שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי ומה ההבדל ביניהם?
לכדור הארץ שני קטבים, שתי פינות אפשר לומר. הקוטב הצפוני שבחלקו העליון ובחלקו התחתון - הקוטב הדרומי.
חשוב להבין עובדה מרכזית. הקוטב הצפוני אינו כל האזור העצום ומלא הקרחונים שבצפון כדור הארץ, בדיוק כמו שאנטארקטיקה איננה הקוטב הדרומי. כשמדברים על קוטב, מדובר בנקודה גאוגרפית ספציפית מאוד המצויה במרכז האזור הצפוני של כדור הארץ.
עד כדי כך זה חשוב שב-1996 הוכיחו מדענים באמצעות מדידות חדשניות, שפירי, כובש הקוטב הצפוני, החמיץ את הקוטב בכ-40 קילומטרים.
מכל מקום, הקוטב הצפוני הוא הקוטב הארקטי ("ארקטיקוס" ביוונית פירושו "מהצפון"), בעוד הקוטב הדרומי הוא הקוטב האנטארקטי - בא מהמילה "אנטארקטיקוס" - כלומר זה שמנוגד לצפון.
הבה נזכור את ההבדל הראשון ביניהם כך: הקוטב הארקטי, או הקוטב הצפוני, מוקף ביבשה. אנטארקטיקה, שבמרכזה הקוטב הדרומי, היא יבשת שמוקפת באוקיינוס.
אז בעוד שהקוטב הצפוני עשוי מקרחונים שנמצאים על המים, יש בו בעלי חיים ואנשים שחיים בתוך הקרח והטמפרטורה הקרה ביותר בו היא מינוס 68 מעלות צלזיוס, יבשת אנטארקטיקה בנויה על הקוטב הדרומי.
זוהי יבשת שגודלה פעמיים מהגודל של אוסטרליה. יש בה תנאים קיצוניים שלא איפשרו קיומם של חיים רבים בה, חוץ מחוקרים ובעלי חיים ממינים מעטים, כולל פינגוינים. אנטראקטיקה היא יבשה מאד ומדברית וכמעט בלי גשמים.
הטמפרטורה באנטארקטיקה קרה עוד יותר מזו שבקוטב הצפוני ומגיעה למינוס 89 מעלות צלזיוס. הסיבה לקור הגדול באנטארקטיקה היא הגובה של היבשה, גובה של 3 קילומטרים מעל פני הים. גובה, אנחנו כבר יודעים - פירושו קור. ממש כמו בהרים הגבוהים שהשלג לא נמס בהם אף פעם.
אגב, בין שני הקטבים, בדיוק באמצע, עובר קו דמיוני שנקרא "קו המשווה". בניגוד לקטבים, שהם המרוחקים יותר מהשמש ולכן קר בהם, אזור קו המשווה בכדור הארץ הוא הכי קרוב לשמש ולכן תמיד חם בו יותר. קראו עליו בתגית "קו המשווה".
הנה סרטון על ההבדלים בין הקטבים, ארקטיקה ואנטארקטיקה (מתורגם):
http://youtu.be/Z5VRoGTF60s?t=6s
מה לובשים האסקימואים?
האינואיטים תופרים את לבושם, דוגמת האנוראק, המעיל המפורסם עם הברדס שהם עוטים בקור החורף המקפיא, מעורות ומפרוות בעלי החיים שהם צדים.
רבים מאמינים שהאינואיטים (המגינים בציבור לרוב "אסקימואים") לובשים רק פרוות לבנות ומחממות. הטענה היא שאלה הפרוות שניתן להשיג מחיות הקוטב.
אבל זה פשוט אינו נכון ומעולם לא היה. אמנם רבות מהפרוות הן לבנות, אבל הם לובשים גם פרוות חומות ואפילו פרוות שחורות ומחממות יותר.
למעשה, כל פרווה מהציד שלהם מתאימה ללבוש טוב ומחמם, ללא שיקולי אופנה, טרנד עונתי או צבע מועדף או נגיש.
