שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך התפתחה הזכוכית לאורך ההיסטוריה?
ההיסטוריה של הזכוכית (Glass) היא עניין של אלפי שנים. קשה אולי להאמין שמה שהיום ברור מאליו, בצורת חלונות שקופים בבתי המגורים, לא היה פעם ובהמשך היה רק נחלתם של העשירים ביותר. שלא לדבר על מסכי הזכוכית והמגע בטלפון הנייד ובטלוויזיה המודרניים שלנו.
ככל הידוע, השימוש הראשון בזכוכית היה מחומר טבעי, אובסידיאן. זה היה סוג של זכוכית געשית ששימשה בתקופת האבן לייצור של סכינים, כלי נשק חדים וראשי חיצים.
מכאן החל ייצור מלאכותי של זכוכית בתקופה של כ-3,000-4,000 שנה לפני הספירה, כשאפר משריפת זרעים התחבר לחול בטמפרטורות גבוהות ויצר זכוכית סיליקטית.
אף שחוקרים מסוימים סבורים שמקור הזכוכית הוא באזור ארם נהריים ושאברהם אבינו היה אמן זכוכית שהיגר מאור כשדים לחרן, מקום שיהיה לו קל לייצר אותה, הדעה הרווחת היא שהראשונים שממש ייצרו זכוכית היו פיניקים מאזור צור וצידון בלבנון של ימינו.
ככל הנראה היו אלה אנשים שנחתו על חוף ים כלשהו והדליקו מדורה, הקיפו אותה בגושי נֶתֶר שהיו במטענם, כדי שהאש לא תתפשט. אבל הנתר, שהוא סוג של מֶלָח, ניתך מחום האש, התערבב עם החול והם גילו שנוצרה לפניהם זכוכית.
משגילה האדם את הדרך בה ניתן לייצר זכוכית נולדו בעלי מלאכה שעשו זאת, עם כבשן לוהט שבנו לשם כך. אך מכיוון שהיה קשה לייצר אותה, הזכוכית הייתה יקרה מאוד בעת העתיקה. לכן עשו ממנה בעיקר כלי זכוכית, אגרטלים וחרוזים לתכשיטים.
בסביבות שנת 300 לפני הספירה התחילו לייצר במצרים כלי זכוכית בתבניות. הזכוכית של אותם ימים היא אטומה למחצה או צבעונית, אך לא שקופה.
במאה ה-1 לספירה, הרומאים הם הראשונים שמצליחים לייצר זכוכית שקופה יחסית. טכניקה מיוחדת שהם מגלים עושה שימוש בחול נקי במיוחד ותוספת של חומרים מיוחדים כמו סודה לתערובת. הם משכללים את טכניקת ניפוח הזכוכית והיא הופכת את ייצור הזכוכית לפשוט ומהיר הרבה יותר.
במקום לעטוף זכוכית מותכת סביב תבנית, אמני רומא ניפחו אוויר לתוך הזכוכית ויצרו ממנה בועה, שאותה ניתן לעצב לצורות שונות ולכלים מגוונים. כך הפכה הזכוכית לנפוצה יותר באימפריה הרומית, ושימשה לייצור כלי קיבול גדולים ואף גביעים לאירועים חשובים.
לאחר נפילת האימפריה הרומית, המשיכו מרכזי ייצור הזכוכית לפעול ברחבי אירופה. איטליה ושוודיה היו ידועים אז והתפרסמו בעיצובים הייחודיים שלהן. גילדות של זגגים שמרו בקנאות על סודות המקצוע והעבירו את הידע מדור לדור.
במאה ה-16, הפכה בוהמיה (אזור צ'כיה של היום ומסביבה) למרכז חשוב של ייצור זכוכית. אך אמני בוהמיה העדיפו לא לחקות את העדינות השבירה של הזכוכית הוונציאנית ויצרו כלים כבדי משקל ומעוטרים בשפע של קישוטים ועיטורים. בצרפת מקימים באותה תקופה את בית החרושת "סן גובן", ממפעלי הזכוכית הגדולים בעולם.
במאה ה-17, מפותחת שיטת ייצור חדשנית של זכוכית באמצעות גליל. שיטה זו אפשרה לייצר לוחות זכוכית גדולים יותר ושקופים יותר. הם היו יקרים, אבל העשירים יכולים היו סוף סוף ליהנות מחלונות גדולים ושקופים בטירות ובבתי המידות שלהם.
