש נוספות, כולל פחד גבהים ומחלת הנפילה.
המליסה התיימרה לעזור באותה תקופה לשיפור הזיכרון, שיכוך כאבי בטן, זירוז הופעת המחזור החודשי והסדרתו, מניעת עוויתות ועוד.
#הרגעה ודיכאון
צמח המליסה מצטיין בעזרה למי שסובלים מחרדות, סטרס, מתח, עומס נפשי או לחצים.
הצמח הזה, שאפילו הרמב"ם כתב עליו שהוא מסוגל להרגיע לחצים נפשיים. היום אנו יודעים שהוא משחרר אנדורפינים בגוף ולאזן את בלוטת התריס. הוא פועל ישירות על מערכת העצבים
במיוחד בשביל נשים בדיכאון אחרי לידה, או למי שסובלים מחרדות, מתחים או דיכאונות, קטפו כמה עלי מליסה, הנפוץ בגינות של עשבי תיבול, והכינו מהם חליטה של תה עם מים חמים. שתייה של תה מליסה, 3 פעמים ביום למשך שבוע, תעשה פלאים לנפש שלכם.
המליסה לימון מרגיע ויש לו יכולת מסוימת של הרגעה ובמינונים מסוימים הוא יעיל בדיכאון וחרדה. גם המנטה מליסה מצוינת להקלה על מתח וחרדה, לשיפור מצב הרוח, לשפר הפרעות שינה, להקל על נדודי שינה ולהרגיע סימפטומים של מתח.
הנה יתרונות המליסה הלימונית:
https://youtu.be/t9vwqEmbP8A
על המליסה (עברית):
https://youtu.be/aVdXzgR1HSU
ההמלצות הבריאותיות עליה (עברית):
https://youtu.be/GMqEJAK9008
אפילו הרמב"ם העריך והמליץ על המליסה (עברית):
https://youtu.be/DQA7Ke23sAU
וכך המליסה עושה טוב לבריאות (עברית):
https://youtu.be/bc65V0ayymI
מֵלִיסָה (Melissa), בעברית חחחח, הוא צמח רב שנתי, המפיץ ריח לימוני נהדר ומשמש מאז ימי קדם כצמח מרפא חשוב ברפואה העממית, עם שמן ריחני, יכולת תיבול מאכלים והכנת חליטות תה נהדרות.
מקור שמו "מליסה" מהמילה הלטינית meli, שמשמעותה דבש. על שום פרחי הצמח שמושכים דבורי דבש. שמותיו באנגלית רבים, כולל balm, balm lemon, Common Balm, Bee Balm. שמו בערבית גם הוא נובע מהיותו צמח הדבורים, או בשמו הערבי - "חשישת א (ל)-נחל".
תפוצתו הטבעית באגן הים התיכון והוא תורבת באירופה, במרכז אסיה, בצפון אמריקה ובדרום דרום אמריקה.
לריח הלימוני של עליו אחראים מרכיבים כימיים כמו ציטרל (לימונל) וציטרונל.
בין היתרונות הרפואיים של צמח המליסה אפשר לראות את חיזוק תפקודי החשיבה הקוגניטיביים, הגברת עירנות, הקלה על בעיות עיכול, סיוע במניעת כיבי קיבה, הגנה על תאי המוח ושיפור ריכוז וזיכרון.
#גינון
המליסה הוא סוג של עשבים רב-שנתיים ממשפחת השפתניים. יש בו 4 מינים ושני תת-מינים. הנפוץ והמוכר מהם הוא המין הריחני מליסה רפואית (.Melissa officinalis L), שחו עצמו ישנם 2 תת-מינים.
המליסה עמיד לשרב, לקרה ולגיר. בגינה מומלץ להציבו בצל מלא או חלקי, עם השקיה בינונית עד מרובה, כשבסוף החורף יש לגזום אותו.
בעציץ הוא גם מרחיק יתושים בעציץ ובגינה.
#במטבח
המליסה ידועה כבעלת ארומה נפלאה, היכולה לשדרג מגוון מאכלים. הצמח מוסיף טעם לימוני לסלטים, דגים ולגבינות.
צמח תבלין זה גם מצוין להכנת חליטת תה מרגיע. ראו בהמשך.
#ברפואה
צמח המליסה הוא צמח מרפא מדהים וידוע כבעלת סגולות רפואיות רבות. הוא כולל נוגדי חמצון רבים ובריאים. במליסה יש חומצת רוזמרין ואוג'נול, שני מרכיבים בעלי תכונות נוגדות חמצון משמעותיות.
לכן היא עוזרת בהגנה על התאים ומפני מתח חמצוני ונזקי רדיקלים חופשיים בגוף ובמוח.
למליסה יכולת שיכוך כאבים והפחתת דלקות. עלי המליסה יכולים לסייע בהרגעה של עקיצות יתושים, לטפל בפצעי קור, בדלקות עור, להפחית התפרצויות של אקנה, פריחות וכתמי עור.
מליסה מכילה גם עפיצות טבעית חזקה ושפע של נוגדי חמצון מה שהופך אותו לשימושי במיוחד לטיפול בדלקות עור הפחתת התפרצויות אקנה פריחות וכתמי עור.
המליסה מסייעת להסדרת המחזור הנשי, הרגעה, שיפור מצב רוח ומסייע ליתר פעילות של בלוטת התריס.
מומלץ לשתות תה מליסה לאחר הארוחה. חוץ מתרומתו לעיכול משופר, המליסה גם מרגיעה, מפיגה מתחים, חרדות, משמש לטיפול בהצטננות, מגביר את הריכוז, משפר את הזיכרון ומסייע למי שסובלים מנדודי שינה.
תמצית מליסה יכול לעזור בוויסות של רמות הסוכר בדם ובהפחתה של מתח חמצוני שגורמת הסוכרת.
אף שאין שימוש במליסה הרפואית ברפואה המודרנית, המדע מוצא שמיצוי חומרים מעלי המליסה יסייע לספיחת גזים, להרגעת עוויתות שרירים ולהגברת ההזעה כאמצעי להורדת חום.
תה מליסה הוא בעל יתרונות במצבי דכאון והוא יכול להקל ולטפל בו. ראו סעיף בהמשך.
#בימי קדם
כבר בימי קדם יוחסו למליסה ברפואה העממית תכונות שונות והיו לו שימושים רפואיים מגוונים.
ביוון העתיקה נהגו להשרות עלי מליסה ביין, לטיפול בנשיכות של כלבים ובעקיצות עקרב. גם גאון הרפואה המוסלמי, אבו סינא, ציין בספריו את המליסה בתור נוגדת דיכאון.
באירופה ייחסו לה סגולות כאלה נגד דיכאון ומחלות נפש נוספות, כולל פחד גבהים ומחלת הנפילה.
המליסה התיימרה לעזור באותה תקופה לשיפור הזיכרון, שיכוך כאבי בטן, זירוז הופעת המחזור החודשי והסדרתו, מניעת עוויתות ועוד.
#הרגעה ודיכאון
צמח המליסה מצטיין בעזרה למי שסובלים מחרדות, סטרס, מתח, עומס נפשי או לחצים.
הצמח הזה, שאפילו הרמב"ם כתב עליו שהוא מסוגל להרגיע לחצים נפשיים. היום אנו יודעים שהוא משחרר אנדורפינים בגוף ולאזן את בלוטת התריס. הוא פועל ישירות על מערכת העצבים
במיוחד בשביל נשים בדיכאון אחרי לידה, או למי שסובלים מחרדות, מתחים או דיכאונות, קטפו כמה עלי מליסה, הנפוץ בגינות של עשבי תיבול, והכינו מהם חליטה של תה עם מים חמים. שתייה של תה מליסה, 3 פעמים ביום למשך שבוע, תעשה פלאים לנפש שלכם.