אגב, עורות ופרוות בעלי החיים שמהם עשוי לבושם של האינואיטים הם אותם עורות ופרוות שפרושים על קירות האיגלו ויוצרים בידוד בין חלל האיגלו הפנימי לקיר השלג של האיגלו עצמו ולקור המקפיא שבחוץ.
הנה אסקימואים בשנות ה-40 של המאה הקודמת:
http://youtu.be/-4_S0rj_RtM
וגם היום התמונה לא השתנתה:
http://youtu.be/6UIrgAFW3aQ
מהו האי גרינלנד ומה ניתן לראות בו כיום?
גרינלנד (Greenland) הוא אי גדול, למעשה האי הגדול ביותר בעולם. פעם נסעו אליו כדי לחזות בקרחונים - היום רואים אותם מפשירים בקצב מטורף ומדאיג במיוחד.
כ-84% משטחו של גרינלנד מכוסה בקרח, אבל ההתחממות הגלובלית ומדבר האקלים לא זו בלבד שאינם פוסחים על הקרחונים שבו - הפשרת הקרחונים המהירה בגרינלנד הולכת ומתגברת ומדגימה לכולנו מה הולך לקרות לאורך חופי העולם בשנים הבאות.
האי הגדול הזה נמצא ליד קנדה, בצפון האוקיינוס האטלנטי. אבל למעשה גרינלנד שייך לדנמרק. ובכל זאת, אוכלוסיית גרינלנד מנהלת את ענייניה בעצמה, שכן היא זכתה מדנמרק לשלטון עצמי, מה שנקרא "אוטונומיה".
הנה סיפורה של גרינלד:
https://youtu.be/skIOMJQfelE
נופי גרינלנד:
https://youtu.be/qCdltqifRdk
הקרחונים של גרינלנד:
https://youtu.be/6aAhWxVMXNg
בגרינלנד הולכת ומתגברת הפשרת הקרחונים המהירה והמסוכנת לעולם כולו (עברית):
https://youtu.be/VB4YTzKsJXM
גרינלנד ממעוף הציפור:
https://youtu.be/yGykQFX9BHE
וסרטון תיעודי על האי הגדול בעולם:
https://youtu.be/ZK8REu-8pGw?long=yes
אילו בעלי חיים מצליחים לחיות באנטרקטיקה?
אנטרקטיקה (Antarctica), אותו מדבר קרח קר, יבש וספוח רוחות ביותר בעולם שבדרום כדור הארץ, היא מקום קשה למחייה. כל כך קשה שכמעט כל מין וסוג של בעלי חיים על פני כדור הארץ לא היו שורדים בו יותר מכמה שעות.
החיים באנטרקטיקה קרים במיוחד. בעלי חיים מתקשים מאוד לחיות ביבשת הזו. הַמְעֲטים שמצליחים לחיות כאן, חיים בים או באוויר. בולטים בהם הפינגווינים, כלבי ים וְלווייתנים.
הצלחתם של בעלי החיים הללו לשרוד ולחיות באנטרקטיקה היא גם בזכות התזונה שלהם, המבוססת על דגים ויצורים זעירים שגדלים בים ונקראים פלנקטון. אבל מה שמאפשר להם חיים ביבשת הקפואה הזו הוא בראש ובראשונה שכבת השומן העבה במיוחד שלהם, השומרת על חום גופם.
הנה בעלי החיים ששורדים באנטרקטיקה:
https://youtu.be/zxVR-jP63GI
יש גם חיים מתחת לקרח:
https://youtu.be/L6EsroRPZ4c
יערות קדומים שהיו בעבר באנטרקטיקה:
https://youtu.be/XSjWaz3XQc8
ומעט על היבשת ללא מדינות - אנטרקטיקה (עברית):
https://youtu.be/25PiR9roRLE?t=6m
איך איגלו מחמם?