אנשים רגילים המשיכו לצערם לטבול בדים או ניירות פרגמנט בשמן ולסגור על החלונות, כך שקרני האור ייכנסו ויאירו מעט את בתיהם.
במאה ה-19 מתפתחת הטכנולוגיה ומתחילים לבנות מכונות משוכללות יותר. הכימיה והמהפכה התעשייתית מובילים לשיפורים משמעותיים בייצור הזכוכית.
המצאת תהליך הזכוכית הצפה בשנות ה-50 של המאה ה-20 הביאה לייצור המוני של זכוכית שקופה וזולה יחסית, כמו שאנו מכירים היום. מכאן הולך ומתרחב השימוש בזכוכית כחומר עיקרי ליצירת המעטפת של בנייני משרדים ובמיוחד למעטפת של גורדי שחקים.
כיום, קשה לדמיין את חיינו ללא זכוכית. מכלי אוכל ושתייה, דרך חלונות, מראות ותאורה ועד לטלוויזיות, סמארטפונים, כלי רכב וחלליות - היא משמשת אותנו למגוון רחב של מטרות. השימוש בזכוכית ממשיך להתפתח ולהתרחב והיא ממלאת תפקיד חיוני בקידמה הטכנולוגית של המאה ה-21.
הנה ההיסטוריה של הזכוכית:
https://youtu.be/FoE2g_dhr2E
כך ייצרו את הזכוכית בימי קדם ובימינו:
https://youtu.be/1VrdUYbHvyo
זכוכית עשו כבר אז, מהחול שאספו בחופי ים:
https://youtu.be/-UYLyEhS4V4
תעשיית הזכוכית של ימינו היא מתוחכמת הרבה יותר ומבוססת מכונות:
https://youtu.be/EtvdquC90vc
ייצור זכוכית דקה במיוחד למסכי טלוויזיה מודרניים:
https://youtu.be/fTytNLJ25RU
וייצור של לוחות זכוכית:
https://youtu.be/-rKAcjXafYc?long=yes
בוהמיה
ההיסטוריה של הזכוכית (Glass) היא עניין של אלפי שנים. קשה אולי להאמין שמה שהיום ברור מאליו, בצורת חלונות שקופים בבתי המגורים, לא היה פעם ובהמשך היה רק נחלתם של העשירים ביותר. שלא לדבר על מסכי הזכוכית והמגע בטלפון הנייד ובטלוויזיה המודרניים שלנו.
ככל הידוע, השימוש הראשון בזכוכית היה מחומר טבעי, אובסידיאן. זה היה סוג של זכוכית געשית ששימשה בתקופת האבן לייצור של סכינים, כלי נשק חדים וראשי חיצים.
מכאן החל ייצור מלאכותי של זכוכית בתקופה של כ-3,000-4,000 שנה לפני הספירה, כשאפר משריפת זרעים התחבר לחול בטמפרטורות גבוהות ויצר זכוכית סיליקטית.
אף שחוקרים מסוימים סבורים שמקור הזכוכית הוא באזור ארם נהריים ושאברהם אבינו היה אמן זכוכית שהיגר מאור כשדים לחרן, מקום שיהיה לו קל לייצר אותה, הדעה הרווחת היא שהראשונים שממש ייצרו זכוכית היו פיניקים מאזור צור וצידון בלבנון של ימינו.
ככל הנראה היו אלה אנשים שנחתו על חוף ים כלשהו והדליקו מדורה, הקיפו אותה בגושי נֶתֶר שהיו במטענם, כדי שהאש לא תתפשט. אבל הנתר, שהוא סוג של מֶלָח, ניתך מחום האש, התערבב עם החול והם גילו שנוצרה לפניהם זכוכית.
משגילה האדם את הדרך בה ניתן לייצר זכוכית נולדו בעלי מלאכה שעשו זאת, עם כבשן לוהט שבנו לשם כך. אך מכיוון שהיה קשה לייצר אותה, הזכוכית הייתה יקרה מאוד בעת העתיקה. לכן עשו ממנה בעיקר כלי זכוכית, אגרטלים וחרוזים לתכשיטים.