המליסה לימון מרגיע ויש לו יכולת מסוימת של הרגעה ובמינונים מסוימים הוא יעיל בדיכאון וחרדה. גם המנטה מליסה מצוינת להקלה על מתח וחרדה, לשיפור מצב הרוח, לשפר הפרעות שינה, להקל על נדודי שינה ולהרגיע סימפטומים של מתח.
הנה יתרונות המליסה הלימונית:
https://youtu.be/t9vwqEmbP8A
על המליסה (עברית):
https://youtu.be/aVdXzgR1HSU
ההמלצות הבריאותיות עליה (עברית):
https://youtu.be/GMqEJAK9008
אפילו הרמב"ם העריך והמליץ על המליסה (עברית):
https://youtu.be/DQA7Ke23sAU
וכך המליסה עושה טוב לבריאות (עברית):
https://youtu.be/bc65V0ayymI
מה הסיפור של הפטרוזיליה?
פטרוזיליה (Parsley), בעברית פטרוזיל, הוא צמח תבלין עתיק ורב-תכליתי, שמקורו באגן הים התיכון ובעולם הקולינריה הוא נחשב לאחד מהתבלינים העתיקים ביותר שיש.
הפטרוזיליה היא סמל לחוכמת הטבע, צמח תבלין מהנפוצים בעולם, מרענן וטעים להפליא, בריא ובעל עלים ירוקים ועדינים.
שני סוגים עיקריים של פטרוזיליה קיימים. העדינה שבהם היא הפטרוזיליה הסלובית, כשהשנייה היא הפטרוזיליה המסולסלת.
#במטבח
הפטרוזיליה (Petroselinum) היא צמח תבלין נפוץ, שמככב בקולינריה מסורתית, הן כעשב תיבול - בתבשילים ומטבלים - והן כעלים למאכל בסלטים חיים. מדובר בתבלין עתיק שהפך לכוכב מרכזי בעולם הבישול, מוסיף ארומה מיוחדת לכל מנה ומציע הרבה יותר מאשר רק טעם ירקרק נעים.
בין השאר, הפטרוזיליה מומלצת לתיבול דגים, בשר וסלטים, לצד פסטות שאוהבות את הטעם העמוק של הפטרוזיליה האיטלקית.
מקורה של הפטרוזיליה באגן העתיק של הים התיכון ומשם הוא הפך חלק בלתי נפרד ממנות איכות של מטבחים מודרניים ברחבי העולם. כמו הכוסברה, כשרבים מתבלבלים ביניהן, גם הפטרוזיליה תשלים מגוון גדול של תבשילים ביתיים.
במסורת הקולינרית של המזרח התיכון, הפטרוזיליה היא כוכב אמיתי. מעל מנות חומוס איכותיות הוא חייב להתנוסס, לצד שמן הזית, לימון, כמון ופפריקה מתוקה. בסלט הטבולה המפורסם, היא הופכת למרכיב מרכזי המעניק טריות וחדות. גם השפים המקצועיים מבינים את האמנות העדינה של השימוש בו - לא רק כתבלין, אלא כמרכיב שמוסיף חיים וצבע לכל צלחת.
במטבח האירופי, הפטרוזיליה משתלבת במגוון רחב של מנות, מרטבים עשירים, דרך מרקים מפנקים ובתבשילי בשר מסורתיים. דוגמה מושלמת לאיך הפטרוזיליה יכולה להפוך מנה פשוטה ליצירת אמנות קולינרית היא הגרמולטה האיטלקית המפורסמת, המורכבת מתערובת של פטרוזיליה מגורדת, שום וקליפת לימון.
במטבח האשכנזי, הפטרוזיליה מופיעה בלביבות, בסלט תפוח אדמה ובמנות שורשיות מסורתיות. היא מוסיפה נגיעה של רעננות ועומק טעם שמזכיר לרבים את האוכל המנחם, החם והמזמין של בית סבתא.
#בגינון
הפטרוזיליה, הן האיטלקית והן המסולסלת, מצוינות וגדלות היטב בגידול ביתי.
יש לגדל את הפטרוזיליה באדמה פוריה, עם ניקוז מים טוב. אפשר לשתול אותה בערוגה או בעציצים גדולים. הפטרוזיליה אוהבת קור והרבה מים. בדרך כלל ובמיוחד בעונת החורף יש למקם אותה בשמש מלאה.
רק בשיא הקיץ הלוהט שווה להעביר אותה (אם היא בעציץ), לחצי צל.
כדי להצמיח הרבה פטרוזיליה, במשך חודשים רצופים וללא צורך בשתילה מחדש, מומלץ לגזום את הפטרוזיליה ולהוריד את עליה, כך שיצמחו חדשים.
ובכדי לאפשר צמיחה מחודשת של הפטרוזיליה, מומלץ לקטוף אותה מהעלים ולא מהגבעול.
#ברפואה
לפטרוזיליה ערך תזונתי מרשים. זהו צמח תבלין הידוע כצמח מרפא המנקה את הגוף. היא אינה רק תבלין מטבחי מרהיב, אלא גם צמח מרפא עם היסטוריה עשירה של שימושים רפואיים מסורתיים. מאז ימי יוון ורומא העתיקות, רופאים וחכמי מזרח ומערב ראו בו מקור לידע וריפוי וצמח בעל תכונות מרפא מרתקות.
הפטרוזיליה עשירה בוויטמינים ומכילה נוגדי חמצון המסייעים לבריאות הגוף. היא מכילה חומרים פעילים כמו אפיול ומיריסטיצין, שנחקרים על ידי מדענים בניסיון להבין את השפעותיהם הביולוגיות. מחקרים ראשוניים מצביעים על תכונות אנטי-דלקתיות ואנטי-חמצוניות, אך המדע טרם אמר את המילה האחרונה.
בעולם הרפואה המסורתית, הפטרוזיליה נחשבה לצמח רב-תכליתי. תה פטרוזיליה שימש כטיפול עממי לבעיות עיכול, אך המחקר המדעי המודרני מתייחס לטענות אלה בזהירות ובביקורתיות.
הרכב התזונתי של הפטרוזיליה מרשים. היא עשירה בוויטמין C, ברזל, וויטמין K, ומכילה כמויות משמעותיות של אנטי-אוקסידנטים. עם זאת, חשוב להדגיש - צריכה מבוקרת ומושכלת היא המפתח.
קיימות אזהרות חשובות לגבי שימוש בפטרוזיליה. נשים בהיריון צריכות להיוועץ ברופא לפני צריכתה, שכן כמויות גדולות עלולות לגרום לתופעות לוואי.
במסורות עתיקות ברפואה העממית נהוג לייחס לפטרוזיל תכונות של ניקוי דרכי השתן, טיפול בבעיות עיכול חיזוק מערכת החיסון, הורדת לחץ דם גבוה והקלה על אבנים בכליות. המדע המודרני, לעומת זאת, בוחן בזהירות את השימושים הטיפוליים המסורתיים שעושים בו שימוש.