איגלו הוא מבנה עשוי מלבני שלג שבנוי לרוב בצורת כיפה. האיגלו משמש כבית קבוע לבני האינואיטים (אסקימואים) או כמחסה זמני של ציידים אסקימוסים.
האיגלו הוא ההוכחה ליחסיות. החום בתוכו הוא אמנם לא רב, אבל ביחס לקור השורר בחוץ, מהווה האיגלו ניצחון של ממש. זאת משום שהיתרון של הקרח כאמצעי לבניית בית בקוטב, הוא היכולת שלו לבודד מהקור שבחוץ ובמיוחד מהרוחות העזות.
רוחות הקוטב הללו הן הגורם העיקרי לקור המקפיא שבקוטב. איגלו שבנוי נכון מסוגל לשמור על הפרשי טמפרטורה של 40 מעלות מהקור שבחוץ.
כך האיגלו מחמם:
https://youtu.be/1L7EI0vKVuU
איגלו שבנתה משפחה ובחנה את החום שבפנים:
https://youtu.be/jlXv5wSN9qw
והדרכה על איך לבנות איגלו:
http://youtu.be/hwuv9qzrVec
מה לובשים בארצות שהאקלים בהן קר?
לבוש רב-שכבות עבות ומחממות, מפרווה או מחומרים מחממים אחרים, הוא הלבוש המתאים נגד הקור העז.
האסקימואים, למשל, חיים בצפון הרחוק עם אקלים קוטבי ומתלבשים בלבוש שעשוי מפרוות כבדות ומחממות.
הנה סרטון שמראה איך מתלבשים בעיר הקרה בעולם - בסיביר הקפואה מתמיד (עברית):
https://youtu.be/L7dUW_TV4pM
וכך לבושים אנשים בטמפרטורה של מינוס 45 ביאקוצק:
http://youtu.be/wehRUEdfu2s
מהם אזורי האקלים בעולם?
כדור הארץ מכיל מגוון של אזורי אקלים, כשלכל אחד מהם יש מאפיינים ייחודיים המעצבים בו את הנוף, החי והצומח. הבנה של האקלימים השונים היא עוד הוכחה למורכבות המופלאה של כדור הארץ.
הנה אזורי האקלים בעולם:
אקלים טרופי - חם וגשום. באזור המשווני (Tropical Climate) השוכן משני צידי קו המשווה עד קו רוחב 20 מעלות, שוררת יציבות אקלימית מדהימה. כאן הטמפרטורות לעולם אינן צונחות מתחת ל-18 מעלות צלזיוס, כמות המשקעים גדולה עם תקופות גשומות יותר ופחות במהלך השנה. חסרה כאן חלוקה ברורה לעונות, והאזור מתברך בקרינת שמש נדיבה לאורך כל השנה. תנאי השגשוג יצרו כאן את יערות הגשם העבותים ומרובי הצמחיה המגוונת.
אקלים מדברי - חם ויבש. אם נתקדם לקווי הרוחב 25-30 מעלות, נפגוש את אזורי האקלים המדברי (Desert Climate). כאן האוויר היורד עובר תהליך של דחיסה, התחממות והתייבשות, יוצר אזורי לחץ גבוה המכונים רמות סובטרופיות. המשקעים מועטים ביותר, פחות מ-200 מ"מ בשנה, והפרשי הטמפרטורות בין יום ללילה ובין עונות השנה דרמטיים. צמחיה מועטה, בעיקר קקטוסים.
אקלים סובטרופי - חם תמיד, עם עונה גשומה ועונה יבשה. בין המדבריות לאזורים הממוזגים, בקווי רוחב 30-40 מעלות, משתרע האקלים הסובטרופי (Subtropical Climate). זהו אזור מעבר מרתק המושפע הן מהרמות הברומטריות של האזור היבש והן מהמשקעים המגיעים משולי האזור הממוזג. האקלים הסובטרופי מתחלק לשניים: הים-תיכוני שבו החורף גשום והקיץ יבש, והסובטרופי הגשום שבו דווקא הקיץ מביא עמו משקעים. צמחיה מרובת עשב בסוואנה ובאחו, עם שיחים ועצים מועטים.