בסביבות שנת 300 לפני הספירה התחילו לייצר במצרים כלי זכוכית בתבניות. הזכוכית של אותם ימים היא אטומה למחצה או צבעונית, אך לא שקופה.
במאה ה-1 לספירה, הרומאים הם הראשונים שמצליחים לייצר זכוכית שקופה יחסית. טכניקה מיוחדת שהם מגלים עושה שימוש בחול נקי במיוחד ותוספת של חומרים מיוחדים כמו סודה לתערובת. הם משכללים את טכניקת ניפוח הזכוכית והיא הופכת את ייצור הזכוכית לפשוט ומהיר הרבה יותר.
במקום לעטוף זכוכית מותכת סביב תבנית, אמני רומא ניפחו אוויר לתוך הזכוכית ויצרו ממנה בועה, שאותה ניתן לעצב לצורות שונות ולכלים מגוונים. כך הפכה הזכוכית לנפוצה יותר באימפריה הרומית, ושימשה לייצור כלי קיבול גדולים ואף גביעים לאירועים חשובים.
לאחר נפילת האימפריה הרומית, המשיכו מרכזי ייצור הזכוכית לפעול ברחבי אירופה. איטליה ושוודיה היו ידועים אז והתפרסמו בעיצובים הייחודיים שלהן. גילדות של זגגים שמרו בקנאות על סודות המקצוע והעבירו את הידע מדור לדור.
במאה ה-16, הפכה בוהמיה (אזור צ'כיה של היום ומסביבה) למרכז חשוב של ייצור זכוכית. אך אמני בוהמיה העדיפו לא לחקות את העדינות השבירה של הזכוכית הוונציאנית ויצרו כלים כבדי משקל ומעוטרים בשפע של קישוטים ועיטורים. בצרפת מקימים באותה תקופה את בית החרושת "סן גובן", ממפעלי הזכוכית הגדולים בעולם.
במאה ה-17, מפותחת שיטת ייצור חדשנית של זכוכית באמצעות גליל. שיטה זו אפשרה לייצר לוחות זכוכית גדולים יותר ושקופים יותר. הם היו יקרים, אבל העשירים יכולים היו סוף סוף ליהנות מחלונות גדולים ושקופים בטירות ובבתי המידות שלהם.
אנשים רגילים המשיכו לצערם לטבול בדים או ניירות פרגמנט בשמן ולסגור על החלונות, כך שקרני האור ייכנסו ויאירו מעט את בתיהם.
במאה ה-19 מתפתחת הטכנולוגיה ומתחילים לבנות מכונות משוכללות יותר. הכימיה והמהפכה התעשייתית מובילים לשיפורים משמעותיים בייצור הזכוכית.
המצאת תהליך הזכוכית הצפה בשנות ה-50 של המאה ה-20 הביאה לייצור המוני של זכוכית שקופה וזולה יחסית, כמו שאנו מכירים היום. מכאן הולך ומתרחב השימוש בזכוכית כחומר עיקרי ליצירת המעטפת של בנייני משרדים ובמיוחד למעטפת של גורדי שחקים.
כיום, קשה לדמיין את חיינו ללא זכוכית. מכלי אוכל ושתייה, דרך חלונות, מראות ותאורה ועד לטלוויזיות, סמארטפונים, כלי רכב וחלליות - היא משמשת אותנו למגוון רחב של מטרות. השימוש בזכוכית ממשיך להתפתח ולהתרחב והיא ממלאת תפקיד חיוני בקידמה הטכנולוגית של המאה ה-21.
הנה ההיסטוריה של הזכוכית:
https://youtu.be/FoE2g_dhr2E
כך ייצרו את הזכוכית בימי קדם ובימינו:
https://youtu.be/1VrdUYbHvyo
זכוכית עשו כבר אז, מהחול שאספו בחופי ים:
https://youtu.be/-UYLyEhS4V4
תעשיית הזכוכית של ימינו היא מתוחכמת הרבה יותר ומבוססת מכונות:
https://youtu.be/EtvdquC90vc
ייצור זכוכית דקה במיוחד למסכי טלוויזיה מודרניים:
https://youtu.be/fTytNLJ25RU
וייצור של לוחות זכוכית:
https://youtu.be/-rKAcjXafYc?long=yes