הנה הפטרוזיליה (עברית):
https://youtu.be/eqjDCZS8S9M
גידול פטרוזיליה בעציצים:
https://youtu.be/J7gtUiGay58
הכנת שמן פטרוזיליה:
https://youtu.be/QBCRdr1ikGQ
פסטו פטרוזיליה (עברית):
https://youtu.be/HM-JL8lGNzA
כך שומרים עשבי תיבול במקרר (עברית):
https://youtu.be/koMvT_2GlY0
ויתרונות הבריאות של הפטרוזיליה (עברית):
https://youtu.be/jVsfvBqtHYs?long=yes
פטרוזיליה (Parsley), בעברית פטרוזיל, הוא צמח תבלין עתיק ורב-תכליתי, שמקורו באגן הים התיכון ובעולם הקולינריה הוא נחשב לאחד מהתבלינים העתיקים ביותר שיש.
הפטרוזיליה היא סמל לחוכמת הטבע, צמח תבלין מהנפוצים בעולם, מרענן וטעים להפליא, בריא ובעל עלים ירוקים ועדינים.
שני סוגים עיקריים של פטרוזיליה קיימים. העדינה שבהם היא הפטרוזיליה הסלובית, כשהשנייה היא הפטרוזיליה המסולסלת.
#במטבח
הפטרוזיליה (Petroselinum) היא צמח תבלין נפוץ, שמככב בקולינריה מסורתית, הן כעשב תיבול - בתבשילים ומטבלים - והן כעלים למאכל בסלטים חיים. מדובר בתבלין עתיק שהפך לכוכב מרכזי בעולם הבישול, מוסיף ארומה מיוחדת לכל מנה ומציע הרבה יותר מאשר רק טעם ירקרק נעים.
בין השאר, הפטרוזיליה מומלצת לתיבול דגים, בשר וסלטים, לצד פסטות שאוהבות את הטעם העמוק של הפטרוזיליה האיטלקית.
מקורה של הפטרוזיליה באגן העתיק של הים התיכון ומשם הוא הפך חלק בלתי נפרד ממנות איכות של מטבחים מודרניים ברחבי העולם. כמו הכוסברה, כשרבים מתבלבלים ביניהן, גם הפטרוזיליה תשלים מגוון גדול של תבשילים ביתיים.
במסורת הקולינרית של המזרח התיכון, הפטרוזיליה היא כוכב אמיתי. מעל מנות חומוס איכותיות הוא חייב להתנוסס, לצד שמן הזית, לימון, כמון ופפריקה מתוקה. בסלט הטבולה המפורסם, היא הופכת למרכיב מרכזי המעניק טריות וחדות. גם השפים המקצועיים מבינים את האמנות העדינה של השימוש בו - לא רק כתבלין, אלא כמרכיב שמוסיף חיים וצבע לכל צלחת.
במטבח האירופי, הפטרוזיליה משתלבת במגוון רחב של מנות, מרטבים עשירים, דרך מרקים מפנקים ובתבשילי בשר מסורתיים. דוגמה מושלמת לאיך הפטרוזיליה יכולה להפוך מנה פשוטה ליצירת אמנות קולינרית היא הגרמולטה האיטלקית המפורסמת, המורכבת מתערובת של פטרוזיליה מגורדת, שום וקליפת לימון.
במטבח האשכנזי, הפטרוזיליה מופיעה בלביבות, בסלט תפוח אדמה ובמנות שורשיות מסורתיות. היא מוסיפה נגיעה של רעננות ועומק טעם שמזכיר לרבים את האוכל המנחם, החם והמזמין של בית סבתא.
#בגינון
הפטרוזיליה, הן האיטלקית והן המסולסלת, מצוינות וגדלות היטב בגידול ביתי.
יש לגדל את הפטרוזיליה באדמה פוריה, עם ניקוז מים טוב. אפשר לשתול אותה בערוגה או בעציצים גדולים. הפטרוזיליה אוהבת קור והרבה מים. בדרך כלל ובמיוחד בעונת החורף יש למקם אותה בשמש מלאה.
רק בשיא הקיץ הלוהט שווה להעביר אותה (אם היא בעציץ), לחצי צל.
כדי להצמיח הרבה פטרוזיליה, במשך חודשים רצופים וללא צורך בשתילה מחדש, מומלץ לגזום את הפטרוזיליה ולהוריד את עליה, כך שיצמחו חדשים.
ובכדי לאפשר צמיחה מחודשת של הפטרוזיליה, מומלץ לקטוף אותה מהעלים ולא מהגבעול.
#ברפואה
לפטרוזיליה ערך תזונתי מרשים. זהו צמח תבלין הידוע כצמח מרפא המנקה את הגוף. היא אינה רק תבלין מטבחי מרהיב, אלא גם צמח מרפא עם היסטוריה עשירה של שימושים רפואיים מסורתיים. מאז ימי יוון ורומא העתיקות, רופאים וחכמי מזרח ומערב ראו בו מקור לידע וריפוי וצמח בעל תכונות מרפא מרתקות.
הפטרוזיליה עשירה בוויטמינים ומכילה נוגדי חמצון המסייעים לבריאות הגוף. היא מכילה חומרים פעילים כמו אפיול ומיריסטיצין, שנחקרים על ידי מדענים בניסיון להבין את השפעותיהם הביולוגיות. מחקרים ראשוניים מצביעים על תכונות אנטי-דלקתיות ואנטי-חמצוניות, אך המדע טרם אמר את המילה האחרונה.
בעולם הרפואה המסורתית, הפטרוזיליה נחשבה לצמח רב-תכליתי. תה פטרוזיליה שימש כטיפול עממי לבעיות עיכול, אך המחקר המדעי המודרני מתייחס לטענות אלה בזהירות ובביקורתיות.
הרכב התזונתי של הפטרוזיליה מרשים. היא עשירה בוויטמין C, ברזל, וויטמין K, ומכילה כמויות משמעותיות של אנטי-אוקסידנטים. עם זאת, חשוב להדגיש - צריכה מבוקרת ומושכלת היא המפתח.
קיימות אזהרות חשובות לגבי שימוש בפטרוזיליה. נשים בהיריון צריכות להיוועץ ברופא לפני צריכתה, שכן כמויות גדולות עלולות לגרום לתופעות לוואי.
במסורות עתיקות ברפואה העממית נהוג לייחס לפטרוזיל תכונות של ניקוי דרכי השתן, טיפול בבעיות עיכול חיזוק מערכת החיסון, הורדת לחץ דם גבוה והקלה על אבנים בכליות. המדע המודרני, לעומת זאת, בוחן בזהירות את השימושים הטיפוליים המסורתיים שעושים בו שימוש.
הנה הפטרוזיליה (עברית):
https://youtu.be/eqjDCZS8S9M
גידול פטרוזיליה בעציצים:
https://youtu.be/J7gtUiGay58
הכנת שמן פטרוזיליה:
https://youtu.be/QBCRdr1ikGQ
פסטו פטרוזיליה (עברית):
https://youtu.be/HM-JL8lGNzA
כך שומרים עשבי תיבול במקרר (עברית):
https://youtu.be/koMvT_2GlY0
ויתרונות הבריאות של הפטרוזיליה (עברית):
https://youtu.be/jVsfvBqtHYs?long=yes
מהו צמח הטימין?
טימין מצוי או תימין (Thyme, Thymine או Thymus vulgaris), בעברית בת-קורנית פשוטה, הוא עשב ארומטי ירוק-עד, רב שנתי במשפחת הנענע.
הטימין ידוע כצמח נוי נהדר וחסכוני במים, הנשפך יפה מעציצים ואדניות, או משתרע בגינה. מיקום בשמש לא חזקה והשקייה מעטה יגדילו את עליו יותר.