אקלים ממוזג - גשם ממוצע, קיץ מתון וחורף קר. האקלים הממוזג (Temperate Climate) שוכן בקווי רוחב 40-60 מעלות. כאן מתרחש מפגש דרמטי בין מסות אוויר חמות מהאזור המשווני לבין מסות אוויר קרות מהקטבים, הנישאות על גבי רוחות מערביות. המפגש יוצר מערכות של שקעים ורמות המובילות לתנודות תכופות במזג האוויר. הטמפרטורות הממוצעות נעות בין 3-18 מעלות צלזיוס, ארבע עונות השנה מובחנות היטב: חורף קר עם גשם ושלג, קיץ שעשוי להיות חמים ויבש או חמים וגשום (תלוי בתת-האקלים), אביב וסתיו כעונות מעבר. צמחיה של אחו ויערות עם עצים רחבי-עלים כמו עצי אלון.
אקלים קר - חורף קר וקיץ קצר. בקווי רוחב 60-66.5 מעלות פוגשים את האקלים הקר (Cold Climate) הסוב-ארקטי. גושי אוויר העולים מקו רוחב 60 נעים לכיוון הקטבים ויוצרים סביבה קרה עם משקעים לאורך כל השנה. הקיץ קצרצר, החורף ארוך להחריד. מספר שעות האור משתנה באופן קיצוני בין העונות - חורף עם שעות אור מעטות ולעתים חשכה כמעט מוחלטת, לעומת קיץ עם "שמש חצות" ושעות אור ארוכות מאוד. במהלך החורף הממושך האזור מכוסה שלג במשך חודשים, המים קופאים, והטמפרטורות צונחות לעשרות מעלות מתחת לאפס. צמחיה עיקרית של עצי מחט.
אקלים קוטבי - קור ויובש קיצוניים. מצפון ומדרום לקו רוחב 66.5 משתרע האקלים הקוטבי (Polar Climate), המתאפיין בקיץ קצר וחורף ארוך, טמפרטורות נמוכות כל השנה ומשקעים מועטים. השלגים הנדירים שיורדים באזור הופכים לקרחוני-עד. על הקרקע הקפואה כל השנה אין כל צמחיה.
#אקלימי משנה
מעבר לאקלימים העיקריים, קיימים גם אקלימי משנה מרתקים:
אקלים סוואנה (Savanna Climate) מציג טמפרטורה גבוהה לאורך השנה עם עונת גשמים אחת ועונת יובש אחת.
אקלים מונסון (Monsoon Climate) מתאפיין בעיקר בשינוי עונתי של כיוון הרוחות הגורם לעונת גשמים מובהקת ומשמעותית.
האקלים ערבתי (Steppe Climate) מהווה מעבר בין אזורים גשומים לצחיחים, עם טמפרטורות קיצוניות והפרשי חום יומיים ניכרים.
אקלים טונדרה (Tundra Climate) בשולי הקטבים מתאפיין בטמפרטורות נמוכות, רוחות עזות ומיעוט שעות אור. הצמחיה באדמה הקפואה מתאפיינת בשורשים שאינם עמוקים.
מגוון אזורי האקלים של כדור הארץ ממחיש את התופעה המרהיבה שהיא מערכת האקלים העולמית, מערכת מורכבת ודינמית המעצבת את עולמנו במגוון צורות מרתקות.
הנה אזורי האקלים בעולם:
https://youtu.be/5tC8OOxOFEk
לילדים:
https://youtu.be/hY3sa68hpM8
משבר האקלים והשפעתו על אזורי האקלים בעולם:
https://youtu.be/ifkc_NNufT4
הסבר נוסף:
https://youtu.be/7yiqkOH1GTQ
הנה שינויי האקלים בעולם שמדאיגים כיום מאד (עברית):
https://youtu.be/P_-iQxI8QUA?long=yes
ואזורי האקלים העיקריים בעולם:
https://youtu.be/Kp7ZhvJXrMc?long=yes

לכדור הארץ שני קטבים, שתי פינות אפשר לומר. הקוטב הצפוני שבחלקו העליון ובחלקו התחתון - הקוטב הדרומי.
חשוב להבין עובדה מרכזית. הקוטב הצפוני אינו כל האזור העצום ומלא הקרחונים שבצפון כדור הארץ, בדיוק כמו שאנטארקטיקה איננה הקוטב הדרומי. כשמדברים על קוטב, מדובר בנקודה גאוגרפית ספציפית מאוד המצויה במרכז האזור הצפוני של כדור הארץ.
עד כדי כך זה חשוב שב-1996 הוכיחו מדענים באמצעות מדידות חדשניות, שפירי, כובש הקוטב הצפוני, החמיץ את הקוטב בכ-40 קילומטרים.
מכל מקום, הקוטב הצפוני הוא הקוטב הארקטי ("ארקטיקוס" ביוונית פירושו "מהצפון"), בעוד הקוטב הדרומי הוא הקוטב האנטארקטי - בא מהמילה "אנטארקטיקוס" - כלומר זה שמנוגד לצפון.
הבה נזכור את ההבדל הראשון ביניהם כך: הקוטב הארקטי, או הקוטב הצפוני, מוקף ביבשה. אנטארקטיקה, שבמרכזה הקוטב הדרומי, היא יבשת שמוקפת באוקיינוס.
אז בעוד שהקוטב הצפוני עשוי מקרחונים שנמצאים על המים, יש בו בעלי חיים ואנשים שחיים בתוך הקרח והטמפרטורה הקרה ביותר בו היא מינוס 68 מעלות צלזיוס, יבשת אנטארקטיקה בנויה על הקוטב הדרומי.
זוהי יבשת שגודלה פעמיים מהגודל של אוסטרליה. יש בה תנאים קיצוניים שלא איפשרו קיומם של חיים רבים בה, חוץ מחוקרים ובעלי חיים ממינים מעטים, כולל פינגוינים. אנטראקטיקה היא יבשה מאד ומדברית וכמעט בלי גשמים.
הטמפרטורה באנטארקטיקה קרה עוד יותר מזו שבקוטב הצפוני ומגיעה למינוס 89 מעלות צלזיוס. הסיבה לקור הגדול באנטארקטיקה היא הגובה של היבשה, גובה של 3 קילומטרים מעל פני הים. גובה, אנחנו כבר יודעים - פירושו קור. ממש כמו בהרים הגבוהים שהשלג לא נמס בהם אף פעם.
אגב, בין שני הקטבים, בדיוק באמצע, עובר קו דמיוני שנקרא "קו המשווה". בניגוד לקטבים, שהם המרוחקים יותר מהשמש ולכן קר בהם, אזור קו המשווה בכדור הארץ הוא הכי קרוב לשמש ולכן תמיד חם בו יותר. קראו עליו בתגית "קו המשווה".
הנה סרטון על ההבדלים בין הקטבים, ארקטיקה ואנטארקטיקה (מתורגם):
http://youtu.be/Z5VRoGTF60s?t=6s

האינואיטים תופרים את לבושם, דוגמת האנוראק, המעיל המפורסם עם הברדס שהם עוטים בקור החורף המקפיא, מעורות ומפרוות בעלי החיים שהם צדים.
רבים מאמינים שהאינואיטים (המגינים בציבור לרוב "אסקימואים") לובשים רק פרוות לבנות ומחממות. הטענה היא שאלה הפרוות שניתן להשיג מחיות הקוטב.
אבל זה פשוט אינו נכון ומעולם לא היה. אמנם רבות מהפרוות הן לבנות, אבל הם לובשים גם פרוות חומות ואפילו פרוות שחורות ומחממות יותר.