כבר אלפי שנים שהמין האנושי עושה בו שימושים רפואיים, קולינריים ושימושי נוי. למעשה, בעולם ישנם מאות זני טימין, כשהנפוץ והמוכר ביותר מביניהם הוא הטימין המצוי, צמח תבלין ומרפא, שאצלנו בעברית נקרא גם קורנית.
#תולדות הטימין
לקורנית, כלומר הטימין, מקום משמעותי בהיסטוריה של עשבי התיבול והמרפא.
מקורו של הטימין באזור הים התיכון. המצרים הקדמונים במצרים העתיקה השתמשו בו לחניטת המתים. היוונים, אחריהם, שרפו אותו כקטורת, באמונה שהוא מקור לאומץ, כמו גם השימוש שהם עשו בו במרחצאות שלהם.
הרומאים, שאחראים באותה תקופה להתפשטות העולם לרחבי אירופה וממנה, נהגו לטהר את חדרי הבתים באמצעות הקורנית.
במטבח הרומי של אותם ימים העניק הטימין טעם ארומטי לגבינות ולמשקאות חריפים.
בימי הביניים האירופיים, הונח הטימין מתחת לכריות, בזכות יכולתו לסייע בשינה ולהרחיק סיוטים. נשים נהגו לתת אז מתנות שכללו עלי טימין לאבירים וללוחמים, תוך אמונה שהם יתנו להם אומץ ללחימה.
באותם ימים גם האמינו שהטימין מבטיח מעבר לעולם הבא ובמהלך הלוויות הונחו עלי טימין על ארונות קבורה וגם שימשו כקטורת.
#מטבח
הקורנית, טימין, משלב בתוכו את מיטב טעמי המזרח התיכון. עליו משמשים לתיבול מאכלי בשר, דגים, סלטים, עוף ורטבים. במטבח האיטלקי הוא פופולרי מאוד, כולל בפיצות, פסטות, גבינות ועוד.
קורנית השפים היא זן בעל עלים רחבים ובשרניים יותר מהקורנית הפשוטה. קורנית לימונית היא זן בעל ארומה וטעם לימוני ויש אפילו זני טימין בעלי ניחוח אורגנו ועשירים בטעם.
#רפואה
ברפואה שימש הטימין כבר אלפי שנים. ברפואה העממית השתמשו בו להורדת חום ולהסדרת פעולות המעיים. לשיעול תה תימין או סירופ קורנית ישמש נגד השיעול.
לשמן קורנית מיוחסות תכונות של חיטוי וחיזוק. כאבי שרירים מבטיחה להרגיע אמבטיה עם עלי קורנית במים.
נוגדי החמצון האנטי-דלקתיים ומחסלי החיידקים שבו, הועילו רבות לבריאות האדם. בעציץ ובגינה הוא גם מרחיק יתושים.
בעידן שלפני האנטיביוטיקה המודרנית השתמשו בשמן טימין גם לתרופות וחבישה. צריכה של הטימין הבטיחה את מערכת העיכול ואת המערכת החיסונית. בעידן המודרני נמצא שהוא גם בעל תכונות אנטי-סרטניות.
הנה התימין (עברית):
https://youtu.be/VRKjfqPBuV0
ההיסטוריה של התימין:
https://youtu.be/g7xD83nVJ1g
סוגי תימין:
https://youtu.be/DBpO0eLku4Q
יתרונות בריאותיים שלו (עברית):
https://youtu.be/ScRKCvg0fCM
כך תימין תורם לבריאות (מתורגם):
https://youtu.be/Mln8JQ2i1Jg
והמלצות מפורטות לגידול טימין (עברית):
https://youtu.be/Mr2YaPMDhUw?long=yes
טימין מצוי או תימין (Thyme, Thymine או Thymus vulgaris), בעברית בת-קורנית פשוטה, הוא עשב ארומטי ירוק-עד, רב שנתי במשפחת הנענע.
הטימין ידוע כצמח נוי נהדר וחסכוני במים, הנשפך יפה מעציצים ואדניות, או משתרע בגינה. מיקום בשמש לא חזקה והשקייה מעטה יגדילו את עליו יותר.
כבר אלפי שנים שהמין האנושי עושה בו שימושים רפואיים, קולינריים ושימושי נוי. למעשה, בעולם ישנם מאות זני טימין, כשהנפוץ והמוכר ביותר מביניהם הוא הטימין המצוי, צמח תבלין ומרפא, שאצלנו בעברית נקרא גם קורנית.
#תולדות הטימין
לקורנית, כלומר הטימין, מקום משמעותי בהיסטוריה של עשבי התיבול והמרפא.
מקורו של הטימין באזור הים התיכון. המצרים הקדמונים במצרים העתיקה השתמשו בו לחניטת המתים. היוונים, אחריהם, שרפו אותו כקטורת, באמונה שהוא מקור לאומץ, כמו גם השימוש שהם עשו בו במרחצאות שלהם.
הרומאים, שאחראים באותה תקופה להתפשטות העולם לרחבי אירופה וממנה, נהגו לטהר את חדרי הבתים באמצעות הקורנית.
במטבח הרומי של אותם ימים העניק הטימין טעם ארומטי לגבינות ולמשקאות חריפים.
בימי הביניים האירופיים, הונח הטימין מתחת לכריות, בזכות יכולתו לסייע בשינה ולהרחיק סיוטים. נשים נהגו לתת אז מתנות שכללו עלי טימין לאבירים וללוחמים, תוך אמונה שהם יתנו להם אומץ ללחימה.
באותם ימים גם האמינו שהטימין מבטיח מעבר לעולם הבא ובמהלך הלוויות הונחו עלי טימין על ארונות קבורה וגם שימשו כקטורת.
#מטבח
הקורנית, טימין, משלב בתוכו את מיטב טעמי המזרח התיכון. עליו משמשים לתיבול מאכלי בשר, דגים, סלטים, עוף ורטבים. במטבח האיטלקי הוא פופולרי מאוד, כולל בפיצות, פסטות, גבינות ועוד.
קורנית השפים היא זן בעל עלים רחבים ובשרניים יותר מהקורנית הפשוטה. קורנית לימונית היא זן בעל ארומה וטעם לימוני ויש אפילו זני טימין בעלי ניחוח אורגנו ועשירים בטעם.
#רפואה
ברפואה שימש הטימין כבר אלפי שנים. ברפואה העממית השתמשו בו להורדת חום ולהסדרת פעולות המעיים. לשיעול תה תימין או סירופ קורנית ישמש נגד השיעול.
לשמן קורנית מיוחסות תכונות של חיטוי וחיזוק. כאבי שרירים מבטיחה להרגיע אמבטיה עם עלי קורנית במים.
נוגדי החמצון האנטי-דלקתיים ומחסלי החיידקים שבו, הועילו רבות לבריאות האדם. בעציץ ובגינה הוא גם מרחיק יתושים.
בעידן שלפני האנטיביוטיקה המודרנית השתמשו בשמן טימין גם לתרופות וחבישה. צריכה של הטימין הבטיחה את מערכת העיכול ואת המערכת החיסונית. בעידן המודרני נמצא שהוא גם בעל תכונות אנטי-סרטניות.
הנה התימין (עברית):
https://youtu.be/VRKjfqPBuV0
ההיסטוריה של התימין:
https://youtu.be/g7xD83nVJ1g
סוגי תימין:
https://youtu.be/DBpO0eLku4Q
יתרונות בריאותיים שלו (עברית):
https://youtu.be/ScRKCvg0fCM
כך תימין תורם לבריאות (מתורגם):
https://youtu.be/Mln8JQ2i1Jg
והמלצות מפורטות לגידול טימין (עברית):
https://youtu.be/Mr2YaPMDhUw?long=yes
למה כוסברה?
כוסברה (Coriander), בעברית "גד השדה", גדל בישראל כצמח בר, או בגידול לשימוש יומיומי. הפריחה שלו באביב ובקיץ היא בצבעים לבן או ורוד עדין.
זהו אחד מצמחי התבלין המוכרים לנו ביותר ושניתן למצוא כמעט בכל בית. הכוסברה היא תבלין שימושי מאוד במטבח ולצד זה בעל ערכים בריאותיים גבוהים.
את הכוסברה מכנים בעולם גם פטרוזיליה סינית.
#במטבח
הכוסברה משמשת כצמח תבלין מצוין לדגים ולירקות. עלים טריים קצוצים של כוסברה הם קישוט טעים בסלטים, מרקים, כמו גם ברטבים, בבשר, על נודלס ועל קארי.
זרעי גד השדה משמשים בקארי, בחמוצים, בלחמים ועוגות וגם בצ'אטני (Chutneys). בכוסברה יש המוצאים טעמים מהפטרוזיליה, המרווה וההדרים.
#גינון
את הכוסברה אפשר לגדל בקלות, כבר משלב הזרע. את הזרע יש לשתול בסוף האביב, היישר בגינה. הוא צריך אדמה פורייה ומנוקזת היטב ומיקום בשמש מלאה או חצי צל.
בסוף הקיץ מומלץ לקצור זרעים. השיטה לעשות את זה היא באמצעות קשירת שקיות נייר על ראשי הפרחים ובהמשך תלייתם הפוכים במקום חמים.
הצמח גדל בקלות אך אם גוזמים יהיה קשה להשתמש בשתיל שוב. מי שרוצים ליהנות מאספקה שוטפת מוזמנים לגדל אותו בכמה אדניות, בשלבים גידול שונים.
כדי להרבות בייצור של עלים, מומלץ לקצוץ ולהסיר גבעולים פורחים.
#ברפואה
מבחינה רפואית זרעי כוסברה הם חזקים ויעילים מאוד. ברפואה העממית הכוסברה מצוינת לניקוי רעלים בגוף. היא עשירה בוויטמין C ומסייעת בהורדת רמות הכולסטרול בדם.
היא מזרזת את תהליך ההרזיה ועירוי סטנדרטי שלה מסייע לעיכול מזון שומני ומרגיע כאבים והתכווצויות של כאבי עיכול. כמו כן היא טובה לטיפול באנמיה, ללחץ דם גבוה ולדלקות בשתן.
בסין העתיקה האמינו שזרעי הכוסברה הם סגולה לאריכות ימים. בצמח הרבו אז להשתמש, כנגד בחילות ולצורך טיפול בטחורים כאבי שיניים.
השמן אתרי של כוסברה יכול לשמש לעיסוי ארומתרפי, לכאבי שרירים ולבעיות עיכול שיש להן קשר למתח נפשי.
#היסטוריה
מקורה של הכוסברה הוא במזרח התיכון. זרעים של כוסברה נמצאו בקברו של תות אנח עמון, המתוארך לסביבות 1,300 לפני הספירה. עד היום משתמשים במצרים בזרעים ובעלים של כוסברה, הן במרקים והן בהכנת הלחם המקומי.
בתנ"ך, ספר שמות ט"ז 31, משווים את הזרעים שלו לאותו מן שירד מהשמיים והזין את עם ישראל במדבר.
לבריטניה הובאה הכוסברה בידי הרומאים, בהיותם כובשי האי הבריטי. במאה ה-1 לספירה השתמש פליניוס האב בשם קוריאנדרום ומציין את התבלין האיכותי במיוחד שמגיע ליוון ממצרים.
הנה הכוסברה:
https://youtu.be/8TZSUPEjSkY?t=11s
על הכוסברה וההיסטוריה שלו:
https://youtu.be/1hX95CxNMzE
מצגת וידאו עם 5 יתרונות בריאותיים שלו:
https://youtu.be/GRFzJwtZNWM?
וכך השתמשו בכוסברה ברפואה עממית במשך דורות:
https://youtu.be/T5Jg__YFTOE
כוסברה (Coriander), בעברית "גד השדה", גדל בישראל כצמח בר, או בגידול לשימוש יומיומי. הפריחה שלו באביב ובקיץ היא בצבעים לבן או ורוד עדין.
זהו אחד מצמחי התבלין המוכרים לנו ביותר ושניתן למצוא כמעט בכל בית. הכוסברה היא תבלין שימושי מאוד במטבח ולצד זה בעל ערכים בריאותיים גבוהים.
את הכוסברה מכנים בעולם גם פטרוזיליה סינית.
#במטבח
הכוסברה משמשת כצמח תבלין מצוין לדגים ולירקות. עלים טריים קצוצים של כוסברה הם קישוט טעים בסלטים, מרקים, כמו גם ברטבים, בבשר, על נודלס ועל קארי.
זרעי גד השדה משמשים בקארי, בחמוצים, בלחמים ועוגות וגם בצ'אטני (Chutneys). בכוסברה יש המוצאים טעמים מהפטרוזיליה, המרווה וההדרים.
#גינון
את הכוסברה אפשר לגדל בקלות, כבר משלב הזרע. את הזרע יש לשתול בסוף האביב, היישר בגינה. הוא צריך אדמה פורייה ומנוקזת היטב ומיקום בשמש מלאה או חצי צל.
בסוף הקיץ מומלץ לקצור זרעים. השיטה לעשות את זה היא באמצעות קשירת שקיות נייר על ראשי הפרחים ובהמשך תלייתם הפוכים במקום חמים.
הצמח גדל בקלות אך אם גוזמים יהיה קשה להשתמש בשתיל שוב. מי שרוצים ליהנות מאספקה שוטפת מוזמנים לגדל אותו בכמה אדניות, בשלבים גידול שונים.
כדי להרבות בייצור של עלים, מומלץ לקצוץ ולהסיר גבעולים פורחים.
#ברפואה
מבחינה רפואית זרעי כוסברה הם חזקים ויעילים מאוד. ברפואה העממית הכוסברה מצוינת לניקוי רעלים בגוף. היא עשירה בוויטמין C ומסייעת בהורדת רמות הכולסטרול בדם.
היא מזרזת את תהליך ההרזיה ועירוי סטנדרטי שלה מסייע לעיכול מזון שומני ומרגיע כאבים והתכווצויות של כאבי עיכול. כמו כן היא טובה לטיפול באנמיה, ללחץ דם גבוה ולדלקות בשתן.
בסין העתיקה האמינו שזרעי הכוסברה הם סגולה לאריכות ימים. בצמח הרבו אז להשתמש, כנגד בחילות ולצורך טיפול בטחורים כאבי שיניים.
השמן אתרי של כוסברה יכול לשמש לעיסוי ארומתרפי, לכאבי שרירים ולבעיות עיכול שיש להן קשר למתח נפשי.
#היסטוריה
מקורה של הכוסברה הוא במזרח התיכון. זרעים של כוסברה נמצאו בקברו של תות אנח עמון, המתוארך לסביבות 1,300 לפני הספירה. עד היום משתמשים במצרים בזרעים ובעלים של כוסברה, הן במרקים והן בהכנת הלחם המקומי.
בתנ"ך, ספר שמות ט"ז 31, משווים את הזרעים שלו לאותו מן שירד מהשמיים והזין את עם ישראל במדבר.