למעשה, כל פרווה מהציד שלהם מתאימה ללבוש טוב ומחמם, ללא שיקולי אופנה, טרנד עונתי או צבע מועדף או נגיש.
אגב, עורות ופרוות בעלי החיים שמהם עשוי לבושם של האינואיטים הם אותם עורות ופרוות שפרושים על קירות האיגלו ויוצרים בידוד בין חלל האיגלו הפנימי לקיר השלג של האיגלו עצמו ולקור המקפיא שבחוץ.
הנה אסקימואים בשנות ה-40 של המאה הקודמת:
http://youtu.be/-4_S0rj_RtM
וגם היום התמונה לא השתנתה:
http://youtu.be/6UIrgAFW3aQ

גרינלנד (Greenland) הוא אי גדול, למעשה האי הגדול ביותר בעולם. פעם נסעו אליו כדי לחזות בקרחונים - היום רואים אותם מפשירים בקצב מטורף ומדאיג במיוחד.
כ-84% משטחו של גרינלנד מכוסה בקרח, אבל ההתחממות הגלובלית ומדבר האקלים לא זו בלבד שאינם פוסחים על הקרחונים שבו - הפשרת הקרחונים המהירה בגרינלנד הולכת ומתגברת ומדגימה לכולנו מה הולך לקרות לאורך חופי העולם בשנים הבאות.
האי הגדול הזה נמצא ליד קנדה, בצפון האוקיינוס האטלנטי. אבל למעשה גרינלנד שייך לדנמרק. ובכל זאת, אוכלוסיית גרינלנד מנהלת את ענייניה בעצמה, שכן היא זכתה מדנמרק לשלטון עצמי, מה שנקרא "אוטונומיה".
הנה סיפורה של גרינלד:
https://youtu.be/skIOMJQfelE
נופי גרינלנד:
https://youtu.be/qCdltqifRdk
הקרחונים של גרינלנד:
https://youtu.be/6aAhWxVMXNg
בגרינלנד הולכת ומתגברת הפשרת הקרחונים המהירה והמסוכנת לעולם כולו (עברית):
https://youtu.be/VB4YTzKsJXM
גרינלנד ממעוף הציפור:
https://youtu.be/yGykQFX9BHE
וסרטון תיעודי על האי הגדול בעולם:
https://youtu.be/ZK8REu-8pGw?long=yes

אנטרקטיקה (Antarctica), אותו מדבר קרח קר, יבש וספוח רוחות ביותר בעולם שבדרום כדור הארץ, היא מקום קשה למחייה. כל כך קשה שכמעט כל מין וסוג של בעלי חיים על פני כדור הארץ לא היו שורדים בו יותר מכמה שעות.
החיים באנטרקטיקה קרים במיוחד. בעלי חיים מתקשים מאוד לחיות ביבשת הזו. הַמְעֲטים שמצליחים לחיות כאן, חיים בים או באוויר. בולטים בהם הפינגווינים, כלבי ים וְלווייתנים.
הצלחתם של בעלי החיים הללו לשרוד ולחיות באנטרקטיקה היא גם בזכות התזונה שלהם, המבוססת על דגים ויצורים זעירים שגדלים בים ונקראים פלנקטון. אבל מה שמאפשר להם חיים ביבשת הקפואה הזו הוא בראש ובראשונה שכבת השומן העבה במיוחד שלהם, השומרת על חום גופם.
הנה בעלי החיים ששורדים באנטרקטיקה:
https://youtu.be/zxVR-jP63GI
יש גם חיים מתחת לקרח:
https://youtu.be/L6EsroRPZ4c
יערות קדומים שהיו בעבר באנטרקטיקה:
https://youtu.be/XSjWaz3XQc8
ומעט על היבשת ללא מדינות - אנטרקטיקה (עברית):
https://youtu.be/25PiR9roRLE?t=6m
אקלים קוטבי

איגלו הוא מבנה עשוי מלבני שלג שבנוי לרוב בצורת כיפה. האיגלו משמש כבית קבוע לבני האינואיטים (אסקימואים) או כמחסה זמני של ציידים אסקימוסים.