לבריטניה הובאה הכוסברה בידי הרומאים, בהיותם כובשי האי הבריטי. במאה ה-1 לספירה השתמש פליניוס האב בשם קוריאנדרום ומציין את התבלין האיכותי במיוחד שמגיע ליוון ממצרים.
הנה הכוסברה:
https://youtu.be/8TZSUPEjSkY?t=11s
על הכוסברה וההיסטוריה שלו:
https://youtu.be/1hX95CxNMzE
מצגת וידאו עם 5 יתרונות בריאותיים שלו:
https://youtu.be/GRFzJwtZNWM?
וכך השתמשו בכוסברה ברפואה עממית במשך דורות:
https://youtu.be/T5Jg__YFTOE
מה סוד טעם הבצל של העירית?
עירית (Chives), או שום העירית, ידועים כאחד מצמחי התבלין האהובים והשימושיים במטבח. באנגלית, אגב, מבטאים את שמו צ'ייבס,
צמח העירית הוא רב-שנתי. הוא מספק בקביעות עלים טריים למטבח ומתאפיין בעלים ירוקים, דקים וחלולים, המזכירים בין צינורות זעירים למראה של דשא.
העירית גדלה בצברים צפופים, עד לגובה של 30 סנטימטר. בעונת הפריחה היא תפתיע בפרחים סגולים וקטנים, שהם לא רק יפים בגינה או בעציץ, אלא גם אכילים וישמשו במנות שונות כקישוט אכיל ויצירתי.
במטבח, העירית תוסיף לכל מנה ניחוח ומראה ירוק ורענן. לרוב היא מציעה טעם עדין של בצל. יש גם את העירית השומית, שטעמה מזכיר את זה של השום. אבל לעירית בכל מקרה ארומה עדינה יותר מאלו של הבצל והשום.
נוהגים לקצוץ את העירית כשהיא טרייה ולשלב אותה בסלטים וחביתות ירק. לעתים היא תתווסף לשיפור הטעם של תפוחי אדמה אפויים ומומלץ לשלב אותה גם ברטבים ומרקים.
את העירית מגדלים כיום ברחבי העולם, אך מקורה הוא איפה שהוא בין אסיה לאירופה. חלק מהחוקרים סבורים שמוצאה בסין והם מצביעים על עדויות משוערות משנת 3,000 לפני הספירה. טענה היסטורית לא לגמרי מוכחת היא שמרקו פולו הביא אותה מסין לאירופה. מנגד, מרבית החוקרים טוענים שמקורה באנגליה, ממנה היא הועברה בידי חיילים רומים אל ארצות שונות באימפריה הרומית.
בין היתרונות התזונתיים של העירית יצויין שהיא תורמת לבריאות הכללית, במיוחד בעושר של ויטמין C, ויטמין K וחומרים נוגדי חמצון.
לא מעט אמונות נתלו בעירית בימי קדם. כדי להרחיק מחלות ורוע, תלו רבים אז צרורות של עירית מיובשת בביתם. צוענים ברומניה השתמשו בצמח העירית לגילוי העתיד.
מבחינה רפואית ייחסו לעירית בימי קדם סגולות רפואיות של הקלה על בעיות עיכול. כתבים רומיים עתיקים טענו שהעירית מעלה לחץ דם, מקילה על כאבי גרון וכוויות שמש ומהווה חומר משתן. לא ברור כמה אכן היא עושה את העבודה.
הנה העירית ושימושיה:
https://youtu.be/laK2I6mej7c
על גידול עירית בעציץ:
https://youtu.be/XcSAV25CAY4
כך מגדלים ומרעננים עירית (עברית):
https://youtu.be/3CMI5NwU8DI
משורש של עירית גדולה מכינים דבק עתיק (עברית):
https://youtu.be/qnL2vdxZT3c
וכך מרבים את העירית:
https://youtu.be/8av9PGr2tIk?long=yes
עירית (Chives), או שום העירית, ידועים כאחד מצמחי התבלין האהובים והשימושיים במטבח. באנגלית, אגב, מבטאים את שמו צ'ייבס,
צמח העירית הוא רב-שנתי. הוא מספק בקביעות עלים טריים למטבח ומתאפיין בעלים ירוקים, דקים וחלולים, המזכירים בין צינורות זעירים למראה של דשא.
העירית גדלה בצברים צפופים, עד לגובה של 30 סנטימטר. בעונת הפריחה היא תפתיע בפרחים סגולים וקטנים, שהם לא רק יפים בגינה או בעציץ, אלא גם אכילים וישמשו במנות שונות כקישוט אכיל ויצירתי.
במטבח, העירית תוסיף לכל מנה ניחוח ומראה ירוק ורענן. לרוב היא מציעה טעם עדין של בצל. יש גם את העירית השומית, שטעמה מזכיר את זה של השום. אבל לעירית בכל מקרה ארומה עדינה יותר מאלו של הבצל והשום.
נוהגים לקצוץ את העירית כשהיא טרייה ולשלב אותה בסלטים וחביתות ירק. לעתים היא תתווסף לשיפור הטעם של תפוחי אדמה אפויים ומומלץ לשלב אותה גם ברטבים ומרקים.
את העירית מגדלים כיום ברחבי העולם, אך מקורה הוא איפה שהוא בין אסיה לאירופה. חלק מהחוקרים סבורים שמוצאה בסין והם מצביעים על עדויות משוערות משנת 3,000 לפני הספירה. טענה היסטורית לא לגמרי מוכחת היא שמרקו פולו הביא אותה מסין לאירופה. מנגד, מרבית החוקרים טוענים שמקורה באנגליה, ממנה היא הועברה בידי חיילים רומים אל ארצות שונות באימפריה הרומית.
בין היתרונות התזונתיים של העירית יצויין שהיא תורמת לבריאות הכללית, במיוחד בעושר של ויטמין C, ויטמין K וחומרים נוגדי חמצון.
לא מעט אמונות נתלו בעירית בימי קדם. כדי להרחיק מחלות ורוע, תלו רבים אז צרורות של עירית מיובשת בביתם. צוענים ברומניה השתמשו בצמח העירית לגילוי העתיד.
מבחינה רפואית ייחסו לעירית בימי קדם סגולות רפואיות של הקלה על בעיות עיכול. כתבים רומיים עתיקים טענו שהעירית מעלה לחץ דם, מקילה על כאבי גרון וכוויות שמש ומהווה חומר משתן. לא ברור כמה אכן היא עושה את העבודה.
הנה העירית ושימושיה:
https://youtu.be/laK2I6mej7c
על גידול עירית בעציץ:
https://youtu.be/XcSAV25CAY4
כך מגדלים ומרעננים עירית (עברית):
https://youtu.be/3CMI5NwU8DI
משורש של עירית גדולה מכינים דבק עתיק (עברית):
https://youtu.be/qnL2vdxZT3c
וכך מרבים את העירית:
https://youtu.be/8av9PGr2tIk?long=yes
למה עצים מגדלים פירות?
ממש כמו ילדים של בני-אדם וגורים של בעלי חיים, תפקיד הפרי שגדל על העץ הוא להרבות את העץ ולהמשיך את השושלת. הפרי גדל ומבשיל ואז הוא צונח על הקרקע ומפזר את גרעיניו על האדמה. גרעינים אלו מצמיחים צמחים חדשים וכך מפיץ הצמח את עצמו עוד ועוד.
כלומר, הפרי הוא מהאמצעים שבהם משתמשים צמחים להפצת זרעיהם. בתוך הפרי ישנם זרעים שתפקידם להרבות את הצמח. מסביב לזרעים יש בתוך הפרי חומר עסיסי ומזין, עטוף בקליפת הפרי. את התוכן הטעים הזה אוכלים בעלי חיים ומותירים את הזרעים שלרוב אינם מתעכלים. הזרעים הללו מתפזרים בחסות בעלי החיים וכך נובטים צמחים חדשים בכל עבר.
הנה הסבר על הפצת הזרעים באמצעות הפרי:
https://youtu.be/sdQf5JcX9wg
ושיר על העצים שאנו מגדלים:
http://youtu.be/D7dKRBZVLvI
ממש כמו ילדים של בני-אדם וגורים של בעלי חיים, תפקיד הפרי שגדל על העץ הוא להרבות את העץ ולהמשיך את השושלת. הפרי גדל ומבשיל ואז הוא צונח על הקרקע ומפזר את גרעיניו על האדמה. גרעינים אלו מצמיחים צמחים חדשים וכך מפיץ הצמח את עצמו עוד ועוד.
כלומר, הפרי הוא מהאמצעים שבהם משתמשים צמחים להפצת זרעיהם. בתוך הפרי ישנם זרעים שתפקידם להרבות את הצמח. מסביב לזרעים יש בתוך הפרי חומר עסיסי ומזין, עטוף בקליפת הפרי. את התוכן הטעים הזה אוכלים בעלי חיים ומותירים את הזרעים שלרוב אינם מתעכלים. הזרעים הללו מתפזרים בחסות בעלי החיים וכך נובטים צמחים חדשים בכל עבר.
הנה הסבר על הפצת הזרעים באמצעות הפרי:
https://youtu.be/sdQf5JcX9wg
ושיר על העצים שאנו מגדלים:
http://youtu.be/D7dKRBZVLvI
מהו הפלא של הלימון?
לימון (Lemon) הוא פרי הדר (citrus fruit), פרי שהוא מגוון ורב תכליתי בשימושיו. מאוכל לניקיון, דרך פולחן דתי והיסטוריה מרתקת, מהלימון שלו עשה המין האנושי לימונדה, במשך אלפי שנים.
הלימון ידוע בצבעו הצהוב הבוהק, בטעמו החמצמץ ובשימושים הרבים והמגוונים שלו במטבח, מבישול ואפייה ועד לבריאות וניקיון הבית. תרבות האוכל מעדיפה אותו להכנת לימונדה טעימה וקישוט למשקאות, הוספת מיץ לימון לסלטים וסחיטת מיץ לימון על דגים ובשרים ועד לימונים כבושים.
הקארוטנואיד (carotenoid) הוא הפיגמנט שמעניק ללימון את הגוון שלו. אגב, זה אותו פיגמנט שנותן גם לגזר את צבעו, הכתום דווקא. המעניין הוא שכאשר הלימון מבשיל והכלורופיל שבו מתפרק, הקרוטנואיד מקבל גוון צהוב שממש זורח.
בזכות העובדה שלימונים מכילים המון ויטמין C, סיבים, אשלגן, מגנזיום ועוד מינרלים. הם מהווים כבר מאות שנים תרופה טבעית לחיזוק המערכת החיסונית. סחיטה של מיץ לימון אל תוך מים חמים והוספת דבש מסייעת להקלה על כאב גרון ועל גודש. הלימון גם עשיר בנוגדי חמצון ויכול להילחם בזיהומים. הלימונים יכולים גם לסייע בירידה במשקל והורדת כולסטרול.
בזכות התכונות האנטיבקטריאליות שלו ויכולתו לחסל חיידקים, הלימון משמש אצל רבים גם לניקוי וחיטוי של משטחים, כמו השיש במטבח ואפילו בשטיפת רצפות. החומץ שמכינים ממנו הוא אחד החומרים הכי יעילים ביום יום של רבים ובסיס להרבה טיפים שימושיים.
הלימון מכיל ציטרונלה, הידוע כדוחה חרקים טבעי. שימוש בתרסיס עשוי לימון או מריחת מיץ לימון יכולים לסייע בהרחקת יתושים וחרקים.
מסורות תרבותיות ודתיות שונות בעולם משתמשות בלימונים כחלק מהפולחן והטקסים שלהן. יש תרבויות שבהן מאמינים בתכונות המטהרות של הלימון ומשתמשים בהם בטקסי טיהור וניקוי הגוף והנפש.
גם ליופי לימון יכול לתרום. שפשוף של קליפת לימון בשיניים, או מריחת מיץ לימון עליהן, יכולים לסייע בניקוי ולהעניק להן מראה בהיר יותר, כמעט הלבנת שיניים.
#תולדות הלימון
מקובל לראות בצפון מערב הודו את מקורם של הלימונים באסיה. בסביבות שנת 200 לספירה הם הובאו כזרעים לדרום איטליה. בסביבות המאה ה-7 לספירה הביאו אותם סוחרים ערבים אל מצרים ובכך הלימון מתחיל לכבוש את לבבות היושבים לחופי הים התיכון.
ליבשת אמריקה היה זה קולומבוס שהביא את זרעי הלימון בשנת 1493, כשהם נשתלו באחד היישובים האירופיים הראשונים בעולם החדש - האי היספניולה.
במשך מאות שנים היו הלימונים נדירים ובעלי ערך כל כך גבוה, שמלכים נהגו להעניק אותם זה לזה, כמתנות וסמל סטטוס. נשים בתקופת הרנסנס האדימו את שפתיהן באמצעות מיץ הלימון הטבעי.
השורשים האיטלקיים עמוקים מאוד והרבה לפני שאמלפי הפכה ליעד תיירותי. בעבר היא הייתה הרפובליקה הימית הראשונה של מה שלימים תהיה איטליה המאוחדת. לפני מילניום וקצת שנים הובאו לימונים לאמאלפי שבדרום איטליה. הם נקלטו במהירות באזור ושגשגו על הטרסות החצובות בצלעות ההרים שמסביב. ההצלחה והשגשוג של הלימון באמאלפי הם אדירים ומתקיימים תוך שהלימון הופך למרכיב מרכזי בנוף הקולינרי של האזור.
באמלפי מגדלים לימונים במשך מאות שנים והם נאכלים כאן יותר כמו תפוח או פרי טעים אחר. מכינים מהלימונים כאן את הפסטות האיטלקיות הנהדרות, כולל הפסטה לימון שכוללת לימונים, שום, פטרוזיליה ולימון. עוד נמכר כאן טורט לימון, עוגה שמוגשת על מפת לימון ומלוטש עם קצת לימונצ'לו, משקה האלכוהול שנחשב הספציאליטה של האזור.
בקליפורניה של שנת 1849, בתקופת הבהלה לזהב, היו מוכנים הכורים לשלם עבור לימון בודד סכומי כסף ניכרים. לקראת סוף אותה מאה, בתקופה הוויקטוריאנית, גידלו עשירי אירופה עצי לימון בבתיהם, בתור סמל סטטוס ריחני ונדיר.
בארצות הברית התרכזה תעשיית הלימון, באותם ימים, בפלורידה. אך בסוף המאה ה-19 הרסה תקופת קיפאון משמעותית את עצי ההדרים של פלורידה. מי שניצלו את זה והפכו את מדינתם למגדלת העיקרית של לימונים בצפון אמריקה היו החקלאים של מדינת קליפורניה.