האיגלו הוא ההוכחה ליחסיות. החום בתוכו הוא אמנם לא רב, אבל ביחס לקור השורר בחוץ, מהווה האיגלו ניצחון של ממש. זאת משום שהיתרון של הקרח כאמצעי לבניית בית בקוטב, הוא היכולת שלו לבודד מהקור שבחוץ ובמיוחד מהרוחות העזות.
רוחות הקוטב הללו הן הגורם העיקרי לקור המקפיא שבקוטב. איגלו שבנוי נכון מסוגל לשמור על הפרשי טמפרטורה של 40 מעלות מהקור שבחוץ.
כך האיגלו מחמם:
https://youtu.be/1L7EI0vKVuU
איגלו שבנתה משפחה ובחנה את החום שבפנים:
https://youtu.be/jlXv5wSN9qw
והדרכה על איך לבנות איגלו:
http://youtu.be/hwuv9qzrVec

לבוש רב-שכבות עבות ומחממות, מפרווה או מחומרים מחממים אחרים, הוא הלבוש המתאים נגד הקור העז.
האסקימואים, למשל, חיים בצפון הרחוק עם אקלים קוטבי ומתלבשים בלבוש שעשוי מפרוות כבדות ומחממות.
הנה סרטון שמראה איך מתלבשים בעיר הקרה בעולם - בסיביר הקפואה מתמיד (עברית):
https://youtu.be/L7dUW_TV4pM
וכך לבושים אנשים בטמפרטורה של מינוס 45 ביאקוצק:
http://youtu.be/wehRUEdfu2s

כדור הארץ מכיל מגוון של אזורי אקלים, כשלכל אחד מהם יש מאפיינים ייחודיים המעצבים בו את הנוף, החי והצומח. הבנה של האקלימים השונים היא עוד הוכחה למורכבות המופלאה של כדור הארץ.
הנה אזורי האקלים בעולם:
אקלים טרופי - חם וגשום. באזור המשווני (Tropical Climate) השוכן משני צידי קו המשווה עד קו רוחב 20 מעלות, שוררת יציבות אקלימית מדהימה. כאן הטמפרטורות לעולם אינן צונחות מתחת ל-18 מעלות צלזיוס, כמות המשקעים גדולה עם תקופות גשומות יותר ופחות במהלך השנה. חסרה כאן חלוקה ברורה לעונות, והאזור מתברך בקרינת שמש נדיבה לאורך כל השנה. תנאי השגשוג יצרו כאן את יערות הגשם העבותים ומרובי הצמחיה המגוונת.
אקלים מדברי - חם ויבש. אם נתקדם לקווי הרוחב 25-30 מעלות, נפגוש את אזורי האקלים המדברי (Desert Climate). כאן האוויר היורד עובר תהליך של דחיסה, התחממות והתייבשות, יוצר אזורי לחץ גבוה המכונים רמות סובטרופיות. המשקעים מועטים ביותר, פחות מ-200 מ"מ בשנה, והפרשי הטמפרטורות בין יום ללילה ובין עונות השנה דרמטיים. צמחיה מועטה, בעיקר קקטוסים.
אקלים סובטרופי - חם תמיד, עם עונה גשומה ועונה יבשה. בין המדבריות לאזורים הממוזגים, בקווי רוחב 30-40 מעלות, משתרע האקלים הסובטרופי (Subtropical Climate). זהו אזור מעבר מרתק המושפע הן מהרמות הברומטריות של האזור היבש והן מהמשקעים המגיעים משולי האזור הממוזג. האקלים הסובטרופי מתחלק לשניים: הים-תיכוני שבו החורף גשום והקיץ יבש, והסובטרופי הגשום שבו דווקא הקיץ מביא עמו משקעים. צמחיה מרובת עשב בסוואנה ובאחו, עם שיחים ועצים מועטים.