הנה הדברים החשובים ביותר על הלימון:
https://youtu.be/E9NPyF0VOyw
כך מכינים לימונדה (ללא מילים):
https://youtu.be/Lo6UCxbazTk
חופי אמלפי באיטליה ידועים בלימונים המפורסמים שלהם:
https://youtu.be/FCwL9uDAioQ
כך מכינים מלימונים את משקה הלימונצ'לו של אמלפי:
https://youtu.be/QQt5fT0RErs
לימוני יוריקה סידלס המומלצים למיץ ופרי כל השנה (עברית):
https://youtu.be/IxKl-NxEASw
כמה מכם יודעים שהלימון יכול להיות סוללה? (עברית)
https://youtu.be/y5PQMEYv0rU
חוות לימונים בסורנטו:
https://youtu.be/dzrMA6Hfevk
הכינו תרכיב לימונדה:
https://youtu.be/0KBk0tXJpjg
כך מגדלים את הלימונים המפורסמים של אמלפי:
https://youtu.be/udtMCxWrqtI?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריה של הלימון:
https://youtu.be/TRqDrDo2DG4?long=yes
לימון (Lemon) הוא פרי הדר (citrus fruit), פרי שהוא מגוון ורב תכליתי בשימושיו. מאוכל לניקיון, דרך פולחן דתי והיסטוריה מרתקת, מהלימון שלו עשה המין האנושי לימונדה, במשך אלפי שנים.
הלימון ידוע בצבעו הצהוב הבוהק, בטעמו החמצמץ ובשימושים הרבים והמגוונים שלו במטבח, מבישול ואפייה ועד לבריאות וניקיון הבית. תרבות האוכל מעדיפה אותו להכנת לימונדה טעימה וקישוט למשקאות, הוספת מיץ לימון לסלטים וסחיטת מיץ לימון על דגים ובשרים ועד לימונים כבושים.
הקארוטנואיד (carotenoid) הוא הפיגמנט שמעניק ללימון את הגוון שלו. אגב, זה אותו פיגמנט שנותן גם לגזר את צבעו, הכתום דווקא. המעניין הוא שכאשר הלימון מבשיל והכלורופיל שבו מתפרק, הקרוטנואיד מקבל גוון צהוב שממש זורח.
בזכות העובדה שלימונים מכילים המון ויטמין C, סיבים, אשלגן, מגנזיום ועוד מינרלים. הם מהווים כבר מאות שנים תרופה טבעית לחיזוק המערכת החיסונית. סחיטה של מיץ לימון אל תוך מים חמים והוספת דבש מסייעת להקלה על כאב גרון ועל גודש. הלימון גם עשיר בנוגדי חמצון ויכול להילחם בזיהומים. הלימונים יכולים גם לסייע בירידה במשקל והורדת כולסטרול.
בזכות התכונות האנטיבקטריאליות שלו ויכולתו לחסל חיידקים, הלימון משמש אצל רבים גם לניקוי וחיטוי של משטחים, כמו השיש במטבח ואפילו בשטיפת רצפות. החומץ שמכינים ממנו הוא אחד החומרים הכי יעילים ביום יום של רבים ובסיס להרבה טיפים שימושיים.
הלימון מכיל ציטרונלה, הידוע כדוחה חרקים טבעי. שימוש בתרסיס עשוי לימון או מריחת מיץ לימון יכולים לסייע בהרחקת יתושים וחרקים.
מסורות תרבותיות ודתיות שונות בעולם משתמשות בלימונים כחלק מהפולחן והטקסים שלהן. יש תרבויות שבהן מאמינים בתכונות המטהרות של הלימון ומשתמשים בהם בטקסי טיהור וניקוי הגוף והנפש.
גם ליופי לימון יכול לתרום. שפשוף של קליפת לימון בשיניים, או מריחת מיץ לימון עליהן, יכולים לסייע בניקוי ולהעניק להן מראה בהיר יותר, כמעט הלבנת שיניים.
#תולדות הלימון
מקובל לראות בצפון מערב הודו את מקורם של הלימונים באסיה. בסביבות שנת 200 לספירה הם הובאו כזרעים לדרום איטליה. בסביבות המאה ה-7 לספירה הביאו אותם סוחרים ערבים אל מצרים ובכך הלימון מתחיל לכבוש את לבבות היושבים לחופי הים התיכון.
ליבשת אמריקה היה זה קולומבוס שהביא את זרעי הלימון בשנת 1493, כשהם נשתלו באחד היישובים האירופיים הראשונים בעולם החדש - האי היספניולה.
במשך מאות שנים היו הלימונים נדירים ובעלי ערך כל כך גבוה, שמלכים נהגו להעניק אותם זה לזה, כמתנות וסמל סטטוס. נשים בתקופת הרנסנס האדימו את שפתיהן באמצעות מיץ הלימון הטבעי.
השורשים האיטלקיים עמוקים מאוד והרבה לפני שאמלפי הפכה ליעד תיירותי. בעבר היא הייתה הרפובליקה הימית הראשונה של מה שלימים תהיה איטליה המאוחדת. לפני מילניום וקצת שנים הובאו לימונים לאמאלפי שבדרום איטליה. הם נקלטו במהירות באזור ושגשגו על הטרסות החצובות בצלעות ההרים שמסביב. ההצלחה והשגשוג של הלימון באמאלפי הם אדירים ומתקיימים תוך שהלימון הופך למרכיב מרכזי בנוף הקולינרי של האזור.
באמלפי מגדלים לימונים במשך מאות שנים והם נאכלים כאן יותר כמו תפוח או פרי טעים אחר. מכינים מהלימונים כאן את הפסטות האיטלקיות הנהדרות, כולל הפסטה לימון שכוללת לימונים, שום, פטרוזיליה ולימון. עוד נמכר כאן טורט לימון, עוגה שמוגשת על מפת לימון ומלוטש עם קצת לימונצ'לו, משקה האלכוהול שנחשב הספציאליטה של האזור.
בקליפורניה של שנת 1849, בתקופת הבהלה לזהב, היו מוכנים הכורים לשלם עבור לימון בודד סכומי כסף ניכרים. לקראת סוף אותה מאה, בתקופה הוויקטוריאנית, גידלו עשירי אירופה עצי לימון בבתיהם, בתור סמל סטטוס ריחני ונדיר.
בארצות הברית התרכזה תעשיית הלימון, באותם ימים, בפלורידה. אך בסוף המאה ה-19 הרסה תקופת קיפאון משמעותית את עצי ההדרים של פלורידה. מי שניצלו את זה והפכו את מדינתם למגדלת העיקרית של לימונים בצפון אמריקה היו החקלאים של מדינת קליפורניה.
הנה הדברים החשובים ביותר על הלימון:
https://youtu.be/E9NPyF0VOyw
כך מכינים לימונדה (ללא מילים):
https://youtu.be/Lo6UCxbazTk
חופי אמלפי באיטליה ידועים בלימונים המפורסמים שלהם:
https://youtu.be/FCwL9uDAioQ
כך מכינים מלימונים את משקה הלימונצ'לו של אמלפי:
https://youtu.be/QQt5fT0RErs
לימוני יוריקה סידלס המומלצים למיץ ופרי כל השנה (עברית):
https://youtu.be/IxKl-NxEASw
כמה מכם יודעים שהלימון יכול להיות סוללה? (עברית)
https://youtu.be/y5PQMEYv0rU
חוות לימונים בסורנטו:
https://youtu.be/dzrMA6Hfevk
הכינו תרכיב לימונדה:
https://youtu.be/0KBk0tXJpjg
כך מגדלים את הלימונים המפורסמים של אמלפי:
https://youtu.be/udtMCxWrqtI?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריה של הלימון:
https://youtu.be/TRqDrDo2DG4?long=yes