אקלים ממוזג - גשם ממוצע, קיץ מתון וחורף קר. האקלים הממוזג (Temperate Climate) שוכן בקווי רוחב 40-60 מעלות. כאן מתרחש מפגש דרמטי בין מסות אוויר חמות מהאזור המשווני לבין מסות אוויר קרות מהקטבים, הנישאות על גבי רוחות מערביות. המפגש יוצר מערכות של שקעים ורמות המובילות לתנודות תכופות במזג האוויר. הטמפרטורות הממוצעות נעות בין 3-18 מעלות צלזיוס, ארבע עונות השנה מובחנות היטב: חורף קר עם גשם ושלג, קיץ שעשוי להיות חמים ויבש או חמים וגשום (תלוי בתת-האקלים), אביב וסתיו כעונות מעבר. צמחיה של אחו ויערות עם עצים רחבי-עלים כמו עצי אלון.
אקלים קר - חורף קר וקיץ קצר. בקווי רוחב 60-66.5 מעלות פוגשים את האקלים הקר (Cold Climate) הסוב-ארקטי. גושי אוויר העולים מקו רוחב 60 נעים לכיוון הקטבים ויוצרים סביבה קרה עם משקעים לאורך כל השנה. הקיץ קצרצר, החורף ארוך להחריד. מספר שעות האור משתנה באופן קיצוני בין העונות - חורף עם שעות אור מעטות ולעתים חשכה כמעט מוחלטת, לעומת קיץ עם "שמש חצות" ושעות אור ארוכות מאוד. במהלך החורף הממושך האזור מכוסה שלג במשך חודשים, המים קופאים, והטמפרטורות צונחות לעשרות מעלות מתחת לאפס. צמחיה עיקרית של עצי מחט.
אקלים קוטבי - קור ויובש קיצוניים. מצפון ומדרום לקו רוחב 66.5 משתרע האקלים הקוטבי (Polar Climate), המתאפיין בקיץ קצר וחורף ארוך, טמפרטורות נמוכות כל השנה ומשקעים מועטים. השלגים הנדירים שיורדים באזור הופכים לקרחוני-עד. על הקרקע הקפואה כל השנה אין כל צמחיה.
#אקלימי משנה
מעבר לאקלימים העיקריים, קיימים גם אקלימי משנה מרתקים:
אקלים סוואנה (Savanna Climate) מציג טמפרטורה גבוהה לאורך השנה עם עונת גשמים אחת ועונת יובש אחת.
אקלים מונסון (Monsoon Climate) מתאפיין בעיקר בשינוי עונתי של כיוון הרוחות הגורם לעונת גשמים מובהקת ומשמעותית.
האקלים ערבתי (Steppe Climate) מהווה מעבר בין אזורים גשומים לצחיחים, עם טמפרטורות קיצוניות והפרשי חום יומיים ניכרים.
אקלים טונדרה (Tundra Climate) בשולי הקטבים מתאפיין בטמפרטורות נמוכות, רוחות עזות ומיעוט שעות אור. הצמחיה באדמה הקפואה מתאפיינת בשורשים שאינם עמוקים.
מגוון אזורי האקלים של כדור הארץ ממחיש את התופעה המרהיבה שהיא מערכת האקלים העולמית, מערכת מורכבת ודינמית המעצבת את עולמנו במגוון צורות מרתקות.
הנה אזורי האקלים בעולם:
https://youtu.be/5tC8OOxOFEk
לילדים:
https://youtu.be/hY3sa68hpM8
משבר האקלים והשפעתו על אזורי האקלים בעולם:
https://youtu.be/ifkc_NNufT4
הסבר נוסף:
https://youtu.be/7yiqkOH1GTQ
הנה שינויי האקלים בעולם שמדאיגים כיום מאד (עברית):
https://youtu.be/P_-iQxI8QUA?long=yes
ואזורי האקלים העיקריים בעולם:
https://youtu.be/Kp7ZhvJXrMc?long=yes
